סמוך לשעה 02:00 בלילה הודיעה לשכת ראש הממשלה, כי "הממשלה אישרה כעת פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסקת כהונתו של ראש השב״כ רונן בר".
ההחלטה התקבלה בתום ישיבת ממשלה סוערת במיוחד, במהלכה הוקדם תאריך הדחתו של בר והוא יסיים את תפקידו כראש השב״כ ביום ה-10 באפריל 2025 או כאשר ימונה ראש שב״כ קבוע – לפי המועד המוקדם מביניהם. ההחלטה להקדים את פיטוריו בעשרה ימים מגיעה לאחר ששרים דרשו את פיטורי רונן בר באופן מיידי, זאת בשל המכתב שאינו מכיר בסמכות הממשלה ובפועל מכשיר את הדרך להפיכה.
בישיבה שהחלה סמוך בשעה 21:30, בחר ראש השב"כ רונן בר להיעדר, כשבמקביל הוא שיגר מכתב לשרי הממשלה, שמוכיח את הצורך בהדחתו, לאחר שסירב להכיר בסמכותה של הממשלה. עם זאת, היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, השתתפה בישיבה והציגה את עמדתה כי לממשלה אין סמכות לפטר את רונן בר.
במהלך הדיון, השר שלמה קרעי אמר לראש השב"כ והיועמ"שית: "כבדו את עצמכם, הפסיקו לאחוז בקרנות המזבח, הרכינו ראש בכבוד בפני הכרעת העם ובפני הממשלה הנבחרת והתפטרו. זו דמוקרטיה. אם לא תרכינו ראש בכבוד, לא תשאירו לנו ברירה אלא להדיח אתכם בראש מורם אך בבושת פנים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי "זה ברור שאם יש חוסר-אמון בסיס של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו. אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון. אתם מכירים את אותו ליל השבעה באוקטובר, וגם בניהול המשא-ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה".
נתניהו הוסיף ותקף: "אני מנהל שנים ארוכות משאים-ומתנים מדיניים. הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה. אמרתי בקבינט: 'תהיו תקיפים יותר. אתם נכנעים מהר מדי – ולכן נקבל פחות חטופים'. ישבתי איתו שעות, וזה הוכיח לי שהוא לא מתאים לזה. לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא-ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא-ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
לדברי נתניהו: "קיוויתי שלא נגיע לרגע כזה, אבל לצערי הוא בחר לגרור את הארגון שוב ושוב לדיונים פוליטיים לסוגיית וועדת החקירה, לסוגיית החטופים, זו זכותו להחזיק בעמדה שונה – זו לא זכותו לגרור את הארגון לוויכוחים פוליטיים".
גם שר החוץ גדעון סער הבהיר כי הוא תומך בהדחת ראש השב"כ, תוך שהוא פורך את מכתבו החצוף של ראש השב"כ, תוך שהוא מדגיש כי הוא "רוצה לבטא הערכה לשירותו רב השנים של ר׳ השירות לביטחון ישראל. אשתדל לומר את דברי באופן תמציתי ושלא יפגע בהערכה זאת". לדברי סער, "לפני למעלה מ-24 שנה כמזכיר הממשלה, היה לי חלק בחקיקת חוק השב״כ וקידומו בכנסת. בחוק השב״כ הקביעות לעניין כפיפות ראש השירות והשירות לממשלה הן ברורות.
"סעיף 4(א) קובע, כי ״השירות נתון למרות הממשלה״ וסעיף 4(ב) ש״ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה״. סעיף 3(ג) קובע שה״ממשלה רשאית להפסיק את כהונתו ראש השירות לפני תום כהונתו״. אגב, תקופת הכהונה היא של חמש שנים. מתוכן כבר חלפו שלוש וחצי שנים. איך ניתן לפרש את החלטת ראש השב"כ להימנע מהשתתפות בישיבת הממשלה הערב לנוכח הקביעות האלה בחוק בדבר מרות השירות לממשלה וסמכותה המפורשת להפסיק את כהונתו לפני תום תקופת כהונתו?
"ראש השב"כ במכתבו כותב כי את עמדתו המפורטת יציג בפורום המתאים. מהו הפורום המתאים? זה הפורום המתאים! הפורום שהחוק נתן לו את הסמכות. הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש השב"כ מתפקידו היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש. מה משמעותה של אחריות זו, היום, שנה וחצי אחרי ה-7 באוקטובר? כל האחראים האחרים – ראשי מערכת הביטחון מימשו כבר את אחריותם וסיימו את תפקידם: ראש אמ"ן. הרמטכ"ל. אלוף פיקוד הדרום. ואני שואל – מה ההבדל?".
