חודש: ינואר 2026

צומת מודיעין עילית- לייקווד: הגאון רבי ראובן הכסטר שליט״א, משגיח ישיבת מיר ברכפלד במודיעין עילית, קיבל לאחרונה הצעה לשמש כמשגיח גם בישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד שבארה״ב, בה למד בבחרותו. לאחר התייעצות עם מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט״א הוכרע כי ישמש בשתי הישיבות במקביל. לפי הסיכום המשגיח ישהה מדי חודש כ-20 יום בארץ בישיבת מיר ברכפלד, וביתר הזמן, 10 ימים ישהה בלייקווד לצורך מסירת שיחות, ועדים בהיכל הישיבה. להחלטה היה שותף גם ראש ישיבת מיר הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל שליט״א.

הרוטציה השנתית: כמידי שנה בישיבת נתיבות אביעזר וולפסון, ביום ראשון האחרון התקיימה החלפת ר"מים בשיעור ב' בין הגר"א שפריי שעבר לשמש כ"משיב" בקיבוץ, לבין הגרנ"צ שמואלביץ שנכנס במקומו לשמש כר"מ בשיעור ב'. כמו כן יש לציין שלצידם משמשים בשיעור ב' עוד שני ר"מים, הגר"מ לנדא, והגר"ז איתן.

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

שמחת הווארט לנכד האדמו"ר מלעלוב ארה"ב בן לחתנו הרב אליעזר וויליגער, עב"ג נכדת אבד"ק באבוב 45

האדמו"ר מקרעטשניף ויליאמסבורג בהבדלה במנצ'סטר

האדמו"ר מראחוב יחד עם בנו האדמו"ר ממעז'יבוז' בתפילה באתרא קדישא מירון

האדמו"ר מלעלוב בעיירת לעלוב לקראת היארצייט במוצ"ש ז' שבט.

האדמו"ר מוויזשניץ בית שמש כובד בסנדקאות וברכות בשמחת הברית לנכד המשב״ק המיתולוגי הרה״ח יעקב פרקש, יחד עם גאב"ד מאקווא שכובד בכיסא של אליהו

לאחר מכן זכו תלמידי הישיבה עטרת משה מאקאווא לביקורו המרומם של האדמו"ר מויזשניץ בית שמש שליט"א, אשר מסר שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה בעניין ניצול הזמן בשנות הבחרות.

סיום הש"ס בישיבתו של הרב מרדכי דרורי שליט"א, בהשתתפות מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה הלל הירש, הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי והגאון רבי עמרם פריד.

באירוע הובאו גם דבריו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דב לנדו, שצולמו מבעוד מועד.

האדמו"ר מלעלוב שליט"א, בהדלקה עם מאות מחסידיו בעיירה לעלוב בפולין, לרגל יום ההילולא של רבי דוד מלעלוב זצוק"ל.

מביט מן החלונות: אבי תנועת הקירוב הגרי"ד גרוסמן מביט מחלון סמוך על ההדלקה

ראש ישיבת תורה אור ורב שכונת דרום בבאר שבע הגרא"מ מאמאן, הגיע לביקור והתיעצות וברכה אצל זקני הדור.

שבת התאחדות בחצר הקודש טעמעשוואר: כ"ק מרן האדמו"ר מטעמעשוואר שנסע זה השנה ה26 כמידי שנה לאתרא קדישא מירון הגיע גם השנה בראש מקהלות חסידיו מכל הארץ. במוצ"ש אף נערכה הדלקה על גג הציון ומעמד חלאקא לנינו, נכד לחתנו הרה"צ רבי דוד צבי שנעעבאלג בן לבנו הרה"צ רבי מיילעך שנעעבאלג.

שמחת בית ויז'ניץ השבוע בבית המדרש הגדול בבני ברק: בשמחת נישואי נכדת ראש הישיבה הגר"מ ארנסטר עם בן הגאון רבי יחיאל חיים ליברמן רב ביהמ"ד אור חיים ריבניץ בירושלים.

האדמו"ר מתולדות אהרן בלחיים אחרי קידוש לבנה בטבריה.

האדמו"ר מקרעטשניף כפר עטה שליט״א בוקע שערי שמים בקבר שמואל הנביא

האדמו"ר מבאבוב 45 בלחיים אחרי קידוש לבנה בסקאטסדל אריזונה

בארא פארק: האדמו"ר מצאנז שליט"א השוהה בעיר הגיע כעת לביקור אצל האדמו"ר מבאבוב שליט"א

זקן חסידי צאנז בוויליאמסבורג הרה"ג רבי חיים בער ויסברג שליט"א מתרגש ומברך שהחיינו בעת שהאדמו"ר הגיע לבקרו בביתו. צילום: א.פ

תלמידי כיתה ג' מתלמוד תורה "חזון מאיר ובית ישראל" בנשיאות האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא, הגיעו לביקור מיוחד במעונו של ראב"ד העדה החרדית, הגר"מ שטרנבוך.

בהמשך ביקרו גם בהיכל ישיבת 'חברון' בגבעת מרדכי

כבוד התורה: הראשון לציון הגר"ד יוסף שהגיע להשתתף בהילולא השנתית של מוסדות "יורו משפטיך" בנשיאות ראב"ד ירושלים, סירב להיכנס והתיישב כאחד האדם בשולי האולם. הסיבה: שלא להפריע לדבריו של הגה"צ חכם ניסים בן שמעון, שנשא דברים באותה העת.

בהמשך כובד הראשון לציון בהדלקת הנר המרכזי

שמחת החתן מאהל לנכדי האחים האדמורי"ם מוויזשניץ קיימישע ובית שמש התקיימה אתמול בביהמ"ד תורת חיים וויזשניץ מאנסי בירושלים

ברכת השעה: האדמו"ר מטעפליק שליט"א הגיע לביקור מיוחד בעיר ביתר להאציל ברכתו לרגל שיפוץ והרחבת חנות שעוני יוקרה sixty one 61 של ידידו ר' שמעלקא קליין

כ"ק האדמו"ר מדושינסקיא שליט"א בשיחת חיזוק לימי השובבי"ם בהיכל ישיבת 'מנחת יצחק' בבני ברק.

בבני ברק התקיים ביום ב' שיחת חיזוק מיוחדת לרגל ימי השובבי"ם מפי הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א חבר מועצת חכמי התורה. השיחה התקיימה בבית המדרש 'תורה וחיים' ברחוב רבי עקיבא בעיר, בהשתתפות הגאון רבי יעקב זר שליט"א רא"כ משפטי עליון, הגאון רבי אריה יזדי שליט"א רא"כ בית אבא, הגאון רבי יניב עזיז שליט"א רב מענה ההלכה הספרדי. חברי העיריה הר' שלמה אלחרר והר' אליהו שושן.

במהלך הביקור הגיע הראשון לציון לבית הכנסת 'מאור ישראל' בראשות הגאון רבי ערן פנחס, שם בחן את ילדי המתמידים, יחד עם הרה"ג אליהו דדון, מפקח חינוכי בת"ת אמרי דוד ומנחת יהודה בעיר.

לאחר מכן הגיע מרן הראשל"צ להיכל ישיבת ברכת שמואל ברחוב ז׳בוטינסקי ביציאה מהעיר, ומסר שיחה לבני הישיבה במקום בענייני ההלכה.

בבני ברק התקיימה שמחת הנישואין לנכד ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגה"צ הרב צמח מאזוז, בן לבנו הרה"ג רבי מנחם מאזוז. החתן הבה"ח צמח מאזוז. הכלה בת הרב יוסף עטיה. בסידור חופה וקידושין כובד ראש הישיבה. בשמה השתתפו מרנן ורבנן, ראשי ישיבות וקהל רב.

באולמי 'סוכת דוד' בירושלים נערך הילולה לסידנא רבינו ישראל אביחצירא זיע"א אצל המקובל הגה"צ רבי יצחק כהן שליט"א רב שכונת שמואל הנביא בירושלים ור"י תורה ודעת, בהשתתפות הראשון לציון הגאון הגדול רבי שלמה משה עמאר שליט"א, בנו הרב רפאל כהן מר"י תורה ודעת. ואחיו הרב ציון כהן רא"כ אוהלי אברהם.

שמחת האירוסין לנכד המקובל הגה"צ רבי יצחק כהן שליט"א רב שכונת שמואל הנביא וראש ישיבת תורה ודעת, בן לחתנו הרב שמואל מלול שליט"א ראש אגף הכשרות מחלקת בתי המלון בירושלים.

הראשל״צ הגרש"מ עמאר עם הגה״צ חכם ניסים בן שמעון.

שמחת החתונה לבן האדמו"ר מזוועהיל עם בת האדמו"ר מטרעבישאן ונכדת האדמו"ר מפינסק קרלין

כ"ק גאב"ד מאקווא נצפה גם הוא בשמחה.

ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל רוקד עם החתן

האדמו"ר מרחמסטריווקא, בדביקות במעמד

ראש מוסדות 'המאורות' הגאון הגדול רבי יהורם יפת שליט"א נכנס להילולת הרש"ש המרכזית, בציון 36 שנות פעילות תורה וחסד של המוסדות בראשותו.

במעונו של האדמו"ר מזוטשקא אמסנא שליט"א, נערכה שמחת הווארט לבן הנגיד הר"ר יואל צבי מושקוביץ הי"ו מנכ"ל המוסדות.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

האם אתם מוכנים לשדרג את מוצאי השבת שלכם עם מנה שהיא הרבה מעבר לטוסט? קבלו מתכון שהוא יותר סיפור קולינרי על טוסט פטריות וגבינות ביין לבן, שישלח אתכם למסע טעמים עשיר ובלתי נשכח, עם ניחוחות צרפתיים וגבינות נמסות.

