חודש: ינואר 2026

סגן יו"ר הכנסת וחבר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ ניסים ואטורי, התייחס היום (ראשון) לשורה של סוגיות בוערות שעל סדר היום הלאומי, החל מהסדרים מדיניים בעזה ועד למאבקי הכוח מול המערכת המשפטית. בראיון שהעניק לרדיו קול ברמה, הביע ואטורי התנגדות נחרצת לשילובן של מדינות מסוימות בניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה, בצל תוכנית טראמפ והמעבר לשלב ב' בהסכם הפסקת האש מול חמאס. לדבריו, "זו תהיה טעות חמורה אם טורקי אחד ידרוך ברצועת עזה. לא נוכל להסכים שטורקי או קטארי יהיו חלק מהניהול ביום שאחרי".

במישור המדיני, ואטורי נשמע אופטימי לגבי כוונותיו של הממשל האמריקני החדש-ישן מול האיום האיראני. כשנשאל האם הנשיא טראמפ יבחר באופציה צבאית נגד טהרן, השיב חבר הכנסת מהליכוד כי "הימים הקרובים יגידו אם מדובר בתרגיל הטעיה, אבל אני מאמין שטראמפ יתקוף". הוא לא עצר שם והוסיף קריאה לשינוי משטר אלים באיראן כשטען כי "ההפיכה באיראן לא תסתיים אם חמינאי לא יחוסל".

ואטורי התייחס גם לזירה המשפטית ולחוק לפיצול תפקיד היועמ"שית, אותו הוא מקדם בשיתוף עם ח"כ שמחה רוטמן. ואטורי תקף בחריפות את צמרת מערכת המשפט ואמר: "בג"ץ והיועמ"שית מתנהגים כאילו הקימו מפלגה. החוק הזה יפרק את החונטה". הוא הוסיף הצהרה שמעוררת הדים סביב הציות לשלטון החוק כשהבהיר: "אם צריך – לא נקשיב להנחיות של היועמ"שית. אם בג"ץ עובר על החוק, אסור להקשיב לו. זה פירוק מדינת ישראל. אסור לנו למצמץ לרגע".

לסיום, ואטורי לא חסך את שבט ביקורתו מחבריו לסיעת הליכוד המביעים התנגדות לחוק הגיוס, כשהוא מקשר זאת למניעים פוליטיים פנימיים לקראת הבחירות המקדימות. "כל ההתנגדות לחוק הגיוס היא פופוליזם. אין סיבה להתנגד לחוק שמביא לגיוס חרדים בהיקף שלא היה מקום המדינה", קבע ואטורי. הוא חתם את דבריו בעקיצה לעבר המורדים בליכוד: "עוד מעט פריימריז ויש כאלה שבגלל הפריימריז יש להם בעיה בביס ומנסים לקושש קולות באמצעות התנגדות לחוק הגיוס – אחרת הם היו נעלמים מהמפה הפוליטית".

ישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) הפכה לזירת התגוששות מילולית חריגה, הסערה החלה סביב החלטה להעביר את החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) לסמכות משרד האוצר, צעד שעורר את חמתו של השר דודי אמסלם. לפי הדיווח שנחשף בכאן 11, אמסלם לא הסתיר את כעסו על המהלך והטיח בנוכחים: "זה לא צריך להיות ככה". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא נשאר חייב והשיב בתקיפות: "אתה חוצפן אמסלם".

התגובה של השר אמסלם לא איחרה לבוא, והוא תקף את התנהלות פקידי האוצר ואת השר העומד בראשם כשאמר בזעם: "אתה לא תקרא לי חוצפן. אתה חוצפן. הפקידים שלך לא נותנים לקדם שום דבר". העימות הלך והחריף עד ששר הכלכלה, ניר ברקת, החליט להתערב בנעשה ונעמד לצדו של אמסלם תוך שהוא מטיח ביקורת על חוסר הגיבוי לחברו לספסל הממשלה. "דודי לא קולגיאלי? הוא השר הכי קולגיאלי שיש בממשלה", אמר ברקת, ובכך העמיק את חילוקי הדעות סביב שולחן הממשלה.

