צה"ל השלים אתמול (ה'), עשרות גלי תקיפות לעבר תשתיות של ארגון הטרור חיזבאללה בביירות, בבקעא ובמספר מרחבים בדרום לבנון. במוקד הפעילות בביירות, צה"ל תקף נכסים נוספים של אגודת "אלקרצ' אלחסן" ונכסים כלכליים משמעותיים של ארגון הטרור חיזבאללה.
לפי הודעת הצבא, התקיפות נועדו להעמיק את הפגיעה בארגון הטרור חיזבאללה, שעושה שימוש בכספי האזרחים עבור הענקת שירותים פיננסיים לארגון הטרור חיזבאללה ולקידום פעולות טרור. תקיפות אלו מתווספות לרצף התקיפות האחרונות נגד אגודת "אלקרצ' אלחסן", ומעמיקה את הפגיעה בארגון הטרור חיזבאללה ומשאביו עוד יותר.
המשמעות המבצעית של המהלך דרמטית, שכן התקיפות האחרונות לעבר האגודה עצרו את פעילותה לחלוטין, ופגעו קשות בציר ההתעצמות של הארגון. במקביל למערכה הכלכלית, צה"ל תקף כ-10 מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה בבקעא ובמרחבים נוספים בדרום לבנון.
חלק מהמחסנים הותקפו במרחב שבין נהרות הליטני והזהרני, ממנו בוצעו השיגורים לשטח מדינת ישראל מוקדם יותר השבוע. בצה"ל מדגישים כי טרם התקיפות ננקטו צעדים כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים, לרבות אזהרות מוקדמות, שימוש בחימוש מדויק ותצפיות מהאוויר.
במערכת הביטחון מבהירים כי צה"ל ימשיך לפעול בעוצמה נגד ארגון הטרור חיזבאללה שהחליט להצטרף למערכה ולפעול בחסות המשטר האיראני, ולא יאפשר פגיעה באזרחי מדינת ישראל.
חיל האוויר, בהכוונת אמ״ן השלים במהלך היממה האחרונה מספר גלי תקיפות לעבר תשתיות של משטר הטרור האיראני בטהרן, שיראז ואהוואז במקביל.
בגל התקיפות בשיראז שבדרום איראן, חיל האוויר תקף אתר תת-קרקעי ששימש את משטר הטרור האיראני לייצור ואחסון טילים בליסטיים שנועדו לשיגור לעבר מדינת ישראל.
בטהרן, צה״ל תקף אתרים ובסיס מרכזי של מערך ההגנה האווירית במשטר הטרור האיראני. לצד זאת, הותקפו אתרים רבים ששימשו לייצור מגוון אמצעי לחימה, מערכות הגנה אוויריות וייצור רכיבים של טילים בליסטיים.
במקביל באהוואז שבמערב איראן, הותקפו מפקדות של גופי המשטר השונים ובהם מפקדות של חיל היבשה במשמרות המהפכה, יחד עם מפקדה מרכזית של כוחות ביטחון הפנים האחראית על התיאום בין כוחות היחידה למשמרות המהפכה.
במפקדות שהותקפו זוהתה פעילות של חיילי משטר הטרור האיראני, ומתוכן פעלו עשרות חיילים לקידום והוצאה לפעול של פעולות טרור נגד מדינת ישראל ומדינות האיזור.
התקיפות שהושלמו הינן חלק משלב העמקת הפגיעה במערכי הליבה של משטר הטרור האיראני ויסודותיו.
מראה יירוטי הטילים בשמיים מרהיב ביותר. אפשר היה אפילו ליהנות ממנו אלמלא היה מדובר בסכנה ממשית למי שמתבונן בו. לי זה קרה ביום שני האחרון בשעת חצות. בעודי עושה את דרכי (כמעט לבדי) בכביש החוף ממערכת העיתון לכיוון חיפה, הגיעה ההתראה ולאחריה האזעקה. עצרתי בצד הדרך כפי שמחייבות ההנחיות, ותוך דקות נעצרו לפניי ומאחוריי כלי רכב נוספים. הנהגים יצאו מהם וביקשו למצוא מחסה יחד עם אנשים נוספים.
השמיים היו שחורים וריקים ולא העידו על מה שעומד להתרחש בעוד רגעים ספורים. לפתע נגלתה מול עינינו סדרה של הבזקי אור צהובים-כתומים: מלחמה של ממש בין המיירטים לטילים, בשידור חי מעל ראשינו.
התיאורים הללו בוודאי אינם זרים לרוב הקוראים, שנחשפו בדרך זו או אחרת למראות הללו. ובכל זאת, בכל פעם מחדש זה מרהיב, מפחיד ומאיים גם יחד. ההמלצה הברורה היא כמובן שלא להסתכן ולהישאר במרחבים הממוגנים עד יעבור זעם.
כבוגרי מלחמות לא מעטות בעבר, יש בוודאי מן הקוראים שזוכרים את מלחמת המפרץ לפני 35 שנים. ההתראות אז מפני הסקאדים מעיראק היו קצרות בהרבה. צמד המילים "נחש צפע" שנשמע טרם האזעקה הקפיץ את כולם לחבוש מסכות אב"כ ולהיכנס לחדרים ממוגנים (עם ניילונים…).
כל מלחמה וכל מערכה מצמיחות עמן את צמדי המילים המאיימות שלהן. לאחר הטבח התעוררנו מדי בוקר עם צמד המילים הכואב "הותר לפרסום". במערכה הנוכחית יש כבר לא מעט צמדי מילים המתארים את מה שעובר על הציבור: "מאזעקה לאזעקה", "לילה לבן", וכמובן ההודעה הקבועה של פיקוד העורף "זוהו שיגורים", המקדימה את ההתרעה ואת האזעקה עצמה.
לשמאל ולאנשי הרל"ב יש גם צמד מילים קבוע משלהם, המלווה אותם כמעט מאז תחילת המלחמה בעזה: "מהי האסטרטגיה" (ראו לקמן). אולם צמד המילים שמשקף יותר מכל את המציאות מאז פרוץ המלחמה הנוכחית הוא דווקא "כתישה והתשה". לצד הכתישה הישראלית- אמריקאית של מטרות המשטר והצבא באיראן, מנהלים האיראנים קרב התשה אסטרטגי נגד העורף הישראלי.
בזמנו טבע נסראללה את המושג "קורי עכביש" כדי לתאר את שבריריותו כביכול של העורף הישראלי. נדמה שהאיראנים מנסים לקחת את הרעיון הזה צעד קדימה. מול העליונות הצבאית הברורה של ישראל וארצות הברית, הם בוחרים במלחמת התשה. היקף הנזק שהם מצליחים לגרום אינו גדול יחסית, אך עצם הטרטור המתמשך באזעקות, בירידה למקלטים ובלילות ללא שינה, הוא לוחמה שאינה פשוטה. הציבור מתמרן בין מקומות העבודה, שמירה על הילדים ולילות חסרי שינה, וההתשה ניכרת על פניו.
ולמרות הכול, צריך להודות על הניסים הגדולים והגלויים שלפנינו. כל התחזיות המוקדמות דיברו על היקף פגיעה גדול בהרבה ממה שקורה בפועל. שורה תחתונה: מכל צמדי המילים של המלחמה הזו, יש אחד שמנצח את כולם: מזמור לתודה.
נסראללה
הצבא הודה בטעותו: חרושת השמועות שלשום הולידה בהלה מיותרת
מלחמת ההתשה על העורף אינה מתנהלת רק באמצעות טילים ואזעקות. לצדה מתנהלת גם חזית נוספת של שמועות. מדובר בגלי מידע חלקי והודעות לא מבוססות העוברים מפה לאוזן ומולידים חרדה שאין לציבור יכולת ממשית לשלוט בה. ניתן היה למנוע זאת אילו גורמי ההסברה היו מקדישים לכך תשומת לב ומפרסמים מידע בזמן הנכון.
כך קרה שלשום בלילה, בין רביעי לחמישי, כאשר ברחבי הארץ החלו להתפשט דיווחים על "ערב קשוח במיוחד" הצפוי מצד החיזבאללה. השמועות דיברו על פגיעה מתוכננת בהיקף גדול בעורף הישראלי מצד הארגון הלבנוני, אולי אף בשילוב איראן והחות'ים גם יחד.
גם כמה ראשי רשויות בצפון תרמו לאווירת החרדה, כאשר פרסמו סרטונים וקראו לתושבים "להישאר הערב והלילה צמודים למרחבים הממוגנים". הציבור נלחץ ובצדק. כמות ההודעות הטלפוניות בשעות הללו שברה ככל הנראה את כל השיאים מאז תחילת המלחמה. "מה עומד לקרות? מה עומד להתרחש?" תהו רבים.
