חודש: ספטמבר 2025

נוכחות צבאית מפתיעה סמוך לנוק, בירת גרינלנד, מעוררת הדים בקהילה הבינלאומית. כוחות קומנדו של צבא דנמרק, בליווי כוחות ים ואוויר, ביצעו סדרת תרגילים מורכבים באי הארקטי, שמעוררים תהיות על כוונותיה של דנמרק לנוכח רצונו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לספח את השטח האסטרטגי.

הכוח הדני, המונה כמה עשרות לוחמים, תועד מבצע תרגולות לוחמה קרקעית, התמודדות עם סביבה עוינת וכן נחיתות מסוקים. התמרון, שנערך סמוך לבירה, מגיע לאחר חודשים של מתיחות דיפלומטית עקב הצהרותיו של טראמפ.

בתגובה רשמית, מסר משרד ההגנה הדני כי: "הנוכחות המוגברת של כוחות ההגנה הדניים בגרילנד נועדה לא רק לשפר את המוכנת הצבאית אלא גם לדאוד לשיתוף הפעולה עם האזרחים ולהכינם, בין היתר באמצעות תרגיל חילוץ והצלה בחופה המערבי של גרינלנד".

התרגיל הצבאי נתפס כהודעה ישירה מצד דנמרק, המבהירה כי יש לה את היכולת להגן על ריבונותה על האי המרוחק. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הצהרותיו הפומביות של הנשיא טראמפ. בריאיון לרשת NBC אמר טראמפ כי אינו פוסל אפשרות של שימוש בכוח צבאי כדי לספח את גרינלנד. "אנחנו נשיג את גרינלנד. כן, 100%", אמר טראמפ, והוסיף בכך רובד של חשיבות גיאופוליטית לאירועים האחרונים.

חבר הכנסת עמית הלוי (ליכוד) התייחס היום (שני) בראיון לרדיו "גלי ישראל" למצב הלחימה המתמשך ברצועת עזה והעדר המיטוט של שלטון הטרור של חמאס. לדבריו, שורש הבעיה טמון במטכ"ל.

"מדוחות שאני מכיר עולה תמונה חמורה מאוד," אמר הלוי. "חמאס מצליח להשתקם כל הזמן בשליטה על התקציבים, על הסיוע ועל הרחוב בעזה. ההתנהלות הנוכחית גורמת לנו לגרור רגליים כבר שנתיים ואני מאוד מקווה שזה ישתנה, כי זה בנפשנו".

הלוי המשיך והסביר כי "שורש הבעיה במטכ"ל וגם בדברי הרמטכ"ל זה אי ההבנה שלא ניתן לנצח ולהכריע בלי שליטה". הוא טען כי כדי לנצח צבאית צריכה להיות שליטה בשטח, ולא דרך לחימה "בית אחרי בית או פיר אחרי פיר". הוא הציע גישה אחרת: "אתה סוגר את ציר נצרים ומביא לכולם הזדמנות להתפנות לפני שאתה סוגר את המים והמזון. כרגע זה לא קורה ככה וזה הזוי".

הבוקר נעצרו שמונה בחורים חסידי ברסלב בדרכם לאומן, בשבוע האחרון נעצרו עוד כעשרה בחורים נוספים בנתב"ג, גם הם בדרכם לאומן, והועברו לכלא הצבאי, עוכבו עוד רבים אך שוחררו לביתם לאחר בדיקה.

בימים האחרונים מתנהל גל מעצרים חריג בקרב בחורי ישיבות וצעירים חרדים, בעיקר מחסידות ברסלב, לקראת הנסיעה ההמונית לאומן לראש השנה. על פי הנתונים שהגיעו לידי "המחדש", שוהים כעת בכלא הצבאי 33 עריקים חרדים, רובם בחורי ישיבות.

