חודש: ינואר 2026

שנתיים של חוסר ודאות וגיהינום תת-קרקעי הגיעו לסיומן עם חזרתם של האחים יאיר ואיתן הורן, משבי חמאס. מאז הם חייכו, העבירו מסרים, אבל כעת, בפעם הראשונה הם חושפים את הזוועות.

בריאיון נרחב לחדשות 12. איתן, שחזר מהשבי לאחר שאיבד עשרות קילוגרמים ממשקלו, מתאר עולם חשוך שבו המוות ארב בכל פינה, לא רק מהפגזות אלא ממלכודות מכוונות שהכינו המחבלים. לדבריו, האפשרות לחילוץ צבאי נראתה בלתי אפשרית בשל רשת המטענים שהקיפה אותם: "אם יהיה ניסיון חילוץ, חבל על החיילים שהולכים לנסות להציל אותי, כי אף אחד לא ייצא חי מזה", הוא משחזר בכאב ומסביר כי המנהרות היו ממולכדות באופן שיטתי: "בטח, את כל המנהרות. תוך כדי שאנחנו הולכים. תכננו את זה שנים על גבי שנים. הם ידעו טוב מאוד מה הם עושים. הם ידעו מה החולשות שלנו. הם ידעו הכול. למטה יש עיר יותר מפותחת מאשר למעלה. לא אלתרו שום דבר".

המציאות הפיזית במעמקי האדמה הייתה קשה מנשוא. איתן מספר על צעידות של שעות ארוכות בתנאי תשישות קיצוניים, כאשר רק הסולידריות בין החטופים מנעה ממנו להישבר. באחד הרגעים הקשים ביותר, במהלך הליכה של 12 שעות במנהרות שגובהן חצי מטר בלבד, הוא כמעט ויתר: "או שיאיר גורר אותי ברצפה, כי אני לא יכול ללכת יותר. ודוד דוחף אותי מאחורה. ועופר מעודד: 'יאללה, אתה יכול, יאללה, אתה יכול'. תוך כדי הפצצות. לאן? למה? בשביל מה? ושגיא, עם חצי רגל ובלי יד דוחף אותי גם. ואני אומר להם 'תשאירו אותי שם, זהו, חלאס. תמשיכו'. ואף אחד לא ויתר".

הקשר בין האחים היה עמוד השדרה של הישרדותם, גם כשהמחבלים ניסו להשתמש בו כדי להתעלל בהם נפשית: "זה היה קלף עבורם בשביל להממשיך עם העינויים המנטליים. כל הזמן לעשות בדיחות שהם משאירים אותי שם ויאיר יוצא, או שיוציאו אותו להורג ואותי לא".

למרות התנאים המחפירים, ה"דיאטה" הכפויה והטרור הפסיכולוגי, איתן מדגיש כי מה שהחזיק אותם בחיים הייתה הידיעה שעם ישראל נלחם עבורם בחוץ. הוא מתאר כיצד המחבלים עצמם עקבו אחרי המחאות בישראל והבינו את ערך החטופים בעיני הציבור: "למזלנו העם יצא לרחובות, והפגין, ורצה שנחזור הביתה, וזה מה שהשאיר אותנו בחיים. כי החמאס הבין שלעם ישראל אכפת מהחטופים, והם רוצים אותם חיים".

כיום, כשהוא בתהליך שיקום פיזי ונפשי מורכב, איתן רואה מחויבות אישית לספר את סיפורו כדי שהעולם לא ישכח את מה שהתרחש במחשכי עזה: "אני חי בזכות העם. ואני אומר תודה לכל מי שיש לו חלק בזה שאני יצאתי. גם לממשלה, גם למערכת הביטחון – אבל קודם כל לעם. שום דבר עכשיו לא מובן מאליו אחרי שבעה באוקטובר. וכל דבר קטן זה ניצחון".

בשורה משמעותית לציבור לוקחי המשכנתאות בישראל: ועדת השרים אישרה היום לקריאה טרומית את הצעת החוק של ח״כ יעקב אשר, שמטרתה להקל על אזרחים, לחסוך כסף ולצמצם תלות מיותרת בבנקים. לפי הצעת החוק, בנק יהיה חייב להסיר משכנתא או שעבוד מנכס בתוך 3 ימי עסקים בלבד מרגע שההלוואה נפרעה במלואה. מדובר בשינוי דרמטי ביחס למצב הקיים בשוק, שבו אזרחים רבים נאלצים להמתין 30 עד 60 יום, גם אחרי שסיימו לשלם את כל חובם לבנק.

העיכוב הממושך הנהוג כיום במערכת הבנקאית אינו רק עניין פרוצדורלי, אלא גורר השלכות כלכליות כבדות על בעלי הנכסים. העיכוב הזה גורם לבעיות מיותרות, הוא מקשה על מיחזור משכנתאות ומעכב עסקאות נדל״ן. הצעת החוק החדשה קובעת כי החוק יחול על כל סוגי השעבודים, ויבטל בירוקרטיה מיושנת שלא מתאימה לעידן הדיגיטלי. המהלך צפוי לייעל משמעותית את שוק הדיור ולאפשר לבעלי הנכסים חופש פעולה מיידי עם סיום התחייבויותיהם הכספיות.

