חודש: מרץ 2025

ביקור רב רושם נערך במהלך השבוע האחרון במעונו של מרן האדמו"ר מסאטמאר שליט"א בארצות הברית, כאשר יו"ר ארגון הקירוב הבלזאי "צהר", הרב מנחם קליין, נכנס למעון הרבי והציג בפניו את הפעילות הענפה והאינטנסיבית בכל אגפי הארגון.

הרב קליין הציג בפני האדמו"ר שליט"א במשך דקות ארוכות את העשייה המבורכת ואת הפעילויות הנעשים בשליחותו הישירה של כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא למען בני נוער מתמודד מבתים חרדיים הזוכים להתחזק ולחזור לדרכם בזכות פעילות זו.

האדמו"ר מסאטמאר התעניין ממושכות בפעילות הארגון למען נערים ונערות אלה המגיעים מבתים חרדיים וחיזק את ידיו נוכח העשייה המבורכת. "אשריכם שאתם עוסקים בדבר חשוב זה, יתן השם שתראו ברכה והצלחה בהמשך העשייה החשובה הזו, אין לך דבר חשוב מזה", אמר האדמו"ר.

הרב מנחם קליין, הודה לאדמו"ר מסאטמאר על החיזוק שהעניק לארגון ואמר כי במהלך השנה כולה הם עורכים בין היתר מגוון פעילויות למען נערים ונערות אלה בכדי להשיב אותם לדרכם המקורית. הרבי שהתעניין בפרטי הפעילויות השונות ואופני הפעולה והביצוע, שמע בקורת רוח מרובה ובירכו בברכת סייעתא דשמיא לברכה והצלחה מרובה.

בצער רב הגיעה הידיעה המעציבה על הסתלקותו של דמות אצילית תורנית, אשר לחם ועמד בפרץ למעם הרבות תורה, מסר נפשו כל חייו לתורה ולגמילות חסדים, זכה לקרב יהודים רבים לאביהם שבשמים במאור פנים והעמידם בקרן אורה הרה"ג ר' מימון מרדכי אזולאי זצ"ל מקים ומיסד הישיבה לבעלי תשובה "משיבי חיים" ברובע ב', אשר השיב נשמתו לבוראה לאחר יסורים קשים ומרים ביום הפורים יום שישי וערש"ק כשהוא בן ע"ז שנים.

הרב זצ"ל נולד בעיר 'מארכש' שבמרוקו עיר של תלמידי חכמים מעיינים וגדולי תורה מפורסמים שגדלו בה, הוריו היו אנשים פשוטים, אך גדולים באמונה ובבטחון ודבקים בתלמידי החכמים ואת זה הנחילו לילדיהם. כבר בגיל בר מצוה גלה למקום תורה כאשר נסע לאנגליה ולמד בישיבת "סונדרלנד" בראשותו של ראש הישיבה הגה"צ רב חיים שמואל לופיאן זצ"ל שהיה להם לאב ודאג לכל מחסורם, שם עלה ונתעלה בתורה ובמוסר.

באותם שנים נקלטו בישיבות בצרפת ובאנגליה אלפי נערים יהודים ממרוקו שגדלו והתחנכו על ברכי התורה וזאת כדי להצילם מהחינוך הקלוקל של "אליאנס", שחינכו ילדים יהודים ברוח ההשכלה המערבית והתרבות הצרפתית. רבים מהנערים שהובאו ממרוקו לישיבות באירופה, עומדים היום בראש ישיבות וקהילות יהודיות ברחבי העולם. במשך השנים מספרים חבריו שהיה מתמיד עצום, היה לומד בריתחא דאורייתא והיה אהוב על רבני הישיבה.

