חודש: פברואר 2026

הלחץ הכבד שמפעיל הנשיא טראמפ והחשש מתקיפה עצימה עושים את שלהם: היום (ראשון) חשף עיתון ה'ניו יורק טיימס' כי המשטר בטהרן נמצא במצב של "הישרדות קיצונית". לפי הדיווח, המנהיג העליון עלי חמינאי הורה לגבש תוכנית חירום שתבטיח את המשך קיומה של הרפובליקה האסלאמית גם במקרה שהצמרת כולה תחוסל.

אחד הגילויים המרעישים בדיווח הוא דחיקתו של הנשיא המכהן, מסעוד פזשכיאן. הנשיא, מנתח לב במקצועו, נשמע אומר לאחרונה בייאוש: "אני רופא, לא פוליטיקאי". בתגובה, העביר חמינאי את ניהול המדינה בפועל לידי עלי לאריג'אני, פוליטיקאי ותיק ומפקד לשעבר במשמרות המהפכה.

עדות לבלבול בצמרת נחשפה כאשר שליחו של טראמפ, סטיב וויטקוף, ניסה לברר אם איראן תבטל הוצאות להורג של מפגינים. הנשיא פזשכיאן, במקום להחליט, הפנה את האמריקאים ללאריג'אני בטענה שהוא עצמו "לא יודע".

חמינאי, שחושש כי יחוסל בתקיפה או בהתנקשות, קבע הנחיות חסרות תקדים:

• ארבעה מחליפים לכל תפקיד: כל מפקד צבאי ובכיר ממשלתי חויב למנות עד ארבעה מחליפים שיכנסו לנעליו באופן מיידי.
• מועמדים לירושה: חמינאי כבר נקב בשמותיהם של שלושה מועמדים להחליפו כמנהיג עליון (זהותם נותרה חסויה).
• "הדלסי של איראן": בטהרן בוחנים מי יהיה "המושל בפועל" במקרה של לכידת ההנהגה (בדומה למודל בוונצואלה). לאריג'אני ויו"ר הפרלמנט קליבאף הם המועמדים המובילים.

בשטח, איראן פועלת תחת ההנחה שתקיפה אמריקאית היא "בלתי נמנעת". הצבא הוצב בכוננות הגבוהה ביותר, ומשגרי טילים בליסטיים נפרסו לאורך הגבול עם עיראק – בטווח פגיעה ישיר בישראל – וכן לאורך המפרץ הפרסי מול בסיסי ארה"ב.

במקביל, מחשש שחידוש התקיפות יוביל למרידה פנימית, כוחות הבסיג' בלבוש אזרחי וסוכני מודיעין נפרסו בערים הגדולות כדי להקים נקודות ביקורת ולדכא כל ניסיון לאי-שקט.

בפתח ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקורו הצפוי של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בישראל ביום רביעי הקרוב.

נתניהו ניצל את המעמד כדי לפרוש חזון מדיני רחב היקף, אותו כינה "מערכת של משושה בריתות", שנועדה לבסס את מעמדה של ישראל כצומת אסטרטגי עולמי.

"השבוע ניתן ביטוי ליחסים המיוחדים שנרקמו בין ישראל למעצמה העולמית הודו", אמר נתניהו ותיאר את הקשר האישי הקרוב עם מודי. לדבריו, הביקור יכלול סדרה של החלטות להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי, המדיני והביטחוני בין המדינות. "יש לנו ברית ייחודית והיסטורית עם ארה"ב, אך היא אינה אומרת שאיננו מחפשים בריתות נוספות – להפך, אנחנו מטפחים אותן כל הזמן".

