מיקום כתבה: הנצפים ביותר

המשטרה חושפת תיעוד דרמטי ממצלמות קסדה של מסתערבי מג״ב איו״ש, שפעלו יחד עם כוחות צה״ל בהכוונת שב״כ מוקדם יותר היום בכפר מיתלון שבחטיבת מנשה בה חיסלו מסתערבי מג״ב איו״ש מבוקש חמוש שניסה להימלט מהכוחות, תפסו אמצעי לחימה והשמידו מעבדת נפץ במתחם ביתו של המבוקש.

בתיעוד הדרמטי ניתן לראות את רגעי חיסול המחבל החמוש, כשהכוחות מכריזים "מחבל נפל״ והשמדת מעבדת הנפץ במתחם ביתו.

נזכיר כי מוקדם יותר הבוקר, בפעילות של מסתערבי מג״ב איו״ש יחד עם כוחות צה״ל מחטיבת מנשה פעלו הכוחות בהכוונת מודיעינית מדויקת של שירות הביטחון הכללי למעצר חסן רבאיעה החשוד בפעילות טרור. במהלך המעצר, המבוקש שהבחין בכוחות החל בניסיון להימלט תוך שהוא מבצע ירי לעבר הכוחות.

כוח של המסתערבים שהבחין בכך ביצע לעברו ירי מדויק וחיסל אותו. בחיפוש שביצעו הכוחות על גופו איתרו 2 אקדחים. בנוסף, בחיפוש שבוצעו בביתו אותרו ונתפסו רובה ציד, מטעני צינור, חלקי נשק וכסף מזומן בסך של 96,000₪. כמו כן, בשטחו של המבוקש אותר מחסן ששימש כמעבדת חומרי נפץ שהושמד על ידי הכוחות.

בית המשפט הפדרלי בברזיל הורה למשטרה המקומית לפתוח בחקירה נגד חייל ישראלי שנמצא בחופשה במדינה, בעקבות חשד למעורבות בפשעי מלחמה ברצועת עזה. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהוגשה על ידי קרן הינד רג'אב (HRF), ארגון אנטי-ישראלי שפועל לקידום טענות לפשעי מלחמה נגד פלסטינים. לדברי הקרן, החייל היה מעורב בהריסת מבנה מגורים ברצועת עזה, אשר לטענתם התרחש מחוץ לאזורי הלחימה המותרים על פי החוק הבינלאומי.

על פי הדיווחים, החייל הצליח להימלט מברזיל לשטח מדינה שכנה בשעות הלילה. מקורבים למשפחתו של החייל אישרו את דבר הבריחה וציינו כי פעל בהתאם לעצה משפטית שקיבל מחשש למעצר. במשרד החוץ ציינו כי האגף הקונסולרי במשרד ושגרירות ישראל בברזיל, יצרו קשר עם הישראלי ומשפחתו, וליוו אותו לכל אורך האירוע עד ליציאתו המהירה והבטוחה מברזיל.

מי שמנהל את המאבק נגד הלוחמים, אלו אנשי קרן הינד רג'אב (HRF) שהוקמה בספטמבר 2024, כחלק מתנועת "30 במרץ". תנועה זו שמה לה למטרה להציג את המאבק הפלסטיני כמאבק של עם ילידי נגד כוחות כיבוש. הקרן נושאת את שמה של הינד רג'אב, ילדה פלסטינית שנהרגה בעזה, ומטרתה המוצהרת היא "עשיית צדק" במקרים של פשעי מלחמה ופגיעות בזכויות אדם, שלטענתה מבוצעים על ידי ישראל.

הקרן פועלת מבריסל, בירת בלגיה, ומוגדרת כעמותה ללא מטרות רווח. היא מתמקדת באיתור חיילים ישראלים ברחבי העולם, במיוחד במקרים בהם יש להם אזרחות כפולה או כאשר הם מבקרים כעוברי אורח במדינות זרות. הקרן עושה שימוש בתיעודים שמעלים חיילים ישראלים לרשתות החברתיות ומשתמשת בהם כבסיס לטענות משפטיות.

דיאב אבו ג'הג'ה, העומד בראש הארגון, פעיל ותיק בעל קשרים עם חיזבאללה. הוא התבטא בעבר בשבחי מתקפות טרור ואימץ גישה אנטי-ישראלית חריפה. ג'הג'ה ידוע גם בשל הכחשת זוועות השואה ותמיכתו בפיגועי 11 בספטמבר, אותם כינה "נקמה מתוקה".

מנהיג נוסף בארגון הוא קארים חסון, שעומד בראש הליגה הערבית האירופית והתפרסם בהתבטאויות קשות נגד ישראל. ב-2009 אמר כי ההכרה במדינת ישראל היא בלתי אפשרית מבחינתו, ובהקשר למתקפת חמאס הרצחנית, כתב כי הפלסטינים "משיבים את רכושם".

מעט לפני השעה 00:30 הופעלה אזעקה במושב תלמי אלעזר, הממוקם מצפון לחדרה ותושבים באזור העידו כי ראו מיירטים שיצאו מהאזור.

באזורים שונים במרכז הארץ אף נשמעו פיצוצים עזים, אולם לא הופעלו אזעקות מלבד תלמי אלעזר.

בצה"ל מציינים כי יורט טיל ששוגר מתימן בטרם חצה לשטח הארץ והופעלו התרעות על פי מדיניות.

מוקדם יותר הערב ובימים האחרונים איימו החות'ים בירי לעבר תל אביב ולשבש את שגרת החיים של אזרחי ישראל. למרות זאת, בחסדי שמים הטיל יורט כמעט ללא אזעקות כלל.

כוחות יחידת יהל"ם בפיקוד אוגדה 99 איתרו והשמידו במסגרת פעילותם במרכז רצועת עזה ובהכוונה מודיעינית מדויקת תוואי מנהרה ובו אתר לייצור אמצעי לחימה תת-קרקעי של ארגון הטרור חמאס.

