חודש: ינואר 2026

משבר מדיני בין ישראל לארגנטינה הוביל להקפאת טקס העברת השגרירות הארגנטינאית לירושלים, שתוכנן להתקיים ביום העצמאות. הסיבה לפעולה הפתאומית היא מתיחות חריגה ביחסים סביב איי פוקלנד. כך פורסם לראשונה בחדשות 12. המהלך מעורר דאגה רבה בירושלים, שכן על פי גורמים מדיניים המתיחות סביב הנושא אינה מוגבלת רק לטקס עצמו ואף עלולה לסכן את הקשר כולו בין המדינות – שהתקרבו מאוד מאז בחירתו של חאבייר מיליי לנשיאות ארגנטינה.

שורש המשבר טמון בפעילות כלכלית בלב ים; המתיחות מתרחש על רקע עילות של חברה ישראלית, NAVITAS, בשטח ימי שבארגנטינה מכנים "המאלווינס", ומוכר לציבור הרחב כאיי פוקלנד. החברה צפויה לבצע עבודות קידוח ופיתוח באזור, ולהפיק 32 אלף חביות ביום, מהלך שבארגנטינה נתפס כקו אדום מדיני. ארגנטינה טוענת לבעלות על איי פוקלנד ורואה בקבוצת האיים שטח שנכבש על ידי בריטניה, וכל דריסת רגל מסחרית באזור ללא אישורה נחשבת לפגיעה בריבונותה. גורמים המקורבים לנשיא חאבייר מיליי אמרו לחדשות 12 כי שהמשבר חורג מסוגיית השגרירות בלבד – אלא "מסכן את היחסים בין המדינות".

הנשיא מיליי, שנחשב לאחד התומכים הנלהבים של ישראל בעולם, חש אכזבה אישית עמוקה מההתנהלות הישראלית בסוגיה. "כך לא נראית חברות, איפה השותפות באה לידי ביטוי?", תהו מקורביו בפני חדשות 12, והוסיפו כי "הוא הרגיש שזה הרגע שהוא ציפה מההנהגה בישראל להפגין יותר". מנגד נראה כי בישראל טרם נמצא פתרון לסוגייה המורכבת הזאת וכי מדובר בנושא שהוא אף אמוציונלי – ומעבר למגרש המדיני הקר. במשרד החוץ ניסו להנמיך את הלהבות ומסרו בתגובה: "ארגנטינה, תחת הנהגתו של הנשיא מיליי, היא אחת מידידותיה הקרובות והטובות של ישראל. בין הנהגות ישראל וארגנטינה מתקיים שיח קרוב ושוטף. לנושא המוזכר ניתנה התייחסות פומבית, והנושאים הנידונים ימשיכו לעמוד במוקד הדיונים בין הצדדים".

ההקפאה הנוכחית עומדת בניגוד מוחלט להבטחותיו המפורשות של הנשיא מיליי, שהצהיר ביוני בשנה שעברה בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת לרגל ביקורו בארץ, כי ארצו תעביר את השגרירות לירושלים בשנה הנוכחית. באותו מעמד מרגש אמר מיליי: "אחיי ואחיותיי בישראל, ארגנטינה עומדת לצידכם בימים קשים אלו. אנחנו בקרב מוסרי בין טוב לרע והתחלנו להפסיד ברגע שהפסקנו להיות מסוגלים להפריד בין השניים. זה קרב על העתיד כולו." כעת, נראה כי הקרב המוסרי נאלץ להתמודד עם אינטרסים כלכליים ומחלוקות טריטוריאליות, המעמידים בסימן שאלה את הצעד ההיסטורי של העברת השגרירות לבירה.

צילום וידיאו: שלומי כהן

בוועידת החינוך המרכזית 'לבקר בהיכלו', שנערכה ביוזמת סגן ומ"מ ר"ע ירושלים הרב צביקה כהן ובהשתתפות מאות אנשי חינוך, נשא היום (ראשון) יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי דברים נחרצים. דרעי התמקד בדבריו במעלת לימוד התורה בדור הנוכחי, תוך שהוא מציב תמונת מצב מדאיגה מול ההפרעות הגשמיות והרוחניות המקיפות את צעירי הדור, ומנגד מעלה על נס את גבורתם של עמלי התורה המצליחים לדבוק בלימודם למרות הקשיים.

