חודש: מאי 2025

בדוח תקופתי חמור שפורסם היום למדינות החברות, חשפה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי איראן הגדילה באופן משמעותי את מלאי האורניום המועשר שברשותה, ובמקביל ממשיכה למנוע גישה מפקחי הסוכנות למתקני הגרעין שלה. פרטי הדוח מעלים דאגה עמוקה בקרב הקהילה הבין-לאומית, לאור ההתקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית והיעדר שקיפות.

הדיווחים האחרונים של סבא"א מציגים תמונה מדאיגה של קצב ההעשרה והיקפו, המעלה את חשש מפני יכולתה של טהראן לייצר נשק גרעיני. הממצאים החדשים מדגישים את הצורך בפיקוח הדוק יותר ואת האתגרים העומדים בפני המאמצים למנוע הפצת נשק גרעיני.

על פי הממצאים המפורטים בדוח סבא"א, הרפובליקה האסלאמית הרחיבה את מצבורי האורניום המועשר שלה לרמה של 60%, בתוספת של 133.8 קילוגרם, כך שהכמות הכוללת ברשותה עומדת כעת על 408.6 קילוגרם. במקביל, נרשמה ירידה בכמות האורניום המועשר לרמה של 20%, אשר פחתה ב-332.3 קילוגרם וכעת עומדת על 274.5 קילוגרם. שינויים אלו מעידים על תעדוף ברור של העשרת אורניום לרמות גבוהות, החשובות יותר לייצור נשק גרעיני.

מבחינה תיאורטית, לייצור ראש נפץ גרעיני בודד נדרשים כ-42 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60%, או לחלופין 125 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 20%. ניתוח נתוני ההעשרה בשלושת החודשים האחרונים מצביע על כך שאיראן מייצרת חומר בקיע בכמות המספיקה לפצצה גרעינית חדשה בממוצע מדי חודש. בהתחשב בכמויות האורניום המועשר שברשותה, לאיראן יש באופן תיאורטי די חומר גלם לייצור עשר פצצות גרעין.

ממצאי הסוכנות מצביעים על כך שאיראן לא ביצעה כל שינוי בתוכנית העשרת האורניום שלה מאז נפתחו שיחות הגרעין בחודש אפריל האחרון, והיא מתמידה בסירובה לאפשר לפקחי הסוכנות גישה למתקני הגרעין שלה. ראש סבא"א, רפאל גרוסי, הדגיש את חומרת המצב באמירה: "עד שאיראן לא תשתף פעולה באופן מלא עם הפיקוח, לא יהיה ניתן לקבוע בוודאות שמטרת תוכנית הגרעין שלה היא אזרחית בלבד". אמירה זו מדגישה את הפער המשמעותי באמון ובשקיפות בין איראן לבין הגופים הבין-לאומיים.

בנוסף לדוח המרכזי, פרסמה סבא"א דוח נוסף שהופץ גם הוא למדינות החברות, ובו נחשפים פרטים מדאיגים על פעילויות גרעיניות חשאיות שאיראן ביצעה בעבר. על פי הדוח, איראן השתמשה בחומר גרעיני שלא דווח עליו לסוכנות, בשלושה אתרים לא מוצהרים שעוררו חשד ונמצאו בחקירה ממושכת. פעילויות אלו מעלות סימני שאלה כבדים לגבי כוונותיה האמיתיות של טהראן.

שלושת האתרים הללו, כך עולה מהדוח, היו חלק ממערך גרעיני סודי ולא מדווח שפעל באיראן עד לתחילת שנות ה-2000. סביר להניח כי הם שימשו לתוכנית הנשק הגרעיני של איראן, אשר הופסקה בשנת 2003. למרות שהיו פרטים חלקיים אודות תוכנית זו, הדוח החדש מציג אישוש נוסף לחששות. יתרה מכך, איראן המשיכה להחזיק באתר טורקוזאבאד חומר גרעיני או ציוד מזוהם מתוכנית הגרעין הסודית בין השנים 2009 ל-2018. בכך, בסבירות גבוהה, איראן הפרה את התחייבויותיה על פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, צעד המהווה הפרה חמורה של הסדר הגרעיני העולמי.

בעקבות תשובת חמאס בנוגע למתווה ויטקוף, גוברות ההערכות בישראל כי יש להעצים את הלחץ הצבאי על ארגון הטרור ברצועת עזה, בדגש ניכר על חלקה הצפוני. גורם ישראלי בכיר תיאר את תגובת חמאס כ"סירוב בפועל" להצעה.

ההחלטה לנקוט בצעדים אלו נובעת בין היתר מההבנה כי מפקד חטיבת עזה, עז א-דין אל-חדאד, היחיד שנותר מבין מפקדי יום הטבח, הוא הדמות המרכזית המכתיבה את מדיניות חמאס מתוך הרצועה. במקביל, שוקלים שינויים מהותיים במנגנוני הסיוע ההומניטרי, במיוחד בהיבטי הכנסת וחלוקת המזון, ככלי נוסף להשפעה על חמאס.

בלשכת ראש הממשלה הגיבו הערב להתנגדות חמאס ואמרו: "בעוד שישראל הסכימה למתווה וויטקוף המעודכן לשחרור חטופינו, החמאס ממשיך לדבוק בסרבנותו. כפי שאמר שליחו המיוחד למזרח-התיכון של נשיא ארצות-הברית, סטיב וויטקוף: תשובת חמאס היא בלתי מתקבלת על הדעת ומחזירה את המצב לאחור".

בלשכה מאששים את ההערכות כי ישראל תגביר את הפעילות ברצועה ואמרו כי "ישראל תמשיך בפעולתה למען השבת חטופינו ולהכרעת החמאס".

בתוך כך, בנוסף להסלמה הצבאית המתוכננת, צפויים שינויים מהותיים גם בתחום העברת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועה. דגש מיוחד יושם על היבטים הקשורים להכנסת משאיות מזון והפעלת מרכזים נוספים המיועדים לחלוקת מזון. לדברי גורמים ביטחוניים המעורים בפרטים, שינוי אסטרטגיה זה בהפצת המזון בעל השפעה בולטת על ארגון חמאס, עד כדי "שומט את הקרקע מתחת לחמאס".

ארגון הטרור חמאס הגיב היום (שבת) להצעת השליח האמריקני סטיב ויטקוף בעניין ההצעה האמריקנית החדשה להפסקת אש.

בחמאס טוענים כי הם מוכנים להסכם הפסקת אש של 60 ימי לחימה. עם זאת, הם מתעקשים שכבר ביום הפתיחה של ההסכם יחלו דיונים מהותיים העוסקים בסיום סופי של המלחמה. כמו כן, החמאס דורש מהנשיא טראמפ הצהרה ברורה התומכת בבמשא ומתן ובהגעה להפסקת אש קבועה. בנוסף, החמאס קובע כי עם כניסת ההסדר לתוקף, על הפעילות הצבאית של צה"ל להיפסק באופן מוחלט, לצד נסיגה ישראלית מהאזורים שנכבשו לאחרונה, בהם ציר מורג.

בניגוד לתכנית וויטקוף, החמאס מציע מנגנון שחרור המבוסס על שלושה שלבים נפרדים. על פי התגובה שהועברה, ביום הראשון להסדר ישוחררו ארבעה שבויים חיים. בהמשך, ביום השלושים, ישוחררו שני שבויים חיים נוספים, ובמועד האחרון של העסקה יגיעו הביתה ארבעה שבויים חיים נוספים – בסך הכל עשרה ישראלים חיים.

באשר לגופות השבויים החללים, חמאס הביע הסכמה לשחרר 18 גופות בשלושה מועדים: שש גופות ביום העשירי, שש נוספות ביום השלושים ושש אחרונות ביום החמישים.

נציגי חמאס הדגישו כי "התשובה שואפת להביא להפסקת אש קבועה. היא שואפת להשיג נסיגה מלאה מרצועת עזה, והבטחת הכנסת הסיוע לעמנו."

השליח האמריקני סטיב ויטקוף, לא אהב את תשובת חמאס וכינה אותה בלתי מתקבלת על הדעת. "קיבלתי את תגובת חמאס להצעת ארצות הברית. היא בלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין ורק מחזירה אותנו אחורה. על חמאס לקבל את הצעת המסגרת שהגשנו כבסיס לשיחות קירבה, בהן נוכל להתחיל באופן מיידי בשבוע הקרוב" אמר.

לדברי ויטקוף, "זוהי הדרך היחידה שבה נוכל לסגור הסכם הפסקת אש ל-60 יום בימים הקרובים, שבו מחצית מבני הערובה החיים ומחצית מהחללים יחזרו הביתה למשפחותיהם, ושבה נוכל לקיים בשיחות משא ומתן מהותי בתום לב כדי לנסות להגיע להפסקת אש קבועה".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פנה הערב (מוצ"ש) ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה להפסיק להעניק לח"כ איימן עודה חסינות פרלמנטרית, ולאפשר למשטרה לחקור אותו בגין הסתה ותמיכה בטרור. הפנייה מגיעה בעקבות נאומו של עודה בהפגנה בחיפה, שם קרא: "עזה תנצח והכיבוש חייב להיות מחוסל."

במכתבו ליועמ"שית, מציין השר בן גביר כי "על פי מה שנפסק, חסינות פרלמנטרית אינה עיר מקלט", וכי בעבר אישרה היועצת המשפטית לממשלה חקירות נגד חברי כנסת מהימין – ואין כל סיבה שחברי הכנסת איימן עודה ואחמד טיבי ייהנו מהגנה מיוחדת או חסינות יתר.

עוד מזכיר השר בן גביר כי בפני היועצת המשפטית עומדים תיקים תלויים ועומדים נגד חברי כנסת ממפלגות ערביות, וכן המלצות של משטרת ישראל להגיש כתבי אישום בעבירות חמורות, כולל תקיפת שוטר והסתה.

