חודש: פברואר 2025

מחר (יום ג') צפוי להתקיים תרגיל "חומה בצורה" של המחוז הדרומי של המשטרה יחד עם גורמי החירום וההצלה משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהריים במספר מוקדים בדרום הארץ, זאת במסגרת ההערכות המבצעית של מחוז הדרום לחודש הרמדאן.

במסגרת התרגיל צפויה להיות תנועה ערה ורועשת של כוחות משטרה, מג"ב, צה"ל, שב"ס, רפואה והצלה וזאת במסגרת ההערכות המבצעית של מחוז הדרום, אין חשש לאירוע ביטחוני.

במשטרה מעדכנים כי מוקד 100 יתוגבר בשעות התרגיל, לטובת אזרחים שיש להם ספק או חשש מסוים. "אנו קוראים לציבור להשמע להנחיות השוטרים בשטח בכדי לא להפריע למהלכו התקין של התרגיל" אמרו עוד במשטרה.

להלן פירוט המוקדים והשעות של התרגיל: החל משעות הבוקר באזור השעה 07:00 ועד לשעות אחר הצהריים, תיהיה תנועה ערה של כוחות משטרה באזורים: רהט, שובל, שגב שלום, כלא "אשל", דימונה, אליאב, חורה, ערוער, עומר, גזרת הערבה ואילת.

לא פחות מהזוי: ברשת 13, מדווחים הערב כי עדויות של חטופים ששוחררו משבי חמאס מעלות כי אמירה של השר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר על האסירים הביטחוניים, גררה הרעת תנאים נגד חטופים.

בתגובה לדברים הגיב יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי לשעבר, ח"כ איתמר בן גביר: "בחדשות 13 החליטו להעניק הערב לגיטימציה לזוועות שביצע חמאס בחטופים, עם פרסום לפיו בגלל שינוי תנאי המחבלים בכלא שהובלתי, חמאס התעלל בחטופינו. הם כנראה שכחו שהמחבלים רצחו, התעללו וטבחו ביהודים, עוד הרבה לפני שבוצעה הרפורמה בתנאי המחבלים בכלא. הם לא זקוקים לשום תירוץ כדי לעשות זאת, מלבד עצם קיומנו".

בן גביר הוסיף ותקף: "מהותה של הקונספציה היא התפיסה שאם רק נכיל, נתקפל בפני המחבלים ונרכין ראש, הם יואילו בטובם להפסיק לרצוח יהודים. כך היה כשמנעו ממני לבצע את אותו שינוי קריטי לפני ה-7.10. את המחירים לתפיסה המעוותת הזו, כולנו ראינו בטבח הנוראי.

אלפי מחבלים רוצחים שישבו בכלא הישראלי נהנו מתנאים מפנקים ומפליגים, בגלל פחדנות והתרפסות. לא עוד. עד שחברי הקואליציה ישכילו גם להיענות לדרישתי לחקיקת חוק עונש מוות למחבלים, תנאי המחבלים בכלא ימשיכו להיות המינימליים ביותר על פי חוק".

צמרת צה"ל, הכוללת את כל הקצונה הבכירה מדרגת אלוף-משנה ומעלה, התכנסה מוקדם הבוקר בבסיס חיל האוויר בפלמחים. מטרת ההתכנסות הייתה הצגת תחקירי השבת השחורה שאירעה לפני למעלה משנה וארבעה חודשים, ודיון מעמיק בלקחים המערכתיים.

במהלך המפגש המקצועי, נאלץ מפקד אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר, לעזוב באופן לא מתוכנן את הדיון על מנת להשתתף בישיבה החסויה במסגרת משפטו של ראש הממשלה נתניהו. השתתפותו של בינדר בדיון המשפטי אושרה על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל, כמקובל במקרים דומים בהם נדרשת עדות של גורם ביטחוני בכיר.

התחקירים המערכתיים שהוצגו בפני הפיקוד הבכיר עוסקים בארבעה נושאים מרכזיים: התפיסה והקונספציה הצבאית ביחס לרצועת עזה, המערך המודיעיני והערכת המצב האסטרטגית שקדמה לאירועים, תהליכי קבלת ההחלטות בלילה הקריטי שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, וכן מוכנות הכוחות בעוטף עזה והלחימה ביישובי הדרום ב-72 השעות הראשונות לאחר פריצת המחבלים.

הדיון החסוי שבגינו נעדר ראש אמ"ן מהתכנסות הפיקוד הבכיר יימשך מחר במסגרת אחרת – בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון, שם צפויים לדון באותם נושאים אסטרטגיים שנדונו היום בבית המשפט.

