חודש: ינואר 2025

יו"ר מפלגת עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסר הערב הצהרה נוקבת שבה תקף את העסקה המתגבשת לשחרור חטופים.

לדבריו, העסקה כוללת "שחרור של מאות מחבלים רוצחים", נסיגה מציר פילדלפי, הפסקת הלחימה, וחזרת אלפי מחבלים לצפון הרצועה – מה שלטענתו "ימחק את הישגי המלחמה".

בן גביר טוען כי העסקה אינה מובילה לשחרור כלל החטופים, "חורצת את גורלם של אלה שלא כלולים בה", ומשאירה את חמאס במצב שבו יוכל לשקם את עצמו ולתכנן מתקפות נוספות. לדבריו, התמונות של חגיגות בעזה וביהודה ושומרון, לצד "צהלות השמחה של תומך חמאס איימן עודה", מעידות על כניעת ישראל בעסקה.

השר הצהיר כי אם העסקה תאושר ותצא לפועל, מפלגתו תפרוש מהממשלה. הוא קרא גם לשותפיו בציונות הדתית ולחברי הכנסת האידאולוגיים בליכוד "למנוע את הוצאתה של עסקת הכניעה המופקרת לפועל".

בן גביר הדגיש כי מפלגתו מוכנה לשלם מחירים כבדים לשחרור החטופים, אך לא כאשר המחיר יביא להגברת המוטיבציה של חמאס לבצע פיגועים נוספים ולסכן את ביטחון המדינה. הוא קרא להפסקת הסיוע ההומניטרי לעזה, כולל דלק, חשמל ומים, ולכתישה צבאית עוצמתית שתביא לשחרור החטופים ולהכרעת חמאס.

לסיום, הבהיר בן גביר כי אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יתעשת ויאמץ את עמדותיו, עוצמה יהודית תפרוש מהממשלה. יחד עם זאת, הוא הדגיש כי מפלגתו "לא תפיל את נתניהו ולא תפעל יחד עם השמאל", אך תסרב להיות חלק מממשלה שתעניק "פרס אדיר לחמאס". במקרה של חידוש הלחימה בעוצמה לשם הכרעה, עוצמה יהודית תחזור לשורות הממשלה.

בסקר שערך מכון "מאגר מוחות" ופורסם ב-i24news נמצא כי הליכוד מוביל עם 27 מנדטים, ואחריו המחנה הממלכתי (18), ישראל ביתנו (16), ויש עתיד והדמוקרטים (11 כל אחת).

ש"ס עם 10 מנדטים, עוצמה יהודית 9, יהדות התורה 8, חד"ש-תע"ל 6 ורע"מ 4. מפלגות בל"ד, הימין הממלכתי, והציונות הדתית לא עוברות את אחוז החסימה.

בתרחיש שבו נפתלי בנט מתמודד בראש מפלגה חדשה, הוא זוכה ל-27 מנדטים, מה שמוריד את הליכוד ל-24 מנדטים. ש"ס מקבלת 10, הדמוקרטים 10, המחנה הממלכתי 9, יהדות התורה 8, ישראל ביתנו 8, יש עתיד 7, עוצמה יהודית 7, רע"מ 5, חד"ש-תע"ל 5.

63% מהנשאלים הביעו תמיכה בעסקה להחזרת החטופים כפי שפורסמה, בעוד 22% מתנגדים, ו-15% לא הביעו דעה ברורה. 51% מהנשאלים סבורים שישראל תשוב להילחם בעזה, לעומת 27% שחושבים שהמלחמה הסתיימה. 22% נוספים לא היו בטוחים בתשובתם.

61% מהנשאלים אינם מאמינים להבטחת ראש הממשלה שלפיה חמאס לא ימשיך לשלוט בעזה. רק 17% מאמינים להבטחה, ו-22% לא הביעו עמדה ברורה.

מול משרד ראש הממשלה בירושלים, מתקיימת כעת עצרת מחאה כנגד עסקת החטופים המסוכנת. את העצרת מובילים משפחות חטופים מפורום תקווה, משפחות שכולות מפורום גבורה, נציגי תנועת נחלה, והמונים שמביעים זעקה נחרצת נגד הפגיעה הקשה בחטופים ובביטחון של מדינת ישראל.

מארגני העצרת מזהירים כי מדובר בשעת חירום לאומית, המחייבת פעולה נחרצת כדי לעצור את העסקה המסוכנת ולהבטיח את ביטחון המדינה.

יעקב ניצן, אביו של גלעד שנפל בקרב ומייסד פורום הגבורה, אמר: "אתם, חברי כנסת, שרים, מקבלי החלטות – תזכרו את הכותרת הזו. ובעוד חודש, חצי שנה, שנה. כשנחזור להלחם, וחיילים יהרגו עקב ״עסקת נתניהו״ שהסיגה כוחות ואפשרה למאות אלפי עזתים לחזור לצפון הרצועה. ובעוד שבועות או חודשים כשחלילה מחבלים שמשוחררים ב״עסקת נתניהו״ יחזרו לבצע פיגועים. אל תגידו – לא ידענו. זה עדיין בידיים שלכם. תעצרו כל עוד אפשר".

קהילות רבות בקליפורניה מחשיבות את ראב"ד ירושלים וראש מוסדות 'יורו משפטיך' הגר"ג בן משה לרבם המובהק. הראב"ד טס מדי תקופה לקליפורניה, שם מוסר שיעורים רבים, ומשיב לשאלות הרבנים והתושבים. בשל כך, הפנו רבים מהם שאלות מדוע היכו השריפות הקשות בעיר.

