מיקום כתבה: חדשות חמות

משפחתו של החטוף הנפאלי ביפין ג'ושי (25) חשפה הערב (רביעי) תיעוד מצולם שנאסף כשלל צה"ל והובא לידיעתם על ידי גורמי המודיעין. בסרטון, אשר צולם על פי ההערכות בנובמבר 2023, מתועד ביפין כשהוא נמצא בשבי חמאס. פרסום התיעוד מגיע על רקע חשש כבד לחייו שעלה בשבועות האחרונים.

בתחילת הסרטון נשמעים מחבלים ברקע, ולאחר מכן החטוף מציג את עצמו: "אני מנפאל, בן 23, הגעתי לישראל לפני 25 ימים כסטודנט בתוכנית 'ללמוד ולהרוויח'. אני עובד בחווה חקלאית בפרדס פירות הדר ולימונים".

משפחתו של ביפין פרסמה הודעה: "במלאת שנתיים לטבח הנורא שהכניס אלפי משפחות למעגל השכול ועצר את הזמן עבור משפחתנו ועבור כלל משפחות החטופים, בחרנו לשתף את אות החיים של הבן האהוב שלנו".

המשפחה ציינה כי "ביפין נחטף באכזריות מקיבוץ עלומים, בעוד עשרה מחבריו נרצחו באותו היום. סטודנטים צעירים, יפים וחפים מפשע. במשך שנתיים היה קשה לעולם לדמיין את ביפין כחטוף במעמקי המנהרות".

לדבריהם, "חודשים ארוכים הוחזק הסרטון תחת מעטה צנזורה ורק לאחרונה קיבלנו אישור להשתמש בו. לא קל לנו לשחרר אותו לעולם, אך אנו נמצאים בימים קריטיים והיסטוריים. ימים שיכריעו האם החטופים החיים יחזרו לחיק משפחותיהם והחללים לקבורה ראויה, או שנמשיך להתבוסס בכאב ולא נזכה לסגירת מעגל. 48 החטופים והחטופה מוכרחים לשוב הביתה".

משפחת ג'ושי, שתחילה התירה לפרסם רק תמונה מתוך התיעוד, מסרה כי "אות החיים שנמצא בעזה, אותו אנו חולקים איתכם היום, מהווה עבורנו עוגן של אמונה איתנה כי הוא בחיים".

שר החוץ גדעון סער תקף היום (רביעי) בחשבון ה-X שלו את היוזמה החדשה של ממשלת צרפת לקיים פסגה בפריז מחר (חמישי) שתדון ב"יום שאחרי המלחמה" ברצועת עזה. סער טען כי היוזמה, המתקיימת במקביל למגעים הרגישים בשארם א-שייח' על תוכנית טראמפ לסיום הלחימה, היא "מיותרת ומזיקה, כמו קודמותיה". הוא הביע חשש כי "מהלך זה לא יסכן את המשא ומתן המכריע לשחרור בני הערובה, כפי שקרה בעבר," וטען כי מדובר ב"ניסיון נוסף של הנשיא מקרון להסיט את תשומת הלב מבעיותיו הפנימיות לרעת ישראל".

סער מחה בחריפות על אופן ניהול הפסגה, שתהיה המשך לוועידה בנושא "פתרון שתי המדינות" שנערכה באו"ם. לדבריו, העובדה ש"הצהרת ניו יורק" טופלה בהזמנות לפגישה באופן דומה לתוכנית טראמפ, מדגימה "ניסיון לשבש את יישומה של האחרונה". הוא הוסיף כי "הזמנת ממשלות עוינות בגלוי לישראל, כמו זו של סנצ'ז, לדון בענייניה היא בלתי מקובלת במיוחד". הפסגה בפריז צפויה לכלול נציגים משורת מדינות ערביות ומערביות, כאשר לפי סוכנות הידיעות רויטרס, השתתפות מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו תלויה בהתקדמות המשא ומתן במצרים.