בסופו של דבר החיזבאללה אכן ירה מטחים רבים לעבר יישובי הצפון ועד חיפה והקריות. אולם לא כצעקתה ולבטח לא כפי שתיארו גלי השמועות והחרדות שקדמו לכך. בדיעבד הודו בצה"ל כי נעשתה טעות כאשר לא עודכן הציבור בזמן. "טעינו שלא הסברנו לציבור את מה שידענו", אמרו גורמים בצבא. "היינו צריכים לשתף את העורף ולחזק אותו, ולא להותיר את המידע באפלה".
כך או כך התברר כי מוקדם היה להספיד את החיזבאללה. ארגון הטרור הלבנוני אמנם נחלש משמעותית, אך עדיין יש ביכולתו לאיים על ישראל, ואף להשתלב במתקפה מתואמת עם איראן. במערכת הביטחון העריכו מראש כי אפשרות כזו קיימת, ולכן נערכו באמצעות תגבור כוחות ועיבוי מערכי ההגנה. במקביל הוחלט שלא לחזור על השגיאה לאחר הטבח ולא לפנות יישובים בצפון, אלא להתמקד בהגנה עליהם.
בתוך כך נחשף השבוע (יוסי יהושע) כי בחודשים האחרונים הכין צה"ל מבצע נרחב נגד החיזבאללה, נוסח "מבצע הביפרים". מדובר היה במהלך מפתיע וקשה נגד בכירי הארגון וכוח רדואן, אך התוכנית נדחתה פעמיים על ידי הדרג המדיני. בינתיים הצטרף החיזבאללה למערכה לצד איראן, והצבא שאיבד את מומנט ההפתעה הגיב בעוצמה, אך לא בהיקף שתוכנן מלכתחילה.
רוב המטוסים והכטב"מים הוקצו בינתיים לזירה החשובה יותר באיראן. עם זאת, על פי התדרוכים, גם כאשר טראמפ יחליט לסיים את המלחמה מול איראן, הוא צפוי לתת לישראל אור ירוק להמשיך במערכה מול החיזבאללה עד לפגיעה מכרעת ביכולותיו.
אחד הביפרים שהתפוצץ במהלך המבצע הסודי אשתקד
בין הצהרות טראמפ, שוקי הנפט והאולפנים: המלחמה שמסרבת להיכנס ללוח זמנים
"אבל מהי אסטרטגיית היציאה?" זו השאלה שחוזרת שוב ושוב באולפני התקשורת מאז פרוץ המלחמה. לכאורה שאלה מקצועית ולגיטימית, אך לא פעם נדמה שהיא נשאלת פחות מתוך סקרנות אסטרטגית ויותר מתוך רצון להטריל, בעיקר את נתניהו. הרעיון פשוט: להתחיל מהנחת יסוד שהמצב רע ומשם להחליש עוד קצת.
האמת מורכבת יותר: הנשיא טראמפ מצליח לבלבל את כולם. בתחילת המלחמה דיבר על ארבעה-חמישה שבועות. אחר כך רמז שהמלחמה "כמעט הסתיימה". הפרשנים הסבירו כי מאחורי הדברים עומדת אסטרטגיה כלכלית: שוקי העולם נלחצו ומחירי הנפט זינקו, ולכן המסר "המלחמה קרובה לסיום", נועד בעיקר להרגיע את השווקים.
במקביל, בישראל ממשיכים לדבר על מערכה ארוכה. בפועל מדובר בשני מסרים שונים לאותה מטרה: לאיראן אומרים שהמלחמה תימשך זמן רב כדי שלא תנסה למשוך זמן, ולשווקים אומרים שהיא עומדת להסתיים כדי למנוע טלטלה כלכלית.
טראמפ עצמו הסביר את ההיגיון בפשטות: עדיף לסיים את הסיפור עכשיו ולא לחזור אליו כל שנתיים. "יום אחד לא אהיה נשיא", אמר, "ואז אולי ייבחר נשיא חלש כמו אובמה שיפחד להילחם".
מה שברור הוא שבמלחמות גדולות אין תמיד לוח זמנים מדויק. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות מוכרעות בניצחון. לא בלוחות זמנים שמוכתבים באולפנים.
בד בבד גם ההקשר האזורי חשוב. מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות, מוצאות עצמן בקו האש. סיום המלחמה בלי שינוי ממשי במאזן הכוחות יהיה מבחינתן בעייתי מאוד.
לכל זה נכנס גם האלמנט הפוליטי-ביטחוני: אחת הטענות החוזרות מאז תחילת המלחמה היא שנתניהו שיקר לאחר מבצע "עם כלביא", כאשר אמר אז, שהמבצע השיג הישגים רבים. אם אכן כך, שואלים הפרשנים, מדוע נדרש עכשיו מבצע נוסף נגד איראן?
אלא שהטענה הזו מתעלמת מהעובדות. תא"ל במיל' דדי שמחי, הסביר השבוע כי דווקא הישגי "עם כלביא" הם שמאפשרים את הצלחת המערכה הנוכחית. באותו מבצע הושמד הצי האיראני ונפגעה קשות תשתית האיום האסטרטגי. התוצאה: במקום מטחים כבדים של טילים כפי שחזו בתחילת הדרך, ישראל מתמודדת כיום עם שיגורים בודדים יחסית.
לדבריו, עצם העובדה שאזרחים יורדים למקלטים וחוזרים לשגרה בתוך זמן קצר היא למעשה "בונוס". לולא אותו מבצע, הציבור היה נאלץ לשהות ימים ארוכים במקלטים תחת מתקפה רחבה בהרבה.
בנוסף, גל המחאות שפרץ באיראן לאחר "עם כלביא" היה הקשה ביותר נגד המשטר האיראני ב-47 שנות שלטונו.
גם בתחום הגרעין, ההישג של "עם כלביא" היה משמעותי: העברת השליטה בקצב ההתקדמות של הפרויקט מטהרן לירושלים. כלומר יצירת מצב שבו כל ניסיון איראני לשקם את הפרויקט עלול להיתקל שוב בתקיפה.
ארונות הבכירים האיראניים שחוסלו במבצע עם כלביא
הנדסת תודעה: בזמן שהמציאות משתנה, הפרשנים המגמתיים ממשיכים לנהל מלחמה אחרת
מי שמתוודע בימים אלו לתקשורת הכללית נחשף לא פעם לסיפור אחר לגמרי ממה שקורה בשטח. במקום לדון בשינוי האסטרטגי המתרחש לנגד עינינו במזרח התיכון, חלק מן הפרשנים עסוקים בעיקר בשאלה מדוע נתניהו צדק או טעה. או מדוע עדיין נשמעות אזעקות ברחבי הארץ.
הבעיה אינה בעצם השאלות, אלא בפרשנות שנגזרת מראש מן העמדה הפוליטית. כאשר נתניהו נכשל, מדובר מיד ב"מחדל היסטורי". כאשר הוא מצליח, מדובר במקרה, במזל או ב"נזק מינורי".
וכך, במציאות שבה ישראל מפרקת בהדרגה את ציר הרשע האיראני ומשנה את פני המזרח התיכון, יש מי שעדיין עסוקים בשאלה אחת בלבד: לא מה קורה במלחמה, אלא מי יזכה בקרדיט עליה.
הרעיון העומד מאחורי כל הדברים הללו חוזר על עצמו שוב ושוב. יש משהו כמעט קבוע באופן שבו חלק מאולפני החדשות בישראל מתמודדים עם אירועים היסטוריים: כאשר המציאות נעה לכיוון אחד, הפרשנות נעה לעיתים לכיוון ההפוך. כך קורה גם במלחמה הנוכחית מול איראן.
בזמן שישראל וארצות הברית פועלות יחד נגד ציר הרשע האיראני, ובזמן שמדינות המפרץ משנות בהדרגה את עמדותיהן ומתחילות להבין עם מי יש להן עסק, חלק מהפרשנים באולפנים עסוקים בעיקר בשאלה אחרת: כיצד כל זה קשור לנתניהו.
מי שצופה מן הצד מתקשה לעיתים להבין את הפער. מצד אחד מתרחשת מול עינינו תפנית אסטרטגית רחבה: חמאס נחלש, חיזבאללה מגיב בחולשה יחסית, החות'ים מאבדים תנופה, והמשטר בטהרן נתון ללחצים כבדים מבית ומחוץ. מצד שני, בשיח התקשורתי נשמע לא פעם סיפור אחר לגמרי: ההישגים מוצגים כהישגים חלקיים, והצלחות מתורגמות מיד לשורה של סימני שאלה.
כך נוצרת תחושה של "הנדסת תודעה": במקום לדון בתמונה האסטרטגית הרחבה, העיסוק מתמקד בפרטים שוליים, בטעות טקטית פה או שם, או בשאלה מדוע ראש הממשלה לא קיים מסיבת עיתונאים נוספת ומדוע אינו מתראיין לעיתונות הישראלית.
