חודש: אפריל 2025

אירוע ביטחוני חריג התרחש הבוקר בבניין מגורים בו מתגורר חבר הכנסת קלנר, כאשר משלוח דואר שעורר חשש ביטחוני הגיע לכתובתו הפרטית. האירוע אילץ את כוחות הביטחון לנקוט באמצעי זהירות מחמירים, בהם פינוי כל דיירי הבניין בשעות הבוקר המוקדמות. בהודעה שפרסם בעקבות האירוע, שיתף חבר הכנסת קלנר בחוויה האישית והמשפחתית שחווה: "הבוקר הגיע לביתי מכתב חשוד בשעה שילדיי הקטנים היו בבית. פעולת הטרור הזאת לא מפחידה אותי אבל היא כן הלחיצה את ילדיי ושיבשה את חיי השכנים בבניין."

האירוע המדאיג לא הסתכם בהפרעה לשגרת החיים של הדיירים בלבד. חבר הכנסת בחר להתייחס בהרחבה למה שהוא רואה כרקע וכגורמים האחראים לאירוע, והעלה האשמות כבדות כלפי גורמים בכירים במערכת המשפט והביטחון. "אין לי ספק שמדובר בתוצאת ההסתה המטורפת נגד הממשלה וראש הממשלה בגיבוי ובקריצת עין של היועצת המשפטית לממשלה ומקורביה שהתירו הלכה למעשה את דמם של חברי הקואליציה," כתב חבר הכנסת, והוסיף ביקורת נוקבת על תפקוד השב"כ בהתמודדות עם איומים מסוג זה.

במסגרת הצהרתו, הפנה קלנר חיצי ביקורת גם אל ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה בטענה שאינם מעניקים את תשומת הלב הראויה לאיומים המופנים כלפי נבחרי ציבור מהקואליציה: "במציאות מתוקנת המחלקה הלא ערבית בשב״כ הייתה צריכה להיכנס לתמונה אבל מהשב״כ של רונן בר בגיבוי גלי בהרב מיארה ויצחק עמית, אין לי כל ציפיה. הם עסוקים ביהודים ביהודה ושומרון."

למרות ההאשמות הנוקבות כלפי חלק מגורמי אכיפת החוק, ציין חבר הכנסת לחיוב את הטיפול המיידי והמקצועי של כוחות אחרים: "אני מודה למשטרה, למשמר הכנסת ולכוחות הביטחון על המענה המקצועי והמהיר." צוותי החבלה של המשטרה הגיעו למקום במהירות וטיפלו בחבילה החשודה בהתאם לנהלים המקובלים, תוך שמירה על בטיחות התושבים. לאחר הטיפול באירוע, הותר לדיירים לחזור לבתיהם.

חבר הכנסת קלנר הדגיש בהודעתו כי האירוע לא ירתיע אותו מלהמשיך בפעילותו הפוליטית: "אני ומשפחתי לא נירתע ולא ניתן לאיומים להשפיע על דרכנו. אמשיך בכל הכוח במאבק למען החירות הלאומית של עם ישראל והחירות הפוליטית של אזרחי ישראל." מאוחר יותר, התראיין חבר הכנסת בתחנת הרדיו "קול ברמה" והרחיב על חומרת האירוע: "כל הבניין שלי פונה לפנות בוקר. זה ניסיון להלך אימים וטרור. היועמ"שית התירה את דמנו! שב"כ של רונן בר – שאמון על זה – לא מתעסק באירועי המעטפות. השולחים מבינים את הרוח".

דיווח שהתפרסם היום (חמישי) בעיתון הערבי "א־שרק אל־אווסט" חושף הערכות חדשות לגבי היקף הנזק שנגרם לכוחות החות'ים בתימן בעקבות הפעולה הצבאית האמריקאית במדינה. לפי הפרסום, הדובר הרשמי של הממשלה התימנית, מועמר אל־אריאני, המשמש כשר ההסברה, מסר מידע מפורט על השלכות התקיפות האמריקאיות.

המבצע הצבאי שביצעה ארה"ב בשטח תימן גרם לפגיעה משמעותית בתשתיות הלחימה של ארגון החות'ים החמוש. על פי הערכת הגורמים הרשמיים בתימן, המערכות הצבאיות שנפגעו באופן החמור ביותר הן מערכי ההפעלה והשיגור של כלי טיס בלתי מאוישים וטילים ארוכי טווח.

הבכיר התימני הסביר כי אמצעי לחימה אלה היוו את הבסיס לאיומים שהפנו החות'ים כלפי הספנות הבינלאומית. המטרות העיקריות שאליהן כוונו הטילים והרחפנים היו כלי שיט שעברו בנתיבים האסטרטגיים במרחב הימי האזורי – הים האדום, מְצַר באב אל-מנדב המהווה צוואר בקבוק חיוני לסחר העולמי, וכן אזור ים עדן.

בדבריו לעיתון הערבי, הציג אל-אריאני נתונים מספריים: "להערכתנו, המבוססת על מקורות בשטח, החות'ים איבדו כ-30% מיכולותיהם – ומספר זה רק הולך וגדל ככל שהמבצע נמשך". הממונה על התקשורת בממשל התימני הוסיף וציין כי למרות הפגיעה המשמעותית בארסנל הצבאי של החות'ים, הסכנה טרם חלפה לחלוטין.

לדבריו, התקיפות האוויריות האמריקאיות, חרף עוצמתן והיקפן הנרחב, אינן יכולות להביא לחיסול מוחלט של האיום החות'י, כל עוד המיליציה ממשיכה לקבל תמיכה לוגיסטית מאיראן. אל-אריאני הדגיש כי הסיוע האיראני מגיע אל הכוחות החות'ים דרך מספר נתיבי הברחה, מה שמאפשר להם לשקם בהדרגה את יכולותיהם הצבאיות למרות המכה שספגו.

המידע מצטרף לדיווחים קודמים על השפעת המבצע האמריקאי בתימן, שנועד להגן על חופש השיט בנתיבים הימיים החיוניים לסחר העולמי. הפעולות הצבאיות באזור באו בעקבות סדרת התקפות של החות'ים על אוניות סוחר ומכליות שעברו במרחב הימי הסמוך לחופי תימן בחודשים האחרונים.

