חודש: מרץ 2025

שר התקשורת, שלמה קרעי, פנה הערב (ראשון) במכתב רשמי לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, בקריאה משותפת לפעול לסגירת תחנת הרדיו הצבאית "גלי צה"ל".

במכתבו החריף, טען השר קרעי כי "גלי צה"ל הפכה זה מכבר למעוז פוליטי, מנותק מיעודה המקורי". הוא הוסיף כי "ביקורת על לוחמי צה"ל ופגיעה מתמשכת בערכי הלכידות הלאומית בזמן מלחמה – הפכו לשגרה. לוחמינו חוזרים משדה הקרב ונאלצים לשמוע תכנים המבקרים קשות את פעילותם".

קרעי ציטט מסעיפים 88 ו-90 לחוק תאגיד השידור הישראלי, הנוגעים לתכניות שאינן צבאיות, ופנה לשר הביטחון בבקשה "לקדם יחדיו מהלך חשוב ומתבקש: סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, תוך מימוש סדר היום הימני ליברלי שאנחנו חולקים".

בסיום מכתבו, צירף השר קרעי טיוטת החלטת ממשלה משותפת לו ולשר הביטחון בנושא. הוא הציע כי התדרים המשמשים כיום את גלי צה"ל יוקצו "לטובת הרחבת מגוון הדעות בשידורי הרדיו בישראל באמצעות מתן רישיונות לשידורי רדיו מסחריים בפריסה ארצית".

מטה המשפחות להחזרת החטופים שיגר הערב (ראשון) מכתב נוקב לשר רון דרמר, העומד בראש צוות המשא ומתן להשבת החטופים, בדרישה לקיום פגישה דחופה עם המשפחות.

הפנייה החריפה שפורסמה בחדשות 12 מגיעה לאחר שקרובי משפחה של חטופים טענו כי השר דרמר מסרב להיפגש עימם, ועל רקע ביקורת קשה מצד צוות המשא ומתן על התנהלותו.

בעקבות פרסום המכתב, הודיע השר דרמר על הזמנת משפחתו של החטוף עומר נאוטרה ז"ל, המוחזק בעזה, לפגישה שתתקיים מחר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אירח הערב (ראשון) בירושלים את ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, לפגישה שנועדה לחזק את הקשרים האסטרטגיים בין שתי המדינות ולדון בסוגיות אזוריות משותפות.

בתחילה קיימו שני המנהיגים פגישה מצומצמת בארבע עיניים, ולאחריה הצטרפו אליהם צוותי יועצים לדיון מורחב בנושאים שונים.

בפתח הפגישה, פנה ראש הממשלה נתניהו אל ראש ממשלת יוון ואמר: "ברוך הבא, ראש הממשלה מיצוטאקיס, חברי הטוב קיריאקוס. שני דגלי כחול-לבן נפגשים פה. אנחנו שני עמים עתיקים. הציוויליזציה החופשית שלנו החלה באתונה ובירושלים; יש להן ערכים משותפים. היום אנחנו חולקים אינטרסים משותפים, וגם אתגרים משותפים. אני חושב שאנחנו עומדים בפני הזדמנויות רבות. אני מצפה בקוצר רוח לשוחח עליהן איתך."

נתניהו התייחס גם לשינויים הכלכליים שעוברת יוון תחת הנהגתו של מיצוטאקיס והקביל אותם לתהליך דומה שעברה ישראל, תוך שהוא מציין את הקשרים המתהדקים בין המדינות ואת העלייה במספר הישראלים המבקרים ומשקיעים ביוון כביטוי לאמון ההדדי. "אני מצפה בקוצר רוח להזדמנות זו שבה נדון באתגרי הביטחון, בהזדמנויות הכלכליות ובדרכים שבהן אנחנו יכולים להרחיב את ההזדמנויות לשלום ארוך-טווח באזורינו, משהו שאני יודע שאתה רוצה. אז, מדמוקרטיה אחת במזרח הים התיכון לדמוקרטיה שנייה במזרח הים התיכון – ברוך הבא, חבר", סיכם נתניהו את דבריו.

ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, הודה לראש הממשלה נתניהו על האירוח החם ואמר: "תודה, אדוני ראש הממשלה. תמיד תענוג להיות כאן איתך ולשוחח איתך. זאת שותפות אסטרטגית שיש לה עומק משמעותי, כפי שניסחת, וישנם אתגרים ביטחוניים רבים שעלינו להתייחס אליהם כדי להחזיר את אזורנו המשותף למצב של שלום."

מיצוטאקיס הדגיש את החשיבות שהוא מייחס לשיתופי הפעולה בין המדינות בתחומי הכלכלה והביטחון, אשר לדבריו חיוניים במיוחד עבור יוון. "אז אני מצפה בקוצר רוח לשיחה הזו. תמיד יש לנו אינטראקציות מאוד פתוחות וכנות. תודה רבה שאתה מארח אותי בירושלים היום", סיכם ראש ממשלת יוון את דבריו.

המאמצים הדיפלומטיים להשגת עסקת חטופים נוספת בין ישראל לחמאס נמשכים בעצלתיים, כאשר פערים משמעותיים בין הצדדים מעכבים כל התקדמות ממשית. בחדשות "כאן" נחשפו חלק מהדרישות המרכזיות של ארגון הטרור, אשר נתקלות בהתנגדות עזה מצד ישראל. גורמים פלסטיניים מסרו לכאן חדשות כי עד כה, ההתקדמות במשא ומתן "אינה משמעותית".

גורמים המעורים בפרטי המגעים חשפו את נקודות המחלוקת העיקריות בין חמאס לישראל. אחת הסוגיות המרכזיות נוגעת למועד תחילת הדיונים על השלב השני של העסקה, שלב שאמור לכלול הפסקה ממושכת של הלחימה ואף את סיומה המוחלט, נושא ששני הצדדים חלוקים עליו באופן מהותי.

בנוסף, חמאס דורש במסגרת העסקה שחרור של מספר רב של מחבלים הכלואים בישראל, דרישה אותה ישראל מסרבת בתוקף לקבל. סלע מחלוקת נוסף ומרכזי הוא דרישתו של חמאס לנסיגה מלאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה כחלק מתנאי העסקה, דבר שישראל מתנגדת לו באופן נחרץ.

צוות מומחים משותף של צה"ל ומשרד הביטחון הגיע הבוקר (ראשון) לבנגקוק, תאילנד, בעקבות רעידת האדמה העזה שפקדה את דרום אסיה ביום שישי האחרון.

המשלחת הישראלית, המורכבת מקציני אוכלוסיה ומהנדסים מיחידת החילוץ הארצית של פיקוד העורף, פועלת בתיאום הדוק עם חטיבת תבל במשרד הביטחון.

עם נחיתתם, החלו המומחים הישראלים במאמץ משותף עם גורמים מקומיים לבניית תמונת מצב מקיפה של הנזקים שנגרמו כתוצאה מרעידת האדמה. בנוסף, הצוות הישראלי החל בהעברת ידע טכנולוגי ומומחיות בתחום החילוץ וההצלה לגורמים המקצועיים בתאילנד, במטרה לסייע במאמצי השיקום והסיוע לנפגעים.

חבר הכנסת משה סעדה התייחס הערב לסוגיית גיוס בני ישיבות והביע התנגדות חריפה למעצרם של תלמידי ישיבות.

"אסור בתכלית האיסור לעצור בחורי ישיבה, זה לא גורם לעידוד גיוס. העולם מורכב, אפשר לפתוח ישיבות באזור הגבולות. מי שעוסק בחסד, שליחי חב"ד וכו' נחשב כשירות מבחינתי. מי שעובד יכול ללכת לזק"א או לאיחוד הצלה", אמר סעדה בראיון לרדיו "קול ברמה".

בהתייחסותו לפיטורים הצפויים של ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, הביע ח"כ סעדה ביטחון כי המהלך יצא לפועל: "המפגינים מנסים ללבות את האש, בג"צ שומרים על החוק והם לא יפגעו בפיטורי ראש שב"כ. היועמ"שית וראש השב"כ ילכו הביתה".