במרכז דבריו הציג נתניהו את חזון הציר הנגדי: "אני רואה לנגד עיניי מערכת של בריתות הכוללת את הודו, מדינות ערביות, מדינות אפריקה, יוון, קפריסין ומדינות נוספות באסיה. הכוונה היא ליצור ציר של מדינות שרואות את האתגרים בעין אחת מול הצירים הרדיקליים – גם הציר השיעי שהכנו בו חזק מאוד, וגם הציר הסוני הרדיקלי שמתהווה".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), הגיע הבוקר (א') לבסיס המשטרה הצבאית בבית ליד כדי ללוות את אלקנה פדרמן, קב"ט מסיבת ה'נובה', שזומן לחקירה באזהרה במצ"ח. פדרמן, שפעל בגבורה תחת אש בבוקר השמחת תורה והציל חוגגים רבים, זומן לחקירה בעקבות אירוע מבצעי בבנימין בו נטרל מחבל לפני כשמונה חודשים.

לדברי ח"כ סוכות, מדובר במקרה שבו כוח צה"ל הגיב לזריקת אבנים וסיכון חיי תושבת בדרכים, וקיבל גיבוי מלא מהדרג הפיקודי בשטח. "פתאום עכשיו, שמונה חודשים אחרי, הוא נקרא לחקירה כאחרון העבריינים", תקף סוכות בפתח הבסיס. "הגעתי לכאן כדי לומר למצ"ח ולפרקליטות הצבאית: תורידו את הידיים מהלוחמים שלנו. עם ישראל לא יסלח למי שרודף את הגיבורים שלו".

סוכות הדגיש כי פדרמן נפצע בטבח, עבר שיקום וחזר להילחם כחלק משירותו הצבאי. הזימון המפתיע לחקירה באזהרה מעורר זעם רב בקרב תומכי הלוחמים, הטוענים כי מדובר ברדיפה משפטית מיותרת הפוגעת במוטיבציה של חיילי המילואים והסדיר הפועלים בגזרות הלחימה.

נתוני שירות התעסוקה לחודש ינואר, שפורסמו הבוקר (ראשון), מצביעים על חזרה לשגרת תעסוקה במדדי המאקרו, אך חושפים שינוי עומק מדאיג בתמהיל דורשי העבודה. בעוד שהמספר הכולל של דורשי העבודה ירד ל-158.1 אלף (ירידה של כ-3,700 בני אדם), השוק מוסיף להיות "הדוק" עם יחס של 9 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה.

הנתון המרכזי בדוח מצביע על קושי גובר דווקא בקרב השכבות החזקות במשק. שיעור האקדמאים והניהוליים בקרב המפוטרים זינק בתחילת 2026 ועומד על 26% ו-21% בהתאמה (לעומת כ-17% ב-2022). מגמה זו משתקפת גם בחלוקה לאשכולות סוציו-אקונומיים: שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הגבוהים (8-10) עלה ל-21%, זינוק משמעותי לעומת 16% בלבד בינואר 2023.

בצד האופטימי של הנתונים, מספר תובעי הבטחת ההכנסה רשם שיא חיובי ועומד על 35.7 אלף בלבד (מנוכה עונתיות) – הנתון הנמוך ביותר שנרשם אי פעם בשירות התעסוקה. הדבר מעיד על הצלחה בשילוב אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה, גם תחת אתגרי התקופה האחרונה.

למרות עלייה כללית במספר המשרות הפנויות בהייטק, בקרב מפתחי התוכנה התחרות עזה מתמיד. מספר המשרות למפתחים עומד על 7.2 אלף בלבד, לעומת מעל 10 אלף בשנת 2022, בין היתר בשל שינויים טכנולוגיים וכניסת ה-AI. בגזרת משלחי היד, נרשמה ירידה בביקוש לרופאים ואחיות (6.3%- ו-9.9%- בהתאמה), אך עלייה חדה של 11.2% בביקוש לפקידים ועובדי משרד.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה אמרה: "מאחורי הירידה הכללית מסתתר שינוי הדרגתי; המציאות החדשה מחייבת פתרונות מותאמים אישית לכל דורש – מההייטקיסט שזקוק להכוונה בעידן ה-AI ועד לצמצום פערים בפריפריה. הקמנו יחידת מחקר ייעודית שתנטר את המגמות הללו בזמן אמת".