המתכון המהיר הזה, המשתמש בפטריות טריות ובחמאה עשירה, מציע פתרון מושלם לארוחה מנחמת ומפנקת, שתותיר אתכם עם טעם של עוד ותחושה של יוקרה. אל תפספסו את ההזדמנות להפוך את הטוסט הרגיל לחוויה גורמה אמיתית!

רשימת קניות לטוסט חלומותיכם

כדי ליצור את יצירת המופת הזו, תזדקקו לכמה מרכיבים פשוטים ואיכותיים:

• לחם: 4 פרוסות עבות ונדיבות של לחם מחמצת איכותי, או חלה טרייה שנשארה מסעודות השבת – העדיפו לחם בעל מרקם יציב וטעם עמוק.
• פטריות: חבילה שלמה של פטריות שמפיניון טריות, קטנות ומוצקות, או לחילופין, פטריות פורטובלו בשרניות שיעניקו נופך נוסף של יוקרה.
• גבינות: מבחר גבינות משובחות: מוצרלה טרייה הנמסה ברכות, גאודה עדינה או קממבר מיושנת ובעלת אופי – אל תתפשרו על איכות הגבינה.
• חמאה: כמות נדיבה של חמאה איכותית, עדיף בטמפרטורת החדר, שתעניק לטוסט את הזהבה המושלמת ואת הטעם העשיר.
• שום: שן שום אחת, טרייה וכתושה דק, שתשחרר את ניחוחותיה המשגעים.
• יין לבן / טימין: 2 כפות יין לבן יבש ואיכותי, שיעניק לפטריות עומק ורעננות, או לחלופין, ענף טימין טרי אחד, שישחרר את ארומותיו הארציות.

המסע אל הטעם המושלם

הכנת הטוסט היא חוויה בפני עצמה, מסע של צבעים וניחוחות המגיע לשיאו במנה מושלמת.

1. קסם הפטריות במחבת: התחילו את המסע בחימום מחבת רחבה וכבדה על אש בינונית-גבוהה. הניחו במחבת קובייה נדיבה של חמאה ותנו לה להימס ולהתקרמל קלות. כשהמחבת חמה והחמאה מבעבעת בעדינות, הוסיפו את פרוסות הפטריות. צלו אותן בסבלנות, מבלי להזיז יתר על המידה, עד שהן מזהיבות ומשחימות באופן אחיד. רק כאשר הפטריות רוכשות צבע עמוק ומרקם נימוח, הוסיפו את השום הכתוש ואת היין הלבן (או ענף הטימין). המשיכו לאדות במשך דקה נוספת, עד שהנוזלים נספגים והניחוחות עולים באוויר, מלטפים את החושים. הניחו בצד.
2. הרכבת הטוסט האולטימטיבי: קחו שתי פרוסות לחם מחמצת (או חלה). מרחו על הצד החיצוני של כל פרוסה שכבה דקה של חמאה, שתבטיח קראנצ'יות מושלמת. על הצד הפנימי הניחו שכבה נדיבה של גבינה לבחירתכם, כך שתכסה את כל שטח הפרוסה. מעל הגבינה, הניחו בעדינות את תערובת הפטריות החמה והריחנית שיצרתם. סיימו עם שכבה נוספת של גבינה, שתהווה שכבת "דבק" שתחבר את הכל יחד ותבטיח התכה אחידה ונהדרת.
3. הזהבה וההתכה הסופית: כעת, הגיע הרגע המרגש בו הטוסט מקבל את צורתו הסופית. הניחו את הטוסט המורכב בחזרה למחבת הלוהטת (או בטוסטר לחיצה איכותי). צלו אותו מכל צד, עד שהלחם מקבל גוון זהוב-עמוק וקראנצ'י למגע, והגבינה נמסה לחלוטין, מבעבעת בעדינות ונמתחת בחוטים מפתים.

טיפ של שפים: כדי להפוך את הטוסט שלכם לחוויה בלתי נשכחת באמת, נסו לפזר מעט פרמזן מגורר דק על החלק החיצוני של הלחם, בזמן שהוא נצלה במחבת. הפרמזן יימס ויתקרמל, וייצור שכבה קראנצ'ית מלוחה ומופלאה, שתיקח את הטוסט שלכם לרמת גורמה חדשה לגמרי!

חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס (Moody’s) הודיעה על שינוי תחזית הדירוג של ממשלת ישראל ל"יציבה" מ"שלילית", תוך אישור דירוג האשראי ברמה של Baa1. ההחלטה לשנות את התחזית משקפת את הערכת החברה כי החשיפה של ישראל לסיכונים גיאופוליטיים פחתה באופן מהותי מרמות גבוהות מאוד, מה שמצמצם את הסיכון להיחלשות נוספת של פרופיל האשראי הריבוני.

במודי'ס ציינו כי השינוי מגיע בעקבות סיום העימות הצבאי עם איראן ביוני 2025 והשגת הפסקות אש עם חמאס וחיזבאללה ב-2025 וב-2024 בהתאמה. למרות שהסביבה הביטחונית נותרת שבירה, הכלכלה והכספים הציבוריים הפגינו חוסן אל מול העימותים, וההשפעה על תקציב הממשלה נותרה תחת שליטה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס להודעה ואמר: "לא נבהלנו כשהדירוג ירד, האמנו בכלכלת ישראל, ניהלנו אותה נכון, וידענו שעם הניצחון במלחמה גם הכלכלה תנצח בעזרת השם ותפגין עמידות יוצאת דופן. אנחנו ממשיכים לומר זאת גם היום ושמחים שסוף סוף גם סוכנויות הדירוג מבינות שהנס של הכלכלה הישראלית הוא חסר תקדים. עם ישראל חי!". הערכת מודי'ס תומכת בגישה זו, כאשר החברה צופה התאוששות חזקה עם צמיחה של 5.0% בתוצר בשנת 2026, וצמיחה של כ-3.0% עד 3.5% בשנים שלאחר מכן.

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, מסר עם סיום תפקידו: “העדכון של Moody’s מצטרף למגמה רחבה לבחינה מחודשת של הערכת הסיכון של כלכלת ישראל. במבט לאחור, הודעת החברה מדגישה את העמידות והאיתנות של הכלכלה הישראלית בשנתיים האחרונות, שהיו בפועל גבוהות מהמצופה, ואת העובדה שההשפעה על המצב הפיסקלי הייתה משמעותית אך נותרה תחת שליטה. במקביל, אנו רואים שהערכה זו נתמכת גם בשיקוף ביצועי השווקים: הירידה המשמעותית בפרמיית הסיכון בתקופה האחרונה משקפת את אמון המשקיעים, את ניהול החוב האחראי ואת הנגישות הגבוהה של מדינת ישראל לשווקים.”

רוטנברג הוסיף לגבי העתיד: “במבט קדימה, נדרשת משמעת פיסקלית עקבית והמשך צעדי התכנסות שיבטיחו מגמת ירידה ביחס החוב לתוצר לאורך זמן. הדרך לחיזוק דירוג האשראי עודנה בעיצומה, והעדכון הנוכחי הוא שלב חשוב בדרך. אני מסיים היום את תפקידי לאחר שנים מאתגרות שבמהלכן התקבלו גם החלטות דירוג מורכבות, ולכן יש משמעות מיוחדת למגמת השיפור בדירוג שאנו רואים כעת. האמון הזה אינו מובן מאליו; הוא תוצאה של עבודה מקצועית, עקבית ואחראית של רבים לאורך הדרך. היסודות שנבנו בתקופה זו מציבים תשתית איתנה להמשך חיזוק אמון השווקים בכלכלת ישראל, תוך שמירה על מדיניות פיסקלית אחראית".

למרות העדכון החיובי בתחזית, הדירוג עצמו נותר ברמה של Baa1 המשקף את ההשפעה השלילית של העימותים בטווח הבינוני. מודי'ס צופה כי יחס החוב לתוצר יתייצב סביב 68% ב-2026, לעומת תחזית של 50% לפני אירועי ה-7 באוקטובר. עם זאת, עוצמתו של מגזר ההייטק, שהמשיך למשוך השקעות למרות המתח הביטחוני, יחד עם נגישות חזקה מאוד של הממשלה לשווקי ההון, מהווים גורמים מרכזיים התומכים ביציבותה הכלכלית של המדינה.

•הסלמה בעזה: ברצועת עזה נרשמה הסלמה משמעותית בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש וניסיונות פגיעה בלוחמי צה"ל.

בתגובה להפרות, הותקפו יעדים נרחבים: "בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש אתמול (ו'), בה זוהו שמונה מחבלים יוצאים מתשתית הטרור התת קרקעית במזרח רפיח, צה"ל ושב"כ תקפו במהלך הלילה ועד כה ארבעה מפקדים ומחבלים נוספים מארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ברחבי רצועת עזה. בנוסף, צה"ל תקף מחסן אמצעי לחימה, אתר ייצור אמצעי לחימה ושתי תשתיות שיגור של ארגון הטרור חמאס במרכז הרצועה".

במקביל, כוחות צה"ל ושב"כ פעלו נגד מחבלי חמאס שניסו להימלט מתת-הקרקע ברפיח. בהודעה משותפת נמסר: "נעצר מפקד מרכזי בגדוד מזרח רפיח שניסה לברוח מתשתית הטרור התת קרקעית מוקדם יותר היום (ו')". בתוך כך, גורמים פלסטיניים דיווחו על 19 הרוגים בתקיפות, ביניהם חמישה "קצינים" במטה המשטרה בשכונת שייח' רדואן בעיר עזה, כולל ראמי ריאד בדרגה המקבילה לסא"ל.

