חודש: מאי 2025

פרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד משה אטיאס, בן 18.5 מאשדוד, אשר ביצע עבירות בטחוניות חמורות בשירות איראן ובזמן מלחמת "חרבות ברזל". כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ועוד.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אלירן אשכנזי מפרקליטות מחוז מרכז, הנאשם יצר קשר עם סוכני מודיעין איראניים דרך אפליקציית טלגרם וקיבל מהם לבצע משימות שונות של תיעוד איסוף מידע רגיש ותיעוד מקומות ציבוריים.

בתאריך 23.4.25, הגיע הנאשם לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם היה מאושפז ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ובהנחייתו של הסוכן האיראני, תיעד את קומת האשפוז של ראש הממשלה לשעבר, את מערך האבטחה סביבו וניסה לאתר את מספר חדרו. במהלך שהותו במקום, הוא אף התחזה לביקור קרוב משפחה בניסיון לעקוף את האבטחה על מנת לצלם את חדרו של בנט, אך נעצר על ידי מאבטח.

בנוסף, הוטל עליו לצלם סרטונים של דרכי הגישה לבית החולים ולערוך שרטוטים מפורטים של סידורי האבטחה. הנאשם נעתר לבקשת הסוכן ושלח לו שרטוט חלקי של הקומה, תוך שציין את מיקום המעלית, מיקום הכניסה למחלקה וכן את מיקום השומרים במקום. כן דיווח כי השומרים לבושים בבגדים אפורים וכי הם חמושים בכלי נשק.

עוד עולה מכתב האישום, כי הנאשם ביצע פעולות של השחתת סמלי מדינה, כמו השחתת שטר כסף והצתת מדי צה"ל, תוך תיעוד המעשים והעברת הסרטונים לסוכנים האירנים. כמו כן, הנאשם צילם מרכזי קניות וקניונים ביבנה ובתל אביב ואף הטמין כרטיס סים לפי הנחיות הסוכנים. "הנאשם פעל בזהירות רבה, תוך שימוש בשני טלפונים ניידים לתקשורת עם הסוכנים. בנוסף, הנאשם נקט באמצעי זהירות כמו הזמנת מוניות אקראיות וניווט ללא שימוש באפליקציות מפות, במטרה להקשות על גילוי פעילותו".

בנוסף, מעלה כתב האישום כי בתאריך 28.4.25 שלח המפעיל "סאגי" לאטיאס מנשר שכותרתו "קריאה להחזרת כל החטופים גם במחיר הפסקת הלחימה" ובסופו הכיתוב "רשימת החותמים; דרגה צבאית; שם מלא", לצד קישור לקבוצה בטלגרם שהכילה סרטוני שריפת מדי צה"ל. סאגי הורה לנאשם להדפיס עשרה עותקים מהמנשר, להניח את העותקים מתחת למגבי מכוניות חונות ולהסריט את מעשיו. הנאשם סירב לבקשתו זו של סאגי.

בתמורה לביצוע המשימות שהוטלו עליו, קיבל הנאשם סכומי כסף שונים באמצעות הארנק הדיגיטלי, בסך של כ-1800$.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות, כי הנאשם ביצע עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן, ועל אף כי היה מודע להיותם של סוכנים גורמים אשר עוינים את מדינת ישראל, יזם עמם קשר והמשיך לשתף עמם פעולה.

בית המשפט בתל אביב קיבל את כתב האישום שהגישה מח"ש נגד שי פרץ, שוטר ביחידת הפרשים של משטרת ישראל, באשמה של תקיפת אזרחית במהלך הפגנה שהתקיימה לפני כשנתיים בעיר.

המקרה התרחש במהלך מחאה פוליטית שהסתיימה בחסימת נתיבי איילון, עוד הרבה לפני "המאבק על החטופים". במהלך האירוע הופץ סרטון שתיעד פרש משטרה מרחיק מפגינה, מה שעורר ביקורת נרחבת כלפי פעולות השוטרים במקום.

על פי הפרטים שהוצגו בכתב האישום, "במהלך פינוי מפגינים שחסמו את נתיבי איילון, רכב הנאשם לעבר המתלוננת, וכתוצאה מכך סוסו דרך על רגלה. בהמשך, הצליף בה פעם אחר פעם באמצעות המושכות". למרות שהנאשם הכחיש את האשמות, בית המשפט החליט להרשיעו לאחר בחינה מקיפה של כלל החומר הראייתי שהוצג בפניו.

במהלך המקרה הציגה המשטרה גרסה שונה לאירועים. על פי הודעתה הרשמית, לאחר שהוצאה הוראת פיזור למפגינים שהתאספו על כביש 20, תוך אזהרה ברורה כי מדובר בהתכנסות בלתי חוקית ויופעל כוח במידת הצורך, הגיבו שני מפגינים באופן אגרסיבי. הם הניפו שלטי מחאה ומקל דגל כלפי ראשו של הסוס המשטרתי, פעולה שעלולה הייתה לסכן את בטחותם של הסוס, הפרש והמפגינים עצמם. בתגובה, הרחיק הפרש את המפגינה תוך שימוש במה שהמשטרה הגדירה כ"כוח סביר".

נוסף על כך, המשטרה ציינה כי מדובר במקרה חוזר שבו מפגינים תוקפים סוסים משטרתיים באמצעות מוטות עץ המחוברים לשלטים ודגלים. לתיעוד הטענה צורפו תמונות של סוס שנפגע על ידי מפגינים בתקרית נפרדת שהתרחשה באותה הפגנה.

התהליך שהוביל לחקירה החל מיד לאחר האירוע. באותו לילה התקיימה שיחה בין מפכ"ל המשטרה לשעבר יעקב שבתאי לבין מפקד מחוז תל אביב דאז, ניצב עמיחי אשד. במהלך השיחה ביקש המפכ"ל מהניצב לפתוח בחקירה מקיפה של המקרה. בהתאם לבקשה, תוך שעות ספורות זומן הפרש לחקירה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם שגריר ישראל בארצות-הברית יחיאל לייטר ושמע ממנו עדכון מיידי על פרטי פיגוע הטרור הרצחני שאירע בוושינגטון. ראש הממשלה חיזק את ידי השגריר ועובדי השגרירות ובלשכתו אמרו כי הוא "מזועזע מן הרצח האנטישמי המחריד של שני עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון, ארצות-הברית".

בתוך כך, התובעת הכללית של ארצות-הברית, פאם בונדי, שוחחה עם ראש הממשלה ופירטה את כל הידוע בשעה זו על זהות הרוצח ועל שני עובדי השגרירות שנרצחו.

התובעת בונדי אמרה לראש הממשלה כי היא מצטערת עד עומק לבה. כמו כן הוסיפה כי הנשיא דונלד טראמפ מעורב בניהול האירוע, וכי ארצות הברית תדאג להביא את הרוצח למשפט צדק. התובעת בונדי ביקשה למסור את תנחומיה למשפחותיהם של בני הזוג הצעיר שעמדו להתארס בקרוב. ראש הממשלה הודה לה ולנשיא טראמפ על ההתייצבות הברורה נגד תופעת האנטישמיות.