במתחם אותרו מספר מחרטות ומכונות לעיבוד וחיתוך חומרים המשמשים בין היתר לייצור אמצעי לחימה ולצידם ציוד צבאי, מסמכים, מחשבים וכוננים ניידים.
עוד במתחם איתרו הכוחות תוואי תת-קרקעי ובו דלתות הדף וחדרי שירותים ששימשו את מחבלי חמאס.

כוחות ההנדסה של האוגדה ויחידת יהל"ם החרימו את הממצאים, מיפו את האתר והשמידו אותו.

בצה"ל אומרים כי "השמדת אתר הייצור מהווה פגיעה נוספת בניסיונות של ארגון הטרור חמאס להשתקם".

בעת שישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים במספר זירות, וושינגטון מקדמת חבילת סיוע צבאי משמעותית הכוללת אמצעי לחימה מתקדמים בשווי 8 מיליארד דולר.

מחלקת המדינה האמריקאית העבירה לקונגרס הודעה על כוונתה לקדם עסקת נשק נרחבת עם ישראל, הכוללת מגוון אמצעי לחימה מתקדמים. על פי הדיווח ב-CNN, העסקה כוללת טילי אוויר-אוויר להגנה מפני איומים מוטסים, פגזי ארטילריה, וציוד צבאי נוסף. גורם רשמי אמריקאי הסביר כי המהלך נועד "לתמוך בביטחון ישראל לטווח הארוך, על ידי אספקה מחודשת של מלאי תחמושת קריטי ויכולות הגנה אוויריות".

בזירה המבצעית, כוחות הביטחון הצליחו לסכל מספר ניסיונות להעברת אמצעים בלתי חוקיים לרצועת עזה באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. במהלך פעילות מבצעית בלילה האחרון, נעצר חשוד שניסה להימלט מנקודת שיגור הרחפן. במקביל, מדווחים גורמים בעזה על הגברה משמעותית בפעילות הצבאית באזור העיר עזה, עם דיווחים על כעשרים פעולות צבאיות ביממה בימים האחרונים. על פי הדיווחים, צה"ל ושירות הביטחון הכללי מגבירים את פעילותם נגד תשתיות הטרור באזור.

בתוך כך: בערב שבת ובמהלכה, הופעלו מספר אזעקות ביישובי העוטף – רובן זוהו כשווא. שיגור אחד חצה מצפון רצועת עזה ונפל במרחב מעבר ארז.

בגזרה הצפונית, על פי דיווח בעיתון אל-אח'באר, ישראל שוקלת להאריך את משך הפעילות הצבאית בדרום לבנון. הדיווח מצטט את הגנרל האמריקני ג'ספר ג'פרס, העומד בראש ועדת הפיקוח על הפסקת האש, שהעביר מסרים בנושא לגורמים בצבא לבנון. לפי הדיווח, ג'פרס אמר ללבנונים כי "על ישראל לקחת את הזמן כדי ליישם את מטרות המבצע הקרקעי בתפיסת מתקנים ומחסנים של חיזבאללה, בצל אי היכולת של צבא לבנון לנקות את השטח".

בתוך כך, במישור המדיני, מונתה מורגן אורטגוס, קצינת מודיעין בצי ארה"ב ולשעבר דוברת משרד החוץ האמריקאי, לתפקיד סגנית השליח הנשיאותי המיוחד לשלום במזרח התיכון.

נמשכים המגעים לעסקה שתאפשר שחרור חטופים – ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס דיון בביתו, שעסק בנושא. במקביל, ברקע האשמות האופוזיציה בישראל, שר החוץ האמריקני בראיון סיכום לניו יורק טיימס קובע כי לא נתניהו סיכל את עסקת החטופים. "מה שראינו פעם אחר פעם הוא שחמאס לא מגיע לסיום העסקה. אכן היו מקרים שבהם פעולות שישראל נקטה בהן כן הקשו על כך. אבל היה רציונל לפעולות האלו, גם אם לפעמים הן היקשו יותר להגיע לעסקה. למשל חיסול סינוואר".

חדשות מהעולם

• בתום הצבעה מתוחה וצמודה: יו"ר בית הנבחרים בארה"ב מייק ג'ונסון נבחר לכהונה נוספת.

• ה-FBI דיווח כי החשוד באירוע הפיצוץ של סייברטרק טסלה בלאס וגאס "אינו בעל כוונות עוינות כלפי טראמפ", וככל הנראה סובל מהפרעת נפשיות. יתר על כן, נשלל כל קשר ישיר בין האירוע לפיגוע בניו אורלינס, שגבה את חייהם של לפחות 15 בני אדם.

• אל-ג'ולאני, מנהיג סוריה בפועל, פנה לארצות הברית וביקש ממנה לפעול על מנת שישראל תיסוג מהאזורים שכבשה מאז נפילת משטר אסד, בהם אזור החיץ והחרמון הסורי. בישראל הבהירו כי הם נמצאים במקום בשל צרכים ביטחוניים.

• שר החוץ של איראן שב לאיים: "איראן מוכנה לאפשרות של תקיפה ישראלית נוספת" ומזהיר כי "הדבר יוביל למלחמה כוללת".

כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כׇּל הַיָּמִים. (בראשית מד, לב)

ומבאר רש"י, ואם תאמר למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי הם כולם מבחוץ אבל אני נתקשרתי בקשר חזק להיות מנודה בשני עולמות, וכפי שהתחייב יהודה (מג, ח-ט) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ. אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כׇּל הַיָּמִים.

בגמרא בבבא בתרא (קעג, ב) מצינו שאמר רב הונא מנין לערב דמשתעבד באמירה בפה בלא קנין, שנא' 'אנכי אערבנו מידי תבקשנו' והקשה רב חסדא שהרי מדובר שהתחייב בקבלנות שהתחייב להחזיר את בנימין שנא' 'תנה אותו על ידי ואני אשיבנו', אלא אמר רבי יצחק שנא' (משלי כ, טז) 'לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו, שהמלוה יקח את בגד הערב לפרוע את החוב, ואומר (משלי ו, א-ג) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך. שעל הערב לפרוע את החוב, שאם ממון יש לו בידך, התר לו פיסת יד.

