חודש: ינואר 2026

סוגיית חוק הגיוס מהווה אבן נגף בין השלמת קדנציה מלאה, או כמעט מלאה, של הקואליציה הנוכחית, לבין חשש, מבחינת ראש הממשלה, להקדמת הבחירות. האבסורד בחוק הגיוס המתגבש בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת הוא שבאותו זמן החוק אינו מוצא חן גם בעיני הציבור החילוני והדתי-לאומי ונציגיו בכנסת וגם בעיני חלק מנציגי החרדים בכנסת. כלומר, מוצע חוק שאם הייתה לגביו הצבעה חופשית – היה רוב עצום נגדו גם בקרב רוב חברי הקואליציה.

ועדיין, גם המצב החוקי הקיים וגם הפוליטיקה הריאלית דוחפים לכך שקיים סיכוי שהחוק החדש, למרות הכל, כן יעבור. נכון, גם אם החוק יעבור בכנסת בקריאות שנייה ושלישית – סיכוי סביר שהוא יפסל בבג"ץ מטעמי חוסר שוויון. לטעמי, תהיה זו טעות של בג"ץ להתעקש על שוויון מוחלט, שזהו המצב הקיים כיום באין חוק מיוחד, שכן הדבר יביא למעט מתגייסים ולתועלת מועטה, רק בשם "הצדק המוחלט". בשלב מסוים צריך להחליט האם מחפשים צדק אבסולוטי, או יעילות. אני מקווה שאם הסוגיה תגיע לפתחו של בג"ץ – יחליטו שם הפעם לתעדף את היעילות על פני צדק מושלם.

נחזור לסוגיה הפוליטית: דמות המפתח לדעתי כרגע היא ראש הממשלה נתניהו. יש לי תחושה שכלה ונחרצה דעתו להעביר את חוק הגיוס. להערכתי, הוא לא עושה זאת רק מפני שהוא רוצה להאריך את חיי הקואליציה הנוכחית, אלא מפני שהוא רוצה לנעול את השותפות עם החרדים גם לכנסת ולממשלה הבאה. נתניהו עשוי לחשוש שאם סוגיית חוק הגיוס לא תעבור בכנסת – קיים חשש שהחרדים, או חלק מהם, יהיו מוכנים לשקול להתחבר לסיעות האופוזיציה של היום.

קיימת מחשבה אצל חרדים בכירים ולפיה מערכות היועץ המשפטי ובג"ץ יטו לתת למפלגות המרכז שמאל הקלות בסוגיית חוק הגיוס, בעוד שכלפי ממשלת הימין הן מגלות נוקשות לשמה. אין זה חשוב האם התיאוריה הזאת נכונה או לא – מה שקובע היא התחושה של הרבנים והעסקנים החרדים. ובאשר לחרדים – אם ארבעת חברי הכנסת של אגודת ישראל יקבלו הוראה להצביע נגד החוק, הרי שיחד עם ארבעה ח"כים דתיים ודתיים לאומיים מהקואליציה יהיו בהצבעה רק 60 קולות מול 60 קולות נגד – כך שהחוק לא יעבור (אלא אם כן הקואליציה תגייס לכך תמיכה שקטה מסיעה ערבית שתמנע מהצבעה ובכך תאפשר את קבלת החוק).

אגב, אם החוק לא יעבור מסיבה כזו או אחרת – נשאלת השאלה האם בכך החרדים בעצם גם מפילים את הממשלה, או שהם יפרידו בין תמיכה בתקציב המדינה לבין אי תמיכה בחוק הגיוס. משוואה עם הרבה מאוד סימני שאלה. נראה בשבועות הקרובים.

אירוע חריג ומעורר מחלוקת התרחש אתמול, כאשר בחור מישיבת פוניבז' (שונאים) עוכב בידי כוחות המשטרה והועבר לידי המשטרה הצבאית.

בעוד שמועות מוקדמות גרסו כי הבחור נעצר במהלך נסיעה לציון הרשב"י במירון בעקבות ויכוח עם נהג, בדוברות "עזרם ומגינם" מבהירים כי העובדות שונות בתכלית וכי המעצר התבצע בתוך לשכת הגיוס. לפי הודעת דוברות עזרם ומגינם: "הבחור נעצר כבר אתמול בלשכת הגיוס באר שבע, לאחר שהגיע לנסות להוציא פטור למרות הוראתם הברורה של כל גדולי ישראל שאין לגשת ללשכות הגיוס גם לא למטרת קבלת פטור".

מנגד, ב"פלג" הציגו גרסה שונה ומסרו בהודעה: "תלמיד ישיבת פוניבז’ – שונאים הושלך לכלא ל-20 יום לאחר שנעצר בדרך למירון עם אביו – נגזר עליו 20 יום בכלא הצבאי. המעצר והשפיטה אירעו אתמול, המקרה נודע היום לאחר שפנו לארגוני הסיוע". למרות הגרסאות הסותרות לגבי מקום המעצר, התוצאה הסופית היא כליאתו של הבחור, שלטענת חבריו, "מקדיש את זמנו ללימוד התורה".

במערכת הציבורית מציינים כי המקרה מהווה תזכורת כואבת למתיחות סביב סוגיית מעמד בני הישיבות והאכיפה המוגברת כלפי מי שמוגדרים כעריקים. גורמים המלווים את בני הישיבות שבים ומדגישים את החשיבות שבשמיעה להוראות גדולי ישראל, כדי למנוע מקרים שבהם ניסיון "להסדיר" פטור מסתיים באופן עגום מאחורי סורג ובריח.