בתוך כך, הצנזורה התירה לפרסם כי הדיון הסגור שהתקיים בבית המשפט במסגרת משפט נתניהו עסק בסוגיות אסטרטגיות במזרח התיכון, ובפרט בזירה האיראנית. מחר צפוי דיון דומה בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון.

בהחלטה חריגה שהתקבלה היום, אישר שופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו, משה סרוגוביץ, את פתיחתו הזמנית של אולם האירועים "היכלי מלכות" בבני ברק, שנסגר אתמול בצו מנהלי לאחר שנתפסו בו שוהים בלתי חוקיים. האישור ניתן לצורך קיום חתונה שתוכננה להתקיים הערב במקום.

נזכיר כי אמש הודיעה המשטרה כי אולם האירועים "היכלי מלכות", הממוקם ברחוב שלמה המלך 18 בבני ברק, נסגר ביום 23 בפברואר לאחר שבפעילות משטרתית שנערכה במקום ביום 20 בפברואר נמצאו שבעה שוהים בלתי חוקיים המועסקים באולם וחדר ששימש ללינתם. בנוסף, דווח כי במקום נמצאה מחסנית ובה כדורי אקדח ומעטפה ובה 10,000 ש"ח.

בנוסף, על פי המסמכים, העסק פועל ללא רישיון וכבר ניתן נגדו צו סגירה שיפוטי שאמור להיכנס לתוקף ביוני 2025. לאחד מבעלי העסק, דוד גולדמן, יש הרשעה קודמת בגין ניהול עסק ללא רישיון.

מרדכי שמעון וחיים רייניץ, אבותיהם של שני חתנים שתכננו לערוך את חתונות בניהם באולם הבני ברקי, יחד עם אחד מבעלי האולם, הגישו ערעור על החלטת מפקד מחוז תל-אביב של המשטרה. חתונתו של בנו של מרדכי שמעון אמורה להתקיים הערב, וחתונתו של בנו של חיים רייניץ מתוכננת ליום 2 במרץ.

השופט סרוגוביץ קבע כי למרות שהתמונה העולה לגבי בית העסק "אינה חיובית בלשון המעטה", יש מקום להתערבות במקרה זה בשל העובדה שהעסק המשיך לפעול מיום 20 בפברואר (יום הפשיטה) ועד למתן הצו ביום 23 בפברואר, זאת בנוסף לכך שכל השוהים הבלתי חוקיים כבר נעצרו או גורשו, לצד העובדה שקיימת פגיעה קשה וממשית בבני הזוג שתכננו לערוך את חתונתם באולם.

בעקבות כך, השופט אישר פתיחה זמנית של האולם לערב אחד בלבד, עבור חתונתו של בנו של מרדכי שמעון, וזאת בכפוף להפקדת ערבויות כבדות: ערבון כספי, במזומן או בערבות בנקאית, על סך 50,000 ש"ח וחתימה על ערבות עצמית של בעלי העסק, המבקשים או מי מטעמם בסך 150,000 ש"ח

בנוסף קבע השופט כי המשטרה תוכל לבצע ביקורות במקום במהלך האירוע כדי לוודא שלא נמצאים בו שוהים בלתי חוקיים. עם סיום החתונה, האולם ייסגר שוב וצו הסגירה המנהלי ימשיך לחול. הדיון בערעור על הצו המנהלי עצמו נקבע למחר, 25 בפברואר.

השופט סרוגוביץ ציין בהחלטתו כי "האיזון הנכון בין הצורך להגן על שלום הציבור ובין הפגיעה בצד שלישי שלא חטא ולא היה מעורב בביצוע עבירות… מחייבת במקרה קיצון זה מתן אפשרות לקיים את האירוע הערב." לא ברור עדיין אם תינתן הקלה דומה לאירוע הנוסף המתוכנן לתחילת מרץ.

משפחת ביבס שלחה מכתב באמצעות עורכת הדין דנה פוגץ', בו ביקשה להפסיק את חשיפת פרטי הרצח של שירי, כפיר ואריאל, זאת לאחר שראש הממשלה נתניהו פרסם מידע בניגוד לרצונם. במכתב ששלחה לראש הממשלה נתניהו, שר החוץ גדעון סער, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ראש אכ"א דדו בר כליפא, דובר צה"ל דניאל הגרי, דובר ראש הממשלה עומר דוסטרי וראש מינהלת החטופים, הנעדרים והשבים ירון כהן. כתבה עו"ד פוגץ' על אף שמדובר בשעת הכושר להשגת מטרות הסברתיות, יש לשים, בראש סדר העדיפויות, את טובת המשפחה, כבודה ופרטיותה.