• הזירה הצפונית: צה"ל המשיך לאכוף את ההבנות ביד קשה וחיסל מחבלים שעסקו בשיקום תשתיות טרור. מדוברות צה"ל נמסר כי: "צה"ל תקף מוקדם יותר היום (ו'), וחיסל מחבל שעסק בניסיון שיקום תשתיות צבאיות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב צדיקין שבדרום לבנון. פעולותיו של המחבל היוו הפרה של ההבנות בין ישראל ללבנון. צה"ל ימשיך לפעול על מנת להסיר כל איום על מדינת ישראל".

בהמשך השבת דווח על חיסול נוסף: "צה"ל תקף מוקדם יותר היום (ש'), וחיסל מחבל שעסק בניסיון שיקום תשתיות צבאיות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב מרכבא שבדרום לבנון".

בנוסף, הותקפו כלים הנדסיים במרחב מזרעת א-דאודיה ששימשו את חיזבאללה, כאשר בצה"ל מבהירים כי: "הימצאותם של התשתיות, הכלים ההנדסיים במרחב ושימוש ארגון הטרור חיזבאללה בהם לטובת שיקום תשתיות טרור בלבנון מהווים הפרה של ההבנות בין ישראל ללבנון".

• איראן: הזירה האיראנית סערה עם דיווחים על פיצוצים מסתוריים בבנייני מגורים בעיר הנמל האסטרטגית בנדר עבאס ובאהוואז, שהובילו לנפגעים רבים ולהרס רב. בישראל הכחישו כל קשר לאירועים והעריכו כי מדובר בעניינים פנימיים.

בתוך כך, המנהיג העליון עלי חמינאי הופיע בפומבי בקבר חומייני לראשונה לאחר שבועות של שמועות על הסתתרותו בבונקר מחשש לחיסול. במקביל, דווח על היערכות חירום באיראן עם הקצאת תחנות מטרו וחניונים כמקלטים למיליוני אזרחים. טראמפ מצדו אישר כי הציב דד-ליין לטהרן ש"רק הם יודעים אותו".

דיווח בארה"ב: שר ההגנה הסעודי הזהיר בוושינגטון כי ללא תקיפה אמריקאית, המשטר האיראני יתחזק. ראש אמ"ן הציג בביקורו בארה"ב מידע מודיעיני על שיקום תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן.

• כלכלה וביטחון פנים: כלכלת ישראל קיבלה זריקת מרץ משמעותית כאשר סוכנות הדירוג מודי'ס העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", צעד המעיד על שיפור בהערכת היציבות הכלכלית של ישראל.

במקביל, ארה"ב אישרה עסקת ענק למכירת רכבים טקטיים לישראל בכ-1.98 מיליארד דולר ומסוקי אפאצ'י בכ-3.8 מיליארד דולר, מה שמחזק את ההיערכות האזורית של צה"ל.

• פרשת פצ"רגייט: המפכ"ל דני לוי אישר את מסקנות חקירת פרשת "פצרגייט", והתיק צפוי לעבור ליועצת המשפטית לממשלה.

• חדשות מהעולם: בזירה הבינלאומית, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) פרסם תיעודים של עבודות תחזוקה בנושאות מטוסים המוצבות במזרח התיכון כחלק מההיערכות האזורית. בוונצואלה, הנשיאה בפועל דלסי רודריגס הכריזה על צעד מפתיע של "חנינה כללית" לאסירים והסבת מתקן כליאה למרכז ספורט קהילתי.

בעומק החשכה של ימי מלחמת העולם השנייה, כשהמוות ריחף מעל כל ראש יהודי, התחוללה דרמה גורלית שחתמה את גורלם של רבים. עשרים וארבעה רבנים פליטים, שמצאו מקלט זמני באיטליה, עמדו בפני תהום: פקודת הסגרה למדינותיהם כבר נחתמה, ומשמעותה עבורם הייתה גזר דין מוות אכזרי ומידי.

באותם רגעים קריטיים, הגאון רבי אהרון קוטלר זצ"ל, שעמד בראש 'ועד ההצלה' בארה"ב, לא ידע מנוח. הוא פנה לעסקן הידוע ובעל ההשפעה אירווינג בונים ושאל בדאגה: "למי לדעתך יש את הכוח והיכולת להתערב לטובתם?". התשובה הייתה מפתיעה ומורכבת – אירווינג הציע לפנות אל מנהיגי המאפיה האיטלקית בארה"ב, שלהם היו קשרים ענפים במולדתם. רבי אהרון לא היסס והאיץ בו ליצור עמם קשר ללא דחייה.

כאשר נוצר הקשר הראשוני, הפתיע רבי אהרון ואמר לאירווינג: "אתה ואני הולכים מחר!". אירווינג נדהם; לדפוק על דלתו של ראש המאפיה ללא הזמנה מפורשת היה בגדר מסירות נפש של ממש, אך כשרבי אהרון מצווה – הולכים. בבוקר שלמחרת, הם ניצבו מול אחד הבוסים החזקים והמפורסמים בהיסטוריה של המאפיה באמריקה, ראש הארגון ג'ו בונאנו.

הרב קוטלר לא ידע אנגלית, ואירווינג הוא שהסביר לבונאנו על עשרים וארבעה הרבנים הנתונים בסכנת חיים. בונאנו הביט ברב בשתיקה ואז שאל: "ומיהו הרבי היושב לידך?". "הוא הראש של העם היהודי!" השיב אירווינג בביטחון. "באמת?" תהה איש המאפיה, וכשאירווינג אישר זאת, אמר בונאנו: "תגיד לו שאני רוצה ברכה".

אירווינג פנה לרב קוטלר באידיש והסביר את הבקשה. רבי אהרון לא היסס ובירך: "תגיד לו שהוא יאריך ימים, וימות במיטתו!". בונאנו התרשם מאוד מהברכה, שהייתה יקרה מפז בעולמו הסוער, והבטיח לפעול. תוך שבועיים הוא מימש את הבטחתו והביא לשחרור הרבנים.

עשרים שנה לאחר מכן, בשנת תשכ"ד, נעצרה לימוזינה שחורה ונוצצת בחזית ישיבת לייקווד. שני גברים לבושים בהידור רב יצאו ממנה וביקשו את הרב קוטלר. כאשר הגאון רבי שניאור קוטלר התייצב לפניהם, אמרו: "לא, זה לא אתה, אנחנו מחפשים אדם מבוגר יותר". רבי שניאור הסביר כי הוא בנו של הרב וכי אביו נפטר בשנה שעברה. שני הגברים הציגו עצמם כ"אחים בונאנו", בניו של ג'ו בונאנו. הם סיפרו כי אביהם עדיין חי ומייחס את אריכות ימיו לברכת הרב. כעת, משפרש והם החליפוהו, באו לקבל את אותה הברכה תמורת סכום כסף עצום. "אני מצטער", השיב רבי שניאור, "אבי אכן יכול היה לעשות כדבר הזה, אך לא אני!". ג'ו בונאנו זכה לחיות עד גיל 97 ונפטר בשנת תשס"ב בשיבה טובה במיטתו. התובע הכללי של אריזונה, שעסק בתיקיו, ציין בתדהמה: "ככל הנראה הוא ראש המאפיה הראשון שמת מזקנה".

הסיפור המופלא הזה שופך אור על דברי הכתוב בפרשתנו (שמות יד, ד): "וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן". שואל ה'אבן עזרא' קושיה עצומה: הרי המצרים הללו עומדים לטבוע בים, אם כן מה הטעם בידיעה זו ברגע האחרון?

מבאר ה'אבן עזרא' (בפירושו הארוך) כי הכוונה היא גם למצרים שנותרו במצרים, וגם לאלו הנמצאים בים – קודם מותם. באותם רגעים אחרונים, שידד הבורא מערכות שמים וארץ כדי להחדיר אמונה אפילו באותם כופרים, ולו לרגע אחד. מכאן נלמד כמה חביב ויקר כל רגע של אמונה בעולם הזה בעיני הבורא יתברך שמו.

פרשת האמונה: בין קריעת ים סוף לפרשת המן

פרשתנו היא יסוד האמונה. בתחילה בקריעת ים סוף – "וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽה'", כשהיו מראים באצבע ואומרים "זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ". לאחר מכן בפרשת המן, המלמדת על השגחה פרטית יומיומית: "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים", בדיוק לפי הצורך, לא פחות ולא יותר.

מעשה נפלא הביא הרה"ק ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע (שפע חיים בשלח תשמ"ג): הגה"ק ר"ח ויטאל דרש פעם שכל אדם שישים בה' מבטחו, יזמין לו הקב"ה כל צרכיו גם ללא השתדלות. יהודי פשוט ותמים קיבל את הדברים וחדל ממסחרו לטובת לימוד התורה. יום אחד נכנס לחנותו גוי שהחזיק פרווה כבדה שקנה בזול, וביקש להשאירה אצל היהודי כי המשא כבד עליו. כשיצא הגוי, נקרעה הפרווה ומתוכה נפלו דינרי זהב רבים.

שכן שראה זאת ניסה לחקותו וחדל ממלאכתו, אך לא זכה לדבר. כששאל את המהר"ח ויטאל מדוע, השיבו: "חברך בטח בה' מבלי שיעלה על דעתו איך יושפע לו. אתה, לעומת זאת, ציפית לפרווה… וכאשר האדם יש לו עצות בנפשו כיצד תבוא הישועה, אינו זוכה לישועת ה'".