הראב"ד השיב במכתב מפורט, ומדהים שהשריפות מגיעות בגלל שתי סיבות: בגלל שלא עושים אמה על אמה זכר לחורבן בבתים, ושלא לומדים תורה בלילה.

"לכבוד הרה"ג מוה"ר רבי עזרא דווק שליט"א רב ומו"צ דק"ק "תורה אור" לוס אנג'לס – קליפורניא שלום וברכה

"אודות השריפה הנוראה שפקדה את מקומכם, ובתיהם של אלפי בני אדם עלו בלהבות והיו למאכולת אש, וביניהם גם בתיהם של כמה מאחינו בני ישראל אשר נשארו ללא קורת גג לראשם בעוה"ר.

"והנה אם אירע כדבר הזה בסמוך ונראה ממש ליום המר עשרה בטבת, יום בו החל המצור על ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, וממנו נולד חורבן ושריפת בית המקדש בעוה"ר, בוודאי דבכה"ג אמרינן "סימנא מילתא" ויש דברים בגו. וחשבתי שיש כאן רמז משמים להתחזק בשני ענינים חשובים שעל ידם יוכלו להנצל משריפות רח"ל.

"האחד, מה שקבעו לנו חז"ל בגמרא (בבא בתרא דף ס) בעשיית זכר לחורבן בכל בית כמבואר בשלחן ערוך (סימן תקס ס"א), משחרב בית המקדש תקנו חכמים שבאותו הדור שאין בונים לעולם בנין מסוייד ומכויר כבנין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד וכו'. ע"ש. וראה זה פלא כי כבר כתבו לנו בזה גאוני קמאי כי עניין זה של זכר לחורבן בבית, הוא סגולה בדוקה ומנוסה נגד שריפות ושאר מרעין בישין. וכך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן י' אות צה. והובא בכה"ח סימן תקס אות יא) שכמה הוא מצטער על בתי ישראל שאין עושין זכר לחורבן ביהמ"ק, וכתב ששמע מאביו ש"בדוק ומנוסה אצלו דכל בית דאית ביה אמה על אמה כשיעור נגד הפתח כדינו, ומראה הלבנים נראה מטיט, אז אותו הבית נכון עד העולם, וכן כל הדרים עליה". עכ"ל. ועיין גם בספר קונטרס היחיאלי (בית האדם, עמוד יב) שהביא מעשה נורא שמי שלא עשה זכר לחורבן וחלם חלום נורא. ע"ש. ולכן נלע"ד כי כת"ר יודיעה בשער בת רבים לבני קהילתו ולשומעי לקחו שיקפידו לעשות כן בחצרותיהם ובטירותם ולשייר אמה על אמה ללא סיד וצבע כנגד הפתח, ובזה יהיו נשמרים מכל פגע ונגע ובפרט משריפות אש וכיוצא בהם.

"והשנית, הוא הלכה פסוקה בשלחן ערוך יו"ד (סימן רמו סע' כד) וזו לשונו: כל בית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה אש אוכלתו. עכ"ל. והוא מימרא דרבי אלעזר במסכת סנהדרין (דף צב ע"א). ועיין גם בגמרא (עירובין יח ע"ב) אמר רבי ירמיה בן אלעזר, כל בית שנשמעים בו דברי תורה בלילה, שוב אינו נחרב. וע"ע בהקדמת תיקוני הזוהר ובפרשת תרומה (דף קעג ע"ב).

"ולכן יזרז כבוד מעלתו את בני הקהילה שכל אחד ואחד יקבל על עצמו לקבוע זמן קבוע ללימוד תורה בבית, אם מעט ואם הרבה. ובלבד שתהיה להם קביעות של לימוד, בין בחומש עם רש"י בין בגמרא (דף יומי וכד') בין בהלכה וכיוצא בזה, ובזה יזכו לשמירה גדולה משריפות וכל דבר רע.

"והקב"ה ברחמיו יגדור פרצות עמו ישראל וישמור את כל אחינו בית ישראל מכל צרה וצוקה ומכל חולי ומחלה, ומכאן ולהבא לחושבנא טבא. אמן"

באסיפת חירום של קונגרס הרבנים "פיקוח נפש", המאגד כ-400 רבנים מכל רחבי ישראל, נשמעה קריאה נרגשת לכל רב בישראל ובחו"ל להתנגד לעסקה המסתמנת לשחרור חטופים. ראשי הקונגרס הגדירו את העסקה כ"אסון ההתנתקות השני" והזהירו מהשלכותיה החמורות.

יו"ר הקונגרס, הרב יוסף גרליצקי, רב מרכז תל-אביב, פנה בדבריו למשפחות החטופים: "ליבנו ומחשבותינו איתכם תמיד. זהו כאב בל יתואר. אך לא ניתן לשחרר חטופים במחיר של סיכון חייהם של מיליונים. כך לא מצילים חיים, אלא מסכנים אותם!" הרב גרליצקי הזכיר את עקרונות תורת ישראל, לפיהם נסיגת צה"ל מאזורים אסטרטגיים אינה רק טעות ביטחונית, אלא גם סכנה הלכתית ברורה.

מזכ"ל הקונגרס, הרב אברהם לוין, מתח ביקורת קשה על מפלגות חרדיות המביעות תמיכה בעסקה. "אפילו חברי כנסת חילונים מהליכוד ומהימין מתנגדים לעסקה הנוראה, ואילו יש מפלגות שמייצגות את ההלכה תומכות בה בלי בושה"

הרבנים קראו לכל רב ומנהיג קהילה להרים את קולו ולהשמיע התנגדות ברורה. "רק שליטה מלאה של צה"ל ברצועת עזה בכוח ובנחישות תוכל להחזיר את החטופים, להשמיד את ארגוני הטרור ולהבטיח את ביטחון תושבי הארץ," נאמר בהודעתם.