נציין כי לאחר שהועמד הבחור לדין משמעתי, בעקבות הגדרתו החוקית כעריק, נגזר על הבחור 20 ימי מחבוש.

חברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום תזכה לשחרור מוקדם, לאחר שהפרקליטות הגיעה להסכמה ולא התנגדה לשחרורה.

קירשנבאום, שהייתה סגנית שר הפנים וחברת הכנסת מטעם מפלגת "ישראל ביתנו", הורשעה במרץ 2021 בעבירות קבלת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת השחיתות במפלגה. ביולי אותה שנה גזר בית המשפט את עונשה ל-10 שנות מאסר בפועל, אולם באוגוסט 2022, שמונה חודשים לאחר שהחלה לרצות את עונשה, קיצר בית המשפט העליון את העונש לשבע וחצי שנות מאסר. כעת, ועדת השחרורים מקצרת את עונשה והיא תצא לאחר 3 וחצי שנים בלבד.

בנימוקי ועדת השחרורים נכתבו דברים נוקבים לצד הכרה בשינוי שעברה האסירה: "התרשמנו כי מדובר באישה אשר עברה עבירות כבדות מנשוא, עד כי יש לראותה ככתם גדול על כלל הציבור, ועל האמון שהציבור נותן בנושאי המשרות הציבוריות. עם זאת, במקרה המיוחד שבפנינו ניצבת אישה אשר עברה כברת דרך ארוכה ביותר, מאיגרא רמא נפלה לבור תחתיות, כאשר איבדה בדרך הנפילה את כל הבלמים והמעצורים". חברי הוועדה הוסיפו כי "מאז כניסתה לכלא חל מהפך תודעתי בה, לאחר שהשתתפה, כאמור, בטיפולים קבוצתיים ופרטניים, אשר הביאו אותה להבנה מלאה של חומרת המעשים שביצעה, ובמילותיה שלה בפני נציגת הרשות לשיקום האסיר 'הכוח משכר ברמות'". לאור הממצאים הללו, קבעה הוועדה: "על רקע המצע העובדתי, אנו סבורות כי היום, בגילה המתקדם, ראוי הוא כי נאפשר לה לצאת את שערי הכלא, ולהשתלב בתכנית ארוכת טווח אותה רש"א הכינה עבורה".

כזכור, קירשנבאום הורשעה ב-15 עבירות לקיחת שוחד, ארבע עבירות בקשת שוחד, שלוש עבירות מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות בהן עבירות של הלבנת הון, שימוש במרמה, בעורמה ובתחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס בחלק מהאישומים, בעוד שזוכתה מחלק אחר מהאישומים. כעת, לאחר תקופת המאסר הממושכת והמהפך שעברה, היא צפויה לצאת לחופשי תחת תוכנית שיקום.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום ערעור לבית המשפט העליון על קולת עונשו של שמעון חג’אני, שהורשע בעבירות נשיאה והובלת נשק והיזק בחומר נפץ.

חג'אני הורשע לאחר שהשליך רימון רסס בשעת בוקר באזור מגורים צפוף בבני ברק, מעשה שבגינו נגזרו עליו בבית המשפט המחוזי 50 חודשי מאסר בפועל בלבד, לצד עונשים נלווים. על פי הכרעת הדין, לפני למעלה מחצי שנה סמוך לשעה 09:17, הגיע חג’אני רכוב על אופניים חשמליים לאזור מגורים בבני ברק, והשליך רימון רסס לעבר חניון עפר פתוח סמוך לבנייני מגורים ולכניסה לגן ילדים פעיל. הרימון התפוצץ וגרם לנזק לרכוש, ורק בנס לא היו נפגעים בנפש באותו אירוע חמור.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, באמצעות עו״ד אדר ארז מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נכתב כי "המאבק בשימוש בנשק בלתי חוקי ובאלימות הפושעת הנלווית אליו הוא מאבק מרכזי וחיוני, וכי בשנים האחרונות חלה החמרה מדאיגה המתבטאת בשימוש ברימוני רסס ובמטעני חבלה, אמצעי לחימה מסוכנים במיוחד".

בפרקליטות הדגישו כי לחג’אני עבר פלילי מכביד, הכולל בין היתר הרשעות קודמות בעבירות אלימות והחזקת נשק, דבר שלא קיבל, לטענת הפרקליטות, ביטוי מספק בגזר הדין הנוכחי. המדינה טוענת בנחרצות כי העונש שנגזר אינו הולם את חומרת המעשים ואת הסיכון הממשי לחיי אדם, ואינו משקף את מדיניות הענישה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, ולפיכך מתבקש בית המשפט העליון להחמיר משמעותית את עונשו של חג׳אני.

משטרת ישראל הודיעה היום (ה') על מעצרו של חשוד בתקיפתו האלימה של הרב נתנאל אביטן, רב בישיבת ההסדר ביפו, שאירעה לפני כשבוע בלב העיר.

המעצר התאפשר לאחר פעילות חקירתית מאומצת שכללה שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אשר הובילו את הבלשים אל זהותו ומקום המצאו של החשוד. במהלך הפשיטה על ביתו, הופתעו השוטרים למצוא לא רק את החשוד בתקיפה, אלא גם אקדח ותחמושת שהוחזקו ברשותו בניגוד לחוק.

