חודש: ינואר 2026

לאורך השבוע האחרון התקיים תרגיל מפקדות בפיקוד המרכז המדמה התפתחות מערכה במרחב הפיקודי, ממפקדות האוגדות ועד למטכ"ל.

המבצע הלוגיסטי והאופרטיבי הרחב, שזכה לשם "שעת הארי", נועד להבטיח כי הכוחות בשטח ובמפקדות ערוכים לכל תרחיש אפשרי ביהודה ושומרון ובמרחב התפר. במהלך התרגיל, נבחנו תהליכי קבלת החלטות המפקדים והוטמעו לקחים בפקודות האופרטיביות, תוך דגש על מהירות תגובה ויעילות מבצעית.

במסגרת ההיערכות המוגברת, נפתחו כלל החמ״לים הנדרשים לגיבוש תמונת מצב ולניהול מענה למגוון תרחישי חירום, במטרה לבחון את יישום תפיסת ההגנה, התמודדות עם אירועים מורכבים ומעבר מהגנה להתקפה. בנוסף, תורגל לראשונה מרכז האש הפיקודי המוקם בימים אלו, צעד המהווה עליית מדרגה משמעותית ביכולות הקטלניות של הפיקוד.

במהלך התרגיל נדרש הפיקוד לתאם ולסנכרן מאמצים ומבצעים בין ארבע אוגדות והמנהל האזרחי שתורגלו גם כן באופן מלא, לצד שיתוף פעולה בין-ארגוני עם משטרת ישראל, מג"ב, שב"כ ומד״א.

התרגיל תוכנן מראש כחלק מגרף התרגילים של אגף המבצעים לשנת 2026 ומהווה חלק מתהליכי הלמידה וחיזוק המוכנות בצה״ל. בצבא מדגישים כי מדובר בנדבך קריטי לשמירה על ביטחון האזור, וכי צה״ל ימשיך בשימור וחיזוק הכשירות להתמודדות עם המרחב והמשימות העומדות בפניו.

יש מתכונים שאין בהם "אמצע". הם מיועדים לאמיצים בלבד – לאלו שמבינים שאוכל טוב הוא גשר, שלא מפחדים לערבב בין העדות ולגלות עולמות חדשים.

בדיוק בשבת הזו, שבת שירה, שבה כולנו שואפים לשיר בקול אחד – החלטתי להביא לכם את השילוב המנצח שמוכיח שלא צריך לבחור צד. מצד אחד – המתיקות המעודנת והמרקם האהוב של קציצת הדג האשכנזית. מצד שני – הרוטב הפיקנטי, העמוק והחריף של החריימה האותנטי.

אזהרה: זה ממכר, זה מרגש, וזה הולך להיות הסולן הראשי בשולחן השבת שלכם. כשהטעמים האלו נפגשים, הדגים פשוט מתחילים לשיר…

המרכיבים לרוטב החריימה (הבסיס לשתי האפשרויות)

• שמן: ½ כוס שמן קנולה (לפתיחת תבלינים טובה).
• שום: 8-10 שיני שום פרוסות דק.
• רסק: 1 קופסה קטנה (100 גרם) רסק עגבניות.
• תבלינים: 2 כפות פפריקה מתוקה, 1 כף פפריקה חריפה (או לפי הטעם), 1 כף כמון, ½ כפית קימל טחון (קרוויה).
• נוזלים: 2.5 כוסות מים רותחים.
• תיבול: מלח ופלפל לפי הטעם, קמצוץ סוכר לאיזון החמיצות.

---

לבחירתכם: שתי דרכים להכנה

אפשרות א': המהירה (עם קלופס מוכן)

מתאים למי שרוצה מקסימום רושם במינימום מאמץ.

1. מפשירים גליל גפילטע פיש קפוא ופורסים אותו לפרוסות בעובי 2 ס"מ.
2. מחליקים את הפרוסות לתוך הרוטב המבעבע.
3. מבשלים כ-25 דקות על אש נמוכה עם מכסה סגור.

