חודש: אפריל 2026

שני צעירים ממשפחה ירושלמית שהגיעה לעיר נתניה, לרגל ימי בין הזמנים, נקלעו למצוקה בים. אחד מהם נמשה אל קו החוף כשהוא מחוסר הכרה וכעת מתנהלות סריקות נרחבות אחר אחיו הנעדר. חובשים ופראמדיקים של ארגוני ההצלה, ביצעו הכוחות פעולות החייאה בצעיר כבן 21, ולאחר שליבו שב לפעום, הוא פונה לבית החולים.

מנכ"ל הצלה־שרון מוישי רייכמן והחובשים, ניתאי אזוט ויהודה לוינשטיין, שהגיעו ראשונים למקום סיפרו: "הגענו במהירות אל קו החוף בעזרת אמבולנס וטרקטורון 4×4 של מד"א. מצאנו את הצעיר שוכב מחוסר הכרה בסמוך לקו המים לאחר שככה"נ טבע. יחד עם חובשים ופראמדיקים נוספים של מד"א, ביצעו בו פעולות החייאה מתקדמות שכללו עיסויים, הנשמות ומתן שוקים חשמליים ממכשיר הדפיברילטור שברשותנו ופינינו אותו לביה"ח לניאדו בעיר תוך כדי פעולות החייאה כשמצבו מוגדר אנוש. בנוסף, התקבל דיווח על נעדר נוסף ומתבצעות סריקות לאתרו. כוחות מתוגברים ערוכים במקום על מנת להעניק טיפול רפואי במידת הצורך."

יחיאל גוטליב ויעקב וזאנה חובשי איחוד הצלה מסרו: "נמסר לנו בזירה כי הוא נמשה מהמים ללא הכרה ע"י עוברי אורח שנתקלו בו טובע. ביצענו בו פעולות החייאה מתקדמות ולאחר שלבו שב לפעום הוא פונה להמשך קבלת טיפול רפואי בבית החולים לניאדו כשבשלב זה מצבו מוגדר קשה ולא יציב. כמו כן, נמסר על צעיר נוסף אשר נעדר במים וכוחות סורקים כעת לאיתורו".

חובש בכיר במד״א יוסף פרידמן הוסיף ותיאר את רגעי החרדה: ״נקראנו לטפל בצעיר בן 21 שטבע. הגענו לתוך החוף באמבולנס 4×4, וראינו אותו על החוף, לאחר שחולץ מהמים, כשהוא מחוסר הכרה ללא דופק וללא נשימה. התחלנו בביצוע פעולות החייאה מאומצות ופינינו אותו לבית החולים תוך ביצוע פעולות ההחייאה״. בשעות אלו נמשכים המאמצים לאיתור הנעדר השני בים, כאשר כוחות שיטור ימי ומתנדבים סורקים את האזור.

הציבור מתבקש לקרוע שערי שמיים ולהתפלל לרפואת יששכר דב בן שושנה ואברהם ישעיהו בן שושנה, בתוך שאר חולי ישראל.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הקרבת הקורבנות ביום השמיני. והתורה מביאה קורבנות מיוחדים שניתנו ביום הזה, ואומר הפסוק: "וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' וגו' כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ט', ד'). "נראה אליכם" – נראה אותיות אהרן. אליכם אותיות מיכאל. ויש מובא בספרים הקדושים שבאותו יום נתמנה מיכאל להיות שר ישראל.

בגמרא מנחות דף ק"י ע"א מובא מה שאמרו חז"ל שיש מזבח בנוי בשמים ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. ומה הם הקורבנות? אומרים תוספות (ד"ה ומיכאל) שיש מי שאומר שאלו נשמותיהן של צדיקים. וכתב אבינו הגדול מרן ראש הישיבה זצוק"ל בפירושו הנפלא 'בית נאמן' עה"ת (ח"ה עמ' קי"ט) שהרמז הוא שכנגד אהרן כהן גדול שמקריב כאן למטה, מיכאל שר ישראל מקריב גם כן קורבנות במזבח של מעלה. והוא מוסיף שאולי אפשר שכנגד הקורבנות שהקריבו כאן, אז נדב ואביהוא – שמתו באותו יום – הם היו הקורבנות שהקריב מיכאל.

עוד אומרת שם הגמרא במסכת מנחות: "בָּרְכוּ אֶת ה' כׇל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת" (תהלים קל"ד, א'). מי הם אלו שהם נקראים "עבדי ה'" – שהם כאילו מתעסקים בעבודת הקורבנות? "אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה". למרות ש-"עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות"?! הרי בלילות אין הקרבת קורבנות. אבל כן, יש פעולה שאם אדם עושה אותה גם בלילה, הרי היא כאילו קרבן. וזה לימוד התורה הקדושה. ולילות, לא רק לילה של חושך שאנחנו רואים. אלא יש גם רגעים של לילות. ואלו שהם עומדים ועוסקים בתורה גם כאשר קשה, גם כאשר חשוך, אלו נקראים "עסוקים בעבודה".

אוי! אבינו הגדול מרן ראש הישיבה זצוק"ל היה עוסק בתורה בשיא יסוריו. הוא היה שוכב בבית לוינשטין בלי יכולת לזוז, והיה כותב חידושים בעפרון כי בעט אי אפשר כי הדיו נוזל אחורה! וגם עיני ראו בכל פעם בבית החולים, למרות שהיה סובל, היה לומד. היה מושיט ידו כדי שיעשו בדיקות דם, דקירה ועוד דקירה, והוא ראשו בספר. זה "העומדים בבית ה' בלילות" – גם כאשר לילה! זה כמתעסק בעבודה. כמה דרך של חיים, כמה אור גדול הוא השאיר לנו ללכת בדרכו, ללכת לאורו! יהי רצון שזכותו תעמוד לנו, אמן.

שבת שלום ומבורך!

כבר במהלך החג היה ברור שמשהו (לא) קורה. לא היה צריך לחכות כדי להבין זאת. עצם העובדה שבבוקר החג התעוררו כולם ללא אותן אזעקות שהפכו כבר לשגרה, לימדה שמשהו דרמטי מתחולל בזירה הבינלאומית. עד מהרה הגיעו האישושים מעובדים זרים: טראמפ הכריז על הפסקת אש.

ההפתעה לא הייתה גדולה מדי. עוד טרם החג, כאשר הנשיא האמריקאי חזר שוב ושוב על איומיו תוך פירוט מדויק של חורבן איראן, היה נדמה שמדובר בפרק נוסף של "זאב, זאב". הציבור כבר הספיק להתרגל לסדרת הפעולות הקבועה: איומים וולגריים, אולטימטומים מרעידי עולם, ובסופם נסיגה דיפלומטית של הרגע האחרון.

המושג שטראמפ אוהב לשנן, בכל גזרה אפשרית מעזה, ביירות ועד טהראן הוא "קבלת הסכם או פתיחת שערי גיהנום". זה נשמע מאיים מאד בפעם הראשונה, אך כשהתברר שגם הפעם הוא מצא נתיב מילוט מהצהרותיו שלו, המסקנה הייתה שאין חדש תחת השמש בבית הלבן הנוכחי.

לזכותו של טראמפ ייאמר שלמרות הכל, הוא אינו רק איש של מילים אלא גם של מעשים. ראינו זאת בחיסול קאסם סולימאני, במבצע "עם כלביא" ובמערכה הנוכחית שבה האמריקאים הצטרפו לתקיפות הישראליות באופן פעיל. דווקא בגלל הרקע הזה, הציפיות ממנו הרקיעו שחקים, ומכאן נולדה תחושת החמיצות. כולם ידעו שהוא דמות בלתי צפויה שיכולה להתהפך ברגע, ולמרות זאת קיוו וייחלו שהפעם הוא אכן ילך "עד הסוף" וישמיד את המשטר האיראני כפי שהבטיח מעל כל במה.

אך טראמפ, כדרכו, משך את החבל עד הקצה וברגע האמת הוכיח שיש עדיין מרחב תמרון מדיני. באופן זה הוא סבור שאפשר להמשיך וללחוץ על מקבלי ההחלטות בטהראן בטרם ינחית את המכה הסופית.

האיראנים, כמו שאר העולם, נותרו מבולבלים מהלוחמה הפסיכולוגית שטראמפ מנהל נגדם. הם פשוט לא מסוגלים לקרוא את מהלכיו, במיוחד לאחר תרגילי ההטעיה המתוחכמים שלו בעבר. נראה שטראמפ מתענג על אי הוודאות שהוא יוצר. אצלו האינטואיציה גוברת על כל אסטרטגיה סדורה: הוא נהנה להשאיר את כולם (כולל את מדינת ישראל) בערפל קרב תמידי. כל הצהרה שלו הופכת לאירוע תקשורתי גלובלי שיוצר לחץ מאסיבי על מי שצריך.

