בפינה צדדית באולם גדול בבואנוס איירס, יושב איש שהפסקול לחייו יכול היה להיות "עם ישראל חי". בשקט, כמעט בהיחבא, הוא נמצא שם – לא כדי להיראות, אלא כדי להשתתף. הוא אינו רב, לא מנהיג קהילה יהודית, וגם לא בהכרח יהודי בעצמו. הוא נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי.
זה היה ביולי 2024, באירוע לציון 30 שנה לפטירת הרבי מלובביץ'. האיש שמזעזע את הכלכלה הארגנטינאית, שמפרק משרדי ממשלה ומדבר על "פירוק המדינה כפי שאנו מכירים אותה", ביקש במפורש לשבת בקומה העליונה, רחוק מהזרקורים. הרב חיים אוירכמן, שליח חב"ד בבואנוס איירס, סיפר שהנשיא רצה שגדולתו של הרבי תהיה במרכז האירוע, לא הוא עצמו.
הדואליות הזו – בין פוליטיקאי רדיקלי שמנופף בגרזן תקציבי לבין אדם המתרפק על לימוד פרשת שבוע – מגדירה את אחת הדמויות הפוליטיות המרתקות ביותר כיום בעולם.
האאוטסיידר שכבש את ארגנטינה
חאבייר חררדו מיליי נולד ב-22 באוקטובר 1970 בבואנוס איירס למשפחה ממעמד הביניים ממוצא איטלקי. אביו עבד כנהג אוטובוס, אמו הייתה עקרת בית. לפי עדותו, כבר בגיל 11 התעורר בו עניין בכלכלה בעקבות האינפלציה המשתוללת שהכתה בארגנטינה, והוא החל ללמוד את יסודות התחום.
דרכו המקצועית הייתה סלולה כקלאסיקה אקדמית: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בלגרנו, שני תארים שניים מאוניברסיטת טורקואטו די טלה, עבודה כלכלן בחברות פרטיות ובהן HSBC, והוראה אקדמית במוסדות שונים. אך מה שהפך אותו לדמות ציבורית היה הופעותיו הסוערות בטלוויזיה, שם תקף בחריפות את המדיניות הכלכלית של ממשלות ארגנטינה.
התנהגותו הססגונית – הכוללת צעקות בשידור חי, תספורת פרועה והתבטאויות קיצוניות – עיצבה את דימויו כאאוטסיידר המאתגר את הממסד. ב-2021 הקים את מפלגת "לה ליברטד אבנסה" (החירות מתקדמת), והחל את דרכו הפוליטית הרשמית כשנבחר לבית הנבחרים של ארגנטינה.
קמפיין הבחירות לנשיאות של מיליי ב-2023 היה בלתי קונבנציונלי כמותו – הוא הבטיח להפסיק להדפיס כסף, לבטל את הבנק המרכזי, לאמץ את הדולר האמריקאי כמטבע רשמי, ולקצץ דרמטית בתקציב הממשלה. מדיניות אנרכו-קפיטליסטית, כפי שהגדיר אותה, המשלבת אנרכיזם וקפיטליזם – חברה כמעט ללא מדינה, שבה השוק החופשי מספק את כל השירותים.
חאבייר חררדו מיליי לא נראה כמו פוליטיקאי טיפוסי. עם תספורת פרועה ובסגנון רטורי שאינו חושש מוולגריות, הוא חולל תהפוכות בנוף הפוליטי הארגנטינאי כאשר הוביל את מפלגתו הימנית-ליברטריאנית "לה ליברטד אבנסה" (החירות מתקדמת) לניצחון מהדהד בנובמבר 2023.
"לפרק את המדינה כפי שאנו מכירים אותה", הבטיח למצביעיו. הוא לא סתם דיבר – מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר 2023, מיליי אכן פעל בנחישות חסרת תקדים: סגר משרדי ממשלה, קיצץ בתקציבים, ויזם הפרטות נרחבות.
"לב הבעיה של ארגנטינה אינו פוליטי, אלא כלכלי," מסביר אחד מיועציו הקרובים של מיליי. "במשך עשורים חיינו במעגל אינסופי של אינפלציה, חובות והוצאות ממשלתיות שרק גדלות. חאבייר מאמין שרק חתיכה רדיקלית – אולי כואבת – יכולה לשבור את המעגל הזה."
נולד ב-1970 בבואנוס איירס למשפחה מהמעמד הבינוני – אביו נהג אוטובוס ואמו עקרת בית – מיליי התעניין בכלכלה כבר בגיל 11, כשהאינפלציה הכתה במדינתו. תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בלגרנו, שני תארים מתקדמים, עבודה ב-HSBC, והוראה אקדמית – כל אלה היוו את התשתית לאידיאולוגיה הכלכלית שלו.