שר החוץ סיים את מתקפתו בהדגשת הצביעות הצרפתית, תוך שהוא מציין כי צרפת הגנה על העיקרון ש"עתידה של אוקראינה לא יוכרע ללא אוקראינה". הוא כינה זאת "דוגמה נוספת לסטנדרטים כפולים" ואישר: "שום דבר לא יוכרע על ישראל ללא ישראל. ישראל לא תקבל את הפיכת הסכסוך לפליטים בינלאומיים". המסר הברור הוא שישראל לא תסכים להחלטות שיוכתבו לה על ידי גורמים חיצוניים בנוגע לעתיד עזה.

המשא ומתן להסכם הפסקת אש ושחרור חטופים משבי ארגון הטרור חמאס נכנס לשעות גורליות בשארם א-שייח'. בכיר ישראלי מסר היום (רביעי) לערוץ "אל-ערביה" הסעודי כי השיחות מתקדמות באופן חיובי וכי הצדדים "מתקרבים בזהירות לסיכום על השלב הראשון בהסכם". גורמים ישראליים אישרו כי הם "אופטימיים לגבי הסיכויים להגיע לעסקה", והצדדים "נכנסים לשעות הקריטיות". גם שר החוץ הטורקי דיווח על התקדמות במגעים.

לדברי הבכיר הישראלי, המו"מ מתנהל תחת לחץ גדול שמפעיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להשלמת השלב הראשון. הוא הדגיש כי "לעמדה הערבית יש משקל חסר תקדים" בכל הסכם שנוגע לרצועה. בשיחה עם ערוץ "אל-חדת'" הוסיף הבכיר כי ישראל מבקשת "לתקן את מפת הנסיגה בשלב הראשון של ההסכם". גורמים בישראל ציינו כי המחלוקות שנותרו נראות פתירות, אם כי הן ידרשו גמישות גם מצד ישראל.

במקביל להתקדמות, נחשפים פרטים על דרישות הפלגים ועל המעורבות הדיפלומטית: ראש ממשלת קטאר שייח' מוחמד בן עבד אל-רחמן אאל ת'אני הגיע לקהיר והצטרף למגעים. ערוץ "אל-ערבי הקטארי" דיווח כי רשימות האסירים שחמאס העביר למתווכות כוללות את מרוואן ברגותי ואחמד סעדאת, וכי הדיון בשמות אמור להיערך הערב.

משלחות של הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית הצטרפו גם הן, כשבכיר בג'יהאד הבהיר לאל-ג'זירה כי מטרת הפלגים היא "לסיים את המלחמה ולהביא לנסיגה מלאה ישראלית מעזה". כמו כן, חמאס שוקל לקבל פיקוח בינלאומי אזרחי על הרצועה, ממדינות ערביות או אחרות, ללא כוחות חמושים.

בכיר אמריקני אמר לרשת "סקיי ניוז" בשפה הערבית כי ארה"ב "אופטימית לגבי האפשרות להגיע להסכם בזמן הקרוב", וציין כי הדיונים הטכניים נמצאים כעת "בשלב קריטי".

מוקדם יותר היום (ד'), כוחות צוות הקרב של חטיבת גולני הפועלים במרחב העיר עזה, זיהו מספר מחבלים בדרכם לפגוע ולחטוף כוחות צה"ל ששהו במרחב. המחבלים יצאו מפי מנהרה באזור מרכז הרצועה, סמוך לציר נצרים.

כוחות צוות הקרב, בשיתוף פעולה עם כוחות חיל האוויר תקפו וחיסלו מספר מהמחבלים, סריקות אחר המחבלים הנוספים נמשכות בשעה זו. לא היו נפגעים לכוחותינו באירוע. החולייה כללה 5 מחבלים. 3 מהם חוסלו, וכעת מתנהל מרדף אחר השניים הנוספים.

מדובר צה"ל נמסר: "כוחות צה״ל בפיקוד הדרום ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה, במטרה להגן על אזרחי מדינת ישראל".

