חודש: מרץ 2025

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. (אסתר ט, כא – כג)

בגמ' במגילה (ז, ב) מצינו שאביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחליפים סעודותיהם, וכ' רש"י שזה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.
רמב"ם פ"ב הט"ו וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים משובח, ואם אין לו מחליף עם חברו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו.

והקשה הבית יוסף (סי' תרצה) שלא היו מקיימין בזה מצות משלוח מנות, כיון שכל אחד אצל חברו בשנה הבאה, ואם אי"ז משום משלוח מנות מה למדנו בדברי הגמ' מזה, ותירץ הב"ח, שסבר רש"י כיון דטעם משלוח מנות הוא כדי שיהא שש ושמח עם אוהביו, ולהשכין אהבה ואחוה שלום ורעות, ה"ה אם סועדין יחד בשמחה ורעות נפטרים עי"ז מחיוב משלוח מנות, וה"ה בעשירים, ובדרכי משה שם כתב, שבאים להשמיע, דאין צריך דווקא לשלוח מנות, אלא יוצא גם אם חברו אוכל אצלו, ובחידושי אנשי שם כתב, דבאמת היו משלחין מנות בלא"ה, ומה שאמרו שעשו כן כדי להרבות שמחה ורעות, שלא יהא כל אחד שמח בביתו לבדו, וכתב, דמזה נשתרבב המנהג שהולכים בחבורות מרעין מבית לבית ואוכלים ושותים.

וכן מצינו שכתב רש"י, על הפסוק 'משפחה ומשפחה' מתאספין יחד ואוכלין ושותין יחד, אמנם הר"ן והנמו"י, וכ"כ הרמב"ם (פ"ב מהל' מגילה הט"ו) פירשו, שאביי ורבי חנינא בר אבין היו עניים, ולא היה להם כדי לשלוח לחברו ולהשאיר גם לעצמו, ולהכי היו שולחים כל סעודתן זה לזה, כדי שיוכלו לאכול סעודת פורים, ולקיים מצות משלוח מנות.

חייב איניש לבסומי

מביאה הגמ' אמר רבא מיחייב איניש לבסומי [וכ' רש"י להשתכר ביין] בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, עוד מבואר שרבה ורבי זירא עשו יחד סעודת פורים, והשתכרו, קם רבה שחטיה לרבי זירא [רבו הביאורים אם שחטו ממש (ר"ן) או שהשקהו עד שחלה (מהרש"א) או שגיחך מתוך השמחה (חת"ס)] והתפלל עליו רבה והחייהו, ובשנה הבאה אמר רבה לרבי זירא שיעשו ביחד סעודת פורים וא"ל שלא מתרחש נס בכל שנה.

וכתבו התוספות בשם ירושלמי, דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ובין ארורה זרש לברוכה אסתר ארורים כל הרשעים וברוכים כל הצדיקים, וכן כתב הר"ן (ג, ב ד"ה גמ') כלומר שאם בין ארור המן לברוך מרדכי לחוד אפילו שתה הרבה לא טועה, וכתב הר"ן בשם רבינו אפרים שמאותו מעשה שרבה שחטיה לר' זירא נדחו דברי רבא ולא נכון לעשות כן, בארחות חיים (הל' פורים אות לח) כתב, חייב איניש לבסומי בפוריא ולא שישתכר שהשיכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן אך שישתה יותר מלימודו מעט.

וברמב"ם (פ"ב מהל' מגילה הט"ו) כתב, כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות, וכן הביא הטור (או"ח תרצה) מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

הב"ח הקשה דאפילו אם ישתה הרבה לא יטעה והביא דברי תוס' והר"ן, ובספר צידה לדרך (מאמר ד כלל ז פ"ד) פירש שישתכר עד שלפעמים יטעה לומר להפך ברוך מרדכי ארור המן, וזה לשון האגודה (מגילה סי' ו) יש מפרשים לחשבון כי חשבון ארור המן כמו ברוך מרדכי, וכתב מ"מ צריך לשתות הרבה מלימודו שייטב לבו במשתה ויהא שתוי או אפילו שיכור שאינו יכול לדבר לפני המלך רק שתהא דעתו עליו, ובהגהות מיימוניות (פ"ב הט"ו אות ב) כתב בשם ראבי"ה (סו"ס תקסד) כל זה למצוה אבל לא לעכב ובתשובת מהרי"ל סימן נ"ו ביאר טעמו.

כתב בשו"ע (תרצה, ב) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, וכתב הרמ"א וי"א דאי"צ להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים.

בעמק ברכה (סעודת פורים) כתב, שבשמחת יום טוב לא צריך לשמוח בבשר ויין שניהם ביחד, אלא יוצאים ידי שמחה ביין לבד, (כמש"נ בפסחים קט, וכן בב"י סי' תקכט) מ"מ בסעודת פורים כיון שנא' 'משתה ושמחה' הרי אין שמחה אלא בבשר ויין, וכיון שנא' 'משתה' והיינו יין הרי יין כבר אמור, א"כ מה אני מקיים "ושמחה" ע"כ דהיינו בשר, וע"כ צריך גם בשר וגם יין.