אפשרות ב': המושקעת (קציצות בעבודת יד)

למרקם רך ואוורירי שסופג את כל הטעמים.

1. מערבבים: 1 ק"ג דג טחון (קרפיון/כסיף), 2 בצלים קצוצים דק מאוד, 2 ביצים, ½ כוס קמח מצה, מלח, פלפל לבן ו-2 כפות סוכר, גזר.
2. יוצרים קציצות אובליות ומניחים בעדינות בתוך הרוטב.
3. מבשלים כ-40 דקות על אש נמוכה עם בצל וגזר. (חשוב: לא מערבבים עם כף, רק מנערים את הסיר בעדינות).

---

שלבי ההכנה (הרוטב)

1. פתיחת תבלינים: מחממים את השמן בסיר רחב (סוטאז'), מוסיפים את השום והתבלינים (פפריקה, כמון, קימל) ומטגנים כדקה עד לעליית ניחוח משכר.
2. יצירת הרוטב: מוסיפים את רסק העגבניות והמים הרותחים. מערבבים היטב ומביאים לרתיחה חזקה.
3. איחוד כוחות: מנמיכים את האש, מוסיפים את הדגים (הפרוסות או הקציצות) ומוודאים שהרוטב מכסה לפחות מחצית מגובהם.
4. הסוד לסיום: ב-5 הדקות האחרונות של הבישול מסירים את המכסה כדי שהרוטב יצטמצם, יסמיך ויהפוך לזיגוג מבריק על הדגים.
5. טיפ: אם תרצו לעשות את זה כמו במקור המרוקאי, ניתן להוסיף מים כל פעם עד שמצטמצם ולהמשיך לבשל גם כמה שעות טובות על אש נמוכה וכל פעם להוסיף מים בהתאמה עד לדקות האחרונות לצמצום הרוטב.

לא לשכוח לומר לכבוד שבת קודש, וכנראה שהמן היה עשוי מדג מרוקאי כלשהו, עם חלה טרייה מבית אבא וטחינה בצד.

צ'אבססס.

מחפשים דרך מקורית להפוך את סעודת השבת לחוויה משפחתית מגבשת? אחרי הדגים והסלטים, רגע לפני המנה העיקרית, זה הזמן להפעיל את הילדים (וההורים) עם חידון מרתק שעובר בין כל אותיות ה-א' ב' ומסכם את אירועי הפרשה.

החידון מותאם לכל הגילאים, מהקטנטנים שיזהו את המכה הראשונה ועד למבוגרים שיוכלו לדייק בלשון המקרא. זו ההזדמנות שלכם להכניס את אווירת השבת והפרשה הביתה, לעורר סקרנות ולגרום לכולם להשתתף בשיח תורני מהנה וקליל.

רוצים את החידון שיהיה לכם לשולחן השבת? לחצו על הכפתור להורדה והדפיסו את הקובץ.

איש המשטרה, רב סמל ראשון, רן גואילי חולץ השבוע מציפורני החמאס בעזה והובא לקבר ישראל. בכך מילאה מדינת ישראל את חובתה כלפי כל החטופים החיים והחללים ובשעה טובה אין יותר ישראלים בשבי החמאס בעזה. נקווה שמצב זה יישאר לנצח.

כמובן שתמיד יישאר בינינו הוויכוח האם ניתן היה להביא את החטופים מוקדם יותר והאם המחיר שהיינו נדרשים לשלם עבורם בהפסקת הלחימה היה ראוי לשלמו? במצבים כאלו אין בעיני תשובה מוחלטת. למשל – אם ניתן היה לשחרר את כלל החטופים לפני למעלה משנה במחיר שמצבו של החמאס בעזה היה טוב יותר מאשר עכשיו, ובמחיר שהחיזבאללה על מנהיגו, נסראללה, היה מהווה עדיין איום על מדינת ישראל – מה נכון היה לעשות? הדעות חלוקות.