בשלב זה, כאשר הרוחות סירבו להירגע, ראש הממשלה בנימין נתניהו קם מכיסאו ואיים להוציא את השרים מהדיון כשהוא דורש מהם: "תפתחו מנהיגות ושליטה עצמית". המתיחות בין הצדדים, כך מתברר, אינה מקרית ונובעת בין היתר מביטול פגישה מוקדמת שתוכננה בין אמסלם לסמוטריץ'. שר האוצר הסביר את הביטול בכך שזומן לישיבה "דחופה" אצל ראש הממשלה בנושאים ביטחוניים ואסטרטגיים, וסיפק הערה צינית שרק הוסיפה לשמן למדורה כשתהה בקול: "מה אני משחק שש-בש?".

ישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) הציפה מחדש את סוגיית הגיוס הנפיצה, אך הפעם מזווית נתונים שונה מזו שנשמעה עד כה בשיח הציבורי. בעוד שבחלקים נרחבים מהשמאל מנסים לנגח את הציבור החרדי ולהציגו כמי שנושא לבדו באחריות לאי-התייצבות, הדיון שנערך בהמשך לפסיקת בג"ץ חשף תמונה רחבה הרבה יותר. במהלך הישיבה דנו השרים וראש הממשלה בדרכי פעולה אפשריות ובצעדי אכיפה כלכליים נגד חייבי גיוס שלא התייצבו, כאשר הקו המנחה הוא החלת צעדים אלו באופן שוויוני על כל חתכי האוכלוסייה בישראל.

בדיווח שנחשף בערוץ 14, הוצגו לשרים נתונים מצטברים המתייחסים לכלל חייבי הגיוס מגיל 18 ועד גיל 29 – גיל הפטור הרשמי. על פי הנתונים, קיימים כ-90,000 חייבי גיוס שלא התייצבו למועדי הגיוס שלהם לאורך השנים. הנתון המפתיע ביותר שעלה בדיון הוא שמהנתון הכולל הזה, המגזר החרדי מהווה כ-45% בלבד מהלא-מתייצבים, בעוד שיתר ה-55% משתייכים למגזרים אחרים באוכלוסייה הכללית.

בעקבות הצגת הנתונים הללו וההבנה כי מדובר בתופעה רחבה שנמצאת באופן מרובה במגזר הכללי, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים צוות שרים מיוחד. הצוות יפעל בשיתוף גורמי מקצוע, ביניהם נציגי אגף כוח אדם (אכ"א) והמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, במטרה לבחון לעומק את הטיפול בנושא הלא-מתייצבים מכלל המגזרים. נתניהו קצב לצוות לוח זמנים דחוק, והורה כי המסקנות וההמלצות לדרכי פעולה יוצגו בפניו בתוך 30 יום בלבד.

הדיון הסוער נערך בצל הביקורת של היועמ"שית המודחת. כזכור, רק לפני שבוע העבירה היועצת המשפטית לממשלה הודעה חריפה לבג"ץ, בה טענה כי הממשלה מפרה את פסק הדין בעניין גיוס חרדים. בהודעתה תקפה היועמ"שית וכתבה כי "התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. הפרת צווים שיפוטיים, תוך שעולה שאין כל כוונה של ממש לקיימם משמעותה היא ריקון מתוכן של יכולתן של ערכאות שיפוטיות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעולות הממשלה".

מהפכת התחבורה בישראל עולה שלב: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חה"כ משה פסל וחה"כ איתן גינזבורג. המהלך, שמקודם בהתאם לרפורמה הרחבה של משרד התחבורה בראשות השרה מירי רגב, נועד להסדיר ולאפשר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, מודל המופעל בהצלחה בערים הגדולות בעולם, בדומה לחברות הענק Uber ו-Lyft.

