חודש: יולי 2025

בתוך דקות הפך הקניון החדש בעיראק למלכודת אש: שרפה קטלנית פרצה הלילה במרכז מסחרי בן חמש קומות בעיר אל-כות שמדרום לבגדאד והובילה למותם של 61 בני אדם, רבים מהם נחנקו למוות כתוצאה משאיפת עשן סמיך.

לפי הדיווחים בעיראק, קניון היפר-מרקט והמסעדה שפעלו במרכז לא יותר משבוע – הפכו לזירת אסון, כאשר צוותי ההגנה האזרחית הצליחו, במאמצים כבירים, לחלץ יותר מ-45 בני אדם שנלכדו בתוך הבניין.

בעקבות האסון הכבד, הורה שר הפנים העיראקי על הקמת ועדת חקירה עליונה בראשות היועץ הטכני של השר, ובשיתוף חוקרים וטכנאים בכירים, כדי לברר את הנסיבות לשרפה ולקבוע מי נושא באחריות לאירוע.

בנוסף לכך, מושל מחוז וואסיט הודיע על שלושה ימי אבל ציבורי בעקבות האסון בעיר אל-כות, והתחייב לפרסם את ממצאי החקירה הראשונית בתוך 48 שעות.

לדבריו, יינקטו צעדים משפטיים חמורים נגד בעלי המרכז המסחרי אם יתברר כי התרשלו באבטחת המבנה ובתקני הבטיחות, שכן ככל הנראה, השרפה דלקה בקלות יתר עקב תופעת רשלנות הבנייה במדינה, שמתנהלת פעמים רבות ללא אישורים ותקנים ובניגוד לחוק.

נזכיר כי רק לפני כשנתיים התרחשה שרפת ענק במהלך חתונה באולם אירועים חדש בצפון המדינה, שהביאה למותם של כ-100 אורחים שהגיעו לחגוג עם הזוג הצעיר, אירוע המעיד על כשלים מערכתיים חוזרים ונשנים.

משרד הבריאות מעדכן כי על פי תחזית של השירות המטאורולוגי, החל מהיום (יום חמישי 17/7) ועד יום ראשון (ה-20/7) צפוי עומס חום כבד עד קיצוני במרבית האזורים ברחבי הארץ.

משרד הבריאות קורא לציבור להקפיד ולהימנע ככל האפשר משהיה בחוץ ומחשיפה לחום ולשמש. יש להקפיד לשתות מים בתדירות גבוהה ללא קשר לרמת הפעילות, ולהימצא, ככל האפשר, במקומות ממוזגים. יש להימנע ממאמץ גופני שאינו הכרחי. המשרד ממליץ לאוכלוסיית הקשישים ולחולים במחלות כרוניות, להימנע משהייה בחוץ בימים אלו.

במרש מציינים כי בכל שהיה תחת כיפת השמיים, מומלץ לחבוש כובע רחב שוליים, ללבוש בגדים בהירים ונוחים ולמרוח קרם הגנה עם SPF 30 לפחות.

בנוסף, משרד הבריאות מזכיר כי אין להשאיר תינוקות, ילדים, קשישים, חסרי ישע ובעלי חיים ברכב ללא השגחה. בנוסף, אין להשאיר בעלי חיים בחוץ ובמבנה ללא מים וללא טמפרטורה סבירה.

יש לשים לב כי בעומס חום קיצוני תיתכן אפשרות לפתח מחלות חום כמו מכת חום, המתרחשת כאשר הגוף לא מסוגל לקרר את עצמו בסביבה החמה. הסיכון לפתח תסמיני מחלת חום גבוה יותר בגיל המבוגר, בגילאי 0-4, בנשים בהיריון, בחולים במחלות לב וכלי דם, באנשים הסובלים מהשמנת יתר, בחולים במחלות כרוניות אחרות ובעיקר נשימתיות, במטופלים בתרופות מסוימות, ובעת מחלה חריפה או התייבשות.

במקרה של הופעת סימנים כמו טמפרטורת גוף גבוהה מ-39.5 מעלות צלזיוס, עור אדום, חם ויבש (ללא הזעה), דופק מהיר, כאב ראש חזק (ו/או הרגשה של "דפיקות הלב" בראש), סחרחורת, בחילה, כאב בטן, הקאות, בלבול וירידה בהכרה – יש להתקשר למוקד חירום ולקבל טיפול רפואי באופן מיידי.
עד להגעת העזרה יש להישאר באזור קריר ומוצל ולדאוג לקירור הגוף. חשוב ביותר: במכת חום – אסור לתת לנפגע לשתות! הטיפול בנוזלים יעשה על ידי הצוות הרפואי.

שב״כ ומשטרת ישראל עצרו אזרחית ישראלית, מורה המתגוררת בנגב, בחשד שביצעה משימות ביטחוניות עבור האיראנים. פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגדה.

במסגרת פעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי, היחידה המרכזית במחוז הדרומי ומשמר לאומי של משטרת ישראל, נעצרה במהלך חודש יוני 2025, תהאני אבו סמחאן, בת 33, מורה, תושבת פזורת אבו קוידר שבנגב בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות חמורות וקיום קשר עם גורמי מודיעין איראניים וביצוע משימות בהכוונתם.

חקירתה בשב״כ ובחוליית הפח"ע בימ"ר דרום העלתה כי במהלך השנה האחרונה, עמדה תהאני אבו סמחאן בקשר עם גורמי מודיעין איראנים וביצעה עבורם משימות ביטחוניות שונות, תוך שהיא מודעת לכך שהיא מופעלת בידי גורמים איראנים. לטובת קיום הקשר עם גורמים אלה עשתה תהאני שימוש בטלפון ייעודי ובאמצעותו עמדה איתם בקשר וקיבלה משימות.

בתוך כך, התבקשה תהאני לבצע משימות גם במהלך מבצע ״עם כלביא״, ביניהן, איסוף מודיעין על בסיס חיל האוויר בנבטים באמצעות צילום המראות של מטוסי קרב.