בעיתוי שעשוי להפתיע רבים, חשף העיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס" בדיווח שפורסם היום (חמישי) כי נציגים בכירים מממשל הנשיא טראמפ ניהלו שיחות אינטנסיביות עם בכירים בארגון חמאס בניסיון להשיג מתווה לפדיון שבויים, עם התמקדות בשחרורו של עידן אלכסנדר. לפי הפרסום, קיימו דיפלומטים אמריקאים בכירים סדרה של שלוש פגישות חשאיות בקטאר עם גורמים בכירים בחמאס. המטרה המרכזית הייתה להשיב את אלכסנדר, החטוף בעל האזרחות האמריקאית והישראלית, אשר נחשב לאזרח ארה"ב האחרון שנותר בחיים בשבי החמאס בעזה.

הדיווח מציין כי המגעים נוהלו בהובלתו של השליח המיוחד אדם בוהלר, והם היוו שינוי דרמטי במדיניות האמריקאית הנהוגה, שנמנעה באופן מסורתי מקיום דיאלוג ישיר עם חמאס, המוגדר רשמית על-ידי ארה"ב כארגון טרור.

המידע שנחשף מעלה כי הנשיא טראמפ חתר להציג התקדמות משמעותית בתיק החטופים, ובפרט ביקש להכריז על שחרורו של אלכסנדר במסגרת נאומו בפני המחוקקים האמריקאים בחודש מרץ. השיחות המדיניות המשיכו להתנהל עד לרגעים האחרונים במהלך הנאום עצמו, בתקווה להשיג פריצת דרך.

אולם, מתח דיפלומטי נוצר בין ישראל לארה"ב בעקבות המגעים הישירים. לאחר הפגישה השנייה, קיבל בוהלר שיחת טלפון נזעמת מהשר הישראלי רון דרמר, אשר הביע תרעומת חריפה על כך שישראל לא עודכנה מראש על קיום המגעים הישירים עם הארגון.

בפגישתם השלישית והאחרונה, שהתקיימה ב-5 במרץ, שינו הגורמים האמריקאים את הצעתם המקורית. בהצעה המעודכנת הם דרשו את שחרורו של עידן אלכסנדר בתמורה לשחרור 100 אסירים פלסטינים, תוך הסרת ההתחייבות לשחרור אסירים המרצים עונשי מאסר עולם. כמו כן, כללה ההצעה את שחרורם של נשים וילדים פלסטינים ממתקני כליאה ישראליים, זאת בתמורה להשבת גופותיהם של ארבעה חטופים בעלי אזרחות אמריקאית-ישראלית. נוסף על כך, התכנית המוצעת כללה גם את חידוש אספקת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.

למרות המאמצים המדיניים האינטנסיביים והציפיות הגבוהות, המגעים הגיעו בסופו של דבר למבוי סתום. חמאס דחה את המתווה האמריקאי, והתקווה לפריצת דרך נגוזה. ימים ספורים לאחר כישלון השיחות, נקטה ישראל בצעד צבאי משמעותי והשיקה את מבצע "עוז וחרב" ברצועת עזה, מה שסימן את חידוש הלחימה האינטנסיבית באזור.

ברוך דיין האמת. העיתונות החרדית והישראלית איבדה השבוע דמות בולטת ומשפיעה. ישראל קצובר, שהיה מוכר לרבים מקוראי עיתון 'המודיע' בשם הספרותי א. פאר, השיב את נשמתו לבורא בהיותו בן 79.

במרכז הקריירה העשירה של קצובר עומדת פרשה מכוננת שהשפיעה על מהלך ההיסטוריה הפוליטית בישראל. בתשל"ז (1976), במסגרת עבודתו העיתונאית, פרסם קצובר ידיעה דרמטית לפיה מטוסי קרב מסוג F-15, הראשונים מסוגם שנועדו להצטרף לחיל האוויר הישראלי, צפויים להגיע לארץ בטקס חגיגי שתוכנן להתקיים בעיצומו של יום השבת.

הפרסום, שהופיע בעיתון 'שערים', עורר סערה פוליטית. בתגובה, סיעות אגודת ישראל ופא"י, שהיו מאוחדות אז ברשימת 'החזית הדתית התורתית', הגישו הצעת אי-אמון בממשלה. המשבר הפוליטי שנוצר הוביל את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, להחלטה דרמטית על פיזור הכנסת וקיום בחירות מוקדמות. תוצאת אותן בחירות הייתה מה שנודע בהיסטוריה הישראלית כ"מהפך", כאשר מנחם בגין עלה לשלטון. בגין, מתוך הכרת תודה על הכתבה שתרמה לעלייתו לשלטון, העניק לקצובר את הראיון הראשון שלו כראש ממשלה.

סיפור חייו של קצובר משקף פרק בתולדות העם היהודי. הוא ראה אור במחנה-עקורים באוסטריה, להורים ששרדו את אימי השואה. בטרגדיה המשפחתית, אחיו הבכור שלמה ברוך נעלם בשואה. בהיותו בן שנה בלבד, הגיעה משפחתו לישראל והשתקעה בה.

כבר בגיל צעיר מאוד, 16 בלבד, החל קצובר את דרכו העיתונאית כשהשתלב במערכת "ידיעות ירושלים", שם התמקד בכתיבה על ענייני דת. כישרונו ומחויבותו לעולם התקשורת הובילו אותו לקריירה מגוונת. בשנות השבעים מילא תפקיד משמעותי בשידורי הרדיו הישראלי, כשהיה מהדמויות המובילות במדור להווי ומסורת יהודית ב"קול ישראל". במסגרת זו, עסק בעריכת תוכניות בנושאי דת ומסורת, ביניהן התוכנית הפופולרית "קבלת שבת" ששודרה מדי ערב שישי, וכן "מצעד הזמירות החסידי" שזכתה לאהדה רבה בקרב המאזינים.

במקביל לעבודתו ברדיו, פיתח קצובר קריירה בעיתונות הכתובה. הוא שימש כעיתונאי בעיתון "שערים", ביטאונה של תנועת פא"י, שם החל להתמחות בתחום הסיקור הצבאי – תחום שהפך לסימן ההיכר המקצועי שלו. מאוחר יותר הצטרף ל"המודיע", שם המשיך לפתח את מומחיותו בנושאים צבאיים וביטחוניים תחת שם העט א. פאר.