השאלה הגדולה שכולם דשים בה כעת היא מה יקרה בתום השבועיים שהקציב להפסקת האש. האם הוא באמת יחזור למלחמה עצימה במידה והאיראנים לא יתקפלו תחת תנאיו, או שמא נחזור שוב לריטואל של הכרזות על "פתיחת שערי גיהנום" ונסיגה חוזרת חלילה? טראמפ מצליח לבלבל את כולנו, וייתכן שזהו בדיוק כלי הנשק החזק ביותר שלו.

מקהלת החמיצות

אם טראמפ נחשב לאיש שאינו צפוי בתגובותיו, הרי שבישראל וגם באיראן יש דברים צפויים ממש שאינם משתנים. ברור היה לכל, שמיד לאחר ההודעה האמריקאית על הפסקת אש, יכריזו האיראנים על "ניצחון". זאת למרות שהוכו קשות והתפרקו כמעט מכל נכסיהם. העולם כולו רואה כי מדובר ב"נמר של נייר", ללא חיל אוויר שהושמד כליל, ללא חיל הים שנמחק ובלי מנהיגם עלי חמינאי. ולמרות כך הם מכריזים "ניצחנו".

גם במדינת ישראל נרשמו תגובות צפויות. האופוזיציה ופרשני ה"פוזיציה" יצאו במחול כפול: מצד אחד מיהרו לציין עד כמה נתניהו נכשל במהלכי המלחמה, תוך שהם מבליטים את חוסר ההצלחה להרוס ולהשמיד כליל את איראן. מצד שני התקשו להסתיר את סיפוקם מכך, העיקר שנתניהו לא יזכה בתהילה שתתורגם למטבעות פוליטיות.

הגדיל לעשות (ולהצחיק) יו"ר מפלגת השמאל הקיצונית "הדמוקרטים", יאיר גולן, שפרסם הודעה כי "חיסול חמינאי היה טעות ולא תרם לביטחון מדינת ישראל. לא הכל נפתר בכוח צבאי". אלא שאותו גולן שכח לפתע את דבריו זמן קצר לאחר ביצוע החיסול, כאשר פרסם תמיכה נלהבת במילים: "חיסול חמינאי הוא צעד דרמטי ומשמעותי". באותה עת, יו"ר הדמוקרטים אף פירט מדוע החיסול הדרמטי היה מוצדק בעיניו, כשתיאר את חמינאי כ"אדריכל הטרור האזורי" וכמי שהציב את השמדת מדינת ישראל כיעד מרכזי. לאיזה גולן אפוא להאמין?

אבל גולן לא לבד במקהלה. עוד בטרם יצא החג, הרבה לפני שפרטי ההסכם בכלל נחתו על שולחן המערכות, כבר מיהרו ראשי "גוש השינוי" להכריז תוך חילול החג, על תבוסה ישראלית גורפת. יאיר לפיד, שבמשמרת הקצרה שלו מכר לנו את ההתרפסות בחוזה הגז מול חיזבאללה כ"הישג פנומנלי", מיהר לכתוב תגובות בקצב של מכונת ירייה. לשיטתו, מדינת ישראל הפכה ל"מדינת חסות" ונתניהו נכשל בכל מטרות המלחמה. כנראה שעבור לפיד, השמדת יכולות שאיראן לא תשקם עשור ופירוק משמרות המהפכה, הם עניינים זניחים לעומת האפשרות לגרד (במקרה הטוב) עוד חצי מנדט בסקרים.

האבסורד זעק לשמיים: אלו שנהגו לצעוק ולמחות נגד הירידה למקלטים וכניסה לממ"דים שנכפתה על הציבור, וקראו לסיים כבר את המלחמה, הפכו פתאום ללוחמניים ביותר בשכונה. עכשיו פתאום "מדינת ישראל חלשה" ו"ציר הרשע התחזק". נפתלי בנט, שיוצא בהצהרות כאילו הוא עדיין רלוונטי למישהו, מזהיר שהסכם משאיר את איראן "נקמנית". מעניין איפה הייתה הלוחמנות הזו כשחיזבאללה בנה את המפלצת על הגדר תחת ממשלתם.

למקהלה הזו מצטרפים כצפוי גם יושבי האולפנים. אותם פרשנים שביום השני למלחמה כבר דחפו ל"אסטרטגיית יציאה", מוצאים עכשיו פנאי לעקוץ את טראמפ ולגמד הישגים כבירים. במקום לשקף לציבור את גודל השעה ואת המציאות האסטרטגית שהשתנתה, הם מעדיפים להתבצר בפוזיציה של דכדוך וייאוש.

המטרה ברורה: אם נתניהו בתמונה, ההישג חייב להיות כישלון, ובלבד שהנרטיב של "הניצחון המוחלט" לא יתממש.

מבחן הפרוקסי

כפי שניתן היה לצפות, בעוד דוברי האופוזיציה מתחרים ביניהם מי יצליח לצייר תמונה קודרת יותר של "כישלון", נהגו במהופך הכתבים והפרשנים (המעטים) המזוהים יותר עם נתניהו והימין. הללו הבליטו כמובן את ההישגים, תוך שהם מדגישים את השמדת חיל האוויר וחיל הים האיראנים, בכירי המשטר שחוסלו וכן מטרות צבאיות לרוב. הדגש שלהם: מדינת ישראל לא רק הגנה על עצמה, אלא פירקה את נכסי האסטרטגיה של איראן לגורמים.

רשימת ההישגים נראית כמעט דמיונית: מהלומה פתיחה שהותירה את טהראן המומה, חיסולו של "אדריכל הטרור" עלי חמינאי, פגיעה אנושה במערכי הטילים ושלושה מטסי תקיפה יומיים שהבהירו לאיראנים ששמי המדינה שלהם הפכו למגרש המשחקים הפרטי של חיה"א הישראלי. האיראנים, שחשבו שהם חסינים, גילו שהם חשופים לחלוטין.

בניגוד לתחזיות האימה על אלפי טילים שיחריבו כאן ערים שלמות, שוגרו בסך הכל 540 טילים. התוצאה: 13 פגיעות ישירות בלבד ו-300 זירות פגיעה מרסיסים שהסתיימו בנזק מינימלי לעומת פוטנציאל ההרס. אי אפשר להגדיר זאת אחרת מאשר נס גלוי.

אך ההישג הדרמטי ביותר הוא קריסת תכנית ההשמדה האיראנית. האסטרטגיה להפוך למדינת סף גרעינית ספגה מהלומה אנושה: אתרים חשאיים הושמדו, מדענים סוכלו, ועל פי הדיווחים מארה"ב, כל שרשרת הייצור של הנשק הגרעיני נמחקה. איראן אולי תנסה לשקם את חלומותיה בעתיד, אבל היום היא כבר לא מדינת סף. היא מדינה שנאבקת על חמצן.

עם זאת, צריך להביט במציאות נכוחה: המשטר בטהראן עדיין עומד, והתנאים לחילופי שלטון טרם הושגו. האורניום המועשר חבוי עמוק באדמה, ולמרות השמועות על מבצעי קומנדו נועזים לחילוצו, רב הנסתר על הגלוי.

השאלה הגדולה היא מה יקרה בתום "שבועיים של חסד". טראמפ אמנם מאיים לחזור ולהילחם "במלוא העוצמה", אך בוושינגטון נושבות רוחות של סגירת אירוע. הלחץ הפנימי בארה"ב, ירידת מחירי הנפט והשפעתו של סגן הנשיא ג'יי די ואנס, מושכים לכיוון של סיום המערכה.

מדינת ישראל אמנם הייתה מעדיפה להמשיך בשיטוח היכולות לצד "הדוד מאמריקה", אך מבינה את גבולות הגזרה: כשנתניהו אומר "צייתנות", הוא מתכוון להבנה שהמפתח לשתי המלחמות  "עם כלביא" ו"שאגת הארי", נמצא בידיים של האיש מהבית הלבן. בשני המקרים סגר טראמפ את האירוע במפתיע ללא הודעה מוקדמת.