ראש הממשלה נתניהו פרסם הצהרה רשמית בעקבות הרצי והודיע כי הנחה לתגבר את סידורי הביטחון בנציגויות ישראל בעולם: "אנו עדים למחיר הנורא של האנטישמיות ושל ההסתה הפרועה נגד מדינת ישראל. עלילות הדם נגד ישראל עולות בדם ויש להילחם בהן עד חורמה. לבי דואב עם משפחותיהם של הצעיר והצעירה האהובים, שחייהם נגדעו באחת על ידי רוצח אנטישמי מתועב.

הנחיתי לתגבר את סידורי הביטחון בנציגויות ישראל בעולם ואת האבטחה על נציגי המדינה״.

במערכת הפוליטית מגיבים לפיגוע הרצחני בוושינגטון ויש גם מי שמפנה אצבע מאשימה לסגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן, בעקבות דבריו נגד לוחמי צה"ל.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר אמר כי הוא הזדעדע "לשמוע על הפיגוע הרצחני בוושינגטון, בו שילמו בחייהם שני עובדי השגרירות הישראלית. שולח את תנחומיי למשפחות היקרות ששכלו את יקיריהן, וחיזוקים לצוותי החוץ של ישראל, הנלחמים את מלחמתנו בעולם שעה שעה".

בן גביר הוסיף כי "לצערי, האנטישמיים בעולם שואבים חיזוק מפוליטיקאים נבלים בישראל, המאשימים את חיילי צה״ל ברצח ילדים כתחביב. דם הנרצחים על ידיהם".

חבר מפלגתו, שר המורשת עמיחי אליהו, קרא לילד בשמו המפורש ואמר: "עלילות הדם של יאיר גולן מהודהדות בקרב נאצים ושונאי ישראל ברחבי העולם, את המחיר עליהם אנחנו משלמים עכשיו בפיגוע הרצחני בוושינגטון וההיסטוריה מלמדת אותנו שנשלם עוד בהמשך. יאיר, הדם של עובדי השגרירות על הידיים שלך ושל חבריך. תנחומיי הכנים למשפחות הנרצחים".

גם שר התרבות והספורט מיקי זוהר האשים את גולן, אולמרט וחבריהם: "מזועזע מהפיגוע הרצחני נגד עובדי השגרירות שלנו בוושינגטון שם ביקרתי רק לפני מספר ימים. ‏אני מבקש לחבק את כל עובדי הסגל הדיפלומטי ברחבי העולם בכלל ובארה״ב בפרט. ‏כאשר פוליטיקאים שפלים וחסרי אחריות מוציאים את דיבתה של ישראל רעה עם הכפשות שקריות על רצח עם ופשעי מלחמה ברור היה שהאנטישמיות תרים את ראשה ומחבלים פלסטינים יקבלו רוח גבית לבצע פיגועים".

יו״ר הדמוקרטים, יאיר גולן, בחר שוב שלא להתנצל על דברי הבלע שלו ובמקום זאת אמר: "ממשלת כהנא חי של נתניהו היא שנותנת דלק לאנטישמיות ולשנאת ישראל והתוצאה – בידוד מדיני חסר תקדים וסכנה לכל יהודי בכל נקודה על פני הגלובוס".

פרטים חדשים ומזעזעים עולים מעדויות ראשונות של נוכחים באירוע הירי בו נהרגו בני זוג יהודים, עובדי השגרירות, ונפצעו שניים נוספים ליד המוזיאון היהודי בוושינגטון. העדויות מגלות כיצד הצליח התוקף להטעות את הסובבים אותו.

מהדיווחים החדשים מהמקום עולים פרטים על אליאס רודריגז (30) משיקגו, שבצע את הירי הקטלני, ואיך הוא הצליח לחדור לבניין בסמוך לזירה ולהישאר שם זמן רב מבלי שמישהו יזהה שמדובר בביצוע הירי זה עתה.

יוני קאלין, שהיה נוכח במקום, סיפר לרשת FOX5 על הרגעים הראשונים: "ראיתי מישהו רץ בגשם, רטוב כולו, המאבטח נתן לו להיכנס – כנראה חשב שהוא קורבן. הוא היה נראה בשוק, אפילו קיבל מים מאנשים. הוא עצמו ביקש שיקראו למשטרה, ורק אחרי עשר דקות, כשהשוטרים הגיעו – הוא אמר 'אני עשיתי את זה'".

מהעדות עולה תיאור מדהים של הזמן שבו ישב הרוצח בין הנוכחים: "לא קלטנו שהוא רצח שניים, הוא ישב איתנו רבע שעה. רק כשאמר 'אני לא חמוש' ושלף כאפייה אדומה – הבנו. הוא התחיל לצעוק 'שחרור פלסטין, מהפכת האינתיפאדה'", תיאר קאלין. לדבריו, המצב היה עלול להיות חמור הרבה יותר: "תודה לא-ל שהוא השאיר את האקדח בשיחים מחוץ לבניין. רק אחר כך סיפר לי חבר שראה את מצלמות האבטחה – רודריגז פשוט ירה למישהו בגב, הוצאה להורג של ממש, עם 5 עד 10 יריות".

האירוע מצטרף לרשימה הארוכה של תקיפות אנטישמיות בארצות הברית. סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, הגיב: "פיגוע הירי הכואב הלילה בסמוך למוזיאון היהודי בוושינגטון הוא רצח אנטישמי לכל דבר, אירוע טרור שכוון כלפי ישראלים ויהודים. אנו המומים מהתעוזה – אבל לצערנו הכתובת היתה בהרבה מובנים על הקיר.

גל האנטישמיות בארה"ב נמצא בימים אלה בשיאו; לפי בדיקה שערכנו, למעלה מ-40% מכלל התקריות האנטישמיות המדווחות והמתועדות בעולם בשנת 2024 אירעו בארה"ב. מדובר בתופעה שלא החלה היום; הגל הנוכחי הוא תוצאה של עשרות שנים של הסתה שלא טופלה כראוי, קריאות לאינתיפאדה ופגיעה ביהודים שהתקבלו באדישות, של אנטישמיות בוערת באוניברסיטאות וקמפוסים – שעוברת בשתיקה. לכן, אסור לנו להיות מופתעים כשאירועים כאלה קורים.

אנחנו כואבים ומחזקים את משפחות הנרצחים והנפגעים, ומזכירים כי מאבק נגד אנטישמיות הוא מלחמה יומיומית, והשלטונות והרשויות בארה"ב חייבים להיות אקטיביים ולנהוג ביד קשה יותר כדי לבלום את המגמה הקשה הזו".

בתוך כך, יעקב חגואל יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית אמר כי "פיגוע הירי שהתרחש מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון הוא מעשה טרור אנטישמי נפשע כחלק מהמתקפה על העולם היהודי כולו החל מ7/10 זוהי החזית השמינית. זה הזמן של כולנו להתאחד, לזעוק בקול ברור ולהילחם בכל דרך על מנת לנצח במערכה הארוכה הזו.״

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. (ויקרא כה, יז)

רש"י כתב, שהזהיר כאן על אונאת דברים, שלא יקניט איש את חברו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ, ואם תאמר, מי יודע אם התכוונתי לרעה, לכך נאמר ויראת מאלקיך, היודע מחשבות הוא יודע, כל דבר המסור ללב, שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו, נאמר בו ויראת מאלקיך.