ח״כ יעקב אשר, יוזם הצעת החוק, הדגיש את הנחיצות בתיקון העוול הצרכני וציין כי ״אין שום סיבה שאדם יישאר כבול לבנק שבועות אחרי שסיים לשלם את המשכנתא. זה תיקון פשוט, הגיוני וצודק – שטוב לציבור ולכלכלה״. האישור בוועדת השרים מהווה צעד ראשון וחשוב בדרך להפיכת ההצעה לחוק מחייב, שישים סוף לסחבת המייגעת מול הבנקים.

לאחר תקופה של השערות כי ארצות הברית עשויה להימנע מעימות חזיתי, בשעות האחרונות נראה כי האפשרות לתקיפה אמריקנית באיראן לא ירדה מהפרק – ובישראל מבינים שארה"ב מתקרבת לנקודת הכרעה. בישראל עדיין נמצאים בכוננות לקראת תקיפה אפשרית של ארה"ב באיראן, מתוך הבנה כי ארה"ב מחפשת את העיתוי המתאים, והאופציה הצבאית עדיין מונחת על השולחן. על רקע המתיחות הגואה, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים בימים האחרונים מספר דיונים ביטחוניים – כולל היום – שעסקו בין היתר באיראן.

גורמים בישראל אמרו לכאן חדשות כי "ארה"ב עדיין שוקלת לתקוף באיראן", זאת בשל הדיכוי האלים של משטר האייתוללות את מחאות הענק במדינה. במקביל, כפי שדווח בחדשות 12, בצה"ל ובמערכת הביטחון משמרים רמת כוננות גבוהה מאוד, מתוך ההנחה ש"כל האופציות על השולחן" וכי ההתפתחויות בימים הקרובים עשויות להיות מכריעות. עוד דווח בחדשות 12 כי צבא ארצות הברית מגביר את קצב צבירת הכוחות באזור, במהלך שצפוי להסתיים בתוך ימים בודדים. לאחר קידום נושאות מטוסים לאזור, מטוסי קרב ומטוסי תדלוק יצאו למזרח התיכון, ומטוסי תובלה נפרסו בבסיסים אמריקניים באזור המפרץ כשהם נושאים סוללות פטריוט, להגנה על הבסיסים והנכסים האמריקניים.

לפי האמריקנים, צבירת הכוח האווירי והימי צפויה להגיע להשלמה בתוך כ-5 עד 6 ימים, מהלך שיאפשר לוושינגטון להפעיל כוח נרחב – ולא רק תקיפה נקודתית באיראן. בערוץ 14 דווח כי בפועל אם טראמפ היה רוצה לתקוף בימים האחרונים יש לו את היכולת אבל, לפי דיווחים בכלי תקשורת רבים, טראמפ שוקל פעולה רחבה יותר כזו שדורשת היערכות צבאית אחרת. לפי ההערכות, לוח הזמנים לסיום הפריסה נע בין שבוע לעשרה ימים, כאשר מדובר בסדרי כוח משמעותיים שארה"ב מחזיקה ומזרימה לאזור.

נכון להיום ארה"ב מחזיקה 7 ספינות מלחמה במזרח התיכון, ובנוסף צוללת תקיפה אחת, זאת למרות שחלק גדול מספינות הקרב של האמריקאים נמצא בים הקריבי לאחר הפעולה הצבאית בוונצואלה. בשביל ללכת לפעולה משמעותית יותר צריך לפחות נושאת מטוסים אחת, ולפי דיווחים ה'אברהם לינקולן' מלווה בקבוצת אוניות תקיפה נמצאת כעת בדרך לפיקוד המרכז של ארצות הברית. בישראל עוקבים בדריכות אחר השלמת הפריסה, בידיעה שכל צעד כזה מקרב את האזור כולו לעימות שעשוי לשנות את פני המזרח התיכון.

המעבר לשלב ב' בהסכם ברצועת עזה, עליו הכריז הנשיא דונלד טראמפ, מביא עמו שאיפה לעצב מחדש את השליטה האזרחית ברצועה. במהלך השבת הכריז הנשיא האמריקני על הרכב "מועצת השלום" וגוף הטכנוקרטים הפלסטיני, המכונה "הוועדה הלאומית לניהול עזה" (NCAG). מדובר בממשלה זמנית של אנשי מקצוע שהוקמה כחלק מ"תוכנית 21 הנקודות", ומטרתה המוצהרת היא להחליף את שלטון חמאס בניהול היומיומי. הוועדה, שהחלה את צעדיה הראשונים בינואר 2026, נושאת באחריות לניהול השירותים הציבוריים, שיקום תשתיות המים והחשמל, הפעלת בתי חולים וייצוב שגרת החיים האזרחית.

אלא שבעוד בוושינגטון משרטטים תוכניות, המציאות בשטח הרצועה נותרת מורכבת וחצויה לשניים: עזה שצה"ל מחזיק בה עד "הקו הצהוב", ועזה שבה חמאס ממשיך לשלוט ממערב לאותו קו. כפי שהסביר הכתב אליאור לוי בכאן 11, ארגון הטרור פועל על פי תוכנית סדורה ובכל יום שעובר הוא מתקדם ברשימת היעדים שהציב לעצמו. לפי הדיווח, חמאס כבר גובה מסים מהסקטור הפרטי, פורס כוחות משטרה, משפץ תשתיות בריאות ואף פועל להשבה הדרגתית של מערכות המשפט והלימודים האקדמאיים, תוך שהוא מבסס את אחיזתו במוקדי הכוח האזרחיים.