היום, (ה׳) בתום החקירה הוגש על ידי עו"ד הילה דרימר – יאיר מפרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד החשודה, המייחס לה מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד דרימר – יאיר: ״המשיבה ביצעה עבירות ביטחוניות בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה מהקשות שידעה, בחזיתות רבות וביניהן איראן. המשיבה הייתה מודעת לכך שהגורם שעמו הייתה בקשר הוא סוכן חוץ אשר עוין את מדינת ישראל. מעשי המשיבה הופסקו הודות לפעולות כוחות הביטחון, שהובילו למעצרה״.

מקרה זה מצטרף לשורת מקרים מהתקופה האחרונה המלמדים על מאמצים חוזרים ונשנים של גורמי מודיעין עוינים לגייס אזרחים ישראלים לטובת ביצוע משימות שנועדו לפגוע בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה.

משב"כ ומשטרת ישראל נמסר: "שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל וכלל גורמי האכיפה ימשיכו לפעול בחומרה מול כלל המעורבים בפעילות מסוג זה".

אחרי שהתפטרות שרי וחברי יהדות התורה נכנסה לתוקף, בהתאם להוראת מועצת חכמי התורה, גם ששת שרי ש"ס הגישו הבוקר את מכתב ההתפטרות מהממשלה. השר לשירותי דת היוצא, מיכאל מלכיאלי היה ראשון המתפטרים, אחריו שר הרווחה מרגי, שר הבריאות אוריאל בוסו, שר הפנים משה ארבל, שר העבודה יואב בן צור והשר במשרד הביטחון חיים ביטון. גם סגן שר החקלאות משה אבוטבול, הגיש את מכתב ההתפטרות שלו.

פרישת ש"ס ויהדות התורה מהממשלה טורפת את הקלפים הפוליטיים לא רק במישור הכללי, אלא גם לשינויים דרמטיים בהרכב הכנסת ובפנים המוכרות של השנתיים האחרונות ואף מעבר לכך, זאת בשל יישום החוק הנורווגי המורחב, שאיפשר לשרים בממשלה לפנות את מקומם בכנסת לחברי כנסת אחרים מאותה רשימה. כעת, עם סיום כהונת הממשלה עבור מפלגות אלו, רבים מאותם "נורווגים" נפרדים מהכנסת.

ברשימת יהדות התורה הכנסת נאלצת להיפרד מיו"ר הסיעה ח"כ יצחק פינדרוס, שנכנס במקומו של שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש. פרידה נוספת היא של ח"כ משה רוט, מאגודת ישראל שנכנס במקומו של שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף; ואליהו ברוכי, שנכנס במקומו של סגן שר התחבורה, אורי מקלב. ברוכי, למוד ההתפטרויות והקדנציות הקצרות, כבר נפלט מהכנסת עם ההתפטרות של גולדקנופף, שהתרחשה לפני כשבועיים, אולם הוא שב אליה עם התפטרותו של סגן שר התרבות יעקב טסלר. כעת, בפרישה של כלל חברי יהדות התורה, ברוכי נאלץ לפרוש שוב.

ברשימת ש"ס, שזכתה ב-11 מנדטים בבחירות האחרונות, מימשו את הזכות להתפטרות נורווגית, השרים משה ארבל, יעקב מרגי וחיים ביטון. עם פרישתם מהכנסת במסגרת החוק, נכנסו חברי הכנסת יוני משריקי, ארז מלול, ושמעון מושיאשוילי, וכעת עם ההתפטרות, כהונתם פוקעת באופן אוטומטי, מיד עם כניסת התפטרות השרים לתוקף.

עם זאת, חבר הכנסת יוני משריקי ימשיך לכהן כחבר כנסת מן המניין ויו"ר ועדת הבריאות, זאת לאחר שחבר הכנסת אברהם בצלאל שהוצב במקום ה-11 ברשימה, הודיע אתמול על התפטרותו מהכנסת וזאת בשל עניינים אישיים. בצלאל שמשמש כיו"ר ראש הוועדה לצמצום הפערים החברתיים בפריפריה תירץ את הפרישה שלו בכך שהוא מבקש לאפשר למשריקי להמשיך בכהונת יו"ר ועדת הבריאות.

"לאור החלטת מועצת חכמי התורה, שניתנה ובהוראת מרנן ורבנן שליט"א לשרי תנועת ש"ס לפרוש מהממשלה – ומתוך מחויבות מלאה להוראות גדולי ישראל, ובשל החשיבות העצומה של ועדת הבריאות, הפועלת יום ולילה למען הציבור המוחלש, החלטתי להגיש את התפטרותי מהכנסת, על מנת לאפשר לחברי היקר, ח"כ יהונתן משריקי, להמשיך ולהוביל את ועדת הבריאות – כפי שעשה בהצלחה רבה לאורך התקופה האחרונה" כתב ח"כ בצלאל בהודעת ההתפטרות הדרמטית.

על אף הפרסומים כי מי שעמד מאחורי ההתפטרות של בצלאל, הוא היו"ר דרעי, ביקש הראשון להודות ליו"ר: "ברצוני להודות מקרב לב ליו"ר התנועה, ידיד נפשי, הרב אריה דרעי, על האמון, ההכוונה והליווי הצמוד לאורך כל הדרך. שליחותנו הציבורית ממשיכה בנאמנות לרצון התורה ולמען עם ישראל כולו".

נציין כי על פי החוק, שרים וחברי כנסת יכולים לממש את החוק רק פעם אחת. המשמעות היא שביהדות התורה קרוב לוודאי שחברי הכנסת שנפלטו לא יוכלו לשוב לכנסת גם אם המפלגה תשוב לממשלה, למעט ח"כ פינדרוס שעשוי לשוב במידה והמפלגה תחזור לממשלה, וחבר הכנסת ישראל אייכלר, שכבר הביע את הסכמתו להתמנות לתפקיד שר, יכהן בתפקיד שבו הוא יכול לממש את החוק.

בתוך כך, בדגל התורה כבר דרשו בימים האחרונים מאייכלר לעזוב את הכנסת לטובת ח"כ פינדרוס, זאת ע"פ ההסכם בהרכבת הרשימות, לפיו במידה והמפלגה תזכה בשבעה מנדטים תתקיים רוטציה בין אייכלר לפינדרוס, כשהאחרון יכהן בחצי השני של הקדנציה. בדגל התורה טוענים כי העובדה שעד כה אייכלר נשאר בכנסת נובעת מהחוק הנורווגי שאפשר לפינדרוס לכהן, אולם כעת שפינדרוס אינו ח"כ, הוא זה שצריך לכהן בתפקיד ולא אייכלר.

