חודש: ספטמבר 2025

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם היום (שישי) בפני העצרת הכללית של האו״ם בניו יורק. הנאום, שנמשך כ־41 דקות, התקבל במחיאות כפיים מצד קהל ישראלי־אמריקני, אך גם בשריקות בוז ובעזיבת עשרות נציגים את האולם. במהלך דבריו הקריא נתניהו את שמות החטופים ופנה אליהם בעברית באומרו: "לא שכחנו אתכם. לא ננוח עד שנחזיר את כולכם הביתה". הנאום הושמע גם ברמקולים בשטח רצועת עזה.

בפעולה חסרת תקדים, ראש הממשלה בנימין נתניהו בשידור ישיר מבניין האו"ם שבניו יורק הודיע כי צה״ל השתלט על מכשירי הטלפון של תושבי עזה ופעילי חמאס ונאומו משודר כעת בשידור חי באמצעות המכשירים. ראש הממשלה פונה אל תושבי עזה ומבהיר כי המלחמה יכולה להסתיים מיד בהחזרת כל החטופים, בפירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה. ראש הממשלה הדגיש: "מי שיעשה זאת – יחיה, מי שלא – יירדף".

נתניהו פתח את נאומו בהצגת מפה שהגדיר כ"ציר הטרור של איראן" וטען כי הרפובליקה האסלאמית מפתחת מזה שנים תוכניות גרעין וטילים שמאיימות לא רק על ישראל אלא גם על ארצות הברית והעולם כולו. בהמשך שלף שלט עם ברקוד QR וביקש מהנוכחים לסרוק אותו. הברקוד הוביל לסרטון המציג את זוועות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ובכך ביקש להמחיש לעולם את אכזריות הארגון.

בהמשך תיאר את הפעילות הצבאית של ישראל בשנה האחרונה נגד חמאס, חיזבאללה, משטר אסד ומיליציות פרו־איראניות, והדגיש כי כוחות הביטחון פגעו בתשתיות הנשק והקשר של איראן עם שלוחות הטרור. לאחר מכן קרא לחידוש הסנקציות על איראן והדגיש כי "מחר הסנקציות של האו״ם חייבות לשוב על כנן".

את עיקר תשומת הלב הפנה נתניהו לחמאס ודרש את שחרור החטופים. הוא הטיל איום ישיר על הארגון באומרו: "הניחו את נשקיכם, שלח את עמי, שחררו את כל החטופים עכשיו ומיד. אם תעשו זאת תחיו, ואם לא תעשו זאת – ישראל תרדוף אתכם ותשיג אתכם". בדבריו על עזה אמר כי ישראל חייבת "לסיים את העבודה" כדי למנוע הישנות של אירועי 7 באוקטובר, אך ציין שאם חמאס ייעתר לדרישות ישראל, "המלחמה יכולה להיעצר מיד". עוד הוסיף כי הפלסטינים אינם מעוניינים במדינה לצד ישראל אלא במקומה, ולכן בכל מקום שבו קיבלו שליטה, כמו בעזה, הפכו אותו לבסיס טרור.

ביחס לסוריה וללבנון אמר נתניהו כי הוא רואה אפשרות להסדר מכבד עם סוריה, ואילו בלבנון ניתן להגיע לשלום אם חיזבאללה יפורק מנשקו. בהמשך האשים מנהיגים מערביים שנכנעו ללחץ והכירו במדינה פלסטינית. לטענתו, החלטה כזו אינה מקרבת שלום אלא מחזקת את הטרור. כמו כן, דחה את ההאשמות שהוטחו בישראל על הרעבת אזרחי עזה וטען כי ישראל "בכוונה מאכילה את תושבי עזה", אלא שחמאס גוזל את רוב הסיוע ההומניטרי.

הרגע הרגיש ביותר בנאום היה כאשר הקריא נתניהו את שמות 20 החטופים שלטענתו עדיין בחיים: מתן אנגרסט, גלי וזיו ברמן, אלקנה בוחבוט, רום ברסלבסקי, נמרוד כהן, אריאל ודוד קוניו, גיא גלבוע־דלאל, אביתר דוד, מקסים הרקין, איתן הורן, שגב כלפון, עומרי מירן, איתן מור, יוסף חיים אוחנה, אלון אהל, אבינתן אור, מתן צנגאוקר ובר קופרשטיין. לאחר מכן פנה אליהם בעברית באומרו: "אחינו הגיבורים, מדבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני פונה אליכם מעל בימת האו"ם. לא שכחנו אתכם אפילו לשנייה. העם כולו אתכם, ואנחנו לא נשקוט ולא נרפה עד שנחזיר את כולכם הביתה, החיים והחללים כאחד. אחינו החטופים האהובים, עם ישראל נמצא אתכם. לא ננוח ולא נשקוט עד שנחזיר את כולכם הביתה". לדבריו, המסר הזה הושמע בזמן אמת גם ברצועת עזה, באמצעות רמקולים שהוצבו בגבול. עם זאת, לוחמים ועדים אחרים טוענים כי הרמקולים הוצבו בתוך השטח הפלסטיני.

שנת תשפ"ו נפתחה בזירה המדינית עם הקרקס השנתי המוכר באו"ם או בלשון מרוסנת יותר: מצעד הצביעות העולמי. כמידי שנה, נציגי מדינות מעמידים פנים שהם חרדים לצדק העולמי, בעת שהם מדקלמים גינויים שגרתיים כלפי ישראל. הפעם, נראה כי ה"תיאטרון" נצבע בגוונים קיצוניים יותר: הכינוס ה־80 של העצרת הכללית עמד בסימן המיזם הצרפתי-סעודי, וההכרזה הסמלית על הקמת מדינה פלשתינית, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שמדינה זו נשלטת, הלכה למעשה, בידי ארגון טרור.

וכך, כמעט שנתיים לאחר טבח 7 באוקטובר, הפכה ישראל מהקרבן לנאשם. אלמלא הנשיא טראמפ, שהמשיך להגן על ישראל גם בנאומו האחרון, הייתה העצרת מתנהלת כמשפט שדה בין-לאומי, בו רק כיוון אחד קבוע מראש.

לתוך האווירה הזו מגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, שינאם היום בעצרת. בשל מיקומו בלוח הזמנים, יום שישי אחר הצהריים, הפך הנאום לאירוע כמעט פנימי. רוב המנהיגים כבר עזבו את העיר, והתקשורת האמריקאית עסוקה בדברים אחרים. אף על פי כן, לנתניהו מסר ברור: ישראל לא תתנצל על כך שהיא נלחמת בטרור.

הקו המרכזי בנאום היום בצהרים, יהיה מתקפה על המדינות שהכריזו על תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית, ללא התניה על כניעת חמאס והחזרת החטופים. בקטע החזותי, צפוי ראה"מ להציג עדויות לרקטות שאותרו באחרונה בטול כרם וברמאללה, עדות נוספת לאיום הביטחוני שעדיין נשקף מיהודה ושומרון.

