מיקום כתבה: חדשות חמות

במקביל להכרזה על ההסכם המתקרב לסיום הלחימה, דווח כי שני לוחמי צה"ל נפצעו באורח קל במהלך הלילה (חמישי). הפציעה נגרמה כתוצאה מעלייה על מטען בצפון רצועת עזה.

הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, ומשפחותיהם עודכנו.

בחאן יונס שברצועת עזה, במרחק נגיעה מבתיהם של אדריכלי טבח השבעה באוקטובר, יחיא סינוואר ומוחמד דף, נולד בשנת 1977 איימן אבו סובוח. "השכנים שלנו היו יחיא סינוואר, מוחמד דף. קראו להם 'השכנים הטובים', 'הגיבורים'", נזכר דור בילדותו שהייתה לכאורה נורמלית, אך בפועל רוויה באלימות ובהסתה לרצח. המחזה שהוא עד אליו בשוק שינה את חייו לעד.

"יום אחד, כשהלכתי עם אמא שלי לשוק, ראיתי מחזה ששינה את חיי. מישהו התגלגל כמו כדור  מישהו שנחשב משתף פעולה. הסתכלתי לאחור לראות מי עשה את זה, וזה היה יחיא סינוואר בעצמו, לעיני כולם." המחזה היה בלתי נתפס: "למען יראו וייראו. כל האזרחים עשו מעגל כזה, וקראו בקריאות 'אללה אכבר' ויורקים על הגופה. הם עשו לגופה מה שהמחבלים עשו ליהודים בשבעה באוקטובר. אף אחד לא הזדעזע, לא ניסה לעצור, משום שזו הייתה גאווה, זו הייתה התלהבות ושמחה."

בין שעות המשחק הרגילות בכדורגל ברחובות חאן יונס, התגלה לאיימן סוד משפחתי מזעזע. "כל היום משחקים כדורגל ברחובות עם כל הילדים. לא היו שם גנים. אמא שלי הייתה לוקחת אותי לסבא שלי ללכת לבקר אותם. הם גרו ברפיח. ואז אני רואה את סבא שלי והדודים שלי חופרים באדמה." כשדור שאל את סבו מה הוא מחפש, הסביר הסב שהוא מחפש מים. "אבל יש מים בברז, ויש מים במקלחת", תמה הילד.

שלושה שבועות לאחר מכן, כשראה שוב את סבו חופר במקום אחר, סבא שלי היה קשוח ואמר שוב: 'אנחנו מחפשים מים מתוקים, כי המים פה מלוחים'" אבל הוא כבר הבין שמשהו כאן לא מסתדר. "לאחר זמן התברר לי הסוד הגדול שהם ניסו להסתיר – מה שהם חפרו היו המנהרות וכל התת קרקע שחמאס בנה ברצועת עזה, וזה כבר היה לפני יותר מ-45 שנה." מספר איימן אבו סובוח, או בשמו הנוכחי דור שחר, בריאיון ל'המחדש'.

הצביעות שחונכה שנאה

הצביעות הפכה לנושא מרכזי בילדותו של דור. סבו, מגדל הטבק, היה מזמין חיילים ישראלים לשתות תה וקפה, מתחנף אליהם ומספר להם שיש לו חברים יהודים. אך ברגע שהלכו, השנאה התפרצה בעיניו. "הוא אמר לי: 'את היהודים האלה, הכלבים, צריך להרוג אותם. הם לקחו את האדמה שלי, 50 דונם. כשתגדל, אתה תחפש אותם ותחזיר את האדמה'."

גם במסגד הטיפו לשנאה. "אבא שלי היה לוקח אותי למסגד לתפילת שישי. אחרי התפילה, השיח היה נותן שיעור על מאמינים ולא מאמינים. במי הם לא מאמינים? ביהודים והנוצרים. דינם דין מוות. כולם במסגד קראו 'אללה אכבר'."

האלימות הייתה חלק מהשגרה היומית. "ביום שישי, יוצאים מהמסגד ואני רואה מעגל בצומת. אנשי חמאס תפסו שלושה אנשים. לאחד חתכו את הרגליים ואחר כך את הראש, את השני תלו על עמוד חשמל עד שהוא נשרף. את האדם השלישי, קשרו אותו מהרגליים לרכב ונסעו איתו בכל חאן יונס." כשנשאל מה הרגיש, דור ענה: "הכל סבבה. זה הפך להיות טבע אכזרי, חלק מהחיים שלנו".

האבסורד הגיע לשיאו כאשר דור הבין שאביו שעבד 27 שנים בישראל כפועל בניין והמשפחה התקיימה מכסף של יהודים. "הבגדים שלבשנו, המשחקים ששיחקנו היו של היהודים. זו התרומה הראשונה שלנו, מספר דור."

אור בקצה המנהרה

מכאן התחיל מסע שלם של דור לגלות את האמת אשר הוסתרה מפניו, בתוך עולם האלימות והשנאה, משהו בנשמתו של איימן סירב להזדהות עם המציאות. הוא החל לשאול שאלות על הצביעות שאפפה אותו. "למה סבא שלי הזמין אותם לקפה ואומר שצריך להרוג אותם?", שאל את עצמו.