העימות המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית מגיע לנקודת רתיחה בעקבות נאומו של שר החוץ גדעון סער במועצת הביטחון של האו"ם. בתגובה חריפה ויוצאת דופן, פרסם "משרד החוץ" ברמאללה הודעה הקוראת לקהילה הבינלאומית לבחון מחדש את חברותה של ישראל באו"ם ולהעמיד לדין בבתי משפט בינלאומיים את השר סער ושרים נוספים בממשלה.

בהודעה הפלסטינית נטען כי דבריו של סער הם "אוסף של טענות שווא ושקרים" וכי ישראל היא "מדינת טרור שיש להעניש". הפלסטינים האשימו את סער בגזענות על כך שתיאר מדינה פלסטינית כיישות טרור, וטענו כי ממשלת ישראל מבצעת "טיהור אתני" ופועלת להשמדת רעיון המדינה הפלסטינית תוך הפרת החלטות האו"ם ההיסטוריות.

סער לא נותר חייב. האמת כואבת", מסר השר. "הרשות הפלסטינית ממשיכה להפר את ההסכמים, להסית ולשלם משכורות למחבלים. אמשיך לומר את האמת מעל כל במה". תגובתו של סער מגיעה לאחר שבנאומו הציג מפה מבתי ספר בחברון המציגה גולגולות מעל יישובים יהודיים, עדות להסתה העמוקה במערכת החינוך של הרשות.

במערכת המדינית מעריכים כי הפנייה הפלסטינית למוסדות הבינלאומיים היא ניסיון לבלום את הקו ההסברתי התוקפני שמוביל סער, הממקד את הזרקור העולמי באחריותה של הרשות הפלסטינית לטיפוח תשתית השנאה באזור.

דרמה חסרת תקדים בפתח ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון): היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה עמית איסמן, נטשו את המקום וסירבו להשתתף בדיון אליו הוזמנו.

האירוע החל לאחר שהיועמ"שית דרשה כי ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט, ייכנס עמה לדיון המקצועי בנושא פרשת הרוגלות.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, יחד עם אנשי מזכירות הממשלה, הבהירו באופן חד-משמעי כי הניצב לא יורשה להיכנס לפורום השרים. בתגובה לסירוב, החליטו היועמ"שית ופרקליט המדינה שלא להיכנס כלל לחדר הישיבות ועזבו את המקום במחאה.

סערה בקואליציה: ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה הבוקר (ראשון) את מזכיר הממשלה לבטל את ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה. המטרה: לבלום את הצעת החוק של ח"כ אבי מעוז (נעם) המבקשת להכפיף את כל חלקי הכותל, כולל רחבת 'עזרת ישראל' (עזרת הרפורמים), לסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית. החוק הוגש כתגובה ישירה להחלטת בג"ץ משבוע שעבר בעניין מעמד הרחבה הדרומית.

למרות הבלם של נתניהו, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין בחר בקו לעומתי חריף. לוין הודיע כי מאחר שישיבת ועדת השרים בוטלה ואין עמדת ממשלה רשמית, הוא מתכוון להצביע בעד החוק במליאה כבר ביום רביעי הקרוב. "אני קורא לכל חברי הקואליציה לעשות כמוני ולומר לבג"ץ – עד כאן", הצהיר לוין, בצעד שמסמן סדק משמעותי במשמעת הקואליציונית.

יו"ר מפלגת נעם, ח"כ אבי מעוז, הבהיר כי לא ימתין לממשלה: "אביא את הצעת החוק להצבעה ביום רביעי. אני קורא לחברי הכנסת להתייצב בעד שלמות הכותל וכנגד הבג"ץ ומתווה בנט לחלוקת הכותל".

יו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע כי במידה והחוק יעלה, תינתן לחברי הקואליציה אפשרות להצביע לפי צו מצפונם.

השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, התייחס הבוקר (ראשון) בראיון לרשת ב' למכבש הלחצים שמפעיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הנשיא הרצוג למתן חנינה לראש הממשלה נתניהו.

למרות קרבתו לנתניהו, אמסלם הביע הסתייגות ברורה מהמעורבות האמריקנית: "באופן בסיסי, אני באופן אישי לא אוהב את ההתערבות הזאת. אנחנו מדינה ריבונית לכל דבר ועניין, יש לנו מערכת משפט ואנחנו לא נתינים של מישהו".