בד בבד עם האמונה, הכלי להחזיק את השפע הוא התפילה. הרה"ק ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי"ע כתב באיגרת קודש (תרס"ז): "אזהרתי גם על הסוחרים… שיעשו חוק קבוע לבל לשנות, שיבואו לבית המדרש בוקר וערב להתפלל בציבור, ואף אם יצטרך להמתין למניין, ימתין וילמד דבר מה. והנני מבטיחם כי לא יפסידו חלילה, אדרבה עוד יתברכו בשפע ברכה… והנכנס לחנותו של בושם ריח טוב קולט עמו".

בסוף הפרשה, במלחמת עמלק המנסה להטיל ספק וקרירות, נאמר: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל". וחז"ל למדו מכאן: "וכי ידיו של משה עושות מלחמה? אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים – היו מתגברים".

כך מתבאר הפסוק בתהילים: "זֵ֥כֶר עָשָׂ֗ה לְנִפְלְאֹ֫תָ֥יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהוָֽה". הקב"ה מבקש מאתנו: זכרו את הנפלאות שעשיתי עמכם בצאתכם ממצרים. כאשר תמצאו עצמכם בעת צרה, היזכרו בכתובת היחידה אליה יש לפנות. ביטחו בה' והתפללו אליו, ואז יתעורר הרצון העליון להיטיב לכם בניסים ונפלאות. זהו כוחו של הזיכרון – שנזכור יציאת מצרים ונאמר לפניו שירה חדשה.

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן ג'וליט זצוק"ל

בהתאם להסכם הפסקת האש ולהנחיית הדרג המדיני, מעבר רפיח צפוי להיפתח ביום ראשון הקרוב לשני הכיוונים, לתנועה מוגבלת של אנשים בלבד. ההחלטה מסמנת שינוי משמעותי בשטח מאז פרוץ המלחמה, כאשר בתחילה תהיה נוכחות של יחידת המתפ"ש ושב"כ במעבר.

בעוד שהיציאה מהרצועה תישאר פתוחה ללא הגבלה, הכניסה חזרה לתוכה תהיה מוגבלת בכל יום. על פי ההסדר שנקבע, "יציאה וכניסה של תושבים דרך מעבר רפיח תתאפשר בתיאום של מצרים, לאחר אישור ביטחוני מקדים של התושבים על ידי ישראל, ובפיקוח של משלחת האיחוד האירופי, בדומה למנגנון שהופעל בינואר 2025".

מתאם פעולות הממשלה בשטחים הבהיר היום (שישי) כי המהלך מתבצע תחת פיקוח ביטחוני הדוק ורב-שכבתי. הודגש כי "חזרת תושבים ממצרים לרצועה תתאפשר לתושבים שיצאו מעזה לאורך המלחמה בלבד ובכפוף לאישור ביטחוני מקדים על ידי ישראל ובתיאום עם מצרים".

כדי להבטיח את שלום כוחותינו ולמנוע זליגת גורמי טרור, נקבע כי "לאחר הבידוק הראשוני שיבוצע על ידי האיחוד האירופי, יתבצע בידוק נוסף שיופעל על ידי מערכת הביטחון בשטח שבשליטת צה"ל". הבידוק הנוסף ייערך בנקז ייעודי שיופעל על ידי מערכת הביטחון בתוך השטח שנמצא בשליטת צה"ל, מה שמבטיח פיקוח ישראלי מלא על כל העוברים במעבר.

פרשת מעצרו של שוהה בלתי חוקי בגבעת שמואל קיבלה הבוקר תפנית מפתיעה, כאשר המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך זומן לחקירה במשטרה. החשד: העסקת אותו שב"ח בביתו.

החקירה, שנחשפה על ידי העיתונאי שריה הרוש באתר 'עכשיו 14', החלה בעקבות מעצרו של השוהה הבלתי חוקי במהלך השבוע האחרון. בחקירתו של החשוד, הוא טען כי עבד בשיפוצים אצל שתי משפחות הגרות בסמיכות זו לזו, מה שהוביל את החוקרים ישירות אל ביתו של אלשיך ואל שכנו.

בעוד השב"ח עומד על גרסתו כי הועסק בנכס של המפכ"ל לשעבר, אלשיך עצמו מכחיש את הדברים מכל וכל. מאלשיך נמסר בתגובה לאירוע: "לאחר מעצר שב"ח, שטען בחקירתו כי נשלח בעבר על ידי קבלן לטפל בתקלה בנכס שבבעלותי, בדקה המשטרה על ידי מי הועסק השב"ח. החשד הופרך בחקירה. אמשיך להיות אזרח שומר חוק ולהיאבק על הדמוקרטיה והגנה על מערכת אכיפת החוק".

המשטרה בוחנת כעת את הסתירות בין הגרסאות כדי לקבוע האם יש בסיס להמשך ההליכים.

כמו בכל סופי השבוע בחודש האחרון, שוב אותן שאלות ושוב אותן (חוסר) תשובות. תהיה או לא תהיה תקיפה אמריקאית באיראן? ואם אכן תהיה, האם האיראנים יגיבו בשיגור טילים לעבר מדינת ישראל? האם תהיה התרעה מוקדמת, וכמה זמן נדע קודם? ועוד כהנה וכהנה שאלות, המלוות בשמועות הנשענות כולן על "מקורות יודעי דבר", שאינם יודעים דבר.

ההמתנה הדרוכה לתקיפה האמריקאית נמשכת, ונראה שגם טראמפ עצמו טרם קיבל החלטה אם לתקוף ומתי. מכאן נולדות כותרות החוזרות על עצמן זה שבועות. גם הפרשנים אינם מחדשים הרבה. כך, למשל, כאשר נשאל אחד מהם (בן כספית), האם תהיה תקיפה, השיב: "זה יכול לקרות ויכול שלא לקרות. הסיכוי שהאיראנים ישגרו עלינו טילים קיים". מי שהבין מכאן אם תהיה או לא תהיה תקיפה, שיקום.

לא נותר אלא לצטט את האיומים מכאן ומכאן. ארה״ב מאיימת על איראן ב"מתקפה קשה ביותר", ואיראן משיבה באיומים משלה, תוך שהיא כורכת את מדינת ישראל באמצע: "נפגע בלב תל אביב".

האם כל זה צפוי להתרחש בימים הקרובים? ייתכן מאוד שמדובר בישורת האחרונה לפני תקיפה אמריקאית, וייתכן שמדובר בלחץ אסטרטגי בלבד, שנועד להרתיע את איראן ולהוביל להסכם. מה שברור הוא שכל טעות של מי מהצדדים עלולה להצית עימות רחב.

המצב הנוכחי ברור למדי: איראן נתונה במשבר פנימי עמוק, ארה"ב מבקשת למנף אותו להישגים מדיניים וביטחוניים, ומדינת ישראל נערכת לכל תרחיש.

דיווחים שפורסמו אתמול ברשת CNN טוענים כי טראמפ שוקל לצאת למתקפה "משמעותית" על איראן, לאחר שלא חלה התקדמות במגעים הראשוניים בין וושינגטון לטהרן בנוגע להגבלת תוכנית הגרעין וייצור הטילים הבליסטיים. טראמפ מצפה שאיראן תסכים להסכם הכולל ויתור על נשק גרעיני.

האפשרויות שעל השולחן כוללות תקיפות אוויריות נגד בכירים איראנים וגורמי ביטחון האחראים לדיכוי המפגינים, וכן פגיעה באתרי גרעין ובמוסדות שלטון. המטרה: לערער את יציבות המשטר מבפנים, לעודד קרע בין הצבא למשמרות המהפכה, ולהחזיר את ההמונים לרחובות.

אם איראן תגיב ישירות נגד מדינת ישראל, היא מסתכנת בתגובה קשה במיוחד נגדה, שתגובה גם בזירה הבינלאומית. ההערכה היא שאיראן מודעת לכך שמהלומה ישראלית משמעותית עלולה לערער את עצם קיומו של המשטר, ולכן ייתכן שתבחר בתגובה עקיפה דרך שלוחותיה: החות’ים, המליציות בעיראק ואולי גם חיזבאללה.

שורה תחתונה (שהיא גם השורה הראשונה): השאלות והשמועות נמשכות, ואיש אינו יכול לספק תשובה ברורה. הכול מבוסס על הערכות בלבד. ובינתיים, גם האיש עם היד על השאלטר והכפתור האדום, טרם החליט אם ללחוץ עליו.

תקציב על תנאי

במסיבת העיתונאים השבוע נשאל ראה"מ נתניהו על האפשרות להקדמת הבחירות שאמורות להיערך במועדן החוקי בעוד כתשעה חודשים. נתניהו אמר כי זה לא הזמן להקדים בחירות והוא משוכנע שתקציב המדינה וכן חוק הגיוס יאושרו בכנסת, ובכך לא יהיה צורך להקדים את הבחירות. הכדור אפוא בידיו.

תקציב המדינה עבר בינתיים רק בהצבעה ראשונה ואין לו שום משמעות אם לא יעבור בשתי קריאות נוספות – שניה ושלישית. במקביל, התקיימו דיונים מואצים במהלך השבוע, ובעיקר שלשום עם יו"ר ועדת חו"ב ח"כ בועז ביסמוט, כדי לקדם את חוק הגיוס לשלביו הסופיים. לאחר הדיון הזה, התקבלה החלטה בבתי גדולי ישראל להצביע בעד התקציב בקריאה ראשונה.