על פי דיווח שהתפרסם היום (רביעי) באתר "פוליטיקו", שיחת ההתנצלות שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש ממשלת קטאר, מוחמד אל-ת'אני, על תקיפת צה"ל בשטח קטאר הוכתבה במלואה על ידי הבית הלבן. לשכת ראש הממשלה מיהרה להכחיש את הדיווח וכינתה אותו "פייק ניוז".

על פי הדיווח נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הנחה את נתניהו להתקשר ישירות לאל-ת'אני מהסגלגל ולקרוא בפניו נוסח התנצלות שנכתב מראש בשיתוף נציגים קטארים. על פי "פוליטיקו", בכיר קטארי בשם א-ת'וואדי נכח בחדר במהלך השיחה כדי לוודא שנתניהו לא יסטה מהניסוח שהוכן על ידי האמריקנים.

בשיחה אמר נתניהו לראש הממשלה הקטארי: "אני רוצה שתדע שישראל מצרה על כך שאחד מאזרחך נהרג בתקיפה שלנו. אני רוצה להבטיח לך שישראל כיוונה לעבר חמאס לא לעבר קטארים אני גם רוצה להבטיח שישראל לא מתכננת להפר שוב את הריבונות שלכם בעתיד, והתחייבתי לכך בפני הנשיא".

מלשכת ראש הממשלה נמסרה הכחשה חריפה לטענות, תוך שהן מכונות "פייק ניוז": "דברי ראש הממשלה נתניהו בשיחתו עם ראש ממשלת קטר נקבעו על ידי ראש הממשלה בהתייעצות עם צוותו המקצועי בלבד", נמסר מהלשכה. עוד הובהר כי הגורם הקטארי נכח בחדר רק בהזמנת הצוות האמריקני, ו"לא היה לו שום קשר עם הצוות הישראלי".

בהתאם להערכת המצב המבצעית, צה"ל יאפשר בתיאום עם רכבת ישראל את הורדת קרונות המיגון בקו הרכבת אשקלון-שדרות. הורדת קרונות המיגון, המוצבים על אחת המסילות, תאפשר את פתיחת קו הרכבת במלואו. ההורדה התאפשרה לאחר פעילויות מבצעיות משמעותיות של כוחות צה״ל בפיקוד הדרום במרחב צפון הרצועה, ולאחר נוהל קרב סדור שבוצע בשבועות האחרונים.

מדובר צה"ל נמסר: "צה״ל רואה ברכבת תשתית לאומית אסטרטגית חשובה למדינת ישראל וגורם מרכזי בהליך שיקום הנגב המערבי, על כן הושקעו כלל המאמצים בכדי לאפשר את חזרתה בצורה המיטבית והבטוחה ביותר".

כזכור, עם תחילת המלחמה, ב7.10.2023, נסגר קו הרכבת שבין אשקלון לשדרות, מתוך חשש לירי ישיר לעבר הרכבת במקטעים בהן המסילות חשופות לרצועת עזה. בנוסף, קירות וקרונות המיגון מבטון הוצבו על קו הרכבת אשקלון-שדרות, בחודש ינואר האחרון (2025), על מנת לאפשר את פתיחת קו הרכבת, מתוך הבנה כי הרכבת מהווה תשתית לאומית וגורם מרכזי בשיקום הנגב המערבי.

אולם לאחר שבחודשים האחרונים, כוחות צה״ל בפיקוד הדרום פעלו בצורה נרחבת בצפון רצועת עזה, במיוחד במרחב בית חאנון שצופה על קו הרכבת. הודות לפעילות של הכוחות במרחב שהשמידו את כל תשתיות הטרור מעל ומתחת לקרקע, חיסלו את המחבלים ומנעו את ניסיונות האויב להתבסס סמוך לגדר, המרחב איננו מצוי עוד תחת איום ירי ישיר.

כתוצאה מהשינוי בתמונת המצב הביטחונית, קרונות המיגון איבדו את נחיצותם והיום, הודענו לרכבת ישראל כי בהתאם להערכת המצב ניתן להסיר את קרונות המיגון. המהלך בוצע לאחר נוהל קרב מסודר והערכת מצב ייעודית בפיקוד הדרום.