והקשה המהרש"א שמי שאמר תנה אותו על ידי היה ראובן ולא יהודה ומה הדחיה של הגמ' שמדובר בקבלנות, ותירץ כיון שראובן בקש בלשון קבלנות שוב נראה שגם יהודה בקש באותה לשון ולא שינה ממה שאמר ראובן. וכמו שהאריך שם בהעמק שאלה )אות ב).

ערבות יהודה וערב של הלוואה

ויש לעיין מה הדמיון של דברי יהודה שהיו מדין התחייבות, לדין ערבות של הלוואה, שהרי לא היתה שם הלוואה כלל, ועוד שהרי יהודה היה הלוה בעצמו שהוא ביקש מיעקב שיתן לו את בנימין שיוכל לרדת למצרים, ומה שייך לכאן דין ערבות אלא מלוה ולוה. ובריטב"א כתב בדם מורו, שאי"ז ראיה ממש לדין ערבות אלא לומדים מדברי יהודה שמועיל התחייבות בדברים וכן מועיל בדין ערבות, שאי"ז לימוד אלא אסמכתא, וזה דחוק מאוד בדברי הגמ'. וברשב"ם ביאר שכוונת הגמרא היא ללמוד שניתן להשתעבד באמירה בעלמא, אלא שעדיין צריך ביאור, שיהודה התכוון בתחייבותו שיחזיר את בנימין ואי"ז דומה כלל לדין ערב בהלוואה שהערב מתחייב לשלם במקום הלווה, ומה הדימוי.

והריטב"א מיישב שיעקב נתן את בנימין לראובן ושאר בניו ויהודה היה ערב להם אם לא יחזירו שהאחים היו הלווים ויהודה היה ערב להם ולכך יש ראיה לדין ערבות ממש.

יהודה היה הערב ואדוני מצרים היו הלווים

באורים ותומים (תומים קכט,יא) מבאר שהלווים היו אדוני ארץ מצרים שבקשו שיביאו להם את בנימין ויהודה נהיה ערב בעבורם שיחזיר את בנימין. והוכיח מכאן למה שנפסק בשו"ע (קכט,י) שאין נפרעים מהערב תחילה אלא קודם יפרע מהלוה ואם אין לו מה לשלם יגבה מהערב, ואם הלוה הוא גברא אלימא שלא מציית לדין, יתבע קודם את הערב ואח"כ הערב יפרע מהלוה, והסמ"ע (סקל"א)הביא שנחלקו הראשונים אם הלוה היה אלים לפני שלוה ממנו, ששיטת רבינו ירוחם שהמלוה צריך לגבות מהלוה תחילה באופן זה, ושיטת הרשב"א שיכול לפרוע תחילה מהערב, והוכיח התומים לשיטת הרשב"א שיהודה היה ערב לאדוני ארץ מצרים וכיון שהם היו אלימים היה צריך להפרע מיהודה תחילה ושם מדובר שהיו אלימים קודם שהיה יהודה ערב.

והנה מצינו במדרש רבה (פרשה צג אות א) א"ר חנינא ברח מן שלש והדבק בשלש, ברח מן הפיקדונות ומן המיאונים ומלעשות ערבות בין אדם לחברו, הדבק בחליצה, ובהפרת נדרים, ובהבאת שלום שבין אדם לחבירו, 'בני אם ערבת לרעך' זה יהודה שנא' 'אנכי אערבנו', 'תקעת לזר כפיך', שנא' 'מידי תבקשנו', 'נוקשת באמרי פיך', 'אם לא הביאותיו אליך', 'עשה זאת בני והנצל', לך והדבק בעפר רגליו וקבל מלכותו ואדנותו, 'ויגש אליו יהודה'.

ודברי המדרש אלו מצינו בשינוי לשון בגמרא )יבמות קט) תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים ויתרחק משלשה דברים, ידבק בשלשה דברים בחליצה ובהבאת שלום ובהפרת נדרים, ויתרחק משלשה דברים מן המיאון ומן הפקדונות, שלא יקח פקדון מבן עירו שמא יטול ויחזור ויתבענו, ומן הערבונות ומדובר בערבי שלציון, שהוא שם מקום שהיו גובים מהערב לפני הלוה,או שכך קוראים לערבון על שם נוטריקון שלוף דוץ שולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב, ומדברי רש"י מבואר שרק בערבות כזו שבה הולכים ישירות לערב היא זו שאדם צריך להימנע ממנה. וצריך ביאור טעם החילוק.

האם יש מצוה להיות ערב?

והנה ברמב"ם (דעות ה, יג) כתב באופן אחר, משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו לאו ועל הן הן, מדקדק על עצמו בחשבון ונותן ומוותר לאחרים כשיקח מהן ולא ידקדק עליהן, ונותן דמי המקח לאלתר ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן ולא יבא בהרשאה, וכו', כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו, וקשה למה לא חילק בין סוגי הערבויות, וכתב שאינו נעשה לא ערב ולא קבלן, והרי בגמרא משמע שצריך להימנע רק מלהיות ערב של שלוף דוץ, או ערב קבלן.

ואפשר לומר ע"פ דברי המאירי שביאר בדברי הגמרא, וכן הזהירו עוד דרך עצה שיהא אדם נזהר מן הערבות ובפרט בערבי של ציון, אלא שבדברי הגמ' אי"ז משמע, ועוד קשה מדוע כתב הרמב"ם רק בתור הנהגת תלמידי חכמים, והלא בגמרא משמע שזוהי הוראה לכל אדם, וכן יש להקשות שיתחייבו תלמידי חכמים מדין חסד ומדוע יש להם להמנע מזה.