כפי שפורסם כבר ב"המחדש", עשרות בחורים מחסידות ברסלב הסגירו את עצמם לצבא במחשבה שכך יוכלו להיפטר מעיכוב יציאה ולטוס, אך בפועל הדבר לא הועיל חלקם הושארו במעצר בתנאים קשים מאוד. במקביל, בימים אלה בחורים שמנסים להגיע לשדה התעופה על אף שהם מוגדרים כעריקים ויש להם עיכוב יציאה, ונעצרים בזה אחר זה.

כמו כן אחד העצורים הבוקר בדרך לאומן הוא הבחור גמליאל מהדני, בן 30, בנו של רב הקהילה האתיופית באור יהודה. אשר נעצר על עריקות לפני כ 6 שנים, והוא מצוי כעת בסטטוס החמור של "עריקות בקו"ם", כעת החשש גובר האם יקבל עונש חמור במיוחד.

בימים האחרונים נעשו פעולות מצד גורמים שונים שפנו לרשויות כדי לשחרר את הבחורים לפחות לראש השנה ויום כיפור, כדי שלא ייאלצו לשהות גם בראש השנה בכלא הצבאי. אולם עד כה, באכזריות בלתי נתפסת, הבקשה סורבה, והם ייאלצו להישאר במעצר.

שבוע לאחר התקיפה הישראלית בקטאר, נפתחה היום (שני) בדוחא פסגת חירום של מדינות ערב והאסלאם במטרה להביע תמיכה בקטאר ולגבש תגובה משותפת מול ישראל.

בפתיחת הפסגה נשא אמיר קטאר, תמים בן חמד אל ת'אני, דברים חריפים נגד ראש הממשלה נתניהו. "נתניהו חולם שהאזור הערבי יהפוך לאזור השפעה ישראלי וזו אשליה מסוכנת," אמר אל ת'אני, והוסיף: "אנחנו נחושים לעשות כל מה שנדרש כדי לשמור על ריבונותנו ולהתמודד עם התוקפנות הישראלית".

עוד טען האמיר כי "ממשלת המתנחלים הקיצוניים" של נתניהו רוצה להפוך את הפצצת מדינות האזור לעניין שבשגרה. הוא אף התייחס ללבנון, וטען כי ישראל דוחפת אותה למלחמת אזרחים כדי להמשיך בתקיפותיה נגדה.

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, פנה לתושבי ישראל והזהיר: "מה שקורה פוגע בעתיד השלום ובביטחון שלכם". הוא הוסיף כי המצב "מציב קשיים על כל הסכמי השלום הקיימים ועלול להביא להשלכות מסוכנות בחזרת העימות".

נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, קרא להעמיד לדין את ישראל על "פשעיה ותוקפנותה החוזרת ונשנת נגד עמינו". הוא דרש לנקוט בצעדים מעשיים ומרתיעים למנוע את המשך התקיפות. נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, טען כי "המטרה של ההתקפה הישראלית בקטאר היא עצירת המאמצים לסיום התוקפנות בעזה", והוסיף כי ישראל "פועלת בניגוד לחוק הבינלאומי בזכות תמיכת המערב בה".

פסגת דוחא מדגישה את הניסיון של העולם הערבי והאסלאמי לייצר חזית אחידה בזירה הדיפלומטית. עם זאת, ישראל ממשיכה לשמור על שיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית ונהנית מלגיטימציה בינלאומית רחבה במאבקה נגד ארגון הטרור חמאס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה היום (שני) כי ישראל נכנסת לתקופה של בידוד מדיני וכלכלי בעקבות המלחמה. בנאום שנשא בכנס החשב הכללי של משרד האוצר, הזהיר נתניהו כי המצב הנוכחי עלול לאלץ את ישראל להתמודד עם מאפיינים של "כלכלה סגורה" ואף להוביל לסנקציות כלכליות ולקשיים ביבוא נשק.

