בשורת התיישבות ענקית יוצאת היום מישיבת הממשלה, עם ההכרזה הרשמית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבינוי והשיכון חיים כץ ושרת ההתיישבות אורית סטרוק על הקמת חמישה יישובים חדשים בנגב.
ראש הממשלה פתח את הישיבה בהתייחסות לשינוי התודעתי באזור ואמר: ״בביקורי בנגב לפני כשבועיים הכרזתי: אנחנו נקדם את הנגב בכמה צירים ואחד מהם זה בהתיישבות היהודית, והממשלה הזאת עושה רבות בעניין הזה. הדבר הראשון שאני יכול להגיד זה שהסטיגמה יוצאת. אנשים פעם לא אמרו ׳אני מדימונה׳, היום אומרים ׳אני מדימונה׳. היום אומרים ׳אני מקרית גת׳. עיר ואם בישראל. ׳אני מאשקלון׳. איפה האשקלוני שלנו? (השר דיכטר) טוב אולי אתה תמיד אמרת, אבל היום כולם.
יש תנופה אדירה גם של עשייה וגם של גאווה, והיא נמשכת היום בישיבה החשובה הזו שמביאה בשורה ענקית לנגב ולתוכניות שלנו להמשיך לפתח את הנגב. זו בשורת התיישבות ענקית, חמישה יישובים קהילתיים במרחב המזרחי של מטרופולין באר שבע. יש לזה חשיבות בהרבה מאוד מימדים״.
במהלך דבריו ריגש נתניהו את הנוכחים כשהציע להנציח את רן גואילי ז"ל בשמו של אחד היישובים: ״אני מציע לקרוא לאחד היישובים, מזכיר הממשלה והשרים, 'רננים' – על שמו של גיבור ישראל, רן גואילי ז״ל, שאנחנו פועלים ממש ברגעים אלו במאמץ אדיר להשיבו״.
נתניהו הוסיף והדגיש את נושא המשילות: ״אנחנו אמרנו שלא רק נפעל למען ההתיישבות, אנחנו נפעל להחזיר את החוק והסדר לדרום. אנחנו לא מרפים מזה, זה חלק יסודי מהשינוי העמוק שאנחנו חייבים לעשות בדרום הארץ. לא יהיה כאן דרום פרוע. אנחנו הקצנו לזה משאבים, שילבנו את השב"כ ואנחנו נמשיך לעשות עוד הרבה דברים. זה חלק מהחזון הגדול הזה שכולל גם הסדרה לתושבים והאזרחים הערבים בנגב; גם להם מגיע את כל פירות הפיתוח הזה, וזה ייעשה בתוכנית משולבת. אבל היום אנחנו מבשרים על בשורת התיישבות גדולה״.
שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, פירט את ההיבטים המקצועיים של המהלך וציין כי ״היום אנחנו מיישמים החלטה מ-2022 שבאה לבנות ולבדוק היתכנות של הקמת ישובים בין באר שבע, דימונה וציר ב"ש-ערד. אנחנו נבנה חמישה יישובים קהילתיים, כפריים, ואזור תעסוקה בסובב ציר 25-80, בהתאם להמלצת המועצה הארצית ובתיאום עם כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
מטרת ההחלטה היא הקמת מקבץ יישובים חדשים כעוגן התיישבותי כפרי-קהילתי במרחב כביש 25, שישרת את כל תושבי האזור לשם חיזוק מערך ההתיישבות הקיים. צמיחה דמוגרפית, צמצום פערים חברתיים- כלכליים בפריפריה והגדלת היצע ומגוון הדיור במרחב. הקמת היישובים תביא לחיזוק הפריפריה עם עבודה נוספת של הממשלה במיגור הפשעים וההשתלטות של הבדואים. נראה בציר החשוף מב"ש-דימונה שאתה רואה רק בנייה לא חוקית של בדואים, פתאום תראה התיישבות של יהודים שתביא, אני מקווה, סדר לאזור.
משרד הבינוי והשיכון מתחייב לשים כסף עכשיו על התכנון, משרד הפיתוח הסביבתי, משרד ההתיישבות יצטרף, יהיה לנו כסף. אנחנו נעבור מדיבורים למעשים – ופה יהיה ביצוע״.
גם שרת ההתיישבות אורית סטרוק חיזקה את הדברים והסבירה את הצורך הביטחוני העמוק ביישובים הקטנים: "כל המרחב הזה שנראה לכם לבן הוא לא לבן, כלומר הריק מתמלא בפשיעה, בבנייה בלתי חוקית ובכל מה שאסור שיקרה בחוסר משילות, זה מה שנקרא דרום פרוע. וזאת הסיבה שאנחנו מקימים את היישובים האלה. את דרור, את יישובי מבואות ערד. כי מהפכת ההתיישבות, שמבינה שהתיישבות היא גם ביטחון, מגיעה גם לנגב, זו בעצם הנקודה.
נכנסתי למשרד, אדוני ראש הממשלה, נתתי הנחייה לזרז מאוד את הקמת היישובים האלה. יספרו לך כל מי שמבין בהקמת יישובים חדשים שבד"כ דבר כזה לוקח עשרות שנים, או שלא קורה בכלל. כי התפיסה העקומה היא שאין צורך ביישובים הקטנים האלה ואפשר לשים את כולם בבנייני דירות ביישובים הגדולים. ואז אתה מאבד את כל המרחב, את כל הביטחון, את כל המשילות, את כל הריבונות.
ולכן התפיסה שלנו היא הפוכה, אנחנו גם מקדמים עכשיו בכנסת הצעת חוק שתקצר מאוד את משך הקמת היישובים. ככה אי אפשר, לב ליבה של הציונות היא התיישבות, תפיסת השטח והקרקע. אני רוצה להגיד תודה גדולה לכל השרים שעזרו בעניין הזה. הממשלה רתומה לזה כמובן מינהל התכנון שרתומים לעניין הזה ועזרו מאוד.
עשינו מאמץ על לקדם את זה בשלוש שנים. אנחנו מביאים את המהפכה של ההתיישבות גם לנגב כי אנחנו מבינים שמדינת ישראל התעוררה על עצמה ומבינה שהתיישבות זה ביטחון. אנחנו בונים חומת מגן של התיישבות למדינת ישראל״.