בסופו של יום, כל צד ימכור את נרטיב הניצחון שלו: ארה"ב תצביע על מיצרי הורמוז הפתוחים, איראן תתגאה בכך שהמשטר לא קרס, וישראל תתמקד בתיאום המושלם ובמחיקת היכולות המבצעיות של אויבתה המרה. אך ההישג המשמעותי ביותר נותר בזירה הלבנונית: טראמפ לא כפה הפסקת אש מול חיזבאללה. המערכה בצפון נמשכת בעצימות מלאה, ומציבה את איראן בפני דילמה בלתי אפשרית: האם להפקיר את הפרוקסי שלה למיטוט סופי, או להסתכן בחידוש האש האמריקאית על ראשה. זהו מבחן הפרוקסי בפעולה, והתוצאות שלו עשויות לשנות את פני האזור לעשורים קדימה.

"שומרי הסף"

השמאל הקיצוני מצא "ראיה מרשיעה" לכך שנתניהו "רוחש בוז לעמו" ורואה בו "בשר תותחים לצורך מימוש הזיותיו האימפריאליות". ומהי הראייה? העובדה שנתניהו המתין 18 שעות מרגע ההודעה של טראמפ על הפסקת האש, ולא יצא במהלך החג להודיע על כך לציבור. "השליט התחפש לשומר שבת וחג", כתבו בבוז.

ואכן נתניהו המתין עד צאת החג כדי למסור את הודעתו, והוא ראוי על כך לשבח. בעבר חיללה לשכת ראה"מ את השבת בהודעות פומביות כאלו ואחרות וספגה על כך ביקורת נוקבת ומוצדקת. יש לקוות שנתניהו הפנים זאת ומכאן ולהבא ינהג כפי שעשה הפעם. מכל מקום, בעיני השמאל הקיצוני זה לא מצא חן, והשנאה בעבעה בפרשנויות שלהם, רוויות דמגוגיה זולה.

לצד הביקורת על המלחמה ועל 40 הימים המתישים שגרמו למיליוני אזרחים להיות "טרוטי עיניים", נכתב ב"הארץ" (יוסי ורטר) כי "החרדים לעומתם לא יודעים מה לעשות עם הכסף שנשפך עליהם". כמה רוע צריך כדי להשוות בין הדברים, ומיד אחר כך להוסיף רשימת נפגעים ופליטים, תוך לעג פומבי ל"תריס של ח"כ גפני" שנפגע מרסיס. הכותב בחר כמובן להתעלם מהנזקים הרבים והנפילות בתוככי בני ברק רק כדי לשרת את הקו האנטי חרדי הקבוע.

כך או כך, בנאומו של נתניהו בצאת החג הוא הבליט כמובן את הישגי המלחמה, ואין ספק שהוא כבר מביט קדימה אל עבר הבחירות. נתניהו הבהיר כי "איראן חלשה מאי פעם וישראל חזקה כפי שלא הייתה מעולם", אך המבחן האמיתי להצהרה זו לא יהיה בנאומים אלא בפעולות. המבחן העליון של הממשלה יהיה הוצאת 440 הקילוגרמים של האורניום המועשר מאיראן, משימה שטרם הושגה ושנתניהו התחייב שתתבצע "בהסכם או בחידוש לחימה".

המערכה הנוכחית תימדד ביכולת לעמוד בהבטחה הזו מול המשטר בטהרן, שעודנו מחזיק במושכות למרות המכות הקשות. בעוד השמאל ממהר לסכם ב"כישלון מוחלט" והציניקנים מנסים לצייר אופוריה של סיום, המציאות מורכבת יותר: מדובר בשותפות היסטורית עם ממשל טראמפ, כזו שלא הייתה כמותה, ששינתה את המציאות הביטחונית של מדינת ישראל מאז השביעי באוקטובר.

הזירות לא נסגרות, הן רק מתחלפות: שבועיים של הפסקת אש באיראן מאפשרים כעת להשלים את המשימה בלבנון ולעבור מחדש לטיפול בחמאס המשתקם בעזה. העמידה על בידול הזירות היא הישג מבורך, אך היא זמנית בלבד ותיבחן בכל יום באופן מעשי.

מה שברור הוא שהוויכוח הפוליטי על גורל הגרעין האיראני עוד ילווה אותנו לאורך מערכת הבחירות, אך מעבר לכל השאלות על הטווח הקצר, המציאות בשטח מדברת בעד עצמה: שום דמגוגיה מבית היוצר של השמאל לא תצליח לטשטש את העובדה שהמאזן האסטרטגי באזור עבר טלטלה שטרם נראתה כמותה.

הלילה הקריטי

השעות הקטנות של ליל החג טרם פקיעת האולטימטום, וטרם ההחלטה על הפסקת האש ייזכרו בדברי הימים של המזרח התיכון כרגע שבו ה"סבלנות האסטרטגית" של איראן פגשה את ה"לחץ המקסימלי" של דונלד טראמפ.

זה לא היה משא ומתן דיפלומטי מנומס בטרקלינים ממוזגים, אלא הצבת אקדח טעון על הרקה של המשטר. על פי דיווחים ב"וושינגטון פוסט", טראמפ לא שלח שליחים עם הצעות פשרה, אלא שיגר ופרס מפות תקיפה מפורטות. המסר היה חד: "זהו ההסכם הטוב ביותר שתקבלו אי פעם, כי החלופות יגרמו לכם להתגעגע לסנקציות".

בשיאו של הלילה, כשהמתח בחדרי המצב בוושינגטון ובטהראן הגיע לנקודת רתיחה, הורה טראמפ על הקפצת מטוסי קרב לבסיסים קדמיים. זה לא היה תרגיל. זה היה הקדימון למלחמה ישירה.

בטהראן, שם המנהיג העליון הטרי מוג'תבא חמינאי, מנהל את ענייניו תחת מעטה חשאיות כבד ובאמצעות שליחים פיזיים מחשש להתנקשות, הבינו שהפעם האיומים מגובים בנכונות פוליטית וצבאית להגיע עד הקצה. כשטראמפ פרסם ש"ציוויליזציה שלמה תמות הלילה", הרעידה עברה מקירות הבונקר בטהראן ועד למסדרונות המועצה לביטחון לאומי.

המהירות שבה עברו האיראנים מהתבצרות אידיאולוגית לכניעה מוחלטת הייתה מדהימה אפילו בעיני דיפלומטים אירופים ותיקים. בתוך פחות מ-12 שעות, המשטר שחרט על דגלו את "ייצוא המהפכה" הסכים לפרק תשתיות טרור ולסגת מקווים אדומים שישראל וארה"ב סימנו על המפה. כל התנאים המוקדמים האיראנים הושלכו הצידה. איראן דרשה הפסקת אש מליאה, וקיבלה זמנית. כמו כן טענה כי מיצרי הורמוז לא ייפתחו לעד לארה"ב, והם נפתחים.

הכניעה האיראנית לא נולדה מרצון טוב, אלא מהכרה פשוטה: מול טראמפ, הברירה היא חתימה או השמדה.

הצגת הניצחון

ברגע שהפסקת האש נכנסה לתוקף, החלה בטהראן מערכה שנייה ולא פחות יצרית: המלחמה על הקרדיט. בזמן שמיצרי הורמוז נפתחים מחדש תחת איום אמריקאי, בכירי המשטר האיראני עסוקים בדו קרב של הצהרות. כל אחד מהם מנסה למכור לציבור המפוחד את הכניעה כ"ניצחון"  ובעיקר לנכס לעצמו את התואר "מוביל ההפוגה".

היריבות הפנימית זלגה במהירות לכלי התקשורת המזוהים עם משמרות המהפכה. מצד אחד, שר החוץ עבאס עראקצ'י, מיהר להוציא הודעה בשם המועצה העליונה לביטחון לאומי. מצד שני, יו"ר הפרלמנט קאליבאף, ניסה להעמיד את עצמו בראש המשלחת לשיחות בפקיסטן, רק כדי להיבלם בתוך חצי שעה על ידי גורמים שטענו כי "הדבר טרם סוכם".

אפילו הנשיא מסעוד פזשכיאן, שנשאר מחוץ לחדר המשא ומתן, מיהר לשחרר הצהרה סמלית כדי להזכיר לציבור האיראני שלמדינה עדיין יש נשיא, גם אם אין לו באמת מילה במערכת.

המהומה הפנימית הזו בטהראן חושפת את השבריריות של המשטר ביום שאחרי המכה הקשה. האמריקאים, בצעד מחושב, בחרו להשאיר את מוג'תבא חמינאי בחיים לא מתוך חולשה, אלא כדי שתהיה כתובת אחת בעלת סמכות שתוכל "לחתום בשם המשטר" ולהחזיק את ההסכם מול מוקדי הכוח הפנימיים.