במשך שנים, עבד מיליי מאחורי הקלעים של הכלכלה הארגנטינאית. הוא יעץ לחברות גדולות, כתב מאמרים אקדמיים על מקרו-כלכלה, ולימד סטודנטים במספר אוניברסיטאות יוקרתיות. עמיתים מאותה תקופה מתארים אותו כ"בריליאנטי, אך לא קונבנציונלי" ו"מוכן תמיד לאתגר את החשיבה המקובלת".
אך מה שהפך אותו לסנסציה תקשורתית הייתה הופעתו הסוערת בתכניות טלוויזיה, שם תקף בפראות את הממסד הפוליטי והכלכלי. במהרה, דמותו הציבורית התעצבה כמורד, כריזמטי ובלתי צפוי. צעקותיו בשידור חי והדימוי הססגוני שלו הפכו אותו לדמות שקשה להתעלם ממנה.
"הוא כמו מטאור שהופיע פתאום בשמי הפוליטיקה הארגנטינאית," מתאר עיתונאי מקומי. "בתחילה, כולם חשבו שזו סתם תופעה חולפת, פוליטיקאי צעקן נוסף שיעלם במהרה. אבל מיליי היה אחר – הוא לא רק צעק; היה לו חזון ברור, ואפילו קיצוני, על מה שיש לעשות."
בבחירות 2023, מיליי הדהים את העולם כשהביס את מועמד הממסד סרחיו מאסה בסיבוב השני של הבחירות, וזכה ב-56% מהקולות.
"לארגנטינאים נמאס מהפוליטיקה כרגיל," אומר פרופסור לפוליטיקה מאוניברסיטת בואנוס איירס. "עם אינפלציה של מאות אחוזים בשנה, שחיתות בכל רמות הממשל, ותחושה שהמדינה מתפוררת, מיליי הציע משהו שונה לחלוטין: לא לתקן את המערכת, אלא לפרק אותה ולבנות מחדש."
הדרך לפסגה: ממרצה באוניברסיטה לארמון הנשיאות
דרכו של מיליי אל הפסגה הפוליטית היתה רצופה במהמורות ובמאבקים. כלכלן שהעז לחלוק על ההגמוניה הפרוניסטית השלטת בארגנטינה, הוא נדחק לשוליים האקדמיים במשך שנים רבות. עמיתיו למקצוע התייחסו לרעיונותיו הרדיקליים בביטול, ולעתים אף בלעג גלוי.
"הם קראו לי קיצוני, הזוי, אפילו מטורף," סיפר מיליי בראיון נדיר שהעניק לעיתון מקומי לפני עלייתו לשלטון. "כשאמרתי שהבנק המרכזי הוא מכשיר לגניבה מהציבור והוא צריך להתבטל, צחקו עליי. כשהצעתי דולריזציה של הכלכלה, אמרו שאני חי בעולם דמיוני. אבל עכשיו, כשהאינפלציה מחסלת את החסכונות של האזרחים הרגילים, פתאום הרעיונות שלי כבר לא נשמעים כל כך הזויים."
המפנה בקריירה של מיליי הגיע כאשר החל להופיע בתכניות טלוויזיה ורדיו פופולריות, שם הציג את משנתו הכלכלית בצורה בוטה וחריפה, אך נגישה להמונים. ההופעות הללו, שהתאפיינו בהתפרצויות זעם מחושבות, בביטויים וולגריים ובהתקפות חסרות רחמים על הממסד הפוליטי, העניקו לו במהירות פופולריות רבה.
"הוא דיבר בשפה שאנשים הבינו," מסביר יועץ התקשורת שליווה אותו בראשית דרכו הפוליטית. "במקום לדבר על 'אינפלציה מונטרית' ו'שער החליפין הריאלי', הוא אמר: 'הפוליטיקאים גונבים את הכסף שלכם!' וזה תפס."
בשנת 2021, כשהחליט להיכנס לפוליטיקה באופן רשמי, רבים התייחסו למועמדותו כאל בדיחה. מעטים האמינו שהכלכלן הלא-מסורתי עם התדמית הפרועה יצליח לזכות בתמיכה משמעותית. אך להפתעת הממסד הפוליטי, מיליי נבחר לבית הנבחרים, ובתוך שנתיים בלבד הפך ממתמודד שולי לנשיא המדינה.