האירוע הקשה התרחש בעת שהרב אביטן צעד לתומו ברחוב יפת המרכזי. על פי החשד, התוקף התנפל עליו, הכה אותו וקילל אותו תוך שהוא זועק קריאות "אללה אכבר" ומביע שנאה על רקע דתי ולאומני. כתוצאה מהתקיפה נפגע הרב באורח קל ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים.

במשטרה רואים בחומרה רבה את האירוע, במיוחד נוכח העובדה שהחשוד החזיק בנשק חם, ובוחנים כעת האם תכנן לבצע פעולות אלימות נוספות. החשוד הועבר לחקירה ובקרוב תבקש המשטרה להאריך את מעצרו בבית המשפט.

ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, הודיע הבוקר באופן רשמי על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן לעומק את אירועי "טבח חנוכה" המחריד בסידני. בפיגוע הקשה, שהתרחש ב-14 בדצמבר במהלך אירוע הדלקת נר ראשון של חנוכה בחוף בונדיי ביץ', נרצחו 15 בני אדם. בראש הוועדה תעמוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס, וירג'יניה בל, והיא צפויה להגיש את דוח הממצאים הסופי שלה כבר בדצמבר הקרוב.

החלטתו של אלבניזי מסמנת שינוי כיוון משמעותי במדיניות הממשלה, שכן בתחילה הוא התנגד נחרצות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ראש הממשלה טען בעבר כי הליך כזה עלול להיגרר לאורך שנים ארוכות מבלי לספק תשובות מיידיות, אולם הביקורת הנוקבת מצד הארגונים היהודיים והפגישות האישיות שקיים עם הניצולים והמשפחות השכולות הובילו אותו לשקול מחדש את עמדתו. אלבניזי הסביר היום במסיבת עיתונאים כי לאחר שהקדיש זמן רב למחשבה ולשיחות עם מנהיגי הקהילה, הוא השתכנע כי זו הדרך הנכונה ביותר להבטיח את שלום הציבור ואת האחדות הלאומית במדינה.

הוועדה בראשות השופטת בל תזכה למנדט נרחב שלא יתמקד רק במחדלים המבצעיים שהובילו לאירועי הירי, אלא יצלול גם לסוגיות העומק המטרידות את החברה האוסטרלית בתקופה האחרונה. בין היתר, תיבחן העלייה הדרמטית בגילויי האנטישמיות במדינה והשפעתה על הלכידות החברתית, לצד בחינת הכלים העומדים לרשות גופי הביטחון למניעת פיגועי שנאה דומים בעתיד. אלבניזי הדגיש כי הוועדה מחויבת לספק תוצאות שיחזקו את תחושת הביטחון של כלל אזרחי אוסטרליה אל מול האיום הגובר של הקצנה ואלימות.

חבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), חבר הוועדה לבחירת שופטים, התייחס הבוקר (ה') בראיון סוער ליקי אדמקר וישראל כהן ב"קול ברמה" למתיחות השיא בין הממשלה למערכת המשפט. קרויזר הציג קו נחרץ נגד התנהלות היועצת המשפטית לממשלה ונגד גיבוי בתי המשפט לעבריינות, לדבריו.

במרכז הראיון עמדה סוגיית מעמדה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. קרויזר טען כי הממשלה הדיחה אותה כדין, אך היא מסרבת לעזוב את תפקידה בחסות בתי המשפט. "לצערנו הרב הממשלה לא מתעלמת ממנה לחלוטין כפי שצריך היה לקרות", אמר קרויזר. "היא מקבלת מטריית הגנה ו'כיפת ברזל' מבג"ץ שמאפשרת לה להמשיך ולצפצף על סמכות הממשלה".

על דרישת היועמ"שית לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אמר: "זו חוצפה. היא דורשת לפטר שר שמיישם את המדיניות בגוף עליו הוא ממונה. ראש הממשלה הבהיר שמדובר במדיניות מתואמת ובמדיניות הממשלה כולה, והיא טוענת לשינוי הסטטוס-קוו".

כשנשאל על האפשרות לריצה משותפת עם מפלגת "הציונות הדתית" של בצלאל סמוטריץ', השיב קרויזר בשמרנות: "הגוש האמוני-ימני חייב להישאר בשלטון כדי להמשיך ליישם את המדיניות שלנו. אני לא עוסק בשאלת האיחוד כרגע".

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה על שחרורו למעצר בית של פאחרי חטיב, נהג האוטובוס החשוד בדריסתו למוות של יוסף אייזנטל בן ה-14 במהלך הפגנה סוערת בבירה.

למרות החלטת השחרור, הנהג יישאר לפי שעה במעצר לאחר שהמשטרה ביקשה לעכב את הביצוע כדי לערער לבית המשפט העליון. הדיון נערך בעקבות ערעור שהגיש סנגורו של הנהג על הארכת המעצר הממושכת שנקבעה אתמול, וזאת לאחר שהמשטרה הודיעה רשמית כי היא חוזרת בה מהחשד לרצח בנסיבות מחמירות.

אתמול, בבית המשפט השלום, השופטת שרון לארי-בבלי הטיחה ביקורת קשה בגרסת ההגנה ובפעולות הנהג ברגעי האסון. למרות שהשופטת קיבלה את הטענה כי הנהג חש מאוים מצד ההמון שהקיף את האוטובוס, היא הבהירה כי בחירתו להאיץ קדימה לתוך קהל המפגינים לא הייתה יכולה להיחשב לפתרון סביר. "הוא לא ראה אותם? 20 ילדים עמדו מולו", תהתה השופטת אל מול הסנגור והדגישה כי נסיעה מהירה אל תוך המון אדם היא לעולם לא אופציה מתאימה, גם במצבי דחק.