וכך בזמן שבירושלים ובוושינגטון מחכים לראות אם איראן באמת תוציא את האורניום המועשר מהמדינה כמו שהבטיחה, בטהרן ממשיכים בהצגה. הם פותחים את המיצרים ומכריזים על 'ניצחון' מתוך הבונקרים. הם מקווים שהאזרחים האיראנים, אלו שרק לפני לילה ברחו מהבתים מפחד מהפצצה אמריקאית, יאמינו לשקרים שלהם.

האמת הרבה פחות מורכבת ואפילו פשוטה: מאחורי כל הדיבורים על "ניצחון איראני", מסתתרת כניעה של משטר שנלחץ לקיר ולא נותרה לו שום ברירה אחרת.

גמלים פורחים

בתוך כל המולת המלחמה, כשהאש בחזיתות עודנה יוקדת, התחוללה בימי חול המועד, מהומה לא קטנה גם בתוך לשכת נתניהו. זה החל עוד קודם החג, עם חשיפת התבטאויותיו המביכות של הדובר זיו אגמון, שכללו פנינים גזעניות על "בבונים" ו"אפריקה". זה המשיך בזיגזג מפואר של נתניהו: תחילה ניסיון להשאירו בתפקיד תחת מעטה של "סליחה ומחילה" לאחר התנצלות של אגמון. מיד לאחר מכן זה הסתיים בהתקפלות מהירה ומביכה של נתניהו מול זעמם של חברי הכנסת מהליכוד, שדרשו את פיטוריו של הדובר.

פרשה זו גרמה גם לתומכי נתניהו להצביע על הבעיה העמוקה בלשכת ראה"מ. הלשכה שאמורה להיות הומוגנית ומלוכדת בניהול ענייני המדינה נראית פחות כמו מרכז עצבי של מדינה במלחמה, ויותר כמו מוצב הנמצא תחת מצור תמידי. קשה לנהל מערכה אסטרטגית כאשר בכירי הלשכה נקראים השכם והערב לחקירות, שחלקן, כפי שצף ועולה לאחרונה, נראות כמו ניסיון נואש לייצר כותרות יש מאין.

כבר לא מדובר רק בביקורת פוליטית. כפי שהעיד השופט מנחם מזרחי בפרשת "הבילד", ישנן חקירות שבהן תילי תילים של חשדות מתבררים כ"גמלים פורחים באוויר". כששופט בכיר מטיח ביקורת כה נוקבת על מחדלי חקירה ועל רדיפת סרק, אי אפשר שלא לתהות כמה מהאנרגיה השלטונית מתבזבזת בחדרי החקירות במקום בחדרי המצב. היכולת לשמור על רציפות תפקודית נפגעת אנושות כאשר כל יועץ הופך לחשוד פוטנציאלי וכל שיחה פנימית מוקלטת ומתועדת.

ולמרות הנסיבות המקלות לכאורה, קיימת ביקורת עניינית על ראה"מ ועל שרשרת המינויים המביכים שלו. את מקומו של אגמון אמור למלא עדו נורדן, ששמו עלה לכותרות לא בשל חזונו המדיני, אלא בשל תגובות שכתב ברשתות החברתיות שבהם הוא (או מישהו בשמו, לדבריו) מנהל שיחות עידוד עם עצמו. בין אם מדובר ב"תגובות מזויפות" כטענתו, ובין אם בשיטה מביכה של האדרה עצמית, המסר העובר לציבור הוא של כאוס ניהולי.

מותר כאמור וצריך לבקר את נתניהו על הזיגזגים הללו. פעם דורון כהן לנציבות המדינה ופעם אלי שרביט לשב"כ, מינויים שמתאיידים עוד לפני שהתייבשה הדיו על כתב המינוי. מינויים אלו עוררו ביקורת אפילו בקרב אנשיו פנימה.

גם במקרה של אגמון, פורסם על מחלוקת פנימית בתוך הלשכה, בין מתנגדיו לתומכיו. אפשר היה לחוש זאת גם בדיווחים ב"חדשות 14", שם נתניהו מקבל בדרך כלל תמיכה גורפת. הפעם לא נטו לו חסד והביקורת הייתה נוקבת.

חניה לטווח קצר

גם בימי חול המועד נמשכו הקרבות בתוך האופוזיציה. מי שליבו אותם הפעם היו הפרשנים תומכי השמאל, שקראו לגדי איזנקוט לוותר לנפתלי בנט ולהצטרף אליו כמספר שתיים כדי להבטיח ניצחון על נתניהו. אחרים כבר הרחיקו לכת וקראו לשניים לגבש הסכם רוטציה מראש, במידה ויצליחו להרכיב את הממשלה הבאה. אולם כפי שנראה כעת, הדרך לאיחוד עוברת דרך קרב ירושה יצרי שלא בטוח שיסתיים בלחיצת יד.

במבט על המפה הפוליטית של גוש ה"שינוי", אפשר להבחין בסינון טבעי ואכזרי. מה שהחל כזירה צפופה של טוענים לכתר, כל ראשי מפלגות האופוזיציה, הצטמצם לשני שחקנים מרכזיים שדחקו את כל היתר הצידה.

באגף הימני של הגוש, הצליח בנט להביס את שותפיו (יריביו), גדעון סער, שעשה מהלך חכם מבחינתו והצטרף לליכוד, ואביגדור ליברמן, שהצהיר בכל הזדמנות כי הוא רואה עצמו מתאים יותר מאחרים לראשות הממשלה.

ליברמן שנהג לומר כי הוא היחיד שמילא את שלושת התפקידים הבכירים – ביטחון, חוץ ואוצר, מוצא את עצמו בסקרים הרחק מאחורי המומנטום של בנט. ליברמן (וכמוהו רבים) אמנם טוען שהמצב של בנט בסקרים מתעתע וכי במציאות הוא חלש ביותר ויסיים עם "חד ספרתי". אולם בשלב הנוכחי בנט חזק מליברמן בסקרים וזה מה שקובע כרגע בגוש השינוי.

עם זאת הדרמה האמיתית התחוללה באגף המרכז-שמאל. מי שהיה פעם "יקיר הסקרים" עם 38 מנדטים דמיוניים, בני גנץ, מצא את עצמו מחוץ למשחק. המהפך של גדי איזנקוט היה דרמטי: הוא סירב להישאר בצל של גנץ, פרש, ובאופן שהפתיע רבים הפך למגנט של קולות המחנה. השילוב בין הרקע המבצעי, הצניעות האישית והמעמד של אב שכול בתקופת מלחמה, יצר עבורו כוח פוליטי שסחף אחריו גם את מצביעי יאיר לפיד ויאיר גולן.

כעת, הזירה מתנקזת לעימות ישיר בין בנט לאיזנקוט על הנהגת הגוש כולו. בנט מחזיק ב"מגרש חנייה" גדול של קולות, אך כזה שנראה לאחרונה לא יציב, בעוד איזנקוט נמצא במגמת עלייה עקבית. לפיד, מצדו, מנסה להילחם על הרלוונטיות שלו ותוקף את שניהם בטענה ש"אין לסמוך עליהם", אך נדמה שהציבור כבר סימן את המועמדים המובילים שלו.

איזנקוט כבר הבהיר שאין לו כוונה לשמש כ"כינור שני" פעם נוספת. הוא לא עזב את גנץ כדי להפוך לעוזרו של בנט. מנגד, בנט משוכנע שהוא המועמד האולטימטיבי ואין לו כל כוונה לוותר על הבכורה. הוויכוח הזה, שמתנהל כרגע על דפי העיתונים ובין הפרשנים, יהפוך בקרוב למבחן המעשי של הגוש: האם האגו והשאיפות האישיות יאפשרו איחוד, או שמא הקרב על ההנהגה יסלול שוב את דרכו של נתניהו לניצחון בטוח. ההכרעה עדיין רחוקה.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של 'יתד נאמן'

תיעוד חדש מדרום לבנון חושף את רגעי המרדף והחיסול של חוליית מחבלים על ידי חיל האוויר וכוחות אוגדה 91.

שלשום (ד׳), כוחות צוות הקרב החטיבתי 769 זיהו חוליית מחבלים סמוך לכוחות הפועלים במרחב. אחד המחבלים זוהה מסתתר בשיחים, ומיד לאחר הזיהוי, המחבל חוסל על ידי חיל האוויר, בהכוונת כוחות האוגדה. בעת החיסול זוהה והותקף רכב טנדר לבן שנמלט מהמתחם ובו שאר חוליית המחבלים, שהושמדו יחד עם הרכב.