ערב מדאורייתא

וברש"י בכתובות (קב,א) כתב ומה ערב דשיעבודא דאורייתא הוא דכתיב 'אנכי אערבנו' דשיעבודא דאורייתא הוא דכתיב 'אנכי אערבנו' וכ"כ בגיטין (ג,א) שערב משתעבד מהתורה דכתיב 'אנכי אערבנו', ומשמע מרש"י שהלימוד של דין ערב נלמד מיהודה למסקנת הגמ' ולכאורה בדברי הגמ' נראה שא"א ללמוד ערב רגיל מיהודה אלא ערב קבלן, וכ"כ הטור (קכט) שהערב לחברו משתעבד מהתורה, ובבית יוסף (קכט) כתב שלומדים בגמ' דין ערב מהפסוק 'אנכי אערבנו' והק' עליו הט"ז (סק"ב) שאי"ז למסקנה, וכן הקשה בפרישה על על הטור.

ערב משום שליחות

והנה האבני נזר (אבן העזר שמט, יג) הביא את דברי הרשב"ם (ב"ב קעג, ב) שכתב שחיוב של ערב הוא מטעם שליחות, שגמר בדעתו ומשתעבד בלב שלם והמלוה עושה את השליחות כאילו הוא עצמו הלוה, והוסיף שכן מבואר ברשב"א (חלק ד סימן ב) שכתב שאדם שאומר לחבירו צא וגנוב וכל נזק שאגיע לך אני אשלם שפטור, והובא דין זה בשולחן ערוך (חו"מ קעז, ה), ובמקום אחר (יו"ד קנא, ג) הוסיף שבכל ערב בעינן לטעם שליחות, ועל כן חידש שם שכשם שאין שליחות לדבר עבירה כך אין ערב בדבר עבירה.

ערב לקטן ולנכרי

וכן מבואר בשער משפט (קלב, א) שהנה מצינו בשו"ע שאם קטן היה ערב לאחרים אינו חייב לשלם גם כשיגדיל, וביאר המגיד משנה (הל' מלוה ולוה פכ"ו הי"א) שאין לקטן דעת לשעבד את עצמו, ולפי"ז כ' השער המשפט שאם אחד ערב לקטן שהללוה לאחרים כיון שלא שייך טעם זה הרי הוא משתעבד, אמנם לדברי הרשב"ם הנ"ל שערב הוא מטעם שליחות אין הקטן יכול להיות ערב לגדול וכן א"א להיות ערב לקטן שהרי אין שליחות קטן, וכן א"א להיות ערב לנכרי ואינו חייב מן הדין.

אמנם האמרי בינה (הל' דיינים סי' יז) כ' שא"א לומר כן שהרי מצינו בב"מ (עא,ב) שגם נכרי הוא ערב או שיראל ערב לנכריי שחייב לשלם מן הדין, אע"פ שאין שליחות לנכרי, ולכך ביאר בכוונת דברי הרשב"ם שכ' מצד שליחות שאי"ז שליחות ממש שיהיה כמותו אלא שעושה ע"י, שהערב משתעבד לשלם שהלוה בציוויו של הערב, והוכיח כן מהמל"מ (הל' מלוה ולוה פ"ה הי"ד) ומהמחנה אפרים (הל' שלוחין ושותפין סי' ט') שגם במקום שאין שליח לדבר עבירה אם הוציא ממון על פיו חייב לשלם שאי"ז מדין שליח אלא שהוא שולחו לדבר.

שליחות בממון שאינו שלו

הרי אם נבאר שערב הוא מדין שליחות שמשלח את המלווה ליתן מכספו ללווה, אפשר לבאר כן בשאלת הגמ' מנין שהערב יכול למנות שליח על ממון שאינו לו ואינו בבעלותו כלל, שבכל דין שליחות המשלח הוא הבעלים של החפץ והוא פועל בקין ויכול למנות שליח במקומו, אבל בערב אין הממון שייך לו כלל ואיך יכול למנות שליח על ממון של אחר, ולזה הוכיחו מיהודה שהיה ערב על בנימין למרות שלא היה כלל בעלים, ושאלה הגמ' שהרי קבל בזה הנאה במה שירד למצרים להביא אוכל, ועדיין מניין שאם אין הערב מקבל הנאה הוא יכול להיות ערב ולמנות שליח גם על דבר שאינו שלו, ומתרצי' שכל ערב מקבל הנאה ומכח הנאה זו הוא יכול למנות את המלוה שליח.

וא"כ אפשר לבאר כן בדברי הרמב"ם שלא חילק בין הערבויות, משום שהוא פסק כמשמעות דברי המדרש שנראה מהם שאין להיות ערב בשום אופן, וכיון שבמדרש מדובר על יהודה, דקדק הרמב"ם שזוהי הנהגת תלמידי חכמים, ונמצא שמקור דברי הרמב"ם הוא המדרש ולא הגמרא, ובמה שהעדיף הרמב"ם את המדרש על פני דברי הגמרא, הוא משום שבגמרא החילוק אינו ברור כל כך, וכמו שכתבנו לעיל.

ובטעם הדבר שתלמיד חכם צריך יותר להימנע מלהיות ערב, רמוז בפתיחת דברי הרמב"ם, משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, שהחכם מתעסק עם הממון שלו, ולא מתחיל להיות משלח על ממון שאינו שלו, ולכך אין עליו תביעה שיעשה חסד כיון שאם יש לו ממון הוא מלוה ואם אין לו שלא יהיה ערב על ממון אחרים.

איך מועיל התחייבות יהודה מדין אסמכתא

הרמב"ם (פכ"ה מהלכות מלוה ולוה הי"ד) כתב, מי שאמר לחבירו הלוהו ואני ערב לגופו של לוה זה לא ערב לעצמו של ממון אלא כל זמן שתרצה אביאנו לך, וכן אם אמר לו אחר שהלוהו ותבעו הניחהו וכל זמן שתתבע אותו אביאנו לך וקנו מידו על זה, אם לא יביא זה הלוה יש מן הגאונים שהורה שהוא חייב לשלם, ויש מי שהורה שאפילו התנה עליו ואמר אם לא אביאנו או שמת או שברח אהיה חייב לשלם, הרי זו אסמכתא ולא נשתעבד, לזה דעתי נוטה.