נזכיר, כי בניגוד להחלטה לשחרר את הנהג הדורס למעצר בית, במקרה נוסף שאירע השבוע ובו נהרג נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, מתאונת דרכים קטלנית, הותיר בית המשפט את הדורס במעצר.

עו"ד אלעדי ויזל מארגון חוננו, הגיש תלונה חמורה לקצין תלונות הציבור של משטרת מחוז תל אביב, בעקבות חיפוש לא חוקי איתו ביקשו שוטרים לבצע לפני שבוע, בביתו של מתיישב המרותק לכיסא גלגלים, לאחר שנורה בידי שוטר לפני כשנה סמוך לרמת גלעד בשומרון. השוטרים טענו כי ברשותם צו חיפוש וביקשו להיכנס לבית זאת למרות שהתיק נגד המתיישב נסגר. במהלך האירוע אף תועדו השוטרים כשהם חודרים לפרטיות המשפחה, מצלמים לתוך הבית דרך החלון ומנופפים בלעג לאימו ההמומה של המתיישב.

עו"ד ויזל תיאר בתלונה את התנהלותם הבלתי חוקית של השוטרים: "מרשי הוא קורבן של אירוע ירי פראי ובלתי חוקי שבוצע על ידי שוטר. כתוצאה מהירי כיום הוא נכה המרותק לכיסא גלגלים. למרבה האבסורד, המשטרה בחרה לחקור דווקא את הקורבן, אולם פרקליטות מחוז מרכז הודיעה רשמית על סגירת התיק הפלילי נגד מרשי. חרף סגירת התיק, הגיעו שוטרים בלבוש אזרחי לכתובת מגוריה הרשמית של המשפחה בטענה כי בידיהם "צו חיפוש". משהובהר להם במקום כי המשפחה נאלצה, כבר לפני למעלה מחצי שנה, להעתיק את מגוריה לדירה נגישה המותאמת לצרכיו של בנם, לא עצרו השוטרים לבחון האם עומדת להם סמכות חוקית כלשהי לפעול בכתובת אחרת שאינה נקובה בצו, ואף לא שקלו האם בנסיבות שהוצגו בפניהם זה עתה קיימת בכלל תכלית או הצדקה לעריכת חיפוש בביתו של אדם נכה שתיקו הפלילי נסגר ושאין כל יסוד סביר להניח כי במהלך תקופת שיקומו היה מסוגל לבצע עבירה חדשה".

"השוטרים עברו לכתובת החדשה במטרה לבצע שם חיפוש, ושם ביצעו שורה של הפרות חמורות: 1. חיפוש ללא סמכות – השוטרים פעלו בכתובת שאינה נקובה בצו. ככל שהוצא צו, הוא תקף לכתובת הישנה בלבד. דרישה או ניסיון לבצע חיפוש בכתובת אחרת משוללים כל סמכות חוקית. 2. פגיעה בוטה בפרטיות – לאחר דפיקה בדלת, ומבלי להמתין פרק זמן סביר למתן אפשרות כניסה, צילמו השוטרים את פנים הבית דרך החלון וכאילו לא די בחדירה לפרטיות, אחד השוטרים אף הגדיל לעשות ונופף בזלזול לשלום לעבר אימו של מרשי, שעמדה המומה בתוך ביתה. לאחר מכן עזבו השוטרים את המקום מבלי למסור הסבר".

עו"ד ויזל דורש מהמשטרה לנקוט צעדים משמעתיים נגד השוטרים: "יבוקש לפתוח לאלתר בחקירה בעניין ההתנהלות השערורייתית המתוארת, להזמין את כלל השוטרים המעורבים לחקירה – הן השוטרים שביצעו את הפעילות בשטח והן אלו שהורו להם לצאת לפעילות זו ולחקור מי אישר את היציאה לחיפוש בתיק סגור ומי הורה את החיפוש בכתובת שאינה מופיעה בצו, לחקור מי יזם את הפגיעה החמורה בפרטיות שבחדירה וצילום הבית דרך החלון ולנקוט צעדים משמעותיים כנגד היוזם וכנגד השוטר המבצע".

עו"ד ויזל מסר: "מדובר במפגן של אטימות דורסנית מצד משטרת ישראל. לא ייתכן שיד אחת של המערכת יורה בקטין והופכת אותו לנכה, בעוד היד השנייה מתכחשת למציאות שהיא עצמה יצרה ופושטת על ביתו ללא סמכות, וזאת עוד לאחר שהתיק נגדו כבר נסגר. התיעוד שבו נראה שוטר מצלם לתוך הבית ומנופף בלעג לאם המשפחה ההמומה הוא כתם מוסרי על המשטרה. במישור המשפטי אין כאן כל מחלוקת: חיפוש בכתובת שאינה נקובה בצו, תוך חדירה פולשנית לרשות היחיד – הוא פעולה בלתי חוקית בעליל. כאשר המשטרה רודפת אדם שהיא עצמה הפכה לנכה בכיסא גלגלים, אין מדובר רק בכשל משפטי אלא בשפל מוסרי חסר תקדים. אנו דורשים חקירה תקיפה ומיצוי דין עם האחראים".