במהלך נאומו, שיתף דרעי בזיכרונותיו מימי נעוריו והשווה אותם לאתגרי השעה: "בזמני בישיבת חברון נסענו לואדי קלט וכמה יסורי מצפון היו לנו אחר כך שהפסדנו סדר. היום אני אומר בלימוד זכות על בחורי הישיבות שזוכים ללמוד בליל שבת סדר ארוך של 7 שעות אחרי השטיפת מוח והנייעס והקווים שהם שומעים".

דרעי תקף בחריפות את השימוש במכשירים הטכנולוגיים הלא מוגנים, כשהוא מגדיר זאת כסכנה קיומית לשלום הבית ולחינוך הילדים: "ואני לא מדבר בכלל על האיפון הטמא שהוא התמכרות של הדור הצעיר. נהרסו בגלל זה משפחות. אי אפשר לשבת בשולחן ולדבר. אין יותר שיח של הורים וילדים. ילד בגיל 6-7 יושב על האיפון וזה כמו התמכרות של סמים פשוטו כמשמעו".

בסיום דבריו בחר יו"ר ש"ס לחתום בנימה של תקווה והתפעלות מאלו המצליחים לשמר את מסורת ישראל סבא בתוך הסערה הטכנולוגית: "לכן שאני נמצא בחתונות ורואה בן תורה עם בת ישראל מתחתנים ומקימים בית של תורה עם כל הקדושה, אני אומר איזה נס זה".

מהפך ביחסים האקדמיים והדיפלומטיים בין איחוד האמירויות לבריטניה: מדינת איחוד האמירויות החליטה להפסיק לממן מלגות לאזרחיה המבקשים ללמוד באוניברסיטאות בריטיות בשל החשש שהם עלולים לעבור בהן תהליך של הקצנה איסלאמיסטית. הצעד הדרמטי מגיע על רקע שינוי עמוק בתפיסת הביטחון של האמירויות, ובמיוחד בעקבות הפגנות המחאה שטופות השנאה נגד ישראל על רקע מלחמת "חרבות ברזל", שאוניברסיטאות בריטיות מואשמות בנקיטת יד רכה מדי מול גורמי איסלאם קיצוני.

על פי דיווח שהתפרסם ב"טלגרף" הבריטי, המהלך של איחוד האמירויות צפוי להיות רחב ועמוק הרבה יותר מהפסקת המימון בלבד. איחוד האמירויות לא רק תחדל לממן מלגות לאזרחיה הלומדים בבריטניה, אלא גם לא תכיר בהסמכות שונות ממוסדות אקדמיים בריטיים, דבר שיהפוך את התארים מהן מבחינת סטודנטים אמירתים לבעלי ערך פחוּת בהשוואה לזה של אחרים. מדובר במכה קשה ליוקרה של האקדמיה הבריטית, שנשענת מזה שנים על סטודנטים מבוססים מהמפרץ. מנהיג הימין הבריטי העולה נייג'ל פראג' אמר בעקבות הפרסום כי "מדינות מוסלמיות הגונות לא יכולות להאמין כמה חלשה בריטניה אל מול הקיצוניות".

איחוד האמירויות נוהגת להעניק לאזרחיה מלגות נדיבות ללימודים בחו"ל במסגרת תוכנית שמנהלים משרד החינוך ומשרד החוץ של המדינה המפרצית, והמלגות הללו מכסות בדרך כלל שכר לימוד, דמי מחיה, נסיעות וביטוח בריאות עבור סטודנטים בעלי הישגים גבוהים הלומדים לתארים בתחומים שנמצאים בצמרת סדר העדיפויות הלאומי. כעת, המשאבים הללו יופנו ככל הנראה ליעדים אחרים, בטוחים יותר מבחינת המשטר האמירתי, שרואה בקיצוניות הדתית איום ישיר על יציבותו.