לטעמי, אין על כך תשובה מוחלטת – האם מדינה חייבת לבניה השבויים בידי אוייב לשלם במחירים צבאיים וביטחוניים, או שתמורת פדיון שבויים מדינה צריכה לוותר על נכסים ביטחוניים אסטרטגיים. בעיני, סוגיות לא חד משמעיות, שעוד שנים קדימה נדון בהן.

הזדמנות שהוחמצה

הקרע בעם הולך ומעמיק. לקראת סוף השבוע היינו עדים למעשה שנוי מאד במחלוקת: הפעיל הימני מרדכי דוד חסם את רכבו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, "בשם הדמוקרטיה". אני מבין את הקטע של מרדכי דוד להראות לשמאל מידה כנגד מידה על מעשיהם בעת מחאות. על כך אשיב: לא מתקנים עוול אחד על ידי עוול אחר.

יתרה מזאת, בעיני יש לראש הממשלה הזדמנות להחזיר מעט נקודות של ממלכתיות שאבדו לקואליציה. אמירה של ראש הממשלה כנגד מעשהו של מרדכי דוד וקריאה להפגין בדרך ארץ ולא להיות דומים למחנה האחר – תוסיף לו נקודות זכות בקרב חברי ליכוד שבסקרים עזבו את גוש נתניהו ועברו לבנט או לליברמן בגלל תפיסתם שהליכוד נוהג בחוסר ממלכתיות.

רבים מתומכי הליכוד לא יסכימו איתי כי הם שוחרי נקמה: מידה כנגד מידה. אני בטוח שתומכי קואליציה רבים נהנים מהסיטואציה בה נשיא העליון לשעבר, מי שאחראי על שינויים דרמטיים בעולם המשפט הישראלי, כאלה המעניקים לבג"ץ כוח אין סופי – נחסם בדרכו הביתה, כפי שנחסמו נהגים רבים כתוצאה מהפגנות קפלן ואחרות. לי יש כלל לפיו אם הכנסת למישהו ונהנית מזה – סימן שטעית.

מחאה וביקורת צריכה להיות ברמה ובסטייל. לא נכון לרדת לרמתו של היריב. שמירה על מחאה ממלכתית, אבל מתוחכמת ועוקצנית היא היא המעשה הנכון.

במהלך הלילה (ו׳), כוחות יחידה 414 זיהו שמונה מחבלים שיצאו מתשתית הטרור התת-קרקעית במזרח רפיח, מה שהוביל להקפצה מיידית של כוחות האוויר והיבשה בגזרה.

מיד לאחר הזיהוי, חיל האוויר בהכוונת כוחות אוגדת עזה (143) תקף וחיסל שלושה מהמחבלים, בעוד השאר מנסים להימלט בחסות החשיכה לתוך מרחבים סמוכים.

לאחר מכן, בוצעו תקיפות נוספות לעבר המרחבים אליהם ניסו לברוח המחבלים שנותרו, תוצאותיהן בבדיקה, כאשר הכוחות בשטח ממשיכים במרדף ובסריקות נרחבות במרחב על מנת לאתר ולחסל את כלל המחבלים.

האירוע מגיע ברקע הכניסה לשלב ב' בתכנית טראמפ, שכולל את פירוז רצועת עזה, מה שממחיש כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד וארגון הטרור לא חודל מפעולותיו הרצחניות.

בצה"ל אומרים כי "כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום מיידי".

בפרשתנו מתוארת חנייתם של בני ישראל ברפידים, ומיד לאחר מכן מופיע הפסוק "ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל ברפידים". על פניו התורה מציינת מהלך גיאוגרפי פשוט של תנועה ממקום למקום, אך רבותינו מגלים לנו את עומק העניין הטמון בשמו של המקום כי עמלק לא הגיע במקרה דווקא לשם, אלא הוא בא מחמת "רפידים" שרפו ידיהם של ישראל מן התורה.