אין בכך כמובן כדי לומר שאין מקום לביקורת. להפך: ביקורת היא חלק טבעי וחיוני בדמוקרטיה. אך כאשר התמונה הגדולה נדחקת הצידה לטובת ויכוחים פוליטיים קטנים, הציבור עלול להחמיץ את המשמעות האמיתית של מה שמתרחש סביבו.
מי שרוצה להבין באמת מה קורה עכשיו במזרח התיכון, יכול להקשיב גם לאנשים שמביטים על האזור מפרספקטיבה רחבה יותר. הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהאם, למשל, משבח את ישראל וקורא להמשיך לפגוע במטרות אסטרטגיות באיראן.
את השורה התחתונה ניסח השבוע היטב הסוקר שלמה פילבר: כאשר יתברר לחלק מן התקשורת ולצופיה כי המציאות התפתחה אחרת מן הנרטיב ששודר באולפנים, יימצא במהירות הסבר חלופי, כיצד כל זה קרה למרות נתניהו. המציאות תמשיך להתרחש מחוץ לאולפנים הממוזגים, בזמן שהם ימשיכו לעסוק בטפל במקום בעיקר.
הסנאטור לינדזי גראהם. צילום: X
הקרדיט והאכזבה: מאחורי הקלעים של עיכוב חוק הגיוס והמתיחות סביבו
אין זה סוד שחוק הגיוס נתקל בקשיים שאינם פשוטים עוד טרם פרוץ המלחמה מול איראן. אותם שהיו מצויים בנבכי הדיונים סביב החוק חשו כי הם מתמשכים יתר על המידה ונתקעים שוב ושוב סביב הייעוץ המשפטי. התחושה הייתה שחלק מן הנושאים מסתבכים במכוון, בפרט העמידה העיקשת על תתי סעיפים זוטרים, שנראתה כניסיון מכוון לשים אצבע בעין לנציגים החרדים, שהיו מוכנים להתקדם עם החוק כפי ההנחיות שקיבלו מגדולי ישראל שליט"א.
וכך הלך החוק והסתבך עוד ועוד, עד שנראה היה כי הוא קרוב להכרזה על "דרך ללא מוצא". משכלו כל הקיצין, ועוד טרם ההחלטה הסופית על "חישוב מסלול מחדש", פרצה המלחמה וטרפה את הקלפים. סדר היום השתנה לחלוטין, ועמו כל הדברים החשובים שעמדו על הפרק כולל, לצערנו, חוק הגיוס.
השבוע זה הגיע לשיא, כאשר שר האוצר סמוטריץ' הודיע, כשלצדו ראש הממשלה נתניהו, כי בשלב זה, בשל המלחמה, מעבירים את התקציב ומניחים בצד את חוק הגיוס ואת יתר הרפורמות שלו עצמו (דוגמת רפורמת החלב).
סמוטריץ' ביקש לקחת קרדיט על המהלך, כמו גם ראשי גוש האופוזיציה, ארגוני המילואימניקים וגם האיש שמנסה תמיד לנכס לעצמו כל מה שקורה – נפתלי בנט. כולם התפארו ב"עצירת חוק הגיוס". סמוטריץ' אמנם לא התפאר בכך במפורש, אך אין ספק שניסה לבצע כאן סיבוב פוליטי אישי, כדי להיחלץ מאימת אחוז החסימה. בהמשך טען כי החוק נעצר בגלל המפלגות החרדיות עצמן, טענה שאינה נכונה.
בסביבתו משדרים זה זמן את הטענה כי הוא משלם מחיר יקר בגלל חוק הגיוס. מדובר כמובן בטענה פופוליסטית שאינה עומדת במבחן המציאות. מצבו של סמוטריץ' קשה בעיקר בשל המאבק הפוליטי מול בן גביר, שמצליח להאפיל עליו בדעת הקהל בציבור הדת"ל, אולם זה כבר סיפור אחר.
כך או כך, סמוטריץ' התפרץ לדלת פתוחה, שכן גם לפני המלחמה החוק התקשה להמריא עקב הסיבות שנכתבו לעיל. הנציגים החרדים אמנם לא אמרו נואש, אך אז הגיעה כאמור המלחמה ושינתה את כל סדר היום. במצב הנוכחי ברור שקשה להעביר את החוק. "סמוטריץ' נטל קרדיט לצרכיו הפוליטיים על דבר שממילא היה מסובך", אומרים בחדרים הסגורים.
בד בבד גם ההצבעה על התקציב נגזרת בימים אלו משיקולים אחרים של אחריות עקב המלחמה. ההחלטה הסופית טרם התקבלה, אך ברור שהמצב שונה. נתניהו אמנם מצהיר כי מיד לאחר המלחמה יעביר את חוק הגיוס, אך צריך לזכור, וגם להזכיר לו, שכאשר הוא וחבריו בליכוד רוצים באמת להעביר חוקים והצעות, הם יודעים לעשות זאת היטב. השתיקה במקרה הטוב, והיציאה נגד חוק הגיוס מצד ח"כים בודדים בליכוד במקרה הרע, מבטאת אי-הכרת הטוב. לא כך נוהגים עם שותפים קואליציוניים נאמנים לאורך כל הדרך.
אם לא יקרה משהו בלתי צפוי במלחמה, יוכל גוש נתניהו (על פי הסקרים האמיתיים) לעבור בבחירות את רף 61 המנדטים. אולם אי אפשר לקחת את המפלגות החרדיות כשותפות מובנות מאליהן בתוך הגוש. במקרה הזה אפשר לאמץ את האמירה של בני גנץ: "אני לא נמצא אוטומטית בשום גוש".
האכזבה מאי העברת החוק עוד טרם המלחמה היא גדולה, והאשמה מופנית קודם כל לנתניהו. ואם נלך צעד נוסף קדימה, קיימת גם תחושה לא נעימה שאם תיווצר לנתניהו האפשרות להקים בקדנציה הבאה ממשלה ללא המפלגות החרדיות, הוא לא בהכרח ישלול זאת.
שורה תחתונה: חוק הגיוס אולי נדחק הצידה בגלל המלחמה, אך האכזבה החרדית לא נעלמה. אם הנושא לא יטופל ברצינות לאחר שהקרבות יסתיימו, היא עוד עלולה להפוך לגורם פוליטי משמעותי הרבה יותר.
לשכת הגיוס. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
ת"א הושמדה: כך מנסה איראן באמצעות סרטונים מזויפים לשכנע שהיא מנצחת במלחמה
"תגיד", כתב לי השבוע חבר מהמרכז, "בצבא האיראני טוענים שתקפו בתי זיקוק ומחסני דלק בחיפה באמצעות רחפנים, בתגובה לתקיפה הישראלית על מחסן הנפט באיראן. קרה או לא?". "לא ידוע לי על כך דבר", עניתי לו.
שאלתו הטרידה אותי ויצאתי בכל זאת החוצה להשקיף מביתי על המפרץ, כדי לראות האם הנוף מולי השתנה במשהו. המפרץ היה רגוע, הראות טובה והכול נראה שגרתי (ומשעמם). "לא. לא קרה כלום", חזרתי ואמרתי לו. "הדיווח האיראני פייק מוחלט".
מתברר שזו שיטת הפעולה האיראנית בימים אלו: בזמן שישראל וארה"ב מנחיתות עליה מהלומות קשות, השלטונות האיראניים מסרבים להיכנע ומשיבים במלחמה פסיכולוגית ושקרית. לפי התקשורת האיראנית הממלכתית שיוצאת מטהראן ועוברת דרך הרשתות החברתיות המזוהות עמה, תל אביב הוחרבה בידי טילים איראניים וכך גם ערים נוספות בישראל, נושאת מטוסים אמריקאית הושמדה ומאות מאזרחי ארה"ב נהרגו בבסיסים ובשגרירויות במזרח התיכון.
"הדובדבן שבקצפת" מבחינת האיראנים הוא הדיווח על הצלחתם לחסל בכירים אמריקאים וישראלים רבים, לרבות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו…
כל הדיווחים הללו מגובים בסרטונים מזויפים שנוצרו בבינה מלאכותית, והם מדמים פגיעות ישירות וקטלניות בערי ישראל ובבסיסים אמריקאיים במזרח התיכון. באחד הסרטונים נראית הדמיה של שגרירות ארה"ב בריאד שעולה באש לאחר תקיפה איראנית. בדרך זו מבקשים האיראנים להראות לאותם שפחות מעודכנים בחדשות האמיתיות, שהם לא רק משיבים אש אלא גם מנצחים במלחמה.
חשוב לציין שהאיראנים לא המציאו את השימוש בלוחמה פסיכולוגית. זו הייתה קיימת מאז ומעולם. גם החטופים שחזרו משבי החמאס סיפרו כיצד ניסו לשטוף את מוחם באינפורמציה שקרית, שלפיה "מדינת ישראל הושמדה כליל לאחר הטבח". אולם האיראנים שיכללו את השיטה והם משקיעים מחשבה רבה בשימוש בבינה המלאכותית כדי להראות כביכול שהם מנצחים ומשמידים את כל הנקרה בדרכם.