לצד פעילותו התקשורתית הענפה, תרם קצובר רבות לעיצוב פניה של ירושלים. במשך 17 שנים כיהן כחבר בוועדה לבחירת השמות של בירת ישראל, ואף כיהן בוועדה האחראית לבחירת יקירי העיר. נוסף על כך, שימש כיועץ מקצועי לראש העיר ירושלים לשעבר, אורי לפוליאנסקי. תרומתו המשמעותית לעיר זכתה להכרה רשמית כאשר בשנת תשע"ט הוענק לו אות יקיר ירושלים על ידי ראש העיר הנוכחי, משה ליאון.

דמותו הייחודית וקשריו הענפים בעולם הפוליטי באים לידי ביטוי בדברי ההספד שנשא לזכרו יו"ר ש"ס, חבר הכנסת אריה דרעי, שתיאר אותו כ"יהודי ירא שמים, שיראתו קדמה לחכמתו" ו"איש אמת שעמד על עקרונותיו בענווה ובצניעות".

וכך אמר דרעי בהספדו המלא: "קיבלתי בצער רב את הבשורה על פטירתו הפתאומית של ידידי, העיתונאי הרב ישראל קצובר ז"ל, סופר עיתון 'המודיע'. דרכינו נפגשו כבר בראשית הקמתה של תנועת ש"ס, כשהוא סייע לי בבחירות הראשונות יחד עם ידידנו הרב יצחק נחשוני ז"ל, ומאז עמדנו בקשר רציף לאורך השנים. הייתי מקוראיו הקבועים ונהניתי תמיד מניתוחיו ופרשנותו הבטחונית, שהיו מלווים בידענות ובבהירות רבה. היה יהודי ירא שמים, שיראתו קדמה לחכמתו, איש אמת שעמד על עקרונותיו בענווה ובצניעות. חבל על דאבדין. יהי זכרו ברוך".

עם לכתו של ישראל קצובר, מאבדת התקשורת הישראלית דמות ייחודית שידעה לגשר בין עולמות ולהשפיע על מהלכים היסטוריים באמצעות עבודה עיתונאית מקצועית ומסורה. יהי זכרו ברוך.

בתגובה למכתב שפרסמו אנשי חיל האוויר, העניק חבר הכנסת שמחה רוטמן ריאיון לתחנת הרדיו 103 ובו התייחס בחריפות לסוגיה. כאשר נשאל בשידור האם יש להדיח את הטייסים החתומים מהצבא, השיב רוטמן בנחרצות: "בוודאי, חלקם צריכים לעוף מהצבא. זה חלק מהקמפיין התקשורתי, זה כבר לא נושא של פגיעה בכשירות החיל, יש פה אנשים שמנהלים קמפיין".

במהלך השיחה הרחיב רוטמן את היריעה וקשר בין מחאת הטייסים לבין החלטות בית המשפט העליון בנושא ראש השב"כ, כשהוא משווה בין שתי הפרשות: "ההתנהלות של בג"צ עם ראש השב"כ היא חלק מזה. בהקשר הזה אין שום הבדל בין הטייסים החתומים לשופטי בג"צ – שניהם חותרים תחת המדינה".

הביקורת של חבר הכנסת על מערכת המשפט לא הסתכמה בכך. רוטמן המשיך בתקיפת החלטת בג"ץ להוציא צו ביניים בעניין ראש השב"כ, כשהוא מתייחס לשאלת הסמכויות: "זה לא שאלה של נוהל אלא של סמכות. צו הביניים מנסה לעשות מיקרו מנג'מנט לממשלה". בהמשך דבריו העלה רוטמן שאלה רטורית לגבי התנהלות בית המשפט: "בית המשפט פועל על פי חוק או שהוא פרלמנט של יום שישי?". האמירה משקפת את עמדתו שבית המשפט חורג מסמכויותיו ומתפקד כגוף מחוקק לא נבחר.

בחלק האחרון של הריאיון העמיק רוטמן את טענותיו בנוגע לשלטון החוק וההיררכיה החוקית במדינה, תוך אזכור מפורש של אחד השופטים: "האם מדינת ישראל היא מדינת חוק? התשובה היא כן, והחוק מחייב את כולם כולל בג"צ, ואם היא כפופה לפרלמנט יום שישי בראשות יצחק עמית, והחוק לא מחייב איש בבית המשפט, אז אל תדברו איתי על שלטון חוק".

בהחלטה תקדימית שהתפרסמה היום (חמישי), הסיר השופט אלכס שטיין מסדר היום של בית המשפט העליון את העתירה שהוגשה בדרישה לחדש את אספקת החשמל לרצועת עזה. השופט לא ראה צורך בדיון מעמיק בטענות העותרים, וקבע כי מדובר בעתירה שיש לדחותה על הסף. בלב החלטתו עומדת הקביעה המשפטית הברורה כי "בהיבט המשפטי, פשיטא הוא שמדינת ישראל אינה חייבת לספק חשמל לרצועת עזה, תמורת כסף או בחינם". בכך, שרטט השופט שטיין קו ברור בשאלת המחויבות הישראלית כלפי אספקת תשתיות לרצועה.

השופט פירט בהחלטתו שני נימוקים מרכזיים לקביעתו. הנימוק הראשון מתייחס להיעדר סמכות משפטית ישראלית באזור: "לישראל אין ריבונות משפטית על הרצועה". הנימוק השני מתייחס למצב הלחימה הקיים: "אויבנו, הטוענים לריבונות על שטח הרצועה, פתחו נגדנו במלחמה אכזרית אשר בחלקה ניזונה מחשמל ואשר גבתה בקרבנו קורבנות רבים".

שטיין הוסיף וקבע בהחלטתו עיקרון משפטי נוסף, המגביל את יכולת ההתערבות השיפוטית בהחלטות מסוג זה. לדבריו, "אספקת החשמל לרצועה נתונה כל כולה לשיקול דעתה של הממשלה. לטעמי, אופן הפעלתו של שיקול דעת כזה אינו שפיט מעיקרו". בקביעה זו, הדגיש השופט את הגבולות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, כאשר הוא מסמן את ההחלטה כזו המצויה בתחום הביטחוני-מדיני המובהק.

החלטת בית המשפט העליון מהווה למעשה גיבוי משפטי למהלך שהוביל שר האנרגיה אלי כהן בחודש שעבר, עת חתם על צו להפסקה מיידית של הזרמת החשמל לרצועת עזה. צו זה, שהיה חלק ממדיניות הממשלה בעקבות פרוץ הלחימה, קיבל כעת חיזוק משפטי מהערכאה השיפוטית העליונה במדינה.