החוק החדש מבקש ליצור איזון מול ענף המוניות הקיים תוך הבטחת בטיחות הנוסעים, ויאפשר למפעילי תחבורה טכנולוגיים להציע שירותי נסיעה המבוססים על אפליקציות חכמות שיחברו בין נהגים פרטיים לנוסעים. המהלך צפוי להגדיל משמעותית את היצע התחבורה בערים ובפריפריה, לשפר את זמינות השירות בשעות השיא ובסופי שבוע, ולהוביל להוזלה במחירי הנסיעה לציבור הרחב.

לצד הבשורה הצרכנית, החוק כולל רגולציה קפדנית בנושאי בטיחות, המחייבת סינון נהגים, ביטוחים מתאימים ופיקוח על מצב כלי הרכב. כדי להבטיח מעבר הוגן לעידן החדש, נקבע גם מנגנון פיצוי ותמיכה בענף המוניות. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, התייחסה לאישור ההיסטורי ואמרה: "החזון שלנו הוא להכניס את מדינת ישראל לעידן של תחבורה חכמה, נגישה וזולה. אישור החוק היום הוא צעד היסטורי שיפרק מונופולים ישנים, יביא ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים ויפתח את השוק לתחרות אמיתית לטובת הציבור. רפורמת הנסיעות השיתופיות הן בשורה של ממש לאזרחי ישראל שתסייע להוריד רכבים פרטיים מהכביש, לצמצם את הגודש בכבישים ולהעניק לכל אזרח אפשרות להתנייד בקלות ובמחיר הוגן".

במשרד התחבורה מדגישים כי המודל הישראלי יתבסס על הניסיון שנצבר בעשרות מדינות בעולם, תוך התאמה לצרכים המקומיים. מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הסביר את הרציונל מאחורי המהלך: "שירות הנסיעות השיתופיות פועל בעשרות מדינות בעולם והגיע הזמן שיפעל גם בישראל. בהנחיית השרה רגב, גיבשנו מודל שמאזן בין הצורך הקריטי בפתרונות תחבורה גמישים לבין שמירה על בטיחות הנוסעים, תוך גיבוש מתווה פיצויים הוגן לענף המוניות שיבטיח מעבר אחראי לעידן החדש. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אזרח, בכל שעה, להזמין נסיעה בלחיצת כפתור, ובכך לייצר אלטרנטיבה אמיתית ומשתלמת להחזקת רכב פרטי ולהוריד את יוקר המחיה".

הטלטלה ברחובות איראן מגיעה לשיא של אלימות ודיכוי, כאשר נתונים רשמיים שמתפרסמים היום חושפים את ממדי הקטל המזעזעים במדינה. על פי דיווח שנחשף בסוכנות הידיעות רויטרס, גורם רשמי באיראן אישר כי הרשויות אימתו שכ-5,000 בני אדם נהרגו במהלך המחאות שפרצו ברחבי המדינה. אותו גורם ציין כי "בין ההרוגים נמנים גם כ-500 אנשי כוחות ביטחון", תוך שהוא מנסה להסיט את האש מהשלטון ומטיל את האחריות למות האזרחים על "טרוריסטים ומתפרעים חמושים", שלדבריו הרגו איראנים חפים מפשע.

האזורים הכורדיים בצפון-מערב המדינה הפכו למוקדי העימות המדממים ביותר, שם נרשמו חלק מהקרבות הקשים ביותר ומספר ההרוגים הגבוה ביותר. בשיחה עם רויטרס, הסביר הגורם כי מדובר באזור שבו פועלים לאורך השנים גורמים כורדיים בדלניים, דבר שהוביל להתפרצויות אלימות חריגות בעוצמתן ביחס לשאר חלקי המדינה. המידע הזה זולג החוצה בזמן שהמשטר מנסה להדק את אחיזתו, אך במקביל נאלץ להתמודד עם הלחץ הבינלאומי והפנימי הגובר.