דובר צה"ל דיווח בצהריים (ה') כי זוהה שיגור כושל שבוצע ממרחב העיר עזה לעבר שטח מדינת ישראל. על פי המידע המודיעיני והמבצעי, הרקטה ששוגרה לא חצתה את הגבול ונפלה בתוך שטח רצועת עזה, בקרבה מסוכנת לאחד מבתי החולים בעיר. מדובר בשיגור השני מהרצועה ביממה האחרונה.

מיד עם זיהוי מקור הירי, כוחות צה"ל פעלו בסגירת מעגל מהירה ומדויקת. כלי טיס של חיל האוויר תקף באופן ממוקד את נקודת השיגור שממנה בוצע הירי, במטרה להשמיד את תשתית הטרור ולמנוע ניסיונות נוספים באותו המרחב.

בצה"ל הבהירו בעקבות האירוע כי הם רואים בחומרה רבה כל ניסיון של ארגוני הטרור ברצועה להוציא לפועל מתווי טרור נגד כוחות הצבא או נגד אזרחי מדינת ישראל, וימשיכו לפעול בעוצמה מול כל איום כזה.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. (שמות א, א)

בכף החיים (או"ח רפה, סק"א) כתב, שלומדים רמז מהפסוק 'ואלה שמות', ר"ת וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום.

ישלים פרשיותיו עם הציבור

הנה מצינו בגמ' בברכות (ח, א), אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו של כל שבת עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו בפסוק עטרות ודיבן שהתרגום כלשון הפסוק, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.

וברמב"ם (פי"ג הל' תפילה הכ"ה) כתב, אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום, ופסוק שאין בו תרגום קוראהו שלש פעמים עד שישלים פרשיותיו עם הצבור, וכלשונו כתב בשו"ע (או"ח רפה, א), ומשמע מלשונו שמלבד מה שקורין בצבור צריך הוא לקרות שנים מקרא ואחד תרגום, וכך הוא דעת רבינו יונה (ברכות ד, ב) והעולם אין נוהגין כן אלא קורין פעם אחת בביתם ואח"כ בצבור, אפשר הואיל דמרוב המפרשים אינו מוכרע כדברי הרמב"ם והר"ר יונה, אבל נכון להחמיר כהרמב"ם.

חובת שנים מקרא רק בציבור

והביא בהגהות מיימוני שמצא בספרו של ראב"ן שכל מה שצריך לקרוא שניים מקרא  ואחד תרגום היינו ביחיד שגר בעיר שאין לו מנין לקרוא בתורה שצריך לקרוא בביתו בזמן שהציבור קוראים ב' מקרא כנגד ב' שקורים בבית הכנסת ואחד תרגום כנגד המתרגם, שאם כמו שפירשו רבותינו שחייב בקריאת הפרשה בבוקר היה צריך לומר לעולם יקרא פרשיותיו עם הציבור ולא בלשון ישלים, ועוד מדוע צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום שישמע בבית הכנסת ויצא ידי חובתו, וכתב שמ"מ מנהג יפה שמא לא יכוין יכוין דעתו בבית הכנסת לכל הפרשה ויצא בקריאתו שקרא כבר,והקשה בהג"מ שהרי מצינו במדרש שרבי צוה את בניו שיקראו שנים מקרא ואחד תרגום ומסתבר שבכל מקום צוה אותם, וכן רב ביבי בר אביי שסבר להשלים בערב יום כפור, ומסתמא היה בציבור, הרי מבואר שהיא חובת לימוד מה שקוראים בציבור.

עניין המצוה

ובהקדמה לספר החינוך כתב, ואחת מן המצוות והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו היא מצות לימוד התורה, כי בלימוד ידע האדם המצוות ויקיים אותן, ועל כן קבעו לנו חז"ל (ב"ק פב, א) לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוץ העם שהוא בית הכנסת, לעורר לב האדם על דברי התורה והמצוות, בכל שבוע ושבוע עד שיגמרו כל הספר, ולפי מה ששמענו רוב ישראל נוהגים היום לקרותו כולו בשנה אחת, ועוד חייבונו חז"ל לקרותו כל אחד ואחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ, וזהו אמרם (ברכות ח, א) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור, כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו, ומבואר שהוא סעיף במצות לימוד תורה.

קריאת שניים מקרא בימים טובים

בתרומת הדשן (סי' כג), כתב לדון, האם צריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום על פרשיות שקוראים בכל המועדים וראשי חדשים וחנוכה ופורים וכו', וכתב שלא נהגו להשלימו, וכתב לדייק מדברי רש"י שישלים אדם פרשיותיו של כל שבת ושבת ומשמע דווקא מה שקורין בכל שבתות השנה, אמנם נראה ראייה מדברי הגהות מיימוני בשם רבינו שמחה, שכתב שגם אם לא אמר כל שבוע יכול להשלים עד שמיני עצרת ולא יאחר, וממה שקבע את היום שגומרים הצבור חמשה חומשי תורה בכל שנה, משמע שעיקר החיוב שהצריכו להשלים פרשיות עם הצבור היינו כדי שכל אחד מישראל יקרא לעצמו כל התורה מראש ועד סוף בכל שנה כמו שעושין הצבור והולכים אחר גמר המצוה שהיא בשמחת תורה, וכן משמע בדברי הרמב""ם שאפי' ששומע מהציבור צריך לקרותו לעצמו כל שבוע, וא"כ מבואר שאי"צ להשלים פרשיות של יום טוב וכו' כיון שכבר קרא כל שבוע לפי הסדר,  דהשלימו כל אחת בשבתו, ולמי שחולק על רבינו שמחה נראה שצריך לקרוא ומ"מ נראה שהמנג שאין צריך לומר.