חיל האוויר ממשיך לסייע לכוחות האוגדה בפעילות הקרקעית ותקף בהכוונתם מחסן אמצעי לחימה ותשתיות טרור נוספות של חיזבאללה. במהלך השבוע האחרון בלבד – חוסלו יותר מ-40 מחבלים והושמדו למעלה מ-50 תשתיות טרור בהכוונת האוגדה, כאשר כוחות האוגדה חיסלו עד כה מאות מחבלי חיזבאללה.

בתוך כך, כחלק מהמאמץ לסיכול ושיבוש יכולות הירי של ארגון הטרור חיזבאללה, צה"ל תקף והשמיד עד כה יותר מ-200 משגרי רקטות ובהם כ-1,300 קני שיגור. במקביל לפעילות בשטח, צה"ל פוגע אנושות בשרשרת הפיקוד של הארגון. השבוע חוסל עלי כאמל עבר אלחסן, אחראי הארטילריה ביחידת נאצר של ארגון הטרור חיזבאללה.

בנוסף, חוסלו יותר מ-250 פעילי ארטילריה של ארגון הטרור חיזבאללה, בהם 15 מפקדים האחראים על מערכי הארטילריה בגזרות השונות. בצה"ל מסכמים ומדגישים כי צה"ל ימשיך לפעול בעוצמה נגד ארגון הטרור חיזבאללה ולא יאפשר פגיעה באזרחי מדינת ישראל ותושבי הצפון בפרט.

במעונו של הגר"י משדי, אב"ד מדרש הוראה ורב קהילת היכל השם בבני ברק, נערך מעמד מרגש של שמחת החג והקבלת פני רבו, לצד בירור הלכתי מעמיק.

אברכי הקהילה הגיעו למעונו של הרב, בעל סדרת ספרי ההוראה "הורני חוקיך" ו"יוסף טוהר", כשהם מלווים בכלי נגינה ותחת ניצוחו של נגן הקלרינט דוד קליגר, שסחף את הקהל בשירי הלל והודאה לכבוד המועד.

במהלך המעמד, שיתף הגר"י משדי את האברכים ומורי ההוראה בשיעור מרתק שעסק בהליכות והנהגות, וכן בשאלות מעשיות בכשרות מוצרים בפסח שנידונו בשולחן החג.

בסיום המפגש המרומם, חילק הרב לבני הקהילה "לחיים" ובירך את הנאספים.

צילום: איתי קצב

בפרשת שמיני אנו פוגשים באחד הרגעים המטלטלים ביותר בדברי ימי עם ישראל. בעיצומם של ימי המילואים, בשיא השמחה של חנוכת המשכן, מתרחש האסון הגדול: נדב ואביהוא, שני בניו הגדולים של אהרן הכהן, נפטרים בהקריבם "אש זרה" לפני ה'. אהרן ובניו הנותרים, אלעזר ואיתמר, מוצאים את עצמם במצב של "אוננות" – מצב הלכתי שבו אדם שמת לו קרוב משפחה בטרם הקבורה, אסור לו באופן עקרוני להקריב קורבנות.

אלא שבאותו יום חל גם ראש חודש, והיה צורך להקריב את שעיר החטאת של ראש חודש. משה רבנו, בראותו כי שעיר החטאת נשרף ולא נאכל על ידי הכוהנים, פונה בביקורת נוקבת אל אלעזר ואיתמר: "מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ?". משה מדגיש כי אכילת הכוהנים היא היא המכפרת על העם.

תשובתו של אהרן למשה מהדהדת עד היום: "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'?". אהרן מסביר כי הוא הבין שיש להבחין בין קורבנות השעה (הוראה זמנית של משה לאותו יום) לבין קורבנות הדורות (כמו חטאת ראש חודש). לשיטת אהרן, אסור היה לו לאכול מקורבן הקבוע לדורות בעודו אונן.

כאן מתרחש רגע מופלא של גדלות אנושית ורוחנית. התורה מעידה: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו". רש"י הקדוש, מבאר שמשה רבנו הודה מיד בטעותו ולא בוש לומר: "לא שמעתי". הוא לא ניסה להצטדק או להשתמש בסמכותו כמנהיג, אלא הודה על האמת.

לכאורה, ניתן לשאול: האם זוהי באמת מעלה כה גדולה? האם היינו מצפים ממנהיג בשיעור קומה של משה רבנו, "איש האלוהים", לפעול אחרת ולא להודות על האמת? מדוע התורה מוצאת לנכון לשבח אותו על דבר שנראה לנו כביכול מובן מאליו?

התשובה לכך מלמדת אותנו יסוד עצום לחיים: שום דבר בעולם אינו מובן מאליו. התורה מבקשת להפוך את כיוון המחשבה שלנו. גם אם אדם רם מעלה עושה מעשה שנראה קטן או מתבקש לפי שיעור קומתו, חובה עלינו לשבח אותו על כך. לפני הקדוש ברוך הוא, גם דברים שנראים קטנים הם עצומים וגדולים.

שני לימודים כבירים עולים מכך: הראשון שאסור לנו להמעיט בערכו של אף מעשה טוב, ולו הקטן ביותר, שאנו או שזולתנו עושים. והשני, עלינו לסגל לעצמנו מבט שמעריך ומתפעל מכל נקודת אור. גם כשאדם גדול פועל כראוי, אין לומר "זה ברור שהוא ינהג כך", אלא יש להגדיל את המעשה בזכוכית מגדלת.

מנגד, את הפגמים והמומים עלינו ללמוד להקטין – להסתכל עליהם דרך הצד השני של העדשה, המקטין את הדברים. כי "כל הפוסל – במומו פוסל". רק על ידי העצמת הטוב והתמקדות ביופי שבכל מעשה, יכול האדם לזכות ולגדול עוד ועוד בעבודת השם.

שבת שלום ומבורך!

פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום חמור נגד משה לחוביץ, צעיר חרדי תושב העיר כבן 21, המואשם כי פעל כסוכן בשירות המודיעין האיראני. על פי עובדות כתב האישום, לחוביץ נאשם בביצוע "עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב ועבירות נוספות", לאחר שגויס על ידי גורם עוין בזמן שחיפש עבודה ברשת.

הקשר החל מול אדם שהציג עצמו בכינוי "מייקל", ובמסגרתו התבקש הצעיר לבצע משימות שונות שתועדו וצולמו באתרים אסטרטגיים ברחבי הארץ, לרבות בירושלים וברעננה. בתמורה לפעולות אלו, קיבל הנאשם תשלומים במטבעות דיגיטליים שנאמדו באלפי דולרים.

בפרקליטות מדגישים כי "בשלב מסוים הבין לחוביץ כי מדובר בגורם הפועל מטעם איראן, אך למרות זאת המשיך בקשר עמו וביצע עבורו משימות שונות, אשר היה בהן כדי לסייע לאיסוף מידע, וזאת גם במהלך מבצע 'עם כלביא'".

לצד העבירות הביטחוניות החמורות, נחשף בכתב האישום כי לחוביץ אף נהג ברכב ללא רישיון נהיגה כחלק מפעילותו. לאור חומרת המעשים והחשש לביטחון המדינה, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, כשהיא מציינת כי לחוביץ "קיים קשר עם גורם שפעל מטעם המודיעין האיראני וביצע עבורו משימות שונות בתמורה לתשלום".

פרשה זו מצטרפת לשרשרת ניסיונות איראניים להפעלת סוכנים בתוך ישראל שנחשפו לאחרונה. רק אתמול נודע כי יוגש כתב אישום נגד עמי גיידרוב, תושב חיפה בן 22, שחשוד כי תכנן לפגוע בראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וייצר חומר נפץ עבור גורמי מודיעין איראניים.

כמו כן, בחודש שעבר הוגש כתב אישום נגד נער בן 14 שריסס גרפיטי מאיים על ביתו של שר החוץ גדעון סער בהנחיה איראנית. רצף האירועים הללו חושף את המאמצים הכבירים של משטר האייתוללות לגייס צעירים ישראלים למשימות ריגול וטרור תמורת כסף, תוך ניצול פלטפורמות דיגיטליות וחיפוש עבודה תמים לכאורה.