החשש הגדול בירושלים הוא שהרכב הוועדה החדשה פחות משנה לחמאס, שכן הארגון שולט מלמטה למעלה בנקודות שאין להן תחליף: במורים בבתי הספר, ברופאים בבתי החולים ובפקידות המוניציפאלית. כל הגורמים הללו צפויים להישאר נאמנים לחמאס ללא קשר לפעולות ועד הטכנוקרטים. בשל כך, ההתנגדות של ישראל ל"ועדת הטכנוקרטים" מורכבת ומבוססת על החשש שהוועדה תהיה "עלה תאנה" שיאפשר לחמאס לשמר את כוחו בשטח, או לחילופין תהווה פתח לחזרת הרשות הפלסטינית לעזה בדלת האחורית.

מערכת הביטחון הישראלית מתריעה כי חברי הוועדה, גם אם יוגדרו כאנשי מקצוע, יהיו נתונים להשפעת איומי חמאס שנמצא עדיין בשטח. התרחיש המדאיג בישראל הוא שחמאס ימשיך להחזיק בנשק ובשליטה ב"תת-קרקע", בזמן שהוועדה הבינלאומית תדאג לאוכלוסייה לחשמל, מים ואוכל. מצב כזה, כפי שמזהירים בירושלים, יאפשר לחמאס להשתקם מבחינה צבאית באין מפריע, בזמן שהעולם כולו מממן את השיקום האזרחי של הרצועה תחת מעטפת של שלטון טכנוקרטי.

העולם עוקב בדריכות בשבוע האחרון בעקבות הסלמה דרמטית סביב מעמדה של גרינלנד, כאשר מספר מדינות אירופיות שלחו כוחות צבא לאי האסטרטגי לבקשת דנמרק. המהלך מגיע על רקע איומיו הישירים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לספח את האי לידי ארה"ב. טראמפ טוען בנחרצות כי גרינלנד חיונית לביטחונה של ארצות הברית בשל מיקומה האסטרטגי ומאגרי המשאבים הכבירים המצויים בה, ובצעד מעורר דאגה הוא אף לא שלל שימוש בכוח כדי להשתלט עליה. למרות שליחת הכוחות האירופיים, מומחים מעריכים כי מדובר בצעד סמלי בלבד שספק אם יצליח להניא את הנשיא האמריקני מעמדתו התקיפה.

הלחץ האמריקני כבר נותן את אותותיו בשטח באופן מיידי ומפתיע. פחות מיממה לאחר שטראמפ הכריז על כוונתו להטיל מכסים אפשריים על מדינות אירופה המתנגדות לרכישת האי, כוח של 15 חיילים שצבא גרמניה שלח למשימות סיור בגרינלנד עזב את המקום באופן מיידי. כפי שדווח בעיתון ה'בילד', העזיבה הפתאומית התרחשה למרות שרק יממה קודם לכן נמסר כי הכוחות צפויים להאריך את שהותם. הצעד הגרמני מגיע לאחר שטראמפ הודיע אתמול כי בכוונתו להטיל מכסים בגובה 10% על שורה של מדינות אירופיות, אם דנמרק לא תסכים למה שכינה “רכישה מלאה ומוחלטת” של גרינלנד על ידי ארצות הברית.

באירופה לא נותרו חייבים והתייצבו חזיתית מול הממשל בוושינגטון. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי מדינות האיחוד יפעלו כגוש אחד מול הלחץ האמריקני. לדבריה, המהלכים הצבאיים בגרינלנד תואמו מראש, נועדו לחיזוק הביטחון באזור הארקטי ואינם מהווים איום על אף גורם. היא הזהירה כי שימוש במכסים ככלי לחץ עלול לפגוע קשות ביחסים הטרנס־אטלנטיים. אליה הצטרף נשיא צרפת עמנואל מקרון שהבהיר כי “שום איום או סחיטה לא ישפיעו על אירופה”, בעוד ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר קבע כי הטלת מכסים על בעלי ברית בשל פעילות ביטחונית משותפת היא “בלתי מתקבלת על הדעת”.

המשבר החריף עוד יותר לאחר שהתברר כי הניסיונות לפתרון דיפלומטי בדרגים הגבוהים ביותר עלו בתוהו. פגישה קריטית שנערכה בבית הלבן בין שרי החוץ של דנמרק וגרינלנד למזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו וסגן הנשיא ג'יי די ואנס הסתיימה ללא תוצאות ממשיות. שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן הודה כי הוא ועמיתתו לא הצליחו לשכנע את ממשל טראמפ לזנוח את הרעיון להשתלט על גרינלנד, וכי הצדדים הסתפקו בסיכום על הקמת "קבוצת עבודה" שתנסה לקדם דיאלוג ביניהם.

החשש הציבורי מפני הסלמה מול איראן והדיווחים על מחסור במיירטים הביאו היום (ראשון) לתגובה חריגה מצד יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, המבקש להרגיע את הרוחות ולהדוף את הטענות על עיכובים בייצור טילי ה"חץ". כץ בחר להתייחס ישירות לביקורת שנשמעה מצד גורמים בכירים וציין: "אני מבקש להבהיר: עובדות ועובדי התע"א עובדים מסביב לשעון בייצור מערכות חץ למען ביטחון ישראל שלא נפסק אפילו לא ליום אחד! שום דבר לא עוצר אותנו ולא יעצור אותנו בתהליך הייצור".