אמסלם חשף בראיון את ה"דואליות", כהגדרתו, שהוא חש בנוגע לעצם סוגיית החנינה. "מצד אחד, אני מאמין באמונה שלמה שתפרו לנתניהו תיקים ושאנשים צריכים לשלם על זה מחיר, לכן הייתי אומר לו ללכת עד הסוף כדי לברר את האמת", אמר השר. "מצד שני, המחיר האישי שהוא משלם הוא עצום – זה פוגע בו ובמשפחתו ביום-יום ועולה לו הרבה מאוד כסף".

המתקפה של טראמפ על הרצוג, אותה כינה הנשיא האמריקני "בושה", ממשיכה לעורר הדים במערכת הפוליטית בישראל. בעוד שבאופוזיציה תקפו את טראמפ על התערבות גסה, דבריו של אמסלם הבוקר מראים כי גם בתוך הליכוד יש מי שחשים אי-נוחות מהלחץ החיצוני על מוסד הנשיאות הישראלי, למרות הרצון לסיים את ההליכים המשפטיים נגד נתניהו.

תנועת רגבים פנתה במכתב דחוף לשר הבטחון, לשר במינהלת ההתיישבות, לאלוף הפיקוד ולגורמי המינהל האזרחי בדרישה לפעול במהירות לאכיפה כנגד עבודות תשתית בלתי חוקיות בהר חברון, צפון-מערבית ליישוב כרמל, הכוללות עבודות פיתוח, סלילת דרך, הצבת עמודי חשמל וחיבורם למערכת החשמל, כל זאת בתחום צו איסור בניה צבאי, בצמוד לכביש 356 המרכזי של יישובי הר חברון.

בפניה טוענת רגבים כי העבודות נתפסו ודווחו בזמן אמת לפני כשבועיים, ומיום ליום העבודות ממשיכות ומתפתחות. "הם עובדים בקצב מהיר. רכז הקרקעות של הר חברון תיעד מחפרון שעושה הכנה להצבת עמודים ודיווח מיד. למחרת כבר הוצבו העמודים וכבעבור שלושה ימים חובר קו חשמל" אומר רועי דרוקר, רכז אזור יהודה ושומרון בתנועת רגבים.

עוד טוענים ברגבים כי במרחב זה ישנה בניה לא חוקית בהיקפי ענק ותשתית זו נועדה לקבע אותה ויתרה מכך, מאפשרת בניה לא חוקית נוספת הנמצדת לכביש המרכזי באזור בצורה מסוכנת ולכן על הרשויות להעמיד בראש סדר העדיפויות את אכיפת החוק עוד בטרם העבודות יושלמו ויהפכו למצב מוגמר.

אלירם אזולאי, ראש מועצת הר חברון: "אל תסכנו את חיינו בניה ופלישה לאדמות מדינה בצמידות לישובים וכבישים יכולה להפוך בקלות למוקד יציאה לטרור וסכנה בטיחותית ובטחונית בכבישים. אני מודה למחלקת הקרקעות של המועצה, שהיו הראשונים לזהות ולדווח בזמן אמת על תחילת העבודות הבלתי חוקיות בציר 356. לצערנו, בעוד שהצוותים שלנו בשטח מגלים נחישות וערנות, אנו נתקלים בגרירת רגליים מצד מערכת הביטחון. לא ייתכן שהמועצה מדווחת על הטרקטור הראשון, אך האכיפה מגיעה רק כשהחשמל כבר זורם בעמודים. אנו דורשים עצירה מיידית של העבודות ומימוש הריבונות בשטח."

רועי דרוקר, רכז אזור יו"ש ברגבים: "אנו שבים ומתריעים כי סוגיית התשתיות חייבת לא רק להיכנס לרשימת סדרי העדיפות לאכיפה, אלא לעמוד בראשה, מתוך הבנה שאם נעצור את התשתית, הפלישה כולה תיבלם. ולהפך – אם נעלים עין מסלילות הכבישים והקמת מערכות חשמל ומים, אי אפשר להיות מופתעים כשלמחרת צצים מבנים חדשים."