לאיראנים יש ממי ללמוד: רוסיה נוהגת בטקטיקה הזו במלחמתה באוקראינה. האיראנים אימצו זאת בחום ויש מי שמאמין להם ואינו מבחין בתרמית.
האמריקאים, שמנסים להפריך את הדיס-אינפורמציה הזו, הציגו לראווה את נושאת המטוסים לינקולן לאחר שהאיראנים דיווחו כי הותקפה, ואף הפיצו סרטונים כיצד הצליחו כביכול להשמידה. בד בבד ישראל וארה"ב פעלו להשמיד את מרכז התקשורת באיראן כדי למנוע את הפצת המידע השקרי.
ז'אנר שקרי נוסף שבו עושים האיראנים שימוש הוא לקחת אירוע שאכן קרה ולתאר אותו באופן שונה. כך למשל שיתפו האיראנים סרטון של פיצוץ גדול וענני עשן וטענו כי מדובר בתקיפת מתקן גרעיני בדרום ישראל. בפועל מדובר היה בשריפה של מחסן תחמושת באוקראינה בשנת 2017.
צילום: נועם מושקוביץ – דוברות הכנסת
הטרלה מיותרת שהציתה גל שמועות: מי האישיות שברחה מישראל עם פרוץ הלחימה?
למרבה הצער, לא רק באיראן משתמשת התקשורת בחדשות פייק. זה קורה גם בישראל. האירוניה היא שאם הדבר היה קורה לכתבים זוטרים, ניחא. אבל כאשר עורך חדשות בכיר נופל בכך, זה כבר הופך למשהו גדול הרבה יותר.
וזה סיפור המעשה: גיא סודרי, מהעורכים הבכירים של חדשות 12 (סמנכ"ל התוכן), רמז בתחילת המלחמה כי המקור שהדליף לחדשות 12 על המלחמה (נרחיב בהמשך) הוא גורם שמקורב מאוד לשדרן חדשות 14 יעקב ברדוגו. היו שראו בכך רמז לראש הממשלה נתניהו.
סודרי המשיך וטען כי גם ברדוגו עצמו יודע היטב מי מיהר לברוח מישראל במטוס פרטי מיד עם תחילת המבצע. הרמיזה, אף שלא נאמרה במפורש, הופנתה לכיוונה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו.
מיד לאחר מכן החל גל ביקורת, בעיקר משמאל, נגד "העורך הבכיר בתקשורת הישראלית": מה הוא יודע על דמות פוליטית או עסקית בכירה שנמלטה מישראל במטוס פרטי ברגע שהטיל הראשון נחת כאן, ומדוע הוא מסתיר זאת מהציבור.
סודרי עצמו לא הרחיב בנושא, אף שנשאל על כך מפורשות על ידי אנשי המחאה ושורה ארוכה של עיתונאים. כולם ביקשו לברר מדוע חדשות 12 אינם מדווחים על מידע כה חשוב, ומדוע הם מסתירים אותו מהציבור ומועלים כביכול בתפקידם.
אחד העיתונאים (אבי שרף, עורך בכיר בעיתון "הארץ") בדק את העניין לעומקו ומצא כי שמונה מטוסי מנהלים ישראליים ושני מטוסים חכורים עזבו באופן חריג את הארץ עם פרוץ המלחמה, אך קשה לדעת מי היו הנוסעים.
ההערכה היא שכל הסיפור הזה הידרדר ללא כל מידע ממשי. מדובר בסוג של הטרלה שאיבדה שליטה, כאשר אין למעשה כל מידע על מי מבני משפחת נתניהו או מהמעגל הקרוב לו שברח מישראל עם פרוץ הלחימה. אם אכן כך הדבר, הרי שבכיר בתקשורת פיזר פייק ניוז רק לצורך הטרלה, הכפשה ויצירת תודעה שקרית. מדובר בזיוף מציאות נחות, שממחיש היטב כיצד פועלת התקשורת לעיתים. פייק ניוז – לא רק באיראן.
שורה תחתונה: כאשר רמיזה לא מבוססת של עורך בכיר הופכת לכותרת ולסערה ציבורית, זו כבר לא טעות עיתונאית, אלא מנגנון שלם של יצירת מציאות מדומה.
יאיר נתניהו צילום פלאש 90
חקירה במלמ"ב: מי הכין את חדשות 12 לתחילת התקיפה ומדוע האמריקאים זעמו?
בישיבת הממשלה השבוע דנו המשתתפים בשאלה בלתי שגרתית: מי הדליף לחדשות 12 את מועד התקיפה. השאלה עלתה לנוכח העובדה שמיד בתחילת המתקפה החלו שם לשדר, כמעט כאילו על פי אות מוקדם, את גל התקיפות. נראה היה בוודאות שמישהו הכין אותם מראש לכך.
מטבע הדברים לא היינו אמורים לעסוק בכך, בעיקר בשל העובדה שהשידורים הללו בוצעו בשבת בבוקר ונעשו תוך חילול שבת רח"ל, בעוד עם ישראל לחוגיו ועדותיו נמצא בבתי הכנסת לתפילת שחרית ובהמשך לשמיעת פרשת זכור. אולם להדלפה הזו יש גם משמעות ביטחונית ומדינית. מסתבר שהאמריקאים כעסו מאוד על ההדלפה הזו וציינו כי היא היוותה סכנה למבצע כולו. מעבר לכך, למדליפים כנראה הייתה גם סיבה טובה להדליף כדי לקבל תקשורת אוהדת. נזכיר כי על רקע דומה (הרבה פחות חמור) עומד לדין נתניהו (קשר עם "חדשות וואלה").
חשוב לציין כי שבוע קודם לכן (פרשת תרומה) התבטא האלוף במיל' עמוס ידלין באומרו כי הוא ממליץ לאנשים "לא לקנות כרטיסי טיסה לסוף שבוע". דבריו פורסמו בכל הרשתות, ויש הטוענים שהמבצע נדחה באותו שבוע רק בגלל הדברים הללו.
כל זה הביא כאמור את הממשלה לדון בשאלה מי הדליף את מועד התקיפה המדויק לחדשות 12, שם לא הכחישו כי אכן קיבלו מידע מוקדם על כך. שר החינוך יואב קיש אמר כי מדובר במחדל ביטחוני חמור. "אני לא מבין כיצד הדבר הזה עובר בשקט. הדבר הזה יכול היה לדלוף ולסכן את מדינת ישראל ואת המערכה כולה!". שר הביטחון ישראל כ"ץ חשף כי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב) פתח בחקירה רשמית על כך, והיא מתנהלת כעת.
שרת ההתיישבות אורית סטרוק אמרה כי "זו בגידה שצריכה להיחקר בשב"כ כמו אזרחים בוגדים!". הקשר הדברים ברור: כשם שפרשת קטארגייט, "הפגישה הלילית" והדלפות אחרות נחקרו על ידי השב"כ, כך גם פרשה זו אינה שונה. השר קרעי הרגיע באירוניה: "אל תדאגו, היועמ"שית כבר תטייח, בדיוק כמו שהיה עם הפצ"רית".
חשוב לציין שכל מערכות התקשורת, כמו רבים בציבור, העריכו שהתקיפה תיפתח בליל שבת או במוצאי שבת. אולם איש לא ידע שהיא תתרחש דווקא בשבת בבוקר.
ובשולי הדברים (ואולי ממש לא בשוליים) התנהל דיון הזוי נוסף מעל דפי העיתון "מקור ראשון" של הציבור הדת"ל. הדיון עסק בשאלה האם לעיתונאים שומרי שבת מותר היה, רח"ל, לחללה כדי לדווח ולתת פרשנות על המתקפה ועוד בפרהסיה. למרבה הפלא (והצער) חלק מהעיתונאים הללו, חובשי כיפות כאמור, הצדיקו את עבודתם והגדירו אותה כ"פיקוח נפש", למרות שכולם יודעים שלא מיניה ולא מקצתיה.
לשכר שיחה נאה זכאי העיתונאי והשדרן ינון מגל, שתהה: "ממתי מחללים שבת כדי לדווח לאנשים בנימוק של פיקוח נפש? אני הייתי מנותק לחלוטין ללא שום לחץ. שבת זו שבת".
שורה תחתונה: ההדלפה על מועד התקיפה היא עניין חמור שיש לחקור עד תום, אך לא פחות מטרידה היא הנורמה המתפתחת בתקשורת שלפיה גם שבת קודש הופכת לעוד יום עבודה בשם ה"סקופ".