והביא בשם הג"ר ישראל סלנטר, במה שחייב לבסומי עד דלא ידע וכו' שאינו חייב להשתכר עד דלא ידע, אלא עיקר המצוה היא לשתות יין ולהתבסם, ומ"מ אינו נפטר אם כבר שתה ונתבסם, אלא מחויב עוד לחזור ולשתות, ואינו נפטר עד שישתכר ולא ידע, שאז נפטר ממצוה זו, כדין שכור ושוטה שפטור ממצוה, ששיעור עד דלא ידע הוא רק שיעור להפטר מהמצוה, וכתב שאולי זה כוונת הרמב"ם במש"כ לשון 'וישתה יין' ששותה כל היום, ונפטר רק כשירדם ושוב לא יתחייב כדין ישן, וכן מובא שהיה מתאמץ במצוה זו מאוד וכן מובא על הגר"א במעשה רב.

וכתב בשם הגרי"ז, שלא מצינו בשום שמחה דין כזה שחייב לשתות יין עד דלא ידע, כיון שבכל המועדות עיקר מצות השמחה אינו אלא לשמוח בהשם, ובשר ויין אינו אלא סיבה לעורר השמחה (וכמבואר ברמב"ם פ"ו מה' יום טוב ה"כ), וכן הוא במדרש רבה (שה"ש פ"א) 'זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו' איני יודע אם בו ביום או בו בהקב"ה תלמוד לומר 'נגילה ונשמחה בך' אבל בפורים, כיון שנא' 'משתה ושמחה', נמצא שהמשתה הוא גוף המצוה בלי שום אמצעי לשמחה, ולכך תקנו עד דלא ידע, הרי מבואר בדבריו שגדר המצוה היא עד דלא ידע וכל זמן שלא הגיע למצב זה הרי לא קיים את המצוה.

ובביאור הלכה (ד"ה חייב) כתב בשם האליהו רבה, שכל עיקר דין שכרות הוא רק למצוה ולא לעכב, וכ"כ בספר מהרי"ל (הל' פורים) דדוקא למצוה לבסומי ולא חיובא, וכ"כ בדרכי משה (סק"א) בשם הגהות מימוני, ובמהרש"א בב"מ (כג, ב) שבאותם ג' דברים רבנן משנים בדבריהם, מה שאמרו בפוריא, שרבנן משנים לומר שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי גם אם באמת יודע.

סעודת פורים בלילה

בגמ' (שם) אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, והטעם משום שנאמר 'ימי משתה ושמחה', רב אשי לפני אמימר וראה שלא באו חכמים בפורים, ושאלו מדוע לא באו החכמים שמא טרודים בסעודת פורים א"ל שהיו יכולים לאכול בלילה, והביא לו דברי רבא שלא יצא אם אכל בלילה.
כתב המרדכי (סי' תשפז) בשם ראבי"ה שצריך לנהוג כלילי שבת ויומו כמו קריאת המגילה, והקשה דהא רבא למד מהפסוק דוקא ביום, וכתב הרא"ש יש שנהגו שלא לאכול בשר בלילה כדי שלא יטעו ויחשבו שהיא סעודת פורים, וכתוב עוד שם סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו יש מפרשים כעין לילה שאין אבוקה כנגדו דרך שמחה ויום טוב.

ותי' הב"ח דברי ראבי"ה שסעודה חשובה בריבוי מינים אינה אלא ביום כדמוכח ממעשה של ר' כהנא רק שר' כהנא עשה סעודה חשובה בלילה ולכך לא היה צריך לעשות סעודה ביום ולכך אמר לו ר' אשי שרבא אמר שלא יוצא ידי חובה אלא ביום, ומכח זה סבר ראבי"ה שצריך גם לעשות סעודה גם בלילה כלילי שבת ויומו אלא דכבוד יום עדיף שאם אי"צ בלילה כלל א"כ איך טעה ר' כהנא ועשה סעודה בלילה, ולכך סבר שמועיל מה שעשה סעודה בלילה.

וכ"כ הרמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הי"ד) אבל השמחה והמשתה אין עושין אותה אלא ביום ארבעה עשר, ואם הקדימו לא יצאו, וסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו, וכ"פ בשו"ע (תרצה, ב) סעודת פורים שעשאה בלילה, לא יצא ידי חובתו, אמנם כ' הרמ"א, ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה.

זמן הסעודה ביום

וכתב הרמ"א שנוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה. ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול; ה ורוב הסעודה צריכה להיות ביום (מנהגים), ולא כמו שנוהגים להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו, וכשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית, משום כבוד שבת, ומבואר במ"ב (סק"ח) שבשחרית טרודים במשלוח מנות ונמשכים עד מנחה ולכך חייבים כבר להתפלל, והביא (סק"ט) בשם השל"ה שעדיף אם מתחיל את הסעודה בשחרית ויתאסף עם אנשי ביתו ומכריו.

בתרומת הדשן (סימן קי) כתב לגבי מי שמתפלל מנחה קודם הסעודה ונמשכים בסעודה עד הלילה ורוב הסעודה היא בלילה, והביא טעם וסמך קצת למנהג זה, ששמע מה"ר טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות, משום שמחת פורים משעת קריאת המגילה עד לילה סעודת פורים, שהן שני לילות ויום אחד, אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה, ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן, ומשמע שהלילה השני הוא עיקר סעודת פורים, ונמצא שמתחילים את הסעודה ביום ונמשכים עד הלילה, ונחשב הכל סעודה אחת.