ואכן בהוראתו של רבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א, הצביעו ארבעת ח"כי דגל התורה בעד התקציב בקריאה הראשונה וכך נהגו גם ח"כי ש"ס בהוראת רבותיהם. בהודעה שפרסמה "דגל התורה" נאמר כי ההוראה שקיבלו הייתה לעמוד על כך שחוק הגיוס יושלם בטרם הבאת התקציב לקריאה שנייה ושלישית.

במהלך הדיון על התקציב, עלה בשעת לילה מאוחרת, ח"כ רון כץ מ"יש עתיד" והקריא ידיעה שפורסמה בתקשורת, לפיה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי לא היה מביא את התקציב לקריאה ראשונה, אלמלא הייתה בידיו התחייבות חרדית לתמוך בתקציב בשלוש קריאות.

הודעה זו גרמה לדגל התורה למהר ולהגיב על אתר כי "הודעת שר האוצר שכביכול התחייבנו להצביע על התקציב בקריאה שנייה ושלישית – לא הייתה ולא נבראה וכולם יודעים זאת".

בשלב זה כאמור עבר התקציב בקריאה ראשונה ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים. שלושת ח"כי אגו"י וכן ח"כ אבי מעוז מ"נועם" הצביעו נגד. מעוז טען כי התקציב אינו נותן מענה לנושאים קריטיים של זהותה היהודית של המדינה, ולכן התנגד לו.

העיתונאי שלום ירושלמי, כתב כבר לפני כמה שבועות, כי המשמעות של הפיצול הפוליטי בתוך המפלגות החרדיות, עשוי להוביל להתמודדות נפרדת בבחירות. הכול כמובן ייעשה בהתאם להחלטת גדולי ישראל.

חשוב להדגיש כי הח"כים מאגו"י שהצביעו נגד התקציב עשו כך על פי הוראה שקיבלו ממורי דרכם. אולם מעניין היה לראות כיצד תקשורת השמאל מגלה לפתע כלפיהם "הערכה" רבה בשל "עמידתם העיקשת והעקרונית". זאת בשעה שח"כי "דגל התורה" וש"ס ספגו קיתונות של לעג ובוז מדומים, רק בגלל שלא נהגו כפי שהשמאל, האופוזיציה והתקשורת, ציפו מהם לנהוג ולהצביע נגד. מבחינתם, המטרה ברורה ויהי מה: הפלת הממשלה. כל מי שעומד בדרכם, זוכה לבוז, וכל מי שמסייע להם, זוכה ל"הערכה רבה", בעוד שבסתר ליבם הם מלגלגים גם עליו (ואולי אף יותר).

הדבר מזכיר במדויק את השימוש שעושה השמאל בנציגים ובציבור הד"ל, נגד החרדים בעניין חוק הגיוס, כאשר הוא משבח אותם מצד אחד על עקרונותיהם, ובצד השני מכנה אותם "קיצוניים" ו"משיחיסטים" ופוסל אותם מישיבה משותפת בממשלה. כך בדיוק הם נוהגים עם הח"כים "העקרוניים" שהצביעו נגד התקציב. כל עוד אפשר להשתמש בהם נגד הממשלה, הם טובים וראויים, רגע אחרי ייזרקו לכלבים. 

עד החטוף האחרון

כאשר נראו במוצאי שמחת תורה תשפ"ד התמונות הקשות מהרשתות בעזה, כיצד מובלים החטופים ברחובות הרצועה בדרכם למנהרות התת קרקעיות, וכאשר התבררה הכמות הבלתי נתפסת של החטופים, קשה היה להאמין שכולם יוחזרו ארצה, חיים או מתים. התחושה הכללית הייתה שאין שום סיכוי להחזרת רובם. "הילדים והזקנים לבטח יוחזרו, כל השאר בספק גדול", חזרו ואמרו הפרשנים באולפנים.

מאז, ולאורך כמעט שנתיים וארבעה חודשים, הנושא הזה עמד באופן טבעי בראש הכותרות: יש עסקה או אין עסקה? חולצו חיים? חולצו מתים? שוחררו או לא שוחררו? הכול סבב סביב החטופים.

השבוע, עם חזרתו של אחרון החטופים רן גואילי הי"ד, זה נגמר. הכותרות התחרו זו בזו כדי לבשר את נקודת הסיום: "אין יותר חטופים בעזה", הכריז ראה"מ במליאת הכנסת ובירך שהחיינו. כלי התקשורת הצטרפו ברוח דומה: "המעגל נסגר", "החוב נפרע", "כולם בבית", "עד החטוף האחרון".

251 חטופים, ועוד ארבעה שהוחזקו בעזה עוד לפני המלחמה, שבו הביתה, חיים או מתים. הבלתי יאומן התרחש בחסדי שמיים גדולים.

הימים האחרונים שקדמו לחזרתו של גואילי היו מותחים במיוחד. שני שעוני זמן התחרו זה בזה: מצד אחד דרישת האמריקאים לפתוח את מעבר רפיח, ומנגד מאמץ מודיעיני לאתר את גואילי לפני פתיחת המעבר, כדי שלא ייעלם וכדי שלא יישכח. בסופו של דבר השעון של גואילי ניצח, והוא אותר לפני פתיחת המעבר.

השב"כ והמודיעין הצליחו לאתרו בין היתר משום שנקבר פעמיים בידי המחבלים: לאחר מותו נקבר, הוצא מקברו ונקבר שוב. המעברים הללו הרחיבו את מעגל שותפי הסוד ואפשרו את איתורו. במהלך המבצע המורכב נבדקו כ־250 גופות בקבר אחים באזור שג'אעייה, עד שאותרה גופתו בין מאות גופות של עזתים.

הבשורה על מציאתו של רן גואילי הי"ד שחררה אנחת רווחה קולקטיבית בכל הארץ. גואילי היה האחרון מבין 251 הישראלים שנחטפו לרצועת עזה, שבה כבר הוחזקו אברה מנגיסטו והישאם אסייד, וכן גופותיהם של אורן שאול הי"ד והדר גולדין הי"ד. 168 מהחטופים שוחררו בחיים, 87 הוחזרו חללים. הרוב בעסקאות עם חמאס. השאר: שמונה חטופים חולצו חיים, ו-87 הושבו מתים במבצעי צה"ל.

שורה תחתונה: לראשונה מאז 2014, לא מוחזקים ברצועת עזה ישראלים, לא חיים ולא מתים. יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט חשף לאחר חזרתו של גואילי, כי החשש הישראלי לאורך כל השנתיים היה מהאפשרות של "רון ארדים" נוספים: היעלמות גופות חטופים עקב הלחימה וההרס הרב, או חיסול מחבלים שהחזיקו במידע הקריטי. החשש הזה הוסר סופית עם חזרתו של אחרון החטופים השבוע.

עכשיו אפשר לחזור לוויכוחים.

הסיכה והמסכה

לאורך כל התקופה מאז הטבח התנהל כאן ויכוח בלתי פוסק סביב שאלת החטופים: האם חשוב יותר לנצח את חמאס ולהמשיך את המבצע הצבאי, או לעצור הכול ולהחזיר את החטופים "בכל מחיר". בתחילה סברו שאפשר לשלב בין שתי המטרות, אך די מהר התברר שהן מתנגשות זו בזו.

נתניהו הוביל את הקו שלפיו רק לחץ צבאי יחזיר את החטופים. מנגד טענו מתנגדיו שהמבצע הצבאי מסכן את חייהם, ולכן יש לעצור את המלחמה ולהשיבם תחילה. הוויכוח הזה חצה את הציבור, הוביל להפגנות ולמחאות, והותיר משפחות רבות נבוכות וכואבות. חלקן הזדהו עם מטה החטופים והקו הלוחמני נגד הממשלה; אחרות, בעיקר מ"פורום הגבורה", ניהלו מאבק שקט ומכובד, ללא מחאות נגד ראה"מ.

השבתו של רן גואילי הי"ד לא סיימה את הקרב, אלא העבירה אותו לשלב הבא: קרב הנרטיב. תומכי נתניהו מציגים את סגירת המעגל כהוכחה לכך שעמד בלחץ, דחה קולות תבוסתניים והצליח להחזיר את כל החטופים. מנגד מתעקשים יריביו שמי שלא נטל אחריות על מחדלי השבעה באוקטובר אינו זכאי לקרדיט ציבורי. לכולם ברור כבר עתה: הוויכוח הזה יהיה אחת מזירות האש המרכזיות של מערכת הבחירות הקרובה.

בינתיים נתניהו עצמו יצא בחריפות נגד הטענות שנשמעו במהלך המלחמה שלפיהן הפקיר את החטופים ואף "רצה במותם". במסיבת עיתונאים שקיים השבוע, פנה לנציגי התקשורת בשאלה ולא הסתיר את כאבו: "לומר שאני רוצה אותם מתים, זה דבר איום. איך העזתם? כיצד לא התביישתם?".

ואכן, רשימת האמירות שנשמעו לאורך התקופה – מישראל זיו ועמוס ידלין ועד פוליטיקאים ואנשי רל"ב דוגמת יאיר גולן, אהוד אולמרט, בוגי יעלון ושורה ארוכה של אנשי תקשורת מלמדת עד כמה נבנה כאן נרטיב של כישלון מכוון.

גם לאחר חזרתו של גואילי הופיעו קונספירציות חדשות, דוגמת הטענה שהוא "הושאר בעזה" משיקולים פוליטיים, רק כדי לדחות את פתיחת מעבר רפיח. בצה"ל דחו זאת מכל וכל והבהירו שמדובר במבצע מורכב, שתוכנן כחודש ובוצע בפועל בתוך יום וחצי. "אי אפשר ללעוג לקונספירציית הבגידה של שבעה באוקטובר ובאותה נשימה ללחוש שנתניהו השאיר את גואילי בעזה בכוונה", כתב הפרשן עמית סגל והניח אצבע על הצביעות.