ראשי הקונגרס הדגישו את אחריותם להמשיך בזעקה הציבורית נגד כל עסקה שמסכנת את עם ישראל, מתוך תחושת שליחות הלכתית ולאומית. "זו עת חירום, וכל קול משפיע!"

בדיון סגור עם חברי "המחנה הממלכתי", הביע הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט עמדה התומכת בביטול שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון, התומכת במינוי השופט הטוב ביותר לתפקיד, ללא קשר לוותק. איזנקוט טען כי שיטה זו אינה מעוגנת בחוק ואינה רלוונטית, והוסיף: "רמטכ"ל לא בוחרים לפי הוותק, וגם לא בממשלה או בחברות עסקיות".

הצהרתו מגיעה כחיזוק להצעה של שר המשפטים יריב לוין וגדעון סער לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שנציגי הקואליציה והאופוזיציה ימלאו את מקומם של נציגי לשכת עורכי הדין.

איזנקוט כינה את ההצעה "לא דבר כל כך רע" וציין את המחלוקות והבעיות שהתעוררו בעבר סביב נציגי לשכת עורכי הדין כעדות לחסרונות השיטה הנוכחית.

בסביבתו של לוין מגיבים להחלטת בג"ץ להורות לשר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לבית המשפט העליון בעשרת הימים הקרובים.

"השר ניהל במשך למעלה משנה מאבק חסר תקדים, שהביא לחשיפת התנהלותה של מערכת המשפט בצמרתה. הדבר גרם לבית המשפט העליון מבוכה קשה וחשף פערים בין הדרישות שמציבה מערכת המשפט לציבור לבין הכללים שהיא מחילה על עצמה".

עוד נמסר כי "ההחלטה מחייבת את השר להציג את החומר הנוסף שהצטבר, אך מכיוון שהוועדה אינה גוף חוקר, יש לבצע חקירת משטרה שתספק את המידע הדרוש לדיוניה".

בהחלטת בג"ץ נכתב: "בהחלטתנו הקודמת מיום 12 בדצמבר 2024 קצבנו לשר המשפטים ארכה של כחודש למילוי חובתו לכנס את הוועדה. אולם גם בתקופה זו לא נבחרו נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון, והעניין אף לא הובא להצבעה". עוד הוסיפו השופטים: "מצאנו לנכון לאפשר לשר המשפטים שהות תחומה להבאת חומר נוסף הרלוונטי לדעתו, אשר טרם עמד בפני הוועדה".

גורם מדיני אומר הערב (חמישי) כי ראש הממשלה נתניהו עומד בתוקף על סגירת כל פרטי הסכם החטופים לפני שהוא יביא אותו לאישור הקבינט והממשלה.

"נתניהו התנגד בתוקף לדרישתו של החמאס לשנות את פריסת כוחותינו בציר פילדלפי וכך הוא עומד בתוקף מול דרישות אחרות של חמאס היום, שסוטות מההבנות שהושגו במהלך המשא-ומתן. נראה שהתעקשות זו נושאת פרי, אך עד שהדברים לא יסוכמו במלואם, ראש הממשלה נתניהו לא ייכנס את הקבינט והממשלה", אמר הגורם.

לפי שעה עדיין לא נקבע מועד לכינוס של הקבינט ושל הממשלה מחר. זאת למרות הדיווחים לפיהם העסקה נסגרה באופן סופי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות מטעם הליכוד עמיחי שיקלי פרסם היום (חמישי) את עמדתו לגבי עסקת החטופים ושיגר איום לעבר ראש הממשלה.

"אני מתחייב כי במידה ותהיה, חלילה, נסיגה מציר פילדלפי (טרם השגת יעדי המלחמה), או אם לא נשוב להילחם במטרה להשלים את יעדי המלחמה – אתפטר מתפקידי כשר בממשלה", אמר שיקלי.

עוד הוסיף: "כדי להשלים את מטרות המלחמה במלואן, אנו חייבים רענון שורות בצמרת המטה הכללי. ‏דרושה רוח אחרת – התקפית ונחושה, כזו החותרת להכרעה ולהשמדת האויב. יש לנו שורה של מצביאים כאלה בדרג מפקדי האוגדה ועליהם ליטול את ההובלה.

משרד מבקר המדינה וצה"ל הגיעו להסכמות בנוגע לתהליך הביקורת של מחדלי ה-7 באוקטובר בצה"ל.

סוכם כי פגישות הביקורת לא יוקלטו ולא ילוו על ידי נציגי המנהלת שבלשכת סגן הרמטכ״ל. תחת זאת תתאפשר נוכחות של מבקרי פנים של צה"ל, כפי שנהוג בהליכי ביקורת גם בגופים אזרחיים.

הפגישות יתועדו ע"י נציגי מבקר המדינה. בתום כל פגישה ישלח סיכום למבוקרים לשם תיקוף הנאמר על ידם. לבקשת מבוקר, יתאפשר לו לעבור על תיעוד הפגישה מיד עם סיומה. אם נציגי המבקר או המבוקרים יבקשו לקיים את המפגש או חלק ממנו בארבע עיניים – הדבר יבוצע. במקביל תואץ העברת החומרים מצה"ל למשרד מבקר המדינה בהתאם למתווה.