מנגד, בש"ס יש עוד שורת שרים שיוכלו להתפטר מהתפקיד במסגרת החוק הנורווגי ולאפשר את שובם של הח"כים שנפלטו מהתפקיד כך למשל השרים מלכיאלי, בוסו ובן צור. אופציה נוספת היא גם על ידי מימוש החוק על ידי סגן שר החקלאות הפורש, משה אבוטבול, שגם הוא נאלץ לעזוב את התפקיד שבו החזיק מאז הקמת הממשלה.

יצויין כי בכנסת הנוכחית מכהנים עוד מספר חברי כנסת נורווגים: ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ח"כ אכרם חסון (הימין הממלכתי), וח"כ אריאל קלנר, אתי עטייה, עמית הלוי, צגה מלקו, אושר שקלים, קטי שטרית, משה פסל, ששון גואטה, אביחי בוארון ועפיף עבד (הליכוד).

בפעילות מבצעית ממוקדת של יחידות המסתערבים של משמר הגבול (מג"ב) ביהודה ושומרון, שנערכה הלילה, חוסל מבוקש אחד ונעצר אחר. המבצעים התנהלו בהכוונה מודיעינית מדויקת של שירות הביטחון הכללי (שב"כ), בשיתוף פעולה עם כוחות צה"ל.

הפעילות המרכזית התרחשה בואדי פרעה, שבמרחב החטיבה המרחבית מנשה. מסתערבי מג"ב איו"ש, יחד עם כוחות צה"ל מהחטיבה, פעלו למעצר מבוקש שהיה מעורב בפעילות טרור ובסחר באמצעי לחימה.

כוח המסתערבים הגיע באופן סמוי אל המבוקש. כאשר הוא הבחין בכוחות, ניסה המבוקש להימלט. בתגובה, בוצע ירי לעבר פלג גופו התחתון, ולאחר מכן הוא נעצר. בהמשך, נקבע מותו על ידי כוחות הרפואה במקום.

בחיפוש שבוצע באיתור בו שהה המבוקש, איתרו הלוחמים רובה ציד, קסדה, אפודים ואמצעי לחימה נוספים.

במקביל, בפעילות נפרדת ביריחו, פעלו מסתערבי ימ"ס ירושלים (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של מג"ב ירושלים) בהכוונה מודיעינית נוספת של שב"כ ובשיתוף כוחות צה"ל. המטרה הייתה לעצור מבוקש המעורב בפעילות טרור נגד כוחות הביטחון.

המסתערבים הגיעו למיקום בו הסתתר המבוקש, סגרו על המבנה, עצרו אותו והעבירו אותו להמשך חקירה בשב"כ.

לאחר הודעת הפרישה הדרמטית של מפלגות ש"ס ויהדות התורה מהממשלה, החל המרוץ הקדחתני על התיקים והתפקידים הפנויים, מה שמסמן פתיחתו של קרב פוליטי סוער בתוך הקואליציה שעוד נותרה.

על פי פרסום בכאן רשת ב' היום (חמישי), השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כבר הציג דרישה לקבל את תיקי הפנים והשיכון. בסביבתו של בן גביר הסבירו את העניין במשרד השיכון בכוונה להוזיל קרקעות בנגב ובגליל עבור משרתי מילואים – יעד שלשמו, לטענתם, נדרש התיק. את משרד הפנים דורשים במפלגה, כדי לממש את חוק גירוש משפחות מחבלים.

במקביל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דורש כי חבר ממפלגתו ימונה ליושב ראש ועדת הכספים במקומו של גפני. דרישה זו באה במקום חבר הכנסת אופיר כץ (הליכוד), אשר מונה בינתיים להחליף את משה גפני (יהדות התורה) שפרש מתפקיד יו"ר הוועדה. בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו יש מי שמעריך כי גם תיק הדתות צפוי להגיע לידי סמוטריץ' ומפלגתו.

תוך כדי כך, שרי הליכוד עצמם כבר הגישו בקשות לשדרוג תפקידים, עם עניין מיוחד בתיקי הבריאות, העבודה והרווחה שבהם החזיקו ש"ס. במקביל, המפלגה שפרשה מבקשת להשאיר את המצב כפי שהיה עד כה עם פרישות השרים, כאשר לתפקיד מונה שר ממלא מקום ואילו המנכ"ל ויועצי השר הפורש נותרו בתפקידם.

מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה. (במדבר כח, כג)

והנה מצינו בזבחים (פט, א) במשנה, כל התדיר מחברו קודם את חברו, התמידין קודמין למוספין, מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה, שנאמר, 'מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה', ובגמ' הק' מנין והרי למדו מהפסוק 'מלבד עולת הבקר', אלא שמא יש חילוק בין תמידים למוספים ומנין שיש דין תדיר קודם במוספים עצמם, א"ר אילעא, שנאמר 'כאלה תעשו ליום שבעת ימים' אלה כאלה, אביי אמר שלומדים מהפסוק עצמו, שמיותר מה שנכתב אשר לעולת התמיד שיעשו את התדיר קודם, וכן מצינו בהוריות (יב, ב) במשנה, כל התדיר מחברו קודם את חברו, וכל המקודש מחברו קודם את חברו, פר המשיח ופר העדה עומדים פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, ובגמ' אמר אביי מנין שתדיר קודם שנאמר 'מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד', עולת התמיד למה לי אלא שכל התדיר קודם.

וכתב בלבוש (או"ח תרפד, ג) וראיה מפרשת פנחס, שמפרש תחלת קרבן התמיד ואח"כ שבת ואח"כ ראש חודש ואח"כ ימים טובים, הרי שמקדים התדיר, ועוד בפירוש ריבתה התורה תדיר קודם שנאמר 'מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד', עולת התמיד למה לי, אלא 'אשר לעולת התמיד' שכבר היתה, לומר לך כיון שתדירה היא קדמה, וזה בנה אב שבכל מקום תדיר קודם, ולכאורה נראה שדין תדיר קודם הוא גם בכל המצוות ולא רק בקרבנות.