הכח שנתן לו לעזוב את הבית, החברה והמקום זה היה באחד הימים, כאשר שכן שלו במרוקו שהיה אמיד וחזר מאנגליה עם כובע וחליפה "כבן תורה" ומימון הקטן אמר לאבא שלו, כזה אני רוצה להיות! היכן שהוא למד, שם אני גם רוצה ולהורים היה מאוד קשה לקבל את הבקשה שלו, שהרי רק אתמול עשה בר מצוה, אבל התעקש בכל מאודו ולבסוף נסע לאנגליה ולמד יחד עם הדיין הגדול והמפורסם הגאון רבי ניסים רביבו זצ"ל שהיה חריף ועמקן, בעל זיכרון מיוחד ולימים כיהן כראב"ד הרבניים בצרפת ומראשי הארגון החרדי המאגד את רבני אירופה. היה לו סייעתא דשמיא מיוחדת, כשהגיע ל"סונדרלנד", לא ידע היכן הישיבה ופתאום הגיע שם אדם שראה ילד עם מזוודה לבדו, שאלו מה אתה עושה כאן לבדך? וענה לו שהגיע ממרוקו ללמוד בישיבה כאן, אמר לו אני בדרך לשם כעת ולקח אותו עד לישיבה.

כשעלה לארץ התישב בתחילה בעיר נתניה, שם פתח מתיבתא לתלמידים צעירים בשם "נחלת אשר" ולאחר זמן, עבר לעיר אשדוד והתגורר בקרית הרב אברמסקי, משראה את העזובה הרבה, בבחינת פרוץ מרובה על העומד וכמעט תורה מונחת בקרן זוית, קיבל על עצמו ביום בהיר להקים ישיבה לבעלי תשובה בשם ישיבת "משיבי חיים" ע"ש של בעל אור החיים הק' זיע"א ושם ימסור שיעורי תורה ויקרב את המון העם לצור מחצבתם ברבות השנים יגדלו ויהיו בני תורה.

בתחילה נתקל בקשיים מרובים והקים צריף ברובע ב', שם החל למסור את שיעוריו עם מס אנשים בודדים שהיו מגיעים מידי ערב, עם הזמן היתה התנגדות מצד העיריה לפנות את הצריף, וכך רבי מיימון מצא את עצמו נלחם לבדו על המקום עד שזכה לקבל הקצאה כשב"ה המקום היה צר מלהכיל את הרבים שהיו מגיעים לתפילות ולשיעורי תורה כאשר חלק ניכר מהמשתתפים היו עובדי הנמל.

באותה תקופה פורסם ידיעה בעיתון מקומי כי: בשבועות האחרונים כשהחלו בהכנות להריסת המבנים העומדים על השטח המיועד לבניית ישיבת "משיבי חיים", החלו גורמים שונים להפיץ ידיעות על "ההתחרדות" שנובעת מתוצאות הבחירות", כשסימן לכך ניתן בעובדה שסניף "בני עקיבא" מפנה את מקומו לטובת ישיבה המזוהה עם ש"ס. בשנת תשמ"ג העיריה נכנעה ואישרה הקצאה רשמית למוסדות "משיבי חיים" בראשותו של הרב מימון אזולאי זצ"ל.

בינתיים ארע מקרה מצער וכואב, כאשר באחד הלילות בסמוך לפנות בוקר, היה קצר חשמלי בחשמל שבצריף והמקום עלה באש על כל תכולתו, כאשר גם שישה ספרי התורה שהיו בהיכל עלו באש יחד עם כ-60 זוגות תפילין ואלפי ספרי קודש, הישיבה נהרסה כליל ולא משאר ממנה מאומה מלבד הררי אפר ופיח.

הרב מימון אזולאי, שהגיע מיד למקום כאשר כוחות הכיבוי משתלטים על האש, הביע את כאבו הגדול שספק את ידיו על פניו ואמר, "אני המום מהאסון הגדול שנפל עלינו, כולי נרגש ואינני מאמין למראה עיני. 12 שנות עבודה של מאמצים כבירים והשקעה בבניית הישיבה – ירדו לטמיון". שוטרים ומכבי האש שהגיעו למקום פרצו לבית הכנסת הסמוך 'הרמב"ם' והוציאו את ספרי התורה מחשש שהאש תתפשט.