בתקופה הקרובה יתקיים שיח בין משרד מבקר המדינה לבין נציגי המנהלת באשר לכניסה לביקורת בנושאי הליבה בהתאם למציאות הביטחונית המתהווה ובכפוף להסכם בין הצדדים כפי שאושר על ידי בג״ץ.

אחרי יותר ממחצית היממה של עיכובים במשא ומתן, יו״ר ש״ס אריה דרעי הודיע בוועידת ש״ס השנתית בירושלים כי ישראל וחמאס סיכמו את כל המגעים לעסקת החטופים. "קיבלתי לפני מס׳ דקות הודעה סופית שהתגברו על כל המכשולים והעסקה יוצאת לדרך. עכשיו עסוקים בניסוח הטכני הסופי", אמר דרעי וציין כי "זאת לא החלטה קלה. זו החלטה קשה. אני רוצה לברך את ראש הממשלה. זו החלטה שלו. בסוף הוא צריך לקחת את האחריות וזו החלטה מהקשות שעמדו בפניו".

דרעי הוסיף כי "אין אדם שיכול היום לערער על העסקה הראשונה לשחרור החטופים שהייתה לפני מס׳ חודשים, היא הייתה במקומה. אני מבין את הכאב עכשיו וחש אותה, אבל כולם יודעים מה זה מצוות פדיון שבויים – גדלנו על בית מדרשו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל״.

בדבריו בוועידה התייחס דרעי לנושאים נוספים שעל הפרק כדוגמת חוק הגיוס. ״אני אומר את זה כאן בצורה הברורה ביותר, מי שלומד תורה ימשיך ללמוד תורה״. אמר יו"ר ש"ס והוסיף: ״אנחנו הבטן הרכה של הממשלה הזאת, אנחנו עוברים תקופה מאתגרת וקשה על רשת החינוך בני יוסף. זה ספינת הדגל החשובה שלנו ולכן נלחמים בנו. אנחנו בתקופה לא פשוטה.

בגלל זה משחקים בילדים שלנו ופוגעים בחינוך של ילדינו. מה ההבדל בין המגזר הערבי למגזר החרדי, אצלינו החינוך פחות טוב? מנסים להצר את צעדינו. כבר שנתיים שיש לנו הבטחות על אופק חדש, וכל שבוע עם תירוץ חדש ועוד בדיקה ועוד בדיקה, אבל ב״ה למרות הכל אנחנו מצליחים להביא הישגים אדירים״. דרעי אף ביקש מהנציגים מבקש "מכל הנציגים "ללא יוצא מן הכלל לעמוד לימין מנהלי המוסדות".

דרעי חלק גם מחמאות לחברי מפלגתו ואמר: "אנחנו המפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד, יכולנו לבחור משרדי ממשלה גדולים יותר עם הרבה כבוד ופחות עשייה, אבל ש״ס לקחה את המשרדים עם העבודה הקשה, תיקים מאוד קשים לעבודה אבל הם נוגעים בכל אזרח. תראו את השנה האחרונה מרגע תחילת המלחמה – השרים היחידים שירדו לשטח, לקחו פיקוד ודאגו לתושבים הם שרי ש״ס״.

עסקת החטופים, ככה"נ עומדת לצאת לדרך וזהו יום שמח-עצוב למדינת ישראל.

יום שמח כי חלק מחטופינו יחזרו הביתה. נקווה שמצבם הפיזי והנפשי יהיה בר שיקום. עוד נקווה שלאחר שהמנה הראשונה של החטופים יחזרו – העסקה תהפוך לעיסקה מתגלגלת שבמסגרתה יחזרו בסופו של דבר כל החטופים.

היום העצוב נובע מהמחירים הבלתי נסבלים שישראל תצטרך לשלם. המחירים הם גם בנסיגות משטחים בעזה וגם במחבלים רוצחים נתעבים שנאלץ לשחרר. שחרורם של המחבלים הללו יהיה אירוע בלתי ניתן לעיכול על כולנו, אבל הוא אירוע הכרחי כדי להביא את החטופים שלנו הביתה.

האם ניתן היה להגיע לתוצאה הזאת קודם לכן? לי אין תשובה ברורה. כל בכירי הממשל האמריקאי אומרים שהאשם היחיד בעיכוב קידום העיסקה הוא החמאס. איני מצוי בפרטי המו"מ הקודמים ותכלס אני רוצה להאמין שישראל לא החמיצה שום הזדמנות אמיתית להחזיר את כלל החטופים.

אמנם רוב הציבור בישראל חיווה את דעתו שהוא בעד העסקה, אבל יש בקרבנו לא מעטים שדעתם שונה. כלומר, הם כן היו רוצים שהחטופים ישתחררו אבל לא במחירים הצבאיים, המדיניים ומחיר שחרור המחבלים כפי שישראל תשלם.

כאן קיימת סוגיה מוסרית קשה: משפחות לא מעטות של מי שנרצחו בידי מחבלים משוחררי עסקת שליט יוצאות נחרצות נגד שחרור רוצחי קרוביהן. אחת מהן התראיינה ואמרה שהשחרור פוגע בצדק. והיא צודקת – אכן, לשחרר מחבל שרצח ישראלי זהו מהלך לא צודק בעליל. זהו אירוע מקומם. הדם רותח. ועדיין במאזניים – אם לשחרר מחבל נתעב מביא  לשחרור ישראלי משבי החמאס – אז חייו של הישראלי החי מטים את הכף לטובת תשלום המחיר הנוראי שעלינו לשלם כדי לשחרר אותו, או אותה.