הסרת קרונות המיגון מאפשרת את הפתיחה המלאה של שתי המסילות, לאחר שאחת מהן הייתה סגורה עקב קרונות המיגון, מה שהפחית את כמות הרכבות שנסעו במסילה. הורדת המיגון נעשית לצד צמצום צו השטח הצבאי הסגור בחודשים האחרונים, ומהווה חלק ממאמץ כולל להחזרת תושבי העוטף לבתיהם, חיזוק תחושת הביטחון ושיקום מרקם החיים האזרחי ביישובי הנגב המערבי.

בהלה בחוף הים באשקלון היום (רביעי), לאחר שכריש נצפה במים בסמוך למתרחצים. בעקבות המקרה, עיריית אשקלון הודיעה על סגירה מיידית של חופי הרחצה בעיר, והמצילים הורו למתרחצים לצאת מהמים. האירוע התרחש כאשר שירותי ההצלה בחוף הבחינו בכריש סמוך למתרחצים והורו מיד על פינוי המים.

מהעירייה נמסר: "תושבים ומבקרים בחופים מתבקשים להישמע להוראות המצילים, לצאת מהמים ולעקוב אחר ההנחיות. עדכונים נוספים יפורסמו בהתאם לצורך". תצפית הכריש היום מעוררת דאגה בקרב התושבים, שכן מדובר באירוע חוזר. רק לפני כשבועיים נצפה כריש נוסף באורך חמישה מטרים מול חוף י"א באשקלון, מה שעורר בהלה דומה והוביל להצבת שלטי אזהרה.

עם זאת, לאחר שהכריש הקודם אותר וזוהה, התברר כי מדובר היה בכריש-לוויתן, זן נדיר במיוחד שאינו נחשב למסוכן לבני אדם. טרם התקבלה הודעה רשמית בנוגע לזיהוי הכריש הנוכחי שנצפה היום.

האירועים הללו מתרחשים כאשר בקיץ האחרון בחוץ הים בחדרה נהרג ברק צח לאחר שתקף אותו כריש, בזמן שנכנס לים כדי לצלם אותם. חיפושים אחר גופתו נמשכו אז יותר מיממה.

במסגרת פעילות משותפת של שב"כ וצה"ל נתפס לאחרונה משלוח נוסף של אמצעי לחימה שמקורם באיראן, אשר היה מיועד לפעילים ביהודה ושומרון.

המשלוח שנתפס הכיל אמצעי לחימה מפרי איזון, בהם רקטות נ.ט, מטעני כלימגור, רחפנים בעלי יכולת הטלת מטענים, רימוני יד ומקלעים. תפיסה זו מצטרפת לסיכול של הברחת משלוחי אמל"ח דומים שנחשפו ב-25 במרץ ו-27 בנובמבר 2024.

במהלך החודשים האחרונים נעצר ע"י שב"כ וצה"ל סוחר אמל"ח תושב אזור רמאללה. במסגרת חקירת הפרשה, התקבל מידע על קשר משמעותי בינו לבין מבריחי אמל"ח. פעילות של שירות הביטחון הכללי הובילה לאיתור המשלוח והמעורבים בהחזקתו.

מצבור האמל"ח שנתפס נשלח לפעילי טרור ביהודה ושומרון על ידי אגף המבצעים המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, בראשו עמד עד לאחרונה ג'ואד ע'פארי, וכן יחידת המבצעים המיוחדים בכוח קודס, בפיקודו של אצע'ר באקרי.

פעילות סיכול זו הנה חלק ממערכה כוללת למול מבריחי האמל"ח, אשר במסגרתה חיסלו צה"ל ושב"כ בלבנון ביולי האחרון את קאסם אלחסיני ומחמד שעיב, לבנונים שפעלו תחת כוח קודס והיו מעורבים בשילוח האמל"ח והכוונת הפעילות בשטחי יהודה ושומרון.

משלוח זה, כמו קודמיו, הינו חלק ממאמץ איראני מתמשך לערעור היציבות הביטחונית באזור, באמצעות חימוש חוליות טרור בשטח, שמטרתן לממש תקיפות כנגד ישראלים וכוחות צה"ל.