בנוסף, שיתף ח"כ סעדה את תפיסתו לגבי זהותו הרצויה של היועץ המשפטי לממשלה הבא: "אנחנו צריכים למנות יועמ"ש שיאמר בריש גלי 'אני ימני לאומי וראוי להיות יועמ"ש', לשם אני חותר".

ממשלת ישראל אישרה היום (ראשון) תיקון תקדימי להחלטת ממשלה 346, אשר יזם והוביל השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם. התיקון ההיסטורי קובע הפסקה מיידית של התמיכה התקציבית מצד המשרד בפרויקטים ובפעילויות שנועדו לשיתוף פעולה עם תושבי הרשות הפלסטינית (הרש"פ).

בנוסף, נקבע באופן רשמי כי הרש"פ לא תיכלל עוד בהגדרת "מדינות האזור" לצורך מבחני התמיכה של המשרד, אשר מוענקים מכוח סעיף 3א לחוק יסודות התקציב.

התיקון שאושר מוסיף סעיף חדש להחלטת הממשלה המקורית שהקימה את המשרד לשיתוף פעולה אזורי, וקובע כי הפסקת התמיכה בפרויקטים עם הרש"פ תישאר בתוקף עד לקבלת החלטת ממשלה אחרת בעניין או עד סוף שנת 2025, המוקדם מבין השניים.

השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, הגיב על ההחלטה ואמר: "המציאות השתנתה באופן דרמטי, ואין כל אפשרות להמשיך במדיניות שהייתה נהוגה בעבר. תחת הנהגתי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי לא ימשיך לממן מכספי ציבור שיתופי פעולה עם גוף אשר באופן ברור וחותר תחת קיומה של מדינת ישראל, מסית באופן שיטתי לטרור, תומך באופן גלוי במחבלים ומסרב להכיר בזכותנו הבסיסית להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרשות הפלסטינית הוכיחה, פעם אחר פעם, כי היא אינה שותפה אמתית לשאיפה לשלום, ליציבות אזורית ולשכנות טובה. התיקון שאושר היום הוא צעד מתבקש, צודק ונכון מבחינה מוסרית ולאומית. המשרד לשיתוף פעולה אזורי ימקד כעת את כל משאביו ומאמציו אך ורק בחיזוק הקשרים וקידום פרויקטים משותפים עם מדינות האזור שוחרות השלום, אשר מכירות במדינת ישראל ומעוניינות בשותפות אמת המבוססת על כבוד הדדי, שמירה על הביטחון, עידוד חדשנות והשגת שגשוג לכל עמי האזור."

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, השמיע היום (ראשון) דברי הסתה חריפים ביותר נגד ישראל, זאת במהלך נאום שנשא במסגד באיסטנבול. ארדואן לא בחל במילים קשות ואמר בפומבי: "אני מאחל שיבוא חורבן והרס על ישראל והציונות בעקבות מה שהיא עושה בפלסטין".

תגובה חריפה לדבריו האנטישמיים של הנשיא הטורקי לא איחרה לבוא מכיוונו של שר החוץ הישראלי, גדעון סער. בציוץ שפרסם ברשתות החברתיות, תקף השר סער בחריפות את ארדואן וכתב: "הרודן ארדואן חשף את פרצופו האנטישמי. ארדואן מסוכן לאזור, כמו גם לבני עמו שלו, כפי שמוכח בימים אלה ממש. נקווה שהחברות בברית נאט״ו יבינו זאת ויפה שעה אחת קודם".

דבריו של ארדואן מגיעים על רקע מתיחות פנים-טורקית גוברת. משטרו של הנשיא הטורקי מצוי בעיצומו של עימות פנימי לאחר מעצרו של יריבו הפוליטי הבולט, ראש עיריית איסטנבול לשעבר, אקרם אימאמאולו. מעצרו של אימאמאולו עורר גל של מחאות מצד תומכיו, אשר קיימו בימים האחרונים שורה של הפגנות נגד משטר ארדואן ברחבי המדינה.