"על אף שתמוה שיש צורך לבקש ולהדגיש זאת, נבקש פעם נוספת ובכל לשון של בקשה כי כל הגורמים אשר יש להם עניין בדבר יונחו, במיוחד בשעה קשה זו, שלא לפנות למשפחה, ולא לשוחח עם אף גורם מקצועי אשר אמון על עריכת הבדיקות בקשר לנסיבות הירצחם ומצבם של החללים, וזאת לפני שמשפחת ביבס עורכת את הלוויה והשבעה, מקבלת לידיה את דו"ח המכון לרפואה משפטית, אשר יועבר לביקורת נוספת, לומדת את הדו"ח, על כל פרטיו, ומחליטה אילו פרטים יופצו". כך נכתב.

עוד נכתב "משפחת ביבס היא זו שתחליט האם לאשר הפצה של פרטים ואילו פרטים יופצו, בקשר לנסיבות הירצחם, מצבם של החללים ובקשר לבדיקות אשר נערכו ו/או מסקנותיהם של הגורמים המקצועיים הנוגעים בעניין. לא הגיוני, לא כל שכן ראוי, כי לאחר התלאות שבני משפחת ביבס עברו, הם ייאלצו
להתמודד עם הטרדות ופגיעות בפרטיותם ובכבודם, בשעתם הקשה ביותר, וזאת מצד גורמים פנים מדינתיים, גורמי תקשורת וגורמים פרטיים".

מוסא אבו מרזוק, מבכירי ההנהגה המדינית של ארגון הטרור, הצהיר בריאיון לעיתון אמריקאי ניו יורק טיימס כי לא היה תומך במבצע 7 באוקטובר אילו יכול היה לצפות את השלכותיו הקשות. בדבריו, שנאמרו מקטאר בה הוא מתגורר, אישר כי הנהגת חמאס אישרה אסטרטגיה כללית לפעולה נגד ישראל. במקביל, חשף אבו מרזוק כי הארגון מוכן לדון בכל ההצעות שיועלו במסגרת המשא ומתן, כולל אפשרות לפירוק מנשק. לדבריו, חמאס שוקל להסכים להארכת השלב הראשון של עסקת החטופים, בתנאי שישתנה המפתח לשחרור אסירים פלסטינים.

"אם ניתן היה לצפות את מה שיקרה לאחר האירוע – שבעה באוקטובר לא היה מתרחש כלל" – כך התבטא אחד מבכירי הנהגת חמאס, מוסא אבו מרזוק, בריאיון שהעניק לעיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס". דבריו של אבו מרזוק, המכהן כחבר הלשכה המדינית של ארגון הטרור ונחשב לאחד מהדמויות המשפיעות בהנהגה החיצונית שלו, מהווים הודאה נדירה בטעות אסטרטגית מצד בכיר בארגון.

בריאיון, שנערך מקטאר שם אבו מרזוק שוכן זה שנים, הבהיר הבכיר כי לא היה שותף לתכנון המפורט של המתקפה ולא היה מעודכן בכל פרטיה. הוא הוסיף כי אילו היה מודע למחיר הכבד שישלם הארגון בעקבות המתקפה, לא היה יכול לתמוך במהלך. למרות ההסתייגות האישית שהביע, הדגיש אבו מרזוק כי הוא ושאר חברי ההנהגה הבכירה של חמאס אישרו בתקופה שקדמה למתקפה את הקווים הכלליים של אסטרטגיה התקפית נגד יעדים ישראליים באזור גבול עזה. הצהרה זו מעידה על מעורבות עקיפה של ההנהגה החיצונית בהחלטה לצאת למבצע, גם אם לא בתכנון הפרטני שלו.

בהתייחסו למגעים המתנהלים עם ישראל באמצעות מתווכים, אמר אבו מרזוק כי ארגונו פתוח לדיון בכל הנושאים המונחים על שולחן המשא ומתן, לרבות האפשרות של פירוז הארגון מנשקו. "נצטרך לדון בכל הצעה שתעלה", ציין הבכיר, במה שנראה כניסיון להציג גמישות מסוימת בעמדות חמאס.

בנוגע לעסקת החטופים המתגבשת, חשף אבו מרזוק כי ארגונו בוחן ברצינות אפשרות להסכים להארכת השלב הראשון של המתווה המוצע. עם זאת, הבהיר כי חמאס יעמוד על שינוי המפתח לשחרור אסירים פלסטינים, כך שעבור כל חטוף או גופה ישוחררו מספר גדול יותר של אסירים מזה שהוצע עד כה.