המהפכן שעומד בהבטחותיו
מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר 2023, מיליי עשה את הבלתי ייאמן – עמד בהבטחותיו. הוא הגיש רפורמה כלכלית-חברתית מקיפה, סגר משרדי ממשלה "בזבזניים", קיצץ משמעותית בתקציב הציבורי, ויזם הפרטת שירותים ציבוריים נרחבים.
צעדים אלה גררו מחאות נרחבות ברחבי ארגנטינה, במיוחד בבואנוס איירס. סטודנטים, אנשי אקדמיה ואזרחים רבים יצאו לרחובות במחאה נגד הרפורמות, בטענה שהן פוגעות במרקם החברתי של המדינה.
מיליי מאמין שהבעיה המרכזית של ארגנטינה היא גודלה העצום של המדינה והתערבותה בכלכלה. חזונו שואב השראה מאסכולות כלכליות ליברטריאניות ואנרכו-קפיטליסטיות, הדוגלות בצמצום דרסטי של מעורבות הממשלה בחיי האזרחים ובכלכלה.
מבקריו טוענים שמדיניותו פוגעת בשכבות החלשות. תומכיו רואים בו את התקווה האחרונה להצלת הכלכלה הארגנטינאית לאחר עשורים של משברים כלכליים חוזרים ונשנים.
משה רבנו ככוכב הצפון
"הוא מרגיש מאוד-מאוד קשור לעם היהודי, וזה לא רק דבר פוליטי או אהבה שטחית לעם היהודי, זה משהו הרבה יותר עמוק," מסביר הרב אליהו המרה, העומד בראשות הרבנות הראשית בארגנטינה בשיחה עם 'המחדש'. "הוא בעצם רואה את משה רבנו כמודל לחיקוי. הוא מתייחס בפגישות האישיות שלו עם מנהיגים יהודים למשה רבינו כמי ששחרר את עמו ובעצם הביא את המקור ואת הכבוד לכל העם שלו, והוא רואה את עצמו מחובר לדמות הזאת."
זו תמונה מפתיעה – נשיא המזדהה כאנרכו-קפיטליסט, המוביל מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית קיצונית, ובמקביל שואב השראה מדמותו של משה רבינו, מנהיג שהוציא את בני ישראל ממצרים והעניק להם את התורה. הרב המרה מוסיף שישנה בעיה אחת שקשה למיליי לפתור: "משה רבנו אוסר לקיחת ריבית מהעם היהודי. אם כן, איך מדינה ליברלית יכולה להתקיים בלי לקיחת ריבית על הלוואות?"
גם במשרדו הנשיאותי, מיליי מחזיק ספר תנ"ך וספרים יהודיים נוספים לצדו. לפי הרב המרה, "הוא פשוט מתרגש מכל דבר שיש לו סממן יהודי."
שיעור שבועי בלוח הזמנים הנשיאותי
כיצד רוכש נשיא ארגנטינה העסוק את הידע העמוק שלו בתנ"ך וביהדות? הרב המרה מגלה: "הנשיא שומע מדי שבוע שיעור בפרשת שבוע. וזה למרות כל ההפגנות והעיסוקים הרבים שיש לו. הנשיא פינה לעצמו זמן לזה ומשם הוא שואב את הידע, ולכן לפעמים בנאומים הוא משלב דברים מהתנ"ך."
הקשר המיוחד של מיליי עם היהדות התחיל באקראי – ביקור בבית כנסת במהלך הקמפיין – והתפתח למערכת יחסים עמוקה במיוחד עם הרב שמעון אקסל ואחניש, רב חרדי המתגורר בירושלים. השניים נפגשו לראשונה בינואר 2022, לדיון שתוכנן ל-15 דקות אך התארך לשעתיים. מאז, החל מיליי להשתתף בסעודות שבת וללמוד תורה בהנחיית הרב.
הקשר התהדק עד כדי כך שבדצמבר 2023, מיד לאחר היבחרו, מינה מיליי את הרב ואחניש לשגריר ארגנטינה בישראל – מינוי חסר תקדים שאושר באפריל 2024. מאז מינויו, פועל השגריר לקדם את העברת שגרירות ארגנטינה לירושלים, מהלך שהנשיא הצהיר כי יפעל לממש.
"סבא שלי גילה שהוא יהודי"
בביקור בבית הכנסת של חב"ד בבל בפלורידה, חשף מיליי סיפור משפחתי מפתיע: "לסבא שלי הייתה השפעה עמוקה על חיי. הוא היה דמות מפתח בעיצוב ערכיי ולמדתי ממנו שיעורים רבים," שיתף. "אך הגילוי המרתק ביותר אירע ממש לפני פטירתו. רק בערוב ימיו התגלה לסבי מידע שישנה את תפיסת זהותו לחלוטין. מישהו גילה לו: 'אמך הייתה יהודייה, ולכן על פי ההלכה היהודית, גם אתה יהודי'."