פיתוח הפריפריה הדרומית נתקל במכשול נוסף היום (ראשון), כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להשהות את המשך הליך החקיקה של הקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים. ההחלטה התקבלה חרף העובדה שהצעת החוק כבר אושרה בוועדת הכלכלה והייתה אמורה לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בימים הקרובים.

ההחלטה להקפיא את התהליך החקיקתי התקבלה בניגוד לעמדת משרד האוצר ובניגוד לציפיות של שותפים קואליציוניים. נתניהו הנחה לקיים דיון מקצועי נוסף בנושא, על אף שההצעה כבר עברה את כל השלבים המקדימים בתהליך החקיקה. יוזמי החוק, חברי הכנסת רם בן ברק ואלמוג כהן, קידמו את ההצעה שאושרה לאחרונה בוועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ דוד ביטן. התוכנית המקורית קבעה כי השדה יוקם בתוך שבע שנים, מה שהיה אמור להוות זרז משמעותי לפיתוח אזורי במרחב הדרומי של ישראל.

אחד המכשולים העיקריים לקידום המיזם היא התנגדות מצד מערכת הביטחון. ח"כ אלמוג כהן התייחס לסוגיה זו וחשף: "נודע לי כי הלילה יובא בפני הקבינט מכתב מסווג של צה״ל ובו התנגדות להצע״ח שלי להקמת שדהת הבינלאומי בנבטים, כפי שהתנגדו למעבר צה״ל דרומה, לעיר הבה״דים, ולבסיס ליקית שייחנך בקרוב."

כהן הביע תסכול מעמדת הצבא בנושא והוסיף: "צר לי כי נציגי הצבא מתנהלים כנגד רצון הריבון והמחוקק, בעוד גם לאחר שביקשו דיון חסוי בועדת הכלכלה לא טרחו להגיע אליו." למרות התנגדות זו, חשוב לציין כי ישנם גורמי ביטחון בכירים לשעבר התומכים בהקמת השדה בנבטים. בין התומכים ניתן למנות את האלוף במיל' אלעזר שקדי, האלוף במיל' גיורא איילנד, תא״ל רם כוכב, ואל״מ אסף שיף – עובדה המעמידה בספק את הטענה שמדובר בהחלטה ביטחונית מובהקת.

מפלגת עוצמה יהודית, שרואה בהקמת השדה חלק מהסכמים קואליציוניים, פרסמה הודעה בעקבות העיכוב: "הקמת שדה התעופה בנבטים חיונית לתושבי הנגב, אך שוב אנו עדים לדחייה נוספת. אנו מצפים מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעמוד בהתחייבותו הקואליציונית כלפי עוצמה יהודית ולוודא שלא תתרחש דחייה נוספת. אין לנו ספק ששיקולי ביטחון חשובים, אך יש לא מעט אנשי ביטחון שתומכים בשדה התעופה בנבטים."

מעבר לחשיבות הפוליטית, למיזם יש משמעות כלכלית וחברתית מרחיקת לכת. כפי שמודגש בדיונים השונים, "שדה התעופה בנבטים אינו רק צורך תחבורתי, אלא גם מנוע צמיחה שייצור אלפי מקומות עבודה, יחזק את הנגב ויקרב את הפריפריה למרכז." ההצעה זכתה לתמיכה רחבה וחוצת-מפלגות של למעלה מ-80 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, נתון המדגיש את הקונצנזוס הרחב לגבי חשיבות הפרויקט לפיתוח הדרום. כעת, עתידו של המיזם תלוי בתוצאות הדיון המקצועי שביקש ראש הממשלה, ובשאלה האם יוחזר לסדר היום החקיקתי בהקדם.

תקיפות מדויקות ומבצעי חיסול ישראליים מובילים לשינוי דרמטי בהתנהגות בכירי חמאס. כך עולה מהערכות מודיעיניות שפורסמו לאחרונה. על פי דיווח שהתפרסם בעיתון מעריב, ישראל מזהה דאגה הולכת וגוברת בקרב דרגים בכירים בארגון, בעקבות הצלחת מבצעי השב"כ וחיל האוויר הישראלי. ממידע שהגיע למערכת הביטחון עולה כי מרבית הדמויות המובילות בחמאס נעלמו מהמרחב הציבורי ואימצו דפוסי פעילות חשאיים. מקורות המעקב הישראליים מדווחים כי הבכירים מחשבים מסלול מחדש בתנועתם ונוקטים אמצעי זהירות חסרי תקדים.