על הניסים

וכתב הטור (או"ח תרצה) שאם התחיל בסעודתו ביום ומשכה עד הלילה כתב הרא"ש שאין אומר על הניסים, ובבית יוסף הביא מהגהות מיימוניות שכתבו בפרק ב' מהלכות מגילה (הי"ד אות א) בשם הר"מ שצריך לברך על הנסים כמו שמצינו שרב התפלל של שבת במוצאי שבת וכן כתב בארחות חיים (שם) בשם הר"י מקורבילו.

וכתב המגן אברהם (סק"ט) אם שכח על הנסים בברכת המזון מחזירים אותו שהרי חייב לאכול סעודה (של"ה, רש"ל) ומ"מ צ"ע שהרי בתפילה שהיא חובה אם שכח על הניסים אינו חוזר, וכ"ש בברכת המזון, ולכך כתב שאם כבר אכל סעודה ביום שוב אין מחזירין אותו, שאינו חייב יותר בסעודה, כיון שמן הדין אינו חוזר כיון שלא מצינו שחייב לאכול פת בפורים ויכול לפטור את עצמו בשאר מיני מטעמים.

והביא דברי המרדכי שכתובים בקלף, היה אוכל סעודת פורים בע"ש יתפלל ויפרוס מפה ויקדש ובמזון יאמר על הניסים, ובמנהגים כתבו הואיל ולא התפלל ערבית, משמע דאם התפלל שוב אינו אומר על הניסים וכ"כ של"ה ומהרי"ל (בתשו' סי' נ"ו) לכן נ"ל שיברך ברכת המזון תחלה ואח"כ יתפלל ערבית להוציא עצמו ממחלוקת וגם שלא ישתכר ולא יברך ברכת המזון, וכן הביא במ"ב.

ובמור וקציעה (סימן תרצה) כתב, שבפורים יש חובה בעצם הסעודה שהיום גורם לזה ולכך מחזירים אותו, ומה שכתב שאין חיוב בפת הרינאמר 'ימי משתה ושמחה', שצריך סעודה קבועה בפת, וכבר פירש"י במגילה שכל המשתה נקרא ע"ש הלחם, ואמרו [ב"ר מח, יא] מן התנ"ך מצינו רפתא סעדתא דלבא, הרי שלזה נקראת סעודה בעצם, וכן הוכיח ממה שלא באו לבית המדרש שהיו טרודים בסעודה ומוכח שאין החובה רק בטעימה בעלמא.

לבסומי ביין

והנה בטעם הדבר שחייבו חכמים להתבסם ביין בפורים, כתב בביה"ל (תרצה ד"ה חייב) בשם האליהו רבה, שכל הניסים שנעשו לישראל בפורים היו על ידי משתה היין, כי בתחלה נטרדה ושתי ע"י משתה היין ובאה אסתר, וכן ענין המן ומפלתו היה ע"י משתה היין, ולכן חייבו להשתכר כדי שיהא נזכר הנס הגדול ע"י שתיית היין, וכ"כ החיי אדם (כלל קנ"ה דין ל'), וכ"כ האבודרהם (דיני פורים).

ויש לדון האם צריך לשתות דוקא יין או גם בכל מיני משקים המשכרים, והנה בגמ' במגילה (ז' ע"ב) לא הוזכר דהחיוב להתבשם הוא ע"י יין, ומלשון הרמב"ם שכתב, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו וכן מרש"י במגילה (שם) לאבסומי להשתכר ביין, משמע דדוקא ע"י יין, ונראה שאם הטעם שתיקנו לאיבסומי בפוריא הוא, לפי שכל הניסים נעשו על ידי משתה היין, ולכך חייבו שיהיה נזכר הנס על ידי שתיית היין תיקנו ביין דוקא, והגר"נ קרליץ סבר, דודאי מצוה מן המובחר היא ביין, כיון שהנס היה ע"י יין, אבל מ"מ אין זה מעכב בעיקר המצוה, ומקיים המצוה גם בשאר משקין המשכרים, כמו שמצינו כעין זה גבי נרות חנוכה, דמצוה מן המובחר בשמן זית כיון שהנס נעשה בשמן זית, ומ"מ גם שאר שמנים כשרים, וה"נ יוצא גם בשאר דברים המשכרים אף שהנס היה ביין.
והמהר"ל באור חדש (בהקדמה) כתב, וצריך שיהיה השכרות כל כך עד שיסתלק השכל, וכמו שאמרו צריך לבסומי בפוריא עד שלא ידע, ובד"ה ומאמר אסתר כתב, שעיקר חיוב השכרות היא להגיע למצב של הסרת השכל, ופירש שם טעם הדבר, ומשמע דס"ל דמצות היום היא בשכרות דוקא, ולפי דבריו אפשר בכל דבר המשכר, ואם טעם המצוה היא משום זכרון הנס שנעשה ע"י יין, ודאי מסתבר דעיקר המצוה היא ביין דוקא.

ובשו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סימן סה) כתב, כמו כן אם אפשר לשלוח קצת בשר בהמה לכבוד שמחת פורים, הגם שנסתפקו האחרונים אי בעי בשר בהמה, אולם נראה בפשיטות דאין שמחה אלא בבשר [עיין מג"א סי' תרצ"ו ס"ק ט"ו וע"ע דרכי תשובה סי' פ"ט ס"ק י"ט].