סבו נפטר זמן קצר לאחר גילוי זה, אך הקשר המשפחתי ליהדות השפיע עמוקות על מיליי והעמיק את הזיקה האישית שלו למסורת היהודית ולמדינת ישראל.
"אם אני נשיא ויש שבת, מה אני אעשה?"
באופן מפתיע עוד יותר, חשף מיליי בראיון לרדיו 'אל-פייס' כי למרות שגדל כנוצרי קתולי, הוא שוקל להתגייר ולהפוך ליהודי. "אם אני נשיא ויש שבת, מה אני אעשה? האם אני מתנתק מהארץ מיום שישי עד צאת השבת?", שאל בראיון, תוך שהוא מביע דאגה כיצד יוכל לתפקד כנשיא אם אכן יהיה יהודי במקביל.
שאלה זו ממחישה את המתח שבו חי מיליי – בין תפקידו הציבורי כמנהיג לאומי לבין שאיפותיו הרוחניות האישיות. זהו מתח שלא רבים ממנהיגי העולם מתמודדים עמו, בוודאי לא באופן כה פומבי.
כשנשבע לתפקיד בדצמבר 2023, בחר מיליי להתייחס במפורש לחג החנוכה בנאום ההשבעה שלו: "אין זה מקרה שההשבעה הנשיאותית מתרחשת במהלך חג החנוכה, חג האור, החג של החירות האמיתית," אמר. "מלחמת המכבים היא סמל לניצחון של החלשים על החזקים, של המעט על הרב, של האור על החושך, ובעיקר של האמת על פני השקר. כי אתם יודעים שאני מעדיף להגיד לכם את האמת הלא נוחה מאשר לשקר לכם בנוחות".
הבחירה לקשור את השבעתו לחג יהודי והשימוש בסמליות המכבים כמטאפורה למאבקו הפוליטי, מדגישים את הזדהותו העמוקה עם ערכים יהודיים.
הכותל המערבי והדמעות של נשיא
בפברואר 2024, כחודשיים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, ביצע מיליי את נסיעתו הנשיאותית הראשונה – לישראל. בחירה מפתיעה, במיוחד בעיצומה של מלחמה באזור לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר.
מיד עם הגעתו, נסע הנשיא ישירות משדה התעופה לכותל המערבי, שם נצפה מתפלל בהתרגשות רבה ואף פרץ בבכי. לדבריו, רצה להודות לאלוקים על כל מה שהעניק לו. במהלך הביקור התפלל במיוחד לשחרור החטופים הארגנטינאים משבי חמאס – לואיס הר ופרננדו מרמן – אשר חולצו בהמשך על ידי צה"ל.
תמונות של מיליי רוקד עם יהודים ושר "עם ישראל חי" הפכו לוויראליות ברשתות החברתיות. בנוסף סייר הנשיא יחד עם הנשיא הרצוג בעוטף עזה וראה את הבתים שנפגעו במתקפת חמאס.
מיליי מסמל שינוי דרמטי במדיניות החוץ של ארגנטינה. בניגוד לנשיאים קודמים, הוא מנהל מדיניות פרו-אמריקאית ופרו-ישראלית מובהקת, תוך הרחקת ארגנטינה מגושים שמאלניים מסורתיים כמו ברית ה-BRICS.
כבר בקמפיין הבחירות הבטיח להעביר את שגרירות ארגנטינה בישראל לירושלים, והצהיר כי ארגנטינה בראשותו תהיה "בת ברית קרובה" של ישראל. במהלך הקמפיין אף נראה מניף את דגל ישראל בהפגנה נגד חמאס.
הוא הכריז על חמאס כארגון טרור, התנגד לחברות פלסטינית באו"ם, ומיצב את ארגנטינה כאחת התומכות הנלהבות ביותר של ישראל באמריקה הלטינית.
"נותנים יחס מועדף לקהילה היהודית"
הרב המרה מדגיש שהיחס המיוחד של הנשיא ליהדות מחלחל לכל מסדרונות הממשל: "כשהקהילה היהודית מבקשת משהו, זה דבר חשוב ושחייבים לתת לו את הדעת." הוא מספר שכאשר יש בקשות הנוגעות לצרכי הקהילה – כמו אשרות לשוחטים או מוהלים, או סיוע ליהודים מול רשויות החוק – ההיענות של הממשל הנוכחי גבוהה יותר ומתקבלת בקלות רבה יותר מאשר בעבר.