הנאום היום הוא רק ההקדמה: האירוע המדיני המרכזי יתרחש ביום שני, כשנתניהו ייפגש עם טראמפ בפעם הרביעית מאז נבחר בשנית. נתניהו יבקש "קרדיט" להמשך הלחימה עד הכרעת חמאס, אך טראמפ כבר נמצא שני צעדים קדימה: "תכנית 21 הנקודות" שלו כוללת קריאה לנסיגה הדרגתית, ויתור על הסיפוח, והגעה להסדר עם תמיכה ערבית-אזורית. ככל הנראה, יסכימו השניים על מועד יעד לסיום הלחימה, שלושה חודשים מהיום, סוף השנה האזרחית.

מאחורי הקלעים, פועלים יועצי שני הצדדים כדי להמתיק את הגלולה המדינית עם ניסיון להגיע להסכם ביטחוני עם סוריה, ואולי אפילו תיאום לפסגה היסטורית משולשת: טראמפ, נתניהו וא-שרע.

וכמובן, בלי תקלות אי אפשר. במהלך נאומו של טראמפ באו"ם התקלקל הטלפרומפטר. טראמפ לא התבלבל, שלף את הדפים שהכין מראש, והמשיך לקרוא מהכתב. זמן קצר לאחר מכן, התקלקלו גם המדרגות הנעות בבניין, בדיוק כשנשיא ארה"ב ורעייתו היו עליהן. צוות הבית הלבן לא הסתיר את החשד: מישהו באו"ם ניסה להכשיל, פשוטו כמשמעו, ולא רק באופן מטאפורי.

השירות החשאי האמריקאי הודיע על פתיחת חקירה. לפי עדויות, היו אנשי צוות באו"ם שהתבדחו מראש על כוונה להשבית את המדרגות בזמן הגעת הנשיא. טראמפ, שנטה תחילה לצחוק על האירוע, לא הסתיר את העוקץ: "שני דברים קיבלתי מהאו"ם: מדרגות נעות גרועות וטלפרומפטר גרוע. תודה רבה".

מי שמדבר על הבטחות…

אי אפשר לנתק את ה"אזהרה" שהשמיע נפתלי בנט בתחילת השבוע, מפני האפשרות שנתניהו יבטל או ישבש את הבחירות הבאות, מ"כנס האופוזיציה", שנערך לילה קודם על ידי יאיר לפיד. בנט נעדר מהכנס בגלל "התחייבויות קודמות" וכמוהו בני גנץ. מי שהשתתפו בכנס היו ליברמן, יאיר גולן ולפיד עצמו.

לבנט היה קשה לראות כיצד לפיד, מנסה ליטול את המושכות, ולכן כבר למחרת היום, ניסה לבצע ספין באמצעות "אזהרת ביטול הבחירות", רק כדי להשכיח את הכנס של לפיד וכדי להראות שהוא עדיין קובע את סדר היום של האופוזיציה, בהיותו המפלגה האופוזיציונית המובילה בסקרים.

בהודעתו החריגה, פנה בנט לבעלי תפקידים בשירות הציבורי ולגורמי אכיפת החוק וקרא להם שלא להיכנע ללחצים פוליטיים. "אל תסכימו לעבור על החוק או לעקם את הכללים בגלל לחץ פוליטי. יש מחר, אל תפחדו".

לאחר מכן המשיך "וחשף": "אינספור אנשים שאלו אותי האם בכלל יתקיימו הבחירות. אהיה ברור: לא נאפשר לאף אחד לדחות או לשבש את הבחירות. אנחנו על זה. דחיית בחירות יכולה להתרחש רק ברוב של 80 חברי כנסת, ואין כאלה. בקרוב הממשלה הנוכחית תוחלף. בקרוב המדינה תחזור למסלול בריא של ניהול מקצועי, התחדשות וצמיחה".

הדברים, כמובן, לא נאמרו בחלל ריק. בנט יודע היטב שאין ולא יכול להיות מהלך לביטול הבחירות במדינה דמוקרטית, בטח לא כאשר האמריקאים עוקבים אחרי כל תגובה וכל הצהרה. אבל למה להרוס ספין טוב עם עובדות. אם אפשר להכניס כותרת ראשית לחדשות. מה זה משנה אם היא מבוססת או מופרכת.

זו השיטה המוכרת: כשהיריב גונב את ההצגה, צריך להחזיר את הפוקוס בכל מחיר. פעם באמצעות פגישה "חשאית" עם איזנקוט, פעם באמצעות הצהרה מרעישה על "אחדות לאומית", וכעת באזהרה מפחידה על נתניהו, שכביכול מתכנן לבטל את הבחירות.

העוקץ טמון כמובן בעובדה שבנט יודע מה זה באמת לבטל בחירות: הוא עצמו זכה באמון הציבור עם שבעה מנדטים בלבד, אך בזריזות של להטוטן הפך לראש ממשלה. כשזה קרה, ביטול תוצאות הבחירות לא היה איום אלא מציאות. בנט לא הזהיר אלא בנה ממשלה על גבם של מצביעים שהבטיח להם הפוך. מי שעשה אז סלט מרצון הבוחר, מטיף היום על שמירה על הדמוקרטיה.

הבעיה היא לא רק בספין עצמו, אלא גם במסר הסמוי: בנט מנסה לשכנע את הציבור שהוא עדיין שחקן רלוונטי, שהוא מסוגל להכתיב את סדר היום. בפועל, כל מהלך כזה רק מחדד את השאלה הפשוטה: אם נתניהו באמת כל-כך מסוכן, למה אף אחד מהאופוזיציה לא מצליח להתאחד מולו.

בסופו של דבר, האזהרות של בנט לא ייכנסו להיסטוריה כאזהרות אמיתיות, אלא כעוד ניסיון נואש לגנוב כותרת מלפיד. או במילים אחרות: מי שמבטל הבטחות, לא יכול להטיף על מי שמבטל בחירות.

מנותק וממציא

בנט איננו היחיד שמדבר על האפשרות שראש הממשלה יבטל את הבחירות. מי שהעלה לראשונה את הרעיון היה כתב "חדשות 12", שבמסיבת עיתונאים הפנה לנתניהו שאלה וקיבל תשובה. מיד לאחר מכן ניסה להוסיף שאלה על "ביטול הבחירות", אלא שנתניהו כבר פנה לשואל אחר ולא שמע כלל את דבריו. מכאן פיתח הכתב סדרת פרשנויות דמיוניות, כאילו ההתעלמות נועדה להסתיר כוונה לבטל את ההצבעה. בפועל, לא מיניה ולא מקצתיה. אבל די היה בניצוץ כדי להצית גל פרשנויות ותעמולת רעל בקרב אנשי המחאה והשמאל.

משם קצרה הייתה הדרך לעטוף את החשד ב"נימוק ביטחוני": לטענתם, נתניהו לא יסתפק במלחמת נצח מול חמאס, אלא יחפש עילה לדחות את הבחירות ממועדן הקבוע (אוקטובר 2026) בנימוק של "מצב חירום". חלקם אף טענו שגם אם ייערכו הבחירות במועדן, נתניהו ינסה "לשבש" אותן באמצעות הרתעת בוחרים ערבים ופסילת מפלגות ערביות.

אלא שמבחינה פוליטית מדובר בטענה חסרת שחר. לנתניהו יש דווקא אינטרס שהמפלגות הערביות יתמודדו, כדי שהן ינגסו במאגר הקולות של השמאל והמחאה. אם הם ייפסלו, יזרמו  קולות רבים ישירות אל יריביו, והגוש שמנגד יתחזק. כך יוצא שדווקא בשמאל עשוי להיות מי שיחפוץ בפסילתן, ובלבד שהקולות הערבים ילכו אליו.

