חודש: מרץ 2025

הסקר השנתי המודד את רמת האושר והרווחה בקרב תושבי 147 מדינות ברחבי העולם פורסם היום (חמישי) וחושף תמונה מעניינת במיוחד לגבי החברה הישראלית. למרות תקופה רוויית אתגרים ביטחוניים וחברתיים, ישראל ממשיכה להחזיק במקום מכובד בצמרת המדד, כשהיא ממוקמת במקום השמיני מבין כלל המדינות שנסקרו.

את הדירוג העולמי מובילה פינלנד, שזוכה למקום הראשון, כשאחריה מדורגות דנמרק, איסלנד, שוודיה והולנד. בחמישייה השנייה של העשירייה המובילה נמצאות קוסטה ריקה, נורבגיה, ישראל, לוקסמבורג ומקסיקו, כאשר שתי המדינות הלטינו-אמריקאיות מציגות הישג מרשים בכניסתן לעשירייה המובילה.

כיצד ניתן להסביר דירוג גבוה כל כך במדינה המתמודדת עם שסעים חברתיים ומציאות ביטחונית מורכבת? המומחית ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר מאוניברסיטת בר אילן, מציעה פרשנות: "למרות שנת המלחמה, ישראל שומרת על מקומה בעשירייה הפותחת של דירוג האושר העולמי ומובילה את העולם במדד איכות הקשרים החברתיים".

היא מבהירה כי יש להבין את המתודולוגיה של המדד: "דו"ח האושר העולמי מתבסס על מדד שביעות הרצון מהחיים שהוא מדד שמשקף בעיקר פרמטרים חברתיים-מבניים כמו יציבות הכלכלה, רמת שירותי בריאות ותרומה לצדקה. זהו מדד יציב המשקף את חוסנה העמוק של החברה הישראלית, ולא בהכרח משקף את הרגשות היומיומיים של האוכלוסייה".

ואכן, כאשר בוחנים את המדדים הרגשיים בדו"ח, מתגלה תמונה מורכבת יותר. הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית בתחושות השליליות בקרב הציבור הישראלי. במדד המודד דאגה, עצב וכעס, טיפסה ישראל מהמקום ה-119 בשנת 2023 (טרום המלחמה) למקום ה-50 כיום – נתון המעיד על השינוי הדרמטי במצב הרוח הלאומי.

נתון מטריד נוסף שעולה מהדו"ח נוגע למידת האמון שרוחש הציבור למוסדות המדינה. במדד תפיסת השחיתות, חלה נסיגה משמעותית, כאשר ישראל מדורגת כעת במקום ה-109, לעומת המקום ה-80 בו הייתה בשנת 2021. שחיקה זו באמון הציבור מהווה אתגר מהותי לחוסן החברתי ולמערכות השלטון.

בהשוואה בינלאומית, גרמניה שיפרה את מעמדה ועלתה מהמקום ה-24 למקום ה-22, בעוד ארצות הברית רשמה ירידה של מקום אחד, וכעת היא ממוקמת במקום ה-24 – הדירוג הנמוך ביותר שלה בתולדות המדד. בקצה התחתון של הרשימה ניצבת אפגניסטן, המדורגת אחרונה מבין 147 המדינות שנכללו בסקר.

ההבדלים בין המדינות ניכרים גם בציונים הממוצעים שהעניקו התושבים לחייהם: אזרחי פינלנד העניקו ציון ממוצע של 7.736 מתוך 10 נקודות אפשריות, בניגוד חד לציון הנמוך של 1.364 שהעניקו לעצמם תושבי אפגניסטן.

המסקנה העולה מהדו"ח מצביעה על פער מעניין בין רמת שביעות הרצון הכללית הגבוהה בישראל, המבוססת על תשתיות חברתיות איתנות, לבין התחושות הרגשיות המידיות המושפעות מהאתגרים העכשוויים. תופעה זו מדגימה את יכולת החוסן של החברה הישראלית לצד הקשיים עמם היא מתמודדת בתקופה המורכבת הנוכחית.

במאמץ דיפלומטי ממוקד, הצליח הממשל האמריקני להביא לסיום תקופת שביו של ג'ורג' גלזמן, אשר הוחזק באפגניסטן מאז שנת 2022. המבצע המורכב כלל ביקור של נציג מיוחד מטעם הנשיא טראמפ בקאבול ומפגשים עם הנהגת הטליבאן. גלזמן הוא האמריקני השלישי המשתחרר משבי הטליבאן מאז ינואר האחרון, במה שנראה כסדרת הצלחות דיפלומטיות של הממשל הנוכחי. לפניו הושבו למולדתם ראיין קורבט ווויליאם מקנטי, שיצאו לחופשי בתחילת השנה.