ב"טלגרף" הבריטי הזכירו כי ראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון הורה כבר ב-2014 לחקור את פעילות האחים המוסלמים בבריטניה ולבדוק אם האמונות שמקדם הארגון מנוגדות לערכי הממלכה, אבל אז נקבע כי אין די ראיות כדי להצדיק איסור על פעילות התנועה בשטחה. נראה כי העמדה האמירתית הנוכחית משקפת חוסר סבלנות גובר כלפי מה שהם מזהים כרפיסות בריטית מול תשתיות אידיאולוגיות קיצוניות הפועלות בקמפוסים, במיוחד לאור המראות הקשים של השבועות האחרונים ברחובות לונדון ובמוסדות ההשכלה הגבוהה.

סגירת מעגל מהירה ונחושה של כוחות הביטחון ביהודה ושומרון: בהכוונה מודיעינית מדויקת ופעילות מבצעית נחושה של לוחמי יחידת ׳חץ יהודה׳ במחוז ש"י, לפני זמן קצר נעצר פלסטיני תושב יו"ש ששהה בבריחה, לאחר שפרץ את מערך האבטחה בנתב"ג לפני שבועות ספורים. המעצר בוצע בהתאם למדיניות מפקד מחוז ש"י במשטרה לאיתורם תוך מיצוי אמצעים ויכולות, ומעצרם של חשודים שמעורבים בעבירות פליליות ובטחוניות ברחבי הארץ וטועים בחשיבתם כי ימצאו מסתור בתחומי גזרת יו"ש. כוחות מרחב יהודה פעלו בשיתוף עם יחידות המחוז לשים ידו על החשוד ששהה בבריחה בשבועות האחרונים, זאת לאחר שהצליח לחמוק מכוחות גדולים בערב האירוע.

מקרה זה שהתרחש, בתאריך 23.12 בשעות הערב הגיע החשוד עת נהג ברכב עליו לוחית זיהוי מזויפת, לא נשמע להוראת המאבטחים במקום ופרץ עם רכבו לשטח נתב"ג. האירוע החמור עורר בהלה רבה בנמל התעופה, וסריקות נרחבות שנערכו בעקבותיו הן גם בסיוע מסוק המערך האווירי של משטרת ישראל, העלו כי הרכב ננטש והחשוד המשיך בבריחה רגלית אך לא אותר באותה העת. מאז אותו לילה, פעלו יחידות המודיעין מסביב לשעון כדי להתחקות אחר עקבותיו של הפורץ, שחצה חזרה לשטחי יהודה ושומרון מתוך תקווה להיטמע באוכלוסייה המקומית.

לאחרונה, הודות לפעילות מודיעינית נמרצת ומדויקת, כחלק מפעילות אופרטיבית המבוצעת על ידי יחידות מחוז ש"י תחת השם- ׳עוצרים באדום׳, בוצעו מגוון פעולות שהובילו לפני זמן קצר את לוחמי זרוע מבצעית יחידת ׳חץ יהודה׳ בהכוונה של יחידת רוא"ה ורכז המודיעין במרחב יהודה, לשים ידם על החשוד שבבריחה. המבצע, ששילב יכולות טכנולוגיות ולוחמים בשטח, הגיע לשיאו כאשר אותר המסתור המדויק בו שהה החשוד, פלסטיני בן 21 תושב בית אולא.

החשוד נעצר על ידי לוחמי היס"מ בשת"פ עם חטמ"ר יהודה, ויועבר בהמשך לחקירה במחוז מרכז של המשטרה. במשטרה מדגישים כי המעצר מהווה מסר ברור לכל מי שמנסה לפגוע בביטחון מתקנים אסטרטגיים או לבצע עבירות פליליות חמורות, כי זרועה ארוכה של המשטרה תגיע לכל מקום בו ינסו החשודים להסתתר. הפעילות המשותפת של יחידות המחוז וצה"ל בגזרה ממשיכה להדק את החנק סביב יעדים המוגדרים כחשודים בעבירות ביטחוניות ופליליות כאחד.