והנה מצינו בגמ' בבבא מציעא (נח, ב) 'לא תונו איש את עמיתו' שהכתוב מדבר באונאת דברים, לפי שאונאת ממון נלמד כבר מהפסוק 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך', כיצד, אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך, ואם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה, ואם היו יסורין באין עליו, ואם היו חלאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב 'הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד'.

וכן אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו, לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר מעולם, רבי יהודה אומר, אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו 'ויראת מאלקיך', וכתב רש"י, שנאמר בו 'ויראת מאלקיך', שהדברים הללו רק לבו של מי שעושה אותם יודע אם מתכוון לרעה, ויכול לומר שלא עשה אלא לטובה, וכל דבר המסור ללב, של אדם, נאמר בו שיהא ירא מן היודע מחשבות, אם לטובה אם לאונאה, ובערוך השולחן (חו"מ רכח, ב) כתב, שמבואר שיש אונאת דברים שהיא במסחר, ויש אונאת דברים שהיא בענייני הנפש.

לא יתלה עיניו על המקח

ובמאירי כתב לבאר, מה האיסור לשלא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח שהרי מתוך שהוא בוש לומר שאינו רוצה ליקח אומר לו שאינו שוה כל כך ואחרים שומעים ונמצא גורם לו הפסד, ועוד ביאר שאפילו לא היה אדם שם מ"מ הוא מטריחו ומצערו שחשב למכור ולא מכר.

ובראב"ד (ספרא בהר פרשה ג פ"ד) ביאר, מפני שגונב דעתו שהוא סבור שיש בדעתו לקנותו והוא אינו אלא מתלוצץ בו והרי הוא כסך שמן מפך ריקן מפני שהוא גונב דעת חברו שזה סבור שמכבדו ואינו אלא מתלוצץ בו, ובתוספתא מפרשים, מפני שמשביח דעתו של מוכר, ואפשר לומר שמשביח את דעתו על דבר חנם וליצנות וגניבות דעת.

העולה מזה שרק את בעל הבית אסור לשאול לפי שמצערו ואם שואל רק את העובד בחנות מותר, וכן אם אומר שרוצה לברר את המחיר מותר באופן זה, וכ"כ הגרח"ק.

מכנה שם לחברו

ומצינו שם בגמ', שכל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים, שבחילה פניו מאדימות ולבסוף מלבין, וכ' בתוספות, מה שמאדים בתחילה לפי שהדמים מתאספים לברוח, ואמר רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן, המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, שאל אביי את רב דימי, במה זהירין במערבא, ואמר לו, שלא יחוורו פני חברו, שאמר רבי חנינא, שכל היורדין לגיהנם עולים, חוץ משלשה שיורדים ואין עולים, הבא על אשת איש, והמלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו, מכנה היינו מלבין, אלא לומר שאפי' שרגיל שמכנים אותו כך, ואין פניו מתלבנות, ומכל מקום שמתכוון להכלימו.

ומבואר בדברי רש"י שם שאפי' שאינו מתבייש בכך אסור לכנותו, וכ"כ בפלא יועץ (כינוי) והכס"מ בדעת רש"י וכן משמע בלשון הטור והשו"ע, אמנם ברמב"ם (פ"ו הל' דעות ה"ח) כתב, שלא יקרא לו בשמו שהוא בוש ממנו, ומבואר שדוקא באופן שמתבייש בזה, אמנם קשה לקבוע בזה מה נחשב שמתבייש ויש לנהוג לחומרא בספק דאורייתא, וכן אם יש לאדם שני שמות ואין רוצה שיקראו לו בשם אחד, או לכנותו על שם מום שיש בו ודאי אסור.

לביישו בפניו

כתב בשולחן ערוך (חו"מ תכ, לח) רקק בחברו, חייב, אבל רקק בבגדיו, או שביישו בדברים, פטור, ויש לבית דין בכל מקום ובכל זמן לגדור כפי מה שיראו, ויש אומרים שמנדין אותו עד שיפייס המבוייש, וכתב הרמ"א, וי"א שמכין אותו מכת מרדות, והמוציא שם רע על חברו, הוא בכלל המבייש בדברים, וכתב הסמ"ע (סקמ"ט), שמשמע מהגמ' שאפילו שלא ברבים אסור, אלא שאינו חמור כ"כ כמלבין פניו ברבים, וכן משמע ברמב"ם (פ"ו מה' דעות), וכתב הח"ח בפתיחה (לאוין אות יד) דמה שמשמע מרש"י שם דהיינו דוקא ברבים, אפשר שלא חלק על הרמב"ם, אלא שנקט שאם מביישו ברבים דרך שמשתנים פניו אפילו אינו מדבר אתו קשות, אבל אם דיבר אתו קשות עד שמתבייש, אפילו בינו לבין עצמו עובר, והמצער חברו עובר בלא תונו אפילו אינו מתבייש, והמבייש עובר בשני לאוין.

שורש האיסור שלא לצער חברו

כתב בספר החינוך (מצוה שלח) שלא להונות אחד מישראל בדברים, כלומר שלא נאמר לישראל דברים שיכאיבוהו ויצערוהו ואין בו כח להעזר מהם, שורש מצוה זו ידוע, כי הוא לתת שלום בין הבריות, וגדול השלום שבו הברכה מצויה בעולם וקשה המחלוקת, כמה קללות וכמה תקלות תלויות בו, מדיני המצוה, שלא להכאיב הבריות בשום דבר ולא לביישם, ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות, ואפילו בקטנים ראוי להזהר שלא להכאיבן בדברים יותר מדי, זולתי במה שצריכין הרבה כדי שיקחו מוסר, ואפילו בבניו ובנותיו ובני ביתו של אדם, והמיקל בהם שלא לצערן בענינים אלה, ימצא חיים ברכה וכבוד.

וכ"כ בספר המצוות לרמב"ם (לא תעשה רנא), שהזהירנו מהונות קצתנו את קצתנו בדברים. והוא שנאמר לו מאמרים יכאיבוהו ויכעיסוהו ולא יוכל לעמוד מפני שיתבייש מהם, וכן מבואר בשערי תשובה (שער ג אות כד), המצער כל איש מישראל עובר בלא תעשה, שנאמר 'ולא תונו איש את עמיתו', והוא מענין הצער והמצוק, ובהמשך (קסג) ביאר מה האיסור לצער את חברו, כי האנוש רמה ותולעה, וכן נקרא גם עוד בחיים חייתו, ולא דיו שלא ישח ולא ישפל, כי ישתרר גם השתרר שלא לשם שמים, וגם במחשבת הגאוה מבלי השתרר נפסד האדם, שנאמר (משלי טז, ה) 'תועבת ה' כל גבה לב, ועוד כתב (קסה), כי הוא מצער את הצבור בהטלת אימתו, ונאמר (ויקרא כה, יז) 'ולא תונו איש את עמיתו', והוא על ענין הצער בדברים כאשר בארנו כבר.