במקביל, לאחר שרשת האינטרנט במדינה נחסמה במשך למעלה מ-10 ימים, החלו להצטבר בשעה האחרונה דיווחים על חזרה הדרגתית של החיבור לרשת העולמית. סוכנות הידיעות האיראנית "מהר" המזוהה עם השלטון אישרה את חידוש השירותים, ודווח כי "לפי דיווחים מכמה משתמשים מהדקות האחרונות, הגישה לגוגל זמינה כעת בכל קווי הטלפון הנייד וחברות האינטרנט". מנגד, סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה אף היא עם המשטר, סייגה ודיווחה כי בשלב זה הגישה נפתחה בעיקר לאתרים מקומיים, מה שמעיד על ניסיון שליטה מתמשך בזרימת המידע.

בתוך כך, רצח קשה נרשם בין כותלי הכלא של משמרות המהפכה, שם נרצח היום ארפאן סולטאני, צעיר בן 26 שהיה בין הראשונים שיועדו להוצאה להורג. סולטאני נעצר בחשד להשתתפות במחאות, אך משפחתו הכחישה את המיוחס לו בראיון ל-CBS News, שם ציינו כי אינם יודעים אם אכן לקח חלק בהפגנות משום שאין לכך מידע או ראיות. לדבריהם, הוא היה בסך הכל מוכר בגדים שלא היה פעיל פוליטית, אם כי התנגד למצבה הנוכחי של המדינה – סוף טרגי שממחיש את היד הקלה של המשטר על ההדק מול אזרחיו.

בעקבות לוח הזמנים הצפוף להעברת תקציב המדינה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת – מהלך שנועד למנוע את פיזור הכנסת – מופנים כעת הזרקורים אל המפלגות החרדיות, לאחר שאיימו שלא יתמכו בתקציב כל עוד לא יועבר חוק הגיוס.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מיליביצקי, התייחס היום (ראשון) לסערה הפוליטית בראיון לרדיו קול ברמה. לדבריו, העיכוב בהנחת התקציב נובע מחוסר הסכמה עם הסיעות החרדיות. "התקציב לא הונח עדיין בגלל חוסר הסכמה עם החרדים. ההבדל ביני לבין גפני בראשות הוועדה, שהוא יכול להגיד לנתניהו לא, אני לא יכול. אני שומר לגפני את המקום בראשות הוועדה", אמר מיליביצקי.

בהתייחסותו למשבר סביב חוק הגיוס, טען כי המערכת המשפטית פועלת לטרפד את המהלך: "הייעוץ המשפטי על כל גווניו עומד ועושה הכל כדי שלא יהיה חוק גיוס. אני לא יודע אם יהיה חוק או לא, אבל גם כאלה בקואליציה שמדברים כעת נגד החוק, בסופו של דבר למעט שניים שלושה – יצביעו בעד".

באשר לעתירות שהגישה מפלגת יש עתיד נגד התקציבים למוסדות החרדיים, אמר מיליביצקי: "בדרך הזו לא עברו רק תקציבים לרשתות החרדיות, אלא גם עוד 3.6 מיליארד ש"ח לחינוך הממלכתי ו-400 מיליון לשופטים. גם בזמן לפיד כשר אוצר זה עבר כך". עם זאת, הוסיף והדגיש: "זה חמור מאוד שההעברה בוצעה כך".

הידרדרות חמורה במצבו הרפואי של ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, מרן הגאון רבי יצחק הקר שליט״א. סמוך לחצות הלילה אמש איבד ראש הישיבה את הכרתו בבית החולים שיבא תל השומר, והועבר בדחיפות למחלקת טיפול נמרץ, כשהוא במצב קשה ומוגדר בסכנת חיים ממש.

ברקע ההחמרה עומד טיפול רפואי מורכב שעבר ראש הישיבה ביום חמישי האחרון, במסגרתו נאלצו הרופאים לכרות חלק מרגלו בעקבות זיהום חמור וסיבוכים רפואיים קשים. מאז הניתוח נרשמה התדרדרות במצבו, שהגיעה לשיאה במוצאי שבת עם אובדן ההכרה והעברתו להשגחה אינטנסיבית.