השר בן גביר הוסיף ואמר: "אמירות מהסוג הזה הן לא חופש ביטוי – זו הסתה בוטה לתמיכה בטרור. במדינה נורמלית, אדם שקורא 'עזה תנצח' בזמן שמחבלים רוצחים יהודים – היה נחקר מיידית. הכנסת לא יכולה לשמש מקלט לתומכי טרור. אני דורש: תסירי את החסינות, תני למשטרה לחקור אותו – בלי פחד, בלי אפליה, ובלי סטנדרטים כפולים."

יותר משבועיים אחרי, דובר צה"ל ודוברות שב״כ מודיעים כי ניתן כעת לאשר שבפעילות משותפת, בתאריך ה-13 במאי 2025, מטוסי קרב תקפו במרחב ח'אן יונס וחיסלו את המחבל מחמד סינוואר, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. באותה התקיפה חוסלו גם המחבלים מחמד שבאנה, מפקד חטיבת רפיח בארגון הטרור חמאס ומהדי כוארע, מפקד גדוד דרום ח'אן יונס בארגון.

המחבלים חוסלו בעת ששהו במתחם פיקוד ושליטה תת-קרקעי, מתחת לבית החולים האירופאי שבח'אן יונס, תוך שהם מסכנים את האוכלוסייה האזרחית בבית החולים ובסביבתו. התקיפה בוצעה על-ידי פיקוד הדרום וחיל האוויר, בהכוונה מודיענית מדויקת של אמ"ן ושב"כ, תוך קבלת החלטות מורכבות שלקחו הרמטכ"ל וראש השב"כ בזמן אמת.

כחלק מהתקיפה נעשו פעולות מודיעיניות רבות כדי לדייק את נקודות התקיפה ולאפשר פגיעה מדויקת אשר תצמצם ככל הניתן פגיעה באזרחים במרחב. תפקוד בית החולים לא נפגע כתוצאה מהתקיפה ובחיל האוויר תקפו עם למעלה מ-50 חימושים מדוייקים תוך פחות מחצי דקה את התוואי התת קרקעי בו חוסל מוחמד סינוואר ושאר מחבלי חמאס, זאת מבלי לפגוע בתפקוד בית החולים.

מחמד סינוואר היה מהבכירים והוותיקים בזרוע הצבאית של חמאס, ולקח חלק משמעותי בתכנון והוצאה לפועל של הטבח הרצחני ב-7 באוקטובר בו שימש כראש מטה המבצעים. לאחר חיסולו של מחמד דף, מונה על ידי אחיו יחיא סינוואר, לתפקיד ראש הזרוע הצבאית והיה גורם משפיע ומרכזי בקבלת ההחלטות של תנועת חמאס ובהתווית אסטרטגיה ומדיניות לזרוע הצבאית.

כמפקד הזרוע הצבאית של חמאס, קידם תהליכים רבים למען שיקומה ופעילותה של הזרוע הצבאית. בעברו, שימש כמפקד חטיבת ח'אן יונס וראש מטה המבצעים של הזרוע הצבאית, והיה מעורב בתכנון חטיפת גלעד שליט ובהחזקתו בשבי.

מחמד שבאנה, היה מהמתכננים והמוציאים לפועל של הטבח הרצחני שביצע ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר, ופיקד על החזקתם של חטופים רבים בדרום רצועת עזה. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הכווין מתווי טרור רבים נגד כוחות צה"ל הפועלים במרחב דרום הרצועה, וקידם ירי רקטי רב ממרחב חטיבת רפיח לעבר שטח ישראל.

מהדי כוארע, החל את פעילותו בארגון הטרור חמאס כיצרן אמצעי לחימה וכפעיל צבאי בחטיבת ח'אן יונס, לאחר מכן שימש כאחראי הנוח'בה בחטיבה ולבסוף קודם ומונה למג"ד דרום ח'אן יונס.

מצה"ל ושב"כ נמסר: "נמשיך לפעול לחסל כל מחבל שמהווה איום על אזרחי מדינת ישראל ושלקח חלק בתכנון והוצאה לפועל של מתקפת השבעה באוקטובר".

אירוע נדיר ומשמח במיוחד מתרחש השבת בשיכון סאטמר בבני ברק, עם לידתם של שלושה בנים בשבוע אחד, לשלושה אחים למשפחת בנימין, הנמנים על בני קהילתו של ראש ישיבת סאטמר, הרה"צ רבי חיים צבי מייזליש.

השמחה הגדולה מורגשת בכל פינה, כשהמשפחה המורחבת, יחד עם קהילת סאטמר, חוגגת את האירוע המשולש של לידת שלושת הבנים בתזמון מושלם שכזה ובשבת הקרובה צפויים שלושת האחים לקיים מעמד 'שלום זכר' משותף.

כל אחד מהאחים, שזכו לראות בן זכר בשבוע אחד, מציין ברית מילה משלו, אך השלום זכר המשותף נחשב לאירוע חריג במיוחד שראוי לציין.

המעמד יתקיים בביהמ"ד הגדול של החסידות 'ויואל משה' ברחוב קדושת יום טוב, שיכון החסידות בעיר התורה בני ברק.

זה היה בתחילת מלחמת העולם השנייה, כשהידיעות על גורל היהודים שנפלו טרף לידי הנאצים הרשעים החלו להתפרסם. ישיבת קלצק שבפולין, בראשות ראש הישיבה, הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל, נמלטה לליטא. כשהרוסים כבשו את ליטא, נאלצה הישיבה להתחלק לכמה קבוצות שהתפזרו, כדי לא לעורר את חמתם.

על בני הישיבה באותם ימים נמנה תלמיד בשם יענק'ל קליאט. יענק'ל זה היה פיקח וחרוץ מאוד, והחליט לעשות הכול על מנת להשיג אשרת יציאה לארץ זרה, להימלט מהמלחמה המשתוללת. הוא נקש על דלתות השגרירויות השונות, עמד בתורים הארוכים והתחנן ללא הרף, אך לשווא. רוב המדינות סגרו את שעריהן וסירבו להנפיק אשרות יציאה למדינותיהן – אשרה שפירושה חיים.

אך יענק'ל לא אמר נואש. הוא שב והתחנן בשגרירות הבריטית, ופעל בכל דרך אפשרית כי השגרירות הבריטית בליטא תנפיק לו אשרת יציאה לבריטניה, שנחשבה ארץ מוגנת. לבסוף, עלה בידיו להביא לכך שהשגרירות הבריטית "תשקול" אם להעניק לו אשרת יציאה, והוא אף קיבל על כך אישור בכתב. עדיין לא מדובר באשרת היציאה הנכספת, אלא באישור כי השגרירות "שוקלת" ו"בוחנת" אם להעניק לו אשרה כזאת, כך שבעצם – למכתב לא הייתה כל משמעות מעשית.

כמה ימים חלפו, ולמרות שיענק'ל הוסיף להתחנן בשערי השגרירות, עדיין לא הונפקה האשרה המיוחלת. יענק'ל סבר שכנראה בקשתו – כמו בקשת יהודים רבים אחרים – נדחתה על הסף. לאחר כמה ימים נוספים, כשנסגרה השגרירות הבריטית, הבין יענק'ל שככל הנראה לא תהיה לו אשרת יציאה, וכל מה שנותר בידיו הוא רק המכתב הלא מספק, שלפיו השגרירות "שוקלת" אם להעניק לו מעמד פליט.

בשל כך, החליט כי זה הזמן לעשות מעשה. הוא פנה לראש הישיבה, רבי אהרן קוטלר, והודיע לו כי החליט לנסות להימלט בעזרת המכתב הזה. "זו אמנם לא אשרת יציאה," הסביר יענק'ל, "אך בכל זאת זה מסמך כלשהו, אולי הוא שווה משהו. אעשה הכול על מנת להימלט בעזרת המסמך הזה, אולי יחוסו ואולי ירחמו עליי!"

רחמיו של רבי אהרן נכמרו על התלמיד. הוא חש כי זו סכנה גדולה מדי עבורו. "לפי דעתי," אמר ליענק'ל, "חוששני שחלילה יתפסו אותך ללא האשרה וישלחו אותך לסיביר. לא כדאי להסתכן עד כדי כך, עודך צעיר לימים!" סבר ראש הישיבה. אלא שיענק'ל לא אבה לוותר. הוא חש כי זו ההזדמנות היחידה שלו להציל את חייו מאימת המלחמה, וטען כי אולי בכל זאת בעזרת המסמך יינצל, ולחילופין – הלא נאמר לו כי יש סיכוי קלוש שאשרת היציאה תחכה לו בנמל, אולי זה יקרה… יענק'ל המשיך לראות בפיסת הנייר שבידו הזדמנות אחרונה לזכות בחיים חדשים בבריטניה, ורצה רק לברוח.

לבסוף, "נכנע" ראש הישיבה לעקשנותו והפצרותיו של יענק'ל, ובירכו שייסע לחיים ולשלום. יענק'ל נפרד מראש הישיבה ושם פעמיו לעבר תחנת האוטובוס. עד מהרה הגיע האוטובוס, ישן ומקרטע, צפוף בעשרות אנשים שהצליחו להידחק ולעלות אליו. האוטובוס עשה את דרכו לקובנה, שם יש רכבת הנוסעת לעיר הנמל. המסע לא קל, אך החיים שווים אותו, בהחלט.

כשהגיע האוטובוס לקובנה, גילה יענק'ל תחנת רכבת הומה אדם, כולם ביקשו להגיע לנמל ולנסות לברוח. הוא מיהר לרכוש כרטיס נסיעה מתאים, ושירך את רגליו בין ההמון, עד שמצא קרון אליו אפשר לעלות. כעת לא נותר לו אלא להמתין ברכבת העמוסה, עד שזו תחליט לצאת לדרך, לעבר עיר הנמל.