הדברים מגיעים על רקע מתיחות גוברת ודיווחים ב-CNN מיום שישי האחרון, לפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וביקש ממנו לדחות את תוכניות התקיפה באיראן. על פי הדיווח בכלי התקשורת האמריקני, הבקשה נבעה מהערכה ישראלית כי המשטר בטהראן לא ייפול במהירות ללא קמפיין ממושך, לצד דאגה עמוקה לגבי מצב מלאי הגנת הטילים של המדינה, אשר נעשה בו שימוש נרחב במהלך מבצע "עם כלביא". דאגה זו הזינה שמועות על פערים ביכולת המבצעית של ישראל אל מול מטחי הטילים הצפויים.

בתוך כך, כץ הפנה אצבע מאשימה לעבר דמויות ביטחוניות שביקרו את קצב העבודה בתעשייה האווירית. "הדברים נכתבים בהקשר לדבריו מאמש של האלוף במיל' גיורא איילנד, שקבע בפסקנות שחסרים טילי חץ והכל בגלל עיכוב בעסקה בין משרד הביטחון לתע"א", כתב כץ והוסיף מסר אישי לאלוף במיל': "ידידי גיורא, טוב תעשה אם תבדוק לעומק לפני שאתה אומר דברים כאלה. יש למילים משמעות".

הוויכוח סביב מלאי המיירטים ממשיך להעסיק את צמרת מערכת הביטחון, במיוחד לאור הצורך המבצעי הדחוף לשמר מוכנות גבוהה בזמן שהאיומים מצד איראן וגרורותיה נותרים בעינם. בעוד הדיווחים הזרים מציירים תמונה של דאגה ישראלית ממחסור, בתעשייה האווירית מתעקשים כי קווי הייצור פועלים במלוא המרץ כדי להבטיח ששמי המדינה יישארו מוגנים בכל תרחיש של עימות עתידי.

סדרת החשיפות של העיתונאי ישי פרידמן בערוץ 14 ממשיכה לעורר סערה ציבורית משמעותית, לאחר שיו"ר ארגון "אמהות בחזית", עו"ד איילת השחר סיידוף, הציגה את מה שמכונה "שיטת הפעולה החדשה" של גורמים במחאת השמאל. מדובר באסטרטגיה שמטרתה המוצהרת היא לפורר את הלכידות של החברה החרדית באמצעות יצירת סכסוכים פנימיים מכוונים. הגילויים האחרונים מלמדים על שינוי כיוון אצל פעילי מחאת קפלן; לאחר שזיהו כי המחאות הישירות נגד ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו אינן משיגות את מטרתן, עברו בארגון לשיטת פעולה חתרנית הממוקדת בשותפים הקואליציוניים – המפלגות החרדיות.

במסגרת המאמצים לייצור סכסוכים ומדונים בציבור החרדי, נחשף בשבוע שעבר כי סיידוף הפעילה לכאורה "סוכנים חרדים" שנשלחו להיכנס לבתי הכנסת בקהילות השונות. לפי הדיווח, הנציגים הללו פעלו בלב החסידויות הגדולות כמו גור וחב"ד, וכן בבתי הכנסת של תנועת ש"ס, שם הפיצו חומרי תעמולה ופשקווילים נגד החברה החרדית. הפעילות הזו, שאינה בוחלת בשום אמצעי, נועדה לפגוע במנהיגות הרוחנית ובגדולי התורה, והכל תחת המטרה הפוליטית של הפלת ממשלת הימין שהציבור בחר בה בדרכים דמוקרטיות.

היום נחשף נדבך נוסף ומטלטל בשיטה, כאשר סיידוף הודתה בגלוי כי הארגון הסתייע ביועץ חרדי כדי להבין את מנגנוני החשיבה של המגזר, בבחינת "דע את האויב". לדבריה של סיידוף כפי שנחשפו בדיווח: ״בחרדים לא ידעתי איך הם עובדים, ובאמת יש לי מומחה לענייני חרדים שיושב איתנו מהיום הראשון, בחור חרדי ליברלי, והוא זה שכל פעם לפני שאנחנו עושים פעולה הוא מסביר לי מה יחשבו עלי החרדים. ואני רוצה לומר שב-99% אני לא מנחשת נכון. אני לא יודעת איך חרדים עובדים. ביביסטים אני יודעת איך הם חושבים. חרדים לא. וכשאנחנו עושים פעולה ויש צד שני, יש עניין של ׳דע את האויב׳ דע אותו ואל תחשוב שאתה יודע לכן הסתייענו במומחה חרדי״.

הגילויים הללו מעוררים תסיסה אדירה ברחוב החרדי, שכן הם חושפים מנגנון משומן של מניפולציה חברתית. האסטרטגיה של "אמהות בחזית" אינה מבקשת לנהל דיאלוג או ויכוח אידיאולוגי גלוי, אלא לפעול בשיטות של "לוחמה פסיכולוגית" מתוך הקהילה עצמה. העובדה שגורמים במחאה משתמשים במונחים כמו "דע את האויב" כלפי הציבור החרדי, מדגישה את עומק השבר והנחישות של אותם גורמים לפגוע בשותפות הפוליטית של הימין והחרדים בכל מחיר.

הציפיות הגבוהות שתלו רבים מתושבי איראן בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נהפכות בימים אלו למפח נפש עמוק. בעוד אזרחים רבים קיוו כי הממשל האמריקני ינחית מכה צבאית שתביא להפלת משטר האייתוללות הקיצוני, הצהרותיו האחרונות של טראמפ המאותתות על נסיגה מכוונות התקיפה מותירות את הציבור האיראני מאוכזב וחשוף מתמיד. בשיחות מתוך המדינה המבודדת עולה תמונה קשה של מחאה שדועכת בצל הדיכוי האלים ותחושה קשה של הפקרה מול שלטון אכזרי.