יום למחרת ברחבת שטח הישיבה "משיבי חיים", סמוך לשארית הפליטה מתכולת הצריף שנהפך למאכולת אש, ביום רביעי בשעות אחר הצהריים נערכה לוויה גדולה רבת משתתפים של ספרי התורה וספרי הקודש במעמד גדולי הרבנים והאדמור"ים שהביעו כאב וצער מהאסון הגדול, בין המשתתפים אז נראו, שר הפנים הרה"ג ר' יצחק פרץ רבה של רעננה, האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל בעל ה'אמונת אברהם' ובנו בעל ה'עטרת מרדכי' זצ"ל, הגר"י אברגל בעל ה"ברכת יצחק" וראש מוסדות "תורה וחסד", הגר"י שיינין, הגרש"ד גרוס ועוד שורה של רבנים, ראשי ישיבות, ראשי כוללים ואישי ציבור, שליוו את ספרי הקודש לקבורה שנטמנו באתר הגניזה בבית העלמין בעיר.

זמן קצר אחר כך התקיים מעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות גדולי תורה ורבנים חשובים. יום זה היה יום של שמחה עבור ציבור גדול בעיר שבאופן אישי הרגישו שמחה פרטית, לאחר שגדלו וחזרו בתשובה עם רבם הנערץ הרב מימון אזולאי זצ"ל.

עם הקמת המבנה הוקם בתחילה כולל אברכים חשוב בנשיאותו של הגה"צ רבי מאיר כהן שליט"א בעל "אוצר ספרי הלכה". במקום עצמו למדו אברכים רבים שעם השנים שמם נפוץ לכל עבר ומכהנים עד היום בתפקידים תורניים חשובים כראשי כוללים, ראשי ישיבות, רבני שכונות ועוד כאשר את הכלים וההכוונה קיבלו במוסדות "משיבי חיים" במסירותו הרבה של הרב אזולאי זצ"ל.

בשנת תשנ"ג בחודש תמוז הגיע לעיר מרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ומסר שיעור בהלכות שמיטה באולם שבמתנ"ס 'נוה יונתן' ברובע ג', מיד כשסיים את השיעור מיהר להגיע למוסדות "משיבי חיים" ברובע ב', שם הרב אזולאי ערך כמידי שנה הילולא מרכזית לכבוד בעל האור החיים הקדוש שעליו נקראים המוסדות "משיבי חיים".

המעמד התקיים למרגלות בנין המוסדות, מרן הגר"ע יוסף בדבריו שיבח את פעילותו הנמרצת של הרב אזולאי זצ"ל אשר זכה להקים עולה של תורה והשיב רבים מעוון והכניסם תחת כנפי השכינה ותלמידי חכמים גדולים יוצאים ממקום קדוש זה, מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל קרא למשתתפים להושיט יד ולעזור למוסדות שישגשגו יעלו ויצליחו כדי להרבות תורה בעיר ולזכות עוד את הרבים שעדיין לא הגיעו למקום זה.

היו תקופות שהמוסדות נקלעו למצוקה כספית, הרב אזולאי לא התבייש ויצא לרובע ב' לא הרחק מהמוסדות בסמוך לבנק דיסקונט (בעבר) והתרים את העוברים ושבים עבור הישיבה בלי שחס על כבודו כלל.

גדולי התורה והרבנים העריכו את עבודתו בעיקר בקירוב רחוקים, כשהכל עשה במסירות נפש בלי להחזיק טובה לעצמו, כך היה האדמו"ר הגה"צ רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל ה'בבא מאיר' היה מכבדו עד שתקופה מסויימת היה קובע עימו 'חברותא' סדר לימוד בכל יום חמישי בעת חצות לילה וגם היו פעמים שגם בעל "שבט הלוי" מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל היה נוכח באותה עת, בנוסף היה מביא עימו מידי פעם תלמידים מהישיבה כדי שהבבא מאיר יברך את הילדים וע"י כך התקרבו מאוד לתורה ועד היום אותם ילדים לא שוכחים את החויה הרוחנית לה זכו, להיכנס בקודש עם רבם הנערץ.