חלק מהפרשנים טענו כי בנט רמז בדבריו גם לאפשרות שהממשלה תחריף את המתח מול איראן ותנסה לדחות בחירות בתואנת "מצב ביטחוני מיוחד". עוד טען כי בכירי מערכת הביטחון נתונים ל"לחצים": הרמטכ"ל איל זמיר מצד שרי הקבינט, המפכ"ל דני לוי מצד בן גביר, ומינוי דוד זיני לראשות השב"כ כדוגמה נוספת.

מי שמיהר להגיב היה שר הביטחון ישראל כ"ץ, שלא אהב את השימוש הציני באנשי הביטחון. "מספיק להשתמש בקודשי מערכת הביטחון לצרכים פוליטיים זולים", אמר. לדבריו, בנט "מודע ללחצים" בדיוק כפי שהיה "מודע" לתוכנית התקיפה באיראן, לה התנגד ימים לפני שבוצעה. סיכומו של כ"ץ היה חד: "בנט מנותק מכל קשר ביטחוני וממציאן סדרתי".

אין מנוס מלקבוע שאם כך נראית "אזהרה ביטחונית", סימן שבנט עצמו נמצא ב"מצב חירום" מהסיבות שפורטו לעיל.

מקהלת הפחד

כמה מגוחך לשמוע את מקהלת השמאל מצטרפת לחשש המדומיין של בנט מפני ביטול הבחירות. עד לא מזמן הם עצמם טענו כי נתניהו ישאף דווקא להקדימן, מיד לאחר "מלחמת 12 הימים" באיראן, כדי לנצל את חוסר הארגון באופוזיציה. והנה, בתוך חודשים ספורים, הוחלף הטיעון. פעם הקדמה, כעת דחייה. מוטב להם לבחור נרטיב אחד, ולא לשנותו בהתאם לסקרים ולמצב הרוח.

ראוי גם לזכור כיצד "ממשלת השינוי" ניסתה בקדנציה הקודמת לבטל את הבחירות מראש, באמצעות חוק שיפסול את נתניהו מלהתמודד. החוק נפל לא מתוך "דבקות בדמוקרטיה", אלא בגלל מחלוקות פנימיות.

בהמשך, גם כאשר הקואליציה הנוכחית זכתה ב־64 מנדטים, אנשי השמאל והמחאה סירבו לקבל את תוצאת הבחירות. עוד לפני "הרפורמה המשפטית" החלו "הפגנות הגשרים", בהובלת יאיר לפיד, "אנשי בלפור" ו"החולצות השחורות", עוד בטרם קמה הממשלה בפועל.

עתה טוענים הקפלניסטים בהסבר מאולץ ודמיוני לאחור, כי "המזימה לשבש את הבחירות", החלה כאשר שר המשפטים השיק את "ההפיכה המשטרית". לטענתם, הרצון לרסק את מערכת המשפט נועד למעשה למנוע חילופי שלטון עתידיים.

בפועל, הממשלה מתקשה אפילו להחליף יועמ"שית, לפטר את ראש שב"כ כושל (שהתפטר לבסוף מעצמו), למנות נציב שירות מדינה זמני או לבצע שינויים בסיסיים אחרים, והכול מכוח החוק. לפיכך כל הדיבורים על ביטול בחירות הינם דיבורי סרק, שנועדו ליצור פחד ציבורי כדי להכשיר פעולות אנטי-דמוקרטיות כדי לשמור כביכול על הדמוקרטיה.

רוצים ראיה? בבקשה: לא מכבר התקיים כנס ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה", בו עלתה לדיון השאלה מה צריכה לעשות ממשלה, שתקום לאחר הדחת נתניהו. אחת ההצעות הייתה לבצע "ניקוי אורוות" במערכת הציבורית, ולפטר את כל מי ששיתף פעולה עם ממשלת נתניהו ובעיקר קצינים בכירים במשטרה. המוטו: "היצמדות לחוק בכל תנאי היא הדרך לגיהינום".

לכך מצטרפים גם פרשנים וכתבים בכירים, שונאי נתניהו, שכותבים מפורשות, שאם הפעם הוא יפסיד בבחירות, אין לחכות לחקיקה, אלא לפעול מיד ולהדיח בסיטונות את כל מי ששיתף פעולה עם הממשלה. הם מודעים לסיכון, שאם השלטון שוב יתהפך, השיטה הזו תחזור אליהם כבומרנג. ובכל זאת הם מסבירים לעצמם: "ממילא נתניהו יעשה זאת".

על רקע זה באה גם המתקפה על מינוי דוד זיני, לראש השב"כ. השמאל מבהיר לו כבר היום כי כהונתו מותנית. אם יתנהל כמצופה ממנו, יישאר. אם יעז "ליישר קו" עם הממשלה הנוכחית, יודח מיד כאשר יחזרו לשלטון. המסר ברור: ההגמוניה היא שלנו, וכל השאר זמניים.

שורה תחתונה: לא נתניהו מהווה איום על הבחירות, אלא הם, שכבר מתכננים כיצד לבטל את הכרעתן. מי שדואג לדמוקרטיה, כבר מכין רשימת פיטורים ליום שאחריה.

ישר בסימן שאלה   

בבחירות שנערכו ב-2019, התמודדה מפלגה חדשה תחת השם "ישר". בין אנשיה היו פרופ' דן אריאלי, עו"ד יובל קרניאל וסגן ראש המל"ל לשעבר ערן עציון. המפלגה קיבלה אז 1,438 קולות, שהיוו 0.03% מהקולות הכשרים. גדי איזנקוט, שהקים את מפלגת "ישר" החדשה מכוון הרבה יותר גבוה. בראיונות עמו הוא מדבר אפילו על ראשות הממשלה ורואה את עצמו מתאים לתפקיד.

איזנקוט, שאיבד את בנו גל הי"ד במלחמה בעזה, ולאחר מכן עוד שני אחיינים נוספים, שילם מחיר אישי כבד, והוא זוכה לאהדה ציבורית רחבה. השקת "ישר! עם איזנקוט" הציבה את הרמטכ"ל לשעבר במרכז תשומת הלב, אך לא בהכרח במרכז המפה. הסקרים הראשונים מחמיאים (סביב 10-12 מנדטים), אבל זהו לעיתים "אפקט השקה", שמתפוגג מהר מאד. כדי שהכוח הזה יישמר, נדרשת יכולת ארגונית, רשימה, מטה שטח ומשמעת מסרים. עד אז, כוחו של איזנקוט הוא בעיקר בפוטנציאל.

הייחוד של איזנקוט נעוץ ביכולתו לשאוב קולות מהימין המתון כשהוא רץ לבד: ליכודניקים מאוכזבים, אנשי "ימין ממלכתי" שמאסו בנתניהו, וציבור מרכז שמחפש פרופיל ביטחוני מפוכח. אלא שכאשר החיבור הטכני-פוליטי נעשה עם נפתלי בנט, הקולות הללו נעלמים כלא היו וחוזרים הביתה, ולעתים אפילו מחזקים את גוש הימין. במילים אחרות: גשר לימין יש רק כל עוד איזנקוט איננו נתפס כנספח.