משרד החוץ האמריקני פרסם היום (חמישי) הודעה רשמית על סיום תקופת השבי של האזרח ג'ורג' גלזמן, אשר הוחזק באפגניסטן תחת שליטת הטליבאן מאז חטיפתו בשנת 2022. השחרור התאפשר בעקבות מהלך דיפלומטי שכלל את ביקורו של אדם בוהלר, המתאם המיוחד לענייני חטופים מטעם הנשיא דונלד טראמפ, אשר נפגש עם בכירים בהנהגת הטליבאן בקאבול.

שחרורו של גלזמן מסמן הישג משמעותי נוסף בסדרת מאמצים דיפלומטיים שמוביל הממשל האמריקני הנוכחי לשחרור אזרחים אמריקנים המוחזקים במדינות שונות ברחבי העולם. בהודעתו התייחס מזכיר המדינה מרקו רוביו לאירוע בחשיבות רבה: "אחרי שנתיים וחצי בשבי באפגניסטן, ג'ורג' גלזמן נמצא בדרכו הביתה ויתאחד עם אשתו אלכסנדרה".

רוביו הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי שהוביל להצלחת המבצע: "אנחנו מודים לקטאר שסייעה במאמצים הדיפלומטיים שהבטיחו את שחרורו. קטאר ממשיכה להיות מתווכת ושותפה אמינה, שמובילה מגעים מורכבים".

לפי הנתונים שנמסרו ממשרד החוץ האמריקני, גלזמן הוא השבוי האמריקני השלישי המשתחרר מידי הטליבאן מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב בפעם השנייה. קדמו לו שני אזרחים אמריקנים נוספים – ראיין קורבט ווויליאם מקנטי, אשר הושבו לארצות הברית ב-20 בינואר.

נציגי הממשל האמריקני לא חשפו את פרטי העסקה שהובילה לשחרורו של גלזמן, אך מקורות דיפלומטיים מציינים כי תהליך המשא ומתן התנהל במשך מספר חודשים, עם מעורבות פעילה של נציגי מדינת קטאר, המקיימת קשרים עם הטליבאן ומשמשת כמתווכת מרכזית במגעים מול השלטון באפגניסטן.

שר הביטחון ישראל כ"ץ אישר את המשך פעילות צה"ל בעזה בהערכת מצב ביטחונית עם הרמטכ"ל: "אנחנו כבר רואים שהלחץ הצבאי משפיע על עמדת חמאס. אנחנו לא עוצרים – עד לשחרור החטופים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ קיים כעת (חמישי) הערכת מצב ביטחונית עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בה אישר את המשך הפעולות הצבאיות של צה"ל בעזה.

שר הביטחון הדגיש את חשיבות המשך הלחץ הצבאי על ארגון הטרור חמאס, והנחה את צה"ל להמשיך בפעילות העצימה בעזה עד להשגת המטרות שהוצבו – ובראשן שחרור החטופים.

בהערכת מצב השתתפו גם מ"מ מנכ"ל הביטחון, ראש אמ"ץ, ראש אמ"ן, ראש אגא"ס, מתפ"ש, מפקד פיקוד העורף, נציגי מוסד ושב"כ ובכירים נוספים במערכת הביטחון.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, המוכר בביקורתו על מדיניות הממשלה, ממשיך להביע עמדות נוקבות כלפיה גם בעיצומו של המלחמה הנוכחית, התבטאויותיו רק מעמיקות את הפילוג בחברה הישראלית, וכי הוא פועל בניגוד לעמדת הממשלה הנבחרת ואינו מכבד את הכרעת הבוחרים בקלפי. בהצהרה שמסר היום אמר, ״אי אפשר שלא להיות מוטרדים עמוקות מהמציאות הקשה שמתרחשת לנגד עינינו: אלפים רבים של צווי מילואים כידוע, חולקו בזמן האחרון, לא יתכן לשלוח את בנינו לחזית ובה בעת להוביל מהלכים שנויים במחלוקת ומעוררי קיטוב עמוק בעם. לא ייתכן לחדש את הלחימה כדי לקיים את הציווי הקדוש להחזיר את החטופים ובה בעת לא להקשיב ולתמוך במשפחותיהם החרדות שעוברות גיהנום עלי אדמות".