זכה לקירבה ולמאור פניו במיוחד אצל הצדיק המקובל רבי ניסים מוייאל זצוק"ל, לעיתים קרובות היה פוקד את ביתו שבקרית גת והיו משוחחים בדברי תורה, מידי פעם היה מביא עימו צעירים שיקבלו את ברכות הצדיק הגר"נ מוייאל שהשפיע עליהם שבכך נכנסו לעולמה של תורה.

ידיד ותיק נוסף היה לו הגאון רבי אליהו אברג'ל שליט"א בעל ה"דברות אליהו" חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר ורבה של 'בקעה' כל פעם שהיו נפגשים היו משתעשעים שעות רבות בסוגיות הש"ס וההלכה.

הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית שגם למד תקופה ב"משיבי חיים" מספר: הרב מימון היה מראשי תנועת התשובה, היה לוחם גדול ועומד בפרץ בלי שום פחד למען כבוד ה' יתברך, היה בקשר אדוק עם הגרד"צ קרלינשטיין זצ"ל ר"י 'גרודנא' שהעריך את פעולותיו החשובות בהאדרת התורה והיה בקשרי ידידות עם בעל ה'ברכת יצחק' הגר"י אברג'ל שליט"א רו"כ "תורה וחסד".

זכיתי להחליף אותו כחודשיים ומסרתי שיעור במקומו מידי ערב כאשר נסע לחוץ לארץ כדי להביא כספים לישיבה, כן זכור לנו את האסון הגדול בעת שהשריף שבנה בידיו ממש, עלה כולו באש על ספרי התורה והתפילין שהיו בו וזכור שהיה אז בצער גדול במשך תקופה, כולם היו בהלם שבורים ורצוצים.

בכולל אצלו למדו רבנים חשובים ששם התחילו את דרכם כמו הגר"מ כהן רב ק"ק הריב"ז, הגר"א עמר רו"מ "אור מאיר", הגר"ש פרץ רו"כ "הדרת יוסף", הגר"ח בן חמו ר"י "עוצם", הגר"מ מוייאל ר"י "זוהר התורה" ועוד שורה של רבנים חשובים שלמדו והעבירו שם שיעורי תורה תמידין כסדרן.

עובדי נמל ידועים החלו עת התקרבותם לתורה דרך מוסדות ישיבת "משיבי חיים", אחד מהם זה היה איש החסד ר' סעדיה דרעי ז"ל שלפתע בשנת תשמ"ב התקיים ביקור של אורח נכבד מהנמל בישיבה ולהפתעתו פגש בר' סעדיה שלאחרונה היה נראה פחות בנמל, לאחר בירור קצר התברר שר' סעדיה דרעי אף הוא נמנה מבין חובשי הספסלים בישיבת "משיבי חיים" ובדיוק התקיים סיום מסכת 'ברכות'. ר' סעדיה נראה עם כיפה שחורה גדולה לראשו כשציציות מתבדרות מצידי חולצתו ועם חתימת זקן מכובדת, ר' סעדיה שנהנה מכל רגע במחיצתו של הרב מימון אזולאי אמר למשלחת מהנמל כי "אשדוד תיהפך לבני ברק שניה" ותראו שעוד הרבה יחזרו לצור מחצבתם ויתחברו למקורות.

משעזב את אשדוד עבר לנתניה, שם היה מוסר שיעורי תורה בבתי כנסת, בנוסף היה נוסע למסור שיעורי תורה וגמרא במשרד של עו״ד בתל אביב, אנשים הנראים רחוקים מתו"מ. בין המשתתפים אז היה שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ועד רחוקים שזכה ברבות השנים לקרבם.