ינון מגל. צילום: יוסי זליגר/פלאש 90
בקצרה: בין "המשגרים" בבני ברק לטריליונים של לפיד – איראן נלחמת בארכיונים, ובנט מתחדש ביועץ שבעבר גידף אותו
המשגרים האמיתיים: האיראנים "חשפו" השבוע ברעש גדול מערכת משגרים סודית בבני ברק. האמת? הם צודקים לגמרי. הבעיה היא שהמערכת הזו כל כך סודית, שאפילו בכירי מערכת הביטחון והמשפט עוד לא הצליחו לפענח אותה. מדובר בכוח התפילה ועמלה של תורה, משגרים רוחניים ששום טיל, רסיס או "מכת מנע" לא יכולים להם. בטהרן קראו לזה מטרה, אנחנו קראים לזה כיפת ברזל האמיתית.
ראיונות על תנאי: שוב נשברה התזה באולפנים. חודשים הטיפו לנו שנתניהו מתראיין רק כשיש הצלחות (ביפרים, נסראללה) ושולח את דו"צ כשיש כישלונות. והנה, אנחנו בעיצומה של הצלחה אסטרטגית כבירה, והטלפון במערכות התקשורת הישראלית עדיין לא מצלצל. כנראה שנתניהו החליט שלעשות היסטוריה זה חשוב, אבל לתת לתקשורת להנדס לו את המציאות, זה כבר מוגזם גם בשבילו. שבירת התזה בשידור חי.
חורב ומחריב: נפתלי בנט התחדש השבוע ב"רכש נוצץ": האסטרטג ליאור חורב, מראשי המחאה, שהובא כדי לנצח בין השאר את איזנקוט בקרב על המרכז-שמאל. אלא שחורב שכח שהארכיון לעולם לא שובת: תוך דקות צצו תגובות שלו מהעבר, בהם הגדיר את בנט כ"כלבלב" וקבע שאי אפשר לסמוך עליו במילה. בנט, שבנה קריירה על "מגירות ריקות", מצא הפעם מגירה מלאה ברפש מהיועץ החדש שלו. ככה זה כשמחליפים אידיאולוגיה באסטרטגיה בסוף נשארים עם זכרון ה"כלבלב" ויועץ שבעיקר מחריב.
לפיד והטריליון: יאיר לפיד הדהים השבוע את עולם הכלכלה כשזעק שנתניהו וסמוטריץ' מעבירים לחרדים "6 טריליון שקל". רק פרט קטן נשמט ממנו: תקציב המדינה כולו עומד על כ-600 מיליארד. לפיד הצליח "לחלק" לחרדים סכום שגדול פי עשרה מכל הכסף שיש למדינת ישראל. כשהבין את הפדיחה, מיהר לתקן ל-6 מיליארד. וזה האיש שמטיף לנו שנים על לימודי ליבה ומתמטיקה. בנט מצדו לא נשאר חייב והסית ופילג עם "5 מיליארד למשתמטים, בזמן שכל הציבור במקלטים". אז 6 טריליון של לפיד, או 5 מיליארד של בנט? מחכים להכרעת ליברמן.
"ההנהגה הישראלית": האיראנים פרסמו רשימת חיסול של 15 אישים ב"הנהגה הישראלית". לצד נתניהו, שרי קבינט ומנהיגי האופוזיציה, השתרבבו לרשימה דמויות שהאיראנים כנראה שלפו מארכיון. מדובר בח"כים לשעבר עמיר פרץ, ניצן הורביץ, אורלי לוי ואפילו הרב ליצמן, וכן הח"כים הערבים טיבי ועודה. וכך בעוד כולם צוחקים, דמויות מסוימות ברשימה לבטח חשו קורת רוח. סוף סוף יש מישהו בעולם, גם אם הוא יושב בבונקר בטהרן, שעדיין מחשיב אותם כחלק מההנהגה. מומלץ לאיראנים להיות עדכניים יותר.
תגובה מחליאה: יו"ר מפלגת הדמוקרטים בירושלים הצליח השבוע לשבור שיאי התנשאות. בפוסט מקומם הוא השווה בין טייסי חיל האוויר ה"מיוחסים" לבין לוחמי היבשה בקו האש: "בחיל האוויר אף אחד לא נשרט, ביבשה יש הרוגים. צבא ההייטק מול צבא הפרשים". האמירה המבישה הזו, שמנסה לצבוע את שדה הקרב בצבעים פוליטיים של "קפלניסטים" מול "ימנים", לא מעידה רק על חוסר הבנה צבאי, אלא על ריקבון מוסרי, פירוד, פילוג ובעיקר יהירות.
הטור פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של 'יתד נאמן'
דרמה לילית בשמי המזרח התיכון: פיקוד המרכז של ארה"ב הודיע הלילה (חמישי) על "תאונת תדלוק" אווירית בעיראק בה היו מעורבים שני מטוסים – אחד מהם התרסק.
על פי הדיווחים הראשוניים, התקרית התרחשה במהלך פעילות מבצעית אינטנסיבית באזור, ובהודעה מטעם פיקוד המרכז נכתב: "מודעים לאובדן של מטוס תדלוק אמריקני מדגם KC-135. האירוע התרחש במרחב אווירי ידידותי במהלך מבצע Epic Fury, ומאמצי החילוץ עדיין נמשכים".
בצבא האמריקני מיהרו להבהיר כי מדובר בתאונה מבצעית ולא בפגיעה מכוונת, וציינו כי "שני מטוסים היו מעורבים בתקרית. אחד המטוסים התרסק במערב עיראק, והמטוס השני נחת בשלום". עוד הדגישו בפיקוד המרכז כי: "האירוע לא נגרם כתוצאה מירי עוין או מירי כוחותינו. מידע נוסף יפורסם ככל שהמצב יתפתח. אנו מבקשים להמשיך בסבלנות כדי לאסוף פרטים נוספים ולספק בהירות למשפחות אנשי השירות".
בתוך כך, רשת CBS דיווחה כי על המטוס שהתרסק במערב עיראק היו שישה אנשי צוות, ועד כה לא נמסר מה מצבם הרפואי או האם אותרו על ידי כוחות החילוץ.
הזווית הישראלית של האירוע נחשפה זמן קצר לאחר מכן, כאשר על פי הדיווחים, מטוס התדלוק השני (KC-135) שהיה מעורב באותה תקרית נחת בישראל. נוכחות המטוס בישראל לאחר התאונה מדגישה את שיתוף הפעולה ההדוק בין המדינות במסגרת המבצע המשותף.
כרגע מוקד תשומת הלב מופנה למאמצי האיתור במערב עיראק, שם פועלים צוותים מיוחדים תחת ערפל כבד בניסיון להגיע אל ששת אנשי הצוות הנעדרים ולברר את נסיבות התאונה הקטלנית.
העולם כולו דרוך לקראת החלטותיו הבאות של הנשיא דונלד טראמפ, כאשר נראה כי המערכה מול טהרן מתקרבת לנקודת רתיחה חסרת תקדים. גורמים בארצות הברית סבורים כי הנשיא טראמפ יצטרך להכריע בקרוב אם לפעול קרקעית בשטח איראן כדי לחלץ את האורניום המועשר מאדמתה – כך פורסם הערב (חמישי) בכאן חדשות. מדובר בתרחיש שעד לא מזמן נחשב בדיוני, אך לנוכח המצב בשטח, האפשרות להנחתת כוחות מיוחדים בלב המדינות המבוצרות הופכת לנושא מרכזי בשיח האסטרטגי בין וושינגטון לירושלים.
למרות חשיבות הנושא, בישראל שומרים על עמימות מבצעית, אך מדגישים כי המשימה טרם הושלמה. בכירים ישראלים סירבו להתייחס לאפשרות שכזו, אך ציינו כי "מצבור האורניום המועשר הוא מרכיב מרכזי, אבל עוד לא הגענו לטפל בו". את חומרת המצב ניתן להבין מהדיווח היום בערוץ 13, לפיו למשטר האיראני נותרו כ-450 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, כמות המאפשרת פריצה ל-11 פצצות גרעין בתוך שבועות בודדים. החומר מפוצל כיום בין שלושה מתקנים מבוצרים בעומק המדינה: בפורדו, בנתנז ובמתחם מנהרות באספהאן שנחסם בשל הפצצות, דבר שמקשה על השמדתו מהאוויר בלבד.
בגבעת הקפיטול כבר נשמעים קולות המכינים את דעת הקהל לאפשרות של מעורבות ישירה. הסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל אמר בימים האחרונים אחרי תדרוך בסנאט: "נראה שאנחנו בדרך להצבת כוחות אמריקניים בשטח איראן כדי להגשים מטרות פוטנציאליות כלשהו".
טראמפ עצמו התייחס למטרות המלחמה מוקדם יותר השבוע וציין כי הצלחה תיחשב "כשאיראן לא תנסה להשיג שוב נשק גרעיני, וכשאראה שאין להם שום יכולת לאורך זמן רב לפתח נשק שישמש נגד ארצות הברית, ישראל או בנות הברית האחרות שלנו במזרח התיכון". הנשיא האמריקני אף הזכיר את פעולות העבר כהוכחה לנחיצות המהלך, כשאמר: "אם לא היינו מחסלים את הגרעין של איראן ביוני האחרון – הם היו משתמשים בו וישראל היתה מחוסלת".