התפנית המכוננת התרחשה כאשר היה עד למחזה ששינה את חייו לנצח. "שיחקתי כדורגל ברחוב, ובאו חיילים ושיחקו איתנו. חייל נתן לי סוכרייה שהייתה כל כך טעימה. כשאבא שלי ראה את העטיפה, הוא צעק עלי: 'לא לקחת שום דבר מיהודים. הם יכולים לשים רעל ואני אוכל ואמות'." האבסורד הושלם כאשר דור ראה שכל ראש השנה הבוס היהודי של אביו הביא לו סלסלת ממתקים, ואביו אמר לילדים: "תאכלו, תאכלו, שיהיה לכם לבריאות. בזה לא היה רעל?" תהה דור בליבו.

נקודת המפנה הגיעה כשראה חייל מניח תפילין. "ראיתי חייל שקשר חבל על היד שלו ועל הראש שלו. לא ידעתי שזה תפילין, אבל משהו קרה. משהו שלעולם לא אצליח להסביר אותו. משהו רוחני שכל הגוף שלי רעד. באותו רגע, הבנתי שאני לא שייך לעם הזה. אני לא שייך למשפחה הזו." מאותו רגע, דור החל להתקרב ליהודים, לחפש חיילים, להיות קרוב אליהם.

הקונפליקט מתפוצץ

בגיל שבע נרשם דור לבית הספר של אונר"א בחאן יונס. חלומו היה להיות רופא ולעזור לאנשים. אך במקום זאת, לימדו אותו בבית הספר לכתוב את המילה "פלסטין ירושלים" ושם התחילה השנאה הממוסדת.

"היהודים הורגים ילדים, נשים, גברים וזקנים. היהודים לקחו אדמה שהיא של סבא שלכם. כל תל אביב, חיפה, יפו, כל ישראל זה פלסטין.  – המצווה הכי גדולה היא לרצוח אותם" כך חונכו את הילדים.

 כל הילדים בכיתה קראו יחד: "איטבח אל יהוד, איטבח אל אמריקה, אללה אכבר" – לרצוח את היהודים, לרצוח את האמריקאים. ודור הרגיש גל חום עולה בו. "באמת גל חום. אולי הוא נמצא בתוכי. אני לא הרגשתי טוב. וביקשתי מהמורה אם אני יכול ללכת לשטוף פנים." המורה נתן לו מיד סטירה: "לשטוף פנים? תצא החוצה! זה שיעור חשוב." הוא לקח אותו לחדר המנהל, והמנהל אמר: "כן, תהרוג יהודים, כן? כשתגיע הביתה תקבל את העונש שלך."

העימות עם האב

מה שקרה בבית היה טראומה שתלווה את דור לכל החיים. "חזרתי הביתה מבית הספר. עמדתי בכניסה לבית. ראיתי אש דלוקה במטבח. ואבא שלי בפינה, כשהוא לבוש בבגדים של החמאסניקים. רואים רק את עיניו והוא אוחז בסכין בידו. הוא אומר לי: 'חמאס אני ארצח אותך'."

"קפאתי במקום, החלפתי צבעים" הוא משחזר. "כל פעם הוא מתקרב אליי עוד קצת, בצעד קטן, ואומר לי: 'חמאס, אני ארצח אותך'. וכל הזמן הראש שלי חושב על הראש המגולגל שראיתי בשוק". כשדור ביקש עזרה מאמו, היא לא באה. רק כשהמצב החמיר מאוד, היא ניסתה להתערב, אבל אז הפכה גם היא למוקד התעללות.

מסע הגיור, המאבק והניצחון

בגיל 12 וחצי, איימן הגיע לישראל בפעם הראשונה, היה זה בעת שהגיע יחד עם אביו, במטרה לעבוד איתו בישראל. דור ראה בזה הזדמנות, ברח, והחל לעבוד בשמירה באתרי בניה ולשם כך שם היה מקום מגוריו הוא ישן  באתרי בנייה. באחד מאתרי בניה שעבר שהיו בראשון לציון, פגש איש יהודי דתי, ממוצא תוניסאי, שדיבר ערבית. הוא שאל אותו איפה אביו. "הוא נסע הביתה, חזר אחרי חצי שעה עם מרק חם, אוכל, בגדים, וכל כך שימח אותי. הוא היה מזמין אותי כל ערב לארוחת ערב."

הקשר בין השניים הלך והתהדק, אבל השיא הגיע בליל הסדר, שאליו הוזמן. אותו הלילה שינה את חייו. "הסתכלתי על השולחן. לא היה לחם, לא פיתות, לא קוסקוס, רק מצות, ביצה קשה וזרוע של עוף. כשסיפר לי על עבדות מצרים, אמרתי לו: 'אני לא רוצה להיות לא יהודי'. הוא נדהם ושאל שוב: 'מה אמרת?'. עניתי לו: 'אני רוצה להיות יהודי'."