בראיון מיוחד בחדשות 12, הובאה עדותה הכואבת של ליילא, אזרחית איראנית המתארת את המציאות הבלתי נסבלת בטהראן תחת יד הברזל של המשטר. "אפשר לומר שהמחאות במדינה שלנו, לצערנו, נחלשו במידה רבה", מודה ליילא בכאב, ומתארת את הדלילות ברחובות לעומת העבר. לדבריה, "אמש רק מספר קטן של אנשים יצאו לרחובות וקראו סיסמאות נגד מנהיג הרפובליקה האיסלאמית עלי ח'אמנאי, וזעקו את משאלתם לסיום שלטון הדיקטטור. אבל התנאים נעשים קשים יותר מיום ליום. ניתוק האינטרנט כמעט מוחלט, וכל מי שאין לו סטארלינק – מנותק לגמרי מהעולם החיצון".

המציאות הדיגיטלית באיראן הפכה לכלי נשק של הממשל, המשתמש בניתוקים תכופים כדי למנוע את זעקת האזרחים. "אין אפשרות לתקשורת, אין אפשר להעביר מידע ואין דרך להעביר את הקול שלנו החוצה", מסבירה ליילא בעדותה. "אמש האינטרנט חזר רק לזמן קצר מאוד, לכמה דקות בלבד ואז שוב הכול נותק". לדבריה, מדובר במדיניות מכוונת שנועדה לייצר תחושת בידוד מוחלטת: "זה לא מקרי, זה נותן תחושת חנק. הפחד ברחובות גובר, אנחנו מפחדים יותר מבעבר לדבר, מפחדים לצאת החוצה, אפילו לומר משהו שקט בינינו. כל מילה עלולה לגבות מחיר כבד".

האכזבה מהמדיניות האמריקנית המהססת מהווה מכה מורלית קשה למי שקיוו לשינוי חיצוני. "יש ייאוש עמוק. רבים כאן ציפו שטראמפ ינקוט פעולה ושארה"ב לא תסתפק רק באיומים, אבל לעת עתה זה לא קרה", אומרת ליילא ומוסיפה קריאה נואשת לעזרה: "התחושה השלטת היא שנשארנו לבד מול שלטון אלים ואכזר. אנחנו זקוקים לעזרה. העם האיראני לא יכול להחזיק מעמד לבד. אנחנו זקוקים לישראל ולארה"ב לצידנו, לא רק במילים – אלא במעשים".

לסיכום, האזרחים המקומיים מבקשים להבהיר לעולם כי השקט היחסי אינו מעיד על הסכמה עם המצב הקיים אלא על אימה צרופה. "צריך לומר זאת באופן ברור מאוד: דעיכת המחאות אינה סימן להשלמה, זו תוצאה של דיכוי. השתיקה היא לא שלווה – זה פחד. זו לא בחירה, זה חוסר אונים", מבהירה ליילא את המצב לאשורו. היא מתריעה כי המשטר בונה על שתיקת הקהילה הבינלאומית: "הממשלה שלנו חונקת אותנו מבפנים ומקווה שהעולם יתרגל לשקט המדומה הזה. אם העולם ימשיך לשתוק, הממשלה תקבל את המסר שהיא יכולה להמשיך. כל ייום ללא פעולה הוא מסר ברור לטהראן: אתם יכולים לדכא, לכלוא, להרוג ואף אחד לא יעצור אתכם".

לפני כשנה צה״ל ושב״כ יצאו לממבצע ״דרום אדום״, מבצע חשאי ומדויק, שבמסגרתו הושב לישראל החלל החטוף סמ״ר אורון שאול הי"ד, אשר נפל בקרב בשג׳אעייה ב-20 ביולי 2014 במהלך מבצע ״צוק איתן״ ונחטף על-ידי ארגון הטרור חמאס. פריצת הדרך המודיעינית שהובילה להצלחת המבצע התרחשה במהלך הלחימה ברצועה, כאשר במסגרת תחקור עצורים, התקבל מידע ראשוני אודות נכס אזרחי שבו הוחזק החלל החטוף אורון שאול הי"ד לאורך השנים.

בעקבות המידע שנאסף, הוחלט במערכת הביטחון לצאת למבצע ייעודי בו נעצר גורם מפתח, אשר התגורר באותו נכס שסומן על ידי המודיעין. המהלך התברר כמכריע, שכן במסגרת חקירתו בשב״כ התקבל מידע מדויק אודות מיקומו של אורון שאול הי"ד. המבצע המקדים בוצע על-ידי כוחות סיירת מטכ״ל, שהכינו את הקרקע לשלב הסופי והמורכב של חילוץ הגופה והשבתה לקבורה בישראל.

יממה לאחר המבצע המקדים, ובזכות סדרת מבצעיים מודיעיניים, בוצעה פעילות מיוחדת של שב״כ עם כוחות משייטת 13 וחטיבה 188 בפיקוד אוגדה 162 ובהכוונת מפקדת השו״ן. במהלך הפעילות חולץ החלל החטוף סמ״ר אורון שאול הי"ד מאותו נכס אזרחי בו הוחזק שנים, בלב השטח הבנוי. בצה"ל הדגישו כי לאורך כל הדרך, הפעילות תוכננה ובוצעה באופן שלא יסכן חטופים חיים שהוחזקו בעיר עזה, מתוך משנה זהירות ודיוק מבצעי יוצא דופן.