פורים המשולש

כתב השו"ע (תרפח, ו), אם חל ט"ו בשבת, אין עושים סעודת פורים בשבת אלא ביום ראשון, והנה בגמ' במגילה (ה, א) מצינו באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין, ופרש"י בזמנים של מגילה אם חל י"ד בשבת, והרי"ף הביא שם בשם הירושלמי, אבל סעודת פורים מאחרין ולא מקדימין, ופירש הר"ן טעם החילוק בין מקרא מגילה לסעודת פורים, שנא' 'ולא יעבור' דוקא על קריאת המגילה, ולא לשמחה ומשתה, ובשבת אין לעשותה שנא' 'ימי משתה ושמחה' ששמחתו תלויה בב"ד, ושבת שמחתו בידי שמים הוא, ואינו ניכר שהיא משום שמחת פורים, ובערב שבת אין לעשותה, לפי שלא הגיע זמן חיובא עדיין, ואין ראוי לקובעה קודם שהגיע זמנה אלא לאחרה.

בקרבן נתנאל (שם בסק"ד) והמג"א (סק"י) הביאו בשם תשובת מהרלנ"ח (סי' ל"ב) שהוכיח, שהגמ' חלקה על סברת הירושלמי, וצריך לעשות את הסעודה בשבת, ודחו ראיותיו, והכריעו להלכה כדעת השו"ע שהסעודה היא ביום ראשון, וכ"כ המ"ב (שם סקי"ח).

ויש לעיין לענין חייב איניש לבסומי בפוריא וכו', אם זמנו גם בשבת שהוא יום הפורים, או שתלוי בסעודת פורים, וזמנו ביום ראשון, והנה לדברי הגרי"ז שדין זה דחייב לבסומי בפוריא הוא מדיני הסעודה וצריכה להיות בתוך הסעודה, ולפי"ז נראה שבפורים המשולש נוהג דין זה ביום ראשון.

תורה קודם סעודת פורים

כתב הרמ"א (שם) טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר 'ליהודים היתה אורה ושמחה' (אסתר ח, טז) ודרשינן אורה, זו תורה.

ובדרכי משה הביא מהר"י ברי"ן שכתב, ממה שמצינו בגמ' שרב אשי אמר מדוע לא באו רבנן לבי מדרשא וכו' אמר ליה שעסקו בסעודת פורים שמע מינה דסעודת פורים דוחה תלמוד תורה, מכל מקום כיון דדרשינן (טז ב) אורה (אסתר ח ט) זו תורה מצוה לעסוק בתורה קודם הסעודה והיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה.

משתה ושמחה

באור חדש (אסתר ט, יט) כתב, ועשו אותו יום משתה ושמחה, ובפסוק שאחריו כתוב שמחה ומשתה, ובפסוק שאחריו (שם ט, יז-כב) ימי משתה ושמחה, ופירושו כי המשתה הוא יותר מן השמחה ולכך שייך לומר ימי משתה ושמחה כי היום נקרא על שם שבו משתה ושמחה אבל אין נקרא על שם השמחה, אבל המשתה צריך אליה הכנה ג"כ לתקן הסעודה וגם יש בו השמחה, לכך השמחה היא קודמת, ועוד נראה כי מפני שכתוב אחריו ויום טוב לכך אמר ימי שמחה ומשתה וי"ט כי כל אחד הוא יותר, כי כאשר האדם שמח הוא בשלימות וכאשר יש לו צער הוא בחסרון, וכאשר יש לו משתה הוא יותר בשלימות כי במשתה הוא טוב לב לגמרי [כמש"נ 'טוב ב משתה חמיד'] וכאשר יש לו י"ט הוא יותר בשלימות, ולכך הוסיף לומר ומשלוח מנות איש לרעהו כי כאשר האדם הוא בשלימות לגמרי הוא ג"כ משפיע לאחרים מטובו [כמו שהתבאר למעלה אצל ויתן משאות כיד המלך] וכאשר הוא עצמו חסר ואינו בשלימות אין משפיע לאחרים ולכך כל אלו הדברים שהזכיר ר"ל שיהיה האדם בשלימות ויוסיף עוד שלימות על שלימותו עד שהוא משפיע לאחר, אבל בשאר מקום בודאי ראוי להקדים משתה לשמחה כי מתוך המשתה בא לידי שמחה.

בפחד יצחק (פורים – עניינים ענין כז) כתב, בלבם של תלמידי חכמים מבקשי השם, לוחשת תמיד החששא, פן ואולי נדחקים הם בחזקת היד למקומות למעלה מראשם, והם מוכיחים על ידי כך שאין בכח הדעת שלהם סגולת ההבדלה. אלא שכל זה הוא בשאר ימות השנה, אבל בשעת שמחת פורים, שמהלך הנס היה על ידי ה'לא נקראתי לבוא אל המלך', וכל מקום שנאמר המלך סתם במלך מלכי המלכים הכתוב מדבר, הרי סדר ההנהגה של שמחת פורים מחייב, כי מי שהשתוקקות הקדושה דוחפת אותו פנימה, זוכה למציאות חן, ואדרבה מושיטים לו את שרביט הזהב, ואם תאמר, הלא על הנכנס בלי קריאה נאמר עליו שאין בו דעת, ויש לומר, אדרבה הלא בשמחת פורים אין העדר הדעת חסרון כלל. עד דלא ידע.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

דוח חדש של האו"ם שפורסם הבוקר (חמישי) מאשים כי ישראל ביצעה רצח עם נגד הפלסטינים והשתמשה בהתעללות קשה כלפי תושבי עזה.