אולם הדרך לגיור לא הייתה פשוטה. כיוון שהיה קטין, בתי הדין הרבניים לא יכלו לגייר אותו ללא אישור הוריו ודור מספר "הרגשתי אכזבה מאוד גדולה, חשבתי שאני הולך לבית הדין להתגייר ויום למחרת אני יהודי טהור". הוא נאלץ להישאר בראשון לציון באותו אתר בניה ששם התגורר ונאלץ לאכול ולישון שם ובמקביל היהודי התונסאי היה דואג לו לצרכיו.

הקרב על הזהות

ב-24 במאי 1992, נרצחה הלנה ראפ הי"ד, בת 17 בלבד, בידי מחבל נתעב. האירוע היה לאחד מהבולטים מרצף אירועי הדקירה ששטפו את מדינת ישראל בראשית שנות ה-90, והשפיע על ההידרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ועל המערכת הפוליטית. הרצח הביא לגירוש כל העזתים מישראל. "הממשלה והגורמים בביטחון גרשו את כל הערבים לעזה, כי פחדו שלא יהיה נקמה, שיהודים לא ירצחו ערבים."

בכל פעם כשדור ראה משטרה, הוא ברח שלא יגרשו אותו, עד שבגיל 19 וחצי נעצר על שהייה לא חוקית. "למחרת לקחו אותי לבית המשפט ברחובות. אמרתי לשופט שאני שבע שנים בישראל, התחננתי בפניו שאני רוצה להיות יהודי, הייתי ברבנות, רצו רק אישור שאני יכול להתגייר. האיש הדתי הביא 50 חתימות מהשכנים שבאמת מכירים אותי מהילדות, ומבקשים מבית המשפט שיעזור לי להתגייר."

השופט שפט אותו לארבעים וחמישה ימים בפועל בכלא, עשרה חודשים על תנאי. בבית המשפט, הוא נתקל בפלסטינים שעמדו לידו, גם הם נעצרו על שהייה לא חוקית בישראל: "אתה בוגד, אנחנו נרצח אותך." איימו עליו.

הגיהנום בבית הכלא

במהלך שהותו בכלא הישראלי, דור הוכנס לאגפים שבהם הוחזקו אסירים ביטחוניים, שם חטף מכות רצח על בסיס יומי. "הסוהרים באו ולקחו אותי, הפרידו, לקחו אותי לתא של יהודים. אחרי 45 יום שחררו אותי וחזרתי לרצועת עזה."

החזרה לעזה הייתה טראומטית ביותר עבורו. "כשראיתי את מעבר ארז, הפסקתי לראות, פתאום חושך, אני עיוור. אני לא רואה. אתה יכול לדמיין את זה שאתה בבית בלילה ופתאום יש הפסקת חשמל. השניות הראשונות שאין חשמל, חושך – כך הרגשתי באותם רגעים."

עינויי חמאס והחלום להתגייר

לאחר שעבר את המחסום בעזה, דור נעצר על ידי חמאס ונחקר בעינויים קשים במשך שבעה חודשים. "תלו אותי הפוך, נתנו לי מכות עם מקלות ברגליים יחפות, נתנו לי מכות חשמל, הייתי עם חתכים בידיים. הצלחתי לישון רק כמה שניות בודדות."

במהלך רגעי השבי הקשים תחת ארגון הטרור חמאס, סיפר דור: "התפללתי לאלוקים שייקח אותי". אך למרות זאת, חש "שהקב"ה איתי". בניסיון להתעודד, הוא חשב כל התקופה הזו "איך אני מתגייר ונהפך להיות יהודי ואיך אני חוזר לישראל כדי לפגוש את החברים שלי היהודים".

דור אומר בכאב כי הוא מבין מאוד מה עוברים החטופים שנמצאים בשבי חמאס. "אני בטוח שחלק מהדברים הם לא מספרים לנו." כששוחרר והוחזר לבית משפחתו על ידי חמאס, אביו התכחש לו ואמר לאנשי חמאס: "אין לי ילדים בוגדים כאלה". לאחר מכן פנה אליו ואמר: "עשית בושה למשפחה. חבל שלא עשית קצת כבוד ורצחת יהודים."

הבריחה לישראל והסיוע המפתיע

במשך שלושה חודשים בעזה היה דור הומלס – "אין לי כסף, אין לי בגדים, אין לי אוכל. מכות, קללות, יש לך בשפע, אבל בגלל שאלוקים היה איתי הצלחתי לשרוד את התקופה הזאת".

הוא ברח דרך מצרים וטורקיה חזרה לישראל, אך נעצר שוב. הוא עמד בפני גירוש חזרה לעזה, אך ניצל בדרך נס: שני שוטרים שהסיעו אותו הורידו אותו לפני מחסום ארז בשטח ישראל, במקום אחריו בשטח עזה. "לקחתי מונית וברחתי מיד חזרה לישראל," הוא מספר.

לאחר חודשיים נעצר שוב, אך הפעם באופן מפתיע, שופטת בבית המשפט הקשיבה לסיפורו. "היא אמרה: 'אני מאמינה לך, ואני לא אתן לך עונש על תנאי. יש לך עונש על תנאי שנכנסת לכלא, אבל אני לא מפעילה אותו, אני אנסה לעזור לך'." השופטת דחתה את הדיון לשנה.