זהו העולם אכזר ופעמים רבות אנחנו נדרשים לבחור בין אלטרנטיבות קשות. באלטרנטיבה אני מצביע בעד החטופים למרות המחירים הקשים ביותר.  יש בינינו המאמינים שניתן לנקוט בדרך פעולה  של "הכל כלול", כלומר להמשיך ולהלחם בחמאס, בעוצמה רבה יותר, להפסיק את הסיוע ההומניטרי לרצועה ולהביא את החמאס לכך שממש יתחנן שניקח את החטופים.

טוב, בעולם אידיאלי זה יכול היה לעבוד, אבל בעולם בו איננו עצמאיים לכלכל את צעדינו רק על פי רצוננו – אנחנו היינו חייבים להיכנע לתכתיבים אמריקאים. המדיניות של ארה"ב היא כל השנים כזאת: לא ניתן לאף אחד להשמיד את מדינת ישראל, אבל גם לא ניתן לישראל להגיע לניצחון מוחלט. כאשר זו המדיניות של בת בריתנו – איננו יכולים לבצע את כל הפעולות הדרושות וזאת הסיבה שלא יכולנו להכניע את חמאס ושלא יכולנו להגיע לניצחון מוחלט.

עלינו להכיר במציאות הזאת – ולמקסם כרגע את כל שניתן. כאמור בואו נקווה שהנשיא החדש של ארה"ב, טראמפ, ייתן לנו חבל ארוך יותר לפעולה, ושאנחנו נצליח באמת להגיע לשחרור של כל אחינו ואחיותינו הנמצאים בשבי החמאס. אמן!

למרות עמדת שב"כ שלפיה אין צורך בהמשך מעצרו של הנגד מפרשת המסמכים המסווגים, ארי רוזנפלד, הפרקליטות עדיין מתנגדת לשחרורו.

בעמדה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי נאמר כי הם מסכימים לשלוח את רוזנפלד לתסקיר מעצר. השופט עלא מסראווה צפוי להכריע בנושא. 

פרקליטיו של הנגד ארי רוזנפלד הגיבו: "הפרקליטות לא השכילה להסכים לשחרורו המיידי של ארי, בניגוד לעמדת ראש השב"כ, ובהתעלם מכך שהפרקליטות עצמה הפכה את החלטת השופט שטיין לבלתי רלוונטית"

ביום ראשון פרסם שב"ס חוות דעת על מצבו הנפשי של רוזנפלד, שנאשם בפרשה הקשורה בלשכת ראש הממשלה, והצביע כי מצבו הנפשי קשה וחלה החמרה. עמדת שב"ס איששה את בקשת סנגוריו לעיון מחדש לשחרורו, עקב מצבו הנפשי, וזאת לצד עמדת שב"כ שקבעה כי הנגד אינו מסוכן ומעצרו אינו נדרש. 

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמׇת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים מִן הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים. וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם. (שמות ב, כג-כה, שמות ג, ז-ט)

בגמ' בברכות (לא,א) אמר רב המנונא שיש ללמוד כמה הלכות ממה שנאמר בתפלה שהתפללה חנה איך לנהוג בדרך התפלה, שנא' (שמואל א א, יג) 'וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכורה', ממה שנא' 'היא מדברת על לבו' מכאן למתפלל צריך שיכוון לבו, 'רק שפתיה נעות' מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו, 'וקולה לא ישמע' מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו, וברש"י בפסוק כ' 'ויחשבה עלי לשכורה' שלא היו רגילים להתפלל בלחש.

ובגמ' בברכות (כד,ב) המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה, וברש"י כתב, שנראה שסובר כאילו שאין הקב"ה שומע תפילת לחש ולכך מגביה הרבה, עוד מבואר שהמגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר שנא' בהם 'ויקראו בקול גדול'.

ובהמשך דברי הגמ' שם מצינו, אמר רב הונא שכל מה שאמרו שצריך להתפלל בלחש דוקא שיכול לכוון את לבו בלחש אבל אם אין יכול לכוון את לבו בלחש מותר, וכ"ז ביחיד אבל בציבור תמיד יתפלל בלחש לפי שיכול לבלבל את הציבור.

והנה בגמ' בסוטה (לב,ב) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מפני מה תקנו תפלה בלחש, וברש"י כתב שמצינו אצל חנה שהתפללה בלחש, כדי שלא לבייש את עוברי עבירה, לפי שהם מתוודים בתפלתם לכך תקנו שכולם יתפללו בלחש.

והק' במהרש"א שבגמ' כאן מובא הטעם משום שלא לבייש עוברי עברה ובגמ' בברכות מבואר הטעם משום שהוא מקטני אמנה, ותי' שאם כל הציבור היו משמיעים קול לא היה בזה משום קטני אמנה אנם אחר שתקנו תפלת לחש משום שלא לבייש עוברי עבירה, מי שמשמיע קולו הרי הוא מקטני אמנה.

והנה מדברי רש"י נראה שקודם חנה התפללו כולם בקול רם, ורק אחר שראו בזמן חנה שתפלתה התקבלה גם בלבה תקנו לכולם להתפלל בלחש, וכן מבואר בדברי רש"י בסוטה שנקט שמקור דברי הגמ' שמתפללים בלחש הוא כמו שמצינו בחנה ומשמע שהתקנה היתה בזמן חנה, וכפי' המרש"א.