עמלק הגיע להילחם בישראל דווקא ברפידים משום ששם רפו ידיהם מן התורה, וזהו רמז עמוק לכך שהופעתו של האויב והתקיפה שלו מגיעים תמיד מחמת רפיון רוחני. התורה מתארת את מהותו של עמלק במילים "אשר קרך בדרך", ביטוי המלמד על לשון קירור, שכן כל עניינו הוא לצנן את האדם מעבודת השם ולהחדיר בליבו ספקות, פקפוקים וחוסר בהירות.

כאשר הדרך אינה ברורה לאדם והוא אינו חדור באש של התלהבות, הוא הופך פגיע להשפעותיו של עמלק, אך חשוב לדעת שעמלק אינו מצליח לנגוע בכל אחד באותה המידה. כוחו של עמלק מתמקד בנחשלים, באותם אנשים שהם חלושים באמונתם ונגררים מאחור, ועליהם הוא מצליח להשפיע מהחינוך ומהרעל שלו.

החיים בעולם הזה אינם המטרה הסופית אלא רק אמצעי להשגת חיי הנצח והתחברות הנשמה הטהורה למקורה, ולשם צריך הגוף לחתור ולהגיע. עמלק הוא הכוח המנסה לעצור את המירוץ הזה על ידי יצירת ייאוש ורפיון ידיים, והוא גורם לאדם להיות מבורבר בטעויות לאורך כל היום מבלי להיות מפוקס במטרתו. חז"ל מגלים לנו כי אי אפשר לעמוד מול הגלות הנוראה הזו ומול כוחות הקירור של עמלק ללא עיסוק בתורה, שכן התורה היא הרפואה היחידה והדרך הבלעדית למחות את זכרו.

המצווה למחות את זכר עמלק מתחת השמיים מתקיימת רק על ידי דבקות באמונה צרופה ובלימוד הלכה מדוקדק, מבלי להכניס לעולמנו שום דבר שסותר את ערכי התורה.

בזמננו אנו, הגלות כולה היא בבחינת עמלק אחד גדול, וכוחו מתבטא גם בערב רב שמושל בתוכנו. הזוהר הקדוש מלמד שישנם כאלו העוטים חזות של תורה, עם זקן, כיפה ומגבעת, אך בפנימיותם הם בבחינת עמלק המקלקל ומחריב את החמימות היהודית ואת אש התורה, ולפעמים הם עושים זאת בשם התורה עצמה.

היחיד שמסוגל להינצל מהשפעתם הוא מי שעוסק בתורה בתמימות ומציית להלכה ללא פשרות, וזכות זו תשמור עליו שהעמלק שבתוכו ובסביבתו יימחה כליל. יהי רצון שנזכה בקרוב לגאולה השלמה, הנקראת כך משום שהיא משלימה את גאולת מצרים, ונזכה למחיית זכר עמלק מן העולם כולו.

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024 שמתפרסם היום מציג מציאות כלכלית-חברתית מורכבת ומטלטלת, המושפעת עמוקות מאירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" .

על פי הנתונים, בשנת 2024 חיו בישראל כ-2 מיליון נפשות עניות, בהן כ-880.5 אלף ילדים ו-158.7 אלף אזרחים ותיקים. המציאות הזו מציבה את ישראל במקום השני מבין מדינות ה-OECD בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים, העומד על 28%. בפתח הדוח נכתב כי "העוני הוא בעיה כלכלית-חברתית קשה, שאינה רק סטטיסטיקה של הכנסות. מאחורי כל נתון עומדים פנים, שמות וסיפורים קשים של אנשים ומשפחות הנאלצים להתמודד ברמה יומיומית עם מציאות כלכלית קשה ועם השלכותיה על תחומי חיים רבים".