הניצחון – הגיור הרשמי

לאחר מאבק משפטי של שבע שנים, בית המשפט העליון הורה למשרד הפנים לאפשר לו להתגייר. בגיל 22 החל דור בלימודי יהדות במכון מאיר, שם למד אצל הרב אורי שרקי.

רגע מרגש במיוחד התרחש בחג פורים: "הרב הביא לי כוסית של יין. הוא אמר לי: 'פורים שמח'. אמרתי: 'כבוד הרב, בחיים לא שתיתי יין'. הוא אמר: 'אתה רוצה להיות יהודי?' צעקתי מיד 'כן' והרב שרקי השיב לי, 'נתחיל מהיין'." אחרי שש כוסות יין, הרב שרקי שאל אותו: "אם לא יגיירו אותך, מה אתה תעשה?" דור ענה ללא היסוס: "אם אני לא אהיה יהודי, אז אין לי טעם לחיות."

בגיל 25, לאחר לימודיו, דור, הלא הוא איימן אבו סובוח, עבר גיור רשמי וטבל במקווה. "אי אפשר לתאר את התחושות, העושר, העושר הגדול. אתם נולדתם יהודים, תקשיבו למה שאני עברתי כדי שאני אהיה כמוכם" משחזר דור בהתרגשות.

לקחי 7 באוקטובר וקריאה לציבור

כשנשאל על אירועי הטבח ב־7 באוקטובר, דור מספר בכאב ובצער כי לא הופתע. "ידעתי שזה יקרה. ידעתי שהם מסוגלים לעשות דברים כאלה. כולם שם חונכו לרצוח יהודים. אין שם חף מפשע."

"כששמעתי לראשונה על הפשיטה של חמאס בעוטף עזה, לא הייתי מסוגל לעמוד, מיד התמוטטתי וישבתי ופרצתי בבכי, כי ידעתי מה חמאס מסוגל לעשות." הוא צעק: "כמה חבל שלא הקשיבו שצעקתי ודיברתי איפה שרק אפשר על מה שחמאס מסוגל לעשות." הדבר היחיד שהפתיע אותו לא היה הטבח, אלא "איך הם עברו את הגדר, איפה היה הצבא וחיל האוויר".

הוא קורא לציבור הישראלי לא להיות תמים: "הם חיים בסרט רע" הוא מכנה את כל אותם שאומרים כי יש חפים מפשע בעזה. "אם אני נולדתי שם וגדלתי שם, אמרו לנו כי על רצח של יהודים, שזו המצווה הכי גדולה לרצוח יהודי. ואם אני אומר לכם שאין שם חף מפשע, סבא שלי היה אומר לי לרצוח יהודי. אבא שלי אומר לי לרצוח יהודי. במסגד אומרים לרצוח יהודי. בבית הספר אומרים. כולם ככה חונכו."

במשך שנים ניסה דור לדבר בתקשורת, עם אנשי צבא וחברי כנסת, אבל איש לא התייחס. בהמשך הוא היה אמור להתגייס לצבא, אך נאמר לו שלא יגויס כיוון שהתנגד להתנתקות.

משפחתו הביולוגית של דור, נמצאת בחוף הים בצפון עזה, לשם נמלטו. כשנשאל אם אכפת לו מה יקרה למשפחתו אם ייפגעו, הוא עונה בגילוי לב קשה: "לא מעניין אותי. כל מי שרוצה לרצוח יהודים – שייהרג. זה לא מעניין אותי. ההורים שלי חינכו אותי ככה. אם הם רוצים לרצוח יהודים…". הוא מספר כי חייל צה"ל שהיה בבניין שבו דור גדל התקשר אליו ואמר: "מתחת לבניין שלך מצאנו מנהרה, ואת הבניין הרסנו."

לאחר מספר שנים שבהן חי דור כישראל בתור יהודי מן המניין, הוא גולל בספרו "מחאן יונס לתל אביב" את כל סיפורו המטלטל. "אני מרגיש כמו בסיפור של אברהם אבינו שהקב"ה 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' ושהם חלק מעשרה ניסיונות שהקב"ה ניסה אותו" הוא אומר בסיום הריאיון עם 'המחדש'. "גם לי היו הרבה ניסיונות וקשיים, אבל תמיד האמנתי באלוקים ותמיד חלמתי שאני סוף סוף אתגייר."

 .

כריש נצפה היום (חמישי) באחד מחופי הים בבת ים, מה שגרם לבהלה בקרב המתרחצים והוביל להוראה מיידית של העירייה לסגור את כל חופי הרחצה בעיר.

הכריש נצפה באחד החופים הדרומיים על ידי גולש, שדיווח על כך לצוותי ההצלה. לאחר בדיקה ראשונית הוחלט לסגור את החופים בהתאם לנוהל, על מנת "להימנע מלקיחת סיכונים מיותרים".