תדיר קודם במוסף ומנחה

והנה מצינו בגמ' בברכות (כח, א) תנו רבנן, היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף מתפלל של מנחה, וברש"י כתב, כדי להקדימה בתחילת זמנה שלא יקרא עליה גם פושע, ואח"כ מתפלל של מוסף, כיון שאיחר והרי אין עובר זמנה שהרי אמרו חכמים שיכול להתפלל מוסף כל היום, שזו תדירה וזו אינה תדירה, רבי יהודה אומר, מתפלל של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה, כיון שסבר שזמנה עד שבע שעות, שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת, אמר רבי יוחנן, הלכה, מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף.

ובתוספות שם הביאו, שמכאן יש ליזהר ביום כפור להתפלל מוסף לפני זמן מנחה שאם יאחרו יצטרכו להתפלל מנחה לפני מוסף, ור"י אומר, שאין צריך להתפלל קודם מנחה ומה שמצינו שמתפלל מנחה קודם היינו באופן שמתפלל עכשיו מוסף ולא יוכל להתפלל מנחה בזמנה וצריך להתפלל שניהם מיד כגון שהיה לו לילך לסעודה גדולה כמו לנשואין ומתיירא שמא ימשוך בסעודתו או שישתכר, אבל אם יש לו שהות להתפלל גם מנחה בזמנה אין לו להקדים תפלת המנחה אלא יתפלל כסדר, מוסף ואח"כ מנחה.

והרשב"א כתב כדברי ר"י, שבדעתו להתפלל עכשיו שתיהם ואם לא היה בדעתו להתפלל תפלת המנחה עד דמדומי חמה מתפלל של מוספין לבדה, ומסתבר שאם הקדים והתפלל מוסף לפני מנחה גם אם צריך להקדים מנחה קודם יצא ואי"צ לחזור ולהתפלל מוסף, ואינו דומה למי שהיה צריך להתפלל תפלת תשלומים במוצאי שבת והבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שהשניה עלתה לו ולא הראשונה, כיון שבתשלומין אינו יכול להקדים את תפלת התשלומים שעבר זמנה לתפילה בזמנה, אבל במוסף שכל רגע ביום הוא זמנו מ"מ כיון שתפילת מנחה תדירה והגיע זמנה צריך להקדימה, ואם עבר והקדים יצא, והביא מהתוספתא, שהמתפלל תפלת המוספין בין משקרב תמיד של שחר בין שלא קרב תמיד של שחר יצא.

וברמב"ם (פ"ג הל' תפילה הי"א) כתב, היו לפניו שתי תפלות של מנחה ושל מוספין מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין, ויש מי שמורה שאין עושין בציבור כן כדי שלא יטעו, וכתב בכסף משנה כתב, שהוסיף כן הרמב"ם שלך ביום כפור מתפללים מוסף קודם לפי שאין עושים כן בציבור כדי שלא יטעו ויבוא יחיד מהם ביום אחר קודם שיגיע זמן מנחה להתפלל מנחה ואח"כ מוסף, וכתב שהנכון לקצר בפיוטים בתפילת השחר ולכוון להתחיל להתפלל מוסף קודם שיגיע זמן מנחה גדולה.

בשולחן ערוך (או"ח רפו, ד) כתב, היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף, כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד ו' שעות ומחצה, שהוא זמן תפלת מנחה, צריך להתפלל של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף, וכתב המשנ"ב (סק"י) שהוא תדיר, וכתב הרמ"א, שאם הקדים של מוסף יצא, וכתב המשנ"ב (סקי"א) שתדיר קודם הוא רק למצוה ולכתחלה ולא לעיכובא בדיעבד, וכתב השו"ע, וי"א דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן, כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה, אבל אם אי"צ עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף, וכתב הרמ"א, אם הגיע מנחה קטנה יתפלל מנחה, ויש מי שהורה שאין עושים כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף, כדי שלא יטעו, וכתב המשנ"ב (סקי"ג) אם הוא סמוך לערב ואין לו שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף לפי שמנחה יש לה תשלומין בערבית משא"כ במוסף, ובדגול מרבבה חולק מהירושלמי שמפורש להיפוך וכן הקשה עליו בספר בית מאיר ובחידושי הגרע"א מיישבו בדוחק.

תדיר קודם לכתחילה או לעכובא

הנה כתב האבודרהם (ברכת הלחם פרק ל, כ) בשם ה"ר גרשום ב"ר שלמה, במעשה שאירע בראש חודש טבת שמוציאים שני ספרי תורה לר"ח ולחנוכה, וצריך לקרוא פרשת ר"ח ראשונה, וטעה ופתח את הספר של חנוכה תחילה ובירך הקורא עליו וגלל ס"ת עד שהגיע לפרשת ר"ח, יש שהביאו ראיה מהירושלמי שאם היה הפסק בין הברכה לעשיה גם בשתיקה צריך לחזור ולברך שנית על פרשת ר"ח, ועוד משום שלא התכוון בברכתו על הפרשה הזאת וכמי שלא התכוון לברך על מה שאוכל עכשיו, וכתב לדחות טעמם, שמהטעם הראשון הרי הלכה כרבא שמברך ואח"כ בוצע ומוכח שלא חוששים להפסק בשתיקה, ובטעם השני הרי הראב"ד חלק בזה ופסק לקולא, כיון שהספר תורה מונח לפניו, ומכוון לברך על כל הפרשיות הכתובות בו, גם אם לא גלל אותו ס"ת עצמו שבירך עליו תחלה אלא פתח ס"ת אחר יש פנים להיתר כיון שרוצה לקרוא בשתיהםויש שרצו לומר שאין מעבירין על המצוות