נתניהו התייחס ישירות לאיום הכלכלי ואמר: "אנחנו ניתקל במחסומים מסוימים בסחר העולמי, אנחנו בעולם מאוד מאתגר". הוא הוסיף כי ההשלכות עלולות להיות חמורות: "אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו נהיה חסומים בהיבט התעשייתי ולא רק במחקר ופיתוח, אלא גם בייצור ממש. קודם כל נצטרך לפתח את היכולות שלנו להתמודד עם עצמנו".

ראש הממשלה קשר את מגמות הבידוד גם לתהליכים חברתיים וטכנולוגיים רחבים יותר. לדבריו, שני גורמים מרכזיים שפרצו לתודעה לאחר המלחמה משפיעים לרעה על יחסי החוץ של ישראל: הגירה לאירופה ושימוש לרעה במהפכה הדיגיטלית. "השפעה שלילית ביותר על מדיניות החוץ באירופה, כתוצאה מהגירה בלתי מוגבלת של מיעוטים משמעותיים ומאוד לוחמניים לאירופה", אמר.

.עוד הוסיף כי "היריבים שלנו מנצלים אותה. סין וקטאר משקיעות בבינה מלאכותית סכומי עתק, ויש להם הרבה עוצמה. יותר עוצמה מהתקשורת המסורתית. וגם התקשורת המסורתית מצטרפת למיעוטים הבינלאומיים. זה מכניס אותנו לבידוד. אנחנו נצטרך להילחם בזה".

לדבריו, המצב הכלכלי והמדיני המסוכן עלול להוביל ל"ניצנים של סנקציות כלכליות ובעיות לייבא נשק וחלקי נשק". הוא סיכם בקריאה להשקעה מאסיבית במאמץ ההסברתי: "נוכל לצאת מהבידוד הזה, צריך להשקיע בסכומים גדולים במאבק נגדי הבטיחה התקשורתית ברשתות החברתיות".

צמרת הנהגת חמאס בקטאר נעלמה מעל פני השטח, לאחר התקיפה הישראלית בקטאר. הבכירים, בהם ח'ליל אל-חיה, זאהר ג'בארין, מוסא אבו מרזוק, ניזאר עוודאללה, מוחמד איסמאעיל דרוויש וחוסאם בדראן, אינם נראים בציבור ושומרים על פרופיל נמוך במיוחד. המהלך נועד, ככל הנראה, למנוע תקיפות נוספות.

גורמים המקורבים לארגון מסרו לחדשות 12 כי כוחות הביטחון הקטארים העבירו הנחיות נוקשות לבכירי חמאס. ההוראות כוללות איסור על שימוש בטלפונים, הימנעות מיציאה מהבתים וניהול שגרת חיים תחת מעטה של חשאיות מוחלטת. ככל הנראה, ההנחיות נובעות מחשש מוצק מפני ניסיונות סיכול נוספים מצד ישראל. האמצעים המוגברים מורגשים היטב, ואף בלטו במהלך תפילת ההלוויה שנערכה בקטאר. גורמים בארגון הטרור ציינו כי: "התפילה בקטאר התקיימה תחת סידורי ביטחון מיוחדים".

אחד הבכירים המרכזיים שנעדרים הוא ח'ליל אל-חיה, שעל פי פרסומים של חמאס, אף השתתף בתפילת האשכבה לבנו המאם, שחוסל ככל הנראה במהלך התקיפה. למרות ההודעה הרשמית על הישרדותו והשתתפותו, עד כה לא פורסם כל תיעוד המאשר זאת. העובדה שאל-חיה לא נראה בפומבי מעלה סימני שאלה בנוגע למצבו. הבכיר היחיד שנראה בציבור מאז האירוע הוא טאהר א-נונו, שהתראיין אמש לרשת "אל-ג'זירה". נוכחותו בפומבי, לעומת היעלמותם של שאר הבכירים, מעידה על רמת המתח והחשש השוררים בארגון הטרור.