צוותי ההצלה החלו בפינוי המתרחצים מהים, והחופים יישארו סגורים עד להודעה חדשה. מהדיווחים עולה כי ככל הנראה מדובר באותו הכריש שנצפה באשדוד ובאשקלון.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, התייחס הבוקר (חמישי) להסכם שהושג במצרים להשבת חטופים והפסקת אש בעזה, והגדיר אותו כ"בשורה גדולה וחשובה".

הנשיא הקדיש דברי תודה מיוחדים לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ: "אני מבקש להודות עד אין קץ לנשיא דונלד טראמפ שהביא להסכם שמקדם אותנו לעבר סיום המלחמה ומייצר תקווה לשינוי המציאות במזרח התיכון".

הרצוג אף קבע כי "אין ספק כי הוא ראוי לפרס נובל לשלום, על נחישותו המתמדת להביא לסיום המלחמה והחזרת החטופים". הוא סיים בהזמנה חמה: "אם יבחר להגיע לכאן בימים הקרובים – הוא יתקבל באהבה והוקרה גדולה של העם בישראל".

בסיום דבריו הקדיש הרצוג דברי הוקרה ללוחמים, לפצועים ולמשפחות השכולות, וחתם בציטוט: "וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב… וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. בעזרת ה'. עם ישראל חי".

אחרי עשור של תירגולים שסבבו בשכונות ירושלים מדי שנה, בהשתתפות רבנים וגדולי תורה, תירגול ניסוך המים התקיים הפעם לראשונה על ידי עיריית ירושלים ברוב פאר, על ידי כהנים בבגדי כהונה ולוויים בבגדי לוייה.

האירוע לווה במופע מוזיקלי של הזמר שמחה ברינאק, ילד הפלא מנדי רוט ומקהלת מלכות ובהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

האירוע התקיים הודות לראש העיר מר משה ליאון ומר פנחס ארליך מחזיק תיק תרבות תורנית בעירייה, בהפקת חברת אפקט" בראשות ר' אפריים זילברברג בשיתוף מינהלת הר הבית.

ראש מינהלת הר הבית הרב שמשון אלבוים נשא דברים באירוע ואמר כי "ההשתתפות ההמונית באירוע מוכיחה את הציפייה לגאולה ולבית המקדש, לקיום המצוות התלויות במקדש ומעמד שמחת בית השואבה כפי שהייתה בזמן הבית"

תירגול ניסוך המים התקדימי נערך על ידי העירייה אחרי ההצלחה שחוותה בקיום תירגול קרבן הפסח בחג הקודם. בעקבותיה אמר ראש העיר משה ליאון "אנו גאים שוב לפרוץ דרך, ולבצע, בתוככי ירושלים עיר הקודש, את ההמחשה המיוחדת הזו, שגרמה לכולנו לצמרמורת וציפיה לראות את המקדש בבנינו, והכהנים בעבודתם".

:מערכת הבריאות נמצאת במוכנות מלאה לקראת שובם של החטופים, תוך היערכות מקיפה לטיפול רפואי, נפשי ותפקודי בכל השבים, כמו גם לזיהוי החללים. במשרד הבריאות מגדירים את האירוע כ"מורכב במיוחד ודורש רגישות רבה לשב ולמשפחתו".

בהובלת ראש חטיבת הרפואה, ד"ר הגר מזרחי, גובשו הנחיות מפורטות שהועברו לבתי החולים הקולטים. שלושת בתי החולים המרכזיים שיקלטו את השבים הם: המרכז הרפואי שיבא, המרכז הרפואי תל אביב סוראסקי (איכילוב) ובית החולים בילינסון. במקרים רפואיים דחופים ישולבו גם סורוקה וברזילי. במקביל, הושלמה ההיערכות במכון הלאומי לרפואה משפטית לקליטת החללים.

במשרד הבריאות הדגישו כי הלקחים ממבצעי השחרור הקודמים יושמו במלואם, וכי צוותים רפואיים הוכשרו במיוחד למענה רפואי ונפשי מיידי. בכל בית חולים יוקם מתחם נפרד המיועד לשבים בלבד, הכולל חדרים אישיים, אזורי מנוחה ומשפחות. הצוותים המטפלים הם רב-מקצועיים, וכוללים רופאים, אחיות, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ותזונאים.

הנחיות המשרד כוללות התייחסות מיוחדת לתזונת השבים, מתוך חשש לסיכון של "סינדרום האכלה מחדש" – מצב רפואי חמור שעלול להיווצר כשאדם הסובל מתת-תזונה מתחיל לאכול באופן פתאומי ומוגבר. משרד הבריאות אף פנה לצלב האדום בדרישה להקפיד על הזנה מבוקרת של החטופים עוד טרם החזרתם, למניעת פגיעות בריאותיות חמורות.

בנוסף, בתי החולים הונחו לשמור על פרטיות מלאה של השבים ובני משפחותיהם, להגביל את הגישה למתחמים הייעודיים ולוודא רצף טיפולי עדין ומותאם אישית. לאחר האשפוז הראשוני יינתן מענה שיקומי ופסיכולוגי ממושך בקהילה, עם מעקב הדוק.