שאלת אספקת החשמל לעזה היא רק אחת מסוגיות רבות הנוגעות ליחסי ישראל והרצועה שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון מאז תחילת הלחימה. החלטת השופט שטיין עשויה להוות תקדים גם לגבי סוגיות אחרות הקשורות לאספקת משאבים ותשתיות לרצועה בעת המלחמה הנוכחית.

העובדה שהעתירה נדחתה על הסף, כלומר ללא דיון מעמיק לגופה, מעידה על עמדתו הברורה של השופט כי מדובר בשאלה שאינה מצריכה התערבות שיפוטית. במערכת המשפט הישראלית, דחייה על הסף היא כלי המשמש את בית המשפט במקרים בהם ברור כי העתירה אינה מקימה עילה להתערבות שיפוטית.

בשעות הבוקר התקבלו דיווחים ראשונים על משלוחי דואר בעלי אופי מחשיד אשר הגיעו לבתיהם הפרטיים של מספר נבחרי ציבור. הדברים הגיעו לבתיהם של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, פינדרוס, יואב בן צור, אריאל קלנר, צביקה פוגל ואלמוג כהן – כולם נמנים על סיעות הקואליציה. כוחות משטרה מיוחדים בליווי צוותי חומרים מסוכנים (חומ"ס) הוזנקו במהירות לאתרים השונים, שם החלו בתהליך איסוף המעטפות ובדיקת תוכנן בסביבה מבוקרת. טרם נמסרו פרטים רשמיים לגבי טיב החומרים שנמצאו במעטפות, והם נשלחו לבדיקות מעבדה מקיפות.

במקביל להתפתחויות בשטח, פתחה יחידת להב 433 – היחידה הארצית למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת – בחקירה מקיפה במטרה לאתר את האחראים למשלוח האיומים. על החקירה הוטל צו איסור פרסום נרחב, המגביל את הפרטים שניתן לחשוף לציבור בשלב זה. למרות המגבלות על הפרסום, מקורות בכירים בממשלה אישרו בשיחות לא רשמיות כי המכתבים שהתקבלו היו "חריגים ביותר" וכללו איומים מפורשים כלפי בני משפחותיהם של חברי הכנסת. על פי הדיווחים, האיומים עוררו דאגה רבה בקרב הגורמים האמונים על אבטחת אישי ציבור.

נקודה מעניינת שעלתה בדיווחים הראשוניים היא כי עד כה לא דווח על חברי כנסת מהאופוזיציה שקיבלו מעטפות דומות. אם הדבר יתברר כנכון, הדבר עשוי לרמז על כיוון ומניע פוליטי מאחורי האיומים, אם כי בשלב זה מדובר בהשערה בלבד שטרם אושרה רשמית.

קצין הכנסת, האחראי על ביטחון המשכן והמחוקקים, הוציא מבעוד מועד הנחיות מחמירות לכלל חברי הכנסת, בהן הוזהרו שלא לפתוח מעטפות או חבילות חשודות המגיעות אליהם. הנחיות אלו, שניתנו כאמצעי זהירות מונע, מנעו ככל הנראה פגיעה אפשרית בחברי הכנסת שקיבלו את המשלוחים החשודים.

התקרית המדאיגה מתרחשת על רקע מתיחות פוליטית וחברתית גוברת בישראל, ומצטרפת לשורה של אירועים שמשקפים את האווירה הציבורית הטעונה. גורמי אכיפת החוק מתייחסים לאירוע בחומרה יתרה, בפרט נוכח הפגיעה האפשרית בתהליכים הדמוקרטיים ובמערכת הפוליטית.

התחקיר המבצעי על המתקפה והקרב בקיבוץ 'רעים' וצומת 'רעים' הוצג למשפחות הקיבוץ, למשפחות השכולות, לקהילת החטופים ולחברי כיתת הכוננות. התחקיר הוצג למפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן.

צוות התחקיר קבע שצה"ל כשל במשימת ההגנה על קיבוץ רעים. גבורת לוחמי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ, תושייתם, ערבותם ההדדית והיוזמה שנקטו במהלך שעות אלה, לוחמי כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, ראויים לכל הערכה.

בהתקפה האכזרית על הקיבוץ ובצומת 'רעים' נרצחו שבעה אזרחים ונפלו 15 אנשי כוחות הביטחון. מקיבוץ רעים נחטפו חמישה אזרחים, כולם שבו במסגרת ההסכם הראשון להשבת החטופים בנובמבר 2023. 43 צעירים שברחו מה'נובה' מצאו מסתור בקיבוץ ולמעט אחד, כולם ניצלו בחסדי שמים.

לפי ממצאי צוות התחקיר, חדרו לשטח הקיבוץ כ-80 מחבלים, אשר ביצעו מעשי הרג, חטיפה, הצתה וביזה. לבתים בקיבוץ נגרם נזק כבד והליך שיקומם צפוי להימשך זמן רב.

התחקיר בוצע על ידי תת-אלוף יגאל דדון, דוקטור ענת שטרן, חוקרת (מיל') מהמחלקה להיסטוריה של צה"ל וחברי צוות נוספים. התחקיר ארך כשנה, וכלל ראיונות ושיחות עם אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתת הכוננות שהשתתפו בלחימה, אזרחים ותושבי הקיבוץ.

כמו כן, עיון במסמכים ותיעודים לרבות תחקירי היחידות, קטעי וידאו ממצלמות אבטחה ואחרות, הקלטות שיחות והתכתבויות, ראיונות עם ארגונים מקבילים, חומרים מודיעיניים, מידע גלוי ועוד. זאת על מנת לגבש תמונת מצב בהירה של השתלשלות האירועים ככל הניתן. בתוך כך, ברקע סתירות בין צה"ל לעיריית שדרות בנוגע לתחקיר האירועים בעיר, בצה"ל למדו לקח ומבהירים כי נוכח הנסיבות הקשות והמורכבות, ייתכן ונפלו בתחקיר אי דיוקים וסביר להניח כי פרטים נוספים יתגלו בהמשך.

התחקיר הוא תחקיר מבצעי-צבאי, המתמקד בהשתלשלות האירועים, ניהול הקרב והתנהלות הכוחות הצבאיים. הקרבות ומסע ההרג בקיבוץ רעים היו מוקד אחד מתוך עשרות מוקדי לחימה במתקפת הפתע בשבעה באוקטובר. חדירתם של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל, היא הגורם המרכזי שהקשה על כוחות הביטחון להגיע למוקדי הלחימה.