מטח ירי כבד של ארגון הטרור חיזבאללה נמשך לאורך הלילה והבוקר לעבר יישובי הגבול, כאשר לפני זמן קצר התקבל דיווח על נפילת פריטי אמל״ח במושב משגב עם שבאצבע הגליל. כתוצאה מהנפילות נגרם נזק במקום ודווח על נפגעת חרדה, כששוטרי המחוז הצפוני, לוחמי מג"ב וחבלני משטרת ישראל פועלים בזירה להסרת סיכונים.

במשטרה פנו לציבור בבקשה "להיות קשובים ולהישמע להנחיות, לא להגיע לאתרי נפילות טילים ואתרי הרס, לא לגעת בחלקי יירוט, ולאפשר לכוחות המשטרה וההצלה לבצע פעולות מצילות חיים".

במהלך הלילה נרשמה התפתחות משמעותית כאשר בוצע ירי מלבנון לעבר העיר אשדוד. לראשונה, הופעלה התרעה מקדימה בחלק מהמקומות, בהתאם למדיניות פיקוד העורף שהוכרזה בשבוע שעבר. התושבים באשדוד קיבלו התרעה מוקדמת של כ-2.5 דקות לפני האזעקה הרגילה, ובסך הכל עמדו לרשותם 3.25 דקות להתמגנות לפני פגיעת הטיל.

האירוע התרחש לאחר שדובר צה"ל הזהיר בשעות הערב כי "בהתאם להערכת המצב ולאור ירי משטח לבנון מהבוקר, ייתכן ירי לעבר אזורים נוספים במדינת ישראל בשעות הקרובות". בצה"ל הדגישו כי "בשלב זה יש לגלות עירנות, לנהוג באחריות ולהישמע להנחיות פיקוד העורף".

בתגובה לירי הכבד, צה"ל פתח בסדרת תקיפות נרחבת ובסגירות מעגל מהירות. כשעה לאחר חצות הודיע דובר צה"ל כי הצבא תקף מהאוויר כ-10 משגרים שירו לעבר צפון הארץ, והוסיף כי "גם ברגעים אלו, צה"ל ממשיך לאתר ולהשמיד משגרים נוספים". המערכת הצבאית הבהירה כי "צה"ל ערוך בהגנה ובהתקפה" וכי הציבור יעודכן במידה ויחולו שינויים נוספים בהערכת המצב.

כוחות המשטרה נותרו פרוסים בכל הגזרות כדי לשמור על ביטחון הציבור ולטפל בזירות הנפילה השונות.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, קיים אתמול סיור שטח ועמידה על מוכנות הכוחות בפאתי בינת ג'בייל שבדרום לבנון. במהלך שיח עם המפקדים הבהיר הרמטכ"ל כי הפעילות הצבאית נמשכת במלוא העוצמה במטרה להסיר את האיום על תושבי הצפון. "צה״ל נמצא במצב של מלחמה, אנחנו לא בהפסקת אש, אנחנו ממשיכים להילחם פה בגזרה הזאת, זו גזרת הלחימה העיקרית שלנו. באיראן אנחנו בהפסקת אש, ואנחנו יכולים גם שם בכל רגע לחזור ללחימה, ובצורה עוצמתית מאוד", הדגיש זמיר בפני הלוחמים.

בדבריו פירט הרמטכ"ל את השינוי האסטרטגי באזור ואת הפגיעה הקשה ביכולות האויב. "בלבנון אנחנו ממשיכים להעמיק את ההישגים שלנו, אנחנו ממשיכים להעמיק את הפעילות שלנו. המקום שבו אתם נמצאים הוא חשוב מאוד, זה בלבנון, זה מול חיזבאללה. פה אנחנו פועלים, אנחנו מפעילים הרבה אמצעים, הרבה יכולות שלנו. ההישגים בכלל של המלחמה הזאת עד כה הם הישגים היסטוריים. איראן שלפני המלחמה הזאת היא לא אותה איראן, היא הרבה יותר חלשה. והמכה שאיראן ספגה היא מכה שמשפיעה על חיזבאללה, כי חיזבאללה מבין שהוא עכשיו מבודד. הוא מבודד בתוך לבנון, הוא מבודד מהעורף האסטרטגי שלו, ממי שמממן אותו, מי שמספק לו אמל״ח, ולכן זה הישג מאוד משמעותי".

זמיר התייחס גם למצב התפקודי של ארגון הטרור בעקבות המהלומות האחרונות: "בעוד הכוחות שלנו פועלים במרחבי החזית ובעומק החזית, אתמול נתנו מהלומה מטכ״לית-פיקודית בביירות, בבקאעה, ואני אומר לכם – הארגון נמצא בזעזוע עמוק. הם עזבו את הדאחייה, הלכו למקומות אחרים, לצפון ביירות ולכל מיני רובעים אחרים, ומשם ניהלו את הקרב. חיזבאללה פוגש את מטוסי הקרב שלנו, גם בחזית וגם בעומק. הוא פוגש את הכוחות היבשתיים שלנו, אנחנו מסירים את האיום הישיר מהיישובים שלנו. זה אירוע מאוד משמעותי, זה הישג מאוד חשוב. אנחנו בכל המקומות – כמו שאנחנו בעזה, כמו שאנחנו בסוריה – גם פה בלבנון. אנחנו נמצאים קדימה, ואנחנו חוצצים באמצעות הכוחות שלנו, הרק״ם שלנו, החיילים שלנו, בין האויב לבין היישובים. זה התפקיד שלנו, זו המשימה".

לסיום, הביע הרמטכ"ל הערכה עמוקה לכוחות המילואים והסדיר הפועלים בגזרה: "אני חושב שהמשימה הזאת היא משימה מאוד ברורה. הרבה הערכה לאנשים – פשוט האנשים הכי טובים בעולם, עם הרוח האדירה, ואחר כך מגיעות גם היכולות הכי טובות בעולם. אני חושב שאני לא זוכר בתולדות צה״ל צק״חים, חי״ר, שריון והנדסה עם יכולות כל-כך חזקות. אז הרבה הערכה, שמרו על עצכם ותעמדו במשימות. בהצלחה".

סערה דיפלומטית חריפה פרצה בעקבות דבריו של שר ההגנה של פקיסטן, ח'וואג'ה אסיף, המתווכת במו"מ בין ארצות הברית לאיראן, שפרסם ציוץ אנטישמי בוטה ברשת החברתית.

בפוסט שעורר זעזוע נכתב: "אנשים חפים מפשע נהרגים על ידי ישראל, בהתחלה בעזה, אחר כך באיראן ועכשיו בלבנון, שפיכות הדמים ממשיכה בשיא כוחה. אני מקווה ומתפלל שהאנשים שיצרו את המדינה הסרטנית הזו על אדמה פלסטינית כדי להיפטר מהיהודים האירופאים נשרפים בגיהנום". הציוץ המקומם נמחק בהמשך, אך גרר תגובות חריפות מצד הדרג המדיני בישראל ומצד הממשל האמריקני.

בלשכת ראש הממשלה תקפו את ההתבטאות ומסרו כי "קריאתו של שר ההגנה של פקיסטן להשמדת ישראל היא מקוממת. זהו אינו סוג של התבטאות שניתן לקבל משום ממשלה, ובוודאי לא ממדינה שטוענת שהיא גורם ניטרלי המתווך לשלום". שר החוץ גדעון סער הגיב בחריפות עוד קודם לכן ומסר כי "ישראל רואה בחומרה רבה את עלילות הדם האנטישמיות המובהקות האלה מממשלה הטוענת ש'תתווך לשלום'. לקרוא למדינה היהודית 'סרטן' זה למעשה לקרוא להשמדתה. ‏ישראל תגן על עצמה כנגד טרוריסטים הנשבעים להשמידה".

לגינויים הצטרף שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי: "אני רואה ממקור ראשון שישראל רוצה להימנע ממוות של תושבים, אבל אני מבין למה ישראל נלחמת. חמאס טבח בתושבים ישראלים. חיזבאללה שיגרו אלפי רקטות לעבר בתים ישראלים ואיראן מאיימת באלפי טילים ובנשק גרעיני. רוצים שלום? עצרו את איראן ואת השלוחים שלה".

הדברים כאמור, נאמרו על רקע המתיחות הביטחונית הרב-זירתית, כאשר פקיסטן מנסה למצב עצמה כמתווכת אזורית בעוד בכיריה משתלחים בישראל באופן חסר תקדים.

פשט המנהג בקהילות ישראל השונות, לאפות בשבת שלאחר חג הפסח, חלה בצורת מפתח. המקור הקדמון ביותר שנמצא לכך, הוא תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש, רבי אברהם יהושע השיל זיע"א בעל ה-'אוהב ישראל' מאפטא.