המסע המפתיע של ראש הישיבה

ובעוד יענק'ל יושב בקרון הרכבת וממתין, דמות נוספת נכנסה לתחנת הרכבת – ראש הישיבה, הגאון רבי אהרן קוטלר בעצמו. זמן קצר לאחר שיענק'ל יצא, עשה רבי אהרן את הדרך אחריו: יצא לתחנת האוטובוס, והמתין בה שעה ארוכה. אחר כך נסע באוטובוס נסיעה לא קצרה, ובסיומה – הגיע לתחנת הרכבת בקובנה. ועדיין לא נסתיים המסע.

רבי אהרן התרוצץ בתחנת הרכבת, קורא בקול: "יענק'ל, יענק'ל," מחפש אחריו בכל מקום ופינה. ראשו נדחק באשנבים השונים, זקנו ההדור התנופף ברוח החולפת, והוא ממשיך לרוץ ממקום למקום וזועק: "יענק'ל קליאט," מחפש אחר תלמידו. דקות ארוכות חולפות, רבי אהרן עובר מקרון לקרון ברציפים השונים, ממשיך לקרוא בשמו של תלמידו ומחפש אחריו כאילו איבד יהלום יקר.

יענק'ל ישב ברכבת, ולפתע, משום מקום, שמע קול מוכר קורא בשמו, פעם אחר פעם, קריאות קצובות וקולניות. הוא הפנה את מבטו אנה ואנה, הביט לכל הצדדים, וביקש מהעומדים על יד חלונות הקרון – לזוז מעט כדי שיוכל לראות מי קורא לו. להפתעתו, היה זה ראש הישיבה, רבי אהרן קוטלר בעצמו!

"הראש ישיבה!" קם יענק'ל ממקומו נסער כולו, המום מהמראה, עיניו קרועות מתדהמה ופיו יורה שאלות: "מדוע עשה ראש הישיבה את כל הדרך אחריי? מדוע נדחק ראש הישיבה באוטובוס, רץ והתרוצץ בין המון האדם בתחנת הרכבת, התאמץ כל כך כדי לשוב ולפגוש בי? מה קרה?!" שאל בתימהון.

"רק רציתי לבשרך," אמר לו רבי אהרן בקצרה, "שמיד לאחר צאתך, הגיע מברק המבשר כי בניגוד לכל התחזיות, הבריטים ניאותו לתת לך אשרת כניסה. במברק נכתב כי המסמכים מחכים לך בנמל!"

"נפלא!" שמח יענק'ל על הבשורה, "הודו להשם כי טוב!" קרא ברגש רב בהבינו כי חייו ניתנו לו לשלל. "אבל," שבה התמיהה וזעקה מתוך ליבו, "הלא המסמכים היו ממתינים לי לפני העלייה לספינה בכל מקרה, מדוע טרח ראש הישיבה כל כך כדי לנסוע אחריי לקובנה ולהשיגני על פסי הרכבת? מה בער להתאמץ כל כך רק כדי לדווח לי את הידיעה המשמחת?!"

"זה פשוט," חייך רבי אהרן את חיוכו הטוב, "הלא הרגשתי כי יצאת לדרך מודאג ומתוח, כשאינך יודע כיצד יסתדרו העניינים, ובעצם אתה מצפה לנס… החלטתי לרדוף אחריך ולבשר לך את הבשורה, למען תיסע לדרכך רגוע ושליו, שמח ובטוח בישועתך!"

יענק'ל שב והתיישב במקומו, משפשף את עיניו כלא מאמין. ידוע ידע כי רבו גאון התורה וענק המידות, אך לא ידע עד היכן מגיעה אהבת ישראל הבוערת בקרבו, עד היכן מגיעה דאגתו לשמחת ליבו של תלמידו. ראש הישיבה בוודאי שמח לשמע הבשורה כי תלמידו יינצל, אך לא הסתפק בכך: הוא טרח לנסוע באוטובוס לעיר השכנה, להתרוצץ בתחנת הרכבת ולקרוא בשמו, וכל זאת כדי להסיר ממנו את עננת הדאגה ולשמח את ליבו!

ללמוד מאהבת ישראל: להיות כמדבר

הסיפור הזה, אין כמוהו ללמדנו מהי אהבת ישראל – לחוש את הזולת, להרגיש את העובר עליו. רבי אהרן לא הסתפק בידיעה כי תלמידו יינצל, הוא טרח והתאמץ כדי לבשר לו זאת, כדי להרגיע אותו ולהעניק לו שלווה בדרכו ובמסעו. לא פעם נקרית לידינו הזדמנות לשמח יהודי אחר, להסיר ממנו דאגה, להעניק לו את התחושה כי אנו שותפים לכאבו ומייחלים לישועתו בדיוק כמוהו – הבה נעשה זאת מכל הלב, זוהי אהבת ישראל! וגם אם זה קצת קשה, דורש מאמץ או מחייב הקרבה – זו לא סיבה לוותר, נהפוך הוא. הבה נראה את רבי אהרן מתרוצץ בין קרונות הרכבת, קורא "יענק'ל, יענק'ל" אל החלל, מקווה למצוא את תלמידו, רק כדי להרגיעו. אלה וכאלה חמדה ליבנו, להתאמץ למען יהודי אחר, לעשות הכול לשמח את ליבו, להפגין כלפיו אהבה מכל הלב!

"במדבר סיני" – יסוד התורה והשלום בבית

"וַיְדַבֵּ֨ר יְקֹוָ֧ק אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י" [במדבר פ"א]

"במדבר" – זו מילת המפתח של חיי תורה אמיתיים. הוא כמדבר, חסר חשיבות, לחוש את הזולת, להרגיש את העובר עליו, נפשו כעפר לכל תהיה.

במדרש רבה הובא: "למה ניתנה תורה במדבר? לומר לך! שאין אדם קונה את התורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר". היסוד לקנייני התורה הוא לשים עצמו כמדבר, להפקיר עצמו לאחרים ולגבי התורה הקדושה, לסלק את עצמיותו בשביל לימוד ועמל התורה, להיות שומע ומקבל, מבקש ונותן, ללא שום חשבונות. רק כך הוא הופך לכלי שבו יכולה לשרות התורה. לא לחינם אומרים אנו בתפילת "אלוקי נצור" – "ונפשי כעפר לכל תהיה, פתח ליבי בתורתך". רק אחרי שאדם שם עצמו כעפר לכל, אז יכול לבקש על התורה. כך ראינו בכל הדורות שצמחו גדולי ישראל: דבר ראשון עטפו עצמם במידת ענווה מופלגת, וכך הפכו עצמם לכלים המוריקים תורה לכלל ישראל.

"במדבר" – זו מילת המפתח לשלום בית בבית של תורה. מדבר פירושו הפקר. האדם צריך להרגיש. יחשוב בליבו: מי אני שאתהלך כמו מצביא ומפקד בתוך הבית? מי אני שאדרוש דרישות ואקפיד על קוצו של יו"ד? מי אני שאתעקש ואעמוד על שלי? מי אני שאעיר על כל דבר? מי אני, מה אני, הלא אני עפר ואפר, כמדבר הפקר. יסוד הבית מושתת על כבוד הדדי, על הבנה, על ויתור. תפקיר את עצמך! אתה רוצה לחיות בכבוד מלכים? תתייחס אל האישה כמלכה. יש לך מלכה בבית! חז"ל [יבמות סב ע"ב] אמרו שיש לכבד את האישה יותר מגופו. היא קודמת לך!

עם זאת, חכמי ומאורי הדורות הוסיפו ופירשו לאור דברי חז"ל על הפסוק "ממדבר מתנה" [במדבר כא, יח], כי קריאת פרשה זו לפני חג מתן תורה באה ללמדנו את הלקח – כי התורה ניתנה במדבר דווקא; כיון שעושה אדם עצמו כמדבר שהוא הפקר לכל, תורה ניתנה לו במתנה, וניתן ללמוד מכך את הערכים החשובים והמיוחדים שעלינו להפנים לפני קבלת התורה.

רואים אנו כי עלינו לשנן ולהפנים אל קרבנו את הלקחים הנלמדים מכך שניתנה התורה במדבר, וזוהי ההכנה הראויה לחג קבלת התורה.

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן ג'וליט זצוק"ל

ברקע המתקפות וההצהרות הפומביות של נשיא צרפת עמנואל מקרון, נגד מדינת ישראל, משרד החוץ מפרסם לפני שעה קלה פוסט חריג ובו מתקפה חזיתית על הנשיא הצרפתי עוכר ישראל, תחת הכותרת "מסע הצלב של הנשיא מקרון נגד המדינה היהודית".

בהודעה הרשמית נכתב: "מסע הצלב של הנשיא מקרון נגד המדינה היהודית נמשך, העובדות לא מעניינות את מקרון. אין מצור הומניטרי. זהו שקר גס".

לדברי משרד החוץ, "ישראל מקלה כיום על כניסת סיוע לעזה באמצעות שני מאמצים מקבילים. במאמץ הראשון, כמעט 900 משאיות סיוע כבר נכנסו לעזה מישראל השבוע. מאות ממשאיות אלה עדיין ממתינות לאיסוף וחלוקת האו"ם בעזה. במאמץ השני, קרן ההומניטרית לעזה, שהחלה לפעול השבוע, כבר חילקה שני מיליון ארוחות ועשרות אלפי חבילות סיוע".

"סיוע ישיר זה לאוכלוסייה בעזה – תוך עקיפת חמאס – כבר משנה את המצב בשטח ויש לו פוטנציאל לפגוע קשות בטרוריסטים ולקצר את המלחמה. אבל במקום להפעיל לחץ על הטרוריסטים הג'יהאדיסטים, מקרון רוצה לתגמל אותם במדינה פלסטינית. אין ספק שהיום הלאומי שלו יהיה ב-7 באוקטובר". מאשימים.