"כל כך הרבה משפחות שכולות, אלפי אזרחים שאני פוגש כל שבוע, גם היום, מתחננים, זועקים להימנע מהעמקת השסע והפילוג, מבקשים אחדות, אהבת ישראל, מבקשים לשמור על המדינה, מבקשים לבצע חקירה מלאה, מקיפה ובלתי תלויה של האסון הנורא. אז לא ייתכן שלא להיות קשובים לכך, ולחפש הסכמות. גם אם אהיה אחרון שאדרוש זאת, אני אתאבד על המשימה להגיע להבנות והסכמות".

"לצערי, אנחנו חווים רצף פעולות חד-צדדיות שאני חושש עמוקות להשפעתן על החוסן הלאומי שלנו. אני אגיד כמה מילים על עובדי המדינה שלנו, שמושאים לקמפיין שמתנהל נגדם, אלה עובדי מדינה מסורים, שעושים את מלאכתם נאמנה, בתוכם מילואימניקים, משפחות שכולות, השכנים של כל אחד מאיתנו. הטובים לשירות המדינה. הם לא צריכים להיות מושא להשמצות. צריך לרתום אותם. בכלל, כדי להביא אנשים הכי טובים לשרת את הציבור. לא ככה עושים זאת, אני תובע לשקול טוב טוב כל צעד וצעד ולבחון האם הוא תורם לחוסן הלאומי, ובמיוחד אם הוא תורם למאמץ המלחמתי ולהשבת החטופים.״

לאור הסלמת המצב במזרח התיכון והפעולות הצבאיות של ארצות הברית בתימן, המילציות בעיראק נקטו בצעדים מהירים להגנה על נכסיהם האסטרטגיים. על פי מקורות אזוריים, תהליך העתקת מחסני אמצעי לחימה ובסיסים התבצע תחת מעטה של סודיות ובחסות החשכה. במקביל לכך, גורמים רשמיים בעיראק טוענים כי מנעו כוונות תקיפה ישראליות בשטחם בעקבות שיגורים שבוצעו לעבר ישראל. ההתפתחויות מתרחשות בזמן שנשיא ארה"ב מפנה אצבע מאשימה כלפי איראן בכל הנוגע לתמיכתה בפעילות המורדים בתימן.

המתיחות הגוברת במזרח התיכון הביאה לשינויים משמעותיים בהתנהלות המילציות בעיראק. דיווחים שהתפרסמו באתר התקשורת הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" חושפים כי קבוצות אלו ביצעו מבצע נרחב להעתקת מיקומם של מתקנים צבאיים ומחסני אמל"ח, מחשש לפגיעה אפשרית בעקבות המבצעים הצבאיים האמריקאיים באזור.

על פי המקורות, המהלך נעשה בדיסקרטיות גבוהה, התרחש בעיקר בשעות החשכה, ונערך בעבודה משותפת עם יחידות מהצבא העיראקי הרשמי. המבצע כולו נוהל תחת מעטה כבד של סודיות, ככל הנראה במטרה למנוע זיהוי של המיקומים החדשים.

בהקשר זה, ראוי לציין את דבריו של פואד חוסיין, שר החוץ העיראקי, אשר התראיין לאחרונה לכלי תקשורת מקומיים וחשף מידע מפתיע. לדבריו, ישראל תכננה לבצע מהלומה צבאית בשטח עיראק, כתגובה לשיגורים של כלי טיס בלתי מאוישים וטילי שיוט שבוצעו לעברה על ידי הקבוצות החמושות הנתמכות על ידי איראן במהלך העימות הנוכחי. השר הוסיף כי רק התערבות אמריקאית מנעה את מימוש התוכנית הישראלית.

הדברים מתרחשים על רקע המשך הפעילות הצבאית האינטנסיבית שמנהלת ארצות הברית כנגד קבוצת המורדים החות'ים בתימן. בהתבטאות משמעותית בנושא זה, הנשיא טראמפ התייחס באופן ישיר לתפקידה של איראן בתמיכה בקבוצה זו, והזהיר בחריפות כי מעתה יראה בטהראן אחראית באופן ישיר לכל פעולה של החות'ים. בהצהרתו איים הנשיא במילים ברורות: "איראן תישא באחריות, תספוג את ההשלכות, והן יהיו קשות!".