כפי שדווח בערוץ 13, האפשרויות המבצעיות העומדות כעת על הפרק מוגבלות ומורכבות להפליא. בעוד שפצצה מהאוויר אמנם אפשרית בתוך מצב המלחמה הקיים, היא לא תביא לפירוק או השמדה של האורניום עצמו. בשל כך, עלתה האפשרות למבצע קרקעי חסר תקדים הכולל הנחתת כוחות מיוחדים בלב איראן, כיבוש האתרים וכניסה למנהרות בסיוע מדעני גרעין שידללו את החומר. מדובר בפעולה בעלת סיכונים אדירים שייתכן ותתאפשר רק בתרחיש של פירוק המשטר, במיוחד לאור העובדה שדיפלומטיה מול המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, אינה נראית מציאותית בשלב זה.
מערכת החינוך בישראל נערכת לשבוע נוסף של אי-ודאות, כאשר רובם המוחלט של התלמידים צפויים להישאר בבתיהם. כ-150 ראשי רשויות מקומיות ואזוריות קיימו היום (חמישי) הערכת מצב שבסופה הוחלט כי לא יתקיימו לימודים פרונטליים ברוב חלקי הארץ גם בשבוע הבא, וכי בתי הספר יוסיפו לעבוד במתכונת של למידה מרחוק. ההחלטה התקבלה לאור המצב הביטחוני המתמשך והצורך להבטיח את שלומם של התלמידים והצוותים החינוכיים בצל האיומים השונים.
במקביל למהלכי ראשי הרשויות, שר החינוך יואב קיש ביקש מפיקוד העורף להקדים את פרסום מפת ההתגוננות כדי שרשויות שיוגדרו "צהובות" יוכלו להיערך לקיים לימודים בבתי הספר, אך המפה טרם פורסמה. כפי שעולה מהדיווחים, ייתכן שתתפרסם מחר לפני כניסת השבת, אך הערכת מצב בנושא תתקיים רק במוצאי השבת. היישובים הצפויים להיכלל במפה זו הם כאלה הממוקמים באזורים שכמעט שלא ספגו איומים כמו הערבה, יהודה ושומרון ומעלה אדומים.
בתוך כך, שתי רשויות מקומיות בצפון בכל זאת ביקשו ממשרד החינוך ופיקוד העורף להיכנס למתווה ההקלות על ההגבלות בחינוך לגביו יוחלט במוצ"ש. מדובר במועצה המקומית קרית טבעון ובמועצה המקומית רמת ישי, שתיהן שוכנות מרחק קצר מחיפה בתפר שבין צפון עמק יזרעאל לעמק זבולון. מדובר בבקשה מפתיעה למדי, שכן על אף שלא מדובר בקו העימות בגבול הצפוני שמוטרד כעת באזעקות כטב"מי נפץ תכופות, אזור חיפה והעמקים הוא עדיין אזור עתיר אזעקות במיוחד בימים האחרונים.
הבקשה של שתי הרשויות מהצפון מעוררת עניין מיוחד במשרד החינוך. בעוד שמשרד החינוך אינו תומך בהקלות לחינוך באף רשות מקומית בצפון, בקשתן יוצאת הדופן של שתי המועצות הוכנסה בכל זאת לרשימת הרשויות המבקשות מפיקוד העורף את ההקלות לצד ירושלים ומעלה אדומים, אשדוד ומערב הנגב, מצפה רמון, הערבה ואילת. כל העיניים נשואות כעת להערכת המצב שתתקיים לאחר צאת השבת, שתקבע היכן יזכו התלמידים לשוב לספסל הלימודים.
טרגדיה קשה ומזעזעת התרחשה הערב ברחובות, כאשר נערה כבת 17 נהרגה בתאונת דרכים קטלנית ברחוב המדע, שהתרחשה בזמן אזעקות צבע אדום. על פי המידע שנמסר, הנערה נפגעה מרכב בזמן שעשתה את דרכה למרחב מוגן, בניסיון לתפוס מחסה מפני הירי הרקטי. צוותי הרפואה שהגיעו לזירה נאלצו לקבוע את מותה בעקבות הפציעות הקשות.
חובשי הצלה יואלי שכטר ובני לנדאו מדווחים: "כשהגענו למקום, מצאנו הולכת רגל, נערה בת 17 כשהיא מחוסרת הכרה ללא דופק וללא נשימה, עם חבלה רב מערכתית, לאחר שנפגעה מרכב בדרכה למרחב מוגן בזמן אזעקות. יחד עם חובשים ופראמדיקים של מד"א ביצענו בה בדיקות רפואיות, אך למרבה הצער, עקב אופי הפציעות, נאלצו הפראמדיקים של מד"א לקבוע את מותה במקום."
יעקב ליברמן, דובר זק"א 360, מוסיף: "מדובר במקרה קשה מאוד. על פי המידע שנמסר למתנדבים בזירה, בזמן קבלת ההתראות, נפגעה הולכת הרגל מרכב. צוותי הרפואה נאלצו לקבוע את מותה בעקבות הפציעות הקשות מהן סבלה. מתנדבי זק"א 360 יחד עם צוות אמבולנס של הארגון פועלים בזירה לטיפול בכבוד המת." המשטרה פתחה בחקירת נסיבות התאונה הקשה, ובודקת את מעורבות הרכב הפוגע בזמן שהתושבים מיהרו למצוא מחסה.
ציר הרשע האיראני ממשיך להדק את אחיזתו במוקדי הכוח בלבנון, והפעם דרך המוסדות הרשמיים ביותר של המדינה. דיווחים חדשים חושפים את עומק המעורבות הכספית של טהרן בצמרת השלטון בביירות, כאשר על המוקד עומד אחד האנשים החזקים והמשפיעים ביותר בפוליטיקה הלבנונית מזה עשורים.
הערוץ האופוזיציוני "איראן אינטרנשיונל" דיווח היום (חמישי) מפי מקורות כי יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי מקבל יותר מ-500 אלף דולר מהמשטר האיראני כדי לתמוך באינטרסים של טהרן ושל חיזבאללה בלבנון. מדובר בסכום שוחד דרמטי הניתן לנביה ברי, פוליטיקאי בן 88 העומד בראש תנועת אמל בלבנון ומחזיק בהשפעה משמעותית על מדיניות הפנים והחוץ של המדינה.
הקשר בין ברי לבין הציר השיעי אינו מסתכם רק בדיפלומטיה, אלא גולש גם לשיתוף פעולה צבאי בשטח. נביה ברי מכהן במקביל כיו"ר הארגון השיעי אמל, שמחבליו משתפים פעולה עם חיזבאללה. עדות לכך ניתן היה לראות רק היום, כאשר דווח בלבנון על שלושה מחבלי אמל שחוסלו בביירות לצד מפקד בחיזבאללה.
לפי הדיווח של "איראן אינטרנשיונל", גורמים רשמיים בטהרן אמרו כי התשלום נועד "לקנות" אחדות בקרב ההנהגה השיעית בלבנון, כדי להבטיח שזו "תפעל בהתאם לאינטרסים של איראן, ולא לאינטרסים של לבנון". המימון הישיר הזה מסביר, לפי המקורות, מדוע ברי לא התנגד פומבית למתקפות של חיזבאללה נגד ישראל – פשוט משום שלא רצה להסתכן באובדן מקורות המימון שלו.
נכון לעכשיו אין אימות לדיווח ממקור אחר, וברי עצמו בחר בשתיקה רועמת. ברי לא התייחס לבקשה לתגובה של "איראן אינטרנשיונל", בעוד אחד מיועציו אמר כי הוא לא יגיב בשלב זה. גם נכון לעכשיו, ברי לא מסר תגובה לדיווח. הנתונים הללו מצטרפים לתמונה רחבה ומדאיגה של הזרמת כספי טרור ללבנון.
יש לציין כי לפי מחלקת האוצר האמריקנית – בכל שנת 2025 הועבר סכום של מיליארד דולר מהמשטר האיראני לחיזבאללה. נראה כי בטהרן לא חוסכים באמצעים כדי להבטיח שכלל ההנהגה השיעית בלבנון, הצבאית והפוליטית כאחד, תישאר מחויבת באופן מוחלט לאג'נדה האיראנית באזור.
סימני השאלה סביב יציבותו של המשטר האיראני הולכים ומתרבים, כאשר נראה כי הטלטלה הצבאית והתקיפות המתמשכות מחלחלות עמוק אל תוך מנגנוני הביטחון של המדינה. בעוד התקיפות על איראן נמשכות, בתוך המדינה מתקיימות עריקות בקרב כוחות הביטחון, תופעה המעוררת הערכות בדבר התקרבות קריסת המשטר.