מדובר צה"ל נמסר: "שירות הביטחון הכללי וצה"ל ימשיכו לפעול בנחישות כדי לנטר ולסכל כל ניסיון איראני להברחת אמצעי לחימה לשטחי יהודה ושומרון, במטרה לשמור על ביטחון האזרחים והכוחות באזור".

פירוט אודות משלוח האמל"ח שנתפס:

• 29 כלימגורים
• ⁠4 רחפנים (מתוכם 2 רחפני נפץ)
• ⁠15 רקטות נ.ט. + מטול RPG (ושלושה רש"קים)
• ⁠20 רימוני יד
• 53 אקדחים
• 7 רובי סער מסוגים שונים
• 9 מקלעים
• ⁠750 כדורי אקדח

שלושה מבצעים חטיבתיים נרחבים הושלמו אתמול (ג') במקביל ברחבי אוגדת יהודה ושומרון, כאשר כוחות צה"ל מחטיבות בנימין, אפרים ויהודה פעלו יחד עם שב"כ ומג"ב. מטרת הפעילות הייתה סיכול טרור, מעצר חשודים, והחרמת אמצעי לחימה והסתה, ובמהלכה נסרקו למעלה מ-200 מבנים ואיתורים בכפרים ומחנות פליטים בגזרה.

במסגרת המבצע בגזרת חטיבת בנימין, הכוחות פעלו במרחב רמאללה, כולל במחנות הפליטים ג'ילזון וקלנדיה, ובכפרים נוספים. כאן, הכוחות סרקו יותר מ-180 איתורים, ועצרו שלושה מחבלים שיידו אבנים. בנוסף לכך, אותרו והוחרמו חלקי נשק, בקבוקי תבערה, חומרי הסתה לטרור ואמצעי לחימה נוספים.

במקביל, נערכה פעילות אינטנסיבית גם בגזרת חטיבת אפרים, במרחבים קלקיליה, טולכרם ובכפרים נוספים. בחלק זה של המבצע, הכוחות התמקדו בסיכול תשתיות הסתה וייצור מטענים. בין היתר, אותרו והוחרמו דגלי חמאס המעודדים להסתה לטרור, וכן מטען צינור שהושמד באופן מבוקר על ידי חבלנים מומחים.

לבסוף, גם כוחות חטיבת יהודה פעלו במקביל באזור חברון ובשבעה כפרים נוספים. במהלך פעילות זו, נעצר חשוד אחד המעורב בפעילות טרור. יתר על כן, הכוחות החרימו חלקי נשק וציוד לחימה, וביצעו סריקות איתורים נרחבות. נוסף על המעצר וההחרמות, בוצעו שיחות אזהרה לעשרות חשודים, כחלק מהמאמץ המתמשך להרתיע ולמנוע פעילות עתידית בגזרה.

מאיר אלפסי הוא לא רק צלם, הוא הרפתקן סדרתי שחצה את גבולות הבלתי-יאומן: 130 מדינות, כולל היעדים המסוכנים והנידחים ביותר בעולם. לעתים קרובות, הוא נאלץ לפעול תחת זהות בדויה כדי לשרוד.

בראיון מטלטל ל"המחדש", אלפסי חושף את סיפורי מסעותיו: מניסיון גיוס לארגון הטרור דאע"ש בתוניסיה, דרך מפגש עם מחתרת אל-שבאב בסומליה, ועד חמישה ימים של אימה בצפון קוריאה הדיקטטורית, שם נאלץ להשתחוות לפסל המנהיג ולהסתיר את התפילין.

איך הכול התחיל

"כל הרעיונות האלה מגיעים בתור ילד," מסביר הצלם מאיר אלפסי. "אתה מתחיל לאהוב את העולם, אתה אוהב את הגלובוס." בבית ילדותו היו מונחים אטלסים וספרי עיון על מדינות וסמלים. הילד הקטן התחבר לכל המדינות, אחת אחת, וחלם על היום שבו יוכל לבקר בכולן.