פסוק שתרגומו כלשון המקרא

והנה לגבי מה שאמרו לעניין עטרות ודיבון כתב רש"י לפי שאין בו תרגום שצריך לקרותו שלשה פעמים בעברי, והקשה בתוס' שהרי יש בו תרגם ירושלמי ומדוע נקטו דוקא פסוק זה ולא פסוקים שאין בהם גם תרגום כלל, לכך סברו תוס' שאפי' שאין בפסוק זה תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי, צריך לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום, והרא"ש (סי' ח) כתב שיש להחמיר כדברי רש"י, בכסף משנה כתב, שהרמב"ם ביאר כדברי רש"י שיקרא ג' פעמים מקרא.

זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום

והנה בגמ' בברכות שם מצינו, רב ביבי בר אביי סבר להשלים את קריאת כל הפרשות בערב יום הכפורים לפי שמחמת שהיה טרוד במסירת השיעורים בירחי כלה לא היה מספיק, וא"ל רב חייא בר רב מדפתי, שנאמר 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב', וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין, אלא לומר לך, כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי, סבר להקדים, א"ל ההוא סבא, תנינא, ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, כפי שאמר רבי יהושע בן לוי לבניו, אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום.

בתוספות כתבו שנראה שזמנה כל השבוע כיון שמתחילין לקרות הפרשה ממנחה של שבת עד שבת הבאה נקראת עם הצבור, ואפי' שלענין גיטין קודם שבת היינו מיום רביעי מ"מ לענין זה היינו ממנחה בשבת, והביאו את דברי המדרש, ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה משמע דקודם אכילה צריך להשלימה, ומ"מ אם השלימה לאחר אכילה יצא ידי חובה, ומ"מ מצוה מן המובחר קודם אכילה, ובבית יוסף (רפה, ד) הביא בשם הגהות מיימוני, שיש שנהגו לקרוא דוקא בשבת קודם אכילה, והביא שראה מדקדקים שמתחילים לקרותה בערב שבת וגומרים אותה בשבת, והב"ח הביא שיש שנהגו לקרא דוקא בשבת בבוקר ולא לםני הזמן ולא לאחריו.

ובשולחן ערוך (רפה, ד) כתב, מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה, וי"א עד רביעי בשבת, וי"א עד שמיני עצרת, דהיינו בשמחת תורה שאז משלימים הצבור, ובמשנה ברורה (סק"ז) כתב, שיכול גם ממנחה של שבת ולא רק מים ראשון, וכתב (סק"ח) שכמה אחרונים כתבו, מן המובחר הוא לקרותה בערב שבת ובמטה יהודה כתב, שאם קורא מתחלת השבוע והלאה ג"כ בכלל מצוה מן המובחר, וכמו שכתב בב"י דמוכח כן מדברי הרמב"ם, וכן בספר מעשה רב כתב בהנהגת הגר"א שהיה נוהג תיכף אחר התפלה בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בע"ש,  וכתב (סק"ט), שמ"מ פשוט שאין לעכב מחמת זה האכילה עד אחר חצות שזה רק מצוה ולכתחלה מהנכון אם לא קרא שנים מקרא ואחד תרגום בע"ש, להשכים בשבת בבקר ולקרא השמו"ת קודם הליכתו לבהכ"נ, וכ"כ באור זרוע.

ובבית יוסף הביא בשם הכל בו (סי' לז), שמיום רביעי כבר עבר זמנה כיון שמתחילין פרשה חדשה, ובהגהות מיימוני כתב בשם הרמב"ם, שבדיעבד יכול להשלים עד רביעי בשבת כמו שמצינו (פסחים קו, א) לגבי הבדלה, והמרדכי (הלכות מזוזה סי' תתקסח) כתב את שתי הסברות, ומה שהביא בשם רבינו שמחה שאם לא השלים פרשיותיו עם הציבור ישלים ביום שמיני עצרת שבו גומרים הציבור וצריכין לחזור שנים מקרא ואחד תרגום, שבא להוציא ממנהג העולם שקורין ביום שמיני עצרת כל התורה פעם אחת מקרא לבד.

סדר קריאת שמו"ת

בכף החיים (סק"ג) כתב בשם השל"ה, שיקרא כל פרשה ב' פעמים, ואח"כ התרגום עליה, וכ"כ מהרש"ל, אבל הל"ח (סי' מא) כתב שיקרא כל פסוק ב' פעמים ואח"כ תרגום. וכן היו נוהגים, והפסוק האחרון אומרו גם אחר התרגום כדי לסיים בתורה. וכ"כ בשער הכוות (יב, א) שמנהג האר"י מיד כשסיים בסיימו תפילת שחרית ביום ו' אם היה ס"ת כשר היה קורא מתוכו ותלמידו היה קורא את התרגום, ואמר אחריו פסוק אחר פסוק, ולא היה קורא את כל הפרשה בב"א, והיה דוחק עצמו לקרותה ביום ו' והיה אומר כי זה סוד והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, זולת אם אירע לו שום אונס גדול מאד שאז היה קורא שמו"ת אחר סיום תפלת שחרית של שבת קודם סעודת שחרית כמו שצוה רבינו הקדוש לבנו ולא כמו אותם הקורים אותה באמצע תפלת שחרית של שבת.