הוויכוח מי החזיר את החטופים ומי אחראי לסיפור כולו יימשך ויתעצם בין שני המחנות. אפילו סיכת החטופים הצהובה הפכה לסמל במאבק: יש שהסירו אותה, אחרים שינו את משמעותה וקבעו כי ישאירו אותה "עד להקמת ועדת חקירה". והיו אף שהודו בגלוי שקשה להם לשמוח, שמא הקרדיט ייזקף לנתניהו. מטורלל אחד אף אמר בלי למצמץ: "אני משאיר את הסיכה עד לאחר שנשוחרר מנתניהו".

והיה מי שאמר כי מחנה הרל"ב, המחפש לעצמו סיבות חדשות להפגנות נגד נתניהו, הצליח למצוא אחת: אחרי שהסירו את הסיכה הצהובה, הם מבקשים כעת לחקור את החור שנשאר אחריה.

שליחות שקטה

אי אפשר לסיים את פרשת החטופים בלי להזכיר את מי שעמד לימין המשפחות לאורך כל התקופה וחיבר אותן לבתי גדולי ישראל כבר מן הימים הראשונים לאחר הטבח. מדובר באיש התקשורת ר’ ישראל כהן. שבוע לאחר הטבח הוא קיבל טלפון מחן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה (ושוחררו לאחר חמישים ימים), ושאל כיצד ניתן להגיע למנהיגי הציבור החרדי כדי לבקש את ברכתם.

כהן הציע לו לגבש ולרכז משפחות נוספות, ויחד הובילן לבתי גדולי ישראל. חלק מבני המשפחות היו קיבוצניקים רחוקים מהדת, וחלקם דוגמת משפחות אוחנה, כלפון ואחרות, משפחות מסורתיות. אלו ואלו התרגשו מאוד כאשר הגיעו לבתיהם של רבינו מרן הגר"ד לנדו שליט״א, מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א מרן הגרמ"ה הירש שליט"א ומרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, וקיבלו את ברכתם.

"מרן הגאון רבי דב ממש בכה איתם, התפלל איתם, אמר להם אלו פרקי תהילים לקרוא ולקח את העניין מאוד לליבו", סיפר ישראל כהן, שהיה עד לכך מקרוב פעם אחר פעם. "המשפחות התרגשו מאוד לאחר כל פגישה, וחלקן הודו בפניי: 'נפגשנו עם שועי עולם, ובהם הנשיא טראמפ, אבל כאן בפגישות הללו אנחנו מקבלים אנרגיה רוחנית שמחזקת אותנו ונותנת כוח להמשיך'".

מלבד זאת חוברו המשפחות לח"כי דגל התורה, שעמדו בראש החזית החרדית בעד החזרת החטופים. ח"כ הרב משה גפני, שהתראיין כאן לאורך המלחמה, סיפר על שיחותיו הקבועות עם ראש הממשלה, שבהן חזר שוב ושוב על הדרישה החרדית, על פי קריאתם של גדולי ישראל: לשחרר את כל החטופים. "נתמוך בכל עסקה שבה ישוחררו כולם", שב ואמר.

בד בבד זכו אימהות החטופים לקרבה מיוחדת מצד הרבנית עדינה תחי', אשת רבנו מרן הגר"ד לנדו שליט"א, שעודדה אותן בדברים חמים, כפי שהעידה מירב גונן, אמה של רומי, אחת החטופות ששוחררו.

ביום שישי, לפני שבוע, כאשר החלו הדיבורים על חיפושים נרחבים ומואצים אחר רן גואילי הי"ד, מעט לפני פתיחת המבצע הרשמי "לב אמיץ", פנו הוריו לישראל כהן, וביקשו ממנו להיכנס שוב אל רבנו מרן הגר"ד שליט"א ולבקשו להתפלל על מציאת בנם, בשעה שהחיפושים בשיאם. ואכן כך היה. הפתק להתפלל למציאת רן בן יצחק נכתב, והברכה: "השם יעזור שימצאו אותו במהרה", שוגרה.

משפחתו של רן גואילי הי"ד התרגשה מאוד כאשר ראתה כיצד הפתק עובר לתפילה בכל הריכוזים החרדיים ברחבי הארץ. "ברכת הרב נסכה בנו עידוד וחיזוק ונטעה בנו אמונה ותקווה", אמרו.

למחרת, 843 ימים לאחר שנחטף ונרצח, התגשמה בס"ד הברכה. גופתו של גואילי הי"ד אותרה בעזה, ושלשום הובא לקבר ישראל. "הראשון שנחטף, האחרון שיצא", ציינו מכיריו.

מראיינים ומתגוששים

לא בכל יום ניאות נתניהו, לקיים מסיבות עיתונאים ולפתוח אותן לשאלות הכתבים. פעמים רבות הוא נותן הצהרה בלבד, ללא כל אפשרות לשאלות, ומיד בסיומה חוזר ללשכתו. השבוע, עם חזרתו של אחרון החטופים, שינה נתניהו ממנהגו, קיים מסיבת עיתונאים פתוחה וענה במשך שעה ארוכה לכל שאלות אנשי התקשורת שהתקבצו מולו.

הכתבים לא גילו התלהבות יתרה. הקונספט הזה פחות נוח להם: כל אחד מקבל אפשרות לשאלה אחת, משחיל שתיים (במחיר אחת), ומיד לאחר שסיים נלקח ממנו המיקרופון. באופן זה הם אינם יכולים לשאול שאלות המשך, דבר שמוציא אותם מדעתם.

אחד העיתונאים, יובל שגב מחדשות 13, ניצל את זכות השאלה שלו כדי להעלות בדיוק את הנושא הזה. "האם ישראל תצטרף לתקיפה באיראן", שאל תחילה, ואז, עוד בטרם נלקח ממנו המיקרופון, הוסיף במהירות: "אתה נוהג להתראיין רק לתקשורת הזרה, האם אפשר לקבוע איתך ריאיון?"

נתניהו השיב תחילה בנושא האיראני (תשובה עמומה, כמובן), ולאחר מכן פנה לנושא השני: "אני חושב שחשוב מאוד לאפשר לציבור לשמוע דברים, אך בדרך כלל קשה לעשות זאת בתקשורת הישראלית לעומת התקשורת הזרה. כשאני מתראיין בעולם, הם שואלים אותי את השאלות הכי נוקבות, אבל גם יודעים לחכות לתשובה. לצערי, זה לא קורה בתקשורת כאן, ואני מקווה שזה ישתנה. בכל מקרה, יש לכם הזדמנות לעשות זאת עכשיו".

הנה התזה של נתניהו על רגל אחת: התקשורת הישראלית מגיעה להתגושש ולהתווכח, ולאחר מכן לרוץ ולהתרברב – "איך הכנסתי לראש הממשלה". לעומתה, התקשורת הזרה מגלה יותר מקצועיות: שואלת שאלות קשות ונוקבות, אך אינה קוטעת ונותנת אפשרות להשיב באופן מלא. זו הסיבה שנתניהו מעדיף את הראיונות מול התקשורת הזרה, למגינת לבם של הכתבים הישראלים.

הדבר מתחדד במיוחד במסעות לחו”ל, כאשר הכתבים הישראלים משוועים לתדרוכים מפי "המקור הבכיר ביותר", ואז נאלצים לראות בעיניים כלות כיצד כתבי התקשורת הזרה מתיישבים מולו, או מזמינים אותו לאולפן לראיון מקיף.

בפועל, מדיניות החרם של נתניהו על שלל ערוצי החדשות, הציבוריים והמסחריים, נמשכת שנים, עוד בטרם החלה המלחמה הנוכחית. ההתגוששות מול הכתבים נמאסה עליו, והוא מצא דרכים אחרות להגיע לציבור: דרך "חדשות 14" וכן באמצעות הרשתות החברתיות.

אנקדוטה מעניינת נרשמה סביב השואל הראשון הקבוע – מוטי קסטל מחדשות 14. בעבר נכתב כאן על "הגרלת הכתבים", שבה יצא שוב ושוב ראשון השואלים. מסתבר שכבר אין הגרלות: נתניהו אימץ את הנוהג של הנשיא טראמפ, שנותן לכתבים הנוחים לו לשאול ראשונים, כאשר הקשב עדיין גבוה וכל כלי התקשורת משדרים. "אם טראמפ יכול, מדוע שאתה לא תעשה כך", אמרו לו. ומאז, קסטל ראשון קבוע.

האיחוד והבידוד

אין לדעת אם הצהרת הכוונות של המפלגות הערביות לרוץ ברשימה משותפת היא בלון ניסוי בלבד, או מהלך רציני לקראת הבחירות. כך או כך, ריצה משותפת של רע"ם, חד"ש, תע"ל ובל"ד צפויה לטלטל את המערכת הפוליטית ולא בהכרח בכיוון שרבים מניחים.

בניגוד לאינטואיציה הראשונית, שלפיה איחוד כזה יפגע בימין ובגוש הקואליציה הנוכחי, בחינה מפוכחת מצביעה על תוצאה הפוכה: רשימה ערבית משותפת צפויה להעלות משמעותית את שיעור ההצבעה במגזר הערבי – גרסה מעודכנת ל"ערבים נוהרים לקלפיות". המשמעות האלקטורלית ברורה: זינוק מ-10–12 מנדטים, כאשר המפלגות רצות בנפרד, ל-15 מנדטים ואף יותר.