השבתו של סמ"ר אורון שאול ז"ל מהווה סגירת מעגל כואבת עבור משפחתו ועבור המדינה כולה, לאחר שנים של חוסר ודאות ומאמצים מודיעיניים בלתי פוסקים. מדובר צה"ל נמסר לאחר חשיפת המבצע: "צה"ל ושב״כ ימשיכו לפעול עד שאחרון החטופים יחזור". המבצע מדגיש את המחויבות העמוקה של כוחות הביטחון להשבתם של כל הנעדרים והחללים משטח הרצועה.

מלכודת של ריביות וקנסות בחסות ה'קדמה': הבנקים מתכננים 'להעלים' את דפי החשבון מתיבות הדואר בניסיון להפוך את המידע לדיגיטלי בלבד כברירת מחדל כמעט בלעדית. כרבע מיליון (לפחות) מבני הציבור החרדי, לצד אוכלוסיות רבות נוספות שאין להם נגישות קבועה לדוא"ל, עלולים להיפגע ולגלות כי פעולות פיננסיות שונות בוצעו בחשבון העו"ש שלהם ולספוג עיקולים רק כשיהיה מאוחר מדי. כך, תוך ניצול ציני של הפער הדיגיטלי, ואולי מתוך רצון של הבנקים לחסוך בעלויות הדיוור, הציבור החרדי ישלם את המחיר.

המהלך שבימים אלה מתגלגל לפתחו של המפקח על הבנקים דניאל חחיאשווילי שאמור להכריע בנושא, עלול להוביל לניתוק הקשר הרציף בין הלקוח לחשבון הבנק שלו ומעורר זעם בקרב הציבור החרדי, ובאוכלוסיות נוספות.

"לא ייתכן שמתחת לרדאר הציבורי ובחסות הניסיונות להתייעלות טכנולוגית, מתגבשת בימים אלו יוזמה דרמטית בפיקוח על הבנקים שמאיימת לנתק מאות אלפי בתי אב מהמידע הכלכלי הבסיסי ביותר שלהם", מבהיר יוזם הדיון ח"כ הרב אורי מקלב. את משמעות המהלך

ואכן, על פי התוכנית המסתמנת, הפיקוח על הבנקים שוקל לשנות את "ברירת המחדל" של משלוח הודעות ודפי חשבון, כך שאלו יישלחו באופן דיגיטלי בלבד. המשמעות המיידית היא שכל לקוח שלא יצהיר באופן אקטיבי וברור על רצונו להמשיך ולקבל מכתב פיזי לביתו, ימצא את עצמו בערפל מוחלט מול המערכת הבנקאית.

עבור המגזר החרדי, שבו לפחות כרבע מיליון אזרחים נמנעים מחיבור לרשת (ובנוסף עוד רבים שהדוא"ל אינו נגיש להם אלא באורח נדיר ובעת צורך חריג בלבד), מדובר במלכודת כלכלית של ממש. המכתב המגיע בתיבת הדואר מהווה עבור משפחות רבות את הצינור היחיד והקריטי לקבלת מידע על חריגות, עיקולים, שינויי ריבית דרמטיים והתראות לפני נקיטת הליכים. הפיכת הערוץ הדיגיטלי לברירת המחדל תגרום לכך שהודעות חשובות יישלחו לתיבות דואר אלקטרוני שאינן נבדקות באופן שוטף או חמור מכך – לאנשים שאין ברשותם תיבה ייעודית שכזו כלל, מה שיוביל לצבירת קנסות, ריביות פיגורים ונזקים כספיים כבדים למשפחות ברוכות ילדים שמתנהלות בתקציב מדויק.

הרצון להוביל חיסכון בדמי הדיוור בחסות ה'קדמה' ל'עולם ללא נייר', יגרום נזק רב לאוכלוסיות שלמות – ובראשן הציבור החרדי – לצד קשישים ועולים חדשים – שעבורם הנייר הוא הדרך היחידה לקבל מידע מבוסס מהגופים הפיננסיים. "הטלת האחריות על הצרכן  שלא חשוף לטכנולוגיה ע"פ השקפתו וכן צרכנים שאינם בעלי אוריינטציה דיגיטלית קרי: קשישים וכדומה "לרדוף" אחרי הבנק כדי לקבל מכתב פיזי, היא צעד של התנשאות דורסנית שמתעלמת מאורח החיים של מגזר שלם ומזכותו הבסיסית לשקיפות ונגישות", אומר ח"כ הרב יונתן משריקי.

בדיון שצפוי להתקיים בוועדת הכלכלה בנושא, בו ישתתף גם המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, ישמיעו כלל נציגי הציבור החרדי את זעקתן של מאות אלפי בתי אב שעבורן ברירת המחדל לדיוור דיגיטלי תהיה שערורייתית. בדיון בוועדת הכלכלה יובהר למפקח על הבנקים כי הניסיון לבצע מחטף בשיטת הדיוור אינו מקובל על הציבור החרדי, והנציגים החרדים צפויים לדרוש כי ברירת המחדל תישאר משלוח פיזי בדיוור ישיר לכלל הלקוחות, וכי כל מעבר לדיגיטל יתבצע אך ורק לאחר הסכמה מפורשת ואקטיבית של הלקוח, ולא על ידי שתיקה שמתפרשת כהסכמה כפויה.