במשרד מוסיפים ותוקפים חזיתית את הנשיא הצרפתי, שבראשית הלחימה הגיע לישראל כמי שכפאו שד תוך הצהרת מחויבות פומבית בלבד: "ונגד ישראל – המותקפת בחזיתות מרובות בניסיון להשמידה – מבקש מקרון להטיל סנקציות. חמאס, מצידו, כבר שיבח את הצהרותיו של מקרון. חמאס יודע מדוע".

בצה"ל השלימו את התחקיר המבצעי המקיף בנושא הקרב במחנה 'אורים' ביום הטבח, וממצאיו הוצגו למשפחות השכולות, למשרתי המחנה ולכוחות הביטחון שלחמו בו.

התחקיר, שנערך כשנה וחצי על ידי אלוף-משנה אשר בנישתי וצוותו, כלל ראיונות רבים, איסוף מידע, קטעי וידאו ממצלמות אבטחה ומצלמת גוף של מחבל, ושחזורים בשטח, במטרה לגבש תמונה מדויקת של השתלשלות האירועים. הוא סוכם על ידי מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן, ומפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא.

צוות התחקור קבע שבזכות פעולתם של המפקדים והכוחות שהצטרפו ללחימה והגנו על המחנה, סוכלה משימת המחבלים. עם זאת, מערך ההגנה של המחנה לא היה ערוך כראוי להתמודדות עם תרחיש חדירה והתקפה כה רחבה. כתוצאה מכך, המחבלים ביצעו מסע הרג במחנה עד שחוסלו במלואם על ידי כוחות צה"ל.

בקרבות ההגנה על המחנה נפלו 8 חיילים ומפקדים ונפצעו חיילים נוספים. ממצאי התחקיר מצביעים על כך שמחנה 'אורים' לא היה היעד המקורי של המחבלים, שהגיעו למחנה בשל טעות בדרכם למשימה המקורית – פשיטה על מחנה המודיעין הסמוך וכיבושו.

התקפת הפתע והכניסה לבסיס

מחנה אורים ממוקם כ-16 ק"מ מהגבול, בסמוך לקיבוץ אורים, ומשמש כתשתית צבאית לשלוש יחידות: מחוז הדרום של פיקוד העורף, גדוד 414 (לוחמי הגנת הגבולות) ומודיעין. בבוקר המתקפה, כיתת הכוננות של מחוז הדרום פיקוד העורף כללה 7 שומרים, מתוכם 6 חמושים.

בשעה 06:29, חמאס פתח בירי מאסיבי לעבר יישובי הדרום ועורף המדינה, והמחבלים פרצו את המכשול בעשרות נתיבי חדירה, תוך נחיתות מספרית משמעותית של כוחותינו.

בשעה 07:26, הופעל מטען על גדר בסיס פיקוד העורף, השער נפרץ והמחבלים חדרו לבסיס. הסמב"ציות זיהו את האירוע דרך מצלמות האבטחה והכריזו על חדירת אויב אמת, והורו לכיתת הכוננות להגיע לנקודה. חוליית המחבלים הבחינה בחיילות רצות, ירתה לעברן, ושתיים מהן נורו ונפלו בקרב. המחבלים התמקמו במיגונית ליד הנשקייה לתכנון המשך פעילות הטרור.

בשעה 07:49, מפקד חוליית המחבלים פיצל את הכוח ונע לעבר מגורי הבנות, הצית רכב וירו על דלתות מחסני החירום. סמב"צית כרזה למחבלים דרך מערכת הכריזה לעזוב את הבסיס.

הקרב על מוצב הפיקוד המחוזי

בשעה 08:02, המחבלים שיגרו רקטת אר-פי-ג'י לעבר מוצב הפיקוד המחוזי (מצפ"ים), שפגעה בחלון חדר הדיונים. הם המשיכו לחפש דרכי כניסה, ובשעה 08:05, אחד המחבלים הבחין בדלת הראשית הפתוחה. הם השליכו רימון למבואת הכניסה וניסו לפתוח דלתות פנימיות.

נגד המערכות הייעודיות, ששהה בחמ"ל, עמד בפתח החמ"ל עם נשק כדי להגן על החיילות. בשעה 08:14, המחבלים פרצו לדלפק הכניסה, ולאחר דקה ירו בנגד המערכות הייעודיות שהגן על החיילות, והוא נפל בקרב.

בסביבות השעה 08:15, כוח מגדוד 414 פרץ את הגדר בין בסיס פיקוד העורף לבסיס הגדוד והתפצל לשלושה צוותים. צוות בפיקוד סגן מפקד פלוגת ההגנה התמקם על הגג וניהל משם את הלחימה. המחבלים השליכו רימונים נוספים למצפ"ים, אך אלה התפוצצו מחוץ לדלת החמ"ל והחיילות לא נפגעו.

בשעה 08:19, המחבלים נכנסו למצפ"ים, ירו ונטרלו את מצלמות האבטחה. בשעה 08:24, המחבלים פתחו את דלת החמ"ל, ולאחר חילופי אש והשלכת רימון, פרצו פנימה. 3 חיילות נפלו בקרב ושתיים נפצעו. המחבלים פשטו על החמ"ל בחיפוש אחר מידע צבאי מסווג עד שיצאו ממנו בשעה 08:29.

ניהול הקרבות, הגעת כוחות תגבור וטיהור המחנה

במקביל לפריצת המחבלים לחמ"ל, מפקד המחוז נכנס לבסיס דרך השער וחבר לכוח מגדוד 414 שזיהה בטעות שלושה מחבלים במיגונית הנשקייה וחיסל אותם. בשעה 08:35, כוח נוסף מגדוד 414 נכנס למחוז. בשעה 08:37, סגן מפקד המחוז הגיע לשער, ולאחר זיהוי שגוי כמחבל, מפקד המחוז הורה לו להישאר בשער ולשלוט בכניסת הכוחות כדי למנוע אירועי ירי דו-צדדיים.

בשעה 08:47, צמד סגן מפקד פלוגת ההגנה חיסל מחבל נוסף. בין השעות 08:50-09:10, שני כוחות זיהו שני מחבלים נוספים בבניין המשא"ן, ובמהלך הקרב נפצעה מפקדת הכוח ולוחמת נוספת נפלה מפצעיה מאוחר יותר.

הקרב נמשך, וכוחות נוספים חיסלו מחבלים נוספים במרחב המיגונית ליד הלשכה. כוחות תגבור נוספים, כולל כוח מבית הספר ללוחמה בטרור וכוח מיחידת ינמ"מ המטכ"לי, הגיעו לסייע. בשעה 09:45, מפקד המרכז לאימונים ביבשה חבר למפקד המחוז, שהנחה אותו לטפל בפצועים ולהתחיל בסריקות.

בשעה 10:40, כוח ביה"ס ללוחמה בטרור וכוח הינמ"מ חיסלו את שני המחבלים האחרונים ששהו במיגונית ליד הלשכה, ובכך הסתיים הקרב על המחנה. הכוחות החלו לסרוק את הבסיס לטיהורו ולאיתור פצועים וחללים. בין השעות 11:30-12:30 חולצו חיילים וחיילות נוספים, ובין השעות 13:40-15:00 בוצע זיהוי ראשוני ופינוי של כלל החללים.

מסקנות ולקחים מרכזיים

ממסקנות התחקיר עולה כי מטרות חמאס לא הושגו במלואן: למרות חדירת כוח מחבלים מובחר, פעולת המשרתים, המפקדים והכוחות מנעה מהם להשיג את מטרותיהם המקוריות. בנוסף, הגנת המחנה לא תורגלה לתרחיש כה רחב: תפיסת ההגנה לא כללה אפשרות של חדירה ותקיפה בהיקף כה נרחב, והכוחות לא תורגלו לכך.

בנוסף, תפיסת ההגנה לא כללה אפשרות של חדירה ותקיפה בהיקף כה נרחב, והכוחות לא תורגלו לכך. כמו כן, עדכונים על חדירת האויב התנהלו ברמת מפקדים ובשיחות טלפוניות בלבד, ולא יצאה הכרזה מלאה, מה שגרם למשרתים להגיע לבסיס ללא ידיעה על המתרחש. עוד מצביע התחקיר על כך שמתוך תקן של 12 מאבטחים, אוישו 7 בלבד, ואף אחד מהם לא היה במשמרת בשבת האירוע.

צוות התחקור המליץ לשכלל את תשתיות ההגנה במחנה, לעדכן את תיק הגנת המחנה לכל התרחישים האפשריים, ולכלול סדר פעולות לבעלי התפקידים התורנים במקרה של חדירה. בנוסף, יש להגדיל את כמות האוחזים בנשק במחנה ולחזק את מיומנותם, וכן להגביר את תרגול שלוש היחידות השכנות כמכלול רב יחידתי בסיוע הדדי. כמו כן, יש לחזק את הקשר המבצעי של מחוז הדרום בפיקוד העורף עם אוגדת עזה והחטיבה הדרומית.

הצוות ציין לחיוב את אומץ ליבם של המפקדים והחיילות בחמ"ל, רוח הרעות של החיילים הנוספים ששהו בבסיס בלחימה, והחתירה למגע של המפקדים והלוחמים שסייעו ולחמו במחנה.

כוחות צה״ל בפיקוד הדרום ממשיכים לפעול בהכוונת אגף המודיעין ושב"כ נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה, במסגרת מבצע "מרכבות גדעון". נכון לעכשיו, חמשת האוגדות המתמרנות ממשיכות לפעול ברצועת עזה. הכוחות חיסלו מחבלים, השמידו אמצעי לחימה, תשתיות טרור ותשתיות טרור תת-קרקעיות.