היה פוקד מידי פעם את בתי הסוהר בארץ, כדי למסור שיעורי תורה ולעודד אסירים ומחדיר בהם שהתקוה הגדולה היא לימוד התורה, חלק גדול מהם סיפרו כשהגיע זמן שחרורם הגיעו ישר לישיבת "משיבי חיים" וחזרו בתשובה.

ילדיו מספרים, האבא זצ"ל אהב כל יהודי כאילו זה בנו ממש, היה בעל נתינה גדול, כל פושט יד היה נותן לו מטבע, תמיד ראה את הטוב, בעשור האחרון עבר יסורים קשים ומרגלא היה בפומיה באופן תדיר: "מאת ה' לא תצא הרעה, ואת אשר יאהב – יוכיח", כל היסורין שאני מקבל זה מהקב"ה בגלל אהבה של בורא עולם אליי.

ואלה מסעי: חייו של הרב מימון ידוע מסעות רבים, שבתות באשדוד שבתות בנתניה כפר יונה, גן יבנה, ושוב נתניה, ירושלים, בית שמש, יום אחד לאחר שעזבו את בית שמש, ביתו אמרה לו בטרוניא, כמה אפשר לעבור דירות כל פעם ממקום למקום? ואז ענה לה, ככה זה יהודי, יהודי הוא נודד תמיד ולא נשאר במקום אחד, ואדרה היה מחזק ואומר שהכל מאיתו יתברך וצריכים לשמוח על כך ולא היה נרגע עד שפתח בריקוד.

היה דמות של אבא למרות עיסוקיו הרבים בהקמת הישיבה ומסירת השיעורי תורה, זכה לקרב גם יהודים הנראים רחוקים ביותר מתו"מ וב"ה זכה להחזיר אותם למוטב, היה לו מתק לשון ושפה מיוחדת ודבריו עשו פירות.

היה מאיר פנים לכל אדם וכל אדם שהיה פוגש, היה מברך גם כאלו שלא היו מבינים עברית והיה נוהג להזכיר שלושה צדיקים על שפתיו באופן תדיר שהברכות יתקיימו בזכותם והם רבי מאיר בעל הנס, רבי שלום שרעבי ורבי חיים בן – עטר וזה היה רומז את שמותם במילה – שמ"ח.

לפני תשע שנים נפטר עליו בנו ר' אשר ז"ל, צעיר לימים, היה באבלות קשה וקיבל על עצמו בדומיה את גזרתו יתברך. באותו זמן, כתב שני דפים בדברי מוסר לע"נ. במאמר כתב "תפקידנו בעולמנו" הרבה מוסר אקטואלי לכל אדם שיתבונן על כל רגע בחיו כיצד יכול לעבוד את ה' ולנצלו כראוי.

בתוך כל הפעילות הרחבה שהיתה לו בישיבת "משיבי חיים" פעל גם בדרכים נוספות לעורר ולזכות את הרבים. היה מכין מודעות קטנות בכותרת מודעה רבה לאורייתא, במודעה פנה לציבור המתפללים על חומרת הדיבור בבית הכנסת, וכתב: "למי שאין ביכולתו להתאפק מלדבר בבית הכנסת, רשאי לצאת אחר כבוד לחצר בית הכנסת ולדבר חופשי וכך המתפללים תפילתם לא תופרע". כמו"כ עורר את איסור דיבור לשון הרע ורכילות ועוד. מודעות מעין אלו שלח את בנו שיתלה בכל לוחות בתי הכנסת.

יום לפני פטירתו היה מורדם ומונשם זה היה בתענית אסתר, והיה בסדרת בדיקות מקיפות לקראת הניתוח, באותה עת היו קבוצה של בחורי ישובות מתנדבים ששרו שירי רגש מולו, וכך ליוו אותו לחדר הניתוח.

אמרו לו אולי לא תעבור את הניתוח, וענה, נעבור ונצליח בע"ה ונקים ישיבה בע"ה. זה היה משאת חייו, תמיד כמה שיותר לפעול ולעשות.