המומחים באזור מעריכים כי ההתפתחויות האחרונות מעידות על הסלמה נוספת במתיחות האזורית, כאשר הקשרים בין איראן לבין קבוצות חמושות שונות במזרח התיכון ממשיכים להוות גורם משמעותי בדינמיקה המורכבת של האזור.

צה"ל ושב"כ תקפו וחיסלו את המחבל רשיד ג'חג'וח, ראש מנגנון הביטחון הכללי של ארגון הטרור חמאס, שהחליף בתפקידו את סאמי עודה, אשר חוסל על ידי צה"ל ביולי 2024 יחד עם רוחי מושתהא, ראש שלטון חמאס ברצועת עזה. בנוסף חוסל המחבל אימן אצליח, ראש מרחב חאן יונס במנגנון ביטחון הכללי של ארגון הטרור חמאס.

מנגנון הביטחון הכללי (הבטכ״ל), אשר ג'חג'וח עמד בראשו, הינו מנגנון חשאי ומרכזי בחמאס. בין היתר, המנגנון אחראי על חשיפת ״משתפי פעולה״, אבטחת בכירי הארגון ונכסיו ברצועה ומחוצה לה ופועל לדיכוי מתנגדי שלטון הטרור של חמאס. בנוסף, המנגנון אחראי לתמונת מודיעין אשר מסייעת לבכירי ארגון הטרור בקבלת החלטות ובהוצאה לפועל של מתווי טרור נגד מדינת ישראל. ג'חג'וח היה אחראי לתעמולה שחמאס הפיץ בקרב הציבור ברצועה לטובת ביסוס לגיטימציה לחמאס.

בתקיפה נוספת של צה"ל ושב"כ, חוסל ⁠אסמאעיל עבד-אלעאל, מחבל מרכזי במערך הברחות אמצעי הלחימה של ארגון הטרור הג׳יהאד האיסלמי.
במסגרת תפקידו הוביל את מרבית הברחות אמצעי הלחימה בשנים האחרונות עבור ארגון הגא"פ, באמצעות מערך ההברחות של הארגון האמון על שינוע, אחסון והברחה של ציוד צבאי ואמצעי לחימה לשטח הרצועה.

מדובר צה"ל נמסר כי "צה״ל ושב"כ ימשיכו לפעול נגד ארגון הטרור חמאס ולהסיר כל איום על אזרחי מדינת ישראל".

בעוד הדיון הממשלתי בנושא הדחת היועמשי"ת נקבע ליום ראשון הקרוב, מתברר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ישתתף בדיון ואף לא יהיה נוכח בחדר. על פי המידע שפורסם, הסיבה להיעדרותו נעוצה במחויבותו להסדר ניגוד העניינים שנחתם עמו, הקובע כי עליו להימנע מעיסוק בסוגיות הנוגעות למערכת המשפט ואכיפת החוק.

בהיעדרו של נתניהו, את הישיבה ינהל מי שעומד מאחורי היוזמה להפסקת כהונתה של בהרב מיארה – שר המשפטים המכהן גם כסגן ראש הממשלה, יריב לוין. לפי הנהלים, היועצת המשפטית רשאית להופיע בפני פורום הממשלה ולהציג את עמדתה טרם קבלת ההחלטה הסופית בעניינה, אך עדיין לא התקבלה החלטה האם בהרב מיארה עצמה תנצל זכות זו, או שמא תשלח לייצג את עמדתה את אחד מסגניה – ד"ר גיל לימון או עורך הדין שרון אפק.

בצעד יוצא דופן, כל מי שכיהנו בעבר בתפקיד היועץ המשפטי לממשלת ישראל התאחדו היום במכתב התנגדות נחרץ למהלך המתוכנן. בין החותמים נמצאים אישים מוכרים במערכת המשפטית כמו יהודה וינשטיין, אביחי מנדלבליט ומני מזוז. במכתבם הבהירו היועצים לשעבר את עמדתם הברורה: ״לדעתנו, אין בחילוקי דעות אלה כדי להצדיק או לבסס מבחינה משפטית את ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה. הדחתה תוביל לפגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה, בעצמאותו המקצועית וביכולתו למלא את תפקידו״.

יש לציין כי הסוגיה מעוררת תהודה רבה בקרב הקהילה המשפטית ובשיח הציבורי, שכן היא נוגעת בשאלות יסוד של יחסי הגומלין בין הדרג הפוליטי לבין שומרי הסף במדינה דמוקרטית. תוצאות הדיון ביום ראשון עשויות להשפיע באופן משמעותי על מעמדו העתידי של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה במערכת הישראלית.