דבריו של אבו מרזוק מגיעים בעיצומם של מאמצי תיווך אינטנסיביים להשגת הסכם שיאפשר את שחרור החטופים המוחזקים בעזה מאז מתקפת השביעי באוקטובר. בכך, מספק הבכיר הצצה נדירה לחשיבה האסטרטגית בתוך הנהגת הארגון ולמידת הנכונות שלו להגיע לפשרות במסגרת המשא ומתן. יש לציין כי יש הרואים בדברים אלו ניסיון נואש לתיקון תדמיתי, כאשר חמאס מנסה להתרחק מהאחריות למעשיו לאור ההשלכות ההרסניות של המתקפה.

בעקבות ישיבה חסויה שהתקיימה בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוחלט על ביטול דיון ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה שהיה צפוי להתקיים מחר. ההחלטה התקבלה לאחר שנתניהו וראש אגף המודיעין הציגו בפני השופטים את המצב הביטחוני הנוכחי. בקשתו של נתניהו להפחית את תדירות הופעותיו בבית המשפט מפעמים בשבוע לפעמיים בלבד התקבלה חרף התנגדות הפרקליטות. הצוות המשפטי של ראש הממשלה הדגיש כי האתגרים הביטחוניים בחזיתות השונות מחייבים את נתניהו להקדיש זמן רב יותר לתפקידו כמנהיג המדינה.

הישיבה המיוחדת בבית המשפט המחוזי התקיימה ללא נוכחות קהל, לאחר שהשופטים קיבלו את הבקשה לקיים את הדיון בהליך סגור לציבור. במהלך הדיון החסוי, הופיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש אמ"ן האלוף שלומי בינדר בפני הרכב השופטים, והציגו בפניהם את הנסיבות הביטחוניות המיוחדות המונעות לטענתם את יכולתו של נתניהו להתייצב לעדות כמתוכנן.

בסיום הדיון, החליטו השופטים לקבל את עמדת ראש הממשלה ולבטל את הדיון שהיה אמור להתקיים למחרת. בהודעה הרשמית שפרסם בית המשפט נכתב כי "הדיון הקבוע מחר מבוטל, נוכח טעמים שנמסרו בדיון שהתקיים בדלתיים סגורות".

בשבועות האחרונים הגיש נתניהו בקשה פורמלית לבית המשפט, בה ביקש לדלל את מועדי עדותו במשפט הפלילי המתנהל נגדו. במקום שלושה ימי עדות בשבוע, כפי שנקבע מלכתחילה, ביקש ראש הממשלה להעיד פעמיים בשבוע בלבד. נתניהו נימק את בקשתו ב"מציאות הביטחונית המורכבת" השוררת כעת.

בטיעוניו בפני השופטים, הסביר נתניהו כי המלחמה המתנהלת במספר זירות במקביל – כולל ברצועת עזה, בגבול הצפון מול לבנון, ונוכח האיומים המתמשכים מצד איראן – דורשת ממנו להקדיש משאבי זמן נרחבים יותר לניהול ענייני המדינה. ראש הממשלה טען כי לוח הזמנים הנוכחי של המשפט מקשה עליו לעמוד בעומס המשימות הלאומיות המוטלות עליו בעת הזו.

עם זאת, נציגי הפרקליטות הביעו התנגדות נחרצת לבקשה. בתגובתם טענו נציגי התביעה כי אין הצדקה מספקת לשינוי סדרי הדיונים שנקבעו. הפרקליטות הדגישה את הצורך הציבורי בהשלמת ההליך המשפטי במהירות האפשרית, וטענה כי דחיות נוספות עלולות לפגוע באינטרס הציבורי. למרות עמדת הפרקליטות, החליטו השופטים לקבל את הנימוקים הביטחוניים שהוצגו בפניהם במהלך הדיון החסוי, ואישרו את ביטול הדיון המתוכנן.

שר החינוך יואב קיש התייחס בכנס ירושלים של בשבע למצב הלחימה בעזה ולמדיניות הממשלה מול חמאס, תוך קריאה להחרפת הצעדים מול ארגון הטרור “חמאס מתעתע בנו, מושך זמן, מנסה לייצר ריב פנימי וריב עם ארה”ב כדי להמשיך ולשלוט בעזה,” אמר השר קיש. “אנחנו מחויבים לכך שחמאס לא יישאר ברצועה. ביידן הקשה עלינו בחימושים ובמתן מטריה בינלאומית. כעת, כשהנשיא טראמפ צפוי להיכנס לבית הלבן, זה אירוע שונה. עכשיו צריך להפוך את התמונה – להפעיל לחץ מקסימלי, להפסיק את הסיוע ההומניטרי, לא לספק חשמל ודלק, ולהתחיל להוציא אלפי עזתים כל יום. זה מה שיוביל להחזרת החטופים.”