יהודים רבים סיפרו שברכותיו היו עושים פירות והיו מתקיימות, היה בדרכו מחזק ומעודד ומשרה אוירת ביטחון והיה אומר "דין למשפט בוקר", גם כשהרופאים ראו אותו מתיסר, היו שואלים אותו איך אתה מרגיש? מיד היה מרים את ראשו ואומר: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", תמיד קיבל על עצמו הכל באהבה, גם כשהיו כאלה שהפריעו לו בעבודתו וציערו אותו, היה מברך אותם ותמיד היה מסיים בברכותיו שנזכה לאוקמי שכינתא מעפרא והתפלל על הגאולה השלמה שתגיע במהרה.

לפני כשש שנים גופו ידע מכאובים ויסורים, למרות חולשתו השתדל לעסוק בתורה ולעיין בספריו הרבים עד שאפסו כוחותיו, בריאותו ידעה עליות ומורדות, ילדיו היו לצידו ודאגו לו במסירות רבה לכל מחסורו עד לרגע האחרון.

בחצי שנה האחרונה הוא עבר לבית אבות בישיבת 'איתרי', שם הגיע לידו ספר קדוש הנקרא ״ספר המלכות״ של רבי דוד הלוי בר שמואל מסביליה זצוק"ל (מול דרעא) שהיה גדול בתורת הנסתר והרבה בבכיות עד שזכה בס"ד להבין את הדברים שנכתבו בספר קדוש זה.

בשכונת 'גילה' בה שהה עד יומו האחרון התיידד עם רב השכונה הרה"ג ר' משה בן אבו שליט"א, כשהוא שרוי ביסורין שלח את ביתו אליו שתאמר לו, "אני רוצה לבנות ישיבה ולקרב יהודים לתורה"!

ביום שישי האחרון, יום פורים נכנס לניתוח מורכב אשר לדאבון כל לב ממנו לא התעורר וכך השיב את נשמתו הטהורה לבוראו, כשבני משפחתו סביב מיטתו זועקים "שמע ישראל".

מפני יום הפורים לא פורסם דבר פטירתו, וכך לאחר חצות היום, לא התקיימו הספדים אלא דברי חיזוק והתעוררות בלבד מפאת יום הפורים.

לאחר בקשת המחילה ואמירת הקדיש, ציבור רחב צעדו בהלוויה רווית צער ויגון, בהר המנוחות. עם דבר פטירתו, פשטה השמועה הקשה בקרב תלמידיו ומכריו הותיקים כשכולם מביעים צער וכאב, תוך כדי שהם מזכירים את מפעליו הכבירים שנטע באשדוד, שעד היום ניכרים פירותיו בקרב ציבור בני תורה גדול בעיר שהקימו משפחות לתפארה.

המלווים שהגיעו בבגדי שבת, התפזרו לביתם שעות ספורות לפני כניסת השבת, כשהם כואבים בחסרון האבידה הגדולה של איש שכל חייו היו תורה ותשובה ולהרבות כבוד שמים ללא שום פחד, בדמות המיוחדת והאצילה שהלכה ואיננה עוד.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את משפחתו היקרה, ילדים ונכדים שיחי' שעמדו לימינו בכל עת במסירות נפש גדולה עד הרגע האחרון בני תורה, זרע קודש אשר ברך ה' אשר הולכים בדרך התורה והמצוות.

בכך נחתמו פרקי חייו של דמות מיוחדת וצנועה, כשמידת היושר והאמת היו כל חייו, יחד עם משוש ליבו אהבת תורה וחסד, מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.

המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים פינטו ששמע על פטירתו אמר, "רבי מימון אזולאי זצ"ל זה יהודי שיש לו הרבה זכויות בזיכוי הרבים בעיר, כמה פעמים שאלתי בשלומו ושמעתי שהיה חולה, אשריו ואשרי חלקו, אין מי שיקח את זכויותיו הרבים, עשה רבות ונצורות בעירנו".