המתיחות מול איראן מגיעה לשיא חדש: סטיב וויטקוף, שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, התייחס בראיון לרשת 'פוקס ניוז' למבוי הסתום בשיחות.

וויטקוף חשף כי הנשיא טראמפ "סקרן" מדוע האיראנים טרם נכנעו והצהירו על זניחת שאיפותיהם הגרעיניות תחת הלחץ הצבאי המסיבי. וויטקוף הבהיר כי הקווים האדומים של וושינגטון ברורים: "אפס העשרה" והשבת כל החומר שהועשר עד כה, כשהוא מתריע כי איראן נמצאת במרחק של שבוע בלבד מהגעה לרמה תעשייתית לייצור פצצה.

במקביל, בישראל מתכוננים לכל תרחיש. היום יתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני, לישיבה שנדחתה מיום חמישי האחרון, כדי לדון בהתפתחויות האחרונות. גורמים ישראלים שהשתתפו בשיחות עם עמיתיהם האמריקנים בסוף השבוע ציינו כי הסיכוי להשגת הסכם דיפלומטי בין וושינגטון לטהראן נראה קלוש ביותר כרגע.

פרובוקציה חסרת תקדים על אדמת גרמניה: קבוצות פרו-פלסטיניות הודיעו כי בכוונתן לקיים הפגנות ומחאות באתר מחנה הריכוז בוכנוואלד במהלך אירועי יום השנה ה-81 לשחרורו שיחול בחודש אפריל.

תחת הכותרת "כאפיות בבוכנוואלד", טוענים המארגנים כי הנהלת אתר ההנצחה חוטאת ב"רוויזיוניזם היסטורי" מכיוון שאינה משווה בין השואה לנעשה בעזה.

הרקע למחאה הוא מאבק משפטי וערכי שמנהל מנהל האתר, פרופסור יינס כריסטיאן וגנר, אשר אוסר על כניסת מבקרים העוטים כאפיות במטרה למנוע השוואות נואלות בין פשעי הנאצים למדינת ישראל. בשנה שעברה גיבה בית המשפט הגרמני את החלטת ההנהלה, אך השנה מתכוונים הארגונים להחריף את הצעדים ולקיים הרצאות ומחאות בעיר ויימאר הסמוכה ובכניסה לאתר עצמו.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, הגיב בחריפות לדברים וכתב: "אתר זיכרון במחנה ריכוז הופך למטרה לפעולת מחאה משום שלכאורה אינו אנטי-ישראלי מספיק. זהו עיוות של ההיסטוריה, הפיכת הקורבנות למקרבנים ואריזת אנטישמיות כאקטיביזם".

המהפך במזג האוויר כבר כאן: היום (ראשון) תחול ירידה חדה בטמפרטורות שיחזרו להיות רגילות לעונה. החל משעות הצוהריים צפוי גשם מקומי בעיקר בצפון הארץ, כשבשאר האזורים יהיה מעונן חלקית.

המגמה הזו רק תתחזק בימים הקרובים, כאשר לקראת סוף השבוע הטמפרטורות צפויות להיות נמוכות מהרגיל לעונה וליצור אווירה חורפית של ממש.

הגשם צפוי להגיע אלינו בשני גלים עיקריים. הגל הראשון יתחיל מחר ויימשך עד יום שלישי, כאשר מחר בצפון ירדו גשמים לפרקים מלווים בסופות רעמים, ובמרכז ירד גשם מקומי. במהלך הלילה שבין שני לשלישי הגשם צפוי להתחזק ולהתפשט מצפון הארץ ועד לנגב.

ביום שלישי וביום רביעי הגשמים יימשכו לסירוגין ויהיו מקומיים ברובם, מלווים בירידה נוספת בטמפרטורות. גל גשם נוסף צפוי להגיע ביום חמישי, אם כי בשלב זה לא נראה שמדובר בכמויות משקעים גדולות במיוחד.