ובשולחן ערוך הרב (חו"מ הל' אונאה סעיף כח) שגם המקללו בפניו יש בו משום אונאת דברים לבד מאיסור קללה לשום אדם מישראל שהוא אפילו שלא בפניו כמ"ש 'לא תקלל חרש', ובאור החיים כתב, שגם המרמה את חברו בדברי שקר הוא בכלל אונאת דברים, ובקובץ אגרות לחזון איש (ח"א ריא) כתב, שיש לדקדק בשמירת לא תעשה שאדם דש בעקביו וביחוד בין אדם לחברו והרי צריך ליזהר שלא לגרום צער לחברו בדיבור קל אף לרגע ויש בזה לא תעשה דאורייתא, וכתב ביראים (סימן קפ), כשם שאונאה בדברים כך אונאה בעין רע שאמר פני רעים שמסור ללב.

וכתב הגרי"פ פערלא בספר המצוות לרס"ג (הרב (עשה כח) בלאו של 'לא תשא עליו חטא', שלא יביישנו וילבין פניו ברבים בשעת תוכחה אלא יוכיחנו בצנעא, והקשה שהרי נלמד איסור זה מאונאת דברים, שמלבין פני חברו הוא בכלל אונאת דברים, שהאיסור הוא שלא לבייש את חברו ולהלבין פנים, וכתב לבאר, שלומדים מלא תונו גם אזהרה למצער חברו בלא הלבנת פנים, וכן בגמרא ערכין ובספרא אמרו הוכח תוכיח יכול אפילו מוכיחו ופניו משתנות ת"ל ולא תשא עליו חטא וכו', הרי שכתב שאזהרת לא תשא עליו חטא היינו שלא ימנע מלהוכיחו בדברים, שכל שמתבייש פניו מלבינים, וביוש קרי הלבנת והשתנות פניו.

גזל שינה

ובפתחי חושן (ח"ה גניבה ואונאה) כתב לגבי גזל שינה, כיון שצער גדול הוא הרי זה בכלל לא תונו, ולשון גזל אינו מדויק כ"כ בזה אבל איסור צער ודאי יש בזה, וכ"כ בשו"ת קרן לדוד (או"ח סימן יח) שאסור מן התורה להקיץ חברו בשנתו משום צער, וכתב שם אם חייב להקיצו כדי שיקיים מצוה דאורייתא או דרבנן או לאפרושי מאיסורא, וגם עובר משום ואהבת לרעך כמוך, והזכיר שם במי שעושה רעש בביתו או ברחוב בשעה שהשכנים ישנים, ונראה פשוט שה"ה הגר בקומה עליונה ועושה רעש באופן שמפריע לשכן שלמטה במנוחתו, ה"ז בכלל מצער.

אונאה ליראי השם ולרשעים

ובגמ' שם, אמר רב חננא בריה דרב אידי, מאי דכתיב 'ולא תונו איש את עמיתו', עם שאתך בתורה ובמצוות אל תונהו, ובנמוקי יוסף (לב, ב מדפי הרי"ף) הביא מהרי"ף שלמדנו שלא הזהיר הכתוב באונאת דברים אלא יראי השם, ועוד הביא בשם המדרש, אם הונה עצמך מותר אתה להונהו שזה אינו קרוי עמיתך, וכן מצינו בגמ' במגילה (כה, ב) שמי שיצא עליו שם רע בודאי, שמותר לגנותו, כמו שמצינו במועד קטן (יז, א) ברב יהודה שנדה אותו תלמיד ואמר שמי שעבר על דברי רבנן מותר לקרותו עבריין וכ"כ הרמ"ה מקוצי.

וכ"כ הב"ח בשם המרדכי הארוך שבאונאת ממון אסור אפי' שאינו מקיים את המצוה, לפי שנאמר שם 'אל תונו איש את אחיו' אפי' שאינו אחיך, וכ' הב"ח בשם ספר החכמה, שא"כ נמצא שאונאת ממון חמור יותר מאונאת דברים, והרי מצינו שגדול אונאת דברים מאונאת ממון, ואפשר לומר שמיעט גוי אבל ישראל אפילו אין עושה מעשה עמך, אמנם מדברי הגמ' משמע שאם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך, משמע שאם אינו בעל תשובה אין בו אונאת דברים, והביא בשם בשם הר"א מרעגנשפורג מהגמ' בבבא בתרא (קנו, א) שאם הוא רשע ואין בידינו לכופו בענין אחר לקיים דברי תורה שאם מכים את גופו לקיים מצות, כ"ש שאת ממונו, וא"כ מותר גם באונאת ממון כדי שיחזור בו מרשעתו.

בשולחן ערוך (חו"מ רכח, א) כתב, כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים, וכתב הרמ"א ויש אומרים שאין מצווין על אונאת דברים אלא ליראי השם (נ"י), ומי שמאנה את עצמו מותר להונהו (שם בשם המדרש), ובסמ"ע (סק"ד) כתב, שבלשון המדרש כתב שאם הונה עצמך מותר וכו', שיש שפירשו, אם אחד מאנה אותך, ג"כ אתה מותר להונהו, והיינו עצמו של זה שחוזר להנהו, והקשה, שאי"ז משמע בלשון, וכן אפי' אם מאנה אחרים, אלא ביאר שמדובר באופן שמזלזל בכבוד עצמו ונפשו, שבזה לא הזהירה התורה וגם אחרים מותרים להונהו ולזלזל בכבודו, שאיש כזה אינו ירא שמים, וכן משמע קצת בנ"י וכתב לבאר שאינו נקרא עמיתך, לפי שאינו מכלל בני הישוב והדרך ארץ.

וכתב החפץ חיים (חובת השמירה פרק יד), שנראה דהיינו דוקא בדבר שמפורסם בישראל לאיסור, ואצלו הופקר הדבר, אבל סתם איש כל שהוא בכלל ישראל, יש עליו איסור אונאת דברים, ששייך בכל אדם אפילו אינם שוין במדרגתן, וכמאמר התנא באבות אל תהי בז לכל אדם, וכללו בזה, אפילו אחד חכם אחד עם הארץ כל שלא הופקר אצלו איסורי תורה.

אונאת אשתו

עוד מצינו שם בגמ', אמר רב, לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו לצערה, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, וכתב רש"י, שפורענות אונאתה ממהר לבא, אמר רבי חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה לאדם אלא בשביל אשתו שנאמר ולאברם היטיב בעבורה אמר להו רבא לבני מחוזא שיכבדו את נשותיהם כדי שיתעשרו עי"ז.

ובסמ"ע (סק"ה) כתב, לפי שהאשה רכה בטבע ועל צער מעט היא בוכה, והשם יתברך מקפיד על הדמעות, והביאו שם בגמרא, אמר אמר רבי אלעזר, מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי' ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהילים לט, יג) 'שמעה תפילתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש', ופירש רש"י, אף על פי שתחילת הפסוק בשון בקשה הוא, מ"מ מ"ש אל תחרש לשון עתיד הוא, והיינו, בזאת אני בוטח שאין מדרכך לשתוק ולהחריש על הדמעות.

