חודש: אפריל 2025

ממצאים חדשים של סקר שנערך על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) חושפים מגמת שיפור משמעותית ברמת האמון של הציבור הישראלי בצה"ל ובהנהגתו הצבאית הבכירה.

על פי הסקר, 73 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בצה"ל, עלייה של 7 אחוזים לעומת החודש הקודם.

הרמטכ"ל הנכנס, רב-אלוף אייל זמיר, זוכה לעלייה מרשימה של 15 אחוזים ברמת האמון הציבורי בהשוואה לסקר שנערך בפברואר, טרם כניסתו לתפקיד. כיום, 50 אחוזים מכלל המדגם מביעים בו אמון גבוה. יחד עם זאת, 16.5 אחוזים מהנשאלים עדיין לא גיבשו דעה בנוגע לרמת האמון שלהם ברמטכ"ל החדש.

גם דובר צה"ל רושם שיקום באמון הציבור, כאשר 60 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה, עלייה של 5 אחוזים לעומת החודש הקודם. האמון בחיל האוויר נותר יציב וגבוה, ועומד על 73 אחוזים. בדומה למגמה הכללית בצה"ל, גם כאן ניכרים פערים בין המגזרים: 83 אחוזים מהיהודים מביעים אמון רב בדו"צ ובחיל האוויר, לעומת 35 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

בנוסף, הסקר בחן את תפיסת הציבור בנוגע להחלטה שלא לקדם את דובר צה"ל היוצא, תת-אלוף דניאל הגרי. רוב של 59 אחוזים מהנשאלים סבורים כי ההחלטה נבעה בעיקר מהמתיחות בין תא"ל הגרי לשר הביטחון וראש הממשלה, בעוד 26 אחוזים בלבד מאמינים כי השיקולים היו מקצועיים בעיקרם.

לעומת העלייה באמון במערכת הביטחון, הסקר מצביע על המשך אמון נמוך בקרב הציבור כלפי הממשלה והעומדים בראשה. רק 23 אחוזים מכלל הציבור מביעים אמון גבוה בממשלה. רמת אמון נמוכה נרשמת גם כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו (29 אחוזים) ושר הביטחון ישראל כ"ץ (25 אחוזים).

הבוקר צפויים יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, להגיע לבית משפט השלום בראשון לציון, שם יתקיים דיון בבקשת משטרת ישראל להאריך את מעצרם. השניים נעצרו אתמול על ידי חוקרי יחידת להב 433 במסגרת פרשת 'קטרגייט', בחשד למעורבות בעבירות של מגע עם סוכן זר, שוחד, הפרת אמונים ועבירות מס.

המשטרה צפויה לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרם בתשעה ימים נוספים בנימוק של צורך בהמשך פעולות החקירה המורכבות. זאת לאחר שהשניים כבר נחקרו אתמול במשך מספר שעות.

במסגרת הפרשה, נעצרו אתמול גם עיתונאי ואיש עסקים, אשר שוחררו מאוחר יותר למעצר בית למשך חמישה ימים. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו מסר אתמול עדות בלשכתו במשרד ראש הממשלה בירושלים, אך על פי דיווחים, לא נחקר באזהרה.

במהלך מתן העדות של ראש הממשלה, נכחו בחדר בתחילת התהליך עורך דינו, עמית חדד, וראש הסגל שלו, צחי ברוורמן. עם זאת, בשלב מסוים הם עזבו את החדר ונתניהו המשיך במתן העדות לבדו.

לאחר סיום עדותו, פרסם ראש הממשלה סרטון וידאו בו התייחס למעצרם של יועציו, אוריך ופלדשטיין, וכינה אותם "בני ערובה". לדבריו, "ברגע שנתבקשתי לתת עדות אמרתי 'אני מפנה את לוח הזמנים שלי. אני רוצה לתת עדות עכשיו. עכשיו, לא לחכות אפילו רגע'".

עו"ד מיכאל ספרד המייצג ארגוני שמאל בעתירות נגד מתיישבים ופיתוח ההתיישבות ביו"ש הגיש עתירה להוצאת צו הטרדה מאיימת נגד מתיישב המתגורר בחווה בבקעת הירדן בטענה כי הוא מפקח על התפתחות מאהל בדואי המצוי בשטח שחלקו אדמות מדינה ודרש להרחיקו מהמקום.