הדוח, ובו טענות חמורות ובלתי נתפסות נגד ישראל, חובר על ידי ועדה מטעם האו"ם שמטרתה לחקור מעשי אלימות מן הסוג הזה וכצפוי, במשלחת הישראלית למוסדות האו"ם בז'נבה מכחישים את ההאשמות. במשלחת טוענים כי ממצאי הדוח בלתי מבוססים, מוטים וחסרי אמינות.

לטענת המחברים, רצח העם שמיוחס לישראל בוצע על ידי כך שצה"ל "הרס באופן שיטתי מתקני בריאות לנשים בזמן המלחמה בעזה, והשתמש באלימות זו בתור אסטרטגיית מלחמה". באשר להתעללות נגד תושבי עזה, ישראל הואשמה בכך שישראל התעללה בעזתים "כחלק מנוהלי הפעולה הסטנדרטיים כדי להעניש את הפלסטינים בעקבות המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר".

בדוח עוד הגדילו המחברים וטענו כי בעקבות כך, מניין העזתים לא יוכל לגדול. האשמה זו שמופנית נגד ישראל לכאורה, היא אחת הקטגוריות שנחשבות "מעשה ג'נוסיידי" על פי אמנת רומא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב במתקפה חריפה על הדוח וכינה את מחברי הדוח בתואר 'מועצת זכויות הדם'. לדברי נתניהו: "הקרקס האנטי-ישראלי שנקרא "מועצת זכויות האדם" של האו"ם כבר נחשף מזמן כגוף אנטישמי, רקוב, תומך טרור ולא רלוונטי. לא בכדי החליטה ישראל לפרוש ממנו לפני כחודש.

במקום להתמקד בפשעים נגד האנושות ובפשעי המלחמה שביצע ארגון הטרור חמאס בטבח החמור ביותר שבוצע נגד העם היהודי מאז השואה, בוחר האו"ם פעם נוספת לתקוף דווקא את מדינת ישראל בהאשמות שווא, לרבות האשמות מופרכות על אלימות מן הסוג הזה. זו לא מועצת זכויות האדם – זו מועצת זכויות הדם".

מטוסי קרב של חיל האוויר, בהכוונת פיקוד הצפון ואגף המודיעין תקפו מפקדת טרור של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי בשטח דמשק, ממנה תכננו וניהלו פעולות טרור של הארגון.

בצה"ל אומרים כי במפקדה שהותקפה שהו פעילי טרור שתכננו פיגוע נגד כוחותינו במרחב החיץ בגולן. "צה״ל לא יאפשר לארגוני טרור להתבסס בשטח סוריה ולפעול כנגד מדינת ישראל ויפעל בעוצמה כנגד כל התבססות שכזאת. צה״ל ימשיך לפגוע בארגוני הטרור הפלסטינים בכל מקום בו יצטרך וימשיך לפעול להגנה על אזרחי מדינת ישראל" אמרו.

שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר לאחר התקיפה: "לא תהיה לטרור האיסלאמי נגד ישראל חסינות לא בדמשק ולא בשום מקום אחר. בכל מקום בו תתארגן פעילות טרור נגד ישראל מנהיג האיסלאם הקיצוני ג'ולאני ימצא את מטוסי חיל האוויר חגים מעליו ותוקפים את יעדי הטרור. לא נאפשר לסוריה להפוך לאיום על מדינת ישראל".

על פי הצהרת בכירים בבודפשט, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עתיד להגיע לביקור דיפלומטי בהונגריה בטווח הזמן הקרוב. זאת למרות שמדינה זו חתומה על אמנת רומא המחייבת אותה לכבד את צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן אישר כי הביקור המתוכנן יתקיים "בשבועות הקרובים, אורבן, שהביע תמיכה עקבית בישראל, התחייב בעבר כי נתניהו לא ייעצר בשטח הונגריה חרף המחויבות הפורמלית של מדינתו לאמנת רומא.

המידע אודות הביקור הדיפלומטי המסתמן נחשף לראשונה היום (חמישי) על ידי היועץ הבכיר בלשכת ראש ממשלת הונגריה. זמן קצר לאחר מכן, ויקטור אורבן עצמו אשרר את ההודעה והוסיף פרטים לגבי מועד ההגעה המשוער של האורח הישראלי.

ביקור זה, במידה ויתממש כמתוכנן, יסמן אבן דרך משמעותית עבור נתניהו – זו תהיה הפעם הראשונה שבה ינחת על אדמת אירופה מאז שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צו מעצר נגדו. כזכור, מדובר בנסיעתו השנייה מחוץ לגבולות ישראל תחת הצו, לאחר שכבר ביקר בארצות הברית ונפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בחודש שעבר.

האתגר המרכזי בביקור המתוכנן טמון בלוגיסטיקה של הטיסה עצמה. מומחים מציינים כי בלתי אפשרי להגיע להונגריה מישראל מבלי לחצות את המרחב האווירי של מדינות אחרות החתומות אף הן על אמנת רומא. עובדה זו משאירה את הסיכון המשפטי בעינו, שכן תיאורטית, ישנן מדינות בנתיב הטיסה שעלולות לדרוש את נחיתת המטוס לצורך מימוש צו המעצר.