וכתב הרמ"א (או"ח תרפד, ג), שאם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק לקרות בשל ר"ח, והט"ז (סק"ד) חולק, ופוסק שמכיוון שהתחיל לקרות בשל חנוכה צריך לגמור הכהן בשל חנוכה, והוכיח כן, מקדימה של תפילין של יד שרק אם הוציא קודם תפילין של ראש שיחזירם אבל אם הניח כבר את של ראש אין דין שיסירם, וכן מוכח בזחים (צא, א) שהסתפקו בקרבנות של תדיר ושאינו תדיר וקדם ושחט מי שאינו תדיר, האם כיון ששחט כבר הקריבו או שמאחר את זריקת דמו עד שיזרוק את דמו של התדיר, ומוכח שבדיעבד ודאי יצא שאל"כ הרי"ז פסול לגמרי, אלא ודאי שאין שייך פסול בתדיר קודם, והביא עוד ראיה ממה שתפלת מנחה קודם למוסף משום שמנחה תדיר והרי אם עבר והתפלל מוסף תחילה יצא, ומוכח שבתדיר קודם בדיעבד יצא כשעשה קודם שאינו תדיר, והביא בביאור הלכה, שכתב האליה רבה שאם לא קרא עדיין ג' פסוקים בשל חנוכה יפסיק באמצע ויקרא בשל ר"ח, וכ"כ המג"א (סי' קמ) כדברי הט"ז, כיון שהתחיל בשל חנוכה צריך לגמור הכהן בשל חנוכה בס"ת זו ואח"כ יקראו הג' בס"ת אחרת בר"ח, ודוקא אם התחילו לברך.

הקדים 'יעלה ויבוא' ל'רצה'

בשאגת אריה (סי' כ) נשאל, מי שהתחיל בברכת המזון בראש חודש או יום טוב שחל בשבת יעלה ויבוא קודם שאמר רצה והחליצנו, אם צריך להפסיק באמצע יעלה ויבוא ואומר רצה ואח"כ יעלה ויבוא, או שכיון שהתחיל יעלה ויבוא שיגמור ואח"כ יאמר רצה, וכתב שמסתבר כיון שכל מה שמקדימים של שבת לשל ר"ח ויו"ט, משום תדיר ושאינו תדיר שתדיר קודם, לכך גם אם התחיל יעלה ויבוא שאינו תדיר פוסק ואומר של שבת שהוא תדיר קודם, והביא ראיה מדברי התוס' בזבחים (פט, א) שהרי מצינו בפסחים (נח, א) מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד שנא' 'העולה' עולה ראשונה, ומדוע לא לומדים משום שתדיר קודם, ומוכח בדברי התוס' שהתדיר קודם ואם ישחטו קודם מה שאינו תדיר יחזור וישחט את התדיר ויקריב קודם ונראה שמעכב בזה.

והנה מצינו בגמ' בברכות (כו, ב), תנו רבנן, טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים, טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול, מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה, וכתב רש"י כיון שהראשונה עבור תפילת ערבית וצריך להבדיל והשניה לתשלומים, ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו שאינה כלום, שאין לו להקדים תפלה שעבר זמנה לתפלה שזמנה עכשיו, והשניה נמי לא עלתה לו לשל שבת, הואיל והבדיל בה גילה דעתו שאינה של שבת, והיא תחשב לשל ערבית, ושאלו בגמ' שהרי מבדיל אח"כ על הכוס, וברשב"א שהובא לעיל מבואר, שאם התפלל מוסף קודם יצא בדיעבד, ורק במקום שאין זמן התפילה לא יצא אם הקדים, וכל מה שאמרו תדיר קודם היינו לכתחילה.

וכתב הלבוש (או"ח קח, א), שהתפלה היא בקשת רחמים, לפיכך יש לה תשלומין, והטעם נראה משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ונלמד מפסוקים, ואם היפך לא עלתה לו אלא אותה של חובה, ושל תשלומין לא עלתה לו כיון שנלמד מהפסוקים, וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה של תשלומין, והקשה האליה רבה, שהרי במנחות (מט, ב) מצינו שתדירר קודם רק למצוה בעלמא ולא לעכב, ולכך כתב במעדני מלך (ברכות סי' יא, ת ובמלבושי יו"ט סק"א) טעם אחר, כדי שלא יבא לידי תקלה שיתפללו התשלומים שלא בזמן תפלה הסמוכה, וכתב עוד טעם על פי הסוד.

והגרי"ש אלישיב כתב, שעיקר תקנת תדיר אינו מעכב והוא לכתחילה, וכל הדין תדיר בצתשלומים הוא רק למה חייבו להקדים את תפילת החובה, ואחר שתקנו את הסדר כך, הרי זה מעכב כיון שכך הדין, כיון שכל תקנת תפילת תשלומים היא ביחד עם התפילה הסמוכה לכך לאחר התקנה זה חלק מדין התקנה.

תדיר מדרבנן ושאינו תדיר מדאורייתא

והנה מצינו במשנה בברכות (נא, ב), אלו דברים שבין בית שמאי ובין בית הלל בסעודה, בית שמאי אומרים, מברך על היום ואחר כך מברך על היין, ובית הלל אומרים, מברך על היין ואחר כך מברך על היום, ומבואר בברייתא שברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, והלכה כדברי בית הלל.

וכתב בפני יהושע, אפי' שקידוש היום הוא מדאורייתא כמו שמצינו בברכות (כ, ב) ובפסחים (קו, א) וכתבו התוס' שם ובנזיר (ד, א), שמה שמקדשים על היין הוא מדרבנן ובכל מקום מצינו שיש להקדים דאורייתא אפי' במקום תדיר, אלא נראה שקידוש היום מדאורייתא רק בתפילה ורבנן תקנו שיקדש שוב על היין.

ובשאגת אריה (סי' כב) כתב, לגבי ברכת המזון וספירת העומר מי מהם קודם, וכתב שאין לומר שברכת המזון קודם משום שהים מהתורה, כיון שבזמן הזה אין ברכת המזון מהתורה, וכן אין ראיה שהרי בדין קדימה אין דין לדאורייתא קודם כמו שברכת היין קודם לברכת היום, משום שהוא תדיר, וכיון שדינים מדרבנן הם נחשבים רשות לגבי דאורייתא הרי אם מקדים אותם אין בזה זלזול כיון שאי"ז בכלל מצוה שקודמת, וכיון שתקנו כעין דאורייתא הרי יש גם בדינים דרבנן תדיר קודם ולכך קודם.

