עשרות משפחות של נרצחי הטבח ברעים מתארגנות בימים אלה להגיש תביעת ענק נגד המדינה בעילת הרשלנות בשל המחדל שהוביל לאובדן יקיריהן ב-7 באוקטובר. המשפחות מעריכות כי התביעה תוגש בסך של 2 מיליארד שקלים, בשל מספר הנרצחים הרב במסיבה, 364 בני אדם, וככל שיצטרפו אליהן כמה שיותר משפחות שכולות של אותה התכנסות. לצד הפיצוי שהן מבקשות לקבל, הן מקוות כי במסגרת ההליך הן יקבלו תשובות וממצאים על איך המחדל הזה קרה, ומי האחראים לו – בדרג הצבאי, המדיני וגם מבחינת מארגני המסיבה.
המשפחות פנו לעו"ד עמית חדד המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכששמע על היוזמה נעתר לבקשת המשפחות – והוא צפוי להצטרף לצוות המשפטי המטפל בתיק. "המטרה שלנו היא לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לנו, אבל גם לדעת מי אשם באירוע הזה", אומר יגאל וולודרסקי, שיזם את הגשת התביעה. בתו מרגריטה (ריטה) גוסק הי"ד נרצחה אף היא בטבח הנורא.
משפחות הנפגעים דורשות תשובות על המחדל בהליך משפטי
כחלק מהמאמצים להביא למספר מהותי של תשובות על המחדל שהתרחש בהקשר לטבח שהתרחש ברעים, משפחות רבות של נפגעים ולקרוביהם החיוניים מתאגדות ליוזמה חדשה. במשבר שבו מצאו את עצמם אחרי אובדן היקירים, הן מבקשות לדעת מה באמת קרה, וכיצד התקבלו ההחלטות שיכלו למנוע את האירוע הקשה.
לפי דבריו של אחד מהנציגים, 30 משפחות כבר הצטרפו ליוזמה, והם מחכים לגבש רשימה סופית להגיש תביעה משפטית. כיום, המשפחות מקבלות תגמול חודשי מביטוח לאומי, המתבסס על חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, סכום המגיע לאלפי שקלים בחודש, אך אינו מספק את המענה ההולם לגובה האובדן.
והנה, המשפחות מבקשות לדעת: האם מי שנתן את האישור לעריכת ההתכנסות היה מודע לסדר הכוחות המינימלי שהיה ברקע? כיצד ניתן היה לאפשר לאירוע כזה להתקיים כאשר מולו עמדה ישות מסוכנת, המתאמנת בגבול עם אלפי לוחמים? מחדל זה העלה בעיות חמורות בכל הנוגע לאבטחה ולחוסר התגובה בזמן אמת, שמחייבות לברר מי אחראי לכך.
עורכי הדין מייצגים את המשפחות, והם מבקשים להזמין למשפט את הגורמים המעורבים באישור ההתכנסות, כולל בכירים מהדרג הצבאי והמדיני. "בהתאם לחוק, כאשר מוגשת תביעה אזרחית, יש אפשרות לזמן כל אחד מהמעורבים, ואנו מתכוונים לערב את הגורמים הבכירים ביותר," אומר עו"ד זיו מאור, שמלווה את התהליך המשפטי. המטרה היא לא רק להבהיר את ההשלכות המשפטיות של ההתרחשות, אלא גם לדרוש תשובות מהגופים האחראים.
חשוב לציין שההליך המשפטי מתמקד בפיצויים עבור המשפחות, עם הכרה ברשלנות הקיצונית שגרמה לאובדן חיים. ככל שהממשלות והצבא לא יענו על השאלות שהמציאות מציקה להן, יתכן שהציבור ידרוש את תשובותיו גם כן בנוגע להלאה, כך ציין עו"ד מאור.
בעבר, משפחות הנרצחים הביעו חשש שכתוצאה מהשפעה של ביטוח לאומי על ההחלטות, יזנחו את הכאב ואת האובדן ששפגו, והם לא יזכו להקשבה הנדרשת. מנהיגי המשפחות דורשים כי אחרי 15 חודשים מהטבח, יגיע הזמן שמישהו מהממסד בישראל יזמין את המעורבים ויבקש מהם להציג את עמדותיהם ועוד יותר מכך – את ההחלטות שהובילו לאירוע הטראגי.
"אנו לא מקבלים את הידיעה כי כספים מביטוח לאומי יכולים לקנות לנו שקט," הדגיש וולודרסקי, אחד מהנציגים. "איננו מסכימים לכך שמחדלים כאלה ימשיכו לחזור על עצמם. הגיע הזמן שהגורמים האחראים ייתקבלו את הביקורת הנדרשת, ויהיה דין וחשבון."
עסקאות בבית המשפט עשויות להיקלט כחלק ממהלך מעבר על המחדלים שגרמו לאירועים טראגיים כאלה, ולוודא שהלקחים ילמדו כדי שהמקרים לא יחזרו על עצמם בעתיד. בנוסף, משפחות הנרצחים מתכוונות לשלב את הקריאות שלהן להחזרת החטופים שמצויים עדיין בידי הישות האיראנית, והכספים שיתקבלו עשויים לשמש גם לאמצעים חשובים וקדושים אלה.
נציין, כי החקירות שמתבצעות בעניין האירועים ברעים, כחלק בצללים ובתוכנת חקירה של המערכת הצבאית, טרם הסתיימו. בחודשים הקרובים, הציבור מצפה לתשובות המלאות שקשורות למחדלים שהתרחשו, שנוגעים לחיים ולביטחון של אזרחים שניצבים במרכז ההתקפה.
המשפחות ימשיכו לעמוד על שלהן, עד שיתקבלו תשובות ברורות, עד שיתברר מי נושא באחריות למחדל הנורא. זהו אינו רק משפטים של פיצויים, אלא תהודה למחדלים רחבים יותר של מדינת ישראל.