עם זאת, העמדה הנחרצת של ממשלת הונגריה מספקת תמיכה דיפלומטית איתנה לנתניהו. לאחר פרסום צו המעצר, הביע אורבן את מחאתו בצורה חד-משמעית: "הזדעזעתי ללמוד על ההחלטה המבישה האחרונה של בית הדין הפלילי הבינלאומי. כפי שקרה פעמים רבות בעבר, מדינתי עומדת לצד ישראל, ואני מבקש להבטיח לך שהונגריה מגנה בתוקף החלטה מבישה זו, שאין לה כל השפעה על הברית והידידות ההונגרית-ישראלית. אני מאמין באמונה שלמה שלישראל יש כל זכות להגן על עצמה מפני כל איום."

לראשונה אי פעם, ראשי רשויות ממועצת יש״ע ביקרו בביקור רשמי במדינה מוסלמית. המשלחת הוזמנה לסעודת איפטר במשכנו הרשמי של ד״ר עלי ראשיד אל נועמי מבכירי המועצה הלאומית באיחוד האמירויות. יו״ר מועצת יש״ע ישראל גנץ: ״סדר עולמי חדש מחייב בריתות חדשות ומחשבה מחוץ לקופסא״.

אתמול שבו ארצה ראש המועצה האזורית בנימין ויו״ר מועצת יש״ע, ישראל גנץ; אלירם אזולאי ראש המועצה האזורית הר חברון ומנכ״ל מועצת יש״ע, עומר רחמים מביקור רשמי באיחוד האמירויות. במסגרת הביקור נפגשו בכירי מועצת יש״ע עם אנשי ממשל, אנשי עסקים, משפיעינים וכן עם שגריר ישראל באיחוד האמירויות, יוסי שלי. אנשי מועצת יש״ע דנו באופן בלתי אמצעי על ההזדמנויות הכלכליות והמדיניות באיזור. את המשלחת ליווה הרב מתניה ידיד ראש מכון סיפרא.

ראש המועצה האזורית בנימין ויו״ר מועצת יש״ע, ישראל גנץ: “הביקור שלנו באיחוד האמירויות הוא עדות לשינוי האזורי ולצורך בחשיבה חדשה. סדר עולמי חדש מחייב בריתות חדשות ומחשבה מחוץ לקופסא. שיתוף פעולה בין עמים, מתוך כבוד הדדי והכרה במציאות, הוא הדרך לחיזוק ההתיישבות ולהבטחת עתיד חזק לשתי המדינות. אנו מודים לד”ר עלי ראשיד אל נועמי על ההזמנה האישית והחמה ולכל מארחינו על האירוח המכובד ועל השיח הפתוח והחשוב. זהו צעד ראשון לקראת שיתופי פעולה פוריים שיתרמו לכל האזור.״

ראש המועצה האזורית הר חברון, אלירם אזולאי: ״ היה מדהים לראות שיש מנהיגות אמיצה שמעוניינת לשמוע באופן ישיר על הקהילות וההתיישבות ביהודה ושומרון. גיליתי מנהיגות ששותפה למלחמה מול חמאס חיזבאללה האחים המוסלמים ואיראן על כל זרועותיהם האזרחיים גם ביו"ש. מנהיגות שלא מפחדת להגיד בגלוי שצריך להילחם בחינוך של הרשות הפלסטינית לרוע ושנאת יהודים. הקשר הישיר שנוצר בין ההתיישבות לגורמים בכירים באיחוד האמירויות פותח הזדמנויות חדשות למימוש הסכמי אברהם ביו"ש. זו התחלה חשובה לחזית משותפת שתחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון".

שר החוץ גדעון סער הנחה על העברת חבילות מזון של סיוע הומניטרי לטובת סיוע לדרוזים בסוריה. במבצע שנערך בשבועות האחרונים נכנסו עד כה 10,000 חבילות סיוע הומניטרי לדרוזים תושבי סוריה שנמצאים באזורי הקרבות. המבצע נערך בתיאום ושיתוף עם ראש העדה הדרוזית השייח' מואפק טריף ובשיתוף פעולה עם המועצה הדתית הדרוזית, צה״ל וגורמים נוספים במרחב.

החבילות מכילות מזון בסיסי, כגון שמן, מלח, קמח, סוכר, אורז ועוד. רוב החבילות הועברו ל״הר הדרוזים״ בסוודא. חלקן הועברו ליישובים דרוזים סמוכים לגבול.

שר החוץ גדעון סער מסר בתגובה ואמר כי ״יש לנו ברית אמיצה עם אחינו הדרוזים. זוהי זכות לסייע להם. באזור בו תמיד נהיה מיעוט – צריך ונכון לסייע למיעוטים אחרים״.

קרדיט צילום וידאו: ואדים טיטיונין, לע״ם

קרדיט צילום: סיון שחור, לע״ם

בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

"כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

שוב טרור כנגד רועי הצאן: שישה פורעים ערבים מהמאחז הפלסטיני אום שעבין שנבנה באופן בלתי חוקי על ידי הרש"פ בשמורה ההסכמית בגוש עציון, תקפו לפני זמן קצר (חמישי) רועה צאן יהודי מגבעת מקנה אברהם.

הרועה שיצא לשטחי המרעה עם עדר העיזים של הגבעה, הבחין בפורעים מתקרבים לכיוונו עם אלות ואבנים בידיהם והספיק להזעיק תושבים נוספים תוך שהוא מנסה להתגונן. הוא ספג מכה קשה מאלתו של אחד הפורעים, אך הצליח להחזיק מעמד עד הגעתם של תושבים נוספים שהניסו את הפורעים.