בתגובה לשאלות על החשש לחיי החטופים אמר קיש: “מי שחושב שהפסקת הסיוע תסכן את החטופים טועה – חמאס מרגיש כרגע על העליונה. הדרך היחידה לשחרורם היא להגביר את הלחץ ולהראות שלישראל יש את היד העליונה.”

בנוגע לחזרת תושבי הצפון ושגרת החינוך, ציין השר כי המערכת נערכה לפתיחה מחודשת, אך בקריית שמונה המצב מורכב. “יש בעיה עם תפקוד הרשות המקומית שם, והיא לא השלימה את הרישום לגנים ולבתי הספר. אני מתכוון להגיע לשטח ולוודא שאם אין מוכנות, לא נאפשר חזרה ללימודים. היכן שיש מורים ותשתיות – נפתח, והיכן שאין – לא.”

השר קיש הדגיש את מחויבותו לשיקום מערכת החינוך והחזרת דגש על ערכי זהות יהודית. “הדור שלנו נלחם היום בזכות החינוך שהוא קיבל בבית ובבתי הספר. אנחנו מחזירים שיעורי תנ”ך, טיולים בשבילים היסטוריים ופרויקטים ערכיים. זה הבסיס לחוסן הלאומי שלנו.”

היועמ"שית גלי בהרב מיארה חיובה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים להציג לחשוף כמה פעמים סרבה לייצג את הממשלה הנוכחית בבג"ץ ובכך הציגה עמדה לעומתית לממשלה – דבר שהוא עילה לפיטוריה. פסיקת בית ניתנה לאחר עתירת הארגונים חותם ובוחרים במשפחה באמצעות עורך הדין אריאל דוד אפללו. למרות פסיקת בית המשפט שקצב ליועמ"שית מועד להעברת המידע שחלף בסוף השבוע האחרון, היועמ"שית לא מסרה את המידע.

עו"ד אפללו מסר: "אנו נעדכן את בית המשפט בזמן הקרוב על כך שפסק הדין לא קוים. ע"פ פסק הדין היינו אמורים לקבל את המידע החשוב עד סוף השבוע שעבר, וזה לא קרה. בלתי נסבל לחשוב שיש שני סוגי ציבורים כלפי בית המשפט, אלו החייבים לסור למרות בית המשפט ואלו שרק כאשר נוח להם הם יכבדו את החלטות בית המשפט. התנהגות נפסדת זו דווקא מאנשי ציבור ששכרם משולם על ידי הציבור ומחויבים לתת מידע פעם אחת מכוח החוק ופעם שניה מכוח פסיקת בית המשפט – גורמת בהווה ותגרום בעתיד לנזק בלתי ניתן לשיעור באמון בבית המשפט".

מיכאל פואה, יו"ר בוחרים במשפחה אמר: "היועמשי"ת לא מפתיעה. היא שמה פס על פסק הדין של בית המשפט שניתן בהתאם להתחייבותה לתת את המידע על המקרים בהם היא לא אפשרה לממשלת ישראל ושריה לייצג את עצמם בניגוד לעמדתה. המועד למסירת המידע עבר והמידע לא הגיע. מתברר כי היועמשי"ת היא לעומתית לא רק לממשלת ישראל ולמדינת ישראל אלא גם למערכת המשפט. האחריות על כך שהיא עדיין לא פוטרה היא על ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין".

לאחר ניצחון מרשים בבחירות שנערכו אתמול, פרידריך מרץ מתכונן לקבל את מושכות השלטון בגרמניה. מפלגתו הנוצרית-דמוקרטית זכתה בכמעט שליש מקולות הבוחרים, בעוד מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה הכפילה את כוחה והפכה למפלגה השנייה בגודלה. הבוקר (שני) נודע כי מרץ, הידוע בתמיכתו הנלהבת בישראל, שוחח טלפונית עם ראש הממשלה נתניהו והזמינו לביקור רשמי בגרמניה, צעד המתעלם במפגיע מצו המעצר שהוציא בית הדין הבינלאומי בהאג. במקביל, מתמודד המנהיג המיועד עם שורת אתגרים מורכבים בזירה הפנימית והבינלאומית.