עשרים שנה מאוחר יותר, הילד הפך לאיש, והחלום הפך למציאות. לא מציאות פשוטה, אלא מסע מתמשך של עשרות אלפי קילומטרים, 130 מדינות, וסיפורי הישרדות שנשמעים כמו תסריט דמיוני.

סומליה: יום אחד בצל הטרור

המדינה האחרונה שבה ביקר מאיר היא סומליה – אחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם, שבה פועלים ארגוני הטרור אל-קאעידה, אל-שבאב וסניפים נוספים של ארגוני קיצון. "באתי לשם עם חברה שסגרה לי את הכל. סידרו לי יום אחד," הוא מספר. השירות כלל שכירת עשרים חיילים וכמה מאבטחים סמויים. "שתי מכוניות מלוות, כולל שני מאבטחים סמויים איתי ברכב," הוא מפרט.

על שיחותיו עם המקומיים: "הם שואלים אותי אם אני מטורקיה או מסוריה. אני אומר להם שאני אחמד ואני מוסלמי." זהות בדויה, כמובן. "אני בטוח שלא אוהבים ישראלים. יש שם הרבה קיצוניים. אבל זו לא מדינה שאתה מודה שאתה מישראל…" המסר ברור.

מדי מאה מטר, בדיקות דרכון. בודקים את פני הרכב. הכל באזור הבטוח במדינה – מעבר לכך האזורים מסוכנים שאי אפשר להתקרב אליהם כלל. למי שיש תקציב גדול יותר, מסביר מאיר, "יש שם אפשרות גם להשכיר צלפים. כמה אלפי דולרים טובים, אתה שוכר אפילו סוג של נגמ״ש, מכונית עם תותח, שמגיע ומאבטח אותך."

לסומליה הגיע מאיר דרך ערב הסעודית בתור איש עסקים עם מזוודה יוקרתית ביד. "גם הוויזה כתוב שאני איש עסקים שמגיע בשביל חברת אלומיניום, להיות שותף בחברת אלומיניום בצינורות בסומליה. זה כל הסיפור."

אריתריאה: צפון קוריאה של אפריקה

מסומליה המשיך מאיר לאריתריאה, המכונה "צפון קוריאה של אפריקה". כאן, כל אזרח חייב לשרת בצבא עד גיל 60-70. אין שחרור. "מגייסים כבר מילדים. הם בגיל 15-16 הולכים לצבא. נשים גם ככה, אותו דבר. האופציה שאישה יכולה לצאת מהצבא זה רק אם היא תתחתן ויהיה לה ילדים," מסביר.

על מצב התושבים: "הם נראים מאוד טובים. דווקא יש שם גם בית כנסת." מתברר שנשאר שם יהודי אחד בלבד – איטלקי מבוגר בן 75, היהודי האחרון שנשאר באריתריאה. בית הכנסת עצמו סגור, "בית כנסת איטלקי כזה, כשהאיטלקים שלטו." מאיר נכנס פנימה. "שומרת אחת" פתחה לו. בתוכו הוא מצא בית כנסת מאובזר בכל מה שצריך – ספרי תורה, ואפילו מקווה.

זו הייתה קהילת עדן – יהודים תימנים שהיו סוחרים באפריקה, נדדו ממקום למקום, וגרו גם באתיופיה. "היה בית קברות גם, בית קברות יהודי. זו הייתה קהילה נחמדה מאוד של כמה מאות אנשים." באריתריאה, מסביר מאיר, יש יותר נוצרים מאשר מוסלמים. "הם מכבדים את היהודים," הוא אומר, אך מיד מדייק: "אבל במקומות, בטח באפריקה, אני לא אומר שם יהודי."

מונגוליה: ארץ הנוודים

12 ימים בילה מאיר במונגוליה, "מדינה ענקית מאוד" של מרחקים עצומים. "אתה יכול לנסוע 100-200 קילומטר כל רגע כדי להגיע למקום."
החוויה המיוחדת? "היינו באזור מוסלמי של ציידים דרך נשר. הם ציידים חיות דרך נשר איזה טכניקה עתיקת יומין שעדיין מהווה את בסיס האוכל שלהם".