במגזרים השונים נרשמה יציבות יחסית אך מדאיגה: שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים וחרדים הגיע ב-2024 ל-65.1% מכלל העניים, שיעור הגבוה כמעט פי שניים ממשקלם באוכלוסייה. עם זאת, נרשמה ירידה קלה בתחולת העוני במשפחות החרדיות מ-33.0% ל-32.8%. בביטוח הלאומי מצביעים על כך שאלמלא התערבות הממשלה באמצעות קצבאות ומיסים, ממדי העוני היו גבוהים בהרבה: "לולא התערבות הממשלה באמצעות תשלומי ההעברה והמיסים הישירים, תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-31.0% ב-2023 ל-31.5% ב-2024".

התחזית לעתיד נראית קודרת אף יותר. אומדנים ראשוניים לשנת 2025 מצביעים על הרעה נוספת, כאשר תחולת העוני בקרב ילדים צפויה לעלות ל-28.8%. נתוני האי-ביטחון התזונתי נותרו גבוהים מאוד, כאשר 28.1% מהנפשות חיו בשנת 2024 באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות.

צביקה כהן, מ״מ מנכ״ל הביטוח הלאומי, התייחס לממצאים הקשים ואמר: ״כשמסתכלים בראייה רב שנתית העוני בישראל ״שומר״ על יציבות. המלחמה ויוקר המחייה של השנים האחרונות החריפו את הבעיה ולא יצרו אותה. ללא השקעה ממוקדת בילדים, משפחות צעירות ושירותים חברתיים העוני בישראל ימשיך לעבור מדור לדור". ואכן, הנתונים מראים כי למרות עלייה ריאלית בקו העוני שהגיע ל-3,547 ₪ לנפש תקנית, מצבם של משקי הבית לא השתפר בהתאמה, ושיעור אלו שאינם מצליחים לממן את כל ההוצאות החודשיות עלה.

ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון, הדגישה בדבריה את האחריות המוטלת על המדינה: "העוני איננו גזירת גורל. הוא אתגר חברתי שניתן להתמודד איתו. למדינה אחריות מוסרית ולאומית, לפעול לצמצום ממדי העוני והאי-שוויון. חברה חזקה נמדדת לא רק בצמיחתה הכלכלית, אלא גם ביכולתה להבטיח שכל אחד מחבריה יחיה בכבוד וברמת חיים סבירה". קסיר ציינה כי צמצום הפערים מחייב הקצאת תקציבים וגיבוש מדיניות מקיפה בתחומי התעסוקה, הרווחה, החינוך והדיור.

על רקע המתיחות הביטחונית הגואה והחשש הכבד מפני התלקחות צבאית באזור, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סיפק הלילה הצצה נדירה למגעים המתנהלים מאחורי הקלעים עם הרפובליקה האסלאמית. בשיחה עם עיתונאים, אישר הנשיא כי ערוצי התקשורת עם טהרן פעילים, ואף חשף את הדרישות החד-משמעיות שהציב בפני המשטר האיראני.

"היו לי שיחות איתם ואני מתכוון להמשיך לקיים שיחות. אמרתי לאיראנים שני דברים: בלי גרעין ותפסיקו להרוג את המפגינים. הם יצטרכו לעשות משהו", הצהיר טראמפ. דבריו מגיעים בשעה שארצות הברית מעבה את כוחותיה במזרח התיכון, צעד שנועד להמחיש את הרצינות האמריקנית, כפי שציין הנשיא: "יש לנו הרבה ספינות רבות עוצמה בדרך לאיראן עכשיו וזה יהיה נהדר אם לא נשתמש בהן".

למרות הנכונות המוצהרת לדיפלומטיה, הדיווחים המגיעים מוושינגטון מציירים תמונה מורכבת הרבה יותר של היערכות למערכה צבאית אפשרית. על פי פרסום ב"ניו יורק טיימס", לידיו של הנשיא הוגשו לאחרונה תוכניות מבצעיות רחבות היקף מצד הפנטגון, הכוללות פגיעה אסטרטגית באתרי גרעין, מתקני טילים ואף מהלכים שנועדו לערער את יציבות שלטון האייתוללות.