ח"כ אורי מקלב הוסיף, כי "אנחנו עומדים בפרץ נגד כפייה דיגיטלית שמתעלמת מהשטח. לא ייתכן שמוסד בנקאי יחליט עבור לקוח שומר מצוות, עולה חדש, קשיש או כל מי שאין לו נגישות לרשת – כי המידע שלו יופקר בחלל הדיגיטלי. הניסיון לשנות את המצב הקיים, יפגע בכרבע מיליון לקוחות מהמגזר החרדי ששומרים על עקרונותיהם, ובעוד מאות אלפי בתי אב ממגזרים נוספים. זו שערורייה, ולא נאפשר להפוך את הדיגיטציה לכלי שמפלה ומעניש אותנו".

גם ח"כ הרב יונתן משריקי אשר הצטרף לבקשה לקיום הדיון ציין כי "המהלך המתוכנן הוא בלתי מתקבל על הדעת. לא ייתכן שבנקים שמרוויחים על גב הלקוחות יבקשו לחסוך כמה שקלים על הדפסת מידע ודיוורו ללקוח, כשהמחיר של המהלך עלול להוביל לנזק כלכלי למאות אלפי משפחות, עולים וקשישים. נדרוש מהמפקח על הבנקים לעצור את המחטף הזה באופן מיידי. הדיוור הפיזי חייב להישאר ברירת המחדל לכל מי שחפץ בכך. לא נסכים ש'קדמה' טכנולוגית תהפוך לכלי שמדיר אוכלוסיות שלמות מזכויותיהן".

הממשלה הגישה היום (ראשון) את תשובתה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירות העוסקות בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר. בתשובתה הביעה הממשלה את התנגדותה הנחרצת להפיכת הצו לצו מוחלט, תוך שהיא מציבה קו אדום ברור מול המערכת המשפטית. במסמך שהוגש נטען כי אין כל בסיס משפטי להתערבות של הרשות השופטת בהחלטות הנוגעות להקמת ועדות חקירה ממלכתיות, שכן חוק ועדות חקירה קובע במפורש שהסמכות להקים ועדה כזו נתונה לממשלה בלבד. "מקום המדינה ועד היום, בית המשפט העליון לא הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואין לזה תקדים בשום מקום בעולם", הסבירה הממשלה בתשובתה.

בתצהיר שהוגש לבג"ץ מצוטט פסיקה קודמת של השופט סולברג, לפיה "הקמת ועדת חקירה ממלכתית עניין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט". המדינה אף בחרה להחריף את הטון מול שופטי העליון וקבעה באופן חד-משמעי כי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט, תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק". לפי עמדת המדינה, חוק ועדות חקירה יצר איזון עדין בין הכוח שניתן לממשלה לזה שניתן למערכת המשפט; הממשלה היא זו שמחליטה על עצם הצורך ועל נושאי החקירה, בעוד נשיא בית המשפט העליון אמון על מינוי החברים. "אם כדרישת העותרים בית המשפט העליון יהיה זה שגם יחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במקום הממשלה, יופר באופן מוחלט האיזון העדין בין הרשויות שנקבע על ידי המחוקק", נמסר בתשובה.

במקביל למאבק בבג"ץ, הממשלה חושפת בתצהיר את כוונתה לקדם מנגנון חקירה חלופי, השונה מהמודל הקלאסי המוכר בחוק. הממשלה הסבירה כי היא מקדמת חקיקה שתאפשר הקמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", שתושתת על העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארצות הברית לאחר אסון ה-11 בספטמבר.

מדובר במהלך שכבר אושר בקריאה טרומית במליאת הכנסת ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר. ההצעה, שצפויה לעבור לוועדת החוקה להכנה לקריאה ראשונה, מבקשת להקים גוף חקירה שייהנה מאמון ציבורי רחב ויוכל לבחון את מכלול האירועים ללא התערבות ישירה של המערכת המשפטית במינוי היו"ר. תשובת הממשלה הוגשה בתגובה לצו שהוציא בג"ץ ב-19 בנובמבר אשתקד, שבו נדרשה המדינה להסביר מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית מכוח החוק מ-1969 לצורך חקר "עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי" של אירועי ה-7 באוקטובר.

המזרח התיכון כולו דרוך וממתין להכרעה בשאלה האם ארצות הברית תצא לתקיפה צבאית באיראן, במיוחד לאחר הדיווחים בשבוע שעבר לפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר לנשיא טראמפ "בדקה התשעים" וביקש ממנו למנוע את המהלך. למרות הצהרותיו של טראמפ כי איומיו כבר הובילו לביטול הוצאות להורג של שמונה מאות איש באיראן, מה שגרם לרבים להעריך כי האפשרות הצבאית התרחקה,

אולם, הנתונים בשטח מצביעים על מגמה הפוכה לגמרי. על פי דיווחים שפורסמו ברשת "פוקס ניוז", צבא ארצות הברית מעבה משמעותית את נוכחותו הצבאית במזרח התיכון ובמרחב המפרץ הפרסי, על רקע דיווחים גוברים על כוונה אמריקנית לבצע תקיפה צבאית נגד יעדים באיראן.

התנועה הבולטת ביותר שנרשמה ביממה האחרונה היא של נושאת המטוסים אברהם לינקולן, שזוהתה כשהיא בדרכה מהאוקיינוס השקט לעבר הים הערבי. תנועה זו מסמנת קיצור משמעותי של זמן ההגעה של קבוצת התקיפה לטווח תקיפה אפקטיבי מול איראן, כאשר על פי הערכות גורמי ביטחון, נושאת המטוסים צפויה להגיע ליעדה בתוך פחות משבוע.