בצה"ל מעדכנים כי במהלך פעילות של כוחות צוות הקרב של חטיבת גולני ברצועת עזה אתמול (ה׳), שוגרו לעבר הכוח שני טילי RPG, שגרמו לפציעתם של שלושה לוחמי צה"ל באורח קל, הכוח השיב באש לעבר מקור הירי. הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ומשפחותיהם עודכנו וזמן קצר לאחר מכן, הכוחות בשטח הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שתקפו וחיסלו את חוליית המחבלים.

בתוך כך, ע"פ נתוני צה"ל, במהלך היממה האחרונה, חיל האוויר תקף עשרות מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. בין המטרות שהותקפו: מחבלים, מבנים צבאיים, עמדות תצפית וצליפה שהיוו איום על הכוחות במרחב, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות.

ממשיכים את המסורת בירושלים: אוהלי הכנסת אורחים יוצבו גם השנה במספר מוקדים ברחבי העיר, על ידי משרד ירושלים ומסורת ישראל, עבור קהל הרבבות העולים להתפלל בחג השבועות ליד שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי.

מידי שנה, בליל וביום חג השבועות עולים רבבות שלומי אמוני ישראל לשאת תפילה וללמוד ברחבת הכותל המערבי. הציבור הרב עושה את דרכו למקום הקדוש מכל שכונות העיר, הלוך וחזור.

כדי להקל על העולים הרבים לכותל המערבי, יוזם משרד ירושלים ומסורת ישראל, בהנחיית השר מאיר פרוש, זו השנה השלישית, הקמת אוהלי ענק שם עוצרים המתפללים הרבים להתרעננות להמשך הדרך.

באוהלים יעמדו לרשות הציבור כיבוד קל, שתייה קרה וחמה, מיץ ענבים לקידוש ביום החג, קרטיבים לילדים, וכסאות למנוחה. במקום יהיו דיילים שישרתו את הציבור והמקום יהיה נקי ומסודר לרווחת כלל ישראל.

הפרויקט מבוצע על ידי המשרד באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, והשנה, בהנחיית השר פרוש, אוהלי הכנסת האורחים יוקדשו לזכותו של מר אייל חיימובסקי ז"ל, מנכ"ל הרל"י, שהשקיע רבות למען פיתוחה של העיר ירושלים.

באוהלים יוצבו שלטי ענק עם הברכות על מיני המאכלים שיוגשו במקום, ועם סדר הקידוש – לע"נ אייל יצחק בן משה אהרון חיימובסקי ז"ל. מיקומי אוהלי הכנסת האורחים: חניון שנלר – רח' מלכי ישראל, חניון בית ההלוויות שמגר, גשר המיתרים, צומת הר חוצבים וכיכר צה"ל.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "זכות גדולה היא עבורנו לפעול ולדאוג לרווחתם של רבבות המתפללים בכותל המערבי בחג השבועות. לאור ההצלחה הגדולה בשנים עברו, נמשיך במסורת גם השנה – והפעם נקדיש את הזכויות הגדולות לע"נ מר אייל חיימובסקי, אשר פעל רבות ונצורות למען העיר ירושלים".

"אנו מקדמים בברכה את רבבות העולים לירושלים לחג השבועות, ומזמינים את כלל הציבור העולה לתפילה ברחבת הכותל המערבי להיכנס לאוהלי הכנסת האורחים להתרעננות וכיבוד קל. שנזכה לקבל את התורה בשמחה, ושיתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה".

כוחות צוות הקרב של עוצבת הקומנדו, בפיקוד אוגדה 98, פועלים במרחב חאן יונס שבדרום רצועת עזה במסגרת מבצע ׳מרכבות גדעון׳.

כחלק מהפעילות ההתקפית במרחב, בשיתוף לוחמי יהל״ם ובהכוונה מודיעינית על הימצאות תשתיות תת-קרקעיות של חמאס במרחב, הכוחות איתרו והשמידו תוואי תת-קרקעי באורך של כקילומטר.

במהלך סריקות שבוצעו במרחב המנהרה טרם השמדתה, הכוחות זיהו מספר מחבלים שהתבצרו במנהרה וחיסלו אותם. בצה"ל אומרים כי התוואי שימש את ארגון הטרור חמאס לפעילות טרור, תוך ניצול ציני של תשתיות אזרחיות במרחב בו הוא ממוקם.

"כוחות צה״ל ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל" נמסר מדובר צה"ל.

כאשר דיברו השבוע על "ימים גורליים לפנינו" ו"שעות מכריעות", לא התכוונו רק לעסקת החטופים החדשה שמגבש וויטקוף, או על התקיפה האפשרית באיראן (שיכולה, על פי ה"ניו יורק טיימס" להתבצע, תוך שבע שעות לאחר קבלת הוראה מהדרג המדיני). הפעם עסק הדיווח הדרמטי הזה בחוק הגיוס ובהשלכותיו, קרי פירוק הקואליציה והליכה לבחירות.

התחושה הייתה שזה כבר לא "ימים מכריעים" אלא "חצאי ימים". השיחות בנושא הזה נמשכות בדרגים שונים, וכאשר הן יבשילו סופית הן יובאו להכרעת גדולי ישראל. רק אז נדע האם אכן הקואליציה מתפרקת לקראת חוק פיזור הכנסת.

הדד ליין מתקרב ונראה שסוף סוף גם נתניהו מתחיל להבין שלצד "מרכבות גדעון" והדיווחים על עסקת חטופים מתקרבת, ולצד כל הנושאים המדיניים הבוערים האחרים, כולל השיחה הטעונה עם טראמפ (הרחבה לקמן), עליו להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא, לפני שיתעורר ויגלה שאין לו קואליציה.

בליכוד לגלגו בזמנו על בנט, שבעודו ראש ממשלה (קצר וכושל), לא הבחין מה קורה מתחת לאפו במפלגתו. רק כאשר התעורר, גילה לחרדתו כיצד הכול מתפרק לו. "לא עסקתי בפוליטיקה אלא בניהול", הודה לאחר מעשה. האם זה מה שצפוי לקרות הפעם לנתניהו?

בסביבתו אומרים כי הוא לא מתעלם מהעניין, ודוחים את התזה שנכתבה כאן לפני שבועות ארוכים, לפיה הוא עושה הכול להעביר את כנס הקיץ, על מנת להגיע למושב החורף של הכנסת ואז להודיע על הקדמת הבחירות (שיערכו באזור ניסן הבא), תוך התפארות כי הוא "לא נכנע לחרדים" ולא העביר את חוק הגיוס. על פי התזה הזו, נתניהו יודע שהדבר המרכזי שיעמוד במוקד הבחירות יהיה חוק הגיוס ולכן הוא יוכל לומר, שהנה הוא פירק את הממשלה על רקע זה.

כאמור, בסביבתו של נתניהו דוחים זאת ואומרים כי הוא לא יעשה את, כיוון שהוא צריך בכל מקרה את המפלגות החרדיות בגוש שלו לכל ממשלה עתידית שיקים. כך או כך, הדד ליין הולך ומתקצר לקראת נקודת הרתיחה.

בקואליציה הספיקו להבין שמאז פתיחת מושב הקיץ בכנסת, אי אפשר להעביר שום הצעות חוק פרטיות. זאת משום שהמפלגות החרדיות מתואמות ועובדות בשיתוף פעולה מלא ב"חרם הצבעות" כתגובה לאי העברת החוק שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה. בינתיים מדובר בחרם על הצעות חוק פרטיות, אך לא מן הנמנע כי בשלב הבא, יוטל חרם גם על הצעות חוק ממשלתיות, כצעד אחרון לפני פרישה. זו הסיבה לדיבורים על "חצאי ימים מכריעים".

בתווך ניצב יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, שאחראי על ניסוח החוק, שיושלם על פי ההערכות בשבוע הבא. בשלב זה יש הדלפות רבות על פרטיו, אך מדובר בחצאי שמועות מגמתיות כאלו ואחרות, ולכן לא ניכנס כאן לפרטים. כאמור לאחר הניסוח הסופי, יכריעו גדולי ישראל כיצד לנהוג כלפיו וכך יהיה.

אולם יש מי שמנסה להרוס את כל ההסכמות תוך נטרול מראש של כל פתרון אפשרי. מדובר ביועמ"שית בהרב מיארה, שהפכה זה מכבר ליו"ר האופוזיציה בפועל.

מוקשים ושיבושים

עורך הדין גיא בוסי, ניסח בזמנו את ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת בנט-לפיד וכן שימש כיועץ המשפטי של "יש עתיד" ומפלגות מוניציפאליות נוספות. מאז הבחירות הוא מבקר את מערכת המשפט והפרקליטות, בעיקר לאחר המחאה נגד הרפורמה המשפטית. בראיונות עמו הוא מסביר כיצד השמאל לא קיבל את תוצאות הבחירות ומתנהל כמבוא למלחמת אזרחים.

עו"ד בוסי סבור שהיועמ"שית מעוניינת בנפילת הממשלה ולכן היא צריכה לסיים את תפקידה. "היא פורמת את חוטי החברה הישראלית בעיניים פקוחות. אם היא לא תסיים את תפקידה – אנחנו נהיה בתהום", אמר בראיון שנערך עמו לפני כשנה.

השבוע שב והתבטא עו"ד בוסי בעניין, תוך שהוא חוזר ואומר כי היועמ"שית היא למעשה יו"ר האופוזיציה בפועל. בראיון לתקשורת סיפר כי יש לה קבוצה בראשות המשנה שלה גיל לימון, המתכנסת מדי בוקר במשרד המשפטים, ויחד מנסים למצוא היכן אפשר לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה, והיכן אפשר לעצור את מהלכיה. הדבר נעשה בניגוד לדרך הפעולה בממשלה הקודמת, שם עשו הכול כדי לאפשר את עבודת הממשלה ולא עצרו אותה, גם כאשר היו בעיות של ממש דוגמת הסכם הגז עם לבנון.