וכן מצינו בירושלמי (ברכות סג,א) ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו, שנאמר 'וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע והאזין הקב"ה את תפילתה, וכן כל בריותיו שנאמר 'תפילה לעני כי יעטף' כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע, וכי יש לך אלוק קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן.

וכן משמע בירושלמי (פ' הרואה) אמר רבי פנחס, עבודה זרה נראית קרובה והיא רחוקה, אבל הקב"ה נראה רחוק והוא קרוב דאמר רבי לוי מן הארץ ועד לרקיע ת"ק שנה וגו', רבי ברכיה אומר אף מרגלי החיות עד ראשיהם וקרניהם ולמעלה מהם כסא הכבוד ורגלי כסא הכבוד כנגד כולן וכסא הכבוד כנגד כולן ולמעלה מהן מלך רם ונשא ראה כמה גבוה מעולמו ואתם נכנסים לבית הכנסת ועומד החזן ומלחש בשפתיו והקב"ה מאזין לו וכי יש אלוה קרוב מזה הדא דתימא בכל קראנו אליו.

תפילה בקול רם

אמנם בילקוט שמעוני בשיר השירים (רמז תתקפו) כתב על הפסוק 'השמיעיני את קולך' כשאתם מתפללים בקול גבוה קולכם ערב.

וכן ברמב"ן בפרשת בא (שמות יג,טז) כתב, וכוונת כל המצות שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לא-ל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו, וזו כוונתם במה שאמרו בירושלמי (פ"ב ה"א) 'ויקראו אל אלוקים בחזקה' (יונה ג ח) מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול חציפא נצח לבישה.

בבית אלקים למבי"ט (שער התפילה פ"ו) כבר נתבאר בפ"ג כי גם שעיקר התפלה היא הכוונה עכ"ז אינה נשלמת אלא בדיבור, דהרהור אינו כדיבור, אבל צריך שתהיה בלחש, וכמו שלמדו מתפלת חנה, והטעם, להראות כי מלא הארץ כבודו, ובפרט במקום המיוחד לתפלה כי הוא מוכן יותר, וכשהוא מרים קולו בתפלתו נראה כאילו אין הקב"ה שומע תפלתו בלחש, וכמו שאמרו (במדרש דברים רבה פרשה ב' ובמדרש תהלים מזמור ס"ה) 'ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו' כשאדם מתפלל בלחש בינו לבין המקום קרוב הוא, וכמו שאמר דוד בברחו מירושלם מפני אבשלום בנו (תהלים ג') 'קולי אל ה' אקרא' ויענני מהר קדשו סלה, כי הקול הוא הנעת השפתים בהשמעת אזנו, ואמר קולי אל ה' אקרא, כלומר הקול שאינו שומע אותו זולתי אלא ה', וכן אמר (שם ס"ו) 'אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני', כלומר בקול שאינו יוצא אלא בתוך פי קראתי אליו בלחש, וגם כשאני מרים קול אינו יוצא מתחת לשוני.

והקשה לזה ממה שמצינו בכמה מקומות ענין תפלה בלשון צעקה שהוא הרמת קול, כמו שמצינו במשה (שמות ח') ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים וגו', (במדבר י"ב) ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה, וכן בישראל (שמות ב) זעקו ותעל שועתם, (שמות י"ד) ויצעקו ב"י אל ה', (במדבר כ') ונצעק אל ה' וישמע קולנו, ובשופטים ד' פעמים ויצעקו בני ישראל אל ה', וכן שמואל (שמואל א' ט"ו) [ויזעק] אל ה' כל הלילה, וכן בכמה מקומות בתהילים זעקתי אליך ה'.

ותי' בזה כי התפלות הסדורות בכל יום אין ראוי לאומרם בקול כיון שהוא יכול לכוון בלחש, אבל התפלות שמתפללים בעת הצרה והצער, אי אפשר שיתפלל אותם האדם בנחת מצד צערו, ולכן הוא צועק בקול רם, להורות שהוא מכיר ומרגיש הצער שהוא בו, ואין מי שיצילהו כי אם הוא ית', וכן כל הצעקות שצעקו בני ישראל אל ה' היה בעת צרתם, שלא היו יכולין לכוון את דעתם כי אם בהרמת קול, וכן במה שהתפלל משה, וכן בתפלת עזרא, וכן כל זעקה וצעקה שבתהלים הוא בעת צרה, כי אין לב האדם פנוי לכוון בתפלה אם לא בקול רם במרירות נפשו, ולכן נאמר בארבעה שצריכים להודות 'ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יושיעם', שהם מרימים את קולם בצעקה לפי שהם בעת צרה והוא יתברך מושיעם, ואמר בצר להם וממצוקותיהם, כי כשהם צועקים אליו ית' כשהוא צר אותם, כלומר שמכירים שמאתו באה להם הצרה הזאת והם צועקים אליו, אז מן המצוקות שלהם מושיע אותם.