השינוי בהתנהלות בולט במיוחד לאור התקופה שקדמה לחידוש הלחימה. בעת הפסקת האש, נצפתה תחושת ביטחון בקרב מנהיגי הארגון, שהתנהלו בפומבי ללא חשש מיוחד. אולם, לפי הערכות המודיעין, המציאות השתנתה באופן דרמטי עם חידוש המערכה הצבאית לפני כשבועיים. כעת, הדרג הבכיר בחמאס מודע היטב לכך שהוא נמצא בכוונת מערכת הביטחון הישראלית. השב"כ וחיל האוויר מנהלים מבצעי "סיכול ממוקד" – הגדרה ישראלית לחיסולים סלקטיביים של יעדים בעלי חשיבות אסטרטגית בארגוני טרור.

גורמי ביטחון ישראליים סבורים כי לחץ זה הוא הגורם המשמעותי שהוביל את חמאס לשנות את גישתו כלפי המשא ומתן עם ישראל. להערכתם, החשש מפני המשך מבצעי החיסול דחף את הארגון להפגין נכונות לשיחות אפילו בתקופה של עימות צבאי פעיל – מה שמכונה "משא ומתן תחת אש". ישראל ממשיכה לעקוב אחר התפתחויות אלה, ומעריכה כי השפעת הלחץ המבצעי על התנהלות חמאס עשויה להשפיע באופן משמעותי על המשך ניהול המלחמה ועל תהליכי המשא ומתן באמצעות המדינות המתווכות.

מתיחות גוברת בין וושינגטון לטהראן: הממשל האמריקאי מפעיל לחץ חסר תקדים על המשטר האיראני בניסיון לאלץ אותו לחתום על הסכם חדש בנושא הגרעין. במהלך ריאיון שהעניק לרשת NBC, לא השאיר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקום לספק באשר לכוונותיו. "אם לא יהיה הסכם, יהיו הפצצות שלא נראו מעולם בעבר", התריע הנשיא, בהוסיפו איום במכסים כבדים על טהראן אם זו לא תתחייב להימנע מפיתוח נשק גרעיני.

על פי דיווחים ממנהל המרכז הערבי למחקרים איראניים, מוחמד סאלח סדקייאן, טראמפ שיגר לאיראן מכתב אזהרה חריף בו כתב: "אני מזהיר אתכם שאם תסרבו ליד המושטת הזאת, ואם המשטר האיראני יבחר בנתיב ההסלמה וימשיך לתמוך בארגוני טרור ובהרפתקאות צבאיות, אז התגובה תהיה מכרעת ומהירה. לא נשב בחיבוק ידיים אל מול האיומים של המשטר שלכם לעם שלנו ולבעלי הברית שלנו".

תגובת טהראן לא איחרה לבוא. במכתב תשובה, הביעה המנהיגות האיראנית עמדה ברורה: מצד אחד, התנגדות מוחלטת לדיון בתוכנית הטילים הבליסטיים וביכולות ההגנתיות שלה; מצד שני, נכונות לשוב ולדון בסוגיית הגרעין – אך זאת רק במסגרת הסכם JCPOA משנת 2015 ועל בסיס של "כבוד הדדי".

בנוסף, הביעו האיראנים התנגדות חריפה למה שהם מכנים "דרישות לא הגיוניות לביטול של תוכנית הגרעין לחלוטין". בהודעתם הדגישו כי "תוכנית הגרעין היא אינה למטרות פיתוח נשק, וזאת על בסיס אמונה איראנית" – התייחסות לפסיקה דתית (פתווה) של המנהיג העליון עלי חמינאי האוסרת על פיתוח נשק גרעיני.