מדובר בעליית מדרגה משמעותית לעומת תוכניות שהוצגו בעבר, כאשר האפשרויות שעל השולחן כוללות פשיטות קומנדו חשאיות על מתקני ליבה. במקביל למגעים האמריקניים, נחשף בדיווח כי ישראל מפעילה לחץ כבד על הממשל בוושינגטון לקדם פעולה צבאית משותפת שתתמקד בנטרול איום הטילים הבליסטיים של איראן.

בישראל עוקבים בדריכות שיא אחר ההתפתחויות, כאשר ההערכה במערכת הביטחון היא כי הסטטוס קוו הנוכחי לא יימשך זמן רב. על פי הדיווח ב'כאן חדשות', גורמי ביטחון מעריכים כי השילוב בין הצהרות הנשיא לבין פריסת אמצעי ההגנה האווירית והנכסים הצבאיים האמריקניים באזור, מעיד על כוונה להוביל לשינוי מהותי במצב.

בצה"ל שומרים על דריכות גבוהה מאוד, תוך התמקדות במוכנות למעבר מהיר מהגנה להתקפה במקרה של הידרדרות. המדיניות של טראמפ, המזכירה את הלחץ שהופעל על ונצואלה, מבקשת לאלץ את איראן לוותר על העשרת אורניום, להגביל את תוכנית הטילים ולחדול מהתמיכה בטרור – כל זאת תחת איום צבאי ממשי שמרחף מעל טהרן.

המתיחות בצמרת הממשלה סביב תקציב המדינה לשנת 2026 הגיעה לשיא חדש במהלך הלילה, כאשר אחד השרים הבכירים בחר בצעד מחאתי חריף. לפי דיווח שנחשף היום בחדשות i24, שר החקלאות ח"כ אבי דיכטר נעדר מההצבעה על התקציב, וזאת במחאה על רפורמת החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכלולה בחוק ההסדרים. דיכטר, שנחשב לאחד הקולות הביקורתיים ביותר בנושא זה בתוך הממשלה, היה היחיד מבין השרים שהתנגד לרפורמה עוד בשלבי אישורה הראשוניים בישיבת הממשלה. במהלך הדיונים הפנימיים תקף השר את חבריו ואמר: "אני 20 שנה בפוליטיקה, אף פעם לא עשו לי כזה דבר".

ההיעדרות של שר החקלאות מעוררת דאגה בסביבת ראש הממשלה נתניהו, שם מנסים כעת למפות את עוצמת ההתנגדות בתוך הקואליציה. לפי הדיווח בסביבת ראה"מ מבררים כמה חברי כנסת נוספים מתנגדים לרפורמה, וזאת לקראת הכרעה קרובה על אופן קידום המהלך. בין האפשרויות הנבחנות כעת בסביבת נתניהו: האם לפצל את הרפורמה מחוק ההסדרים, ובאיזה ועדה בכנסת לקדם אותה. חומרת המצב משתקפת בדברי חלק מהמתנגדים לחוק, המצהירים באופן קיצוני כי הם מעדיפים את פירוק הממשלה – מפירוק מונופול החלב.

רפורמת החלב עומדת בלב הוויכוח על יוקר המחיה בישראל, כאשר מצד אחד ניצבת ההבטחה הצרכנית ומצד שני החשש לקריסת החקלאות המקומית. הרפורמה, שהיא אחת ההבטחות המרכזיות של שר האוצר, כוללת יעד שאפתני להוזיל את מחירי החלב והגבינות ב-15% עד 30%. בתכליתה, מדברת הרפורמה על פתיחת המשק לייבוא ולתחרות מלאה, ביטול המכסות ההיסטוריות לפיהן עובדות הרפתות בישראל, הפחתת המחירים והליכי ייעול. עם זאת, מבקרי המהלך טוענים כי מדובר ב"מילים מכובסות" שמשמעותן האמיתית היא סגירת הרפתות הקטנות בענף.