המנדטים הללו לא יילקחו מהימין, אלא בעיקר ממפלגות האופוזיציה המכנות את עצמן "גוש השינוי". מצביעים ערבים שתכננו להצביע ללפיד או לגולן יעדיפו רשימה ערבית גדולה משלהם. כך, גוש שהציג בסקרים האופטימיים שלו 58-61 מנדטים, עלול לרדת ב-3-5 מנדטים, הרחק מקו ה-61.

המשמעות המעשית: אם בנט וליברמן יעמדו בהתחייבותם שלא להקים ממשלה הנשענת על הימנעות ח"כים ערבים, לא יהיה לאף צד רוב. ההערכה הרווחת היא שבתרחיש כזה יימצא בסופו של דבר "תירוץ" לרדת מהעץ, להקים ממשלה זמנית שתחליף את נתניהו, ואז להוביל שוב לבחירות, כאשר הם מחזיקים בראשות ממשלת מעבר בין הסבבים. תרחיש זה כבר עלה כאן כמה פעמים בעבר.

מי שאינו נלהב מהרעיון של רשימה משותפת הוא דווקא יו"ר רע"ם מנסור עבאס. בניגוד לשותפיו, עבאס אינו מסתיר את שאיפתו להיות חלק גלוי מהקואליציה הבאה, כפי שהיה בממשלת השינוי. משום כך, החיבור עם בל"ד המזוהה בציבור הישראלי כמפלגה תומכת טרור מאז ימי עזמי בשארה הבוגד שברח לקטאר, באסל גטאס (שהבריח טלפון לאסיר בטחוני) וחנין זועבי (שהשתתפה במשט המרמרה), בעייתי מאוד עבור יו"ר רע"ם.

עבאס מבין שהאיחוד הזה יקשה על בנט וליברמן לחזור בהם מהתחייבותם. אחת האפשרויות שעל הפרק: דרישה לייצוג רחב ברשימה  6-7 מנדטים, ולאחר הבחירות פירוק הסיעה והקמת סיעה נפרדת במטרה להיכנס לקואליציה. עבאס לא מקבל את הצעת איזנקוט לתמוך מבחוץ. הוא רוצה להיות חלק אינטגרלי מהקואליציה.

בגוש השינוי מבינים היטב את המלכוד. גם נתניהו לא יפעל לדיכוי ההצבעה הערבית, שכן רשימה משותפת גדולה פוגעת בעיקר ביריביו. מבחינתו, כל תרחיש ללא הכרעה משמר את יתרונו בין סבב לסבב. אם נוסיף לכל זה את מצביעי הימין הרך, שיחזרו לליכוד מחשש לקואליציה עם מפלגות ערביות, נקבל איחוד שמבודד דווקא את מי שקיווה להרוויח ממנו. נפלאות הפוליטיקה.

"השורא" התחתונה

מאחורי הדיבורים על איחוד טכני של המפלגות הערביות, מסתתר ויכוח עמוק יותר. הוויכוח אינו על מספר המנדטים, אלא על זהות, שליטה ותדמית.

מנסור עבאס מנסה כבר תקופה ארוכה להוביל את רע"ם למיתוג חדש: פרגמטי, אזרחי, כזה שמבקש לשבת בקואליציה הבאה בלי להתנצל ובלי להסתתר מאחורי סיסמאות לאומיות. חלק מהמאמץ הזה כלל גם הצהרה דרמטית שנשמעה מפיו על ניתוק מ"מועצת השורא" של התנועה האסלאמית, גוף שנתפס בעיני הציבור היהודי כסמל להתערבות דתית פוליטית מאחורי הקלעים.

כדי לסבר את האוזן נבהיר כי מועצת השורא היא גוף המונה 32 חברים, ובהם חברי כנסת לשעבר ואנשי הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית. חבריה נבחרים אחת לארבע שנים על ידי כ־600 חברי התנועה. בין חבריה הח"כים לשעבר מסעוד גנאים ואבראהים צרצור.

רבים זוכרים כיצד ממשלת בנט המתינה להחלטת מועצת השורא שהתכנסה בכפר קאסם, דבר שפגע רבות בממשלה וסיפק חומר תבערה מוצדק לאופוזיציה דאז בראשות נתניהו. אלא שהמציאות הנוכחית מורכבת יותר מההצהרות של עבאס.

מפלגת רע"ם מצויה כיום בין שני מסלולים סותרים: מצד אחד רצון להגדיל את כוחה הפרלמנטרי ולהיות שותפה גלויה בכל קואליציה אפשרית. מצד שני איחוד עם מפלגות כמו בל"ד, מחזיר אותה מיד לשיח הציבורי הרדיקלי המעלה סימני שאלה על כל הניסיון של רע"ם להשתנות. חיבור כזה מחדד את כל קווי השבר הישנים, ובראשם שאלת מועצת השורא והשליטה האידיאולוגית שלה במפלגה.

גם רעיון נוסף של רע"ם, לשלב מועמד יהודי במפלגה, משתלב היטב במיתוג החדש. עבאס מחפש דמות מוכרת, רצוי עם רקע במאבק באלימות בחברה הערבית, שתוכל לדבר גם לציבור היהודי. בהקשר זה הוזכר שמו של ח"כ יואב סגלוביץ' מ"יש עתיד" שכיהן כסגן שר לביטחון פנים, שפעל להפחתת האלימות בחברה הערבית.

אלא שהנתונים מהבחירות הקודמות מצננים את ההתלהבות: התמיכה היהודית ברע"ם בערים הגדולות הייתה זניחה, וגם בקרב מצביעי שמאל רבים, הכתובת המועדפת נותרה חד"ש או מפלגות ציוניות.

כאן נכנסת מועצת השורא לתמונה לא כהפחדה, אלא כעובדה פוליטית: גוף כזה, עם עשרות חברים ומנגנון בחירה פנימי, לא נעלם בגלל הצהרה לעיתונות. גם אם עבאס מבקש להרחיק עצמו ממנה, האיחוד עם שותפותיו מחזיר אותה למרכז הדיון, ומקשה על השמאל לטעון שמדובר ב"שותפות אזרחית רגילה".

"שורא" תחתונה: אפשר לדבר על ניתוק, אפשר לחפש מועמד יהודי, אבל השאלה מי מושך בחוטים נשארת פתוחה.

בקצרה

הבומרנג של אהרן ברק: כאשר המפגין מרדכי דוד, חסם את דרכו של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק, השמאל הזדעק על "חציית קווים אדומים". פתאום "חופש המחאה" הפך ל"בריונות". שכחה קולקטיבית אחזה באלו ששכללו את שיטת המצור על בתי נבחרי ציבור, חסמו את טלי גוטליב בביתה, התנכלו לשר וסרלאוף ורדפו את ח"כ הרב גפני. מי שהכשיר את השרץ של הטרדת אישים ושיבוש הסדר הציבורי ככלי פוליטי לגיטימי, מגלה עתה שהבומרנג המשפטי והתודעתי לא עוצר באדום. הוא פשוט חוזר לאדריכל שלו.

יש עתיד? אין ממלכתיות: התפרצות חברי הכנסת של 'יש עתיד' לחדרו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, בעיצומו של דיון פנימי על חוק הגיוס, היא הרבה יותר מ"תקרית פרלמנטרית". מדובר בקריסה מוחלטת של הממלכתיות בשם המלחמה בחרדים. אלו שנושאים את שם הדמוקרטיה והפרוצדורה לשווא, הוכיחו שכאשר התוצאה לא מוצאת חן בעיניהם, הם לא מהססים לשבור את הכלים, את הכללים ואת דלתות החדרים.

השכר והניתוק: בזמן שאזרחי מדינת ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה, שכר חברי הכנסת ממשיך לטפס במסלול המראה אוטומטי ומנותק. העדכון הנוכחי, שנעשה ללא שום פרופורציה למצב המשק או להקרבה הנדרשת מהציבור בעת מלחמה, מעמיק את קרע האמון בין הנבחרים לבוחריהם. הגיע הזמן שהצמדת השכר של נבחרי הציבור תהיה למצב הרוח של העם ולכיסו של האזרח הקטן, ולא למנגנון טכני שמשמין את חשבון הבנק שלהם על טייס אוטומטי. שבת שלום

משרד הבריאות וחברת טבע מודיעים על הרחבה משמעותית של הריקול למוצרי "נוטרילון". האירוע החל כאשר "בחודשים דצמבר/ינואר החל ריקול עולמי נרחב, אשר כלל מאות מוצרים בעשרות מדינות ברחבי העולם ובמסגרתו הודיעה חברת Nestle העולמית כי מוצרי תמייל (תרכובות מזון לתינוקות) רבים, שיוצרו במספר אתרי יצור באירופה, אינם בטוחים לצריכת תינוקות בשל נוכחות מסוימת של הרעלן צרוליד".

מדובר ברעלן עמיד במיוחד, שכן "הרעלן מיוצר על ידי חיידק הבצילוס צראוס, ואינו מושמד בחום או בתנאים חומציים, ובחשיפה אליו ממינונים מסוימים עלולה לגרום להקאות, בחילות, כאבי בטן והתכווצויות, שלשולים ובמקרים חריגים חולשה, בעיקר בקרב תינוקות".

התקלה המקורית נבעה מכך ש"בעקבות תקלה בייצור חומר הגלם (חומצת שומן ארכידונית – ARA) נוצרו תנאים נוחים לשגשוג החיידק שהביא לכדי עליה משמעותית בנוכחות החיידק וייצור הרעלן" , וזאת בשל העובדה כי "ישנם בעולם רק מספר מצומצם מאוד של יצרני חומצת השומן (ARA) אשר בה נתגלה הרעלן, ולכן קיימת השפעה רוחבית על יצרנים נוספים".