הבוקר (שני) אותר מטען חבלה רב עוצמה ברכב צבאי במהלך טיפול שגרתי במוסך אזרחי במעלה אדומים. המטען, שהיה מוצמד לרכב, נוטרל בהצלחה על ידי חבלני המשטרה, והאירוע הסתיים ללא נפגעים.

המטען החבלה התגלה בזמן שעובד במוסך העלה את הרכב, השייך לחטיבה המרחבית אפרים, על מתקן הרמה. העובד, שגילה ערנות, זיהה את המטען בין הקבינה למכל הדלק והזעיק מיד את כוחות הביטחון. חבלן שהגיע למקום טיפל במטען, שהופעל מרחוק, וניטרל אותו.

ככל הנראה המטען הוצמד לרכב לפני כשבועיים, במהלך פעילות מבצעית של הכוחות בטול כרם. ותוכך כדי הפעילות המבצעית פלסטינים הטמינו את המטען במטרה שיתפוצץ על החיילים, אולם באורח נס במטען לא התפוצץ.

מדובר צה"ל נמסר כי "מוקדם יותר היום, במסגרת טיפול לרכב צבאי ממוגן במוסך אזרחי, זוהה מטען שהוצמד לרכב. המטען ככל הנראה הוצמד לרכב במהלך פעילות מבצעית בטולכרם, ונוטרל על-ידי חבלנים ממחוז ש"י. האירוע נמצא בתחקור".

הבוקר, מסתערבי מג״ב ירושלים ולוחמי מג״ב עוטף ירושלים פעלו בגזרת קו התפר בירושלים, כחלק מהמאמץ המבצעי למניעת חדירת מחבלים משטחי יהודה ושומרון לישראל. במהלך הפעילות זוהה חשוד שניסה לחדור דרך גדר ההפרדה.

הלוחמים הגיבו במהירות, החשוד נורה, נוטרל ובהמשך נקבע מותו על ידי גורמי הרפואה.

ממשטרת ישראל נמסר: "לוחמי מג״ב ימשיכו לפעול בנחישות ובמקצועיות, בגלוי ובסמוי, לסיכול ניסיונות חדירת מסתננים ולשמירה על ביטחונם של תושבי ישראל".

חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) התייחס היום (שני) בראיון לרדיו גלי ישראל לאיומים על חייו מצד גורמים המזוהים עם ארגוני השמאל. דבריו מגיעים על רקע רצח הפעיל הפרו-ישראלי צ'רלי קירק.

"בדואר ישראל כבר לא יכולים לעמוד בעומס המכתבים שאני מקבל על תלונות שנסגרות," אמר רוטמן, וציין כי הוא כבר התרגל למצב. לדבריו, הוא אינו מגיש בעצמו את התלונות, אלא מעביר את האיומים לקצין הכנסת, שמגיש אותן בשמו. "התלונות נסגרות אחת אחרי השנייה," הדגיש.

רוטמן סיפר כי "ממש לאחרונה, כשהעליתי את תנחומיי על רצח צ'ארלי קירק, קיבלתי תגובות: 'בקרוב אצלך, אנחנו בדרך אליך', ממש איומים ברצח." הוא ציין כי מתוך עשרות ואף מאות מקרים, אולי רק שני תיקים נפתחו לחקירה.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, השתתף היום (ב') ב'כנס החשב הכללי לדורותיו' והתייחס בהרצאתו לקשר ההדוק שבין ביטחון לכלכלה: "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובאלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים – במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי – יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגית עילית".

בהתייחס למצב הביטחוני הגלובלי אמר המנכ"ל: "אנחנו מזהים עליה דרמטית בתקציבי הביטחון בעולם. ההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר, זינוק של כ-20% לעומת 2023 – הזינוק הגדול ביותר מאז 1988".

בהתייחס להשפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית, אמר: "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה-205 מיליארד ש״ח – האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה – בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'. מדד ה-CDS (מדד הסיכון/Credit Debt Swap) ושער החליפין (שקל-דולר) חזקים היום יותר משהיו בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר 2023.