המזרח התיכון עומד בפני שינוי היסטורי: טורקיה מבקשת להצטרף לברית ההגנה בין סעודיה לפקיסטן אשר ברשותה נשק גרעיני. המהלך המפתיע של אנקרה מצביע על שינוי כיוון משמעותי במדיניות החוץ של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, כאשר השיחות בנושא נמצאות בשלב מתקדם והסכם בנושא נראה כעת כאפשרות סבירה במיוחד. הסכם כזה צפוי להביא לשינוי גדול במערך הביטחוני במזרח התיכון ובכלל.

כפי שדווח בסוף השבוע ברשת בלומברג, טורקיה מבקשת להצטרף להסכם ההגנה האסטרטגי שעליו חתמו ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בריאד בספטמבר. במסגרת ההסכם המקורי, התחייבו שתי המדינות כי כל מתקפה על אחת מהן תיחשב כפעולת תוקפנות נגד שתיהן. כעת, כניסתה של טורקיה למשוואה הזו עשויה לייצר "בלוק" סוני עוצמתי בעל יכולות צבאיות וטכנולוגיות חסרות תקדים.

על פי הדיווח בבלומברג, טורקיה רוצה להצטרף לברית בעקבות סימני שאלה שיש לממשל ארדואן לגבי האמינות של ארה"ב ומחויבותו של הנשיא דונלד טראמפ לנאט"ו. מעבר לחששות מוושינגטון, טורקיה רואה בכך הזדמנות לדחוק את רגלי איראן, לחזק את מעמדה כמנהיגת המוסלמים ולזכות בחוזים ביטחוניים וכלכליים שמנים. המהלך מציב את אנקרה בעמדת מפתח, שכן ברית ההגנה בין סעודיה לפקיסטן, שתיהן מדינות מוסלמיות, קובעת ש"כל התקפה" על אחת משתי המדינות תיחשב להתקפה על שתיהן.

מדובר בסעיף בעל משמעות אדירה, הדומה לסעיף 5 באמנת נאט"ו, הברית הצפון-אטלנטית, שהיא ברית צבאית מערבית של מדינות אירופה, קנדה וארה"ב. העובדה שטורקיה עצמה חברה בנאט"ו, וצבאה הוא הצבא השני בגודלו בברית הזו – רק צבא ארה"ב גדול ממנו – הופכת את הניסיון להצטרף לברית מקבילה במזרח התיכון לאירוע בעל השלכות בינלאומיות רחבות. אם המהלך יושלם, מדובר ביצירת כוח צבאי מאוחד המשלב את העוצמה הכלכלית הסעודית, הידע הגרעיני הפקיסטני והצבא הטורקי המיומן.

הבית הלבן והפנטגון נמצאים בשלבי היערכות מתקדמים לקראת אפשרות של פעולה צבאית באיראן, אך נראה כי בדרגים הפיקודיים מבקשים לנהוג בזהירות לפני הלחיצה על ההדק. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוזהר שהצבא האמריקני זקוק לזמן נוסף כדי להתכונן לתקיפה באיראן נדרש זמן נוסף להיערכות לפני ביצוע תקיפות אפשריות נגד איראן, זאת לאור מחאות הענק שפרצו במדינה בחודש שעבר. .

לפי דיווח שהתפרסם היום (ראשון) ב"טלגרף" הבריטי, מפקדים אמריקנים באזור הבהירו לבכירים בוושינגטון כי יש צורך "לגבש מחדש את פריסת הכוחות ולהכין מערכי הגנה" בטרם יבוצעו תקיפות שעלולות לעורר תגובת נגד. על פי הדיווח, לטראמפ הוצגו מספר אפשרויות בהן תקיפה של מטרות צבאיות ושירותי הביטחון שאחראיים לדיכוי המפגינים. לצד זאת, מפקדים צבאיים במזרח התיכון הזהירו שהצבא האמריקני צריך לתאם עמדות ולהכין את עמדות ההגנה שלו לפני שיבצע תקיפה שתגרור תגובה איראנית.