תפלה בעת צרה שלמה יותר

רבינו בחיי כתב, במה שנ' 'וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה', שאע"פ שהיה רשע פחדו פן יקום אחריו רשע יותר ממנו, ואמר ויזעקו מן העושק שהיו עושים להם, ואמר ותעל שועתם אל האלוקים מן העבודה, שאע"פ שהגיע הקץ לא היו ראוים לגאולה ומרוב שצעקו אל ה' מן העבודה קבל תפלתם, והזכיר שני פעמים מן העבודה, 'ויאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שועתם אל האלוקים מן העבודה', ללמדך שאין תפלתו של אדם שלמה כאותה שהוא מתפלל מתוך הצרה והדוחק שהיא יותר מקובלת והיא העולה לפניו יתברך, וכן תמצא ביונה הנביא ע"ה שבאר הענין הזה הוא שאמר (יונה ב) 'בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבא אליך תפלתי אל היכל קדשך', הבטיח הנביא שהתפלה שהיא מתוך הצער ועטיפת הנפש היא הנכנסת לפניו אל היכל קדשו יתברך, והוסיף שאפשר לומר כי הפרשה הזאת היא רמז לגאולתנו זאת העתידה שהיא תלויה בתשובה ובתפלה כי כן בגאולת מצרים חזרו בתשובה והתפללו אל ה' העונה בעת צרה, ונתקבלה תפלתם ובא להם הגואל מיד, ועל כן סמך לו ומשה לרמוז כי ביאת הגואל תלויה בתשובה ובתפלה, וכ"כ ספורנו הנה צעקת בני ישראל באה אלי שקבלתי תפילתם, מאחר שקראוני באמת, לא על דרך ויפתוהו בפיהם.

וכ"כ ברמב"ן (שמות כג,כה) 'וירא אלקים את בני ישראל' פירש רבי אברהם כי ראה החמס שהיו מצרים עושים להם בגלוי וידע אלוקים העשוי להם בסתר ורש"י פירש וידע אלוקים נתן עליהם לב ולא העלים עינו מהם ונכון הוא על דרך הפשט כי בתחילה היה מסתיר פניו מהם והיה לאכול ועתה שמע אלוקים נאקתם וראה אותם לומר שלא הסתיר פניו עוד מהם וידע את מכאובם וכל הנעשה להם ואת כל הצריך להם והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור אלוקים את בריתו וירא אלוקים וידע אלוקים כי ידעתי את מכאוביו (להלן ג ז) כי אע"פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל כמו שמפורש על ידי יחזקאל (יחזקאל כ ח) אלא מפני הצעקה קבל תפלתם ברחמיו ועל דרך האמת יש בכתוב הזה סוד גדול מסתרי התורה לומר כי עלה ענויים למאור פניו וקרב אותם אל הדעת כענין בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור (חבקוק ג ב) ולכן יאריך הכתוב בזה אחרי שאמר כבר וישמע אלוקים ויזכר אלוקים.

אם צריך להשמיע לאזנו

כתב הרמב"ם (פ"ה מהל' תפלה ה"ט) השוויית הקול כיצד לא יגביה קולו בתפלתו ולא יתפלל בלבו אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש, ולא ישמיע קולו אלא אם כן היה חולה או שאינו יכול לכוון את לבו עד שישמיע קולו הרי זה מותר ובלבד שלא יהא בציבור כדי שלא תטרף דעתן מקולו.

ובטור הביא יש אומרים שמה שנאמר שלא ישמיע קולו בתפלתו שצריכה שתהא בלחש עד שלא תשמע אפי' לאזניו, ומביאים ראיה מהתוספתא שלמדו מחנה שלא ישמיע לאזניו, אמנם בגמרא משמע רק שלא יתפלל בקול, ומשמע לפי שמשמיע את הקול לאחרים אבל לאזניו יכול להשמיע, וכתב שהדעת נותנת כדברי הרמב"ם שיותר טוב להשמיע לאזניו שאז יוכל לכוון יותר.

ובב"י הביא ראיה לדברי הטור מהירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד) שאם התפלל ולא השמיע לאזנו יצא ורבי יוסי אומר שלא יצא, ומשמע שהגם שבדיעבד יצא מ"מ לכתחילה צריך שישמיע לאזנו כדין קריאת שמע, וכן נקט בטור כדברי הירושלמי  ודחה את דברי התוספתא, אמנם כתב שבזוהר משמע כדברי התוספתא שכן כתב (ויקהל רכ,א) ההיא צלותא אשתמע לאודנין דבר נש לית מאן דמציית לה לעילא [שאם התפלה ההיא נשמעת לאזניו של אדם, אין מי שיקבל אותה למעלה, ושוב אין מקבלים אותה אחרים ממי ששמע אותה תחילה] ולכך צריך להזהר שלא ישמעו אחרים את תפלתו, אמנם אפשר לבאר שאם הוא עצמו שומע ולא אחרים זה מועיל, וכן כתב בביאור הגר"א.

ובב"ח נקט לבאר כן בדברי התוספתא, והק' לשי' ר' יהודה שגם בקריאת שמע אי"צ שישמיע לאזנו מדוע צירך פסוק לגבי תפלה, ותי' שבתפלה אסור שישמיע קולו לאחרים משא"כ בקר"ש שמותר שישמעו אחרים, וכן הביא מדברי ה"ר יונה.

ובמשנה ברורה (קא) כתב ע"פ דברי הגר"א ושאר אחרונים שטוב יותר שישמיע לאזניו ובדיעבד לכו"ע יצא אם אמר בלחש כשלא השמיע לאזניו, אמנם צריך להזהר שגם חברו שעומד סמוך לו לא ישמע ומ"מ יזהר שלא להטריד אחרים בתפלתם, ומיש אינו יכול אלא בקול כתב בביאור הלכה שבזמננו אין לקהל ולהתפלל ביחיד שלא ילמדו ממנו אחרים אא"כ הוא גדול הדור וידוע שכל מעשיו לשם שמים.