למרות התמשכות המלחמה וקשייה העצומים (שחיקה, עלויות, חברה) ישנו מתאם בין שני המדדים שמחזק את העוצמה הכלכלית והירידה של פרמיית הסיכון". "מלחמות עולות כסף והרבה. מילואים עולים כסף, חימושים עולים כסף ושיקום הפצועים הוא חשוב ויקר. האומדנים מוצגים בשקיפות גם לפני וגם תוך-כדי לאוצר לדרג המדיני. אין הפתעות בזה".

"אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק. אחרי שנתיים של לחימה המילואיניקים לא יגיעו ללא התוספות. הם לא מגיעים בגללן אבל הן מסייעות. כשתסתיים המלחמה יהיה ניתן להצטמצם חזרה".

בהתייחס להיערכות משרד הביטחון להמשך הלחימה ומול האתגרים הביטחוניים המתהווים, אמר: "על מנת לשמור על עליונות צבאית, משרד הביטחון פועל ב-3 טווחי זמן: בטווח המיידי-הצטיידות, בטווח הביניים – שיפור המוכנות לעשור קדימה ובטווח הארוך – פיתוח אמל"ח שובר שוויון למערכות עתידיות".

"אנחנו בשלבי גיבוש והקמה של "מועצת חימוש עליונה" – שתאפשר להאיץ דרמטית את המוכנות שלנו למעגל שלישי ורביעי – מנהלת שכל הגורמים יישבו בה סביב שולחן אחד: מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות, ועדת פטור ועוד". "אנחנו חייבים להשקיע עכשיו בחשיבה על 'ההפתעות הבאות' ועל מבצעי הביפרים הבאים. זוהי כלכלת ביטחון.

לכל הפתעה שכזו יש השלכות רחבות: תקיפה שלנו בתימן עולה בממוצע כ- 50 מש"ח, אבל היא משליכה באופן רחב על ההרתעה והמיצוב העולמי שלנו. יירוט באמצעות חץ 3 עולה בין 15-30 מש״ח, אבל הנזק מהחטאה יגיע לכמעט 300 מש״ח (כפי שקרה בפגיעת הטיל הבליסטי בבת-ים)".

"לכן עלינו לבצע שינוי מהותי בתהליכי הייצור והרכש של אמצעי הגנה והלחימה הקריטיים; תהליך שהמשטר האיראני משלים בחודש, אורך בישראל חודשים ואף שנים. תהליכי ההצטיידות שלנו הם רב-שנתיים ומחייבים חשבות מאפשרת". "לקחי המלחמה, כמו גם דה-גלובליזציה ודה-לגיטימציה מחייבים אותנו להרחיב את בסיס הייצור הישראלי, להגיע לעצמאות ברכיבים קריטיים ולהתקשר בעסקאות ארוכות טווח ועסקאות משוכללות".

"מבצע עם כלביא הסתיים בניצחון חד משמעי ישראלי אבל יהיו סיבובים נוספים מול איראן. האיראנים לא נעלמו הם בתחושה קשה של השפלה ולכן הם משקיעים הן עתק בביטחון הם בתהליכי בניין כח מואצים".

בהתייחס למאמץ האסטרטגי שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני: "משרד הביטחון הוא גוף שגם מכניס כסף ולא רק מוציא. חלק משמעותי בעשייתנו האסטרטגית הוא קידום הייצוא הביטחוני, בין השאר באמצעות עסקאות מדינה-למדינה (GTG)". "רק בשבוע שעבר חתמנו על עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. אינני יכול לציין שם המדינות, אבל שם מבינים משמעותה של השקעה ביטחונית ארוכת טווח בעולם לא יציב". "האסטרטגיה שלנו מתמקדת גם בקידום תעשיית 'הדיפנסטק', תוך העצמת 'האקו-סיסטם' הישראלי הייחודי. בשבוע שעבר הכרזנו על הקמת קרן משותפת עם החשכ"ל, שתסייע בהפיכת 'הדיפנסטק' לקטר כלכלי למשק, להגדלת היצוא הביטחוני ולתמיכה בצרכי צה"ל".