הדיווחים חושפים כי בין המטרות שהוצגו לטראמפ היו גם כאלה שאינן צבאיות. כמו כן – לפי הפרסום, שני מטוסי תובלה אמריקנים מסוג סי-17 איי המריאו אמש מגרמניה למזרח התיכון, מה שמעיד על הזזת כוחות ולוגיסטיקה משמעותית בשטח. כזכור לאור המחרות באיראן הנשיא דונלד טראמפ אמר כי הוא יעזור לעם האיראני ברשת ה-Truth Social: "איראן מסתכלת על חופש, אולי כמו שלא היה מעולם. ארה"ב מוכנה לעזור".

בתוך כך, בעקבות כל לפי דייוחים שהתפרסמו אתמול בבית הלבן נערכו דיונים חשאיים על היעדים לתקיפה באיראן במידת הצורך לפי הדיווחים, האפשרויות שנדונו כוללות גם תקיפה של יעדים שאינם צבאיים בטהרן או פגיעה ישירה בגורמים במנגנון הביטחוני של המשטר. הצהרותיו של טראמפ בשילוב עם הדיווחים על מטרות בלב טהרן מעלים את רף המתיחות לשיא שלא נראה כמותו מזה שנים, בעוד העולם ממתין לראות האם האזהרות של הגנרלים יעכבו את הפעולה או שמא התקיפה קרובה מתמיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח היום (ראשון) את ישיבת הממשלה בהתייחסות ישירה לאירועים הדרמטיים המתרחשים על אדמת איראן, תוך שהוא משגר מסר של תמיכה ברורה להמונים היוצאים לרחובות. נתניהו הדגיש את עמדת ישראל הרשמית מול המראות המגיעים מטהראן ומשאר ערי המדינה, שם נראה כי שלטון האייתוללות ניצב בפני אחד האתגרים הגדולים בתולדותיו.

"ישראל עוקבת בדריכות על הנעשה באיראן. ההפגנות למען החירות התפשטו ברחבי המדינה. עם ישראל, העולם כולו, משתאה אל מול הגבורה האדירה של אזרחי איראן," הצהיר ראש הממשלה בפתח הישיבה. נתניהו הוסיף והבהיר כי "ישראל תומכת במאבקם לחופש ומגנה בתקיפות את מעשי הטבח ההמוניים באזרחים חפים מפשע. כולנו תקווה שהאומה הפרסית תשתחרר בקרוב מעול העריצות, וכשיום זה יגיע, ישראל ואיראן יחזרו להיות שותפות נאמנות בבניית עתיד של שגשוג ושלום לשני העמים.״

בזמן שנתניהו נושא את דבריו, המתיחות בשטח עולה מדרגה. ב"טלגרף" הבריטי דווח, מפי מקור איראני בכיר, כי המנהיג העליון עלי חמינאי הורה למשמרות המהפכה לדכא את ההפגנות וכי הוא אף העלה את רמת הכוננות במדינה לרמה שגבוהה יותר מזו שהייתה במהלך המלחמה עם ישראל. הדיווחים על אכזריות המשטר נגד המפגינים ברחובות מצטברים והולכים, ובמקביל דווח כי נתניהו יכנס את הקבינט המצומצם ובכירי מערכת הביטחון לדון בהתפתחויות האיזוריות – כולל איראן ותוכנית טראמפ.