"מערכת הבריאות תמלא את ייעודה זה ברגישות ובמקצועיות, תוך הצבת טובת השב במרכז העשייה", נמסר מהמשרד.

מנהיגים ברחבי העולם מברכים על ההסכם שהושג בין ישראל לחמאס לשחרור חטופים והפסקת אש זמנית.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בירך ואמר: "אנו מברכים על ההסכם לגבי השלב הראשון בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ. הדבר גם משקף את הנהגתו החזקה של רה”מ נתניהו." מודי הוסיף תקווה כי "שחרור החטופים והגברת הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה תביא להם מזור ותסלול את הדרך לשלום מתמשך".

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הגדיר את הרגע כ: "רגע של אנחת רווחה עצומה שתורגש בכל רחבי העולם, אך במיוחד עבור החטופים, בני משפחותיהם, והאוכלוסייה האזרחית בעזה". סטארמר קרא ליישום ללא דיחוי של ההסכם ו"הסרה מיידית של כלל המגבלות על סיוע הומניטרי מציל חיים בעזה".

סטארמר קרא לכלל הצדדים "לעמוד בהתחייבויותיהם, לסיים את המלחמה ולבנות הייסודות לסיום צודק ומתמשך לסכסוך הזה", והבטיח כי "בריטניה תתמוך בצעדים החיוניים המיידיים הללו, ובשלב הבא של השיחות להבטחת יישום מלא של תוכנית השלום".

מנהיג הימין בהולנד, חירט ווילדרס, מסר: "חדשות נהדרות שישנו הסכם על השלב הראשון של הפסקת-האש וכי החטופים ישוחררו במהרה. כולם יוצאים מורווחים משלום".

נשיא טורקיה ארדואן אמר: "מרוצה שהמשא ומתן בין חמאס לישראל, בתמיכה מטורקיה, הוביל להפסקת אש בעזה. נעקוב מקרוב אחר יישומו הקפדני של ההסכם ונמשיך לתרום לתהליך".

צה"ל נערך לכניסת הפסקת האש לתוקף, ועד לתחילתה יש צמצום פעילות שאינה הכרחית בתוך הרצועה, כמו נסיעות מנהלתיות. זאת, בשל חשש שחמאס ינסה להשיג הישג בדמות חטיפת או הרג חיילים לפני כניסת ההפסקה לתוקף.

במקביל, בשעות שנותרו לסיום הלחימה צפויות תקיפות "השלמה" של יעדים חשובים שנאספו בימים האחרונים, כחלק מהיערכות צה"ל לנסיגה מבוקרת.

בצבא חוששים מ"ריקון מלאים" שיכלול בין השאר מטחי רקטות ופצמ"רים, או ניסיונות לפיגועים נגד חיילי צה"ל ברצועה ובסביבתה. בתוך שטח הרצועה היו בשעה האחרונה כמה שיגורים – ללא נזק או נפגעים.

שלוש אוגדות של צה"ל הלוחמות בעיר עזה ובמחנות הפליטים בפאתי העיר החלו כבר הלילה לפנות את כוחותיהן מהמרחבים האלו, בהמשך להסכם לשחרור החטופים ולסיום המלחמה שהושג.

ההסכם בין ישראל לחמאס, שבמסגרתו ישוחררו 48 החטופים מעזה, ייכנס לתוקפו בתחילת השבוע הבא. לפי גורם זר המעורה בשיחות, שחרור החטופים צפוי כבר ביום ראשון.

הנתונים העיקריים על שחרור האסירים והמחבלים:

• שחרור חטופים: 20 החטופים החיים (כפי שדווח מפי חמאס) ו-28 החללים.
• שחרור מחבלים: 1,700 תושבי עזה שנעצרו לאחר 7 באוקטובר ישוחררו יחד עם כ-250 מחבלים שנידונו למאסר עולם, וזאת בתמורה ל-20 החטופים החיים.
• התנגדות ישראלית: לדברי גורם ישראלי, במסגרת ההסכם לא ישוחררו מחבלי נוח'בה, וישראל מתנגדת גם לשחרורם של "סמלים של ארגוני הטרור", אך רשימת האסירים שישוחררו טרם סוכמה סופית.

גורמים מצרים אמרו לערוץ אל-ערבי הקטרי כי במסגרת ההסכם, מעבר רפיח צפוי להיפתח לשני הכיוונים בתקופה הקרובה. עוד דווח כי הוסכם על הכנסת 400 משאיות סיוע לעזה בכל אחד מחמשת הימים הראשונים להפסקת האש.

הקבינט יתכנס היום בשעה 15:00 באחר הצהריים כדי לדון בהסכם. הממשלה היא הגוף הרלוונטי לקציבת עונשי מחבלים, ולאחר ישיבתה תפורסם באופן רשמי רשימת המחבלים אסירי העולם שישוחררו, כדי לאפשר זמן לעתירות בנושא.