אונאה בשוגג

הנה בספר החינוך (מצוה רמג) במצות ואהבת לרעך כמוך כתב, שהעובר עליה ולא נזהר בממון חברו לשומרו, וכל שכן אם הזיק אותו בממון או צערו בשום דבר לדעת, ביטל עשה זה, ומשמע שבשוגג אינו עובר, וכ"כ (מצוה רמ) שלא להלבין פני אדם מישראל, שהעובר עליה והלבין פני חברו ברבים במזיד, עבר על מצות מלך, דוקא במזיד, וכ"כ הרמב"ן (ויקרא כה, יד) שהמאנה את חבירו לדעת עובר בלאו, וכ"כ בשו"ע (חו"מ רכח, ה) שאם כוונתו לביישו אסור, וכן מבואר בדברי רש"י, שהדבר מסור ללב שיכול לומר שהתכוון לטובה, ומשמע שאם היה מתכוון לטובה אין בזה איסור, וכ"כ המגיד משנה (פי"ד הל' מכירה הי"ח), ואם עשה מעשה שיודע שיוכל להזיק גם אם לא התכוון להזיק בפועל לחברו עובר באיסור.

אונאה ברמז

והנה מצינו שם בגמ', דרש רבא, מאי דכתיב 'ובצלעי שמחו ונאספו… קרעו ולא דמו', אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ, ולא עוד, אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי, דוד, הבא על אשת איש מיתתו במה, ואני אומר להם, מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעולם הבא, שהם עשו זאת הערמה וברמז כשואלים ממנו דבר הלכה, והתכוונו להקניטו.

ובספר החינוך (מצוה דלח) כתב, שראוי להזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהי נשמע חירוף לבני אדם, כי התורה הקפידה הרבה באונאת הדברים, לפי שהוא דבר קשה מאד ללב הבריות, והרבה מבני אדם יקפידו עליהן יותר מן הממון, וכמו שאמר,ו גדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שבאונאת דברים הוא אומר ויראת מאלקיך וגו', וכל אחד צריך להזהר כפי מה שיראה, כי השם ברוך הוא הוא יודע כל פסיעותיו וכל רמיזותיו, כי האדם יראה לעינים והוא יראה ללבב, וכ"כ החפץ חיים בחובת השמירה (פרק יד), שגם בכתב או ברמז שייך איסור של אונאת דברים, אם כונתו לצערו. וכמו לענין איסור לשה"ר ורכילות כמבואר בחפץ חיים.

אם מורידים אותו מאומנותו

ובשו"ת חתם סופר (ח"ה חו"מ קעו) כתב השואל, באחד שפגע באיש נכבד שהתל בו שילדה אשתו של השוחט בן זכר ושמכבדו במצות מילת בנו באשר ידע שמהדר מאוד על מצוה זו, ונסע לאותו מקום ארבע שעות ושיקר אותו האיש לפי שילדה נקבה והיה לשחוק בעיני כל, האם צריך לפטר את השוחט מאומנתו על אותו מעשה, והביא החת"ס שיש בזה דין אונאה שהרי מצינו בגמ' בב"מ שאם היו חמרים מבקשים תבואה ממנו ואמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר לעולם, ופסק השו"ע (חו"מ רכח, ד) שעובר על לאו דלא תונו, ובדיני ממונות מצינו שהשוכר את הפועל לעשות לו מלאכה ונמצא שאין לו, וצריך לשלם לו שכרו ושכר מילה הוא עשרה זהובים, ושכר פסיעות אין בידי לשער, ויש לפטרו מאומנותו עד שירצה אותו.

להתחתן לפני האח הגדול

בשו"ת אגרות משה (אהע"ז ח"ב סי' א) כתב השואל, אם אח צעיר יכול להתחתן קודם אחיו הגדול כשאחיו מקפיד, וכתב, שיכול גם לכתחלה האח הצעיר להתחתן אפי' שאחיו הגדול לא נזדמן לו עדיין אשה לישאנה, כי הרי הוא מחוייב לישא אשה ואיך שייך שלא יקיים חיובו בשביל אחיו הגדול, ואפי' שזה באונס שלא נזדמנה ההוגנת לו, מ"מ לא יבטל גם הצעיר מצותו, וכן אם ימתין לאחיו כבר לא ירצו בשידוך שהוא שידוך הגון, ודאי שאין עליו להפסיד ענין חשוב בשביל זה, ומה שהביאו ראיה מהש"ך (יו"ד רמד, סקי"ג) לאסור, היינו דוקא כשהשתדכו שני האחים והנידון מי קודם לנישואים, שהולכים אחר הגדול ואפי' שהקטן יותר חכם, כיון שאמר רב אמי שבישיבה הלך אחר חכמה ובמסיבה הלך אחר זקנה, דהיינו של משתה וכן לנישואין.

ומה שרצו לומר שיש להמנע משום שהוא בושת לאח הגדול, כעין הלבנת פנים שהוא איסור חמור, אפשר שכיוון ויש הרבה שרוצים ללמוד,  שחושבין שאחר הנישואין שיהיה רחיים בצוארו לא יוכל ללמד כדאיתא בקידושין (כט) ואיך שייך שיחכה לאחיו במה שרוצה לחכות עד שיזדמן לו אשה חשובה שתרצה בו, וגם מסתבר שלא שייך לאסור לאדם מלעשות עסקיו וכל צורכי גופו בטענה שאחד יתבייש ע"י זה במה שהוא לא הצליח כמותו. ולכן אין בזה שום איסור ואף לא שום דבר שלא כהוגן בזה שישא הצעיר תחלה ואדרבה זכה במצוה גדולה של נישואין ופו"ר שחייב בן עשרים.

גודל איסור אונאה

ומצינו שם בגמ' כמה גדול איסור אונאה, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי שם בגמ', גדול אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו ויראת מאלקיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלקיך, ורבי אלעזר אומר, זה בגופו וזה בממונו, רבי שמואל בר נחמני אמר, זה ניתן להישבון, וזה לא ניתן להישבון, ואמר רב חסדא, כל השערים של תפילה ננעלו חוץ משערי אונאה, שנאמר 'הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך', וכתב רש"י שהצועק על אונאת דברים – אין השער ננעל בפניו, אמר רבי אלעזר, הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה, שנאמר ובידו אנך, אמר רבי אבהו, שלשה אין הפרגוד ננעל בפניהם, אונאה, וגזל, ועבודה זרה, אונאה – דכתיב ובידו אנך, גזל – דכתיב חמס ושד ישמע בה על פני תמיד, עבודה זרה – דכתיב העם המכעיסים אתי על פני תמיד.

וביאר האלשיך, במה שאמר 'אל תונו איש את עמיתו', לומר הלא בעיניך אתה איש שהוא חשוב ככל איש או אנשים שבמקרא, מה שאין כן שכנגדך שאתה נותן בו דופי ומביישו ומאנה אותו בדברים, וכן יראה לך כי צדיק אתה ממנו וראוי ליקרא ה' אלקיך מה שאין כן הוא והנך טועה, וזהו ולא תונו איש את עמיתו כו', כי על מה שאתה איש חשוב בעיניך הנה אצלי עמיתך וחברך איש כערכך, וזהו איש את עמיתו, כי אם איש חשוב אתה עמיתך דומה לך הוא זה, ואשר בעיניך שיותר תתייחס אתה ליקרא אני אלקיך, הנה ויראת מאלקיך, כי אני ה' אלקיכם כמוך כמוהו, כי מי יודע איזה יכשר לפניו יתברך הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

שני יהודים, עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון, נרצחו הבוקר (חמישי) בפיגוע ירי במוזיאון היהודי בעיר. האירוע התרחש במהלך אירוע של ארגון יהודי אמריקני, בהשתתפות עשרות צעירים ועסק במציאת פתרונות הומניטריים לעזה. על פי דיווחים בארצות הברית, הנרצחים היו מאורסים שעמדו להינשא בקרוב.