אם תדיר דוחה את שאינו תדיר

הנה מצינו בגמ' בשבת (כג, ב) אמר רבא, פשיטא לי שאם יכול לקנות או נר ביתו או נר חנוכה, שנר ביתו עדיף, משום שלום ביתו, ואם נר ביתו או קידוש היום נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו, והסתפק רבא, הם נר חנוכה או קידוש היום, אם קידוש היום עדיף שהוא תדיר, או נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא, ופשט שנר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא, וכתב הרא"ש (פ" ב סי' יב) שמשמע אי לאו פרסומי ניסא תדיר קודם אפילו לדחות את שאינו תדיר.

והקשה בעמק ברכה (קידוש והבדלה סי' ו), למה באמת פרסומא ניסא עדיף, הלא מעלת תדיר הוא דין דאורייתא, וא"כ למה הוא נדחה מפני מעלת פרסומא ניסא, וכתב, שכל מה שתדיר קודם מדאורייתא, היינו כשאין אחד נדחה מפני חברו, ורק לענין סדר הקדמה, אבל לענין לדחות את חברו לגמרי, לא נאמר דין תדיר קודם, ורק מדרבנן יש בזה מעלת תדיר עדיף ודוחה את האינו תדיר, אבל במקום פרסומא ניסא עדיף פרסום הנס, ועוד תירץ, שגם אם תדיר קודם דוחה את חברו מ"מ פרסום הנס עדיף, שיש לזה יסוד בתורה וכדברי הרבינו יונה במנין המצות, לזכור חסדי השם ולהתבונן בהם, שנא' 'וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' זה ארבעים שנה במדבר ויאכילך את המן שמלתך לא בלתה וגו', וא"כ פרסומא ניסא לזכור ולפרסם חסדי השם הוי בכלל מצוה זו.

ובשאגת אריה (סי' יט) כתב לדון במקום שיכול להתפלל או מוסף או מנחה שיש דין תדיר קודם, או שכיון שיכול להלים במעריב את המנחה שיתפלל מוסף כיון שאין יכול להשלים מוסף כיון שאם עבר יומו בטל קרבנו, ולכך של מוסף קודם ואפי' שאין לו שכר תפלת מנחה בזמנה מ"מ יש לו שכר מוסף שאם לא עכשיו אימתי, הרי מבואר שאין דין התדיר דוחה את שאינו תדיר, אמנם יש לדון כיון שדוקא שם ישנו בתשלומים ובאופן שא"א להשלימו הרי יקדים וידחה שאינו תדיר מפני התדיר.

נטילת לולב קודם התפילה

והנה מצינו בסוכה (מא, ב) תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר, כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת ולולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה, להודיעך כמה היו זריזין במצות, ונראה שהם היו נוטלין את הלולב כבר קודם התפילה, וכ"כ בכתר ראש (אות ק"ט) על הגר"ח מוולוז'ין, שהיה מברך ברכת אתרוג בסוכה קודם התפילה.

וצריך לבאר, שהרי תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם ולמה נטלו את הלולב קודם ק"ש ותפילה, ובאמת מובא שהגרא"מ שך לא רצה ליטול לולב קודם התפילה כיון שתדיר קודם, ותירץ שדוקא אנשי ירושלים שקיימו כל היום את המצוה אין בזה תדיר, כיון שתדיר הוא רק קדימה ולא שמבטל את המצוה, וצ"ב דהא אין דין אחר לאנשי ירושלים אלא שהם הידרו במצוה ליטול כל היום, אבל מ"מ קר"ש יותר תדיר מלולב וצריך להקדים את התדיר ולמה הם נטלו ד' מינים קודם התפילה, וכן מעירים במה שקוראים מגילות שיר השירים קהלת ורות לפני קריאת התורה, והרי קריאת התורה תדיר יותר, אלא שהדין להקדים את התדיר נאמר בשני דברים שדרגותיהם שוים, אבל כשאחד חובה והשני רשות אי"צ להקדים את התדיר וכדברי השאגת אריה, ולכן אפשר להקדים לקרוא את המגילות לפני קריאת התורה, ולכך אומרים פסוקי דזמרה לפני ק"ש ותפילה, וכיון שלגבי פסוקי דזמרה נחשב נטילת לולב לרשות הרי אין בזה זלזול במצוה.

ובקובץ שעורים (פסחים רה) כתב, לגבי להקריב תדיר ושאינו תדיר בבת אחת, הנה בתוס' בתמורה הביאו מירושלמי, לגבי מקדים תרומה לביכורים, שבמפריש שניהם בבת אחת אין לאו של 'לא תאחר', אבל עובר בעשה שהיה לו להקדים ראשון לשני, והרי קרא שמם בבת אחת ואין בזה לאו, כיון שלא הקדים שני לראשון, וכן בתדיר כיון דמצוה להקדים תדיר, עובר בעשה אם מקריבן בב"א.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

ראש האופוזיציה יאיר לפיד העביר ביקורת הבוקר (חמישי) על התקיפה הישראלית בבירת סוריה "לתקוף את הארמון בדמשק זה ערעור משטר. בעיני זה לא נכון וזה לא משרת שום מטרה אסטרטגית", אמר, אך הדגיש כי ישראל אכן צריכה להתערב להגנת הדרוזים בא-סווידא: "אני חושב שאנחנו צריכים לעזור לדרוזים ולהגן עליהם. האח של אחי הוא אחי".

לדברי ראש האופוזיציה בריאיון שהעניק הבוקר בכאן רשת ב, אמר לפיד כי "זה לא נכון לערער את המשטר בסוריה לאור העבודה שארצות הברית ואירופה מעוניינות לייצב את המדינה. אני לא נגד התערבות, אבל בעיני זה לא נכון וזה לא משרת שום מטרה אסטרטגית".

לפיד הדגיש: "ברמה המיידית צריך להגן על הדרוזים. התבצע שם טבח. אבל תקיפה בדמשק היא התנהגות משולחת רסן. המזרח התיכון מסתכל על זה ומבין שאנחנו חושבים שהחוקים לא חלים עלינו".