תוצאות הבחירות שפורסמו אמש (ראשון) העניקו למפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) כ-29 אחוזים מקולות הבוחרים, ובכך הציבו את מנהיגה, פרידריך מרץ, בעמדה מועדפת להרכבת הממשלה הבאה. במקום השני ניצבת מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה (AfD), המזוהה עם הימין הקיצוני, אשר השיגה הישג חסר תקדים עם תמיכה של כ-20 אחוזים מהבוחרים – כפול מכוחה בבחירות הקודמות.

המפסידה הגדולה של הבחירות היא מפלגתו של הקנצלר היוצא אולף שולץ, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), שזכתה בשיעור התמיכה הנמוך ביותר מאז איחוד גרמניה – 16 אחוזים בלבד. תוצאה זו מציבה אותה במקום השלישי בנוף הפוליטי הגרמני.

"אעבוד להקמת ממשלה בהקדם האפשרי", הצהיר מרץ לתומכיו לאחר קבלת תוצאות המדגמים. בשיחות עם גורמים קרובים אליו, ציין המנהיג המיועד את הנושאים הבוערים שעל סדר היום: ההתמודדות עם המשבר הכלכלי המעמיק, סוגיית ההגירה, המתיחות מול רוסיה, והיערכות ליחסי העבודה עם ממשל טראמפ בארה"ב, בצד המאמצים לקידום סיום המלחמה באוקראינה.

הבוקר פרסמה לשכת ראש הממשלה בישראל הודעה על שיחת טלפון שהתקיימה בין מרץ לבין נתניהו. על פי ההודעה, מנהיג ה-CDU הזמין את ראש הממשלה הישראלי לביקור רשמי בגרמניה, בניגוד ברור לצו המעצר הבינלאומי שהוצא נגדו בבית הדין בהאג.

מסלול חייו של פרידריך מרץ משקף מסע פוליטי לא שגרתי. צאצא למשפחה בעלת מסורת משפטית, החל את דרכו הציבורית בשנות השמונים כנציג בפרלמנט האירופי, ובהמשך כיהן כחבר בבונדסטאג – בית הנבחרים הגרמני. לאורך הקריירה הראשונית שלו, התבלט מרץ בהתנגדותו הנחרצת לקומוניזם ואף מילא תפקיד מרכזי באופוזיציה לממשלתו של הקנצלר דאז, גרהרד שרדר.

אירוניה פוליטית ליוותה את המשך דרכו: דווקא כאשר מפלגתו זכתה בשלטון תחת הנהגתה של אנגלה מרקל, בחר מרץ לעזוב את הזירה הציבורית. כיריב פוליטי של מרקל בתוך שורות המפלגה, הבין כי סיכוייו לקידום תחת הנהגתה מוגבלים. הוא פנה לקריירה פרטית כעורך דין, ייצג תאגידים משמעותיים וצבר הון רב. רק לאחר פרישתה של מרקל מהזירה הפוליטית, החליט מרץ לשוב לחיים הציבוריים, ובשנת 2022 נבחר להוביל את האיחוד הנוצרי-דמוקרטי.

השקפת עולמו השמרנית של מרץ באה לידי ביטוי בולט בסוגיית ההגירה. הוא ידוע בביקורת הנוקבת שלו כלפי מדיניות הקליטה הגרמנית. בחודשים האחרונים התבטא בחריפות נגד מהגרים שלדבריו "לא עושים די כדי להשתלב בחברה הגרמנית". באחד מנאומיו האחרונים אף הצהיר כי "יש אנשים שמקומם לא בגרמניה" – אמירה שעוררה סערה ציבורית.

בכל הנוגע ליחסיו עם ישראל, מרץ מצטייר כתומך נחוש במיוחד. במסגרת קמפיין הבחירות, התחייב לבטל את הגבלות הייצוא הביטחוני שהטילה גרמניה על ישראל בעקבות המלחמה בעזה. יתרה מזאת, הביע עמדה מתריסה ביחס לצו המעצר שהוציא בית הדין הבינלאומי נגד ראש הממשלה נתניהו. מרץ רמז מספר פעמים כי בכוונתו לפעול למציאת מנגנונים שיאפשרו לנתניהו להמשיך ולבקר בגרמניה ובמדינות האיחוד האירופי, חרף הצו הבינלאומי.

עם כניסתו הצפויה לתפקיד, יתמודד מרץ עם מגוון אתגרים משמעותיים. בראשם ניצבים המיתון הכלכלי המעמיק, לחצי ההגירה הגוברים, והצורך לנווט את גרמניה בזירה בינלאומית מורכבת – בין היחסים המתוחים עם רוסיה לבין הקשרים המשתנים עם ארצות הברית בעידן החדש. בנוסף, תצטרך ממשלתו להתמודד עם אחת התקופות המאתגרות בהיסטוריה האירופית המודרנית, על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה והשלכותיה על היבשת כולה.