היורה החשוד, אליאס רודריגז בן 30 משיקגו, נתפס. בתיעוד שהופץ ברשת, נראה הרוצח לבוש החליפה כשהוא צועק "לשחרר את פלסטין" במהלך מעצרו.

שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר: "הזוג שנרצח הלילה בשם 'פלסטין החופשית' עמדו להתארס. הצעיר רכש טבעת והתכוון להציע נישואין בשבוע הבא בירושלים. הם היו זוג מקסים. שוחחתי עם הנשיא טראמפ שאמר שממשלו יעשה הכל כדי להלחם באנטישמיות ובדה-לגיטימציה של ישראל".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלח תנחומים למשפחות ואמר: ""אירועי הטרור המבוססים בבירור על אנטישמיות, חייבים להסתיים עכשיו! לשנאה ולרדיקליות, אין מקום בארצות הברית. תנחומים למשפחות הקורבנות, עצוב כל כך שדברים כאלו יכולים לקרות".

שרת ביטחון המולדת האמריקנית קריסטי נואם, צייצה: "שני עובדי שגרירות ישראל נהרגו. אנחנו חוקרים ועובדים כדי לקבל מידע נוסף. מבקשת להתפלל למען המשפחות. אנחנו נביא לדין את אותו היורה".

שר החוץ גדעון סער הגיב: "חדשות נוראיות הבוקר עם פיגוע הטרור המזעזע, בו נרצחו שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון. נציגי מדינת ישראל מצויים תמיד, ובתקופה זו בפרט, בסיכון מוגבר".

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון בתגובה לפיגוע הירי בוושינגטון: "פיגוע הירי מחוץ לאירוע שהתקיים במוזיאון היהודי בוושינגטון – בו נפגעו גם עובדי שגרירות ישראל – הוא מעשה טרור אנטישמי נפשע. פגיעה בדיפלומטים ובקהילה היהודית היא חציית קו אדום. אנו בטוחים שהרשויות בארה״ב יפעלו ביד קשה נגד האחראים למעשה הנפשע. ישראל תמשיך לפעול בנחישות להגנה על אזרחיה ונציגיה – בכל מקום בעולם".

לאחר הכנס שנערך לפני כשבועיים, במעונו של מנהיג היהדות החרדית מרן הגר"ד לנדו בהשתתפות גדולי ישראל במהלכה הודיע ראש הישיבה על כוונתו לצאת לארה"ב למסע גיוס כספים עבור עולם התורה והישיבות שימשיכו להתקיים גם בשנה הבאה, החל המנהיג בפגישות עם גדולי התורה ורבנים נוספים כדי לקבוע את מועד הכינוסים ברחבי העולם, ואת המשתתפים שיצטרפו עימו לנסיעה.

ל׳המחדש׳ נודע כי בשעות האחרונות התקיימה שיחת טלפון בין מרן הגר"ד לנדו לראשי ׳קרן עולם התורה׳ בה מסר להם את הכרעתו למסע ההיסטורי של קרן עולם התורה, שיתחיל בעוד כשלושה שבועות ביום ראשון י"ט סיון ויימשך כעשרה ימים במספר מדינות בארה"ב. כמו"כ ייתכן שבהמשך ייערכו מסעות במדינות נוספות באמריקה ובאירופה כדי לחזק את כל הגולה בהחזקת התורה של לומדי התורה בארץ ישראל.

פגישות רבות ערך מרן שליט"א ושיחות טלפוניות עם גדולי ראשי הישיבות והאדמורי"ם כדי לגבש את רשימת גדולי ישראל שיצטרפו אליו למסע ההיסטורי ברחבי ארה"ב. בימים האחרונים קיים מרן שליט"א פגישות דרמטיות עם מס' ראשי ישיבות נוספים, שחלקם לא יצאו מעולם מארץ ישראל, שאותם ישלח מרן שליט"א כשלוחיו האישיים למספר דינרים מקומיים שייערכו בבתי נגידים, שחלקם יערכו באותה עת של המסע של קרן עולם התורה וחלקם יערכו לאחמ"כ.

כאשר מרן שליט"א התבטא בימים האחרונים בביתו, כי הוא יודע שזה הולך להיות קשה, אבל אנחנו חייבים להצליח לא פחות מההצלחה בשנה הקודמת.

כזכור, בכינוס שהתקיים לפני מספר שבועות בבית המנהיג החרדי מרן הרב לנדו אמר כי ׳תחושתי היא, שחובתי האישית בזה ברורה – לצאת למסע זה, עם כל הקושי הרב והעצום הכרוך בזה, והנני בבקשה ממכם, שאו נא תפילה בעדי: שהקדוש ברוך הוא ישלח דברו וירפאני, ויהיו לי את הכוחות לערוך נסיעה זו לשמור משמרת היהדות הישיבות והכוללים נזר הבריאה. והשם יהיה בעזרנו, וגזרה עבידא דבטלא במהרה׳.

בכינוס השתתפו מרן הגאון רבי משה הלל הירש, מרן הגר״צ דרבקין, מרן הגר״ד כהן, מרן הגאון רבי אברהם סאלים, מרן הגר״ש שטיינמן, הגרא״י פינקל, הגר״א כהנמן, הגר״ש אנגלנדר, הגרב״ד דיסקין, הגר״י אונגרישר, הגרד"י ‏שפירא שליט"א, הגר״ד וולפסון שליט"א, הגר״א כהן, הגר״י חברוני, הגר״י אברמוב ועוד.

לצד ראשי הישיבות החסידיות – הגאון רבי משה חיים דנדרוביץ שהגיע בשליחות מרן האדמו"ר מגור, הגאון רבי מנחם ארנסטר שהגיע בשליחותו של מרן האדמו"ר מויזניץ, והגאון רבי יוסף משה דוב הלברשטאם שהגיע בבשליחות מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א.

בימים אלו עמלים חברי הוועדה המכינה בהכנות האחרונות לקראת המסע שצפוי לגייס כ 100 מיליון דולר.

סערה בקיבוץ עין השלושה בעקבות דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך מסיבת העיתונאים שכינס הערב.

"יש נדמה לי יישוב אחד, עין השלושה, שלא קיבל את הדירקטיבה. יודעים מה קרה שם? כלום", אמר נתניהו בהתייחסות להוראות השגויות שהתקבלו במערכת הביטחון ביום הטבח, שאותם נתניהו מבקש לחקור.