הרועה פונה לישוב הסמוך בידי התושבים, שם קיבל טיפול רפואי ראשוני והובהל לבית החולים כשהוא סובל מדימום בראשו. כוחות הביטחון הוזעקו אף הם לאירוע, אך טרם דווח על חשודים שנעצרו בתקיפה.

מהנדסי הלחימה של צה"ל השלימו עד כה מיפוי מקיף של תשתיות תת-קרקעיות לאורך הרצועה הגבולית המכונה ציר פילדלפי, המשתרעת ממעבר רפיח הסגור ועד לחוף הים. על פי הדיווח באתר 'וואלה', זוהו עד כה כ-90 מנהרות מסוגים שונים. הממצאים מלמדים על מגוון רחב של מנהרות: חלקן חצו את הגבול הבינלאומי לכיוון מצרים, אחרות הגיעו עד לקו הגבול העזתי-מצרי, וישנן כאלה שנמצאו במצב חלקי או לא שמיש. אופיין המגוון של המנהרות מעיד על מערך שלם שנבנה לאורך שנים במטרה לעקוף את הפיקוח הביטחוני בגבול.

למרות ההישגים המשמעותיים בחשיפת התשתיות, ההערכה בצה"ל היא שהמלאכה טרם הושלמה. גורמי ביטחון מעריכים כי קיימת סבירות גבוהה להימצאותן של מנהרות נוספות שטרם אותרו, ומדגישים את חיוניות הנוכחות הישראלית באזור. אחד מגורמי הביטחון הבכירים המעורים בפרטים הדגיש כי "הנחת העבודה אחרי ה-7.10 היא שאנחנו לא יודעים הכול ולכן ייתכן שככל שיתגבר הלחץ בגלל עצירת הסיוע ההומניטארי נראה יותר ניסיונות הברחה מסוגים שונים, כמו רחפנים, כלי שיט ומנהרות".

הערכות המודיעין והצבא מצביעות על תרחיש מדאיג במקרה של נסיגה ישראלית מהאזור. גורם ביטחוני בכיר ציין בפני כלי התקשורת כי ללא נוכחות צבאית ישראלית בציר פילדלפי, ארגוני הטרור בעזה צפויים לחדש במהירות את פעילות ההברחות – אם באמצעות שיקום מנהרות שנפגעו, תפעול מנהרות קיימות, או חפירת מנהרות חדשות.

על רקע ההערכות המקצועיות הללו, מדיניות משרד הביטחון, בראשות ישראל כ"ץ, נותרה נחרצת: אין לסגת מהשליטה הישראלית בציר פילדלפי. עמדה זו נובעת מהחשש המבוסס שנסיגה תאפשר לחמאס לבנות מחדש את יכולותיו הצבאיות באמצעות חידוש ערוצי הברחת אמצעי לחימה.

החשיבות האסטרטגית של השליטה בפרוזדור הדרומי נעוצה לא רק ביכולת לחשוף ולנטרל מנהרות קיימות, אלא גם במניעת יכולתו של חמאס לשקם את תשתיות הטרור שלו ולהצטייד באמצעי לחימה חדשים לאחר הפגיעה המשמעותית שספג במבצע "חרבות ברזל".

לאור ההתמודדות המתמשכת עם איומי טרור במרחב הציבורי, פותח משרד התחבורה ביוזמה חדשנית שמטרתה להגביר את הבטיחות בתחבורה הציבורית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. כפי שדווח בחדשות כאן 11, המשרד החל במהלך לאיתור פתרונות טכנולוגיים שיסייעו בזיהוי מטעני חבלה באוטובוסים באמצעות מערכות בינה מלאכותית מתקדמות.

המהלך מגיע בעקבות דאגה גוברת בקרב גורמי ביטחון מפני אפשרות של אירועים דומים לתקרית שהתרחשה בבת ים בחודש פברואר האחרון. במסגרת היוזמה, הוציא המשרד הזמנה פתוחה להגשת הצעות (קול קורא) המופנית ליזמים וחברות טכנולוגיה, במטרה לפתח אמצעים יעילים להתמודדות עם האיום.

פרויקט ההדגמה (פיילוט) המתוכנן יתמקד בפיתוח מערכת שתספק התרעה מיידית לנהג ולמוקד חברת האוטובוסים במקרה של זיהוי חפץ חשוד בתוך כלי הרכב. הטכנולוגיה תתבסס על אלגוריתמים חכמים ולמידת מכונה, שיאפשרו זיהוי אוטומטי של אובייקטים חריגים או חשודים במרחב האוטובוס.

כדי לעודד השתתפות במיזם, מציע משרד התחבורה תמריץ כספי בדמות מענק בסך 50 אלף שקלים לפתרונות המבטיחים ביותר, אשר ייבחרו להמשך פיתוח ובחינה. בנוסף, המשרד מתכנן לקיים בזמן הקרוב מפגש מידע למשתתפים פוטנציאליים, בו יוצגו דרישות המערכת באופן מפורט.

חשיבות היוזמה מקבלת משנה תוקף לאור האירוע החמור שהתרחש ב-20 בפברואר, כאשר שלושה מטעני חבלה התפוצצו באוטובוסים שחנו במיקומים שונים בעיר בת ים. על פי הערכות המשטרה, המטענים תוכננו להתפוצץ בשעות הבוקר העמוסות, כאשר האוטובוסים מלאים בנוסעים, אך למרבה המזל האסון נמנע והאירוע הסתיים ללא נפגעים.