גם במונגוליה מצא מאיר קהילה יהודית קטנה. "יש שם יהודי אחד שגר שם ומנהל את הקהילה היהודית. יהודי מאוד מבוגר, בגיל 70, שגר שם 30 שנה." יהודי ספרדי שמטפל בעניינים של היהודים, עושה להם שבתות מפעם לפעם. "מונגוליה די אוהבת את היהודים," מעיר מאיר. "גם מגיע לשם בתור ישראלי שמקבל ויזה בחינם, לא צריך לשלם, ויזה שלושים יום."

בנגלדש: המשחק המסוכן עם הזהות

לבנגלדש הגיע מאיר "בזמן שאי אפשר להיכנס לישראלים". באמצעות אזרחות פורטוגלית. אבל גם שם עצרו אותו. בשדה התעופה, אחרי שעבר את הדרכונים, הוא חשב שהכול בסדר. "אני כזה מבסוט, אני אומר לחבר שלי שבא איתי איזה כיף, אנחנו משוחררים. ואז מגיע איש מהשירות החשאי ואומר לי: "האיש עם החליפה בואו בואו רגע הצידה, יש לנו תחקור."

התחקור התחיל. מאיר ידע מראש על מה הבעיה משום שבדרכון שלו כתוב שהוא נולד בישראל מה שהפך במהרה לחשד כבד, בשביל זה הוא נאלץ להשתמש עם הנרטיב הפלסטיני. "בשביל להראות לו שאני שייך, אמרתי לו 'פלסטין'. אמרתי לו שעושים הרבה דברים נוראים, והוא שחרר אותי."

הטקטיקה עבדה. "ראיתי שלאט לאט הוא מתרכך. כל מילה שאני אומר לו. 'From the river to the sea', מהנהר עד הים. וזה שחרר אותנו."
על תחושותיו בעת המעצר הוא משתף אותנו "זה מפחיד. פתאום, במדינות מוסלמיות, אני לא יודע מה יהיה."

מאוריטניה: נקמה על ישראליות

במאוריטניה, מדינה מוסלמית באפריקה השלטת על פי חוקי השריעה שם טייל במשך שמונה ימים, "יש להם שם בתי דין אסלאמי, הכל." מאיר עשה שם מסלול של רכבת פחם במשך עשרים שעות, "עליתי על הרכבת, נסעתי איתה יום ולילה, להגיע לאיזה נקודה מסוימת."

אבל ביציאה החלה הבעיה האנטישמית. "לא רצו להוציא אותי משם. מהמדינה." וזאת משום "הוא התנקם בי על זה שאני מישראל. הוא פשוט עיכב אותי, חקר אותי, הכניס אותי למשטרה בשדה תעופה. כמעט פספסתי את הטיסה עד הרגע האחרון." המסקנה שלו: "המילה ישראל בעייתית מאוד בעולם".

קוסטה ריקה: השוד המתוכנן

לא כל הסיכונים מגיעים ממדינות עויינות. בקוסטה ריקה, מדינה שנחשבת בטוחה יחסית, עבר מאיר חוויה טראומטית. "אני וחבר באנו לקוסטה ריקה, יום אחרי שהיינו שם, שכרנו רכב, הלכנו לצלם איזה מפל." אחרי הצילומים, בדרך חזרה, שמו לב לאנשים מסתכלים עליהם. "תמהוניים" כפי שהוא מכנה אותם. "אמרנו, אוקיי, לא נורא, לא כלום, הכל בסדר."

אבל אז, אחרי כמה דקות נסיעה, הם עצרו. "מרגישים שיש לנו איזה פאנצ'ר ברכב." הם לא הבינו מיד את הקשר. ניסו לתקן את הפאנצ'ר בצידי הדרך, קראו למישהו שיעזור להחליף את הגלגל ולאחר מכן הם הגיעו למוסך. "במוסך עצמו אנחנו יושבים, מדברים, אומרים להם את הבעיה, ומישהו מגיע אלינו לרכב שלנו, החלונות פתוחים, שולף את התיקים של המצלמות, ציוד בעשרות אלפי שקלים."