קריאת תרגום ופירוש רש"י

ובתוספות בברכות שם הביאו, שיש מפרשים שתרגום היינו גם מה שמפרשים ביאור בפסוקים לעמי הארץ שיבינו את משמעות הפסוק, והקשו שהרי התרגום מפרש מה שאין ללמוד מן העברי כמו שמצינו שאמר רב יוסף (מגילה ג, א) שבלי התרגום לא ידע מה משמעות הפסוק, ולכך אין לומר בשום לשון פעם שלישית כי אם בלשון תרגום, בהגהות מיימוני כתב בשם ספר התרומות שדן לפני רבותיו, שהפירוש מצוה יותר מן התרגום והודו לו, וי"מ שה"ה ללעז ולא נראה לר"י וכן אמר רב עמרם שהשיב רב נטרונאי גאון דוקא תרגום זכה שניתן בסיני.

וכתב הבית יוסף (או"ח רפה, ב) שאם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום וכו' אבל אם קורא בשאר לעז לא, והביא בשם הרא"ש, שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי תרגום כיון שמפרש בו כל מלה ומלה, וכן כתב סמ"ג (עשין יט, קג ע"ג) שהפירוש מועיל יותר מהתרגום והודו לו רבותיו, וכתבו המרדכי שם (סי' יט) והגהות מיימוני, וירא שמים יצא את כולם ויקרא התרגום ופירוש רש"י.

בשבט הלוי (ח"ז סי' לג) כתב, לגבי מה שהעולם מזלזל בקריאת שמו"ת והאם עדיף תרגום אונקלוס או רש"י, הביא מדברי הים של שלמה (קידושין פ"ב סי' יד) שבתחילה כתב שרש"י עדיף, וכל המפרשים נתנו כתר מלוכה לפירש"י וכן דעת הסמ"ג והטור, אלא שר"י ור' עמרם ור' נטרואי כתבו דוקא תרגום אונקלוס שזכה שניתן בסיני, וכתב מהרש"ל שהענין שאמרו דוקא שנים מקרא ואחד תרגום מזה שיש בזה סוד לחז"ל ע"כ כל אדם צריך להשתדל לקיים כדבריהם, וכן ישתדל לסיים גם פירש"י ואולי יגיע גם לסוד ה' ליראיו, ומצדד מהרש"ל דמי שאין הזמן מספיק יקרא פירש"י דוקא ולא תרגום וכנראה אין דעת הפוסקים כן, ומן הנסיון טוב לקרוא כל יום מימות השבוע פרשה אחת עם תרגום ופירש"י אם אפשר וכן נהגו הרבה גדולים, ולסיים הפרשה בערש"ק או לכה"פ לפני סעודת הבוקר ולענין סדר הקריאה אין לנו הכרעה דרוב העולם קוראין פסוק ב' פעמים ואח"כ תרגום ולא כל פרשה ופרשה ואח"כ תרגום, אבל גם דרך זה מובחר לכתחילה, והביא בשם החפץ חיים שקרא פסוק ועל כל פסוק תרגום ופירש"י, וכן רמב"ן.

חיוב שנים מקרא להבין מה שכתוב

בתשובות והנהגות (ח"א סי' רסא) הביא, שחובת שמו"ת הוא חיוב מדרבנן, והגר"א הזהיר מאד בזה, וכן הזהיר את תלמידיו, לא לקרוא בלי להבין, רק המצוה ללמוד ולהבין דוקא, ולכן לדבריו נכון ללמוד כל יום חלק מהסדרה עם תרגום ורש"י ורמב"ן וכדומה, שהיסוד והעיקר הוא ללמוד תורה שבכתב עם פירושיה להבין דוקא, ולא כאותם שקורים תרגום בלי להבין, שעיקר חובת תרגום היינו ללמוד עם פירושי החומש להבין, ותרגום יש להוסיף ולומר אף לאלו שאין מבינים ארמית כיון שנמסר מסיני.

אם קטן חייב בשמו"ת

ולענין קטן אם יש חובת חינוך לזה, לכאורה לא גרע מכל המצוות שיש בהן חובת חינוך כשהקטן בגיל שש או שבע כל חד לפום חורפיה, אבל אולי יש להקל כיון שעיקר המצוה היא לא קריאה אלא ללמוד ולהבין, ואם כן הזמן לחנכו רק כשמבין בעצמו ללמוד הפרשה ולהבין, ומי"ג והלאה לא יפטור עצמו בשום אופן, ובעוה"ר מצוי היום כאלו שמזלזלין במצוה זאת וראוי להעיר להם על כך.

וכתב שהסכים לבעל תשובה אחד כאן שמצותו לקרוא שנים מקרא, ויקרא התרגום אנגלי, כיון שאינו מבין כלל רש"י ותרגום, שאף לפוסקים שהתרגום יש לו מעלה שניתן בסיני, מ"מ דוקא כשמבין התרגום לכה"פ מעט אבל כשאינו מבין כלל מוטב שיקרא פירש"י או תרגום ללשון לעז, רק שהזהיר לקרוא מתרגום מוסמך מת"ח שפירשו היטב ענין התרגום ולא רק לפירוש המילות בלעז אלא ע"פ פירוש התרגום אונקלוס וקדמונים למקרא, ובודאי שלא יקרא תרגום הנכתב ע"י משכילים ר"ל, ובזה דוקא הוא יוצא חובתו.