מומחי אבטחה מציינים כי שילוב טכנולוגיות זיהוי חכמות במערך התחבורה הציבורית עשוי להוות מכפיל כוח משמעותי במניעת פיגועים ובהגנה על שלום הנוסעים. הפתרון המתוכנן צפוי להציע שכבת הגנה נוספת על האמצעים הקיימים כיום. משרד התחבורה מקווה כי היוזמה תוביל לפיתוח פתרונות יצירתיים וישימים, שיוכלו להשתלב במערך התחבורה הציבורית בישראל בעתיד הקרוב, ולהעניק מענה יעיל לאתגרי הביטחון המשתנים.

אלפי בני אדם נכנסו הלילה לקבר יוסף, זאת כחלק מהכניסות הקבועות של מועצה אזורית שומרון, בליווי ובאישור צה"ל. בין הנכנסים היו: ח"כ בצלאל אברהם, סגן ראש מועצת שומרון דוידי בן ציון, הרב אורי שרקי, אביו של שובאל בן נתן הי"ד שנפל בעזה, ומי שמוביל את המאבק להחזרת הנוכחות הקבועה בקבר יוסף – הרב דודו בן נתן וכן אלמנתו של יהודה דרור יהלום, שנפל לפני 5 חודשים בלבנון, חודשיים לאחר יום חתונתם.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן קרא להחזיר את השליטה המלאה לקבר יוסף: "אין סיבה אמיתית להמשיך את האבסורד הזה, שבו מקום שאמור להיות בשליטה ישראלית מלאה, גם על פי הסכמי אוסלו הארורים, נשאר נטוש כבר למעלה מ 24 שנה. אחד המקומות הקדושים לעם היהודי. אני קורא לממשלה לפעול כדי להחזיר את הנוכחות הקבועה במקום, לתקן את החרפה, ולאפשר לכל יהודי להתפלל במקום הקדוש לו ללא חשש. צריך שיהיה ונהפוכו, לחזור באופן מלא לקבר יוסף".

סגן ראש מועצת שומרון דוידי בן ציון: "בערב פורים בקבר יוסף הצדיק, אנו מתפללים לשחרור 59 החטופים ולהצלחת חיילי צה"ל בניצחון על האויב. בזכות חג הפורים, שבו "וְנַהֲפוֹךְ הוּא", נזכה לשובם ולשמחה אמיתית"

יוסי דגן ראש מועצת שומרון הודה למח"ט שומרון אל"מ אריאל גונן, לקצין הגמ"ר רב-סרן רון לוי, לכוחות צה"ל ומג"ב ומשטרת ישראל שליוו את הכניסה, למתנדבי מנהלת המקומות הקדושים של המועצה האזורית שומרון ולצוות המועצה האזורית שומרון המלווים את הכניסות.

גל ביקורת נוקב מציף את הרשתות החברתיות בימים האחרונים נגד סאלח אל-ג'פראווי, דמות מוכרת ברשתות המזוהה עם ארגון חמאס. אל-ג'פראווי, שנודע לציבור הישראלי לאחר שהפיץ תיעוד מצולם בו נראה חוגג את המתקפה שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, הצליח לגייס סכום עצום של קרוב ל-10 מיליון דולר באמצעות יוזמת התרמה שהשיק לפני שלושה ימים.

המיזם, שהוצג כמאמץ הומניטרי לבניית מרכז רפואי חדש עבור ילדים ברצועת עזה, הגיע כמעט ליעדו המוצהר של 10 מיליון דולר, כאשר עד כה נאספו כ-9.8 מיליון דולר. המיזם קיבל לכאורה גושפנקא רשמית כאשר בדף ההתרמה הופיע סמלו הרשמי של משרד הבריאות הפלסטיני, דבר שהעניק לו מראית עין של לגיטימיות.

אלא שאתמול התפרסמה הודעה רשמית מטעם משרד הבריאות הפלסטיני כי הכחישה כל קשר ליוזמה. בהודעה הבהיר המשרד כי "אינו נושא באחריות לשום קמפיין לגיוס תרומות לרצועת עזה ברשתות החברתיות". המשרד אף הזהיר את הציבור "מפני שימוש בשמו על ידי גורמים כלשהם לצורך גיוס כספים בכל פלטפורמה תקשורתית".

בעקבות ההכחשה הרשמית, פרצה סערה ברשתות החברתיות. מספר רב של גולשים החלו להאשים את אל-ג'פראווי בניצול המשבר ההומניטרי ברצועה לצרכיו האישיים. הטענות בדבר הונאה והתעשרות אישית התפשטו במהירות, כאשר רבים הביעו זעם על מה שתיארו כשימוש ציני במצוקת התושבים באזור הלחימה.

היקף הכספים המשמעותי שהצליח אל-ג'פראווי לגייס תוך ימים ספורים – קרוב ל-10 מיליון דולר – מדגיש את חומרת ההאשמות המופנות כלפיו. אם יתברר כי אכן מדובר בהונאה, הרי שמדובר באחת מההונאות ההומניטריות הגדולות שנקשרו למשבר בעזה מאז תחילת הלחימה. התפתחות הפרשה מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח על מיזמי התרמה ברשתות החברתיות, במיוחד בזמני משבר ומלחמה, כאשר הרצון לסייע לאוכלוסייה במצוקה עלול להיות מנוצל לרעה על ידי גורמים בעלי אינטרסים זרים.