בערב מתקפת הפתע פעל בגזרה גדוד 51 של חטיבת גולני. עם פרוץ ההתקפה היו בקיבוץ שמונה חברי כיתת כוננות מבין עשרה נושאי נשק.

בשעה 06:29 חמאס פתח במכת אש מרצועת עזה לעבר כלל יישובי הנגב המערבי ולעבר עורף מדינת ישראל. המחבלים פרצו את המכשול בעשרות נתיבי חדירה, מהם חדרו על גבי רכבים, אופנועים ובאופן רגלי. תוך דקות ספורות הגזרה הייתה נתונה תחת מתקפה מאורגנת היטב תוך נחיתות מספרית משמעותית.

צוות התחקיר חילק את מוקדי הלחימה לשני איזורי תחקור עיקריים: הלחימה בקיבוץ רעים והלחימה מחוץ לקיבוץ, בצומת רעים (צירים 232 ו-234).

שלב א': חדירת מחבלים לקיבוץ ולחימת כיתת הכוננות (6:29–9:47)

עם תחילת התרעות 'צבע אדום', בדק רבש"ץ הקיבוץ את מוכנות חברי כיתת הכוננות והנחה אותם להגיע לנקודת כינוס הצופה על הצירים המובילים לקיבוץ. בשעה 7:20 חברי כיתת הכוננות נפגשו בנקודת כינוס והתחלקו לתצפית על 3 גזרות על ידי הרבש"ץ. בין השעה 7:00 לשעה 7:30 נכנסו לקיבוץ 35 צעירים שברחו מ'הנובה' שנערכה בסמוך.

בשעה 7:51 חדרו לקיבוץ באופן רגלי כחמישה-עשר מחבלים. המחבלים חדרו דרך השער הדרומי והחלו לנוע לעבר בתי הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות שזיהו את המחבלים ניהלו מולם לחימה, במהלכה חוסל מחבל אחד ושאר המחבלים נסוגו לכיוון השער הדרומי.

בשעה 8:01 חדרו לקיבוץ מכיוון השער הצפוני כ-40 מחבלים נוספים על גבי חמישה רכבים והתקדמו לעבר שכונת 'הצעירים' והאזור התפעולי בקיבוץ. בשעה זו היו ברחבי הקיבוץ כ-60 מחבלים, אשר ביצעו מסע רצח וחטיפה. במהלך הקרבות נפל לוחם סיירת צנחנים שהיה בחופשה.

בשעה 8:14 חטפו המחבלים חמישה אזרחים מהקיבוץ על גבי רכב ורצחו 7 אזרחים נוספים. בשלב זה, חברי כיתת הכוננות החלו לשנות עמדות בהתאם לחדירת המחבלים ולנהל מולם קרבות ברחבי הקיבוץ.

בשעה 08:20 ניסתה חולייה של תשעה מחבלים לתקוף את מערב הקיבוץ, ושני חברי כיתת הכוננות הצליחו לבלום אותם. באותו הזמן הרבש"ץ וחבר כיתת כוננות נוסף העמידו חסימה נוספת בצפון הקיבוץ וחיסלו כ-5 מחבלים. פעולות אלו של חברי כיתת הכוננות מנעו את התקדמות המחבלים לעבר בתי המגורים של הקיבוץ וסיכלו את מסע ההרג.

בשעה 9:00 לערך, חדרו לקיבוץ כ-20 מחבלים באופן רגלי, דרך פרצה סמוך לשער המערבי והחלו לשרוף בתים בשכונה המערבית של הקיבוץ. בשלב זה, היו ברחבי הקיבוץ כ-80 מחבלים. מחוץ לקיבוץ באותו הזמן, לוחם כיתת כוננות נוסף שהיה מצויד רק באקדחו האישי, חבר לצוות יס"מ נגב שהתמקם בסמוך לשער האחורי של הקיבוץ ויחד הם החלו להילחם במחבלים שהתמקמו דרומית לקיבוץ סמוך לציר 234, כשבמקביל כוחות כיתת הכוננות הגיעו לשכונה המערבית של הקיבוץ וניהלו שם קרב.

בשעה 9:30, כוחות ביטחון, אשר היו במשימות שונות, חצו את ציר 234 באמצעות שני רכבי משטרה ורכב צה"לי. עם הגעתם למקום, החלו להילחם במחבלים וחיסלו לפחות שישה. במהלך הקרב על ציר 234 נפלו שלושה חיילי צה"ל ומפקד תחנת רהט של משטרת ישראל ונפצעו שישה שוטרים.

בסביבות השעה 10:00, כוח יס"מ נגב ביצע איגוף צמוד לגדר הקיבוץ לכיוון צומת רעים וחיסל שני מחבלים נוספים. לאחר שהכוח התקדם במקצת, הוא נתקל במארב, בו נפלו שני לוחמים מהכוח ונפצעו עוד ארבעה.

שלב ב': לחימה בשכונות הדרומיות והמערביות (9:47–11:25)

בשעה 9:47 הצליחו חבר כיתת הכוננות יחד עם חמישה שוטרים להיכנס רגלית לקיבוץ מהשער הדרומי. עם כניסתם חברו לשני חברי כיתת כוננות שהעמידו חסימה באחת השכונות בדרום הקיבוץ.

במקביל, תשעה מחבלים נעו לעבר שכונת 'המעבר' ונתקלו בכוח המשולב של כיתת הכוננות והשוטרים. במהלך הקרב נפגע מחבל אחד ושאר המחבלים נסוגו צפונה אל עבר שכונת 'הצעירים'. לאחר מכן, הכוח המשותף של חברי כיתת הכוננות והשוטרים התפצל במטרה לבודד את שכונת 'הצעירים' ולחלץ תושבים מהבתים הבוערים בשכונה המערבית.

בשעה 10:15 נבלם גל המתקפה השני על הקיבוץ על ידי ירי של חברי כיתת הכוננות לעבר המחבלים שנעו מחוצה לו. במהלך הירי חוסלו כחמישה מחבלים בסמוך לגדר הקיבוץ. בשלב זה זיהו חברי כיתת הכוננות ארבעה צעירים שנמלטו מהמסיבה מחוץ לקיבוץ והכווינו אותם להיכנס לקיבוץ דרך צינור ניקוז מי גשם, ולאחר מכן לקח אותם חבר כיתת כוננות למחסה בביתו.