בדיון שהתקיים בבית המשפט טען ספרד כי יש לאסור על מתיישבים לפקח על בנייה בלתי חוקית הנבנית על אדמות מדינה: "יש פה אמירה עם השלכות רוחב מאוד מסוכנות, כל אזרח הופך את עצמו לאוכף חוק".

עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו, המייצג את המתיישב, הדגיש בדיון את הצביעות של עו"ד ספרד : "המאהל בנוי בחלקו על אדמות מדינה ויש נגדו צווי מניעה להמשך הבנייה, הגיוני ביותר שהמתיישבים באזור יפקחו על מה שקורה שם. עו"ד ספרד מייצג ארגונים שעוקבים אחרי כל בנייה הכי קטנה של מתיישבים, אז מדוע כשהמצב הפוך הוא מתקומם?". בית המשפט דחה את בקשתו של עו"ד ספרד להוצאת צו למשך חצי שנה והורה על הוצאת צו לחודשיים בלבד.

עו"ד בלייכר מסר: "בית המשפט קיבל את טענתנו כי הפיקוח אותו מבצע המתיישב חוקי לחלוטין והטיל צו מינימלי ביותר על המתיישב. נמשיך לעמוד לצד חלוצי ההתיישבות בבקעה ובכל יהודה ושומרון הנתונים לרדיפת אנרכיסטים ופעילים נגד התיישבות המבקשים לשנות את המציאות בשטח דרך בתי המשפט".

מקורות צבאיים בכירים חושפים כי צה"ל מתכוון לבצע שינוי משמעותי באסטרטגיית הפעולה שלו ברצועת עזה, המתמקד בהרחבת השליטה הישראלית בשטחים נוספים ברחבי הרצועה.

על פי התוכנית המתגבשת, עיקר המאמץ יתמקד בכיבוש שטחים הן בצפון הרצועה והן בדרומה, תוך מטרה ברורה להפוך אזורים אלה למרחבי ביטחון הנמצאים תחת שליטה צבאית ישירה של צה"ל.

גורמים המעורים בפרטים מציינים כי אחת המטרות המרכזיות של תוכנית זו היא עיבוי שטח הפרימטר סביב רצועת עזה, במטרה ליצור חיץ ביטחוני יעיל יותר. יישום התוכנית צפוי לכלול פינוי של תושבים מקומיים מאזורים אלה, כמו גם שינויים נוספים במדיניות העברת הסיוע ההומניטרי לרצועה.

בגזרה הדרומית של רצועת עזה, מתכנן צה"ל להרחיב באופן משמעותי את אזורי השליטה שלו מעבר לגבול ציר פילדלפי המוכר. במקביל, הכוחות יפעלו בעוצמה רבה מהאוויר ומהיבשה, תוך ביצוע פעולות "ריכוך" שמטרתן להקטין את הסיכון לכוחות צה"ל הפועלים בשטח. בנוסף, פעולות אלה נועדו גם לוודא כי אין נוכחות של חטופים ישראלים באזורים המדוברים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא הבוקר בקריאה דחופה לקידום הסרת המכסים על יבוא סחורות מארצות הברית, בהתאם להסכם הסחר החופשי שנחתם בין שתי המדינות לפני כארבעה עשורים.

במכתב רשמי שנשלח לשר הכלכלה ניר ברקת ולשר החקלאות אבי דיכטר, הדגיש סמוטריץ' את הצורך בפעולה מיידית למימוש מלא של ההסכם.

שר האוצר ציין במכתבו כי הוא רואה בממשל האמריקאי הנוכחי חלון הזדמנויות משמעותי לעיצוב מחדש של העתיד הכלכלי האסטרטגי של שתי המדינות. הוא הביע תקווה כי צעד זה יתרום לחיזוק מעמדה הגלובלי של ארצות הברית וכן יבסס את מעמדה של ישראל כשותפה כלכלית מרכזית.