הזעם בשטח בקרב מגדלי הבקר והחקלאים הולך וגובר, כשהם רואים ברפורמה איום קיומי על התיישבות העובדת, במיוחד באזורי העימות. בכירים במשק החקלאי תקפו את החלטת הממשלה והזהירו מפני השלכות הרסניות: "גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול, בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על הגבולות – הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים". כעת, הכדור עובר לידי ראש הממשלה שיצטרך להכריע בין הצורך בבלימת האינפלציה לבין שמירה על שלמות הקואליציה ועל ענף החקלאות המדמם.

כוחות הביטחון ממשיכים לפעול בנחישות ברצועת עזה כדי לסכל ניסיונות פגיעה בלוחמים, גם בצל ההסדרים המדיניים בשטח. מוקדם יותר היום (ה'), כוחות צוות הקרב החטיבתי 7 הפועלים בדרום רצועת עזה זיהו מחבל שחצה את הקו הצהוב והתקרב לעבר הכוחות באופן שהיווה איום מיידי. הלוחמים, ששמרו על ערנות מבצעית גבוהה, הגיבו במהירות: מיד לאחר הזיהוי, הכוחות חיסלו את המחבל במטרה להסיר את האיום. האירוע מדגיש את המתיחות הגבוהה סביב קווי ההפרדה ואת חופש הפעולה שצה"ל משמר לעצמו אל מול סכנות ברורות.

בעקבות התקרית, ביקשו בצבא להעביר מסר מרגיע לגבי המוכנות המבצעית של הלוחמים הפרוסים לאורך הגזרה. מדובר צה"ל נמסר: "כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום מיידי". ההבהרה הזו מגיעה על רקע המעקב ההדוק של מערכת הביטחון אחר תנועות חשודות במרחב החיץ, תוך דגש על כך ששום הסכם לא ימנע הגנה עצמית אקטיבית על חיי הלוחמים בשטח.

במקביל לאירוע בדרום, נרשמה פעילות משמעותית גם במרכז הרצועה, שם נמנע פיגוע שעמד לצאת אל הפועל נגד כוחותינו. כאשר כלי טיס של חיל האוויר תקף במחנה הפליטים אל־מע׳אזי שבמרכז הרצועה, מספר מחבלים שזוהו כמי שתכננו לבצע מתווה טרור נגד כוחות צה״ל הפועלים באזור. הזיהוי המוקדם של חוליית הטרור והשמדתה מהאוויר מנעו פגיעה אפשרית בלוחמים.

הרוחות בליכוד סוערות סביב סוגיית חוק הגיוס, והערב (חמישי) החליט מנכ"ל המפלגה, דוד שרן, ולהפנות אצבע מאשימה ברורה לעבר המוקדים המעכבים את החקיקה. בראיון שהעניק לרדיו 'קול ברמה', תקף שרן בחריפות את יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, ח"כ יולי אדלשטיין, וטען כי התנהלותו הייתה מכוונת. "אדלשטיין מרח את חוק הגיוס במקום לומר לנו פשוט שהוא נגד החוק", האשים שרן והוסיף: "לעומתו, ח"כ בועז ביסמוט בשכלו הרב מצליח למצוא פתרון היסטורי לסוגיית לומדי התורה".

למרות המכשולים הפוליטיים והביקורת הציבורית, שרן משדר אופטימיות בנוגע ליכולת הקואליציה להעביר את החוק השנוי במחלוקת וליציבות הממשלה. הוא הוסיף בביטחון: "גם על התקציב הקודם וגם על הדחת אדלשטיין מהוועדה אמרו שלא נצליח – ובסוף הצלחנו. חוק הגיוס יעבור". מנכ"ל הליכוד ביקש להזים את השמועות על בחירות מוקדמות והבהיר כי המערכת הפוליטית אינה עומדת בפני זעזוע מיידי: "למרות הבלאגן שמסביב, הממשלה הזו תכהן כמעט עד סוף ימיה".