שנתיים לטבח ברצועת עזה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הלילה (חמישי) באמצעות הרשת החברתית שלו כי הושג הסכם בין ישראל לחמאס בנוגע לשלב הראשון במתווה שהציג, שכולל את השבת 48 החטופים המוחזקים ברצועת עזה מאז יום שמחת תורה תשפ"ד.

"אני גאה מאוד להכריז שישראל וחמאס אישרו את השלב הראשון של תוכנית השלום שלנו. משמעות הדבר היא שכל בני הערובה ישוחררו בקרוב מאוד, וישראל תסיג את כוחותיה לקו שסוכם כצעד ראשון לעבר שלום חזק, יציב ונצחי", כתב טראמפ שמעוניין לקבל את פרס נובל לשלום והוסיף כי "כל הצדדים יזכו ליחס הוגן! זהו יום גדול לעולם הערבי והמוסלמי, לישראל, לכל המדינות הסובבות, ולארצות הברית של אמריקה. אנו מודים למתווכים מקטר, מצרים וטורקיה, שעבדו איתנו כדי לגרום לאירוע היסטורי ויוצא דופן זה לקרות. אשרי עושי השלום!".

בעקבות ההסכם, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ. על פי לשכת נתניהו, "השניים קיימו שיחה מאוד מרגשת וחמה, ובירכו אחד את השני על ההישג ההיסטורי בחתימה על ההסכם לשחרור כל החטופים. ראש הממשלה הודה לנשיא טראמפ על כל מאמציו ועל מנהיגותו העולמית, והנשיא טראמפ בירך את ראש הממשלה על מנהיגותו הנחושה ועל הפעולות שהוביל".

עוד נכתב בהודעה כי "השניים סיכמו על המשך שיתוף הפעולה ההדוק ביניהם. כמו כן, ראש הממשלה הזמין את הנשיא טראמפ לנאום בפני כנסת ישראל".

בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הצהרה לציבור, שנתיים לאחר שהבטיח להכניע את חמאס ולמנוע את המשך שלטונו ובו נכתב כי זהו "יום גדול לישראל". נתניהו הוסיף והודיע כי יכנס הבוקר (ה') את הממשלה כדי לאשר את ההסכם ולהחזיר את כל חטופינו היקרים הביתה. "אני מודה לחיילי צה״ל הגיבורים ולכל כוחות הביטחון שבזכות אומץ ליבם והקרבתם הגענו ליום הזה. אני מודה מעומק ליבי לנשיא טראמפ ולצוותו על התגייסותם למשימה קדושה זו של שחרור חטופינו. בעזרת השם, יחד נמשיך להשגת כל מטרותינו והרחבת השלום עם שכנינו".

ברקע החתימה להסכם והברכות, במהלך הערכת מצב שבוצעה הלילה, הרמטכ"ל הנחה את כלל הכוחות, בחזית ובעומק, להערך בהגנה חזקה ולהיות מוכנים לכל תרחיש. "הערכות הכוחות תתבצע בהתאם להנחיות הדרג המדיני ושלבי ההסכם תוך אחריות ושמירה על ביטחון חיילנו". במקביל, הרמטכ"ל הנחה להערך להובלת המבצע להשבת החטופים הצפוי ברגישות ובמקצועיות.

שר הביטחון ישראל כ"ץ, פרסם גם הוא הודעה ובה שיגר "ברכה ענקית על ההסכם לשחרור החטופים". כ". הוסיף והודה "לרה"מ בנימין נתניהו ולנשיא ארה"ב דונלד טראמפ על המנהיגות שהובילה להסכם – ולחיילי צה"ל הגיבורים שבאומץ ליבם ובנחישות והקרבה אדירה הביאו אותנו לרגע הגדול הזה. אני מחבק חיבוק גדול את משפחות החטופים על חזרתם הצפויה של יקיריהם וביניהם חיילי וחללי צה"ל במהרה הביתה. כל העם מצפה ונרגש".

עשרות קיצוניים, שהגיעו באוטובוסים להפגנה בלתי חוקית מול ביתו של ראש העיר בית שמש, שמואל גרינברג, פרצו את שערי הבית ואת הדלתות, יידו אבנים, השחיתו את מערכת החשמל וגרמו לנזק רב.

ראש העיר לא שהה בביתו בזמן ההתפרעויות.

כעת נמצאים במקום ראש העיר, קב"ט העירייה וקציני משטרת ישראל, והם אומדים את הנזק. בהנחיית המשטרה, הגישה לבית נחסמה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס פרסם הודעה בנוגע להחלטת הממשלה על קביעת יום הזיכרון הלאומי לטבח ה-7 באוקטובר.

פוקס הסביר כי ההחלטה התקבלה בהתאם להלכה הנוהגת: "בהתאם להלכה הנוהגת בעם ישראל מזה אלפי שנים, אין אבלות במהלך ימי החג כולל חול המועד".

מסיבה זו, לדבריו, "אי אפשר היה לקבוע את שמחת תורה כיום זיכרון ואבל או את איסרו חג (שהוא עדיין חג ביהדות התפוצות) או את ה-7 באוקטובר שחל השנה בחג הסוכות ובכל שנה יחול במועד עברי אחר." הוא הדגיש כי "עם ישראל שמר על המסורת היהודית גם בתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה".