המגמה החלה להתבהר כבר בתחילת השבוע, אז פורסם בערוץ 14 כי בדרגים הנמוכים של משמרות המהפכה נרשם גל של עריקות. כעת מתברר כי תופעה דומה מתחילה להופיע גם בתוך המשטרה האיראנית, מה שמעיד על שחיקה משמעותית בנאמנות הכוחות לממשל בטהרן.
היום (חמישי) פורסם בערוץ 14 כי המצב בשטח הופך למורכב יותר עבור הפיקוד הבכיר. על פי מקורות המקורבים למשמרות המהפכה, קצינים בדרג נמוך ובינוני במשטרה אינם ממהרים למלא אחר הפקודות המגיעות מלמעלה. לפי אותם מקורות, ישנם שוטרים שמסרבים לבצע פקודות, אחרים נמנעים מלהתייצב למשימות שהוטלו עליהם, ובמקרים מסוימים אף נרשמו נטישות של עמדות. עוד עולה מהמידע כי התקשורת בין הפיקוד הבכיר בשורות המשטרה לבין הכוחות בשטח כמעט ואינה מתקיימת. במצב כזה, כך לפי המקורות, רבים מהשוטרים פועלים לפי הבנתם האישית, ללא הנחיות ברורות מלמעלה.
למרות שהיקף העריקות עדיין אינו גדול במיוחד בשלב זה, המקורות המעורים בפרטים מעריכים כי מדובר בתהליך שממשיך להתפשט בהדרגה ומערער את שרשרת הפיקוד. לדבריהם, אחד הגורמים המרכזיים שמחמירים את המצב הוא הפגיעה הקשה בהנהגת ארגון הבסיג'. בשבועות האחרונים חוסלו בתקיפות מדויקות של ישראל מספר מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ובארגון הבסיג', דבר שפגע ביכולת הפיקוד והשליטה של הארגונים והותיר את הכוחות בשטח ללא הכוונה ברורה או מוטיבציה להילחם.
במקביל להתפוררות הפנימית בכוחות הביטחון, גם הרחוב האיראני נראה כמי שמאבד את הסבלנות כלפי ההנהגה המדינית. מקורות המעורים במתרחש מוסיפים כי גם ברמה הציבורית ניכר שינוי מסוים, ולדבריהם התקיפות נגד ישראל וארצות הברית כבר אינן מאחדות את הציבור האיראני כפי שהיה בעבר. הייאוש מהמצב הכלכלי והביטחוני מוביל לתסיסה גלויה, כאשר יותר ויותר אזרחים מחכים לרגע שבו יוכלו, כלשונם, "להיפטר מהגנבים שמנהלים את המדינה". נראה כי השילוב בין לחץ צבאי חיצוני להתפרקות משמעת פנימית מציב את טהראן מול אחד האתגרים הגדולים בתולדותיה.
המתיחות הפנימית בלבנון מגיעה לנקודת רתיחה חדשה, כאשר ארגון הטרור חיזבאללה מנסה לקדם מרד בצבא לבנון נגד החלטות הדרג המדיני ופעולותיו נגד הארגון – כך פורסם הערב (חמישי) במהדורת כאן חדשות. המהלך מגיע על רקע לחצים בינלאומיים כבדים המופעלים על ביירות מצד מדינות המערב והמפרץ.
העיתון הלבנוני אל-אח'באר, שופרו של חיזבאללה, דיווח היום כי ארצות הברית, צרפת וסעודיה מפעילות לחץ על ההנהגה הלבנונית לפטר את מפקד הצבא, רודולף הייכל, בשל הסחבת בפירוק חיזבאללה מנשקו. נשיא לבנון ג'וזף עאון, מפקדו הקודם של הצבא, לא נענה כרגע ללחצים אלה, אך נדמה כי הלחץ הפנימי בתוך שורות הצבא מהווה איום לא פחות משמעותי.
בתוך הצבא הלבנוני, המורכב מלא מעט חיילים וקצינים בני העדה השיעית, מתפתח גל התנגדות המשרת ישירות את האינטרסים של חיזבאללה. בעיתונות המזוהה עם חיזבאללה פורסם מכתב של קצינים לבנונים המזהירים את מפקד הצבא מהתפרקותו אם יפעל נגד חיזבאללה בכוח.
המכתב והביא גם לתגובה מהנשיא, שאמר הערב כי מדובר ב"הצהרה חשודה שמאיימת על אחדות הצבא, ומהווה ניסיון סחיטה". הניסיון של הארגון לערער את שרשרת הפיקוד הצבאית נתפס כשלב נוסף במאמץ של נסראללה לשמר את מעמדו הצבאי מול דרישות הקהילה הבינלאומית והדרג הפוליטי המקומי.
גורם פוליטי במחנה המתנגד לחיזבאללה אמר הערב לכאן חדשות כי הארגון מבינים שההנהגה בביירות לא צפויה לחזור בה מהחלטותיה נגדו, ולכן מנסה "לבחוש" בצבא ולקדם מרד של קצינים שיעים. המאבק הזה חושף את השבריריות של המוסדות הרשמיים בלבנון, כאשר הכוחות המתנגדים לארגון הטרור דורשים יד קשה יותר מהמפקדים בשטח.
לדברי הגורם, במפלגתו המתנגדת לחיזבאללה העבירו למפקד הצבא מסר שלפיו מחיר המלחמה כעת כבד יותר מזה שיגרום עימות עם חיזבאללה. באותו מחנה פוליטי מבהירים כי הגיעה שעת ההכרעה: "ההנהגה צריכה לזמן את מפקד הצבא ולהורות לו לבצע את החלטותיה נגד חיזבאללה. אם הוא לא מוכן – שיתפטר", אמר הגורם הלבנוני.
שיתוף פעולה מיוחד, ושירה משותפת של גדול הזמר ארז יחיאל יחד עם הקלידן והזמר אלחנן בידני, בשיר מיוחד לכבודה של השבת, למילים של גדול המשוררים: רבי אברהם אבן עזרא, בלחן עממי. המפגש בין קולו המחוספס והמרגש של יחיאל לבין הכישרון המלודי של בידני יוצר הרמוניה יהודית שורשית שמפיחה חיים חדשים בטקסט העתיק, ומזמינה את המאזינים להתנתק מטרדות היום-יום.
על המעטפת המוזיקלית הופקדו אנשי המקצוע המובילים בתחום, כאשר על הקלידים, התיכנותים והגיטרות חתום שי אסייג, שגם ביצע את המיקס והמאסטרינג PB יחד עם חליל מרטיט של מישל אסייג.
הקלטת השירה והמיקס הסופי בוצעו על ידי גיל נגר, כשהפן הוויזואלי זוכה לשדרוג מודרני באמצעות צילום של ארן חן וגרפיקה מרהיבה של בינה AI, המעניקים לשיר הוותיק חזות עכשווית ומרשימה.
תחושות האופטימיות הזהירות של תושבי הצפון, שהסכימו לשוב לבתיהם לאחר תקופת הפינוי הארוכה, התחלפו ביממה האחרונה בזעם ותסכול עמוק כלפי התנהלות מערכת הביטחון. האירועים החלו כאשר בכלי תקשורת זרים פורסם כי חיזבאללה מתכנן להוציא בלילה מטח כבד לעבר ישראל, מה שהוביל את ראשי הרשויות להנחות את התושבים לשהות בסמיכות למרחבים מוגנים לאורך כל הלילה. אלא שבדובר צה"ל מיהרו להוציא הבהרה כי מדובר ב"פייק ניוז" – קביעה שהתבררה כשגויה זמן קצר לאחר מכן, כאשר חיזבאללה ביצע במהלך הלילה מטח רקטי כבד, והתושבים נאלצו לשהות לאורכו במרחבים המוגנים.
הבוקר, בעקבות האירועים הדרמטיים, התקיימה שיחה קשה וטעונה בין ראשי הרשויות בצפון לבין מפקד עוצבת הגליל, תת-אלוף יובל גז. לפי הדיווח שנחשף בחדשות 12, ראשי הרשויות לא חסכו בביקורת על הפגיעה באמינותם מול התושבים. על הירי אתמול, אמרו לו ראשי הרשויות: "עשיתם לנו פיגוע הסברתי. 10 דקות לפני הירי אמרתם לנו שמדובר בפייק והוצאתם אותנו שקרנים מול התושבים. זה מצטרף לשקר שאמרו לנו שנה שאין חיזבאללה על הגדר ואין יכולת לשגר נ"ט". הדברים משקפים קו שבר עמוק ביחסי האמון בין הנהגת היישובים לבין הפיקוד הצבאי בגזרה.
מעבר לתקרית הנקודתית, ראשי הרשויות הביעו התנגדות נחרצת לאסטרטגיה המסתמנת של צה"ל בגבול לבנון. על תוכניות הצבא בלבנון, אמרו לו ראשי הרשויות: "אתם מוכרים לנו רצועת ביטחון מעלי אקספרס. זו תוכנית חלשה, אין פה הכרעה של האויב. אחרי שנתיים של גיהנום אנחנו בריקוד האחרון, לא מוכנים שעוד דור יחיה עם איום החיזבאללה". במסגרת הדרישות שהועלו בשיחה, פנו ראשי הרשויות לצבא וביקשו הארכת זמן התראה, בטענה כי הדבר אפשרי מבחינה טכנית, וכי גם במחיר של זיהויי שווא – הביטחון של התושבים קודם לכל, בדומה למדיניות הננקטת מול האיום האיראני.