לאחר האזהרה הראשונית, משרד הבריאות הורה על בדיקות נוספות שהעלו ממצאים מדאיגים בלילה של ה-30 בינואר, אז "לאחר בדיקות נוספות שנעשו לכעשרים אצוות של תמיילים שונים של נוטרילון, בהוראת משרד הבריאות, נמצאו שתי אצוות נוספות עם רמות רעלן החורגות מסף שנקבע לאחרונה על-ידי הרשות המוסמכת באירלנד".

מדובר במוצרים "נוטרילון 400 גרם, AR, מס' אצווה 2026.12.01, תאריך תפוגה 01.12.2026" וכן "נוטרילון 900 גרם, AR, מס' אצווה 2026.12.01, תאריך תפוגה 01.12.2026". אלו מצטרפים לאצווה המקורית עליה דווח: "Nutrilon שלב 1, אריזת 800 גרם, עם מספר אצווה 2027.01.07". ההנחיות להורים חד-משמעיות: "צרכנים שרכשו את המוצרים המופיעים בהודעה, מתבקשים לא להאכיל בהם את ילדיהם" , וכן "יש להשליך כל חלב או תמיסה שהוכנו באמצעות תמייל זה, ואין לצרוך אותם".

התסמינים בתינוקות עלולים להיות מטעים, שכן הם "אינם ייחודיים ודומים לאלו של מחלות שלשולים והקאות רבות הנגרמות על ידי מחוללים שונים והרעלות מזון" , אך חשוב לשים לב כי "בתינוקות, התסמינים עשויים לכלול הקאות, שלשולים, כאבי בטן והתכווצויות, אשר יכולים להתבטא בבכי מתמשך, אי־שקט וסירוב לאכול, וכן סימני מצוקה כללית" , כאשר "תסמינים אלו מופיעים לרוב בתוך מספר שעות מצריכת תמייל מזוהם".

במקרים נדירים וחמורים, צריכה של רמות גבוהות עלולה להוביל ל"סיבוכים חמורים, לרבות פגיעה בכבד ואף כשל רב מערכתי". משרד הבריאות מדגיש כי "בדיקת הרעלן עצמו אינה בדיקה שגרתית, והיא מבוצעות בעיקר כאשר יש חשש או ממצא שמצדיק בירור נוסף כפי שקרה במקרה זה".

נכון לעכשיו, "משרד הבריאות ממשיך ללוות את האירוע ולפעול מול היבואן טבע כדי לוודא שהכשלים שזוהו מטופלים באופן מלא" , תוך דרישה שחברת טבע תציג "דוח תחקיר מלא הכולל את ניתוח הגורמים לאירוע, לרבות סיבת השורש ולהציג תכנית לתיקון ושיפור תהליכים"

דמיינו לרגע: בוקר שבת רגוע, אור זהוב חודר מבעד לוילונות, וריח משכר של מאפים טריים ממלא את הבית. לא מדובר בחלום רחוק, אלא במציאות שתוכלו לברוא במטבח שלכם, בקלות מפתיעה. הקרואסון, סמל האלגנטיות הפריזאית, עובר כעת מתיחת פנים ומגיע אליכם בגרסה אינטימית ואישית – מיני-קרואסונים (רוגלך בפינו), מושלמים לכל ביס, מלאים באהבה וטעם.

היום אנו חושפים בפניכם מתכון "מנצח" לבצק שמרים רך, עשיר וקל לעבודה, שיהפוך את תהליך האפייה לחוויה מדיטטיבית ומתגמלת. שכחו מהמיתוסים על קיפולי חמאה אינסופיים – כאן תקבלו תוצאה מקצועית עם מינימום מאמץ ומקסימום הנאה. בין אם אתם נשבויים לקסם השוקולד המריר והמנחם, או שמא מעדיפים את החיבוק החמים של הקינמון הארומטי, המתכון הזה יאפשר לכם לבחור את דרככם למתיקות.

מצרכים – רשימת הקניות של השף הביתי:

כמו בכל יצירת מופת, גם כאן, איכות חומרי הגלם היא המפתח. הנה רשימת קניות מפורטת שתבטיח לכם מסע קולינרי חלק ומוצלח:

• קמח: 500 גרם קמח לבן איכותי (רצוי קמח לחם או קמח פיצה, שיעניק גמישות ואווריריות מירבית לבצק).
• שמרים: 1 כף שמרים יבשים (או 25 גרם שמרים טריים).
• סוכר: 1/2 כוס סוכר לבן (לתת מתיקות עדינה ותמיכה בתהליך התסיסה).
• ביצה: 1 ביצה גדולה (לקשירה, העשרה וצבע יפה).
• שמן: 1/4 כוס שמן צמחי איכותי (רצוי שמן קנולה או חמניות).
• מים: 1 כוס מים פושרים (ייתכן שתצטרכו 2-3 כפות נוספות, לפי ספיחת הקמח).
• מלח: קורט מלח (להדגשת הטעמים ואיזון המתיקות).

ומה בנוגע למילויים? כאן הבחירה היא כולה שלכם:

למען אוהבי השוקולד:

• 1/2 כוס ממרח שוקולד איכותי (נוטלה, השחר, ממרח השף האהוב עליכם).
• אופציונלי אך מומלץ: חופן שבבי שוקולד צ'יפס (להעצמת חווית השוקולד).

למען מכורי הקינמון:

• 50 גרם חמאה מומסת (ניתן להחליף במרגרינה או שמן קוקוס מומס לגרסה פרווה).
• 1/2 כוס סוכר חום כהה (המעניק עומק טעמים).
• 2 כפיות קינמון טחון איכותי (הארומה שתמלא את הבית).

הוראות ההכנה: מסע שלב אחר שלב אל הפריכות המושלמת

אפיית קרואסונים היא אמנות, אך גם מלאכה של סבלנות ואהבה. עקבו אחר השלבים בקפדנות, ותראו איך הקסם מתרחש במטבח שלכם.

1. הלידה של הבצק – אמנות הלישה: בקערת מיקסר מצוידת בוו לישה, נפגיש את הקמח, השמרים והסוכר. נערבב בעדינות, ואז נוסיף את הביצה, השמן והמים בהדרגה, תוך כדי לישה איטית. העלו את מהירות המיקסר ולשו במשך 8-10 דקות תמימות. אל תתייאשו אם הבצק נראה מעט דביק בהתחלה – זוהי תכונה מבורכת שתעיד על רכותו העתידית. רק בדקה האחרונה, הוסיפו את קורט המלח, וצפו בבצק הופך לגמיש, חלק ומעט מבריק.

2. טקס ההתפחה – נשימה וצמיחה: שמנו קלות קערה גדולה. העבירו אליה את כדור הבצק העדין, כסו בניילון נצמד או במגבת לחה והניחו במקום חמים. תנו לו את הזמן שלו – כשעה וחצי, או עד שיכפיל את נפחו ויצמח להיות יפהפה ותפוח. זוהי ההתחלה של הקסם.

שלבי ההכנה: עיצוב, מילוי ואפייה – פסלים מתוקים:

3. הפיסול המתוק – עיצוב ורידוד: לאחר שהבצק תפח לתפארת, הוציאו ממנו בעדינות את האוויר וחלקו אותו לשלושה כדורים שווים. כעת מגיע שלב היצירה: על משטח מקומח קלות, רדדו כל כדור לעיגול דק ככל האפשר – כמעט שקוף, בקוטר של פיצה גדולה.

4. לבחור את הדרך – מילוי הקרואסונים:

• לדרך השוקולד: מרחו בעדינות שכבה אחידה ונדיבה של ממרח השוקולד האהוב עליכם על כל שטח העיגול. אם בחרתם להעצים את החוויה, פזרו מעל שבבי שוקולד צ'יפס.
• לדרך הקינמון: התיכו את החמאה (או השמן לפרווה) ומרחו אותה בעדינות על כל שטח העיגול. לאחר מכן, פזרו בנדיבות את תערובת הסוכר החום והקינמון הארומטית, שתעטוף כל ביס בחיבוק חם.

5. הפיכת העיגול למשולשים – חיתוך וגלגול: בעזרת גלגלת פיצה חדה, חצו כל עיגול מרודד לארבעה רבעים שווים. כעת, כל רבע יחולק שוב ל-4 או 5 משולשים ארוכים ודקים, היוצרים צורה של קרני שמש. קחו כל משולש, החל מהצד הרחב שלו, וגלגלו אותו בעדינות כלפי השפיץ, ליצירת צורת קרואסון קטנה ומפתה.

6. התפחה סופית ואפייה – שיאו של התהליך: סדרו את הקרואסונים המעוצבים על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, במרווחים קטנים. טרפו ביצה אחת והברישו בעדינות כל קרואסון. כסו במגבת ותנו להם לתפוח פעם נוספת, הפעם למשך כ-20 דקות. בינתיים, חממו את התנור ל-180°C. לאחר ההתפחה, הכניסו את התבנית לתנור ואפו במשך 15-20 דקות, או עד שהקרואסונים מקבלים גוון זהוב-שחום עמוק ומזמין.

טיפ של שף לתוצאה בלתי נשכחת:

הברקה אחרונה: אל תתפשרו על הפיניש! בזמן שהקרואסונים האפויים עדיין לוהטים ורק יצאו מהתנור, הכינו סירופ סוכר מהיר ופשוט: חצי כוס סוכר וחצי כוס מים רותחים, ערבבו עד להמסה. הברישו בנדיבות את הקרואסונים החמים בסירופ. פעולה זו לא רק תעניק להם ברק מרהיב שישכיח כל ספק באשר למקורם הביתי, אלא גם תעזור לשמור על טריותם ורכותם לאורך זמן.

בתיאבון!