ד"ר אמיר ח'ניפס, יו"ר המרכז הישראלי-הדרוזי, שמרבה למתוח ביקורת על הממשלה, לשם שינוי תוקף בחריפות את לפיד ואומר: "מצער לראות כיצד יאיר לפיד, כמו רבים במערב, התפתה למראה החיצוני ולעניבה שג'ולאני לובש – כאילו מדובר באיש מדינה".

הבכיר הדרוזי מאשים כי "לפיד שוכח שמדובר במנהיג טרור, ראש שלוחה של אל-קאעדה, שאינו מסתיר את מטרתו הסופית – הקמת אמירות איסלאמית וחזון של 'שחרור ירושלים'. ההתייפייפות מול ארכי-טרוריסט מסוכנת ומעוורת".

הבוקר מתקיים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, דיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח שעוסק בתנאי המחיה והכליאה של המחבלים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לדיון ואמר כי "בזמן שהחטופים שלנו בגיהנום – רעבים, מוכים, סובלים ייסורים קשים ואוכלים רבע פיתה ביום, שופטי בג״ץ בוחרים לעסוק הבוקר בזכויות של מחבלים". לדבריו, "במקום לדון כיצד מחזקים את ההרתעה, הם שואלים את עצמם האם הנקניקייה בכלא היא בשר מעובד, ואם התפריט של הרוצחים מאוזן, בריא ומכיל מספיק ויטמינים".

בן גביר הוסיף והאשים: "זה לא רק מנותק – זה מטורף והזוי. מדינת ישראל במלחמה, ובזמן שחיילינו מחרפים נפשם, בג״ץ עסוק בדיונים של חבורת הזויים וצבועים – "האגודה לזכויות האזרח", שרוצים לדאוג למחבלים שהתעללו, רצחו וטבחו בילדינו".

בכניסתו לדיון אמר בן גביר כי הוא "גאה בזה ששיניתי את המדיניות בבתי הסוהר. פעם הם נכנסו רזים, יצאו שמנים — היה להם הכול בבתי הסוהר: בקלוואה, שווארמות, כבש. זה לא הגיוני — לרוצחים, לאנשים שהתעללו ופגעו. ואני כל כך גאה ששיניתי את זה, ואני מקווה שבג"ץ לא יתקע מקלות בגלגלים בנושא הזה".

יו"ר עוצמה יהודית טוען כי "השינויים בבתי הכלא הביאו להרתעה, הביאו לכך שמחבלים לא רוצים יותר להיכנס לבתי הכלא. ואני היום כאן כדי לוודא, לדאוג ולפעול שבג"ץ לא יעז לשנות את הדבר הכל כך נכון. יש לנו את המדיניות לתת את המינימום של המינימום — זה עובד, זה מרתיע, וזה חייב להימשך".

נשיא סוריה, אחמד א-שרע, נשא נאום תקיף לאומה לאחר נסיגת הצבא הסורי מהר הדרוזים והשגת הפסקת אש, והאשים את ישראל בניסיון לערער את היציבות במדינה ולגרור אותה לכאוס.

"הישות הישראלית הרגילה אותנו תמיד בניסיון לפגוע ביציבות שלנו וליצור מלחמות אחים מאז נפילת משטר אסד", הצהיר א-שרע בנאומו. לדבריו, "הישות הישראלית מנסה להפוך את סוריה לזירת אנרכיה ולגרור אותה למלחמה ולחלק אותה". יש לציין כי א-שרע בחר להשתמש במונח "הישות הישראלית" ולא "הישות הציונית", מה שיכול להעיד על ניסיון להתקרב למערב, בפרט על רקע מגעים קודמים לנורמליזציה בין ישראל לסוריה.

א-שרע התייחס לבחירה להימנע מעימות ישיר עם ישראל, למרות שלדבריו עמדו בפני "ברירה של מלחמה פתוחה". הוא הדגיש כי העדיפו את האינטרס של העם הסורי והטילו על הפלגים המקומיים וההנהגה הדרוזית את משימת השמירה על הביטחון בא-סווידאא'. "איננו חוששים ממלחמה", הצהיר, "אך העדפנו את אינטרס הסורים על פני האנרכיה וההרס".

בפנייה ישירה לדרוזים, הבהיר הנשיא הסורי כי הם "חלק בלתי נפרד מהמולדת הסורית" והבטיח לשמור על זכויותיהם וחירויותיהם, תוך כדי אזהרה מפני קבוצות המנסות לגרור אותם לכיוונים אחרים.

"המדינה הסורית, על כל מוסדותיה, התערבה כדי לעצור את הלחימה הפנימית בא-סווידא והצליחה לשמור על הביטחון", המשיך א-שרע. "במקום לסייע למדינה להרגיע את המצב, הופיעו קבוצות פורעי חוק שהורגלו לכאוס והסתה. מאמצי המדינה להשיב את היציבות ולגרש פלגים פורעי חוק צלחו, למרות ההתערבויות הישראליות".

א-שרע האשים את ישראל בחתרנות מכוונת: "ישראל פנתה לפגיעה נרחבת במתקנים אזרחיים וממשלתיים כדי לערער מאמצים אלה, לסבך את המצב ולקדם הסלמה נרחבת". הוא אף ציין כי "תיווך אמריקני, ערבי וטורקי הציל את האזור מגורל לא ברור".

הנשיא הסורי חזר והדגיש את טענותיו נגד ישראל, באומרו: "הישות הישראלית מבקשת להפוך את אדמתנו לזירת כאוס. העם הסורי תמיד מוכן להילחם על כבודו. אנחנו בני הארץ הזו ומסוגלים להתגבר על ניסיונות ישראל. אנו להוטים להעמיד לדין את אלה שפגעו באנשינו הדרוזים". הוא הוסיף כי "ישראל החריפה את המצב במעשיה. מאז נפילת המשטר, ישראל מבקשת לפרק את סוריה". ההחלטה להפקיד את הביטחון בידי הפלגים המקומיים והשייח'ים במחוז משתלבת עם דבריו, כשלדבריו, "בחרנו לא להיגרר לעימותים על מנת לשמור על ביטחון המדינה".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, חתם על ההזמנה שתאפשר להאיץ באופן משמעותי את ייצור מיירטי החץ בתעשייה האווירית. במסגרת העסקה תספק התעשייה האווירית למשרד הביטחון כמות משמעותית נוספת של מיירטי ׳חץ׳. את העסקה הוביל ראש מנהלת 'חומה' במפא"ת, משה פתאל.