הרשימה המייסדת של "ישר" הכוללת את טל רוסו, פרופ’ טרכטנברג, יואב הורוביץ ומתן כהנא, נועדה לשדר "ממלכתיות" ולא "שמאלנות". קהלי היעד: ימין מתון עייף מריבים, מרכז שמחפש "מבוגר אחראי"; ותומכי מחאת קפלן שרוצים אלטרנטיבה שאינה לפיד. הבעיה: אותו פלח מצביעים מצומצם נדרש גם בידי בנט וליברמן. התנגשות הכוונות עלולה להכריע את היתרון של שלושתם.

איזנקוט ינסה לקבוע סדר יום משלו: ביטחון מפוכח לצד שיקום אזרחי, התחייבות למשילות בלי מלחמות, ובקיצור, תחליף רציני לנתניהו, לא רק אנטי -נתניהו. בלי זה, מפלגת "ישר" תישאר סיסמה בלבד.

מבחינה טקטית, ההיגיון של איזנקוט ברור: הוא מבקש לשמור על עצמאות מפלגתית כדי להיכנס לחיבורים לפני הבחירות מתוך עמדת כוח, ולהימנע משריפת קולות מתחת לאחוז החסימה (כפי שעלול לקרות לגנץ). אולם מתמטיקת הגושים עקשנית: אם איזנקוט, בנט ושות' לא מוכנים להישען מבחוץ על מפלגה ערבית, הסבירות למבוי סתום ב־2026 גבוהה. במקרה כזה, מי שמרוויח הוא מי שכבר יושב בבלפור.

שורה תחתונה: כאבן שואבת לעצמאים מהימין, איזנקוט מועיל רק כשהוא רץ לבד. ברגע שהוא נגרר לחיבורים שגויים, הוא מחזיר את המפתחות לבלפור.

המצפן המקולקל

"ישר" הוא שם שמחייב קשר הדוק בין סיסמה למציאות, בין העמדה הנוכחית לרקורד ולהתבטאויות מן העבר. אצל איזנקוט, הפער הזה בולט. בחדשות "מידה" בדקו ומצאו כי פעם איזנקוט מצהיר שלא היה "שבוי בקונספציה", ופעם אחרת מתאר במו פיו מידע מודיעיני מוקדם עם תרחישים שהזכירו מאוד את השביעי באוקטובר.

בראיון בינואר 2024, בעיצומה של המלחמה, אמר: "אני לא הייתי שבוי בקונספציה כי לא הכרתי חלק מהחומרים". באופן זה ביקש  להתנער מהתפיסה שהובילה למחדל. חודש לאחר מכן, בכנס באוניברסיטת רייכמן, התברר שהכיר היטב חומרים שתיארו תרחיש דומה מאוד למה שאירע: "במרץ 2018 הגיע לשולחני מידע מודיעיני שיחיא סינוואר מתכנן להביא בכל שישי המונים לגדר, בתוכם אנשי נוח'בה שכוונתם לחטוף חיילי צה"ל, לחדור ליישובים ולבצע את אותם מעשים", סיפר איזנקוט.

כך גם בסוגיית הכסף הקטארי: מצד אחד נטען שהתנגד; מצד שני, בינואר 2019, בעת פרידתו מראשי הרשויות בעוטף עזה, הסביר שתמך בהעברה משום שהיא "מאזנת את המתיחות בדרום ובלעדיה הפיצוץ יגיע מהר יותר". פעם כך ופעם כך.

גם בגזרת המדיניות הביטחונית, תווי הקו אינם ישרים כפי שהלוגו מבטיח. עמדתו כלפי מושג "הניצחון" שטבע נתניהו בעזה מסויגת: פחות קריאה לשבירת האויב, יותר קריאה ל"עצירות אש" ולעסקאות חטופים בנימוק של "נחזור אחר כך". ייתכן שזה נכון מקצועית לרגעים מסוימים, אולם פוליטית, זה נשמע כמו זהירות שמתחפשת לממלכתיות. לכל זה מצטרפות טענות על "אי – הוגנות" בבחירות ותחזיות דחייה מדומיינות (דוגמת בנט). מדובר בטון בכייני שמזכיר קמפיין, ולא מנהיגות.

גם במסדרונות הפוליטיקה הסיפור מקרטע: לאחר שישב עם גנץ בממשלת החירום של נתניהו ובקבינט הביטחוני, נטש את "המחנה הממלכתי". לפי חדשות 12 אמר לגנץ: "באתי בשביל המדינה ולא בשבילך…". מקורבי גנץ השיבו: "להיות ישר פירושו גם לא להדליף, ואם כבר להדליף, לא לשקר".

גם המתקפה המקדימה על מינוי דוד זיני לראש השב"כ, עם רמזים לקיצור כהונה אם "יישר קו" עם הממשלה הנוכחית, מתיישבת יותר עם הפעלת לחץ פוליטי מאשר עם קוד ממלכתי.

שורה תחתונה: איזנקוט רוצה למכור לנו "ישר", אבל בינתיים המוצר פגום. מדובר בעוד פוליטיקאי הנישא כרגע על גל אהדה זמני, שעשוי לחלוף מהר מאד כמו כל מפלגות האווירה מהעבר. "ישר" הוא שם יפה, אך בלי קו ישר ועקבי זו רק אריזה.

השיקום מול ההרתעה

אירועי סוף השנה והסיכומים השנתיים הסיחו את תשומת הלב מ"נאום ספרטה" של נתניהו – אותו נאום שממנו נאלץ לחזור בו שוב ושוב ולהבהיר מה בדיוק התכוון בדבריו. רבים סברו כי מדובר במעידה לשונית, אולם היו מי שהעירו כי נתניהו, שמכין בקפידה כל נאום פומבי, דווקא רצה שיעסקו בדבריו – גם במחיר התנצלות.

אם בוחנים לעומק את האמירה, מתברר כי מאז טבח 7 באוקטובר עובר נתניהו תהליך שינוי משמעותי. האיש שנתפס עד אז כמהסס, כזה שמעדיף להכיל ולא למהר לעימות צבאי או מדיני, מציג כעת חזון חדש – חזון ספרטני.

באירועים פומביים הוא מדבר על "סופר ספרטה", על תודעת לוחם ועל מלחמה מתמשכת מול אויב שאינו מרפה לעולם. אין זו פליטת פה חולפת אלא אסטרטגיה מחושבת, שנועדה לעצב את סדר היום הציבורי סביב ביטחון, התקפה, חיסולים והרחקת האיום האיראני.

ובכל זאת מאחורי השפה החדשה של נתניהו עומד ויכוח פוליטי שילווה אותנו עד הקלפיות. נתניהו ושותפיו מימין רוצים שהבחירות יעסקו ב"ביטחון מול אויבים". בדרך זו הם יוכלו להימלט מהעיסוק בכישלונות ובמחדלים של ה־7 באוקטובר. כאשר יריביהם יעלו את הדברים, אם יזרקו את זה עליהם חזרה, בטענה שהסרבנות והפגנות המחאה, הביאו בסופו של דבר את הטבח, ומי שאמור היה לסכלו – השב"כ והצבא, הם אלו שכשלו.

יריביהם, מנגד, ינסו להסיט את השיח לעבר שיקום אזרחי וחברתי: בראש החזרת החטופים, שיקום היישובים בדרום ובצפון, בניית חיי קהילה מחדש, וכמובן המאבק על חוק הגיוס תחת סיסמת "אי־שוויון בנטל".