סמוטריץ' הוסיף כי העמקת שיתוף הפעולה הכלכלי, קידום החדשנות וחיזוק הקשרים הפיננסיים והמסחריים בין ישראל לארצות הברית הם בעלי חשיבות עליונה, כפי שאף הודגש בהצהרות משותפות של משרדי האוצר של שתי המדינות לאחרונה.

שר האוצר הדגיש כי הורדת המכסים צפויה להביא תועלת משמעותית למשק הישראלי, תוך שהיא מתיישבת עם מדיניות הממשלה במאבק נגד יוקר המחיה. הוא אף ציין כי ביטול המכסים צפוי להגביר את התחרות בשוק המזון המקומי, דבר שיוביל להוזלת מחירים לצרכן.

על בסיס בדיקה שבוצעה על ידי רשות המסים והכלכלן הראשי באוצר, נמצא כי היקף גביית המכס על יבוא מארצות הברית מסתכם בכ-42 מיליון שקלים בלבד בשנה, כאשר מרבית המכסים הרלוונטיים מוטלים על מוצרי חקלאות. מטרת המהלך היא ליצור מדיניות של אפס מכסים בין שתי המדינות ולשמור על יחסי הסחר החיוביים והמשגשגים עם ארצות הברית.

בסיום מכתבו, ביקש שר האוצר משני השרים לפעול לתיאום מהיר עם הגורמים האמריקאיים הרלוונטיים, ולאחר מכן לכנס את הוועדה המשותפת בהתאם לסעיף הרלוונטי בהסכם הסחר החופשי, במטרה לעדכן את צו תעריף המכס וליישם את ההקלות המתוכננות.

בהתייחסו למהלך, הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "ביטול המכסים באופן מלא על ייבוא מארה״ב הוא צעד אסטרטגי חשוב לשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית בתקופה מאתגרת זו, ולחיזוק הקשר הכלכלי האיתן עם בעלת בריתנו החשובה ביותר – ארצות הברית. נמשיך לפעול בנחישות כדי להגן על היצוא הישראלי ולשמר את היתרונות התחרותיים של מדינת ישראל בזירה הכלכלית הבינלאומית."

התפתחויות מדאיגות בזירה הסורית מעוררות דאגה עמוקה בקרב מערכת הביטחון הישראלית. על פי מידע שהגיע מגורמים ביטחוניים, מאז עלייתו לשלטון של אחמד א-שרע (המכונה גם אל-ג'ולאני), מנהיגה החדש של סוריה, חלה שחרור נרחב של פעילי טרור המשתייכים לארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי, אשר נעצרו בעבר בתקופת שלטונו של בשאר אל-אסד.

ברשת ב' דווח כי גורמים המעורים בנושא מציינים כי חלק מהפעילים ששוחררו לאחרונה החלו כבר לעסוק בפעילות טרור מכוונת נגד ישראל, דבר המעיד על שינוי מדיניות מסוכן מצד השלטון החדש בדמשק. הערכות בישראל מצביעות על כך שמהלך זה מתכתב עם ניסיונות של איראן למצוא לעצמה נקודות אחיזה בסוריה לאחר נפילת משטר אסד, בין היתר על ידי תמיכה בתאי טרור פלסטיניים הפועלים במדינה.

גורם ביטחוני ישראלי בכיר הביע ביקורת חריפה על התנהלותו של אל-ג'ולאני, באומרו כי "אנחנו מבינים שהוא אויב ולא בר-שיח. מדובר באסלאמיסט בעניבה שמנסה למכור תדמית חדשה למערב, ובמקביל פועל לפגיעה בביטחון ישראל". דברים אלה מצטרפים להתבטאויות קודמות של שר הביטחון ישראל כ"ץ, אשר לפני כחודש פרסם תיעוד קשה מהמהומות בחוף הסורי וכינה את אל-ג'ולאני "טרוריסט ג'יהאדיסטי מבית המדרש של אל-קאעדה".

מלשכת ראש הממשלה נמסר הבוקר כי בנימין נתניהו קיים אמש פגישה נוספת עם האלוף במיל' אלי שרביט, במהלכה עדכן אותו כי לאחר שיקול דעת נוסף, החליט לבחון מועמדים אחרים לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי, זאת חרף ההודעה המוקדמת יותר על כוונתו למנותו לתפקיד הרם.