בשעה 10:20 כוח שוטרים שהיה בדרכו לחלץ רכב משטרתי בצומת רעים הגיע סמוך לשער הקיבוץ הראשי וחיסל חמישה מחבלים שנמצאו במקום. לאחר מכן המשיכו השוטרים לחלץ אזרחים ששהו במיגונית מזרחית לקיבוץ.

במקביל, רכב כוחות הביטחון שנתקע בצומת רעים ירה על מחבלים נוספים שהגיעו מצומת גמה, השילוב של ארבע פעולות אלו מנעו את הגעת הגל השני של המחבלים לקיבוץ מכיוון צפון ומערב.

בשעה 11:00 כוח גדוד 450 שהיה בדרכו לקיבוץ כיסופים, נע על ציר 234 באמצעות אוטובוס ושני ג'יפים. שוטרי היס"מ שהיו במקום עצרו את הכוח ועדכנו את מפקד הכוח על הימצאות מחבלים בסמוך לציר.

הכוח ירד מהרכבים והחל לטהר את הציר משני צדדיו, במהלך הטיהור הכוח חיסל שלושה מחבלים ועצר מחבל נוסף. לאחר טיהור צומת רעים פנה הכוח מערבה בציר 232 והמשיך בסריקות, במהלכן חיסל חמישה מחבלים וחילץ אזרחית מתוך תא מטען של רכב שהמחבלים ניסו לחטוף מה'נובה'.

שלב ג': חבירת כוחות צה"ל, תחילת טיהור הקיבוץ והשבת השליטה המבצעית (11:26-16:00)

בשעה 11:26, לאחר חילוץ התושבים מהבתים השרופים בשכונה מערבית, חבר כוח השוטרים לשאר חברי כיתת הכוננות, יחד נעו אל עבר מגורי העובדים הזרים ושכונת 'הצעירים'. בשלב זה הכוח התפצל שוב וחלקו נע לעבר 'משולש הנוי', שם החל קרב מול מחבלים שביצעו מארב לעבר השער הראשי. בעקבות הירי, נפצע אחד השוטרים והמחבלים נסוגו לעבר שכונת הצעירים.

בין השעות 11:40-12:15 לערך, הגיעו לשטח הקיבוץ כוחות צה"ל. הכוח הראשון שנכנס לקיבוץ היה מפקד היחידה הרב מימדית והחפ"ק שלו ובהמשך חברו אליו כוחות נוספים בניהם לוחמי כיפת ברזל שלחמו בתוך ומחוץ לקיבוץ. בדרכם לנקודת החבירה בקיבוץ, חילצו כוח משותף של אגוז והיחידה הרב מימדית 11 צעירים שהתבצרו באחד מהבתים בקיבוץ, כאשר כוח נוסף של היחידה הרב מימדית בראשות מפקד היחידה יחד עם שוטרי היס"מ חילצו 17 צעירים שהתבצרו בבית נוסף.

עד השעה 12:30 כלל הכוחות, אשר מנו כ-45 לוחמים, התרכזו בנקודה שמדרום לשכונת הצעירים בקיבוץ. בשלב זה לקח מפקד היחידה הרב מימדית פיקוד על כלל הכוחות שהיו בקיבוץ וחילק אותם לגזרות לחימה בשכונת 'הצעירים'.

הכוחות החלו בטיהור הבתים תוך חילופי אש עם המחבלים. בשעה 13:10 נע כוח של היחידה הרב מימדית בפעולת איגוף לעבר צפון שכונת 'הצעירים' על מנת לטהר אותה ממחבלים. אל הכוח המאגף חבר כוח מאולתר של קצינים לומדים מחטיבת גולני. במהלך ההסתערות חולץ אזרח מאחד הבתים. בשעה 13:25 תוך מתן חיפוי לכוח המאגף ותיאום ההתקפה נפגע מפקד היחידה הרב מימדית מירי ונהרג. במהלך הלחימה מול המחבלים בצפון הקיבוץ נפלו שני לוחמים ונפצעו שלושה נוספים. לאחר נפילת מפקד היחידה הרב מימדית קצין מסיירת מטכ"ל נטל את הפיקוד על הכוחות בקיבוץ.

בשעה 13:58 כוח משטרה המונה ארבעה שוטרים בפיקודו של מפקד תחנת שגב שלום נכנס לקיבוץ ברכב ממוגן ונסע בציר התוחם את שכונת הצעירים מצפון. במהלך נסיעתו נורה על הכוח טיל RPG ממנו נהרגו מפקד הכוח ושוטר נוסף, לצד שני שוטרים שנפצעו.

בעוד הלחימה בשכונת הצעירים נמשכה נטל קצין ביחידה הרב מימדית אחריות על הקיבוץ ויחד עם הרבש"ץ וכיתת הכוננות החלו הכוחות בסריקות אחר מחבלים ברחבי הקיבוץ. למאמץ זה הצטרף בשעה 14:29 מפקד אוגדה 98 שנכנס רגלית דרך השער הדרומי של הקיבוץ עם כוח, סרק את מבני הציבור והשכונה הדרומית בקיבוץ ללא היתקלויות ויצא לכיוון בארי.

בשעה 14:45 כוח לוחמים בשלושה רכבים ממוגנים בפיקוד מפקד גדוד שקד שהגיע מ'הנובה' ביצע סריקות בקיבוץ למשך שעה ולאחר מכן יצא מהקיבוץ לעבר קיבוץ כיסופים כדי להמשיך בלחימה.

במקביל, כוח גולני, סיירת מטכ"ל ומשטרה הסתערו על אחד הבתים בשכונת 'הצעירים' בו התבצרו מחבלים וחיסלו אחד מהם. בשלב זה, הכוחות לא ידעו כי מחבלים נוספים מתבצרים בבית, ולאחר שקיבלו דיווח מאזרחית שיש "אזרח" בבית, הכוחות שבו והסתערו עליו בשנית. במהלך קרב זה, המחבלים זרקו רימונים על הכוחות ובמקביל ירו על הכוח שחיפה מאחורי הבית, מהירי נהרג לוחם סיירת מטכ"ל.

בשעה 15:00 כוח מחטיבת כפיר וסיירת חרוב בפיקוד מפקד החטיבה נכנסו רגלית לקיבוץ. הכוח הגיע למרפאת הקיבוץ, מפקד החטיבה לקח פיקוד על הקיבוץ וחילק גזרות לסריקתו.