ה-'אוהב ישראל', מביא בספרו כמה טעמים למנהג זה ומציין כי מדובר במנהג מימים קדמונים וכך עיקר דבריו: "המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר פסח במפתחות. ונעשה על החלה צורת מפתח ומנהג ישראל תורה הוא וצריך טעם. כבר ביארנו טעמים על זה לעיל והנה יש עוד לאלוה מילין טעם אחד על פי פשוטו כי הנה בעת הזאת כשאכלו ישראל מן המן, מהקרבת העומר ואילך לא אכלו עוד מן המן כמו שאמר הכתוב (יהושע ה, יא) ויאכלו ממחרת הפסח מעבור הארץ. ואמרינן בגמרא (קדושין לז:) ממחרת עד השתא לא אכול. ומאז התחילו לאכול מתבואת הארץ והיו ישראל צריכין לפרנסה כי עד עתה היה להם המן. וזאת ידוע שלכל דבר יש שער, כמו שאנחנו מתפללין שיפתח לנו ה' יתברך שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו ה' יתברך שערי פרנסה".

רבי אברהם יהושע השיל זיע"א, מציין טעם נוסף לדבר, על פי תורת הסוד וליודעי הח"ן: "שבת שלאחר פסח הוא תמיד בשבוע שניה שבספירה והשבוע הזאת הוא בחינת גבורה בחינת זהב, אך שהוא מנוקד בכסף נקודות פתח ומורה שנעשה פתח ושער להיות באים כל הברכות ולכל פתח ושער יש מפתח לכן עושין צורת מפת על החלות".

אם עוד לא אפיתן חלה שכזו השבת, 'המחדש' בחר עבורכן מתכון קליל שיקטוף עבורכן מחמאות מכל המשפחה.

רכיבים:

1 ק"ג קמח

2  כפות שמרים יבשים

חצי כוס שמן

5 כפות סוכר

חצי כף מלח

2 וחצי כוסות (זכוכית, לא חד פעמי) מים פושרים

רכיבי הציפוי:

1 ביצה

1 כף סילאן

שומשום

קצח – לא חובה

אופן ההכנה:

שמים את השמרים בקערה יחד עם כף סוכר, כף קמח ושליש כוס מים פושרים (הסוכר, הקמח והמים הם מתוך הכמות הכללית של הבצק) מערבבים ומשהים להתפחה במשך 5-8 דקות.

מנפים את הקמח ומכניסים לקערת הלישה.

מוסיפים את השמרים התפוחים ואת שאר הרכיבים ומפעילים את המיקסר עם וו הלישה במשך 10 דקות לפחות. ככל שהבצק נילוש זמן ארוך יותר תקבלי בצק בעל מרקם נעים יותר. אם מכפילים כמויות יש להקפיד לשמור על הכמויות שהמיקסר מסוגל לערבל כדי שהמנוע לא יתאמץ יותר מידי.

מניחים להתפחה למשך שעה, עד להכפלת הנפח.

מחלקים את הבצק לשש חלות גדולות או 12 קטנות, כל חלה מחלקים ל- 6 או 3 חלקים שווים.

לאחר מכן מחלקים את הבצק לצורת נקניקיות, שמהן קולעים צמות. מהצמה הראשונה יוצרים את הראש של המפתח, מחברים את שני הקצוות של החלה ויוצרים עיגול. כדי לשמור על העיגול, יש כאלו ששמים ביצה ואחרים שמים תבנית עגולה מאלומיניום, או באמצעות שיטות אחרות.

את הצמה השנייה מחברים לראש העגול ומחברים לקצה את שתי החלות הקטנות הנותרות.

לאחר מכן מערבבים את הביצה והסילאן ומורחים על החלות בעזרת מברשת.

מפזרים שומשום על הביצה ואופים בחום גבוה במשך 5 דק' ואחר כך מנמיכים את החום לבינוני למשך 20 דק' נוספות.

החלות נשמרות היטב במקפיא.

יש לכן מתכון מנצח שאתן מעוניינות לשתף בו את גולשי 'המחדש'? שלחו מייל ל-editor@hm-news.co.il

בגלל הסקרים? אחרי שלוש שנים בתפקיד: הדובר החרדי של סמוטריץ', אפרים דוד, מסיים את תפקידו בימים הקרובים. איצקוביץ' תוהה מה קרה ללשכה של סמוטריץ' שכולם ממהרים לקפוץ ממנה, לאחר שבחודשים האחרונים עזב הדובר המיתולוגי איתן פולד, מנכ"ל משרד האוצר אילן רום וכעת הדובר הנוכחי אפרים דוד.

•

איש פרסום חרדי, שבעיתות הפנאי משמש גם כעיתונאי באחד הביטאונים, החליט לסגור את הווצאפ שלו החל מהשעה 16:00. לעוקביו נימק זאת בכך שבימי החג הסתדרו בלעדיו ולא הרגישו בחסרונו.

•

בעקבות ביטולים של אירועים רבים כתוצאה מהמלחמה, כמה מהמפיקים הבולטים במגזר, שוקדים כעת על על מופע ווקאלי ענק יחד עם עשרות חברי מקהלה וזמר.

•

אלפים עלו מאז אמש לציונו של מרן הגר"מ מאזוז, לרגל יום השנה הראשון להסתלקותו. הצלם נועם אליהו שהגיע גם הוא להעתיר בתפילה, תיעד את שר התקשורת מהליכוד, שלמה קרעי, יחד עם סגן ראש העיר שלמה אלחרר מש"ס, מעתירים בתפילה.

אותו אלחרר נצפה מאוחר יותר, יחד עם הסגן הנוסף אליהו שושן והמשנה לראש העיר ניר אריאל, מדליקים נר לזכרו של מרן ראש הישיבה. נצפה: איש הצללים ראובן שהרבני.

הגוורדיה, לא התספקה בהדלקת הנר וביקשה גם לסייר באוהל המיוחד שהוקם על ציונו של ראש הישיבה, בו עסקו בלימוד תורתו. החבורה, קיבלה הסבר מפורט מהאיש שמאחורי כל הפקת הענק: מקורבו וחביבו של ראש הישיבה זצ"ל, יבדלחט"א הרב יאיר כהן.

ואילו יו״ר המועצה דתית בני ברק יחיאל לוי נצפה בציון, יחד עם הגאון רבי צמח מאזוז שליט״א אחיו של מרן זצוק״ל, וראש ישיבת כסא רחמים.

שף ישראל דודק בהכנת אלפי מנות טשולנט לעולים לציון מרן רבי מאיר מאזוז זיע״א

אותו לוי מהאייטם הקודם, נצפה מתברך מראש ישיבת חברון, חבר המועצת הגאון רבי דוד כהן

מעמד סיום הש"ס של איש העסקים הרב יחיאל גלזר נאמן ביתו של מרן הגאב"ד הגר"נ קופשיץ שליט״א, שנערך ברוב פאר והדר בהשתתפות רבנים ואישי ציבור

אמן הרגש שמוליק סוכות נצפה יחד עם איש הקומזיצים אלעזר ברנט בשמחת חג, בביתו של הנגיד ר' ארי וייס

במכירת חמץ בכנסת שערך הרב הראשי לשעבר הרה"ג דוד לאו שליט"א נצפה מנכ"ל הכנסת משה ציקו אדרי ולצידו: אלעזר שבילי – יועץ לח"כ משה אבוטבול.

ואילו במכירת חמץ בבית הרבנות הראשית לישראל, בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, איצקוביץ' ראה את יוסי פלד שלנו, כשהוא שקוע בשיחה עם כתב החרדים של גל"צ דניאל גרובייס, יחד עם איש התקשורת קובי ישראל מ'קול ברמה'.

את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יחד עם הרמ"ט חנמאל דורפמן, איצקוביץ' ראה ביציאה ממתחם הר הבית לרחבת הכותל לאחר תפילת חול המועד בהר. איצקוביץ' מזכיר שדעת מרנן ורבנן גדולי ישראל, כמו גם הרבנות הראשית לדורותיה, נגד העלייה להר.

ביציאה מברכת הכהנים בכותל: מפקד מחוז ירושלים אבשלום פלד וסגנו, הגיעו להתברך מהראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף, רגע אחרי שתקף בחריפות את בג"ץ וכינה אותם אויבי היהדות.

איש היח"צ איתמר בבי נצפה משתטח על פתחו של גן עדן, ב'היכל יצחק' שבמערת המכפלה.