ויש להקשות מה הראיה ממה שיהודה שעבד את עצמו שהרי התחייב על גופו ולא שהתחייב ממון, ובזה אין חילוק בין ערב קבלן לכל ערב, ויש שתי' בזה שכל הטעם שלא מועיל שהגוף ישתעבד שזה נלמד מאסמכתא ובבן נח שאין דין אסמכתא הרי משתעבד, ויש שי' שיהודה היה מלך והיה בידו לקיים ולא נחשב אסמכתא, ויש שתי' שיהודה עשה קנין ובזה מועיל גם בגופו של לוה, או שנשבע שאין בזה אסמכתא.

והמגיד משנה שם כתב, ודעת רבינו ז"ל שכל שהערבות או הקבלנות הן על תנאי אי זה שיהיה דינן כדין אסמכתא וכמו שכתב למעלה הלכה ח, ולדעת הגאונים אפילו לא אמר אם לא אביאנו אהיה חייב לשלם סתמו כפירושו, והטעם לפי שאין אדם מוציא דבריו לבטלה ואם לא נתכוין לכך מה היה הערבות ובמה יכריחנו מלוה להביאו, וכן מורה לשון רבינו ז"ל, והנה מדברי המ"מ נראה שיש חיוב על הערב להביא את הלוה שכתב משום שאין אדם מוציא דבריו לבטלה ולכך אם לא הביאו חייב לשלם, ואי"ז משום תנאי בהתחייבות על התשלומין שיש חיוב בעצם מה שלא הביא את הלוה ואם אינו מביאו יש חיוב לשלם.

ושיטת הרמב"ם שאין עליו חיוב לשלם, לפי שהרמב"ם סבר שכל התחייבות של ערב על תנאי היא אסמכתא, ולכך יש כאן חיוב רק אם לא יביאנו, וכן יש לומר שכל המקור לערבות הוא מיהודה שהחיוב להביא את האדם ולא התבאר מה גדר החיוב בזה, ובאחרונים ביארו שיש שני סוגי ערב, יש ערב שמשעבד עצמו בהנאה שסמכו עליו ויש ערב קבלן שנחשב שקיבל את הממון של הערב, והרמב"ם דבר בערב סתם.

כל ישראל ערבים

בשפת אמת ביאר, שאין לקבל ערבות על של אחרים כי הלואי שיתקן המוטל עליו. אמנם ערבות שבפסוק הוא להקב"ה כמ"ש רש"י ז"ל רעך זה הקב"ה, וקבלת עול תורה זה הוא שייך אל האדם, כי ערבות האמיתי הוא אותו שיש לו לזה שייכות בעצם נפשו, כענין כל ישראל ערבים כו', וכמו כן ערבות יהודה לבנימין הי' ערבות אמת, לכן בלי ספק יוכל לקיים הערבות, וזה עיקר כוונת המדרש לחזק נפשות בני ישראל לברר כי הדבר שקיבלו עליהם בני ישראל באמת, בכל עת יכולין לקיים, לך התרפס ורהב כו' פי' ע"י היגיעה והתשוקה לבוא אל האמת להתקרב אל התורה ות', לעולם יש תקוה כמאמר הפוך בה והפוך כו', קוה וחזור וקוה כו', וכן מצינו ביהודה כי הגם שמצא עצמו חייב בדבר, עכ"ז לא נפל לבו ע"י בירור האמת שנגש אל האמת כלומר אע"פ שנמצא הגביע עכ"ז נקיים אנחנו ודבר זה נמצא בכל איש ישראל תמיד.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

סמוך לשעה 04:30 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות רבות בעשרות ערים ויישובים, במרחבים ירושלים, דן, שרון, ירקון, השפלה, שפלת יהודה, יהודה ושומרון.

בחסדי שמים לא התקבלו דיווחים על נפילות או נפגעי גוף כלל. עם זאת, צוותי מד"א הוזנקו לטפל ב-12 אנשים שנחבלו בדרך למרחב מוגן ו-9 נפגעי חרדה.

בצה"ל עדכנו כי יורט טיל מתימן שחצה לשטח הארץ. התקבל דיווח על נפילת שבר יירוט באיזור מודיעין. חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, כתב כי נבדקת האפשרות לפיצוץ או לנפילת שברי יירוט בשטח פתוח צפונית לעיר, באזור כביש 443.

בנתב"ג הופסקו הטיסות בעקבות השיגור, אך חודשו כחצי שעה לאחר מכן. שתי חברות תעופה החליטו באוויר שלא לנחות בארץ ושינו את הנתיב ללרנקה: טיסה של אג'יאן היוונית מאתונה, שחזרה לטוס לישראל רק לפני כמה שבועות, וטיסה של סמארט ווינגס מפראג. שתי הטיסות נחתו בסופו של דבר בקפריסין. מאוחר יותר, טיסת סמארט ווינגס המריאה לישראל, אך טיסת אג'יאן עדיין בלרנקה וכרגע לא ברור אם תמריא בקרוב.

אחרי שישראל נטלה אחריות רשמית על מבצע הקומנדו הדרמטי בסוריה, דובר צה"ל חושף תיעודים דרמטיים מלב שטח האויב ופרטים חדשים מהאירוע הלא שגרתי.

ב-8 ספטמבר 2024, עוד בטרם החל מבצע חיצי הצפון, כוחות יחידת שלדג במבצע מיוחד של חיל האוויר, פשטו והשמידו אתר תת-קרקעי לייצור טילים מדויקים במרחב מסיאף שבעומק שטח סוריה.

יעד הפעולה

‏האתר של תעשיות ״סרס״ הסוריות היה האתר היחיד בסוריה לייצור טילי קרקע קרקע. היה אמור לייצר 100-300 טילים בכל שנה, ולהיות שחקן משמעותי בחימוש חיזבאללה. הוא נמצא עמוק מתחת לקרקע, כ-70-130 מטר חפור בצלע ההר. האתר החל להיבנות בשנת 2017, אז החלו החפירות בהר. כעבור 4 שנים, בשנת 2021 הסתיימו עבודות החפירה, והאיראנים החלו לשלוח את מכונות הייצור המתקדמות.