האירועים באיראן נמשכים כבר שבועיים ובימים האחרונים צוברים תאוצה, כשהם נתפסים בשלב זה כאיום מוחשי על המשטר. התוהו ובוהו בתוך המדינה כבר נותן את אותותיו גם בזירה הבינלאומית; לאורך היום, שורת חברות תעופה ביטלו טיסות לרפובליקה האיסלאמית, מה שמחזק את תחושת הבידוד והמצור סביב טהראן. בעולם כולו עוקבים בציפייה לראות האם הפעם מדובר בשינוי סדרי עולם, בעוד ישראל נערכת לכל תרחיש שעלול לצמוח מהתערערות היציבות של יריבתה המרה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה עתירה של תנועת רגבים, בשיתוף המועצה האזורית גוש עציון, נגד מבנה בלתי חוקי חריג בגודלו שהוקם בפאתי הכפר וולאג'ה. המבנה, שהוקם בצמידות לגדר המערכת, הפך לסלע מחלוקת משמעותי לאחר שבמסגרת הדיונים קיבל בית המשפט את טענת הפרקליטות כי במקום בוצעו פעולות אכיפה בדמות הנחת צו הפסקת עבודה, ומשכך קבע כי יש לדחות את העתירה שהוגשה נגד המחדל.

הסיפור החל בסוף שנת 2025, כאשר לאחר פניות חוזרות ונשנות לרשויות האכיפה שלא קיבלו מענה, הגישו ברגבים עתירה דחופה בדרישה להורות למדינה לפעול באופן מידי כנגד המבנה העצום, עוד בטרם תושלם הבניה ועשרות יחידות הדיור יאוכלסו. בתנועה מתארים מציאות בשטח המזכירה פרויקטים גרנדיוזיים בלב ערים גדולות: "מדובר במבנה חריג המזכיר את פרויקט הולילנד בשכונת מלחה בירושלים," מסבירים ברגבים, "הבניין המורכב משני מגדלים המחוברים ביניהם, בגובה 12 קומות וכולל עשרות יח"ד בהיקף כולל של 8,472 מ"ר. במקום עובדים עשרות פועלים מדי יום והבניה לקראת סיום."

על פי נתוני מחלקת המחקר של רגבים, הכפר וולאג'ה השוכן בין גוש עציון לעיר ירושלים מחזיק בשטחים פתוחים ופנויים שנועדו לשמש את התפתחותו הטבעית, אך בפועל המציאות שונה בתכלית. לפי הממצאים, הרשות הפלסטינית פועלת במכוון להרחיב את הכפר דווקא אל שטחי C שמדרום לירושלים, בצמוד לתחום השיפוט של מועצת גוש עציון, וכן לשטחים המצויים בשטחה המוניציפלי של העיר ירושלים, מתוך מטרה לייצר עובדות בשטח.

רועי דרוקר, מנהל מרחב יו"ש ברגבים, תקף בחריפות את ההחלטה ואת התנהלות המדינה: "פניות חוזרות ונשנות לרשויות על המבנה העצום לא נענו וכעת רק לאחר הגשת העתירה הזדרזו לפתע להניח דף ולטעון שהנה אכן נעשו פעולות אכיפה. אנו עדים למקרים רבים בשטח בו הונחו צווים כנגד מבנים שממשיכים לעמוד על תילם גם כהיום, עשרות שנים אחרי הדבקת הדפים. מדובר בהפקרות הזויה ועידוד של טרור ההשתלטות בחסות בית המשפט. המבנה העצום והמופרע הזה הוא עוד חלק מהתכנית הסדורה של הרש"פ לבסס אחיזה בשטח הצמוד לבירה ולפגוע בריבונות מדינת ישראל."

דרמה מדינית מאחורי הקלעים: מלך ירדן, עבדאללה השני, תכנן לבקר בישראל כמה זמן לפני השבעה באוקטובר. המהלך, שיכול היה להוות פריצת דרך היסטורית ביחסים בין המדינות, נרקם בשיחות סגורות אך מעולם לא יצא אל הפועל בעקבות מתקפת הפתע של חמאס ופתיחת המלחמה ברצועת עזה.

הפרטים הללו נחשפו היום (ראשון) בכאן רשת ב, שם דווח כי המלך עבדאללה נפגש באזור חודש פברואר 2023 עם בכיר ישראלי בעמאן, בירת ירדן. במהלך אותה פגישה רגישה, הבכיר הציף בפני המלך עבדאללה את הפער העצום בין הקשרים הביטחוניים והצבאיים ההדוקים בין המדינות לבין היעדר הקשרים והשלום במישור העממי. הדברים הללו נגעו בנקודה רגישה אצל המלך, שהבין את הצורך בצעד פומבי משמעותי שישנה את האווירה ברחוב הירדני והישראלי כאחד.