סער הוסיף ונאם: "אני שואל שאלה נוספת: מהשעה שקיבל על עצמו ראש השב״כ את האחריות – מיהו הקובע את עיתוי מימושה? האם ראש השב"כ קובע את עיתוי מימושה וביטויה של האחריות או ממשלת ישראל שנקבע במפורש שהשירות נתון למרותה ושלה הסמכות הבלעדית למנות וגם לסיים את תפקידו של ראש השב"כ? לא יכול להיות ספק שקביעת העיתוי למימוש אחריות זו נתונה בידי הממשלה.
במכתבו כותב ראש השב״כ ״כבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן". המועד המתוכנן הוא כנראה מועד סיום קדנציה רגילה של 5 שנים. זה עוד שנה וחצי. אם הודעת על קבלת אחריות והודעת שאתה מתכוון לא למצות את תקופת כהונתך – הממשלה היא שאמורה לקבוע את מועד סיום הכהונה. מי שמוסמך לראות אם העיתוי מתאים (ואפשר להתכווח עליו – הוא יכול היה להיות לפני כן, כפי שעשו בכירי צה"ל והוא יכול להיות אחרי) – זו הממשלה".
בסיום דבריו אמר שר החוץ: "יש שטוענים – ומה בדבר אחריות הממשלה? הממשלה אחראית בפני הכנסת ומכהנת מכוח אמון הכנסת. היא עומדת למבחן זה מדי שבוע. הממשלה ניתנת להחלפה באחת משתי דרכים – בבחירות דמוקרטיות על ידי העם או בהצבעת אי אמון על ידי הכנסת. מי שאינו מבין את ההבדל בין מי קובע את אחריות הדרג הנבחר (העם או הפרלמנט) לבין כפיפות גורמי המקצוע למרות הממשלה ואחריותם בפניה – החמיץ שיעור יסודי לענין מהותו של משטר דמוקרטי".
השרה עידית סילמן תקפה גם היא בישיבת הממשלה: "הימין סיים להבליג על התנהלות לעומתית של פקידים נגד ממשלה נבחרת. במדינה דמוקרטית ראשי ארגוני הביטחון כפופים לדרג המדיני ולא להיפך. על הפרק עומדת פה הדמוקרטיה. יש פה קבוצה שרוצה להמשיך ולהחזיק בכוח ושליטה נגד נבחרי הציבור, חלקם לשעברים ששיתפו פעולה עם סנאטורים דמוקרטים למנוע משלוחי נשק לישראל, חלק מקבוצה העבירו חומרים להאג בכוונה לפגוע בהנהגת ישראל, הם תומכים ומגבים סרבנות ואלימות. קבוצה שמהלכת אימים על ראש הממשלה ומאיימת במלחמת אזרחים.
הם לא בוחלים בשימוש עברייני במערכת החוק, חקירות מגמתיות וסלקטיביות, כמו הסרטון המבושל משדה תימן, והדלפות גלעד קריב ועוד. הממשלה עכשיו כעת עושה תיקון שהיה צריך להיעשות כבר בהתחלה מול כל המינויים של הממשלה הקודמת. מול מי שפועלים באופן מוצהר נגד ממשלה דמוקרטית נבחרת" הוסיפה.
השרים רגב וקיש פנו ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "השבוע פורסם הקשר שלך עם רונן בר. תשיבי לנו בבקשה איך זה לא ניגוד עניינים שלך?". היועמ"שית סירבה לענות, והשר דיכטר נחלץ לעזרתה: "נושא ניגוד העניינים של היועמ"שית עם רונן בר, מהיכרות אישית: תרדו מזה". השרים תקפו: אז שהיא תצהיר את זה. שתגיד בעצמה! למה היא לא עונה?".
גם שר התקשורת התייחס לניגוד העניינים ואמר: "לראש השב"כ אין לי שאלות. מי ששלח צוות טקילה והבין שמשהו רע קורה ולא עדכן את רה״מ, מי שראש הממשלה לא נותן בו אמון, הולך הביתה. זה החוק. אבל ליועמשית יש לי שלוש שאלות: האם נתת במישרין או בעקיפין ייעוץ לרונן בר לקראת הדיון הזה כדי לסכל את החלטת הממשלה? האם את לא חושבת שאת בניגוד עניינים עקב הליך ההדחה שלך והאם את לא בניגוד עניינים בגלל קשרייך האישיים עם נדב ארגמן ורונן בר?".