בחודש אוגוסט 2024 – חודש בלבד לפני הפעולה – החל ייצור ראשוני באתר של טילים ראשונים, באופן ניסויי. במהלך השנים האחרונות, ישראל תקפה את המתקן 4 פעמים – תקיפות שעיכבו ושיבשו את עבודות ההקמה שלו. האתר היה מיועד לייצר טילים בליסטיים מתקדמים לטווחים של 70 עד 300 ק״מ – וכולם היו אמורים להישלח לחיזבאללה בלבנון. בשל עומקו בתוך ההר – האתר הוגדר בישראל ״אתר חסין״. הייחודיות שלו – שכל תהליך הייצור מתרחש בו מתחילתו ועד סופו – ״נכנסים חומרי גלם מפתח אחד, ויוצא טיל מהפתח השני״.

במשך שנים, אגף המודיעין ביצע איסוף ומעקב מודיעיני מתמשך על היעד ובחודשים שקדמו למבצע, הותנעה תוכנית להשמדתו באמצעות כוחות חיל האוויר, זאת במקביל להיערכות למבצע חיצי הצפון שהוביל לחיסול בכירי חיזבאללה והמשך הלחימה בעזה, כמו גם היערכות לחיסול הנייה והתגובה האיראנית שבעקבותיה.

‏גורמי המודיעין בישראל הבינו כי האתר עומד בפני השמשה ובקרוב יחלו לייצר בו טילים מתקדמים. ההבנה הייתה שעם הפיכתו של המקום לתעשיית ייצור פעילה, הוא יהפוך להיות אתר הרבה יותר שמור ומאובטח – וכמויות השומרים והאבטחה שהסורים והאיראנים יציבו בו, תוכפל פי כמה.

מבצע ״רבות הדרכים״ היה ניצול הזדמנות, להגיע קרקעית לאתר עוד בשלב שבו יש עליו שמירה יחסית מועטה – של עשרות בודדות של שומרים, בזמן שהוא על סף תחילתו של תהליך ייצור תעשייתי. ההכנות למבצע החלו חודשיים לפני – ביולי 2024. כעבור חודש – כבר החל ייצור מנועים באתר ובצה״ל אומרים: "אם היינו מחכים עוד קצת עם הביצוע – יכול להיות שכבר היה מאוחר מדי, או שכל המבצע היה צריך להיראות אחרת לגמרי".

‏מטרת המבצע

המטרה שניתנה ללוחמים הייתה להשמיד מהקרקע כמה שיותר מכונות ייצור בתוך האתר התת קרקעי – כשהעדיפות העליונה: השמדת המערבלים הפלנטריים – שהם המרכיב הקריטי ביותר בתהליך ייצור הטילים המתקדמים.

‏המבצע כלל שלבים מקבילים – הוא החל בתקיפה אווירית נרחבת, שנראתה לכאורה כמו עוד תקיפת מב״מ שגרתית שישראל ביצעה עשרות רבות כמותה בשנים האחרונות. מטרת התקיפות הייתה – לא לאפשר לסורים להבין שעומדים לנחות כוחות קרקעיים במסיאף, ולנתק צירי גישה אל האזור – כדי לעכב תגבורות שהסורים עשויים לשלוח למקום.

חיל האוויר יצר ״מעטפת אש״ מקדימה לפני נחיתתם של הכוחות על הקרקע. הייתה היערכות גם למצב שהכוחות הרוסים בסוריה, שמוצבים קרוב למסיאף, ינסו לשבש את המבצע. במבצע השתתפו כ-70 כלי טיס – בהם מטוסי קרב, מטוסי תובלה, מסוקים, כטב״מים. כ-50 פצצות הופלו על המטרות.

הלוחמים נחתו בשטח באמצעות מסוקים, בליווי מעטפת אש ואיסוף של כלי טיס, מטוסי קרב וספינות של חיל הים. יעד הפשיטה היה אתר תת-קרקעי בעומק שטח סוריה שנבנה במימון ובתמיכה איראנית. "האתר היווה פרויקט דגל של איראן במאמץ לחמש את שלוחיה בגבול הצפוני של מדינת ישראל" מגדירים זאת בצה"ל.

קרבות פנים אל פנים

הכוחות הגיעו במבצע למכונות קריטיות לתהליך הייצור של טילים מדויקים וביניהן מערבל פלנטרי, כמו זה שהושמד באיראן, אמצעי לחימה רבים ומסמכים מודיעיניים אשר הועברו לחקירה. "המסמכים שנלקחו, אישרו את המידע המודיעיני שהיה עד אז בידי ישראל" אומר הגורם ל'המחדש'.

כוח שלדג מנה כ-100 לוחמים, והוא היה בליבת הפעולה. איתו הגיעו לשטח הסורי עוד כ-20 לוחמי יחידה 669. ‏120 הלוחמים הגיעו ב-4 מסוקי ״יסעור״, שהמריאו מישראל וטסו כשעה וחצי עד ההגעה ליעד, כולל תדלוק אווירי בדרך. הטיסה התבצעה דרך הים, בגובה נמוך מאוד של 60 רגל בלבד. ״המסוקים ליחכו את פני הים״, סיפר בכיר בחיל האוויר. בתוך השטח הסורי – הטיסה נמשכה 18 דקות עד הנחיתה. טיסה תחת איומים אוויריים כבדים. מדובר היה במרחב צפוף בעשרות סוללות טילי קרקע אוויר, ״מרחב מוגן הרמטית״, הגדיר זאת קצין באמ״ן שעסק בהכנות למבצע.

״הסורים הגדירו אותו כמרחב ההגנה השני בחשיבותו אחרי דמשק. מרוב שטסנו נמוך – טילי הקרקע אוויר לא היו האיום היחיד, אלא גם טילי נ״ט שיכולים לשגר עלינו מהקרקע״. הלוחמים הונחתו בשני מנחתים באזור, שחיל האוויר ניתח כמקומות שניתן להנחית בהם את המסוקים.