דוגמא נוספת: מינוי הרמטכ"ל הרצי הלוי, אושר בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת מ"מניעים ביטחוניים", כאשר מינויו של דוד זיני לראש השב"כ מטורפד, אף שכרגע יש מניעים ביטחוניים אמיתיים.

כל זה מוביל ליועמ"שית, שכאמור עושה הכול כדי לנטרל מראש כל ניסיון להגיע לחוק גיוס מוסכם. היא זורעת מוקשים וגורמת לשיבושים. בנאומה השבוע בכנס לשכת עורכי הדין באילת, הציגה דרישה לסנקציות אישיות מידיות נגד לומדי התורה אותם הגדירה "משתמטי הגיוס", וציינה כי אין לחכות לסיום הליכי החקיקה. בדבריה פירטה את הסנקציות הנדרשות לטעמה: בשדה התעופה, בחשבון הבנק, שימוש ברכב וכדומה. כמו כן דרשה לשלוח צווים לכל האוכלוסייה הרלוונטית באופן מידי. "חוק גיוס שטרם נולד אינו תכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס" אמרה היועצת הפוליטית וקראה לא להמתין לסיום הדיונים בוועדת חו"ב.

דבריה של היועמ"שית עוררו כמובן תרועות שמחה באופוזיציה. גם שם חשים שיש מי שעושה עבורם את העבודה מבפנים. מאידך קבע שר החינוך יואב קיש, כי יש שלושה אנשים שכלפי חוץ אינם פוליטיים, אבל עושים הכול כדי לסכל כל החלטת ממשלה. מדובר בשופטים עמית וברק ארז וביועמ"שית. "צריך להעביר את החוק" אומר קיש, "ולא להתחשב בקיצוניים דוגמת לפיד וגולן, שתמיד יצעקו נגד החרדים ויכנו אותם 'משתמטים', ללא שום קשר לחוק כזה או אחר שיעבור". דבריו של קיש נחשבים "עדינים" בהשוואה לתגובה שכתב השבוע שר החוץ גדעון סער – לקמן. 

אלרון והחשבון

גדעון סער היה שמח למחוק מהרזומה שלו את השורה הבאה: מינה כשר המשפטים בממשלת השינוי את גלי בהרב מיארה ליועצת המשפטית לממשלה. המינוי הזה רודף אחריו ולא נותן לו מנוח. השבוע כתב תגובה ארוכה בה האשים את היועמ"שית כי היא משמשת כיו"ר האופוזיציה בפועל. קצפו יצא על החלטתה להפקיע מנתניהו, את הסמכות למנות ראש שב"כ, תוך שהיא רומזת כי מינויו של האלוף דוד זיני לתפקיד, צפוי להיפסל.

להלן תגובתו של סער עם קיצורי עריכה מתבקשים: "עזוב, זה אבוד", אמר לי אחד מבכירי משרד המשפטים לפני מספר חודשים. אז, עוד ניסיתי לבחון האם יש דרך לגשר על הקרע חסר התקדים בין הממשלה ליועצת המשפטית שלה. "היא החליטה ללכת עד הסוף", הוסיף.

"נזכרתי בדבריו כשקראתי את "חוות הדעת" הקיצונית של היועמ"שית (נכתבה ע"י המשנה לימון), שאסרה על כל מעורבות של ראה"מ בהליך בחירת ראש השב"כ". סער כותב כי באופן לא מפתיע נעדר מ"חוות הדעת" דיון בסעיפי חוק השב"כ עצמו, הקובע ש"ראש השב"כ ימונה בממשלה לפי הצעת ראש הממשלה".

"הטעם שהובא ע"י בהרב-מיארה ולימון הוא "ניגוד עניינים" בו מצוי ראה"מ, לטענתם עקב פרשת "קטארגייט". זאת, למרות שהוא אינו חשוד בפרשה. מכל מקום, יכולה הייתה היועמ"שית לקבוע שראש השב"כ החדש לא יעסוק כלל בחקירה זו.

"היועצת המשפטית לממשלה אמרה בכנס פומבי כי בעת האחרונה 'השינוי המשטרי הואץ מאוד' וכי יש 'החלשה מרכזית של המוסדות הנבחרים'. כמו שעון מקולקל המורה פעמיים ביום על השעה הנכונה – בקביעה זאת דווקא צדקה היועצת: פעולת הייעוץ המשפטי לממשלה להחלשת המוסדות הדמוקרטיים – הכנסת והממשלה – הואצה מאוד. היא חסרת תקדים.

"הכנסת נבחרה על ידי העם. הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. המשך החלשתן הופך את ישראל לקריקטורה של משטר דמוקרטי. יועצת משפטית לממשלה שפועלת בהתמדה ובגלוי לשיתוק יכולות ביצוע של הממשלה ולהפלתה אינה משמשת כיועצת משפטית אלא ראויה לתואר נכבד אחר לכהונתה בפועל: יו"ר האופוזיציה".

מה שברור שההפיכה השלטונית של מערכת המשפט נמשכת. השופט עמית והיועמ"שית תוקפים את הממשלה בזמן שהם לוקחים את זכויותיה. על רקע זה הגיעו השבוע דבריו של שופט ביהמ"ש העליון, יוסף אלרון, שידוע בהתנגדותו לאקטיביזם השיפוטי. בכנס לשכת עורכי הדין, הביע ביקורת על חבריו ואמר שבית המשפט העליון הפך לזירת מאבק ציבורית גם בהיבטים שאינם משפטיים. לטענתו, צריך לעשות שימוש מרוסן בסמכות. בדבריו רמז שאם הדבר יחריף הוא יוציא החוצה את הוויכוחים שמתנהלים בתוך החדרים פנימה. בכך רמז על חילוקי הדעות שלו מול השופט עמית.

בהקשר זה צריך לומר, שגם לשופט סולברג יש חילוקי דעות מול עמית, אבל הוא שומר אותם אצלו כיוון שהוא יהיה הנשיא הבא. אלרון עוזב עוד שנה ואין לו שום בעיה להוציא את האמת החוצה.

תומכים ופריכים

ככל שמדברים על אפשרות של הליכה לבחירות מוקדמות, כך גוברת החידה הפוליטית הגדולה: מהו כוחו האמיתי של נפתלי בנט. השאלה הזו מתבקשת לאור העובדה כי מזה 8 חודשים, מעניקים לו רוב הסקרים 20 מנדטים ויותר, וקובעים שמפלגתו היא הגדולה ביותר. מעניין יהיה לראות, האם בנט יוכל לשמור אצלו עד קו הסיום את כל תומכיו העכשוויים, והאם מדובר במגרש חנייה זמני של מנדטים, המורכב מבוחרים עם עמדות מנוגדות וסותרות.

ב"חדשות 12" ביקשו השבוע לבדוק את הנושא במטרה לבחון האם התמיכה בבנט פריכה, והאם שוב מדובר בריטואל הקבוע בו הסקרים נותנים לו תמיכה גדולה, בעוד המציאות טופחת על פניו. לצורך כך ערכו סקר עומק על ידי מנו גבע, בקרב אותם שהזדהו כמי שמתכוונים להצביע לבנט בבחירות הקרובות.

השאלה שנשאלו הייתה: עד כמה הם בטוחים בהצבעתם. התשובות שהתקבלו: 30% ציינו שהם בטוחים לגמרי שיצביעו בנט, 55% אמרו שהם חושבים להצביע עבורו, ו-15% הסבירו שהם עדיין מהססים. מסקנת הדברים הייתה, שאם תקום אלטרנטיבה לבנט (מימין או משמאל), היא עשויה לשאוב את קולותיו הפריכים, כיוון שרק שליש מבוחריו העכשוויים איתנים בדעתם להצביע עבורו. אם אכן כך יהיה, הרי שהוא יקבל רק כשבעה מנדטים, ולא כפי שצופים לו הסקרים.

בהקשר זה ראוי לציין, שלא רק בנט פריך. גם הקולות של כל גוש המרכז-שמאל, מתמודדים עם נתונים דומים. הסיבה: ציבור הבוחרים שלהם טרם החליט מי ראוי לעמוד בראש המחנה ולמי מהם יש את מירב הסיכויים לגבור על נתניהו. לבנט יש כאמור 30% תומכים ודאיים (מאותם שמצהירים שיצביעו עבורו). ללפיד יש 25% בטוחים (מקרב מצביעיו הנוכחיים), לגנץ רק 21%, ולליברמן 31% בטוחים בהצבעתם עבורו. מנגד במחנה הימין, יש רק מועמד אחד לראשות הממשלה, בנימין נתניהו. 60% מקרב מצביעיו אמרו, שיחזרו ויצביעו בוודאות עבורו.  

שאלה נוספת שהופנתה לאותם שהצהירו בוודאות שיצביעו לבנט (מקרב ה-30%), הייתה מדוע הם מתכוונים להצביע עבורו. התשובות:  61% מהם ציינו כי יעשו זאת משום שאין אלטרנטיבה אחרת שמתאימה להם. 31% אמרו שבנט הוא המתאים לכתחילה מכל שאר המועמדים.

להשלמת הסקר, נערכה בדיקה מי הם בכלל תומכי בנט, ולמי הצביעו בבחירות האחרונות (בהן בנט לא התמודד) מהסקר עולה כי 34% מתוך כל אלו שמתכוונים להצביע עבורו, תמכו ב"מחנה הממלכתי" של בני גנץ, 25% הצביעו ל"יש עתיד" של יאיר לפיד, 10% הצביעו לבנימין נתניהו, ו-16% הצביעו לשאר מפלגות הגוש הקואליציוני. המשמעות: קהל תומכי בנט מגיע בעיקר מהמרכז הפוליטי. הנתון הזה מאתגר את בנט, משום שהוא יהיה חייב לשמור על קהל מגוון של תומכים. בד בבד כדי לנצח את נתניהו, יהיה חייב להעביר כמה מנדטים מהגוש הנגדי אליו.