אם יש פטור בשמו"ת למי שתורתו אומנותו

בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סי' יז) כתב, לגבי מה שנתרשל מאד אף אצל הרבה בני תורה לקרוא שמו"ת, שפשוט וברור כמו שלא נפטר שום אדם מכל מצווה דרבנן, בטענה שעוסק בתורה, כן לא נפטרו אף ממצווה זו, ואדרבה, אף מי שתורתו אומנתו כרשב"י וחבריו, שהיו פטורין מתפילה דרבנן, היו חייבין בקריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, שגם זה לימוד תורה, ואף שתוס' (קידושין ל, א) סוברים שבלימוד גמרא יוצא ידי חובת מקרא, וכן לרמב"ם שאחר שיודע כבר תורה שבכתב שוב אינו חייב ללמוד מקרא בכל יום, מ"מ מחוייב ללמוד גם תורה שבכתב, וא"כ ברור שקריאת שמו"ת הוא בכלל חיובו מעצם תלמוד תורה בכל שבוע, ולא יוכל ליפטר בלימוד דבר אחר מהתורה, בין בכתב בין בע"פ, וממילא אין פטור מזה אף לאלו שתורתן אומנתן, כרשב"י וחבריו. ובפרט לדורנו שאין אנו יכולין לומר שאנו בקיאין במקרא.

מי שיש לו ספר תורה

וכתב עוד בכף החיים (סק"ז), מי שיש לו ס"ת בתוך ביתו ויש לו חומש, אם הוא בקי בקריאת ס"ת בנקוד וטעמים וסוף פסוק יקרא השנים מקרא בס"ת שיש בו קדושה יתירה וזה עיקר מצות ס"ת לקרות בו, ואם אינו בקי יותר טוב שיקרא בחומש שמו"ת ממה שיקרא בס"ת קריאה משובשת, ואם שמע שמו"ת מאחר אפי' בלא אונס יצא ובלבד שיכוין לשמוע מלה במלה, אמנם יותר טוב לאדם להוציא הוא עצמו ולא לסמוך לצאת ע"י אחרים.

מי שלא רואה ומי שאינו יודע לקרוא

ולגבי חולה וחש בעיניו כתב (סק"ט – יא) שפטורים ואי"צ לשמוע מאחר, ומ"מ נראה שיש להשלימה אחר שיתרפא כדי שלא תהא תורתו של שמו"ת עולה לרקיע חסירה בשנה ההיא, וסומא פטור מחיוב זה לפי שדברים שבכתב א"א לאומרם ע"פ, וא"צ לשמוע מאחר לפי שלא מצינו דבר שיהיה פטור ע"י עצמו משום שלא שייך בו ויתחייב ע"י אחרים. וזהו לפום דינא אמנם המחמיר לשמוע מאחרים תע"ב וכן נכון לעשות, ולגבי מי שאינו יודע לקרות כתב, שפטור מחיוב זה וא"צ לשמוע מאחר.

שניים מקרא בטעמים

ובכף החיים (סקי"ג) הביא בשם קדושי עליון לקרות שנים מקרא בטעמים, ונראה שעיקר החיוב בנגינות הוא כשיהדר לקרוא מס"ת דוקא, מ"מ נראה שכיון שנגינות טעמים ניתנו בסיני מ"מ מצוה מן המובחר כל שבוע לקרוא בנגינות כנתינתן, וכן מבואר בשו"ת חת"ס (ח"ו סי' פח), ואף שעיקר החיוב בטעמים הוא בס"ת, מ"מ הפליגו חז"ל במעלת שנים מקרא ואחד תרגום שבזה זוכה לאריכות ימים וראוי לקיימה בנגינות, אמנם תרגום צריך לקרותו דוקא בלא טעמים,

שלא להפסיק בקריאת שמו"ת ומי שאין לו תרגום

ולא יפסיק באמצע קריאת שמו"ת, ויקרא כסדר הפסוקים, ומי שאין לו תרגום, יקרא שנים מקרא וכשיגיע לישוב יקרא התרגום, והעולת תמיד כתב, שיותר טוב שיקרא הכל בפעם אחת, והכף החיים כתב, שכדי להשלים פרשיותיו עם הצבור יש לקרות ג"פ מקרא כמו הפסוקים שאין להם תרגום כיון דלא אפשר ליה בענין אחר, ואח"כ כשיגיע לישוב אם אפשר חוזר לקרות שמו"ת כדי להשלים פרשיותיו של כל השנה בשמו"ת.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

הותר לפרסום כי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל סיכלו כוונות לביצוע פיגוע טרור מצד תומך דאע"ש בשטחי המדינה. בשבועות האחרונים נעצר לחקירה קטין בן 15, תושב צפון הארץ, לאחר שעלה נגדו חשד כי הוא עומד בקשר רציף עם גורמי טרור קיצוניים.

ממצאי החקירה בשב"כ ובמשטרה חשפו תמונה מדאיגה של הקצנה מהירה. הקטין הודה כי מסר שבועת אמונים לארגון "המדינה האסלאמית" (דאע"ש). במהלך המעצר נמצאו ברשותו הוראות טכניות מפורטות לייצור חגורת נפץ ומטעני חבלה.

במערכת הביטחון מציינים כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מזוהה התגברות משמעותית ברמת האיום וההסתה מצד דאע"ש ותומכיו בקרב ערביי ישראל ותושבי המזרח התיכון. שב"כ והמשטרה הבהירו כי ימשיכו לפעול ביד קשה נגד כל התארגנות המאמצת את אידיאולוגיית המדינה האסלאמית ומסכנת את שלום הציבור.