מנגד, בכירי פיקוד צפון ניסו להסביר את התמונה האסטרטגית הכוללת והבהירו כי הזירה הראשית היא עדיין איראן, וכי כרגע בצפון מדובר בקרב הגנה – הלוחמים נמצאים בחזית לפני היישובים ועיקר הירי מופנה אליהם. בצה"ל מדגישים את ההישגים המבצעיים אל מול הביקורת האזרחית, ומעריכים כי עד כה חוסלו למעלה מ-300 פעילי חיזבאללה, בהם אנשי יחידת העילית "כוח רדואן" וחוליות נ"ט רבות. למרות הנתונים הללו, נראה כי בקרב תושבי הצפון והנהגתם, התחושה היא שהמערכה רחוקה מלהסתיים בדרך שתבטיח שקט ארוך טווח.
דרמת סייבר בינלאומית מטלטלת את ענף הרפואה בארצות הברית, כאשר אחת מחברות הציוד הרפואי הגדולות בעולם מוצאת את עצמה תחת מתקפה ישירה. החברה הרפואית אמריקאית "סטרייקר" (Stryker) הודיעה כי נפלה קורבן למתקפת סייבר איראנית שגרמה להשבתה עולמית של רשת מיקרוסופט שלה. עוד ציוד של החברה שככל הנראה נפגע מהמתקפה הוא מערכת המשמשת פרמדיקים להעברת נתוני מטופלים לבתי חולים.
מדובר באירוע בעל השלכות רוחב משמעותיות, שכן חברת "סטרייקר" היא מהחברות הרפואיות הגדולות בארה"ב. החברה מייצרת מגוון רחב של ציוד רפואי לבתי חולים, מדפיברילטורים ועד מיטות אמבולנס, ומציינת כי היא משרתת למעלה מ-150 מיליון מטופלים באמצעות הציוד והשירותים שלה.
זמן קצר לאחר שהחברה הודיעה כי הותקפה, קבוצת האקרים הקשורה לאיראן לקחה אחריות על המעשה, מה שקושר את האירוע באופן ישיר למתיחות הגיאופוליטית הגוברת. לפי הדיווח ברשת CNN, ב"סטרייקר" מנסים להרגיע את השותפים העסקיים ובתי החולים המסתמכים על שירותיהם.
בהצהרה ל-CNN, מסרה "סטרייקר": "אין בידינו אינדיקציות לתוכנת כופר או תוכנה זדונית אחרת ואנו מאמינים כי האירוע נמצא בשליטה. הצוותים שלנו פועלים במהירות כדי להבין את השפעת התקיפה על המערכות שלנו. 'סטרייקר' נקטה בצעדים להבטחת המשכיות עסקית כדי להמשיך לתמוך בלקוחותינו ובשותפינו".
המתקפה הנוכחית אינה מתרחשת בחלל ריק, והיא מהווה מימוש של חששות כבדים שהועלו במערכת הביטחון הבינלאומית בתקופה האחרונה. כבר עם תחילת המתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן התגברו האזהרות מפני מתקפות של האקרים איראנים על חברות ישראליות ואמריקאיות.
העובדה שהפגיעה הגיעה למערכות קריטיות המשמשות פרמדיקים בזמן אמת מדגישה את הפוטנציאל ההרסני של לוחמת הסייבר האיראנית. כעת, בכירי ענף הרפואה והסייבר בוחנים האם מדובר ביריית פתיחה לקמפיין רחב יותר נגד תשתיות אזרחיות במערב.
במערכת הביטחון מגבשים בשעות האחרונות תמונת מצב פסימית בנוגע לאפיק המדיני, אל מול הקשחת העמדות של ארגון הטרור מצפון. צה"ל מעריך בדיון סגור עם הדרג המדיני שכל יוזמות המשא ומתן של ממשלת לבנון ושל מדינות זרות ייכשלו, והוא מציג מיפוי של עמדות חיזבאללה במערכה הנוכחית.
לפי הדיווח שנחשף היום (חמישי) בחדשות 12, בצה"ל סבורים כי הארגון אינו מעוניין בפתרון דיפלומטי בשלב זה. לפי הדיווח אומרים גורמים בצה"ל בדיון: "חיזבאללה נכנס למערכה בתחושה שאין לו יותר מה להפסיד. הם בעמדה מקסימליסטית ולא מתכוונים להתפשר. נשיא לבנון רוצה לייצר מסגרת שיח אבל חיזבאללה לא בכיוון. יש להם מטרה אחת – לשמור על איראן".
הלך הרוח בצמרת חיזבאללה מצביע על ניתוק מוחלט מהרצון הלבנוני להרגיע את הרוחות, כאשר המטרה האסטרטגית של הארגון נשארת נאמנה לטהרן בלבד. גורם מודיעיני בכיר משקף בדיון עם הדרג המדיני שהמטרה של חיזבאללה היא אפילו שאפתנית יותר: "חיזבאללה מאמין שהוא יצליח להביא את ישראל להפסקת אש בלי שלישראל יהיה חופש פעולה.
שלא תהיה אכיפה. הגם שברור שהוא טועה לחלוטין, זה הלך הרוח שם". תפיסה זו של חיזבאללה מובילה את ישראל למסקנה כי הדרך היחידה לשינוי המציאות עוברת דרך עוצמה צבאית מוגברת בשטח.
המטח האחרון שהיה אמש בלבנון גרם לשינוי העמדה ובישראל וכמה מקורות מדיניים וצבאיים מדגישים שפני ישראל להרחבת הפעולה בלבנון. על הפרק עומדים מספר צעדים דרמטיים שנשקלים במערכת הביטחון, כולל כניסה קרקעית רחבה עד הליטני, כולל השמדת בתים בדרום לבנון בכפרים השיעים ששם מאוחסנים אמצעי לחימה.
בדרג הצבאי מבהירים כי אין שום מטרה לתפוס שטח כדי לכבוש אותו טריטוריאלית, אלא לתפוס שטח כדי להרחיק איומים ולהפעיל לחץ על הממשלה הלבנונית לעשות את מה שמוטל עליה. על הדרך, המבצע נועד להשיג יעדים טקטיים קריטיים, ובהם להרחיק את איום הנ"ט מהיישובים ולהרחיק את כוח רדואן צפונה מהיישובים, כך לפי דבריהם של גורמים במערכת הביטחון.
דרמה בקהילה היהודית במישיגן: חשד לפיגוע ירי משולב של ירי ודריסה הערב (חמישי) במרכז יהודי במישיגן שבארצות הברית. האירוע הקשה החל כאשר משאית התנגשה בעוצמה בבית הכנסת "טמפל ישראל" השוכן בווסט בלומפילד. מעוצמת ההתנגשות, המכונית עלתה באש, ומיד לאחר מכן החלו להישמע קולות ירי במתחם. לפי הדיווח, היורה התנגש עם משאית במרכז היהודי "טמפל ישראל" בווסט בלומפילד ולאחר מכן פתח בירי לעבר המתפללים במקום. כוחות ביטחון מקומיים וצוותי הצלה הוזעקו לזירה בעוד המתפללים נסים על נפשם.
בעקבות האירוע, שהתפתח במהירות לזירת טרור פעילה, מוסדות יהודיים בכל האזור התבקשו להישאר בסגר, כך לפי כלי תקשורת מקומיים במישיגן. בשטח נרשמה דריכות שיא כאשר שריף מקומי בזירה אמר שאדם פרטי הגיע למתחם בית הכנסת, וצוות האבטחה במקום התעמת איתו. כוחות ה-FBI הצטרפו במהירות לחקירה ולתגובה המבצעית בשטח כדי לנטרל את האיום. ראש ה-FBI קאש פאטל, מסר: "אנשי ה-FBI בזירה במישיגן עם שותפים, ומגיבים למה שנראה כמו אירוע דריסה וירי פעיל מחוץ לבית הכנסת".
לאחר דקות ארוכות של מתח וחרדה, כוחות הביטחון הצליחו לעצור את החשוד במעשה. הרשויות עדכנו כי למרבה המזל האירוע הסתיים ללא נפגעים בנפש, והמשטרה פתחה בחקירה לבירור המניע ונסיבות המקרה. למרות שהמשאית נשרפה כליל והירי בוצע מחוץ למבנה, הנס הגדול הוא היעדר הנפגעים בנפש. כעת בודקים ב-FBI האם מדובר בפעולה עצמאית של החשוד או שמא מדובר בחלק מתשתית רחבה יותר שביקשה לפגוע במטרות יהודיות במישיגן.