‏הכוח הראשון שנחת, כ-50 לוחמים ראשונים. תפקידם היה לבודד את המרחב, לנטרל איומים באזור – ובכך לאפשר להנחית את הכוח השני, שיהיה הכוח שיפשוט לתוך האתר עצמו ויפוצץ אותו. עד 7 דקות לפני נחיתת הכוח הראשון, חיל האוויר עוד המשיך לתקוף באזור כדי לנטרל איומים. ״ראינו את הפיצוצים מהאוויר, כשהיינו מעל ההרים בדרך לנחיתה״, סיפר אחד המפקדים שהשתתפו במבצע.

על המתקן לא הייתה אבטחה כבדה מדי – כ-30 מאבטחים מצבא סוריה, שהיו במספר עמדות שמירה, רכב עם מקלע שעמד בנקודה שולטת וכיתת כוננות. כוח הבידוד שנחת ראשון עלה לנקודה שולטת בשטח. הכוח הפעיל רחפנים שיצרו גם הם שליטה על המרחב וזיהוי של כל איום פוטנציאלי או תגבורות סוריות שעלולות להגיע.

‏הכוח השני – הכוח הפושט – נחת במנחת אחר והיה צריך לרוץ במהירות, מרחק של כ-700 מטר מהמנחת ועד דלתות האתר התת קרקעי. ״את הכל עשינו בריצה, הבנו שצריך להיות מהירים כי אין הרבה זמן״, סיפר אחד ממפקדי הכוח, ״המודיעין העריך שתוך כשעתיים וחצי יכולה להגיע למקום דיוויזיה סורית שלמה, מאות לוחמים. לכן הזמן שהוקצב לנו להיות על הקרקע היה שעתיים וחצי לכל היותר״.

‏האתגר הראשון

‏האתגר הראשון שניצב בפני הכוחות – הדלתות הנעולות. האתר האיראני היה ב״נוהל לילה״, הוא לא פעל באותן שעות, והיו לו 3 פתחים כבדים – כולם היו נעולים וחסומים והיה צורך לפרוץ אותם. הלוחמים התאמנו לזה מראש – והחלו בפעולות הפריצה.

‏במקביל באותו הזמן, הכוח השלישי – כוח החבלה, עשה את דרכו מהמנחת. זה הכוח שמגיע עם כל חומרי הנפץ והאמצעים הכבדים, ולכן לקח להם יותר זמן. המשימה הייתה: עד שכוח החבלה מגיע – הכוח הפושט צריך לפרוץ את הדלתות כדי שהם ייכנסו מיד ויתחילו לעבוד. תוך 45-50 דקות מהנחיתה, הפריצה הושלמה והכוחות נכנסו למתחם התת קרקעי דרך פתח מספר 3. השעון מתקתק לאחור – נותרו פחות משעתיים לפעול.

‏הכוחות נכנסו פנימה והחלו בסריקה מהירה של המתחם כולו. לא היו אנשים בפנים. הלוחמים שנכנסו עברו ב״מסדרון הייצור״ של הטילים, מחדר לחדר, והחלו בפעולות החבלה: להניח על כל מכונה את המטען הנכון, בגודל הנכון, ובעיקר – קודם כל – לחפש את המערבלים – המרכיב הקריטי ביותר להשמדה. שלושת המערבלים נמצאו בחדרים B4, B5 ו-B6 בלב המתחם.

‏כדי לפתוח את יתר הפתחים של המתקן, הלוחמים השתמשו במלגזות שהיו בתוך האתר. זה לא היה אלתור של רגע: המודיעין ידע מראש שיש בפנים מלגזות שיוכלו לשמש לפריצת הדלתות מבפנים, ובמסגרת ההכנות למבצע חלק מהלוחמים נשלחו להתאמן על הפעלת מלגזה.‏ ‏בינתיים כוח החבלה ממשיך למלכד את המתחם. בכל חדר הונח מטען מתאים. ״את הכל עשינו בריצה״, סיפר אחד המפקדים. הלוחמים גם אספו על הדרך חומר מודיעיני מתוך המתחם – שאישש את מה שישראל כבר ידעה: האתר הזה היה מרחק נגיעה מהתחלה של ייצור תעשייתי של טילים בליסטיים.

‏לאחר שהסתיימו פעולות המלכוד, ורגע לפני ניתוק המגע – כמה פעולות שצריך לבצע: קודם כל, לוודא שכל הלוחמים נמצאים ולא נשכח אף אמד מאחור. ולא פחות חשוב – לוודא שכל מעגל החבלה תקין, כדי שבסוף המקום באמת יתפוצץ. הכוחות התרחקו למרחק הבטיחות הנדרש, והחבלן של היחידה ס׳ לחץ על הכפתור, בזמן שהלוחמים עוד על הקרקע. כמעט טון של חומר נפץ התפוצץ שם: ״ראינו את הפיצוץ בעיניים, הרגשנו אותו כמו רעידת אדמה קטנה״, סיפר אחד המפקדים.

כדי לזרז את העזיבה של המקום, הכוחות השאירו חלק מהציוד שלהם בשטח הסורי, כדי שלא יתפוס מקום במסוק חזרה – כמו טרקטורון מיוחד שהובא לטובת המבצע. הלוחמים חזרו בריצה אל המסוקים שהמתינו להם על הקרקע – והמריאו איתם בחזרה, שעה וחצי, עד לשטח ישראל.

‏כשעה לאחר עזיבת הכוח את המקום – הגיעו תגבורות של מאות לוחמי צבא סורים למקום. הם היו בדרך – וזה מבהיר כמה המבצע היה מסוכן. מאות כוחות צבא סורים מול כוח קטן של 120 לוחמי קומנדו של צה״ל. לפי ההערכה בצה״ל, במהלך המבצע חוסלו בסה״כ כ-30 אנשי אויב, שהם למעשה כוח האבטחה המקורי ששמר על המתקן, ועוד מעטים שניסו להגיע לאזור תוך כדי פעילות הכוחות

מבין חיילי התגבורת הסורים שהגיעו וחוסלו גם היה רוכב אופנוע וכמה חיילים על ג'יפ. כוחות הדיוויזיות הסוריים שעשו את דרכם לאזור מסיאף הגיעו באיחור רב, אחרי שלוחמי צה"ל כבר עזבו את המקום ולהם נותר, אלא להיחשף להרס הרב.