הפער הזה, בין "ספרטה" של נתניהו ל"אתונה" שמבקשים יריביו, מתאר שתי תפיסות עולם שונות: מדינה המעמידה את עצמה במצב של מלחמה מתמדת, מול מדינה המבקשת לטפח תרבות, רווחה וחיים אזרחיים לצד הביטחון. השאלה המרכזית תהיה היכן עובר קו האיזון – כמה להעמיס על הציבור את עול המלחמה, וכמה להשקיע בשיקום אזרחי.

בעוד נתניהו ידגיש מי "ימחץ את ראש הנחש האיראני" ומי "ישלים את השינוי במזרח התיכון", יריביו יטענו כי הבחירות הן על מי יוכל לשקם את חיי האזרחים. הם ינסו לומר: "אנחנו לא ספרטה – אנחנו אתונה מחודשת". אלא שבראייה מפוכחת, ניתן להניח שהמציאות הביטחונית תחזיר מהר מאוד את סדר היום לכיוונו של נתניהו. לפיכך מי שינסה להפוך את ישראל לאתונה מחודשת, יגלה שבקלפי הציבור עדיין מחפש את ספרטה. במילים אחרות: הקלפי יקבע האם ישראל תחיה בצל חרב שלופה,  או תחת חלום שיקום שלא עומד במבחן המציאות.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש בעיתון 'יתד נאמן'

לקראת נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היום (שישי, 16:00) מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם, התבקש צה"ל לבצע מהלך חריג ורגיש: להציב רמקולים בנקודות שונות ברחבי רצועת עזה כדי לשדר את הנאום בשידור חי לתושבי הרצועה. ההנחיה הגיעה מלשכת ראש הממשלה, וזאת על אף שבצה"ל מסרבים להתייחס לנושא ומבהירים כי מדובר בהחלטה של הדרג המדיני בלבד. ההשערה הרווחת בסביבת נתניהו היא כי מטרת השידור היא לקרוא לתושבי עזה להתפנות ולא לשתף פעולה עם חמאס, בנוסף להדגשת זוועות טבח 7 באוקטובר. בלשכת ראש הממשלה לא התייחסו רשמית לתוכן הנאום, אך הבהירו כי מטרת השימוש ברמקולים תובן רק בעת השמעת הנאום.

בתוך כך, גורמים שונים מביעים חשש מפני סיכון מבצעי עבור הלוחמים בשטח. לדבריהם, בקשת לשכת נתניהו לשדר את הנאום לתושבי הרצועה עשויה לסכן את החיילים, שייאלצו לעזוב את המגננים ואת אזורי השהייה הבטוחים על מנת להציב את אותם רמקולים בנקודות קרובות לאוכלוסייה עזתית. הלוחמים בשטח נמצאים לרוב בנקודות מרוחקות מאוכלוסייה ולרוב אינם באים במגע ישיר עם מחבלי חמאס, אך הנחיה זו תאלץ אותם להתקרב לאותם אזורים מסוכנים.

בנוסף לכך, וכחלק מגל העצומות המופצות נגד פעולות הממשלה הנוכחית, שיגרו היום "הורים ללוחמים בעזה" מכתב חריף לרמטכ"ל ולשר הביטחון בדרישה לחדול מכל פעולה הקשורה בכך. לטענת ההורים, "מדובר בפעולה שדורשת חיכוך עם אוכלוסיה ומסכנת באופן מובהק את חיי ילדינו הלוחמים", כשהם מותחים ביקורת חריפה על המהלך: "מעולם בהיסטוריה של מדינת ישראל לא היה כזה זלזול בחייהם של לוחמים". ההורים הוסיפו וטענו כי "המלחמה שמתקיימת בעזה חייבת להסתיים ואין לה הצדקה", מה שמסביר מאיזה מחנה פוליטי מגיע המכתב.

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א)

בכלי יקר כתב לבאר להיכן הלך משה, שרצה משה לזרזם על התשובה אשר עיקרה בדברים כמו שנאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך נאמר 'וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל', ואם כן אחר כך כשאמר 'ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום' דיבור ראשון להיכן הלך, אלא שהוא דיבור קשה של מוסר ולכן אמרו אל כל ישראל לומר כל מי שיש לו להשיב יבוא וישיב כמו שפירש רש"י על מה שאמר (דברים א, א) 'אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל', וכן כאן אמר לכולם ענין התשובה התלויה בדברים, ולפי שאין אדם רואה חובה לעצמו לעולם וכל חוטא ורב מרי לעולם לא ילך הוא אל החכם הרופא לבקש תרופה למחלתו בחולי הנפש והלואי שישמע בקראו אליו החכם ההולך אליו ומדבר על לבו לפתותו על דבר התשובה, על כן אמר וילך משה שהוא הלך מאוהל לאוהל אל כל אחד מישראל והיה מדבר על לבו את הדברים האלה היינו עניני התשובה התלויה בדברים, והוא מוסב על מה שאמר למעלה 'כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך' דהיינו ענין קחו עמכם דברים.

בקש שלום ורדפהו

והנה במדרש (ויקרא רבה ט, ט) כתב, בענין השלום שדרשו על פסוק (תהלים לד, טו) 'בקש שלום ורדפהו', כי השלום אינו כשאר המצוות כי כל שאר המצוות כציצית ומזוזה וחלה אם תבוא לידך אתה מחויב לעשותה אבל אין אתה מחויב לחזר אחריה, אבל השלום אתה מחויב לחזר אחריו, ויש ליתן טעם בדבר מה נשתנה השלום יותר מכל שאר מצוות שבתורה,

וכתב בכלי יקר, שאפשר לומר ששלום זה הוא לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים על ידי התשובה, ועל כן אתה צריך לחזר אחריו משני צדדים, או מצד שהחוטא לא ישים אשם בנפשו לעולם ואינו רואה חובה לעצמו לעולם כמו שאתה רואה חובתו על כן צריך אתה לחזור אחריו כי לא יחזר הוא אחריך, אם מצד שאתה צריך אל זה השלום כי כל ישראל ערבים זה בעד זה, ומצינו בגמ' ביומא (פו, ב) גדולה תשובה שאפילו בזמן שיחיד עשאה מוחלין לו ולכל העולם כולו שנאמר (הושע יד, ה) 'ארפא משובתם כי שב אפי ממנו', אם כן שלום זה הוא להנאתך דין הוא שתחזר אתה אחריו.

ואף אם השלום כפשוטו בין איש לרעהו, מכל מקום יש בו צורך גדול אל התשובה כדי שיהיו השבים רבים כי בכל ימות השנה אין הקדוש ברוך הוא מקבל כי אם תשובת הרבים ויחיד אימת בעשרת ימי תשובה דוקא על כן נאמר (ישעיה נז, יט) 'שלום שלום לרחוק ולקרוב', כי מי שהוא רחוק ונתקרב צריך לשני שלומות אלו הן שלום בינו ובין אלוקיו הן שלום בינו לרעהו, ואז 'אמר ה' ורפאתיו', וכמו ששלום זה המסבב התשובה חייב כל אדם לחזר אחריו, וכך עשה משה, זה שאמר 'וילך משה' כי הוא הלך אחריהם וזירזם על התשובה ועל הדרכים המסבבים התשובה דהיינו השני שלומות הנ"ל, ושניהם נכללו באומרו 'וידבר את הדברים האלה', הן דברי וידוי בין אדם למקום הן דברי פיוס בין אדם לחברו כי על שניהם נאמר 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה'.