״הופתענו והזדעזענו מאי דיוקו הצורם של ראש הממשלה לפיו ״לא קרה כלום בעין השלושה״. מדובר באמירה מקוממת וקשה הפוגעת בזכר הנרצחים והקהילה כולה" אמרו בקיבוץ עין השלושה והוסיפו כי "בבוקר הקשה ביותר בתולדות המדינה חברי כיתות הכוננות והתושבים עמדו בגבורה אל מול עשרות מחבלים שחדרו לשטח הקיבוץ, כך גם הוצג בתחקיר הצה״לי. במהלך הקרב, נרצחו 4 תושבינו האהובים: רמי נגבי ז"ל, נועה גלזברג ז"ל, סילביה מרנסקי ז"ל ומרסל טליה ז"ל. הם לא כלום".

לדברי הקיבוץ: "ייתכן והכוונה בדברי ראש הממשלה הייתה לכך שפקודה קריטית לא הגיעה לצוות כרמל א', מה שייתכן ומנע אסון גדול אף יותר. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק או לטשטש את עוצמת האסון שפקד את קהילתנו: שנה וחצי אחרי, והעובדות צריכות להיאמר – מדובר באסון הכבד ביותר בתולדות המדינה. ורק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לספק את התשובות ולהסביר- מה קרה ואיך".

ב'עין השלושה' פנו לראש הממשלה בנימין נתניהו: "בשם המשפחות והקהילה כולה- אנו דורשים לתקן את הנאמר ולכבד את כבודם וזכרם של גיבורינו היקרים. אנו מזמינים את ראש הממשלה נתניהו להגיע לעין השלושה, להיפגש עם הקהילה ולשמוע את הסיפור של קיבוץ עין השלושה״.

דקות ספורות לאחר מכן, הבהירה לשכת ראש הממשלה כי "ראש הממשלה מצטער על כך שדבריו בעניין קיבוץ עין השלושה לא הובנו כהלכה. ראש הממשלה התכוון לומר שאי-קבלת הדירקטיבה מהמערכת הביטחונית לא לפעול, היא זו שהובילה את אנשי הקיבוץ לפעול.

תושבי הקיבוץ וחברי כיתות הכוננות לחמו בגבורה ומנעו את כיבוש הקיבוץ וטבח גדול. לא הייתה כוונה לומר שלא נרצחו כלל תושבים" הוסיפו בלשכת נתניהו.

עוד נכתב בהודעה כי "ראש הממשלה דואב עם ארבע המשפחות שיקיריהן נרצחו בקיבוץ בשבעה באוקטובר, כמו גם עם יתר המשפחות שיקיריהן נרצחו ונפגעו בטבח בכלל היישובים".

אווירה של קדושה והתרוממות רוח שררה במתחם מוסד החינוך התורני "זכרון מאיר" בחיפה, כאשר תלמידי המוסד התכנסו לציון מעמדי ל"ג בעומר. בפתח האירוע הקדישו התלמידים את לימודם לטובת התורמים שסייעו בארגון המעמד המרשים, בשעה שהם שקדו על תלמודם בהתמדה ובמסירות.

לאחר שלב הלימוד, הסתדרו כלל התלמידים בצורה מאורגנת ומסודרת והחלו לשיר שירים מרגשים כהכנה רוחנית לקראת הדלקת המדורה המסורתית. מעמד ההדלקה המכובד הופקד בידי שניים מנכבדי הקהילה – הרב יחיאל במברגר שליט"א, רב הקהילה הליטאית המקומית, ומנהל המוסד החינוכי, הרב יצחק שלמה זייבלד שליט"א, אשר כובדו בהדלקת האש.

המעמד המרגש המשיך עם טקס סיום מסכת תלמודית, שבו כובד הרב במברגר. בהמשך הערב, התקיים טקס חלאקה מסורתי, כאשר הרבנים הנכבדים ישבו במקום המיועד לעריכת הטקס המשמעותי.

האווירה החגיגית הועצמה בזכות הליווי המוזיקלי המרשים של הנגן ר' מוישי פרנקל, אשר ניגן בקלידים, יחד עם הזמר אהרון ולדמן, שהנעימו את האירוע בשירים מסורתיים. המשתתפים נהנו מכיבוד עשיר שהוגש לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

האירוע המרשים תועד בעדשת המצלמה של שמואל שנקר, שהנציח את הרגעים המרגשים של הערב החגיגי.

דובר צה"ל מעדכן כי צה״ל תקף וחיסל מוקדם יותר היום (ד׳) באמצעות כלי טיס, מחבל מארגון הטרור חיזבאללה, במרחב עיתרון שבדרום לבנון. זוהי התקיפה השלישית להיום, שבה צה"ל תוקף בלבנון.

מוקדם יותר הערב הודיע דובר צה"ל כי חיל האוויר תקף וחיסל באמצעות כלי טיס מאוייש מרחוק, מפקד בכוח ׳רדואן׳ של ארגון הטרור חיזבאללה, במרחב יעטר שבדרום לבנון.

בנוסף לשני החיסולים הללו, בשעות הבוקר המאוחרות, צה"ל תקף באמצעות כלי טיס וחיסל את המחבל חסין נזיה ברג', במרחב צור שבדרום לבנון. בצה"ל אומרים כי ברג' שימש כמוקד ידע מרכזי בתחום ייצור אמצעי הלחימה בלבנון, שפעל במסגרת מנהלת המחקר, הפיתוח והייצור של ארגון הטרור חיזבאללה.

המנהלת אחראית על פיתוח, ייצור ותחזוקה של אמצעי לחימה, ופועלת גם להרחבת יכולות האספקה של הארגון. מאז הקמתה ניהלה פרויקטים רבים של ייצור אמצעי לחימה בזירה, לרבות ייצור טילים מדויקים.

המחבל חסין נזיה ברג'י שימש כמהנדס בעל ניסיון רב ביחידה, והיה אמון על הקמת תשתיות לייצור טילי קרקע-קרקע מדויקים. סיכולו נועד לפגוע במאמצי השיקום של חיזבאללה לאחר מבצע "חיצי הצפון".

פעילותו של ברג'י היוותה הפרה בוטה של הסכם ההבנות בין ישראל ללבנון. צה״ל ימשיך לפעול על מנת להסיר כל איום על מדינת ישראל.

מדינת ישראל נמצאת על סף כאוס מוחלט, לא בגלל אויביה מבחוץ, אלא בגלל אלו שאמורים לשמור על שלטון החוק מבית. ההחלטה של בג"ץ בעניין הדחת ראש השב"כ, רונן בר, והתגובה המיידית של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינן אלא עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית. אם לא נתעורר, נמצא את עצמנו במציאות שבה אף ממשלה נבחרת לא תוכל לתפקד, והמדינה תנוהל על ידי פקידים משפטיים חסרי אחריות ציבורית.