המבצע הושלם בהצלחה

בחסדי שמים מרובים, מקרב לוחמים צה"ל, אף אחד לא נפגע, והמבצע הוכתר בהצלחה מלאה, אבל בחיל האוויר נערכו גם למצב שיהיו לוחמים שייפגעו בפעולה. במסוקים הובא ״חדר ניתוח טס״, שיכול היה לתת מענה דחוף בשטח סוריה למספר לוחמים במצב קשה. אבל בשל חשיבות המבצע ומורכבותו, הפצועים היו אמורים לקבל את הטיפול בשטח – ולחזור יחד עם יתר הכוח חזרה ארצה, מבלי להטיס אותם בנפרד ארצה. כאמור, בחסדי שמים, כל הכוח שב בשלום הביתה.

‏על הקרקע בשטח סוריה – השתתפו במבצע גם שני מפקדים בכירים: מפקד כנף 7, כנף הכוחות המיוחדים של חיל האוויר, אל״ם ט׳, ומפקד יחידת שלדג, סא״ל ב׳.
‏50% מהלוחמים שהשתתפו במבצע – אנשי מילואים של יחידת שלדג שנמצאים בשירות מילואים פעיל מאז 7/10. "אנחנו נערכים ובונים את היכולות כבר במשך שנים למבצעים כאלה", מסכמים ביחידת שלדג.

‏בצה״ל אומרים שלקח לסורים ולאיראנים כמה ימים כדי להבין מה קרה במתקן הסודי שבתוך ההר במסיאף. נכון להיום – המתקן לא בשימוש, אסד וגם האיראנים עזבו את שטח סוריה ועוד לא ברור מה צופן העתיד עם ג׳ולאני וכוחות המורדים.

נכון להיום, בסוריה אין יותר יכולות ייצור אמל״ח מתקדם. בנוסף לפעולה המיוחדת במסיאף, לאחר נפילת משטר אסד – חיל האוויר תקף עוד 6 אתרים של התעשיות הצבאיות הסוריות ״סרס״ והשמיד אותם במסגרת מבצע ״חץ הבשן״ ולמעשה כיום – יכולות ייצור הטילים המתקדמים של הציר האיראני נפגעו משמעותית.

המודיעין מעריך כי אין יותר יכולות כאלה בסוריה ובלבנון כלל, באיראן היכולות נפגעו משמעותית בתקיפה הישראלית ״ימי תשובה״, ואצל החות׳ים בתימן נותרו גם יכולות כאלה. ״גם לשם נגיע״, אומר בכיר בצה״ל.

לראשונה מאז נפילת משטר אסד, צה"ל מאשר רשמית כי כוחות מיוחדים חדרו עמוק לשטח סוריה והשמידו מתקן צבאי-מדעי רגיש. במבצע, שכונה "רובד עמוק", הושמד מרכז לפיתוח טילים מתקדמים במסיאף.

במהלך המבצע, שהתרחש בספטמבר 2024, חדר כוח של יחידת שלדג למתחם המרכז למחקרים מדעיים (CERS) והשמיד תשתית אסטרטגית איראנית. הכוח הצליח להשיג מסמכים מודיעיניים משמעותיים וחזר בחסדי שמים, בשלום לשטח ישראל.

גורמי צבא בכירים אישרו היום כי המבצע, שתוכנן בקפידה במשך תקופה ארוכה, כוון נגד תשתית צבאית-טכנולוגית מתקדמת שהוקמה על ידי איראן בעומק השטח הסורי. המתקן, שפעל במסווה של מרכז מחקר אזרחי, שימש למעשה כמפעל תת-קרקעי לייצור טילים מדויקים עבור חיזבאללה.

הפעולה בוצעה באמצעות כוח מיוחד שהונחת ממסוקים. לאחר נטרול מערך האבטחה המקומי, הצליחו הלוחמים למלכד את המתקן ולהשמידו מרחוק, תוך שחיל האוויר מספק חיפוי נרחב במעגלים החיצוניים.

"מדובר באחת מפעולות הקומנדו המסוכנות והאמיצות שצה"ל ביצע בשנים האחרונות מחוץ לגבולות המדינה, באופן הירואי ועם סיכונים גדולים, אך עם תכנון קפדני של חיל האוויר שהוביל לתוצאה המיוחלת: השמדת יכולת אסטרטגית קריטית של איראן בסוריה", מסר גורם צבאי בכיר.

על פי דיווחים, ישראל עדכנה את ארצות הברית טרם המבצע. גנרל מייקל קורילה, מפקד פיקוד המרכז האמריקני, אף ביקר בפיקוד צפון והתעדכן בתוכניות המבצעיות של צה"ל באזור.

המבצע מהווה נקודת ציון משמעותית בפעילות צה"ל בזירה הצפונית, ומסמן שינוי במדיניות הפרסום של פעולות צבאיות מעבר לגבול. עד כה, פעולות דומות יוחסו לישראל רק בפרסומים זרים.

הירי מרצועת עזה לעבר יישובי ישראל נמשך ביתר שאת. בשעה 00:00, הופעלו התרעות במרחב מערב הנגב, לאחר שזוהו שני שיגורים שחצו ממרכז רצועת עזה וזאת לרגל תחילת השנה האזרחית. בצה"ל מציינים כי שיגור אחד יורט בהצלחה והשני נפל בשטח פתוח.

זו הפעם השלישית בתוך יממה, בה הופעלו אזעקות ביישובי העוטף, לאחר שמוקדם יותר נשמעו אזעקות במבטחים, עמיעוז וישע. בצה"ל עדכנו כי שוגר מיירט בעקבות שיגור שחצה מדרום רצועת עזה. אזעקה נוספת הופעלה בשעה 08:54 במטווח ניר עם, אולם בצה"ל עדכנו כי מדובר בזיהוי שווא.

עם זאת ראוי לציין כי אשתקד, עם תחילת השנה הלועזית, נורו עשרות שיגורים ליישובי העוטף.