ביאור מצות הקהל

וכן כתב לבאר בענין מצות הקהל, שהיתה בעבור התשובה, שמצינו במדרש (ויקרא רבה ל, ז) שיום ראשון של חג נקרא ראשון לחשבון עוונות, ולכך צריכים לעשות תיכף הכנה אל התשובה והכנה זו היא הקהל זה שהמלך מקהיל את העם וקורא לפניהם מן אלה הדברים כי רוב הספר דברי תוכחות עלי עוון ודברי כבושים, וכבר ידוע שההקהל יש בו צורך גדול אל התשובה כי על ידי שהם מקוהלים יהיו אגודה אחת ויטו שכם אחד לשוב אל ה' כדי שיהיו השבים רבים, לפי שדוקא בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים הקדוש ברוך הוא מקבל תשובת היחיד אבל בכל ימות השנה אין הקדוש ברוך הוא מקבל כי אם תשובת הרבים (ראש השנה יח, א).

וזהו שדרשו חז"ל 'ולקחתם לכם ביום הראשון' וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא, אלא ראשון לחשבון עוונות, ומה שהזכיר הכתוב ענין זה דוקא בפסוק המדבר בלקיחת ארבעה מינים ולא בענין הסוכה, לפי שבלקיחת ארבעה מינים נרמזו כל ארבע כיתות של ישראל שיהיו באגודה אחת, לפי שמן ראש השנה עד יום כיפור הקדוש ברוך הוא מקבל אפילו תשובת היחיד על כן אינן צריכין עדיין להיות אגודה אחת כדי שיהיו השבים רבים, ומיום כיפור עד חג הסוכות אין עושין עוונות כי כל אחד עוסק במצות סוכה ולולב ומצוה גוררת מצוה על כן מסתמא לא יאונה לצדיק כל און עד יום ראשון של סוכות שהוא ראשון לחשבון עוונות , ולכך צריכים לעשות הכנה לתשובה והכנה זו היא שיהיו כולם אגודה אחת כמו ארבעה מינים אלו.

מעלת התשובה מאהבה

וכן מבואר בהמשך הפרשה (לא, כא) בפסוק 'ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה', ומבאר 'כי זה דרכם כסל למו' שאינן עושין תשובה לעולם כי אם אחר ההכרח, כי בזמן שהיסורין מורכבים על כתיפיו אז הוא נודר נדרים ליתן ממונו לצדקה או לשוב אל ה' כמבואר בפרשת בחוקותי (ויקרא כז, ב) בסמיכות כי יפליא לנדור נדר לפרשת התוכחה.

וכן מצינו בגמ' ביומא (פו, ב) אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר (הושע יד, ב) 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוניך', עוון מזיד הוא וקרי ליה מכשול, איני והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות שנאמר (יחזקאל לג, יט) 'ובשוב רשע מרשעתו וגו' עליהם הוא יחיה' פירש רש"י, על כל מה שעשה אפילו על העבירות, וחילקו שם בין אם עשה תשובה מאהבה או מיראה, אמנם עדיין אי"ז כל כך מבואר בלשון הפסוק, ונראה לומר שכוונת הכתוב להזהירו שישוב מאהבה כי כל ירא מתרחק מזה שהוא ירא ממנו וכל אוהב מתקרב אל אהובו.

שובה ישראל עד ה' אלוקיך

וכן הביאור בפסוק שבהפטרה (הושע יד, ב) 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך', אליו ממש כדרך האוהב המתחבר אליו, וכן מצינו בגמ' בפסחים (נ, ב) שנאמר (תהלים נז, יא) 'כי גדול עד שמים חסדך' ונאמר (קח, ה) 'כי גדול מעל שמים חסדך', וחילקו אם עושים תשובה מאהבה או מיראה, כי העושה מיראה אינו מתחבר אליו יתברך ואין חיבורו כי אם עד שמים ולא עד בכלל על כן גם החסד הוא עד שמים אבל העושה מאהבה מתדבק מעל שמים אליו יתברך על כן גם החסד הוא מעל שמים, ולזה אמר 'כי כשלת בעוונך' לפי שעד עכשיו לא עשית תשובה כי אם מיראה, שנעשה מן העוון שנעשה במזיד לעברה בשוגג, ואם כן רושם המכשול נשאר בך ולא היית מנוקה מכל ועדיין אתה צריך לקרבן הבא על השוגג, אבל כשתשוב עד ה' מאהבה דהיינו מעל שמים אז תהיה מנוקה מכל וכל ואין אתה צריך אפילו לקרבן כי אם אל וידוי דברים, ולכך נאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אליו ממש, 'אמרו אליו כל תשא עוון', שיהיה כמצוה דבר המנושא וגבה מאד, לא כמו שנאמר (מיכה ז, יט) 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם' אלא העוון יהיה מנושא, 'וקח טוב' שיקחו הקדוש ברוך הוא אליו כדבר טוב כאילו היה העוון זכות דבר טוב ואז לא תצטרך גם לקרבן, זהו שאמר ונשלמה פרים שפתינו.

והחתם סופר (תורת משה) כתב לבאר את הפסוק 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך' והנה בילקוט כתב, שאמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא אם אנו עושים תשובה מי מעיד בנו, אמר הקדוש ברוך הוא וכי לרעה נעשיתי עד ולא לטובה, שנאמר (מלאכי ג, ה) 'והייתי עד ממהר במכשפים', ולכך נאמר 'עד ה' אלקיך', כיון שעושים תשובה מאהבה ויתהפכו לזכיות, ומלאכי השרתפד אינם יודעים מחשבות אדם אם מאהבה או מיראה, והקב"ה עד אחד או אב המעיד על בנו, אך לשעבר כשהיו חוטאים והקב"ה העיד במכשפים ומטי משפט גר, וכיון שהאמין לעדותו כעדות שנים כשרים, ולכך יאמין גם לזה, וכן מצינו שכתב בשו"ע (אהע"ז קטו, ז), שאם העד נאמן עליו בעלמא אזי נאמן גם לזה, ולכך אמר 'עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך', ע"י עדותו במכשפים ומטי גר ע"כ גם יאומן על התשובה.

ג' דרגות בתשובה

והנה כתב הצל"ח ראש השנה (ח, א) בביאור דברי המדרש (ויקרא רבה כט, ג) מבאר את הפסוק (תהלים פט, טז) 'אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון', שיודעים לרצות בוראם בתרועה, מה הוא עושה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת הרחמים אימת בחודש השביעי, ויש לדקדק במה שכ' שנראה כשלש דברים הסותרים זל"ז.