בהודעה קצרה שפרסם לאחר הפגישה, הודה ראש הממשלה לאלוף שרביט על נכונותו להיענות לפנייתו ו"להיקרא לדגל" בשעה זו, אך ציין כי לאחר "מחשבה נוספת" הגיע למסקנה כי עליו להמשיך ולבחון אופציות נוספות לפני קבלת החלטה סופית בנושא זהות ראש השב"כ הבא.

האלוף במיל' אלי שרביט הגיב להודעת ראש הממשלה באמצעות הצהרה מטעמו, בה נאמר: "התבקשתי על-ידי ראש הממשלה לקחת על עצמי את תפקיד ראש השירות ולהמשיך ולשרת את מדינת ישראל בעת הקשה הזו – וכך עשיתי. זאת מתוך אמון מלא ביכולתו של שירות הביטחון הכללי לעמוד באתגרים המורכבים שלפתחו בימים האלה, ואמונה צנועה ביכולותי להובילו לכך. שירות טובת המדינה, ביטחונה וביטחון אזרחיה תמיד יהיו מעל הכל ולנגד עיני".

אתמול הודיע נתניהו על מינויו של האלוף במילואים אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ ועורר סערה בעיקר בשל השתתפותו של הקצין בעבר במחאות נגד הרפורמה המשפטית ועמדותיו בנושאים שנויים במחלוקת.

לפי מקורות מקורבים, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מודע לכך ששרביט השתתף במחאות ברחוב קפלן, אך סבר שהוא המועמד המתאים ביותר בנסיבות הנוכחיות. עם זאת, לאחר שהפרטים נחשפו בתקשורת והגיעו לתודעה ציבורית רחבה יותר, התעוררו ספקות במעון ראש הממשלה. דיווחים לא רשמיים טוענים כי רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, הביעה התנגדות למינוי.

מידע שפורסם מראה כי שרביט נטל חלק בהפגנות ברחוב קפלן יחד עם קבוצת חובלים וקצין בכיר נוסף. שרביט גם הביע בעבר תמיכה בהסכם הגבולות הימיים עם לבנון שנחתם בתקופת ממשלת לפיד. בריאיון לכאן רשת ב' אמר כי ההסכם "משקף היטב את האינטרסים הישראליים" וטען שקיומה של אסדת גז בבעלות לבנונית משרת את האינטרס הישראלי מכיוון שהיא מהווה "מחיר הפסד" עבור לבנון במקרה של עימות.

מנגד, בהתייחסו לפרשת הצוללות, המכונה תיק 3000, הביע שרביט עמדה מקצועית התומכת ברכש ואמר: "הצוללות שלנו ייצאו משירות בעשור הקרוב. אנחנו צריכים לבנות שלוש צוללות כדי לשמר את סדר הכוחות כפי שהוא עכשיו," הסביר. "אני לא מכיר שמישהו ניסה לדחוף לחיל הים כלים שהוא לא צריך. אם אנחנו לא רוצים אנחנו לא לוקחים. אף אחד לא קבע לנו".

במהלך פעולה לילית ממוקדת, תקפו כלי טיס של צה"ל מטרה במרחב דאחיה שבעיר ביירות, אזור הנחשב למעוז השליטה של ארגון הטרור חיזבאללה.

על פי הודעה רשמית של דובר צה"ל, התקיפה כוונה נגד פעיל מרכזי בארגון אשר היה מעורב באופן ישיר בהכוונת פעילי חמאס ובסיוע להם במימוש תוכניות לפיגועים חמורים כנגד אזרחי ישראל בטווח הזמן המיידי.

בהודעת הצבא הודגש כי הפעולה בוצעה בעקבות מידע מודיעיני קונקרטי, אשר הצביע על כך שהמחבל המדובר היווה "איום ממשי ומיידי" על ביטחון המדינה ואזרחיה.

עוד נמסר כי הפעולה נעשתה בשיתוף פעולה עם שירות הביטחון הכללי (שב"כ) במטרה לסכל את האיום הנשקף.