המסר האיראני הדגיש כי כל משא ומתן ישיר בין טהראן לוושינגטון חייב להתנהל על בסיס של כבוד הדדי, ללא מה שהם מגדירים כ"איומים והפעלת לחץ מירבי" – רמז ברור למדיניות הסנקציות הנוקשה שמפעילה ארה"ב נגד הכלכלה האיראנית בשנים האחרונות.

לא רק איראן נמצאת בכוונת האיומים של טראמפ. באותו ריאיון לרשת NBC, הפנה הנשיא האמריקאי חיצי ביקורת גם כלפי מוסקבה. טראמפ הביע כעס על הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בשל מה שהוא תופס כעיכובים מכוונים בהשגת הסדר לסיום המלחמה באוקראינה. כתגובה, איים להטיל מכסים משניים כבדים על הנפט הרוסי בשיעור של 25% עד 50% – צעד שעלול לפגוע קשות בכלכלה הרוסית המתבססת במידה רבה על יצוא אנרגיה.

התבטאויות אלו של טראמפ, הן כלפי איראן והן כלפי רוסיה, משקפות את הקו האסרטיבי והישיר שמוביל הנשיא בזירה הבינלאומית מאז חזרתו לתפקיד בינואר האחרון. גישה זו, המשלבת איומים צבאיים וכלכליים ישירים, מסמנת שינוי ברור ממדיניות החוץ המסורתית של ארה"ב, ומעוררת דאגה בקרב מומחים ליחסים בינלאומיים באשר להשלכותיה על היציבות העולמית.

שר הביטחון ישראל כ"ץ החליט למנות את המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אל"מ (במיל') יעקב (קובי) בליטשטיין, לראש מנהלת מעבר מרצון של תושבי עזה בליטשטיין הוא אלוף-משנה במילואים, משמש כיום כמשנה למנכ"ל משרד הביטחון, ושימש בעבר כמנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל משרד האנרגיה, ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר, ראש מטה התשתיות הלאומיות במשרד האוצר וכמשנה למנכ"לית וסמנכ"ל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד התחבורה.

לבליטשטיין ניסיון ניהולי בכיר, מגוון ורב שנים הן במסגרת שירותו הצבאי, הן במסגרת השירות הפרטי והן בשוק הציבורי, ויכולותיו והידע שרכש אפשרו לו לנהל את משרדי החוץ והאנרגיה והתשתיות בהצלחה רבה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" המורכבת. בליטשטיין בוגר תואר ראשון בחוג המשולב לכלכלה, מדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, בוגר תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו, ובעל תואר שני (מוסמך) במהל עסקים מאוניברסטית תל-אביב. כמו כן, בעל רישיון עריכת דין.

המנהלת במשרד הביטחון הינה כפופה בפעילותה לשר הביטחון ורשאית לפעול בתיאום עם ארגונים בין-לאומיים וגורמים נוספים, בהתאם להנחיית הדרג המדיני, ותתאם את פעילות כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים. המנהלת תפעל, בין היתר, כדי להיערך ולאפשר מעבר בטוח ומבוקר של תושבי עזה לשם יציאתם מרצון למדינות שלישיות, לרבות אבטחתם בתנועתם, הקמת נתיב תנועה ובידוק להולכי רגל במעברים ייעודיים ברצועת עזה וכן תיאום העמדת תשתית שתאפשר מעבר דרך היבשה, הים והאוויר למדינות היעד.

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "אנחנו נחושים לממש את חזונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאפשר יציאה מרצון לתושבי עזה המעוניינים בכך למקומות שונים בעולם. מבדיקות שקיימנו עולה כי לפחות 40% מתושבי עזה מעוניינים להגר למקומות אחרים. מינויו של קובי בליטשטיין לראשות המנהלת יאפשר להעניק תנופה ארגונית לכל הפעולות הנדרשות, וזאת לצד פעילות מדינית משמעותית לאיתור מדינות יעד המתבצעת כבר כיום מול הממשל האמריקאי ובאופן ישיר ע"י צוות בראשות רה"מ בנימין נתניהו".