הגה"צ רבי מאיר כהן רב ק"ק הריב"ז ובעל "אוצר ספרי הלכה" הביע את כאבו הגדול ואמר, קשה לדבר על דמות גדולה זו, הרב מימון זצ"ל היה הראשון באשדוד שזכה להחזיר הרבה בתשובה, הרבה משפחות שבניהם לומדים בישיבות, זה הכל בזכותו, גם מוסדות תורה ומוסדות חינוך בעיר שנפתחו בעיר, זה בזכותו כמו מוסדות החיד"א בראשותו של הרב דוד שטרית שלמד ב"משיבי חיים" וגם חתנו מזכה הרבים הרב מאיר מוייאל וב"ה כיום ממשיכים את כל הפעולות שעשה אז, בשיעורי התורה שנטע באותם ימים.

הרה"ג ר' גבריאל ריבוח רו"מ "נחלת מאיר" אמר, הרב מימון היה יהודי יקר למדתי אצלו כתלמיד בנתניה בקטנותי ממש 'חטף אותי' והמשכתי ללמוד בישיבה ב"ה, יש לו הרבה זכויות את המוסדות נחלת מאיר הוא זה שדחף אותנו לפתוח ופעל בשבילי כל מה שצריך להשיג אישורים מהעיריה, בפרט שהתחלנו ברובע ה' והיתה התנגדות קשה, ולא עזב אותו גם בדיונים בבית המשפט הגיע ודיבר עד שאפילו בבית המשפט קבלו את דבריו וחייבו את העיריה להקצות שטח ראוי למוסדות וכל מה שיש זה בזכותו וגם היה בהתחלה ראש הישיבה אצלנו.

עצרת השבעה" תתקיים אי"ה היום יום רביעי יט' באדר בבית הכנסת "עטרת גילה", רחוב הסנונית 3 שכונת גילה ירושלים במעמד רבנים חשובים, תפילת מנחה בשעה: 17:20

צילומי ארכיון: מרדכי כהן

מאות תושבים, מבוגרים וצעירים כאחד, התכנסו ביום חמישי האחרון לאירוע פורים מרכזי בנתיבות שנערך בבית מדרשו של הגאון הרב דניאל חזות שליט"א, אב"ד 'טהרת הבית' ורב שכונת נווה שרון.

האירוע שנמשך עד שעות הלילה המאוחרות כלל הופעות מוזיקליות מרהיבות של הזמרים אליה והב ומשה קליין בליווי תזמורת, לצד תוכנית מיוחדת לילדים עם להטוטנים ומופע אש ייחודי של 'האחים קהן'.

בחגיגה המרהיבה, שתוארה על-ידי המשתתפים כ"שמחת פורים שלא נראה כדוגמתא בעיר נתיבות", השתתפו אישי ציבור רבים ובראשם מרנן ורבנן רבני העיר שליט"א. בית המדרש של הרב חזות, שמשמש כרב שכונת נווה שרון, התמלא עד אפס מקום בחוגגים שביקשו לקחת חלק באירוע המיוחד.

מארגני האירוע נערכו מראש לקהל הרב והציבו מסכים מחוץ לבית המדרש, רגע מרגש במיוחד התרחש כאשר הוקרנו על המסכים מראות קודש מהחגיגה עבור האנשים שלא הצליחו להיכנס פנימה בשל העומס הרב.

הילדים נהנו מתוכנית מיוחדת ומרתקת שכללה להטוטנים ומופע אש מרהיב ביופיו של 'האחים קהן', שהוסיף לשמחת כלל המשתתפים. האווירה המיוחדת הועצמה על-ידי הופעותיהם של הזמרים אליה והב ומשה קליין ותזמורתם, שהנעימו את האווירה והביאו את הקהל להתרוממות רוח.

המעמד המיוחד הסתיים בשעת ליל מאוחרת, כשהקהל הקדוש יצא מבית המדרש באווירת קודש ועם שמחה אמיתית שתלווה אותם במהלך כל השנה. רבים מהמשתתפים ציינו שהאירוע היה מהמוצלחים ביותר שנערכו בעיר בשנים האחרונות.