היום (שני) בכנס ירושלים ה-22 של קבוצת בשבע, התראיין יו”ר ועדת חוץ וביטחון, ח”כ יולי אדלשטיין, לעיתונאי ניצן קידר, והתייחס לקידום חוק הגיוס, לצורך בהטבות למשרתים, לשירות במגזר הערבי, ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי ה-7 באוקטובר.

ח”כ אדלשטיין עדכן על ההתקדמות בגיבוש חוק הגיוס, וציין כי ישנה מחויבות לשנות את המציאות: “אנחנו עובדים מאוד קשה על החוק הזה. היו עליות וירידות, אבל כרגע אני מרגיש שאנחנו בעלייה מבחינת המוכנות בצה”ל ובציבור. לפני כמה חודשים דיברנו על מקסימום 3,000 מתגייסים, כולל שירות לאומי, אבל המספרים כבר אחרים. צה”ל נערך ברצינות לקליטת המתגייסים, ואני מקווה שנצליח להקל ולו במעט על האחים שלנו שנמצאים תחת עומס נוראי.”

ח”כ אדלשטיין הדגיש כי למי שמתגייס לצה”ל מגיעות הטבות משמעותיות: “המדינה מעניקה לא מעט הטבות, ויש הסכמה רחבה בכנסת שצריך לראות קודם את המשרתים. אני לא מתפרנס משנאת חרדים, ולכן אני לא רוצה סנקציות עונשיות, אלא שמי שיתרום מזמנו ובריאותו למען המדינה – יקבל יותר. זה לא משנה אם הוא דרוזי, דתי או בדואי – השירות חייב להיות מתוגמל בהתאם.”

על השאלה האם חוק הגיוס יחול גם על הציבור הערבי, השיב ח”כ אדלשטיין: “אני לא מדבר כרגע על גיוס של ערבים למודיעין או לחיל האוויר, אבל העיקרון של ‘לא שירתת – לא קיבלת’ חייב לחול על כולם. אם אתה ערבי ועשית שירות אזרחי או צבאי, צריך להעניק לך הטבות בהתאם.”

ח”כ אדלשטיין ציין כי הדיון לא עוסק רק בגיוס בני ישיבות, אלא בכלל המחסור בכוח אדם בצה”ל: “צה”ל חייב לוחמים! אנחנו לא מדברים רק על גיוס 250-300 חיילים, אלא על גיוס משמעותי. כרגע דנים על תיקון 26 – גיוס בני ישיבות. אבל יש עוד דברים רבים שצריך לשפר, ונעשה כמה צעדים משמעותיים שיביאו עוד חיילים לצבא ולמערכת הביטחון.”

בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אמר אדלשטיין כי הנושא קריטי לחברה הישראלית: “אמרתי במשך שנה שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית. גם משפחות החטופים וגם משפחות שכולות דורשות תשובות – ואנחנו מחויבים להן. לא מדובר בדיון פוליטי, אלא באחריות לאומית. יש לי הערות כלפי בג”ץ, וגם כלפי אנשים שפרשו לאחרונה מבית המשפט העליון, אבל אחרי שאמרנו את כל זה – הגענו למצב שאין גוף אחד בישראל שנמצא בקונצנזוס. ועדת חקירה ממלכתית זוכה להרבה תמיכה – יותר מכל גוף אחר, ולכן אנחנו חייבים לקדם אותה. אנחנו לא יכולים להשאיר את חקירת ה-7 באוקטובר בצד.
חקירה כזו יכולה להביא למסקנות משמעותיות, וייתכן שגם יימצאו בה אשמים במחדל הנורא שהיה.”

בהתייחסו למצב הפוליטי בתוך מפלגת הליכוד, אמר אדלשטיין: “אני הרבה שנים בפוליטיקה, הכי ותיק בליכוד, ולכן אני מרשה לעצמי לומר דברים שאולי לא תמיד נוחים. הליכוד עובר תהליכים משמעותיים, אבל אני חושב שלפעמים אם היו מקשיבים יותר – ולא רצים ב-100 קמ”ש לכיוון הלא נכון – היינו במקום אחר. אם היו משקיעים יותר בתכנון ובחשיבה ארוכת טווח, הרבה דברים היו יכולים להיראות אחרת.”