באשר לשיקום פצועי מערכות ישראל והתמיכה במשפחות השכולות, אמר: "מערכת הביטחון לא תדע לשאת את המאמץ הזה לבדה – נדרשת התארגנות מדינתית ברמה הלאומית. רק אתמול פרסמנו שמספר הפצועים במלחמה חצה את ה-20 אלף, יותר ממחציתם סובלים מפציעה נפשית. שיקום ראוי יהיה החזרת אלפי הפצועים הצעירים הללו למעגל החיים, החיוניות והעבודה. זו הסיבה ששרי הביטחון והאוצר החליטו על הקמת ועדה משותפת בראשות הפרופסור שלמה מור יוסף, שתמליץ על תכנית לאומית לטיפול בפצועי צה"ל, בדגש על הנפש".

קמפיין רפורמת החשמל של משרד האנרגיה וחברת נגה נושא פירות: לראשונה נחצה רף 300 אלף הצרכנים שהתניידו לספקי חשמל פרטיים, המייצגים למעלה ממיליון וחצי אזרחים שנהנים מהנחות משמעותיות. על פי הנתונים, רק בחודש אוגוסט הוגשו למעלה מ-30 אלף בקשות ניוד, והתחרות בשוק הולכת וגוברת.

רפורמת החשמל, שעלתה לראשונה בחודש יולי של השנה שעברה, צוברת תאוצה. על פי נתונים שפורסמו על ידי חברת נגה, האחראית על ניהול משק החשמל בישראל, בחודש אוגוסט האחרון הגישו 30,550 בתי אב ועסקים בקשות ניוד, מה שהביא את סך המתניידים לכדי 304,585 צרכנים. מדובר ביותר ממיליון וחצי אזרחים שנהנים כבר היום מחשמל מוזל, כחלק מהמהלך שמטרתו לשבור את מונופול חברת החשמל ולפתוח את השוק לתחרות.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, התייחס להצלחה ואמר: "זו הרפורמה הגדולה ביותר במשק מאז רפורמת הסלולר, שחוסכת לכל משפחה מאות ואלפי שקלים בשנה. שברנו את מונופול חברת החשמל, ופתחנו את משק החשמל לתחרות". הוא הוסיף וקרא לציבור: "גם אני עברתי לספק פרטי, ואני קורא לכל אזרחי ישראל: תשוו, תעברו ותחסכו".

נתוני חודש אוגוסט מראים כי מתוך המצטרפים החדשים, 11,937 הם בעלי מונה ביתי בסיסי, 8,058 בעלי מונה ביתי חכם ו-641 בעלי מונה עסקי חכם. בנוסף, אלפי צרכנים כבר התניידו בין הספקים הפרטיים, מה שמוכיח קיומה של תחרות של ממש בשוק. קמפיין שיווקי חדש של חברת נגה ומשרד האנרגיה והתשתיות עלה לאוויר בחודש האחרון במטרה להעלות את המודעות הציבורית לרפורמה, וההערכה היא כי מספרי הניוד ימשיכו לטפס גם בחודשים הקרובים.

משרד האנרגיה והתשתיות, יחד עם רשות החשמל, חברת נגה וחברת החשמל, פועלים לקידום צעדים נוספים שיגבירו את התחרות ויסירו חסמים. בין הצעדים המתוכננים: הגדלת היצע החשמל באלפי מגה-וואטים נוספים שחברות פרטיות יוכלו לרכוש ישירות מהיצרנים, קיצור זמן המעבר בין החברות ל-7 ימים בלבד במקום 14 כיום, וצעדים נוספים שיקלו על הליך הניוד.