לכן, קבעה הממשלה את היום שלמחרת איסרו חג, כ"ד בתשרי, כיום הזיכרון הלאומי לטבח.

פוקס סיים את דבריו בתפילה: "נתפלל כולנו שנזכה לראות בשובם של כל חטופינו הביתה עוד לפני יום הזיכרון הזה."

שני גברים נעצרו בצפון-מערב אנגליה בחשד שתכננו לבצע מתקפה בהשראת דאעש נגד הקהילה היהודית באזור, כך דווח היום (רביעי) ברויטרס.

התובעים הבריטים הבהירו עם פתיחת משפטם כי מטרתם הייתה "להרוג מאות חפים מפשע". השניים, וליד סעדאווי (38) ועאמר חוסיין (52), נעצרו בחשד שהחלו בהכנות לביצוע מעשי טרור. אחיו של סעדאווי, בילאל סעדאווי (36), נאשם גם הוא באי-מסירת מידע על פעולות טרור. שלושת החשודים כפרו באשמות, ומשפטם נמשך בבית המשפט בעיר פראסטון.

השופט, מארק וול, הדגיש בפני חבר המושבעים כי "אין קשר בין המשפט לבין הפיגוע הקטלני שאירע בשבוע שעבר בבית כנסת במנצ'סטר", וכי העיתוי הוא מקרי בלבד.

לפי כתב האישום, סעדאווי וחוסיין "אימצו את השקפת העולם של מה שמכונה המדינה האסלאמית – דאעש", והיו "מוכנים לסכן את חייהם כדי להפוך למרטירים".

המקרה בבריטניה מצטרף לחשיפה דומה שאירעה לפני פחות משבוע בגרמניה, כאשר חוליית טרור המזוהה עם ארגון חמאס נתפסה. החוליה תכננה "לבצע פיגועים נגד יעדים יהודיים וישראליים בגרמניה", ונתפסה בזכות שיתוף פעולה מודיעיני הדוק בין המוסד לבין שירותי הביטחון הגרמניים.

המעצרים בגרמניה בוצעו ביום רביעי שעבר, ובמהלך הפשיטה נמצאו כלי נשק, ביניהם רובה סער מסוג AK-47 (קלצ'ניקוב), כמה אקדחים וכמות גדולה של תחמושת, אשר לפי החשד נועדו לשמש לביצוע פיגוע.

שנתיים ויום לאחר טבח 7 באוקטובר, ישראל מוצאת עצמה הערב (רביעי) על סף הסכם לשחרור החטופים ולסיום המלחמה. ככל הנראה, כלל הגורמים הלוחצים נמצאים כעת בשארם א-שייח' ונראה שמאמציהם נושאים פרי. הזמן דוחק, הצדדים מתקרבים להסכמות ובממשלה כבר החלו לנסח את הצעת המחליטים שתובא להצבעה.

גורמים בישראל משרטטים את המתווה הצפוי: להערכתם, העסקה תושג בתוך 24–36 שעות. חמאס העביר מידע על כ-20 חטופים חיים שנותרו ברשותו. שחרור המחבלים יתבצע רק לאחר שיושלם שלב שחרור כל החטופים החיים שבידי חמאס. ההסכמה המסתמנת היא שרק כאשר חמאס ימסור את כל מי שהוא יודע שבידו ויוכיח שאינו מחזיק אף גופה של חטוף כקלף מיקוח, רק אז ישוחררו המחבלים.

הנסיגה הישראלית תהיה בהתאם לגבולות מתווה טראמפ, אולם עם תיקונים קלים. על פי התוכנית, צה"ל יישאר ב-57% משטח הרצועה. בסבירות גבוהה ביותר, ישראל תהיה בכל מקרה ברוב שטח הרצועה, כאשר נותר "מרחב תמרון" במשא ומתן של 6% לכל היותר. העיקרון החשוב ביותר מבחינת ישראל הוא הקמת פרימטר (מרחב חיץ) משמעותי – וכן עיטוף של כל מחבלי חמאס שנותרו במרחב מהיבשה, הים והאוויר.

על פי דיווח ברשת CNN, בישראל מעריכים כי ארגון הטרור חמאס "לא יוכל לאתר ולהחזיר את כל גופות החטופים" שנותרו בעזה. הפרסום מציין כי מדובר בהערכה לגבי "בין 7 ל-15 חללים מתוך 28 חטופים מתים", שחלקם "הוחזקו בידי פלגים שאינם בשליטת חמאס".

העיכוב בהשבת הגופות הפך לנקודת מחלוקת מרכזית בשיחות המשא ומתן. "בעוד וושינגטון הזהירה כי השבת כל הגופות עשויה להיות בלתי אפשרית, ישראל מתעקשת שחמאס אחראי להשבת כל החטופים, חיים ומתים, כתנאי לכל הסכם".

עוד נטען בדיווח כי חמאס "עשוי להשתמש באי-הוודאות כדי למשוך זמן או להציב תנאים נוספים".