תאונה קטלנית התרחשה אמש (ג') בשעה 14:20 בצהריים, באזור 'גלסייבסקי' בעיר קייב באוקראינה. רכב שאיבד שליטה במהלך הנסיעה, מסיבה שאינה ברורה, התהפך ונהג הרכב, גבר כבן 40 נהרג במקום. נוסע נוסף, גבר כבן 22 שנסע לצידו, נפצע אנושות ומותו נקבע בבית החולים.

לאור העובדה שההרוגים מחזיקים באזרחות ישראלית, קונסולית ישראל באוקראינה, גב' קטי נחשון, בשיתוף עם אגף ישראלים בחו"ל של משרד החוץ, פעלה לשחרור הגופות והטסתם ארצה לקבורה. ביחידה 360 – זק"א משתתפים בצער המשפחות ויעניקו להן תמיכה וליווי ככל שיידרש.

מפקד יחידה 360 – זק"א, אלחנן רוט: "אנו רואים לנגד עינינו את החובה לשמור על כבוד המת, לא רק בישראל אלא בכל מקום בעולם. אני מודה לשותפים שלנו במשרד החוץ ובקהילה היהודית באוקראינה, על הטיפול המסור והסיוע שלהם למען כבודם של הרוגי התאונה. נמשיך לפעול למען כבוד המת בכל פינה בעולם בה יש צורך".

היום (חמישי) הועברו האשמות פליליות לבית המשפט המחוזי בבירת הנגב על ידי פרקליטות מחוז דרום. במוקד ההליך המשפטי עומדים שני תושבי היישוב ביר הדאג': רמי אבו מאדי בן 24 וסביתאן עטאיה בן 23. השניים מואשמים בפעילות מתוחכמת של העברת סמים מסוכנים מעבר לגבול הבינלאומי עם מצרים, תוך שימוש באמצעי טכנולוגי מתקדם וציתות לערוצי התקשורת של צה"ל.

על פי המסמכים המשפטיים, החשודים יצרו קשר עם גורם במדינה השכנה וגיבשו תכנית מפורטת להעברת חומרים אסורים לשטח ישראל. לצורך ביצוע המשימה, הם ציידו עצמם בכלים מתקדמים: רחפן, רכב שטח שהוסר ממנו סימני זיהוי, ומכשיר האזנה צבאי שכוון לתדר הספציפי של כוחות הביטחון באזור דבר שאפשר להם לעקוב בזמן אמת אחר תנועות החיילים במרחב.

אירוע ההברחה שהוביל למעצר התרחש בשעות אחר הצהריים של יום 26 בפברואר 2025. בסביבות השעה 16:30, הגיעו השניים לנקודה מבודדת לאורך גבול ישראל-מצרים, במרחק של כשלושה קילומטרים מנקודת הציון המכונה קו הדיווח 80. הם מיקמו את רכבם על גבעה בסמיכות לגדר המערכת, ומשם החל אבו מאדי בהפעלת הרחפן והטיסו לשטח מצרים, בעוד חברו מבצע האזנה לרשת התקשורת הצבאית כדי לזהות מבעוד מועד נוכחות של כוחות צה"ל.

התיעוד בכתב האישום מפרט כי לאחר דקות ספורות, שב הרחפן לשטח ישראלי כשהוא נושא עליו חבילה שחוברה באמצעות חבל ומחבר מתכתי בצורת וו. עם נחיתת הרחפן, ניגש עטאיה לאסוף את המטען, אולם באותה נקודת זמן, יחידת מילואימניקים שערכה סיור שגרתי באזור זיהתה את הפעילות החשודה והחלה לנוע במהירות לעבר החשודים.

כאשר הבחינו החשודים בכוחות המתקרבים, פתח אבו מאדי במנוסה על גבי הטרקטורון, אך מסלול הבריחה שלו נחסם על ידי רכב צבאי. במקביל, ניסה עטאיה להימלט ברגל מהמקום, אך כוחות הביטחון הצליחו ללכוד אותו בתוך זמן קצר. המקרה מצטרף לשורת אירועי הברחה שהתגלו לאורך הגבול הדרומי בשנה האחרונה, כאשר המיוחד בפרשה זו הוא השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים והניסיון לעקוב אחר פעילות כוחות הביטחון. החשודים צפויים להמשיך את ההליך המשפטי בימים הקרובים.