ונראה דשלש מדרגות בתשובה זו למעלה מזו, תשובה ע"י יסורים, וזו גרוע שבכולם, ואעפ"כ הקדוש ברוך הוא מקבל שבים, וזה הקדוש ברוך הוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, שלא ישב על כסא רחמים עד שהוצרך מתחלה לישב על כסא דין ולשלוח יסורים שהמה עצם הדין, ומדרגה גבוה מזה, שעושה תשובה מיראה דהיינו שמתירא שיבואו עליו יסורים אעפ"י שעדיין לא באו עליו, ובזה שהיא תשובה מיראה זדונות נעשו כשגגות, ומצד הדין לא היה ראוי שתקבל תשובה זו, וכן מצינו בגמ' בשבת (נה, א) שמצד מדת הדין נפש החוטאת היא תמות, ונראה שזה על מזיד ועושה תשובה מיראה, ונפש החוטאת היינו שעדיין נשארה חוטאת שהרי זדונות נעשו שגגות, ועפ"י הדין היא תמות כיון שאינו עושה תשובה כי אם מיראה, והקב"ה ברחמיו מקבלו ומתמלא רחמים ואינו יושב על כסא דין כלל, כי בדין אין לקבל תשובה זו, מדרגה שלישית הגבוה שבכל מעלות בתשובה, שעושה תשובה, ובזה זדונות נעשו לו כזכיות, ותשובה כזו שאינו נשאר רושם חטא כלל אדרבה נעשו כזכיות, וזה מהפך מדת הדין לרחמים שזדונות נעשו זכיות.

ולזה רמוזים ארבעה קולות שאנו תוקעים תקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה ראשונה אותיות תקעיה, שלא התחלנו אנחנו בתשובה אלא הקדוש ברוך הוא התקיע אותנו על כרחנו, ותשובה ע"י יסורים, וכן רומזת תקיעה זו למה שנאמר (הושע ה, ח) 'תקעו שופר בגבעה', 'ולקול נתנו בבית ה' (איכה ב, ז) בחורבן בית המקדש שאז התחילו יסורים לשלוט בנו, ואחריו שברים גניחי גניח, הנה העושה תשובה מיראה עדיין הוא רוצה לחטוא רק שמתיירא, וכפי שמצינו בגמ' בברכות (ברכות סא, א) אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי, כי לעולם אין לו מנוחה וגנוחי גניח, ועל תשובה מאהבה רומזת התרועה שבזה גורם הספד על היצה"ר שהוא ילולי יליל, וזהו 'אשרי העם יודעי תרועה', לרצות בוראם בתרועה דוקא, ותשובה זו ודאי מקרבת הגאולה, ובאה התקיעה האחרונה, תקיע"ה תקע יה, כמו שכתוב (ישעיה כז, יג) 'ביום ההוא יתקע בשופר גדול', באופן שיש לנו שתי תקיעות הראשונה והאחרונה, הראשונה רומזת על גלות ירושלים התחלת וראשית הפורענות והיסורים שבאו עלינו מאז ועד עתה, והאחרונה על אות אחרית וסוף גלותנו וקבוץ גליותנו ברום המעלות.

תכלית התשובה מאהבה

והנה התחלת התשובה שהיא ע"י פורענות אין בה תכלית, וצריך לעלות ממדרגה למדרגה, וכמו כן תשובה מיראה אינה התכלית, וצריך לילך אחריה למדרגה שהיא תשובה מאהבה, וזהו התקון האמתי ואותה אנו מבקשים, נמצא לפעמים יש תשובה אחת, מי שנותן לב תיכף לשוב מאהבה אינו צריך אח"כ שום תקון, ולפעמים יש ב' תשובות, דהיינו בעושה תשובה מיראה שצריך אח"כ תשובה מאהבה, ולפעמים יש שלש תשובות, דהיינו במי שלא התחיל מעצמו כלל עד שבאו עליו יסורים, וצריך לעלות ממדרגה למדרגה, וע"י התשובה הקדוש ברוך הוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ופוסקים היסורים ממנו, וצריך ליתן על לב שאם לא ישוב עוד ישובו היסורים ולכן יתמיד בתשובה, וזהו מיראה מדרגה יותר גבוהה מהראשונה, ושוב ישוב מאהבה שהיא התכלית האמתי, אמנם חפצו של הקדוש ברוך הוא הוא בתשובה אחת שיעשה תיכף תשובה מאהבה.

הזדונות נעשים לזכויות

וכן אפשר לבאר דברי הגמ' בראש השנה (כו, א) כל השופרות כשרים חוץ משל פרה משום ששופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות, ויש לדקדק למה דוקא שנים או שלשה ולא אמרו ולא ארבעה וחמשה, אמנם כונתם שופר אחד, תשובה מאהבה אמר רחמנא, ולא שנים, דהיינו תשובה מיראה, ושלשה דהיינו תשובה ע"י יסורים.

העולה מזה שאחר תשובה מאהבה אינו צריך אח"כ לשום דבר, ואחר תשובה מיראה וק"ו אחר תשובה ע"י פורענות, צריך אח"כ מדרגות עד יגיע למדרגת התרועה שהיא תשובה מאהבה, כי ע"י זה יהיה תקון האמתי וקבוץ נדחנו לשוב לירושלים ותחזינה עינינו השראת השכינה כבראשונה, וכתב שאפשר לבאר ברמז בפסוק (במדבר י, ו – ז) 'תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו', כשתרצו לזכות להקהיל הקהל, דהיינו 'ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים כו', להקהיל כל קהל ישראל יחדיו לירושלים, תתקעו ולא תריעו, שצריכים אתם לשוב תיכף מאהבה שלא תצטרכו אחריו כלום.

ועל ג' תשובות הללו רמז הפייטן (בפיוט לאל עורך דין) לכובש כעסו בדין ללובש צדקות ביום דין למוחל עונות בדין, אמר מתחילה המדרגה הפחותה שהיא ע"י יסורין וכבר היה כעס ששלח יסורין וע"י התשובה כובש כעסו, ומדרגה שניה תשובה מיראה, ועדיין לא נעשה הדין, אבל מחמת יום הדין שיודע שספרי מתים פתוחים ונתירא ועושה תשובה, הקדוש ברוך הוא לובש צדקות ומקבל תשובה זו, ואמנם אין תשובה זו מתקבלת רק מצד צדקה, ואח"כ מזכיר תשובה מאהבה, ובזה זדונות נעשו כזכיות, ואז גם מצד הדין מתקבלת. וזה למוחל עונות בדין, שמצד הדין מוחל, ואין צריך לרחמים כי הזדונות נעשו זכיות, וכדברי הגמ' בשבת (פט, ב) בפסוק 'לכו נא ונוכחה וכו'אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ותליתם עצמכם בי, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, שע"י תשובה מאהבה נחיה לפניו ממש בו יתברך בדביקות, כי אין אהבה אלא דביקות, ואז כשלג ילבינו וזדונות עצמם יהיו זכיות.

ועל כל פנים עיקר החפץ ביום ראש השנה שהוא ראשון לימי תשובה לתשובה מאהבה, וזהו 'יום תרועה יהיה לכם', דוקא תרועה שהיא תשובה מאהבה, וזהו יהיה לכם, שאתם מעצמכם תתעוררו לתשובה בלי שום מניע ע"י יסורים ולא מיראת יסורים רק מנדבת לבכם, ובזה זדונות נעשו כזכיות, ונמצא למפרע העבירה לזכות, ואז אין הקדוש ברוך הוא מתחרט על בריית יצה"ר לומר ואשר הרעותי, כי אין כאן רעה כלל, ואלקים חשבה לטובה ולזכות, ואין הקדוש ברוך הוא צריך לומר הביאו עלי כפרה, ולכן בכסא ליום חגנו, שנכסה חטאת החודש, וכיון שלא נשאר שום רושם מעונות הראשונים נמצא ראש השנה ראשון לחשבון עונות, ולכן נקרא ראש השנה. וזהו שאמר איזה חג שהחדש מתכסה, ומכלל שעשה תשובה מאהבה, ולכן הוא ראש השנה ממש.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

ברקע הצהרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי לא יאפשר לישראל להכריז על סיפוח יו"ש, ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו להחיל ריבונות בכל מצב.