חמקן סדרתי

נפתלי בנט מכיר את הכלל הפוליטי החשוב: להתחיל הכי חזק שאפשר ולהגביר עוד יותר. אצלו קורה בדרך כלל תהליך הפוך: הוא מתחיל חזק ובהמשך נחלש. הסקרים תמיד מיטיבים עמו, אבל במוצאי כל מערכות הבחירות, כאשר נפתחות הקלפיות מתגלות תוצאות אחרות.

בנט מנסה להפיק את לקחי העבר וכיום הוא זהיר הרבה יותר. הוא נמנע מלהאמין לסקרים ועובד בעיקר בשקט, בורח מראיונות ומנסה לא לעשות שגיאות, כדי שלא לעורר את בוחריו – אלו נגד אלו.

מי שמנסה לשמוע את עמדותיו בנושאי המלחמה, צריך להרחיק לתקשורת הזרה, וגם שם ישמע רק התחמקויות. אם ידבר על החזרת החטופים ובעד סיום המלחמה, יפסיד את בוחריו מימין. אם ידבר ההפך, יפסיד את גוש המרכז-שמאל. הנוסחה שמצא: שתיקה, בריחה והתחמקות. חמקן סדרתי.

על פי הסקרים (לעיל) רוב בוחריו – 63% מהם מגדירים את עצמם ימין. 26% הם במרכז ו- 11% בשמאל. אנשי המרכז והשמאל התומכים בו, עושים זאת רק משום שאין להם אלטרנטיבה חזקה יותר. גנץ ולפיד אכזבו אותם, ליברמן נשמע להם הזוי ומוזר, יאיר גולן מידי קיצוני, ולכן הם (בינתיים) אצל בנט. כדי להשאיר את כולם אצלו, הוא מנסה למצוא כאמור את הנוסחה המתאימה ובוחר בשתיקה.

כך לדוגמא לא נשמע השבוע קולו בסוגיית מינויו של דוד זיני לראש השב"כ. בנט הבין שתמיכה תפגע בו בצד השמאלי, ואילו הסתייגות תפגע בו בצד הימני. הפתרון: שתיקה. מאותה סיבה הוא לא מביע דעה בנושא הבג"צ והיועמ"שית, כדי לא להרגיז אף צד. לפיכך הוא מסתפק בפרסום תמונות עם פצועי מלחמה ובני משפחות חללים, ונמנע מלהשיב לשאלות למעט כאמור בראיונות לתקשורת הזרה בנושאי הסברה (מי אמר נתניהו, ולא קיבל).

כל זה מוביל למסקנה שאם המנדטים ימשיכו להחמיא לבנט, סביר שלא יתראיין גם בהמשך. מדובר במצב בעייתי מבחינה דמוקרטית, אבל הוא לא יהיה הראשון שיעשה זאת. גם נתניהו נהג כך כאשר נהנה מסקרים חיוביים.

כך או כך, סקר של "מכון קונטאר" בראשות דודי חסיד, שהתייחס לשאלה, האם ראוי שבנט לא התראיין לתקשורת הישראלית במהלך השני וחצי האחרונות, מעלה כי 45% השיבו לא. 28% תמכו בסירובו לראיונות ו-27% אינם יודעים. הציבור אמר את דברו.

מסרים לא מוסריים

מבט פנימה למטה של בנט, מגלה ניגודים שמנסים לגשר על הפערים. מצד אחד עובדים לצדו לירן אבישר בן-חורין ושלום שלמה, שעבדו עם ממשלת השינוי. מאידך אפשר למצוא במטה גם את נבו כהן, ששימש כיועץ של איתמר בן גביר. ניגודים מעניינים. כך תיראה גם רשימתו: מועמדים מכאן ומכאן, שהדבר היחיד שמאחד אותם: נאמנות מוחלטת לבנט. לא עוד שקלי וסילמן.

בסביבתו מודעים לעובדה שאם הבחירות ייסובו סביב "כן ביבי", "לא ביבי", יהיה קשה לבנט לקושש קולות מהמחנה הנגדי, שנוטה לצופף שורות סביב מנהיגם, כאשר תוקפים אותו. זו הסיבה שבנט עושה הכול כדי שהבחירות יעסקו בעיקר בחוק הגיוס ומכאן נגזר כל הקמפיין שלו.  

ב"חדשות 12" נטען כי יש לבנט קבוצה שמהדהדת את מסריו ברשתות החברתיות. באחת הפעמים ביקש מהם להפיץ את הפרסום על משא ומתן כספי בין נתניהו לחרדים תמורת הישארותם בממשלה, על עמדתו בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית וכן בנושאי יוקר המחייה. מדובר בנושאים בהם אין ניגודי דעות בין בוחריו. זו הסיבה שבנט יציג במרכז מערכת הבחירות שלו את נושא הגיוס, "ההשתמטות החרדית" ו"ברית המשרתים". מסריו יהיו חריפים וקיצוניים,  כדי לתת משקל נגד ללפיד ולליברמן. לעיתים יהיה קשה ממש להבדיל ביניהם.  

בד בבד יהיה מעניין לעקוב ולראות כיצד יתייחס בנט לשיתוף פעולה אפשרי עם רע"ם של ח"כ מנצור עבאס, דבר שירחיק ממנו בוחרי ימין. לפי הסקר לעיל, רק 3% מבוחריו תומכים בשיתוף פעולה עם רע"ם. בפעם הקודמת התחייב שלא לשתף פעולה עימם והפר את הבטחתו. כמו כן  יצטרך בנט להתייחס לשיתוף פעולה עם יאיר גולן, הקיצוני משמאל "מזהה התחביבים".

נתון מעניין נוסף: אי אפשר לקבוע בוודאות שבנט יהיה אופוזיציונר לנתניהו. בסופו של דבר בנט, ממוקם אידאולוגית בימין. השאלה שהוא מתחמק ממנה: מה יקרה אם נתניהו יעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר ובנט אחריו בפער לא גדול. האם אז הוא ייכנס לממשלת נתניהו וישמש כשר הביטחון. תסריט הפוך לא יקרה, כיוון שנתניהו אינו יכול לשמש כשר בממשלה, כיוון שהחוק אוסר על מינוי נאשם בפלילים לתפקיד זה.

דרוכים וערוכים

אם לא השיחה המתוחה שנערכה ביום חמישי שעבר בין טראמפ לנתניהו, ייתכן שהשבוע היינו לאחר תקיפה ישראלית באיראן על כל המשתמע מכך. כך עולה מהדיווח שלשום ב"ניו יורק טיימס", שמסתמך על מקורות ואנשי תקשורת במדינת ישראל.

לפי העיתון האמריקאי רב התפוצה, ההדלפות והתדרוכים שהגיעו לכלי התקשורת בארה"ב, סיפרו כי ישראל הייתה מוכנה לתקוף באיראן בעת שהמשלחות מאיראן ומארה"ב דנו בהסכם הגרעין החדש. העיתון ידע לספר כי בוושינגטון מעריכים, שמדינת ישראל יכולה לבצע את המתקפה שבע שעות לאחר קבלת אישור מהדרג המדיני. במילים אחרות: חיה"א הישראלי דרוך ומוכן לפעולת ההתקפה עם כל התוכניות הנדרשות.

בהקשר זה אפשר גם להסביר את ההדלפה לסי.אן.אן שפורסמה בשבוע שעבר, לפיה מדינת ישראל מבצעת הכנות משמעותיות לקראת תקיפה באיראן. מקורות אמריקאים שצוטטו בדיווח ציינו כי ארה"ב עוקבת מודיעינית אחר אימוני חיה"א הישראלי ואחר תזוזות של נשק אסטרטגי.

השאלה המרכזית העומדת על הפרק: מה מסתתר מאחורי ההדלפות הללו ואת מי הן נועדו לשרת. יש הטוענים כי לא מדובר בהדלפה מקרית, אלא באינטרס אמריקאי דו צדדי. מחד, הוא נועד להראות לישראל שוושינגטון עוקבת חזק אחר ההכנות לתקיפה ויודעת מה קורה. מאידך, ארה"ב מאותתת לאיראן שקיימת אופציה צבאית ממשית מצד מדינת ישראל, שעלולה לצאת מהשליטה, ולכן מוטב לה לאיראן להתגמש ולקבל את תנאי הסכם הגרעין.

לפי תזה זו משתמשת ארה"ב בישראל כמנוף לחץ על איראן ולכן כל הדיבורים על מתיחות בין טראמפ לנתניהו, שגרמה לחגיגה תקשורתית רחבה בישראל ("המחלוקת על איראן, גדולה יותר מהמחלוקת על החטופים"), אינה עומדת במבחן המציאות. אם כך הם הדברים, הרי שמובן היטב מדוע טראמפ חשף שלשום, כי הזהיר את נתניהו מפני תקיפה באיראן. הכול כנראה מתוכנן מראש, כולל הודעת ההכחשה הראשונית של מדינת ישראל, שנועדה כביכול לשמור את הדברים בסוד, עד שהדבר יצא בפומבי מפי הנשיא עצמו.

כך או כך, ה"דונט" של טראמפ לנתניהו גרם לפרשנויות רבות, ובראשם השאלה האם אכן מדינת ישראל מסוגלת להפציץ את הגרעין האיראני ללא סיוע אמריקאי, והאם האמריקאים יסייעו יחד עם הקואליציה הבינלאומיות להדוף את התגובות הצפויות של האיראנים, כפי שסייעו בסבב הקודם. השאלה מתעצמת לנוכח העובדה שהאמריקאים פינו מהאזור את נושאת המטוסים ואת המפציצים, שהוצבו כאן בעמדת היכון. 