במהלך הראיון התייחס שרן בביטול גמור לדיווחים על התארגנות פוליטית חדשה בתוך המפלגה, וספציפית למגעים בין שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ליולי אדלשטיין להקמת רשימה משותפת. לדבריו, מדובר בניפוח תקשורתי של מהלכים חסרי בסיס אלקטורלי: "אני לא רואה את המוני בית ישראל ואת המנדטים רצים אחריהם. בתקשורת עושים אירוע מכל פגישה בין שני אנשים שלא מצליחים".

את דבריו חתם שרן במתקפה ישירה ואישית נגד שר הביטחון המפוטר, כשהוא מבהיר כי הליכוד לא יאפשר למורדים מבית להכתיב את סדר היום או להרתיע את הנהגת המפלגה. שרן חתם במתקפה ישירה על גלנט: "גלנט פגע בביטחון המדינה ובאמון הציבור. המהלכים האלו לא ירתיעו את הליכוד". דברים אלו מדגישים את הקרע העמוק בתוך תנועת השלטון, כאשר המנכ"ל מתייצב באופן מלא לצד הקו המוביל של הממשלה והעברת חוק הגיוס.

המתח במזרח התיכון מגיע לשיא חדש כאשר ברקע האפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן מתקיימת הערב (חמישי) ישיבת הקבינט האמריקאי. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לפי ההערכות, בהחלט משאיר על השולחן את האופציה הצבאית, אך ממשיך להתלבט באשר למחיר המבצע והשלכותיו על האזור כולו. המפגש המכריע בוושינגטון נערך תחת מעטה של דריכות, בעוד העולם כולו ממתין לראות האם הממשל האמריקני יבחר בנתיב של הסלמה צבאית ישירה מול טהרן.

ב"וול סטריט ג׳ורנל" דווח היום פרטים דרמטיים על האפשרויות שהוצגו בפני הנשיא. לפי הדיווח, הנשיא טראמפ קיבל תדרוכים על אפשרויות תקיפה באיראן, בהן התוכנית "הגדולה", שתכלול תקיפות יעדי משטר האייתולות ומתקני משמרות מהמהפכה, בתקיפות שיהיו בקנה מידה רחב. לצד התוכנית המקיפה, הוצגו גם אפשרויות פחות רחבות שכללו תקיפות על מטרות סמליות של המשטר, מתן אפשרות להמשך התקיפות אם איראן לא תסכים לסיים לדרישות בנושא הגרעין, או אפשרויות כמו מתקפות סייבר על בנקים איראניים או סנקציות מחמירות יותר.

בישראל עוקבים בדאגה אחר ההתלבטויות בבית הלבן ומנתחים את סיכויי ההצלחה של כל מהלך. בחדשות 12 דווח כי בישראל מעריכים בכירים בישראל סבורים גם הם שמהלך צבאי מוגבל ולא מספיק כוללני ואולי גם ארוך – לא יוביל להפלת המשטר. ציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ביחד עם סימנים נוספים, מביאים להערכה בישראל שהנשיא טראמפ, שאותת בהתחלה שהוא רוצה ללכת למהלך של החלפת משטר, לא סבור שיש מהלך צבאי על הפרק שיכול להביא בנקודת הזמן הזאת לתוצאה האמורה.

נוכח ההבנה כי הפלת המשטר אינה יעד בר-השגה כרגע באמצעים צבאיים בלבד, מסתמנת מגמה של מיקוד יעדים. טראמפ, כך מעריכים בישראל, רוצה למקד את התקיפה במטרות פיזיות, אם אכן הוא יורה על פעולה צבאית. אותן מטרות עשויות להיות אתרי גרעין ואולי גם טילים בליסטיים, שישראל הייתה רוצה שיילקחו בחשבון בכל תרחיש של תקיפה. השעות הקרובות צפויות להיות קריטיות, כאשר ההכרעה הסופית תלויה ביכולת של הממשל האמריקני לאזן בין הצורך בהרתעה עוצמתית לבין החשש מהידרדרות למלחמה כוללת.