בעקבות מה שהבכיר אמר למלך ירדן, מלך ירדן אמר כי הוא רוצה לבקר בישראל במהלך שנת 2023 הוא רוצה לבקר באופן יוצא דופן ואפילו היסטורי בישראל כדי לתת תנופה ליחסים בין המדינות. כוונתו של המלך הייתה לשבור את הקיפאון הממושך ולהציג חזית של נורמליזציה עממית, מעבר לשיתופי הפעולה המודיעיניים והביטחוניים המתקיימים בחדרי חדרים.

אולם, התקוות לשינוי אסטרטגי התבדו במהירות. שורה של מתיחות פוליטית עם ישראל וגם מתקפת הפתע של חמאס שהביאה לפתיחת מלחמת חרבות ברזל הפכו את הביקור המתוכנן ללא רלוונטי. המלחמה בעזה יצרה תהודה שלילית חזקה בממלכה ההאשמית, והחזון של ביקור מלכותי והיסטורי נגנז לחלוטין.

לאורך השנתיים האחרונות הקשרים הביטחוניים נותרו הדוקים, אבל הקשרים הפומביים והעממיים התקררו ואף חוו הידרדרות בעקבות המלחמה שהובילה להקצנה בדעת הקהל הירדנית ביחס לישראל. נכון לעכשיו, נראה כי התוכנית הגרנדיוזית של המלך עבדאללה לביקור היסטורי נותרה כזיכרון רחוק של הזדמנות שהוחמצה בצל הלהבות של המזרח התיכון החדש.

לאחר הכישלון שקרה בצה"ל במתקפת הפתע של חמאס ולאחר שנתיים של מלחמה ממושכות, נערכו בצבא לבצע מספר תרגילים לעשרים וחמש יחידות. אולם, המציאות הכלכלית והפוליטית המורכבת בישראל טופחת על פני התוכניות המבצעיות. בשל החשש כי בסופו של דבר יהיה קיצוץ בתקציב כשהוא יגיע לאישור הכנסת, או שישראל תלך לבחירות עוד לפני שיאושר חוק התקציב, בזרוע היבשה החליטו לבטל אימונים שתוכננו לשנת 2026 לכ-25 יחידות. מדובר בצעד משמעותי שמעורר תסיסה במערכת הביטחון, במיוחד לאור השאיפה להחזיר את הצבא למסלול של כשירות גבוהה.

לפי הדיווח שנחשף היום ב-ynet, התרגילים היו אמורים להתקיים עם תחילת השנה האזרחית ונועדו ליישם תוכנית רב-שנתית חדשה, שמוביל הרמטכ"ל אייל זמיר. התוכנית כוללת הטמעה של לקחי המלחמה, שתוביל לשינויים גדולים בצבא. בין היתר מדובר על החזרתן לכשירות של יחידות רבות כבר בחודשים הקרובים, אך צעד זה צפוי להיתקל בקשיים בשל הערפל הפוליטי והפיצוץ המחודש בין משרד האוצר לצה"ל. הרשימה של היחידות שאימוניהן בוטלו כוללת יחידות לוחמות בשלושת הפיקודים המרחביים, יחידות מג"ב ויחידת המסתערבים בכל הגזרות שפועלות תחת צה"ל.