ולגבי אמירת פסוקי דזמרה נקט במ"ב (סק"ז) שלא להרים קול כי הקב"ה שומע בלחש, ובאליה רבה (קא, ד) כתב שיש שנוהגים שמגביהים קולם וצועקים בקול רם עד שהגויים לועגים על זה, וכ' שהצטער לדעת מאין בא המנהג, והוכיח מדברי הרמב"ן הנ"ל שלמדו שתפילה צריכה קול, וכן הביא בערוך השלחן (סעי' ח') שיש להקפיד רק בתפילת שמו"ע.

הגבהת הקול בראש השנה ויום כפור

בשו"ע (קא,ג) הביא שיש אומרים שבראש השנה יום כפור מותר להשמיע קול בתפילה אפי' בצבור, וכ' הרמ"T ומ"מ יזהרו שלא להגביה קולם יותר מדי, ומקור דבריו מהמרדכי ביומא (סי' תשכה) שאין חוששים שיטעו זא"ז כיוון שמצוייים בידם מחזורים וכוון שכולם אומרים וידוי אחד לא חוששים לבייש עוברי עבירה, וכ' בדרכי משה בשם מהר"י וויל שמ"מ לא יגביה קולו שהוא מנביאי הבעל.

ובמשנה ברורה (סקי"א) הביא דברי המג"א שיותר טוב להתפלל בלחש, והביא דברי הט"ז שיכולים החזנים להגביה את קולם כדי לעורר הכוונה ולהשמיע כוון שעקר הפלת שליח צבור נתקנה דוקא בקול רם, אמנם אותם שעושים כן כדי להראות את קולם ודאי עשוים שלא כהוגן.

האם צריך שישמיע לאזניו או שיוכל לשמוע

והנה יש לדון במה שלכתחילה צריך שישמיע לאזניו ושאחרים לא ישמעו, האם כשמגביה קולו לא יפריע לכל הצבור אלא לאדם אחד האם בזה גם לא יגביה קולו ודינו כצבור, וכן אם זה משום מה שמזיק את הצבור בתפלה וזה שייך גם כשמזיק לאדם אחד.

וכן יש לדון האם צריך שישמע בפועל מה שאומר או שיאמר באופן שיוכל לשמוע, כגון מי שנמצא במקום שיש רעש שאינו יכול לשמוע את עצמו, או במי שהוא כבד שמיעה האם צריך שיגביה קולו עד שישמע אפי' שישמעו אחרים, או שבאופן זה אי"צ שישמע באזניו.

ובשאלתות (סי' קמג) כתב שם לא שומע מחמת רע הסביבה אי"צ להגביה קולו, אמנם בשפתי חכמים (שמות ח, נ) כתב שהטעם שבמכת צפרדע נאמר ויצעק אל ה' משא"כ בשאר המכות נאמר ויעתר משה, הוא מחמת הדין שצריך להשמיע לאזניו ובגלל רעש הצפרדעים היה צריך לצעוק ולכך צעק.

השמעת הקול שלא ישכח הזכרות מיוחדות

כתב בצרור החיים (לתלמיד הרשב"א דיני טעויות בתפילה יג) ששמע מרבו שהרמב"ן היה נוהג לומר את ההזכרה של ותן טל ומטר בקול רם בכל ל' יום הראשונים, אמנם אפשר לומר שלא הזכיר בקול כדי שאחרים ישמעו אלא שיזכור האם הזכיר או לא, ובשיורי כנה"ג הביא מנהג שכל אחד אמר יעלה ויבוא בקול, והביא דברי מהרש"ל שהגבאי מתחיל את התפלה לפני הצבור וכשמגיע ליעלה ויבוא אומר בקול וכן הביאו בבאר היטה (תכב,א), וכן משמע במ"מ (קיד,ד) במי שאומר בקול רם בתפלתו מוריד הגשם, במג"א כתב שם שהש"ץ מכריז בקול בתפלת הלחש, אמנם בשם החזו"א הביאו שלא היה ניח"ל בזה ואמר שהוא חוסר דרך ארץ כשעומד לפני מלך להכריז בקול.

עניית אמן כששומע את חברו בתפלתו

והנה בשבט הלוי (ח"ג סי' טו) כתב לדון אם עומד לידו מי שמתפלל בלחש אבל מגביה את קולו עד ששומעים אותו האם צריך לענות אחריו אמן במקום שמותר לענות, וכ' שפשוט שאין לענות, ואפי' שכתב הרמב"ם (פי"א מברכות הי"ג) כל השומע מישראל מברך ברכה מכל הברכות וכו' חייב לענות אמן וכן בטושו"ע (רטו) שזה דוקא בסתם ברכות, משא"כ בתפילת שמונה עשרה שהיא תפלת לחש ואמרו שמי שאינו מתפלל בלחש הרי הוא מקטני אמנה, והסתפק האם כשמתפלל בקול כדי שילמדו בני ביתו כפי שמותר אם עונים אחריו אמן או לא, וכ"כ בהליכות שלמה שלא יענה אמן כוון שעשה שלא כדין, ואפי' אם הוא אנוס, והביא כן בשם הגרא"ז מלצר, אמנם מובא בשם הגר"ח קנייבסקי  שיענה אמן ודלא כשאר הפוסקים ובפרט שמצינו שלפעמים יכול לברך בקול ואין ברכותיו לבטלה, שהרי המתפלל בקול יצא יד"ח ואי"צ לחזור ולהתפלל.

ויש שאמרו שבזמנים שמותר להגביה את קולו כגון בתפלת ראש השנה ויום כפור או כשמתפלל ביחידות שמותר לענות אמן, אמנם יש להקפיד למה שכתב בשו"ע (או"ח קכד, יב) שהעונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך, ובמשנה ברורה כתב, משום שנא' 'גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו'.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com