"התיאום בין נתניהו, דרמר וטראמפ מעולם לא היה הדוק יותר – וגם אמש עם קושנר וויטקוף. הכדור תמיד בידי נתניהו – במיוחד הבוקר עליו לומר לטראמפ: לא נגיע ל-7 באוקטובר שוב – אני מחיל ריבונות".

"ממשל אמריקני אוהד זה לא ממשל שמחיל ריבונות או בונה במקומנו, זה ממשל שאפשר לנהל איתו הסכמות ואפשר לנהל איתו מחלוקות" אומר דגן ומוסיף כי "הציבור בישראל לא יוותר אחרי ה-7.10 על הביטחון שלו: רק ריבונות על כל המרחבים הפתוחים והישובים תמנע מדינת טרור בלב הארץ".

דגן, שגם נחשב לאחד הפוקדים הגדולים בליכוד, מוסיף ומבהיר: "האחריות על נתניהו. הוא ראש הממשלה, אותו בחרנו – והוא צריך להכריז באו"ם: זו הארץ שלנו, אני עושה מה שקריטי להמשך קיומה של ישראל אחרי ה-7.10 ומחיל ריבונות מלאה ביהודה ושומרון. רוב העם מצפה לזה, רוב העם לא יוותר בזה".

אלפי חסידי ברסלב שעזבו את אומן עם צאת החג בדרכם חזרה לישראל תקועים מאז שעות הערב של אתמול (יום חמישי) במעברי הגבול השונים בין אוקראינה, מולדובה, רומניה, פולין ומדינות נוספות. הנוסעים מדווחים על עיכובים של שעות ארוכות, תורים אינסופיים, כאוס מוחלט ואף טוענים ליחס עוין ואנטישמיות.

האוטובוסים, המסיעים את רבבות החסידים שפקדו את קברו של רבי נחמן מברסלב בראש השנה, נעצרים ללא כל הסבר הגיוני, והתורים במעברי הגבול סירט, מוגילוב ובנקודות מעבר נוספות מתארכים באופן חסר תקדים. כתוצאה מכך, מאות נוסעים מפספסים את טיסות החזרה לישראל בזה אחר זה ונאלצים להזמין טיסות חלופיות או להמתין לימים הקרובים.

"חשבנו שזה ייקח מקסימום 12 שעות", מספר אריה ז. שיצא מאומן בצאת החג בשעה 20:00, בשיחה עם "המחדש". "25 שעות אחרי זה ואנחנו עדיין מחכים בגבול ממולדובה לרומניה. בכל גבול חיכינו שעות ארוכות, אף אחד לא זז, לא עושים פה כלום. זה בושה לגמרי".

לדברי נוסעים, האוטובוסים עומדים ללא תזוזה שעות ארוכות, וחלק מהנוסעים נאלצים להמתין רגלית בקור מקפיא כל הלילה, מבלי לקבל כל הסבר או סיוע מהרשויות המקומיות. "ישנו כאוס ובלגן גדול בכל נקודות המעבר", הם מתארים.

ש. מ., אחד הנוסעים, מעלה טענות חמורות ליחס עוין, ואף אנטישמיות, כלפי החסידים. "כבר בגבול הראשון ניכרת אנטישמיות. רואים איך כולם עושים שם יד אחת כנגד היהודים", הוא אומר. "החל מהאוטובוס שנעצר לפני הגבול ודרש את כל הכסף, ואז נעצר ואמר שהוא לא יכול להתקדם. משם נאלצנו לקחת עוד מוניות בעלות נוספת עד לגבול, מה שמעלה חשש כבד שכולם עשו עלינו יד אחת לעקוץ אותנו".

לדבריו, היחס מצד שוטרי הגבול מחפיר: "השוטרים פה מתייחסים אלינו בשנאה בעיניים, אומרים לנו 'תפספסו טיסות אין לנו בעיה'. יש פה רדיפה ושנאה יוקדת בעיניים שלהם".

בתוך כך, בשטח מדווחים על מאות חסידים שמפספסים את טיסותיהם לישראל ונאלצים לשנות את תוכניות החזרה. כעת, מאות אנשים מתכוננים לערוך את השבת הקרובה (פרשת וילך) בערים שונות באירופה, ובעיקר בעיר בוקרשט שברומניה. בתי חב"ד המקומיים מנסים להיערך לכמויות הגדולות של האורחים הבלתי צפויים.

למרות הקשיים והעיכובים, חסידי ברסלב אינם מרימים ידיים. רבים מהם מנצלים את השעות הארוכות של ההמתנה לתפילות, אמירת תהילים ושירה. פה ושם אף נצפים מעגלי ריקודים ספונטניים של חסידים המנסים להפוך את השעות הקשות לשעות של התחזקות ושמחה.

חיל האוויר השלים תקיפה רחבה של יותר מ-140 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה, במקביל להמשך הלחימה הקרקעית המעמיקה של כוחות צה"ל בפיקוד פיקוד הדרום, בהכוונת אמ"ן ושב"כ. כוחות אוגדה 98 ממשיכים לפעול במרחב העיר עזה במסגרת מבצע 'מרכבות גדעון ב' שמטרתו השמדת תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע. יתרה מכך, כוחות אוגדה 98 רשמו סגירת מעגל מהירה כאשר הכווינו תקיפה אווירית לעבר מחבל שנשא חפץ ממולכד בקרבת הכוחות המתמרנים, מה שהוביל לפיצוצי משנה המעידים על הימצאות חומרי נפץ.

במקביל, כוחות אוגדה 36 מעמיקים את פעילותם במרחב העיר עזה. ביממה האחרונה, האוגדה פעלה להשמדת תוואים תת-קרקעיים בהם מסתתרים מחבלים, ובכך פגעה משמעותית בתשתיות האויב. בנוסף, חטיבת האש 282 סייעה לכוחות באופן אינטנסיבי, ותקפה יותר מ-35 מטרות טרור, אשר כללו חיסול מחבלים והשמדת מבנים אסטרטגיים ששימשו את מחבלי חמאס כמוקדי פעילות.

כמו כן, כוחות אוגדה 162 הפועלים בעומק העיר עזה השמידו ביממה האחרונה תשתיות אויב ומבנים צבאיים, חיסלו מחבלים בקרבות פנים אל פנים, ואיתרו אמצעי לחימה ומטענים רבים שהוסתרו במרחב. ובינתיים, כוחות אוגדה 99, הפועלים בצפון רצועת עזה, זיהו וחיסלו במהלך היום מספר מחבלים שפעלו בקרבתם. לסיכום, בין המטרות הרבות שהותקפו על ידי חיל האוויר – מעבר ל-140 המטרות שהוזכרו – ניתן למצוא מחבלים, מנהרות לחימה, מבנים צבאיים ותשתיות טרור נוספות, והפעילות נמשכת בכל הגזרות במלוא עוזה.