שלב ד': טיהור המרחב, סיר לחץ בשכונת הצעירים (16:00-1:00 ב-8 באוקטובר)

בשעה 16:00 מפקד הכוחות, קצין מסיירת מטכ"ל החליט להפעיל נוהל 'סיר לחץ' על ארבעה בתים בצפון שכונת 'הצעירים' כאשר הכוחות כיתרו את הבתים ופתחו באש על המחבלים המתבצרים. האחריות על תקיפת הבתים במהלך הנוהל התחלקה בין כוחות סיירת מטכ"ל לכוחות מג"ב.

בשעה 17:00 סגן מפקד סיירת מטכ"ל יחד עם לוחמים נוספים חבר לכוח הסיירת שכבר פעל בקיבוץ וקיבל עליו את הפיקוד. במקביל, הגיעו לקיבוץ כוחות נוספים מהחטיבה הטקטית של משמר הגבול.

באותה שעה, כוח מג"ב ירה אש ורימונים על הבית הצפוני הסתער עליו, וחיסל חמישה מחבלים. כתוצאה מהרימונים הבית עלה באש.

באותו זמן ועד השעה 18:45 הכוחות במקום ירו לעבר הבית הדרומי בו התבצרו מחבלים שהשיבו באש, הכוחות ירו לבית בהתאם לכך ששיערו שמסתתר בבית הצמוד בן קיבוץ מנותק קשר.

בשעה 17:25 כוח מסיירת צנחנים שהונחת במסוקים בסמוך לקיבוץ נכנס אליו רגלית דרך השער הדרומי וחבר למפקד חטיבת כפיר במרפאה. הכוח הצטרף לסריקות בקיבוץ.

בשעה 19:00 החליט מפקד כוח סיירת מטכ"ל להסתער על הבית הדרומי, במהלך הסתערות נפצעו לוחם וקצין שמאוחר יותר נפטר מפצעיו.

נוכח המשך הירי מכיוון הבית, בשעה 20:23 נורה פגז הראשון מטנק שהגיע לבקשת מח"ט כפיר אל עבר הבית. בהמשך הטנק ירה עוד שני פגזים לעבר הבית ובשעה 22:20 הגיע למקום כלי רכב הנדסי על מנת להרוס את הבית. כשהחל הכלי להתקרב לכיוון הבית המחבלים ירו לכיוונו והוא נסוג. לאחר ירי הפגז הרביעי לעבר הבית המשיך הכלי להרוס אותו. הפעולה התבצעה תוך התחשבות בכך שאזרח מנותק קשר נמצא בתוך הבית השכן.

בשעה 1:30 שלושה מחבלים שהתבצרו בבית יצאו ממנו, אחד מהם חוסל על ידי כוחות הביטחון, כאשר שניים נוספים חוסלו בהמשך לאחר שחדרו לבית בו הסתתרה משפחה בממ"ד. כוח סיירת צנחנים במילואים הסתער על הבית וחיסל את המחבלים בסיוע כוח סיירת חרוב.

שלב ה': היערכות להגנה ופינוי כלל תושבי הקיבוץ (מ-01:30 ב-8 באוקטובר עד ה-10 באוקטובר בשעה 20:00)

בשעות הבוקר חולץ אזרח מהממ"ד בבית הצמוד לבית בו התבצרו המחבלים. ביום ראשון בשעה 11:00 החל פינוי הקיבוץ, והאחריות עליו הועברה מחטיבת כפיר לגדוד 6261 שהמשיך בסריקות.

ב-10 באוקטובר בשעה 20:00 חוסל המחבל האחרון בקיבוץ לאחר שהתחבא ליד חדר אוכל של הקיבוץ ובידו הייתה סכין.

ממסקנות תחקיר הקרב בקיבוץ רעים עולה כי בשעות הראשונות של ההתקפה כיתת הכוננות עמדה לבדה בגבורה והצליחה למנוע מהאויב לפשוט ולבצע מסע רצח ברחבי הקיבוץ; במקומות בהם נתקלו המחבלים באש כיתת הכוננות – השתבשה המתקפה.

בנוגע להגעת הכוחות למרחב – הכוחות הגיעו בצורה אקראית למרחב וברוב המקרים ללא הכוונה ממפקדים במדרג הפיקוד והאוגדה, ללא חלוקת גזרות שיטתית, וללא אמצעי לחימה מתאימים לתרחיש בו הם נתקלו. עם זאת, הכוחות מנעו מהאויב להגיע למקומות נוספים בקיבוץ. בקרב בלטה חתירה למגע ואומץ הלב של מפקדים בכירים וחיילים מהיחידה הרב מימדית, סיירת מטכ"ל, יחידת מצדה, שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול. הלחימה במרחב מסביב לקיבוץ – הלחימה מסביב לקיבוץ מנעה הגעת אויב נוסף אליו. כמו כן, הלחימה וטיהור המרחב סביב הקיבוץ אפשרה לכוחות נוספים להגיע אל היישובים סמוכי הגדר.

עוד עולה כי עקב ריבוי כוחות בשטח הלחימה נוצרה בעיית פיקוד ושליטה. הכוחות פעלו ללא מכשיר קשר, שפה משותפת ועזרים מתאימים. בהגעת מפקדים בכירים למקום הם לקחו פיקוד, אך מאחר וחלקם נהרגו נוצר חוסר סדר ובהירות לכוחות לגבי תמונת המצב החדשה, דבר שפגע באפקטיביות הכוחות. קטלניות האויב – קטלניות האויב התאפשרה בשל ניידות (כניסה לקיבוץ באמצעות רכבים) ובשל תחמושת נפיצה בכמויות גדולות.

"הקרב בקיבוץ רעים הינו אחד מהקרבות הקשים ביותר. מה שמנע נזק משמעותי יותר, הינה גבורתם של כיתת הכוננות, אזרחים מהקיבוץ, לוחמי צה"ל ומשטרת ישראל. צוות התחקור מציין את גבורתם של תושבי הקיבוץ שנלחמו על חייהם במשך שעות רבות, וכן את גבורתה הרבה של כיתת הכוננות הראויים לכל ציון והערכה – התנהגות אזרחית לתפארת וכן דוגמא ומופת לקהילתיות חזקה ולערבות הדדית".

בפעילות משותפת של יחידת הסייבר בלהב 433 של משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, נעצרו במהלך החודש האחרון מספר חשודים, ערבים ישראלים, בחשד למעורבותם בהעברות כספי טרור מטעם גורמים בתורכיה, לתשתיות טרור באיו"ש.