מערכת החץ, שמפותחת ומיוצרת בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), הפגינה יכולות יירוט משמעותיות במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל׳ וביתר שאת במהלך מבצע ׳עם כלביא׳. המערכת מיירטת איומים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ובקצה האטמוספירה ומגנה על מדינת ישראל מפני איומים אסטרטגיים ארוכי טווח. מערכת החץ משלבת טכנולוגיות פורצות דרך ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות בעולם.

התעשייה האווירית היא המפתחת הראשית של מערכת החץ, באמצעות מפעל מל"מ, בשיתוף עם חברת סטארק האמריקנית. חטיבת אלתא של התעשייה האווירית ומפעל תמ"מ, חברת אלביט מערכות, חברת תומר וחברת רפאל, משתתפות בייצור המערכת.

הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית של מנהלת 'חומה' במפא"ת, לפיתוח וייצור מערך ההגנה הרב-שכבתי של מדינת ישראל, הכולל את מערכות 'חץ' ו׳קלע דוד׳ ובייצור רכיבי מערכת ׳כיפת ברזל׳. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים למנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון, מסייע להבטיח את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל בתחום ההגנה האווירית.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: ״האמל״ח הישראלי בכלל ומערכת החץ בפרט, הפגינו יכולות יוצאות דופן במלחמה. היירוטים הרבים שביצעה מערכת החץ הצילו חיי רבים וצמצמו משמעותית את הפגיעה במשק. האצת קצב הייצור של החץ ושל מערכות קריטיות נוספות היא מרכיב מרכזי באסטרטגיית משרד הביטחון להרחבת יכולות הייצור ושיפור המוכנות המבצעית להמשך המלחמה ולמערכות עתידיות״.

ראש מפא"ת, תא״ל (מיל׳) ד"ר דני גולד: "האצת הייצור של מיירטי חץ היא חלק מחזון הייצור המסיבי המתקדם שהציבה מפא"ת לתעשיות הביטחוניות, לטובת הגדלה מסיבית של היקפי האמל"ח האיכותי, הגנתי והתקפי, שיסופק לצה"ל. הלחימה בשנתיים האחרונות הבליטה את הצורך בהגדלה משמעותית בכושר הייצור, וטכנולוגיות ייצור מתקדמות מאפשרות הזדמנות לעשות זאת בצורה יעילה. אנו נדרשים לשמר את היתרון האיכותי שלנו למול אויבינו, באיכות ובכמות".

מנכ״ל התעשיה האווירית, בועז לוי: ״החלטה חשובה וחיונית זו של משרד הביטחון, להאיץ את ייצור מיירטי ׳חץ׳, מביאה לידי ביטוי את מחויבותה של המדינה לעשות כל שנדרש על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל. ההחלטה גם משקפת את ההצלחה חסרת התקדים של המערכת בתקופת המלחמה, ומהווה הבעת אמון בעובדות ובעובדי התעשייה האווירית המהווים תשתית אנושית להישגים. מפרוץ המלחמה, אנו פועלים במלוא העוצמה כדי לספק את צרכי ביטחון המדינה – באוויר, בים, ביבשה ובחלל – תוך השקעה מתמשכת בפיתוח מערכות חדשות מול אתגרי העתיד, ביניהן מערכת ’חץ 4’.״

לוחמי מג״ב איו״ש שפעלו בהפרות הסדר שאירעו במרחב הגבול עם סוריה והיו בדרכם חזרה לבסיסם במרכז הארץ הבחינו אמש בבאגר חשוד בתוך חווארה.

לאור כך, עצרו הלוחמים את נסיעתם לבסיס, וביצעו בדיקה קפדנית של הכלי ההנדסי – בה התברר כי מדובר בכלי של צה״ל אשר על פי החשד נגנב משטחי הכינוס הסמוכים לרצועת עזה.

הלוחמים עצרו חשוד בשנות ה-50 לחייו תושב חווארה והעבירו אותו להמשך חקירת בתחנת אריאל של מחוז ש״י במשטרת ישראל.

בעקבות התפטרות חברי הכנסת של יהדות התורה בהוראתם של מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, במחאה על אי קידומו של החוק להסדרת מעמדם של לומדי התורה, ח"כ משה רוט, שמכהן מכח החוק הנורבגי וכהונתו פקעה אמש, נשא נאום פרידה במליאת הכנסת, שבמהלכו הודה לחברי הכנסת על שיתוף הפעולה במהלך כהונתו, לטובת העברת חוקים שיטיבו עם האוכלוסיה בישראל.

במהלך נאומו הדגיש ח"כ רוט את התרומה העצומה של המגזר החרדי לחברה בישראל, וציין כי הוא אחד המגזרים הכי תורמים למדינה. "אני מודה לחברי הכנסת שלא נסחפו אחרי הרוח הציבורית ולא תקפו את המגזר החרדי והכתימו מגזר שלם", אמר ח"כ רוט וציין כי רוב פעולות החסד במדינת ישראל נעשות על ידי המגזר החרדי.

ח"כ רוט הדגיש בדבריו כי למרות עזיבתו את הכנסת, הוא ימשיך לפעול לטובת הציבור גם מחוץ לכנסת, "אני מתכוון להמשיך ולתרום לעם ישראל ולפעול למען הציבור גם מחוץ למסדרונות הכנסת".

ח"כ רוט שימש במהלך כהונתו כסגן יושב ראש הכנסת, ועמד בראשות ועדת האתיקה של הכנסת, תפקיד שבו זכה להערכה מכלל סיעות הבית, לאחר שהוועדה הוחזרה לפעילות שוטפת ועניינית, לראשונה אחרי תקופה ארוכה של שיתוק. במהלך כהונתו בכנסת, ח"כ רוט פעל במרץ לחיזוק והתפתחות מערכת הבריאות הציבורית, לקידום הפריפריה והתחבורה ציבורית ולזכויות שוויונית לאזרחים במדינה.