לסיכום, ח”כ אדלשטיין הדגיש שהחוק חייב להיות מאוזן ולקחת בחשבון את המציאות החברתית בישראל: “אני לא עובד מתוך שנאה – ואנחנו לא באים לכפות, אלא להביא פתרונות שיחזיקו לאורך זמן. אנחנו נמשיך לעבוד בשיח עם כל הגורמים, כולל רבנים, אנשי צבא ונבחרי ציבור. אני משוחח עם רבנים ומקשיב להם – אני יודע מה הם חושבים ומה הם אומרים. אנחנו נביא חוק שיתמודד עם האתגר, אבל גם יהיה בר-ביצוע, בשטח ובחברה הישראלית.”

כוחות חטיבה 474 בפיקוד אוגדה 210 ממשיכים בפעילות ההגנה ופרוסים בנקודות שולטות במרחב החיץ על מנת לחזק את ההגנה על מדינת ישראל ותושבי רמת הגולן בפרט. דובר צה"ל מעדכן כי הכוחות השלימו עד כה עשרות פשיטות ממוקדות בהם איתרו, החרימו והשמידו מגוון אמצעי לחימה אשר מהווים סכנה לביטחון מדינת ישראל וכוחותינו.

עוד נמסר מדובר צה"ל כי באחת הפשיטות בשבוע האחרון, כוחות הצנחנים אשר פועלים בפיקוד החטיבה איתרו רובים, תחמושת וציוד צבאי נוסף שכוחות המשטר הסורי הישן השאירו מאחור. כלל הממצאים הוחרמו או הושמדו.

העיר אופקים, שנפגעה באירועי 7 באוקטובר, מתקשה במתן מענה סוציאלי לתושביה גם 16 חודשים לאחר המלחמה – כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני). למרות מעורבותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים והסתייעות בגופים פילנתרופיים, תושבי העיר לא זכו למענה מהיר ומעמיק דיו לצרכיהם.

"תקשיבי, המצב שלך חמור, את צריכה דחוף… הדחוף הזה קרה לפני 15 שבועות", מספרת תושבת אופקים בעדות שנגבתה באוגוסט 2024. "כל יום הייתי מחייגת אליהם. כל יום. תקשיבו, אני חייבת. אני חייבת מפגש. אני חייבת עזרה". לדבריה, היא נותרה ללא טיפול במשך חצי שנה.

במאי 2024 הגישה עיריית אופקים עתירה לבג"ץ בדרישה להיכלל במסגרת יישובי חבל התקומה, הזכאים לקבלת סיוע מהמנהלת. העירייה נימקה זאת בהיקף הפגיעה בעיר ב-7 באוקטובר וקרבתה הגיאוגרפית ליישובים הזכאים לסיוע. בעתירה נטען כי תושבי העיר זקוקים בחיי היום-יום למענים שיקומיים כנפגעי פעולות איבה.

בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2024 נקבע כי גבולות חבל התקומה יישארו בטווח של עד שבעה ק"מ מגבול רצועת עזה. עם זאת, הוחלט כי בתוך 60 יום יביא ראש הממשלה לאישור הממשלה אזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום הארץ, שיינתן להם מענה בהתאם לצורכיהם. הממשלה גם החליטה לבחון את האפשרות לגרוע כספי פיתוח מתקציב מנהלת תקומה ולהעבירם לצורכי רשויות סמוכות, כגון אופקים ונתיבות.

אולם, מבקר המדינה מצא כי גם בחלוף 60 יום, בתום שנת 2024, טרם ניתן מענה לתושבי עיריית אופקים. המבקר המליץ למשרד ראש הממשלה לוודא כי במסגרת גיבוש החלטת הממשלה בדבר מתן מענה לאזורים נוספים, יינתן מענה גם לעיריית אופקים.

בנוסף, עלה מהדוח כי בשכונת מישור הגפן באופקים, המיגונית שנפגעה באירועי 7 באוקטובר מהווה עדות מתמדת לטראומה. בפגישה עם תושבי השכונה, הם העלו כי החורים במיגונית מהירי וכתמי הדם שנותרו בתוכה מזכירים להם באופן מתמיד את הטראומה שעברו.

המבקר הדגיש כי על משרד ראש הממשלה לוודא שעל אף האתגרים המוניציפליים המשמעותיים העומדים לפתחה של העירייה, בין השאר בעקבות החתימה על הסכמי הגג, העברת המענים תותאם לצרכים שנקבעו בהחלטת הממשלה. זאת כדי להבטיח שיפור בר-קיימה באיכות החיים בעיר בכלל ובשכונת מישור הגפן בפרט, ובכלל זאת לאפשר השקעה במחוללי צמיחה בתחומי החיים שנפגעו באירועי 7 באוקטובר.