במסגרת חקירה מאומצת של שב"כ ומשטרת ישראל, נחשפה תשתית מסועפת ומתוחכמת שמטרתה לייצר פלטפורמות להכנסת כספים במזומן לאיו"ש, בהיקפים של מיליוני שקלים.

אחד מראשי התשתית, פאדי עראבי, בן 33, תושב עראבה שבגליל, ביסס ציר כספים מול אחיו, נסים עראבי המתגורר בתורכיה, והינו שותפו של וג'די סעדי, בן 41, במוצאו מג'נין, המתגורר מזה מספר שנים בתורכיה, ומשמש כציר משמעותי להעברות כספי טרור לאיו"ש עבור ארגוני טרור, ובהם ארגון הטרור חמאס.

פאדי עראבי ניצל את נגישותו ופעילותו העסקית יחד עם אחיו נסים, על מנת להכניס כספים במזומן לאיו"ש במספר הזדמנויות בסוף 2024. במקביל גויסו ויליאם וסאמי חנא, אב ובנו תושבי נוף הגליל אשר החלו לשמש כבלדרי הכספים, זאת על אף שהבינו כי מדובר בפעילות אסורה.

בהמשך, ולאחר שנעצרו גורמים באיו"ש אליהם העביר פאדי עראבי כספים, שינה פאדי את שיטת העבודה וגיוס לתשתית מחמד הציץ, תושב עכו כבן 41, לטובת העברות הכספים, כאשר יחד עימו פעל אדהאם דולאני, תושב עכו כבן 30.

מחקירתם של מחמד הציץ ואדהאם דולאני עולה באופן מובהק כי היו מודעים לכך שהכספים אותם מעבירים לאיו"ש, בסכומים מצטברים של מעל ל-3 מיליון ש"ח, מקורם בגורמי טרור ויעודם קידום פעילות טרור כנגד מדינת ישראל. בהמשך פנה פאדי עראבי לסוהיל בשיר, תושב סח'נין, על מנת שימשיך את הזרמת הכספים הרציפה לאיו"ש.

בתום החקירה המסועפת, הוגש היום (10/04/2025) על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, כתב אישום חמור נגד שישה חשודים בפרשה – פאדי עראבי, מחמד הציץ, אדהאם דולאני, ויליאם חנא, סאמי חנא וסוהיל בשיר, המייחס להם, בין היתר, עבירות של מגע עם סוכן חוץ ופעולה ברכוש טרור, כל אחד על פי חלקו.

גורם ביטחוני אומר ל'המחדש' כי "מדובר בפרשייה ייחודית אשר במאמץ משולב של שב"כ יחד עם משטרת ישראל הביאה לכדי חשיפה רחבה של תשתית כספים המבוססת על ערבים ישראלים, אשר פעלה עבור גורמי חמאס בתורכיה ושימשה כ"צינור חמצן" וציר מימון משמעותי עבור תשתיות טרור באיו"ש".

ממשטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי נמסר כי הם "רואים בחומרה רבה כל קשר לגורמי טרור ומעורבות בהעברות כספים המיועדים לתשתיות טרור באיו"ש ומסכנים את ביטחון מדינת ישראל, וימשיכו לפעול בהתאם לסמכות הנתונה להם בחוק ולנקוט את האמצעים העומדים לרשותם בכדי לסכל איומים כאמור, ולמצות את הדין בחומרה עם כלל המעורבים בהם".

צה״ל ושב״כ תקפו אתמול (ד') מתחם פיקוד ושליטה במרחב העיר עזה כקילומטר מכוחות צה״ל הפועלים במרחב. במתחם פעלו מספר מחבלים מארגון הטרור חמאס לתכנון והוצאה לפועל של מתווי טרור נגד אזרחי מדינת ישראל וכוחות צה״ל.

בתקיפה חוסל המחבל היתם רזק עבד אלכרים שיח׳ ח'ליל, מפקד גדוד שג׳אעיה בארגון הטרור חמאס אשר פיקד ופשט לנחל עוז בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר. במהלך המלחמה המחבל הנתעב קידם והוציא לפועל מתווי טרור נגד כוחות צה״ל ופעל להטמנת מטענים ומלכוד אזורי לחימה.

בשנים האחרונות המחבל שימש כמפקד פלוגה בגדוד וכאחראי תיק המנהור, ובתפקידו האחרון שימש כמפקד פלוגת הנוח׳בה והיה מעורב במספר פעילויות טרור נגד כוחותינו. ח'ליל התמנה למפקד גדוד שג׳אעיה לאחר שחוסלו מפקד הגדוד הקודם ג׳אמיל ואדיה, ומפקד הגדוד שלפניו ופאם פרחאת.

בצה"ל מציינים כי "טרם התקיפה ננקטו צעדים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים לרבות שימוש בחימוש מדויק, תצפיות מהאוויר ומידע מודיעיני נוסף".

עוד אומרים בצה"ל כי "ארגון הטרור חמאס מפר באופן שיטתי את הדין הבין לאומי, תוך ניצול אכזרי של מבנים אזרחיים והאוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי לפעולות טרור. צה״ל ושב״כ ימשיכו לפעול בנחישות נגד מחבלי ארגון הטרור חמאס".

לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה ובה היא מתייחסת לסוגיית מכתב המחאה של בכירים בחיל האוויר, בהם הרמטכ"ל דן חלוץ, האלוף דורון שפר ובכירים נוספים.

"ראש הממשלה נתניהו מגבה את שר הביטחון והרמטכ״ל בהחלטתם להדיח את חותמי המכתב", נכתב תוך שנתניהו מוסיף לגנות: "סרבנות היא סרבנות – גם כשהיא נאמרת במרומז ובשפה מכובסת. התבטאויות שמחלישות את צה״ל ומחזקות את אויבינו בזמן מלחמה הן בלתי נסלחות".

בלשכת נתניהו מוסיפים ואומרים: "מדובר בקבוצת שוליים קיצונית שמנסה שוב לשבור את החברה הישראלית מבפנים. הם כבר ניסו לעשות את זה לפני השבעה באוקטובר, וחמאס פירש את הקריאות לסרבנות כחולשה.

קבוצת השוליים הרעשנית הזו מופעלת למען מטרה אחת – הפלת הממשלה. היא לא מייצגת את הלוחמים ולא את הציבור. צה״ל נלחם – כולנו מאחוריו". חתם.