הוא מדגים זאת באמצעות מקרה טרגי: "היה פה רצח של אישה יהודייה בת 28 בערב שבת. אני פעלתי שהדברים ייעשו בזריזות לפני שבת, שלפחות ייקחו אותה למכון לרפואה משפטית לפני שבת, להרגיע את המשפחה ולהזדרז עם קיום הלוויה, לפני שבת משום שביום ראשון זה חופש ואני ראיתי היענות גדולה מאוד מצד כל גורמי הממשל להביא לסיום מהיר של העניין הזה."
זה נתון מרשים במיוחד כשמתחשבים בכך שהקהילה היהודית בארגנטינה מונה כ-200 אלף איש מתוך אוכלוסייה של 38 מיליון.
חשוב לציין, כפי שמדגיש הרב המרה, שגם הממשל הקודם לא היה עוין ליהודים. "הממשל היה טוב, אבל בכל זאת מה שהשתנה זה בגלל האהדה והחיבה של מיליי לתורה וליהודים," הוא מסביר.
הרב המרה מספר על פגישתו עם הנשיא הקודם, אלברטו פרננדס: "כשביקרתי אצלו ימים ספורים לפני שהוא סיים את הקדנציה, והוא קיבל אותי בסבר פנים יפות, והוא אמר לי: 'תדע לך שהנושא של החטופים מאוד מאוד קרוב אליי'. והוא אמר לי: 'בראש המיטה שלי יש לי שרשרת של הסמל של החטופים'."
הרב ביקש לראות את השרשרת, והנשיא היסס תחילה בטענה שחדרו מבולגן. "כשהיינו במעלית, הוא קרא לי, הוא אומר לי: 'תבוא, אני רוצה להראות לך'. הוא הכניס אותי לחדר השינה שלו, והראה לי בראש המיטה את התליון של החטופים," מספר הרב המרה.
יהודי או נשיא?
מיליי ניצב כעת בצומת מרתק – בין שאיפותיו הרוחניות האישיות לבין תפקידו הציבורי. שאלתו בדבר שמירת שבת כנשיא מעלה את הדילמה העמוקה שבלב זהותו המתפתחת. אם יתגייר, יהיה למעשה הנשיא היהודי הראשון של ארגנטינה, ויצטרף למועדון מצומצם של מנהיגי מדינות שאינן ישראל המזדהים כיהודים.
בין אם יבחר בסופו של דבר להתגייר ובין אם לאו, מיליי כבר מייצג תופעה ייחודית: מנהיג המשלב פוליטיקה ליברטריאנית רדיקלית עם אהדה בלתי מסויגת לישראל וזיקה עמוקה ליהדות.
הוא מצא בתנ"ך ובמסורת היהודית השראה למאבקו הפוליטי-כלכלי – מלחמת המכבים כמטאפורה למאבק "המעטים נגד הרבים", ודמותו של משה רבינו כמודל למנהיג המשחרר את עמו מעול כלכלי וחברתי. זוהי תפיסת עולם מורכבת ומקורית, המשלבת עקרונות שלא בהכרח נתפסים כתואמים בשיח הפוליטי המקובל.
נשיא אחר לגמרי
חאבייר מיליי מייצג תופעה חדשה בפוליטיקה הבינלאומית – מנהיג שצמח מחוץ למערכת המסורתית, המתחייב לרפורמות רדיקליות ומגיע לשלטון על גלי אי-שביעות רצון עמוקה מהמערכת הקיימת. השילוב הייחודי בין השקפת העולם הכלכלית הליברטריאנית שלו לבין זיקתו העמוקה ליהדות מציב אותו כתופעה פוליטית ללא תקדים.
האם מהפכתו הליברטריאנית תצליח להציל את כלכלת ארגנטינה? האם יעמיק את זהותו היהודית עד כדי גיור מלא? ימים יגידו. אך דבר אחד ברור – חאבייר מיליי כבר שינה את השיח הפוליטי, הכלכלי והדתי בארגנטינה לבלי הכר.
בעולם שבו פוליטיקאים רבים משתמשים בדת ככלי פוליטי חיצוני, מיליי מציג מודל אחר – של חיפוש רוחני כן המשפיע על תפיסת עולמו הפוליטית. בין אם יוביל את ארגנטינה לשגשוג כלכלי או למשבר, הסיפור האישי והפוליטי שלו מהווה כבר עתה פרק ייחודי בהיסטוריה הפוליטית של אמריקה הלטינית ובקשר המיוחד שבין מנהיגים פוליטיים ליהדות.