ובגלל הביטול, כבר בשבוע שעבר הודיעה זרוע היבשה לכ-25 יחידות, רובן ככולן קרביות, חלקן יחידות מילואים, על ביטול אימונים שתוכננו לשנה הקרובה. כמו כן, הוחלט לבטל עשרות אימונים ותרגילים בחילות הטנ"א (חימוש), לוגיסטיקה, רפואה, המשטרה הצבאית, הרבנות הצבאית ומשאבי אנוש. בנוסף הוחלט לבטל את אימוני ההקמה לאוגדת גלעד (96), שהוקמה רק בשנה האחרונה לשם מניעת פלישת מחבלים המונית מגבול ירדן. בנוסף בוטלו אימונים שתוכננו ביחידת האלפיניסטים, שאחראית על ההגנה בחרמון בתנאי מזג אוויר קיצוניים, וכן עוד הרבה יחידות חיוניות שהיה צורך חשוב וקריטי לבצע בהן תרגילים כדי למנוע מתקפות פתע ולהכין את היחידות בצה"ל מוכנים לכל תרחיש אפשרי.

בצה"ל אומרים כי למרות ההסכמות שהושגו עם משרד האוצר והצורך בהחזרת הצבא לאימונים, אחרי שנתיים ארוכות של מלחמה עדיין יש חשש ממשי מקיצוץ התקציב ומפגיעה בכשירות היחידות. גורם צבאי צוטט ב-ynet כמי שמזהיר מהשלכות הרוחב: "אנחנו עושים אימונים מקוצרים רבים תוך כדי תעסוקות מבצעיות כדי לשמר מינימום של כשירויות יסוד, אבל יחידה חייבת לצאת לפחות פעם בשנה לתקופה של אימון מסודר ומתוכנן, אחרת כשירות החיילים בה תיפגע".

אותו גורם הסביר כי "צה"ל קלט אמצעי לחימה חדשים רבים עקב המלחמה, שינה שיטות לחימה וקבע דפוסים שונים, שיכולים להיות מוטמעים רק באימון סדור. שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת ייצוב הצבא, אך סיום המלחמה נדחה. לכן, התקווה הייתה שלפחות 2026 תהיה סדורה בהיבט של חזרה ליסודות ולכשירויות". בצה"ל ציינו כי אם הסיכומים שהושגו בממשלה אכן ימומשו וחוק התקציב יאושר בכנסת, יהיה ניתן להשיב אימונים שבוטלו בשבוע שעבר. מנגד, דובר צה"ל מסר בתגובה רשמית כי "תקציב האימונים בצה"ל נקבע ביחס לתקציב הביטחון ותקציב צה"ל לשנת העבודה. תוכנית עבודה 2026 טרם סוכמה ותסוכם בהמשך".

מערכת הביטחון נמצאת בדריכות גבוהה בעקבות גל המחאות הנרחב השוטף את איראן בימים האחרונים. במהלך סוף השבוע קיים הרמטכ"ל מספר הערכות מצב בצה"ל כדי לבחון את ההשלכות האסטרטגיות של חוסר היציבות הפנימי באיראן על המזרח התיכון ועל ביטחון ישראל.

דובר צה"ל התייחס להתפתחויות והבהיר כי צה"ל עוקב מקרוב אחר האירועים. "אנחנו עוקבים אחר הנעשה באיראן. המחאות הן אמנם עניין פנים-איראני, אך צה"ל ערוך בהגנה ומשפר יכולות ומוכנות מבצעית כל העת", נמסר.

עוד הדגישו בצה"ל כי ישראל לא תהסס לפעול אם המשטר בטהרן ינסה לייצא את המשבר החוצה: "נדע להגיב בעוצמה במידה ונידרש. צה"ל יעשה כל שנדרש כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל".

במקביל, ראש הממשלה יכנס הערב הערכת מצב ביטחונית בהשתתפות צמרת מערכת הביטחון והשרים הרלוונטיים. הדיון יתמקד בניתוח המודיעיני של עוצמת המחאות והשפעתן על יציבות שלטון האייתוללות, וכן בחשש מפני פרובוקציות איראניות נגד ישראל או נכסים ישראליים בעולם כניסיון להסיט את הקשב מהזירה הפנימית.

גורמים מדיניים מעריכים כי ישראל נוקטת בקו זהיר של מעקב ללא התערבות גלויה, אך המוכנות המבצעית הועלתה בכלל הזירות, בדגש על זירות הצפון והים, מחשש לתגובה של שלוחות איראן באזור.