לצד ה"אברהם לינקולן", דווח על תנועה ערה של מטוסי מטען ותדלוק אמריקניים לעבר בסיסים במפרץ, בהם בסיס אל-עודייד בקטאר. לפי הדיווחים, קבוצת התקיפה כוללת גם משחתות המצוידות בטילי שיוט, וכן צוללת תקיפה אחת לפחות, כאשר קיימות טענות בלתי מאושרות כי גם נושאת המטוסים "ג'ורג' ה. וו. בוש" עשויה להישלח לעיבוי המערך.

בצד האיראני, הטונים עולים בהתאם להכנות הצבאיות מעבר לים. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, בחר להגיב לאירועים בחשבון ה-X שלו במסר תוקפני שבו תלה את מצבה הכלכלי של ארצו במערב והזהיר מפני פגיעה בסמלי השלטון. פזשכיאן כתב: "אם ישנו קושי או מצוקה בחייהם של תושבי איראן היקרים, אחד הגורמים העיקרים לכך הוא העוינות ארוכת השנים והסנקציות הבלתי אנושיות של ממשלת ארה"ב ובעלות בריתה. תקיפת המנהיג העליון של ארצנו נחשבת למלחמה כוללת נגד האומה האיראנית". הצהרה זו נתפסת בקהילת המודיעין כניסיון להציב קו אדום ברור מול הבית הלבן, בצל היערכות הכוחות המאסיבית בים וביבשה.

ארצות הברית ניצבת בפני רגע היסטורי ומתוח במיוחד, כאשר ממשל טראמפ נערך לאפשרות של שליחת כ־1,500 חיילים סדירים למינסוטה. המהלך הדרמטי מגיע על רקע המתיחות והמחאות במדינה והאיומים של הנשיא להפעיל את חוק המרד, כך דווח הלילה (בין שבת לראשון) בוושינגטון פוסט.

על פי הדיווחים בכלי התקשורת האמריקניים, הפנטגון כבר הורה לכ־1,500 חיילים להתכונן לפריסה אפשרית במדינה שמצויה בשיאה של הסלמה דרמטית, עם עימותים והפגנות קשים, בעיקר בעיר מיניאפוליס. מדובר בשני גדודי חי"ר השייכים לדיוויזיה המוטסת ה-11 של צבא ארצות הברית, שמוצבת באלסקה ומתמחה בפעילות בתנאי מזג אוויר קרים. בצבא הסבירו כי היחידות הועמדו בכוננות לפריסה במקרה שהאלימות במינסוטה תסלים, והגדירו את המהלך כ"תכנון זהיר".

הבית הלבן ניסה לצנן מעט את הרוחות ומסר בהצהרה כי זהו מצב שגרתי שבו הפנטגון נערך "לכל החלטה שהנשיא עשוי או לא עשוי לקבל". למרות זאת, מדובר במהלך חריג ויוצא דופן, אם אכן ייצא לפועל, שלא נראה בארה"ב 34 שנים. במוקד הדיון עומד חוק המרד – חוק פדרלי משנת 1807 שמאפשר לנשיא להשתלט על כוחות המשמר הלאומי של מדינה או לשלוח כוחות צבא סדירים לפעילות בתוך ארצות הברית, במקרה של "מרד". הפעלה של החוק נחשבת לצעד חריג במיוחד, והפעם האחרונה שבה נשיא עשה זאת הייתה ב-1992, כאשר הנשיא ג'ורג' בוש האב שלח כוחות צבא לטיפול במהומות בלוס אנג'לס.

המתיחות בשטח החריפה משמעותית בתחילת החודש, לאחר שסוכני רשות ההגירה ירו בשני אנשים במהלך ניסיונות מעצר. ב-7 בינואר 2026, סוכן של רשות ההגירה (ICE) ירה למוות ברנה ניקול גוד, אזרחית אמריקאית בת 37 ואם לשלושה, במהלך פעילות אכיפה במיניאפוליס. הירי עורר זעם ציבורי אדיר לאחר שסרטוני וידאו מהזירה סתרו את טענות הסוכנים להגנה עצמית.

האירוע הפך לסמל למחאה נגד שיטות הפעולה של הכוחות הפדרליים, והמצב רק הלך והסתבך ב-14 בינואר, לאחר שסוכן פדרלי ירה ברגלו של אדם נוסף במהלך ניסיון מעצר בצפון מיניאפוליס. בתגובה, מאות מפגינים יצאו לרחובות והתעמתו עם הכוחות באמצעות יידוי כדורי שלג, זיקוקים ואבנים. הכוחות הפדרליים הגיבו בשימוש נרחב בגז מדמיע, כדורי פלפל ורימוני הלם.

ההסלמה הובילה למאבק משפטי חריף מצד השלטון המקומי. בעקבות כך, מדינת מינסוטה והערים מיניאפוליס וסנט פול הגישו תביעה נגד הממשל הפדרלי בטענה להפרת זכויות חוקתיות ושימוש בכוח מופרז. המאבק המשפטי כבר הניב תוצאות ראשוניות, כאשר שופטת פדרלית הוציאה צו מניעה – צו זמני המגביל את סוכני ICE מלהשתמש בגז מדמיע או לבצע מעצרים נגד מפגינים שקטים ועוברי אורח שמתעדים את פעילותם. כעת, העיניים נשואות אל הבית הלבן והפנטגון כדי לראות האם הפריסה הצבאית תהפוך למציאות ברחובות.