חברי סיעת ש"ס בבני ברק בראשות סגני ראש העיר שלומי אלחרר ואליהו שושן הגיעו לביקור חג במעונו של רב העיר הגר"מ בן שמעון

לאחר מכן המשיכו חברי סיעת ש"ס בבני ברק בראשות סגני ראש העיר שלומי אלחרר ואליהו שושן לביקור חג במעונו של חבר המועצת הגר"ש מחפוד. בביקור השתתפו גם: יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי ויו"ר המועצה הדתית בב"ב יחיאל לוי.

יקיר המדור ח"כ יוני משריקי, בביקור במעונו של חבר מועצת חכמי התורה הגר"ש מחפוד. איצקוביץ' הבחין בידיד המדור, הצלם נועם אליהו כשהוא מתקבל בחביבות אצל חבר המועצת.

הזמר שלמה אשר בקומזיץ מיוחד עם בחורי הישיבה באירוע הקבלת פני רבו בחול המועד פסח אצל חבר מועצת חכמי התורה הגאון הרב ראובן אלבז

את סנדי דינקל ושמילי אונגר שהופיעו יחד בחופשת פסח באוסטריה, איצקוביץ' ראה כשהם מתיישבים לפודקאסט קצר כשסנדי משתמש בביטויים מהשמילי פודקאסט

ויהי לפלא: הזמר שמוליק קליין והקלידן חנניה סונדרס, פגשו בערב החג חתן שלפני שנה בדיוק הם שימחו אותו בחתונה. וכעת בחסדי שמים זכה לחבוק בן.

רגע אחרי ההודעה על הפסקת האש, המונים מעדת מרוקו הסתערו בחדוות מצווה על המנהג העתיק שהחל אצל הפרסים ועד מהרה הפך לחג מרוקאי, אשר בשם מימונה יקרא. בין היתר, ראה איצקוביץ' את ראש עיריית צפת, יוסי קקון, כשהוא עם הלבוש המסורתי בחגיגת המימונה הפרטית בביתו.

את הבוס שלו, יו"ר ש"ס אריה דרעי, שסוף סוף יכל לחלץ את עצמו מחדרי הקבינטים, איצקוביץ' ראה כטוב ליבו מסובב עלי חסה על ראש בני המשפחה

גם את חבר הכנסת משה אבוטבול ראינו בדרכו לעוד חגיגת מימונה

גם ראש עיריית נתניה אבי סלמה וסגנו מש"ס אורן גבאי, נצפו מרקדים בחגיגות המימונה שערך חבר המועצה רפאל נמני. נצפה: העסקן החב"די אלעזר פרץ

רומז לבאות? מוישי פרוש, השליח למשימות מיוחדות של שלומי אמונים, שיתף בסטטוס שלו, את חגיגת המימונה בביתו של העסקן הדגלאי באלעד רפאל אלבז. נראים: המרא דאתרא הרב גרוסמן, יו״ר דגל התורה אבי שטרן, וחברי מועצת העיר אלעד יצחק חלה (מהקואליציה) ומשה ברדוגו מדגל התורה.

את איש היח"צ אלעזר איפרגן, איצקוביץ' ראה בלחיים בחגיגות המימונה אצל רב המנהרות, הרב נתנאל שריקי.

מה הוא רואה שאנחנו לא? איצקוביץ' שהשתתף גם הוא במימונה של רב המנהרות, שמע את השמו"ס של האדמו"ר, שסיפר על שני F-35 יחידים של צבא ארה"ב שהצטרפו ללחימה והופלו על ידי איראן. העובדות שלא ממש הסתדרו עם השיחה, נטשו בזעם את חגיגות המימונה.

גם הדובר של חבר הכנסת מקלב, החתן דוד בירנברג, נצפה סועד את ליבו במימונה. איצקוביץ' קורא לרשות החרדית לקיים סעודות מימונה המוניות.

שמחת המימונה המרכזית בעיירת הנופש הליטאית מודיעין עילית, נערכה בבית חבר המועצה נתנאל מנשורי בהשתתפות גאב״ד העיר הגר״י סרי, הגר״נ רוטשילד, הגר״ר מזרחי, הגר״ח אבוטבול, הגר״ש עמר, הגר״ש בארי והגר״א אסוס, לצד סגני ראש העיר יעקב מרציאנו ונחום גיטלר וחבר המועצה משה יפת.

ואילו את איש היח"צ, יקיר המדור פנחס פלינקר, ראה איצקוביץ' כעבד לפני קונו, מעתיר בתפילה בשריד בית המקדש באסרו חג.

ואילו את מאיר עמר, משמשו בקודש של הראשון לציון הגר"י יוסף, איצקוביץ' ראה בעיצומו של חול המועד, בתפילה בכותל המערבי.

העסקן שימי קליין נצפה בהתייעצות במעונו של הראשון לציון הגר"י יוסף, רגע לאחר שתקף בחריפות אל שלטון בג"ץ ואיחל שהקב"ה ישמידם.

מפקד שיטור העירוני בני ברק פקד אלעד אמויאל יחד עם מזכה הרבים הגאון הרב יגאל כהן בתרומת דם לילדה נסיה בת הילה, תושבת העיר בני ברק ונכדתו של אחד ממזכי הרבים, שנפצעה אנושות בנפילה בבני ברק בערב החג.

מתנות האפיקומן לא פוסחים גם על עולם המוזיקה: זו המתנה שקיבל המנצח והמעבד יואלי דיקמן, מאיש העסקים יוסי בייניש

מאסטרו דני אבידני נצפה בשיחה ערה עם המפיק שלום וגשל, יחד עם הזמרים שמילי אונגר, נפתלי קמפה ואלי הרצליך.

בביתו של המועצה דתית רמת גן גדליהו בן שמעון עלו בימים האחרונים המוני מבקרים לאחר שנפצע באורח קשה וניצל בנס בפיגוע הדקירה ברמת גן לפני מספר שבועות. בחול המועד עלו רבנים ואנשי ציבור בניהם רבה של שכונת רמת אהרון בבני ברק הרב שבתי לוי שליט״א.

בני לאופר, שי גראוכר, אייזיק גפן ושלומי כהן, נצפו בסלפי משותף בחופשת הפסח ברודוס שביוון

בזמן קריאת 'עולה ריח ניחוח' הזמר רפאל מלול עלה לתורה כשסיגר בידו של הבעל קורא. הפינה לשיפוטכם.

בין זירה לזירה: דובר זק״א ישראל חסיד בתואר האביר על הסוס הלבן

אותו חסיד, נצפה בערב החג מתעד את רב ארגון זק"א, יחד עם הרב הראשי לישראל הגר"ק בר.

הצלם עובדיה כלימי, שחגג השבוע יומולדת 35, תיעד את ארוע 'גמר חידון ההלכה' בתורתו של מרן הגר״ע יוסף זיע״א, שהתקיים בהיכל ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק במוצאי שבת חול המועד פסח.

הזמר שמוליק סוכות עם עם המפיק אלי אברמוב, במסר מיוחד של תקווה לעם ישראל, רגע לפני העלייה לבמה במופע של "תפארת" בדיסיטי.

רגע לפני החג: יחידת "חוד" באיחוד הצלה התכנסו להרמת כוסית לקראת החג במסגרת השיעור השבועי, עם חמץ שאותו התבקשו לבער.

מאחורי הקלעים במופע של יודי ביאלוסטוצקי: ג'ואי ניוקם מגלה יכולות קסם מפתיעות

השחקן דוד גודיק מ'הצגודיק' הזכור ממשדר פורים של 'המחדש' נצפה מפיג את החשש בליבם של ילדי ישראל, באמצעות סדרת הצגות ברחבי הארץ. איצקוביץ' יודע לספר, שלגודיק יש טלפון כשר בלבד, מה שלא מוריד מזרם הפניות לבקשת מופעים

הגה״צ רבי שלום ארוש הגיע ללשכת ראש העיר בני ברק חנוך זייברט יחד עם סגן ראש העיר ויו"ר סיעת ש"ס בני ברק שלמה אלחרר בכדי להודות להם על היוזמה לפתיחת קהילת ״חוט של חסד״ בשכונת מתחם הסופרים בעיר. כמו כן הודה לחה״מ עו״ד שלמה חדד על ליווי המהלך.

במהלך האירוסין למאסטרו דוד חי שנכנס אמש בברית האירוסין, שוטרים ביקשו לעצור את המוזיקה. אלא שאז, משה קליין הכניס אותם לאווירה והם הלכו כלא היו. הפקה: זאבי רבינוביץ