אם בוחנים לעומק את דברי טראמפ מגלים נקודה נוספת: הנשיא האמריקאי הצהיר כי "בטלפון אחד הכול יכול להשתנות", קרי האופציה הצבאית עדיין קיימת בתוך שניות של החלטה. יתכן מאד שזו הסיבה שהאיראנים הזדרזו להודיע כי החליטו להשהות זמנית את העשרת האורניום, דבר שהתנגדו לו בתקיפות בכל מהלך השיחות.

בינתיים מדינת ישראל תוקפת בתימן, אך העיניים לכיוון איראן. הערכה היא שהימים הקרובים יהיו דרמטיים. הדרג המדיני עוקב אחר ההסכם המתרקם, שמעורר דאגה וכאמור על פי פרסומים זרים, העלה חיה"א כוננות לתקיפה באיראן. מתח באוויר, תרתי משמע.   

מינוי וגינוי

מתקפת השמאל והמחאה נגד מינויו של האלוף דוד זיני, לראש השב"כ נמשכה השבוע ביתר שאת תוך אמירות שלוחות רסן נגדו אישית. המטרה: לגרום לזיני לסגת מעצמו מהתפקיד. לדבריהם, סיכול המינוי הוא כיום "האירוע החשוב ביותר בתולדות הסכסוך בין שני חלקי העם". בהתאם לכך הפכו הנימוקים נגד זיני להזויים ומוזרים.

תחילה ניסו לדווח כאילו בענייניות, שהאיש אינו מתאים כיון שהוא מגיע מבחוץ, אינו מכיר את המערכת ואינו ערביסט. אולם כאשר ענו להם שגם אלי שרביט, האיש בו תמכו (כיון שהיה קפלניסט), מגיע מבחוץ ואינו ערביסט, עברו לנימוקים "משכנעים" יותר והצהירו כי "השב"כ נפל", "המינוי נחשב להפרת אמונים" וכו'. 

בהמשך עברו לדון אישית בזיני, וכינו אותו "משיחי" עקב הכיפה הגדולה שעל ראשו, כשהם לא שוכחים לציין שיש לו 11 ילדים. כאשר זה לא עזר, ציינו כי רכזי שטח בשב"כ מאיימים לפרוש אם הוא ימונה. מיותר לציין שאין לדברים הללו כל ביסוס עובדתי.

בד בבד פנו אליו אישים בשמאל, דוגמת נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' אריאל פורת, שביקשו להימנע מלקבל את התפקיד, בנימוק שהדבר עלול להביא למלחמת אזרחים ולשפיכות דמים. גם ח"כ איזנקוט קרא ל"פקודו לשעבר" זיני, להודיע שאינו חפץ בתפקיד. לקריאות הללו הצטרפו אנשי תקשורת מהשמאל שביקשו להתנגח בנתניהו וציינו כי "זיני יהפוך לשותף אקטיבי לפירוק המדינה ומוסדותיה, החלום של משפחת המלוכה". כתב נוסף (יוסי מזרחי) התבטא בזלזול: "זה לא אלוף, זה איש עלוב". אחרים הוסיפו כי "אות קין תלווה אותו מעכשיו". ואי אפשר בלי שקמה ברסלר, שלוקחת כל אירוע לכיוון המחאה: "עלינו לוודא שהמינוי לא יצא לפועל".

יש הטוענים כי בשמאל חוששים שאם זיני ימונה, הוא יחשוף פרשיות עלומות בדבר השמועות על  "הסוכן הכפול" ושלל הדוחות הסודיים. כמו כן הם חוששים שזיני יפרק את פעילות החטיבה היהודית בשב"כ – נקודת מחלוקת קבועה וממושכת עם הימין.

באופן מפתיע, מי שקיבל את המינוי היה ראש השב"כ היוצא, רונן בר שעוזב עוד שבועיים את תפקידו ולכן התקשר לזיני לתאם חפיפה תוך שהוא מברכו על המינוי. הפתעה. התומכים במינוי מציינים כי דווקא איש מבחוץ יוכל לרענן ולנער את הארגון מהפוליטיזציה שדבקה בו. 

כך או כך, היועמשי"ת מונעת בשלב זה את מינויו של זיני והשאלה עד כמה הממשלה תלך עם זה עד הסוף, וכיצד יפסוק הבג"צ (תלוי בהרכב). 

הבריון והביזיון

יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן, ממשיך לייצר כותרות. נדמה שהוא התאהב בכך. יש כנראה מי שיעצו לו להישאר כל הזמן בתודעה הציבורית ובתקשורת, ללא שום קשר לעצם הדיווח, העיקר ששמו יוזכר.

השבוע הוא הגיע לשדרות והתנגח עם פעילי ימין שקראו לו בוגד. גולן צרח לעברם בקול ניחר כי הם מובילים שנאה, ובתוך כדי דיבור ציין שנתניהו הוא הבוגד. קודם לכן בסוף שבוע שעבר התפרץ והדף באלימות אזרח בקרית שמונה, שקרא לו להוריד את דרגותיו לאור דברי הבלע שהשמיע על "התחביב הישראלי להרוג תינוקות בעזה". הדיווח הזה הוצנע בתקשורת. נקל לתאר מה היה קורה לו מדובר היה במנהיג ימין שהיה נוהג כך.

התנהגותו הבריונית לא מפריעה לשמאל לשאת את שמו בגאווה ולהכתירו כמנהיג הבלתי מעורער שלהם. "יש פה מנהיג שמאל שלא מפחד", כתבו ב"הארץ" וציינו כי בימין מבינים רק כוח וזה מה שגולן מראה להם. 

בשאר מפלגות האופוזיציה מתקשים לבלוע את גולן. מצד אחד התנערו מהכינוי בוגד שקראו לעברו בשדרות (ולא עשו זאת כאשר הוא עצמו וכן אנשי המחאה כינו כך את נתניהו). לפיד אף נפגש עמו ליישב את ההדורים, לאחר שיצא נגד אמירתו על "תחביב הרג התינוקות בעזה". מאידך קשה להם עם ניסיונו לבלוט על חשבונם. מהסיבה הזו שמחו, שנמנע מלהשתתף השבוע בפגישת ראשי האופוזיציה עקב לו"ז צפוף שלו.

אתמול נמשך הקרע באופוזיציה כאשר גולן קרא למפלגות "יש עתיד", "המחנה הממלכתי" ו"הדמוקרטים" להתאחד לפני הבחירות ולהקים את המפלגה הגדולה בתוך הגוש. לפיד מיהר להתנער מהדברים ובסביבתו ציינו שהגיע הזמן, שגולן יפסיק לעזור לנתניהו בהצהרות מזיקות. משום שהוא יודע שבאופן זה הוא פוגע בסיכויים לנצח את נתניהו. "הוצגו לו סקרים שמוכיחים שאיחוד כזה מקטין את הגוש ומחזיר בוחרים לנתניהו. לא ברור מדוע הוא מתעקש להפוך את עצמו לנכנס הכי גדול של הימין רק בשביל כותרות".

בסביבתו של גולן מיהרו להשיב כי הגיע הזמן שלפיד יפסיק לרוץ אחרי הסקרים ויתחיל לגבש עמוד שדרה ערכי. "חייבים להפסיק עם הפוליטיקה הישנה. היא לא ניצחה אף מערכת בחירות. מספיק לפחד. גם למירב מיכאלי הוצגו סקרים ויעצו יועצים, וראינו איך זה נגמר".

לא נותר אלא לאחל הצלחה לשני מחנות ה'יאירים' במלחמתם אלו נגד אלו.

דו עט – המילים המרכזיות של השבוע 

מלחמת נצח: בתקשורת פשפשו ומצאו הקלטות של זיני בהם הוא מזהיר מפני "מלחמת נצח" מול אויבי ישראל. "הנה זו ההוכחה שהוא רוצה מלחמה תמידית" מיהרו להזהיר מפניו. הרמטכ"ל איל זמיר, מיהר להרגיע ובתגובה פורסם נאומו בעזה, כי אין מדובר במלחמה תמידית, אלא במלחמה עם קץ.

600 ימים: השבוע ציינו 600 ימים למלחמה ובעיקר 600 ימים בהם מוחזקים עדיין חטופים בעזה. המספר העגול נועד לחבוט כמובן בממשלה שאינה מסיימת את המלחמה. מנגד צוינה העובדה שאפשר היה לסיים את הכול מזמן, לו ההנהגה הצבאית הקודמת בראשות הרמטכ"ל הלוי, הייתה מורה על פעולות התקפיות כפי שעושה היום הרמטכ"ל זמיר ולא על פשיטות נקודתיות בלבד.

ניגוד עניינים: בנימוק הזה משתמשת היועמשי"ת כדי לפסול את מינויו של דוד זיני לראש השב"כ עקב פרשת קטארגייט. בתשובה, היו שהזכירו כי כל חקירת קטארגייט נועדה ליצור ניגוד עניינים, שימנע את הדחת ראש השב"כ המתפטר רונן בר. בד בבד הוגשה עתירה לבג"צ על ניגוד עניינים של היועצת עצמה בחשד להפרת אמונים בסיוע לבנה בפרשה פלילית.

תכנית החלוקה: צמד מילים זה לא נועד להזכיר את תוכנית החלוקה המנדטורית של ארץ ישראל, אלא תכנית חלוקה של הסיוע ההומניטרי בעזה, שיצאה לדרך השבוע. בחמאס חשים שהם מאבדים שליטה עקב הצלחת התכנית, המעקרת את שלטונם, וזו אחת הסיבות המרכזיות לקידום תכנית וויטקוף להחזרת החטופים.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'