ההחלטה של בג"ץ, בראשות הנשיא יצחק עמית, לקבוע כי הדחת ראש השב"כ לא נעשתה כהוגן, היא אבסורד, שעובר כבר את גבול הבלתי חוקי, אבל מה שהופך את הדברים למקוממים עוד יותר, היא קביעתו של עמית כי לראש הממשלה נתניהו יש ניגוד עניינים בנושא – ניגוד עניינים שאינו חל כמובן על עמית עצמו או על היועצת המשפטית. זהו שיא הצביעות. אבל חכו, זה לא הסוף.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא בזבזה רגע. תוך דקות ספורות מפסק הדין, כבר שיגרה מכתב לנתניהו ובו הצהירה כי אסור לו למנות ראש שב"כ בשל "ניגוד עניינים". לא רק שהיא מפגינה זלזול מוחלט בבחירת הציבור ובסמכות ראש הממשלה, אלא שהיא רומסת ברגל גסה כל בדל של הפרדת רשויות. היא קובעת כללים חדשים תוך כדי תנועה, ומאיימת לקבוע "כללים" נוספים תוך ימים. זהו לא שלטון החוק, אלא שלטון הפקידים – שלטון שבו מי שאינו נבחר קובע למעשה מי ישלוט.

שלא תבינו לא נכון, בסיפור הנוכחי אין לי כל צער על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אחרי שבמשך שנים ארוכות, הוא נמנע מלבצע את הצעדים המתבקשים נגד המערכת המשפטית. יתרה מכך, כפי שהעיד אהרון ברק, "האפיפיור" שלהם, נתניהו שמר עליהם פעם אחר פעם. לא חשוב מה הסיבה שהובילה אותו לנהוג כך, אבל התוצאה הרת אסון. ההתנהלות של נתניהו היא שאפשרה למערכת המשפטית לצבור כוח בלתי מוגבל, והיא זו שהביאה אותנו עד הלום.

היום אנו משלמים את המחיר: אין חוק מעונות, אין חוק גיוס, אין תקציבים מסודרים, וכל החלטת ממשלה נתקלת בקשיים משפטיים אין-סופיים. המדינה משותקת. הממשלה נבחרת על ידי העם, אך נשלטת למעשה על ידי קומץ פקידים שמרגישים אלילים כל יכולים, שמונעים ממנה לפעול. זהו מצב בלתי נסבל, שמאיים על עצם קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית מתפקדת.

הצהרתו של נתניהו הערב, כי הממשלה בראשותו תמנה ראש שב"כ למרות מכתב היועמ"שית, היא צעד בכיוון הנכון, אך הוא אינו מספיק. נתניהו יודע היטב שהעימות עם מערכת המשפט, לא הולך להסתיים והם מנצלים את העובדה שהוא מסובך בפלילים ולכן, על נתניהו להפגין אומץ אמיתי, אומץ שלא הפגין עד היום. עליו להעביר את הסמכויות למינוי ראש השב"כ לשר המשפטים, יריב לוין.

לוין, בניגוד לנתניהו, אינו חשוף לאותם "ניגודי עניינים" שהמציאה המערכת המשפטית. ואפילו אם היועמ"שית תנסה, באמצעות "פלפולים משפטיים", להמציא ניגודים גם לו – הרי שזה כבר לא יחזיק מים בציבור. אם זה אכן ייקרה, המהלך הזה יעביר את הכדור למגרש של לוין, והוא חייב לפעול במהירות ובנחישות. לוין צריך למנות ראש שב"כ חדש, אדם בעל אומץ ועמוד שדרה, שיבין את גודל השעה ואת המשימה ההיסטורית המוטלת על כתפיו.

לא מכבר נחשפנו לכך שראש השב"כ הנוכחי, רונן בר, מבצע חקירות בשם הדאגה לדמוקרטיה, בטענה שהחוק הוא זה שמגדיר את מטרות השב"כ לשמירה מפני חתירה נגד הדמוקרטיה. זהו טיעון ציני ומסוכן, שמטרתו להכשיר התערבות בוטה של השב"כ בנושאים פוליטיים פנימיים וחתירה נגד הממשלה, אך דווקא עכשיו, זה הזמן להשתמש בו.

אנו זקוקים לראש שב"כ שיבין את הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הישראלית – לא מכיוון האזרחים או הפוליטיקאים הנבחרים, אלא מכיוון המערכת המשפטית עצמה. דרוש ראש שב"כ שיעצור את היועצת המשפטית, את פרקליט המדינה, ואת נשיא העליון יצחק עמית, שבמעשיהם חותרים תחת הדמוקרטיה ויזרוק אותם לכלא, כאחרון נערי הגבעות עם צווים מנהליים.

נכון, זה דורש אומץ, הרבה אומץ. אומץ מנתניהו להעביר את הסמכויות, אומץ מלוין לפעול ללא מורא, ואומץ מראש השב"כ החדש, שיידע להילחם על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, אבל רק כך אולי יהיה אפשר לתקן את מה שהרועצת עשתה כאן מאז שנכנסה לתפקידה.

כוחות הנדסה ולוחמי צה״ל מחטיבת אפרים פעלו היום בכפר ברוקין למיפוי ביתו של המחבל נאאל סמארה, אשר ביצע את פיגוע הירי ב-14 במאי 2025, בסמוך לברוכין שבחטיבת אפרים בו נרצחה צאלה גז הי"ד ובעלה נפצע בו. המיפוי בוצע לקראת בחינת אפשרות להריסת ביתו של המחבל.

מוקדם יותר הודיעו בצה"ל כי במהלך מרדף וביצוע סריקות ממוקדות של לוחמי צה״ל מחטיבת אפרים בהכוונת שב"כ בשבוע שעבר (ש'), בכפר ברוקין הסמוך לזירת הפיגוע, זוהה מחבל רץ לעבר הכוחות כשהוא אוחז בתיק החשוד כממולכד וקורא לעברם. לנוכח איום מיידי, הלוחמים חיסלו את המחבל, בחסדי שמיים ללא נפגעים לכוחותינו.

בתום חקירה מודיעינית בשב"כ, צה״ל ומחוז ש"י במשטרה פוענח כי נאאל סמארה, המחבל שחוסל, הוא שביצע את פיגוע הירי בסמוך ליישוב ברוכין ביום בו נרצחה צאלה גז הי"ד. סמארה, ריצה עונש מאסר על פעילותו בארגון הטרור חמאס, שוחרר בשנת 2010 ונכלא פעם נוספת למספר ימים בשנת 2019 על הסתה ברשת.

בתיק שנשא המחבל נמצאו רובה מסוג 'M-16', ואמצעי לחימה נוספים אשר שימשו לביצוע הפיגוע. חוקרי מחוז ש"י במשטרה אספו את הממצאים כדי לאתר סייענים נוספים.

במסגרת החקירה בשב"כ, כוחות צה״ל עצרו מספר חשודים נוספים בחשד למעורבות בפיגוע, בהם ראש החולייה, החשוד כמעורב בביצוע הפיגוע.
עוד עלה בחקירה כי החולייה ביצעה שלושה פיגועי ירי נוספים בגזרה במהלך החודשים האחרונים, ביניהם הפיגוע בסמוך לאריאל ב-12 במרץ 2025 בו נפצע אזרח ישראלי באורח בינוני.

בצה"ל, משטרת ישראל ושירות הביטחון אומרים כי חקירת החשודים בשב"כ ובמשטרת מחוז ש״י נמשכת וכי צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל ימשיכו לפעול לסיכול טרור ביהודה ושומרון, למען שמירה על ביטחון אזרחי ישראל"