במהלך הלילה נמסר כי ראש הישיבה מורדם ומונשם, ובני משפחתו שוהים סביב מיטתו בבית החולים. לאחר סדרת בדיקות מקיפות שבוצעו במהלך השעות שלאחר מכן, חלה התייצבות מסוימת במצבו, אולם הסיבה להחמרה החדה טרם התבררה, והצוותים הרפואיים ממשיכים במעקב צמוד ובבדיקות נוספות.

עם היוודע דבר ההידרדרות, התעוררות רבה ברחבי הארץ. בפרט בישיבת גרודנא, התאספו תלמידים ואברכים לאמירת פרקי תהילים ותפילה לרפואתו של ראש הישיבה, הגאון רבי יצחק בן נחמה הקר, בתוך שאר חולי עמו ישראל.

הלם כבד פקד את הקהילה היהודית והישראלית בפלורידה, עם היוודע דבר מותו הטראגי של מרדכי (מיקי) גרונברגר ז"ל בתאונת עבודה קשה ומזעזעת במיוחד.

גרונברגר, קונדיטור ישראלי בן 71 שעבד בשוק האוכל הכשר בדרום פלורידה בנורת' מיאמי ביץ', מצא את מותו ביום שישי בשעות הבוקר המוקדמות לאחר שנפל לתוך מכונת לישה תעשייתית בתוך המאפייה הכשרה. על פי הדיווח באתר מאקו, האירוע הקטלני התרחש בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר, אולם כוחות המשטרה הגיעו לזירה רק כעבור כמעט שמונה שעות, לאחר שהתקבל דיווח על תאונה בתוך החנות בשעה 11:40.

דוברת משטרת נורת' מיאמי ביץ', מריה פינילוס, מסרה כי החקירה בעיצומה, אך בשלב זה האירוע מוגדר כתאונה טראגית ללא חשד לפלילים. בהודעה הרשמית של המשטרה נכתב: "המשטרה חוקרת את מותו של גבר בשוק האוכל הכשר בדרום פלורידה. בשלב זה אין סימנים לפלילים, והאירוע הוגדר כתאונה שבה היה מעורבת מכונת לישה תעשייתית".

למרות הקביעה המשטרתית, בני המשפחה שרויים בכאב עצום ובתחושות קשות. ארז גרין, בנו של מרדכי, סיפר בשיחה עם מאקו שאביו התגורר במיאמי במשך יותר מ-20 שנה וציין פרט מטריד על יחסיו במקום העבודה: "הוא היה מסוכסך עם אחד העובדים במאפייה, שהיה ממוצא טורקי, ולעיתים השניים היו מגיעים לעימותים קולניים". כעת, המאמץ המרכזי של המשפחה הוא למלא את צוואתו האחרונה של המנוח: "אנחנו מנסים להביא אותו לקבורה בארץ. זה מה שהוא רצה", ציין גרין.

לצד המאבק להבאת הגופה לישראל, אשתו של מרדכי, אינה מאור, ספדה לו במילים קורעות לב ברשתות החברתיות, שם תיארה את הקשר העמוק ביניהם שנגדע בפתאומיות. "היום, בעלי האהוב מיקי, האדם הקרוב אליי ביותר, החבר הכי טוב שלי ואב לשני הבנים היפים שלנו, הלך לעולמו בטרגדיה", כתבה בכאב. "איבדתי את עצמי. אני אוהבת אותו כל כך. הוא אהבת חיי". גרונברגר היה דמות מוכרת בקהילה המקומית, ואנשים רבים שהכירו אותו הביעו זעזוע מהנסיבות החריגות והקשות שבהן סיים את חייו בזמן עבודתו.

התאונה הקטלנית מעוררת שאלות סביב נהלי הבטיחות במקום והסיבה לעיכוב הממושך בדיווח למשטרה, אם אכן האירוע התרחש שעות רבות לפני הגעת הכוחות. נכון לעכשיו, המאפייה נותרת תחת חקירה רשמית של רשויות הבטיחות בעבודה בארצות הברית, בזמן שהקהילה הישראלית במיאמי נערכת לסייע למשפחה בהליכים המורכבים של העברת המנוח לקבורה באדמת ישראל, כפי שביקש במהלך חייו.