שתי יממות לאחר האסון שהוביל לנפילתם של ארבעת לוחמי צה"ל בחאן יונס, נחשף כי ההחלטה שלא לתקוף את המבנה מהאוויר נבעה ישירות ממדיניות "נזק אגבי גבוה" – סיכון משמעותי לפגיעה באזרחים, שאותה מובילה הפצ"רית.
"הכרנו את התשתית, ידענו מי נמצא שם, ולא תקפנו, כל פעם מסיבה אחרת – נזק אגבי גבוה", צוטט קצין בכיר בחדשות 14, שחשפו את הידיעה. הוא הוסיף כי המבנה הספציפי הזה אכן סומן כיעד על ידי פיקוד הדרום בהזדמנויות שונות, אך באופן עקבי לא התקבל אישור לבצע בו תקיפה מן האוויר. הרקע להחלטות מסוג זה טמון בשינוי מהותי במדיניות התקיפות של צה"ל במהלך המלחמה הנוכחית. בתחילת הלחימה, הכללים שהנחו את התקיפות איפשרו רמה גבוהה יותר של גמישות מבצעית. אולם, עם התקדמות המערכה, חלה תפנית משמעותית.
על פי הדיווח, הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית), האלופה יפעת תומר ירושלמי, הובילה מהלך של הידוק ההנחיות והחמרת הכללים הנוגעים לביצוע תקיפות. כיום, סולם ההיתרים לביצוע תקיפה אווירית נקבע על פי הערכה מדוקדקת של מספר האנשים הבלתי מעורבים שעלולים להיפגע כתוצאה מהפעולה: תרחיש שבו צפויה פגיעה במספר רב של אזרחים מחייב קבלת אישור אישי ישירות מהרמטכ"ל. אם הערכת הסיכון מצביעה על פגיעה במספר נמוך יותר, הרי שהסמכות לאישור עוברת למפקד פיקוד הדרום. במקרים שבהם צפויה פגיעה במספר נמוך עוד יותר של בלתי מעורבים, היתר התקיפה נמצא תחת סמכותו של מפקד האוגדה הפועל בשטח. ראוי לציין כי הפקודה כוללת גם שלושה סעיפים מסווגים, המפרטים מצבים מוגדרים שבהם לא יינתן כל אישור לתקיפה, ללא קשר לרמת הסיכון.
הקצין הבכיר הדגיש כי הנחיה זו אינה אירוע חד פעמי או נקודתי, אלא משפיעה באופן מתמשך ויום-יומי על כלל פעילות הלחימה ברחבי רצועת עזה. "יש פקודה שמגדירה את מדרגות האש על פי נזק אגבי לאזרחים", הסביר. "כל יום, כל היום, עולים יעדים שבשל אזרחים אנו לא תוקפים, או לכל היותר מבצעים נוהל 'הקש בגג', גם בימים אלו". כשנשאל האם מקור ההנחיה הוא בדרג המדיני או דווקא בדרג המשפטי, התשובה הייתה חד משמעית: "הכל בהנחיית הפצ"רית".











































