מאיר רץ אחרי הגנב. "הוא שולף נשק, אני הולך אחורה, הוא ממשיך, וזהו." "התיקים של המצלמות הלכו. נשאר מצלמה אחת של חבר שלי שהייתה מחוץ לתיק. הלכנו למשטרה."

רק אז התברר הסיפור המלא: "יש להם את השיטות. הם הלכו עברנו, עשו לנו פאנצ'ר במפל, והם סינוורו אותנו באורות בדרך." התוכנית הייתה ברורה – המוסך הכי קרוב זה בדיוק לשם שהם הלכו.

המשטרה אמרה למאיר שזה היה נס. "אם היינו עוצרים בצידי הדרך לתקן את הפאנצ'ר, אולי הם היו חוטפים לנו את הדברים, מאיימים עלינו ואפילו הורגים אותנו." העובדה שהם עצרו באזור של בתים, ולא בשעת לילה בדרך נידחת, הצילה אותם. "המשטרה אמרה שיש הרבה פליטים במדינה שעושים הרבה שודים לתיירים בקוסטה ריקה. זה כאילו משהו שקורה."

תוניסיה: הזמנה להצטרף לדאעש

אבל אולי האירוע המטריד ביותר היה בתוניסיה. מאיר ביקר בג'רבה ובמדבר, והציג עצמו כמוסלמי-אמריקאי. "דיברתי שם עם אחד האנשים. הוא היה כנראה מבסוט מהעניין, אז הוא הלך לחדר, כתב איזה משהו, והוא הביא לי פתק."

מאיר שאל את המדריך מה כתוב בפתק. "הוא אמר לי שכתוב: 'אם אתה רוצה להיות איתנו דאעש, תשתף איתנו פעולה פה. אם אתה מוסלמי, תבוא, תשתף איתנו פעולה'. קח מספר טלפון, הוא השאיר מספר טלפון, ורצה שנהיה איתו בקשר, להתגייס."

צפון קוריאה: חמישה ימים של פחד טהור

הכניסה הבלתי אפשרית אבל מכל המסעות, אולי המסע המטריד והמרתק ביותר הוא הביקור בצפון קוריאה. איך בכלל מגיעים לצפון קוריאה? "יש כמה חברות של תיירים שמוציאות טיולים יקרים מאוד לצפון קוריאה." מדובר בכמה מאות תיירים בשנה בלבד – רוסים וסינים בעיקר – לעומת מאות אלפים במדינה רגילה. מאיר ניסה להגיש בקשה דרך חברות תיירות, אבל הם סירבו משום שתמונות שלו פורסמו באתר "Times of Israel". "הם חושבים שאני עיתונאי והם מאוד לא רוצים שעיתונאים יכנסו לשטחם."

אז מה עשה? "אמרתי, אוקיי, רעיון. אני כל כך רוצה, שאני רציני מאוד, רוצה מאוד להגיע למקום הזה. פניתי למדינה בעצמה." הוא פנה ישירות למדינה ואמר להם שהוא צלם והוא מעונין לבקר במדינתם ההסבר שלו עבד. "הם מביאים לי אישור מיוחד להיכנס, ומחתימים אותי שאני לא אוכל לפרסם תמונות. הם יאשרו לי להיכנס, והכסף י-כמה אלפי דולרים – יעברו דרך חברה סינית, כי ידוע שצפון קוריאה אי אפשר להכניס כסף לשם." התוכנית: "מישהו יבוא ויפגוש אותי ויביא לי את הויזה. בסין. שבוע תקופה בבייג'ין, סין. ומשם הם יזמינו לי טיסה לצפון קוריאה."

אבל איך הסכים לחתום על הסכם שלא לפרסם תמונות – הוא שהוא צלם? "לא יודע. אמרתי, אני אגיע למקום, אני אצלם, ואז נראה מה יהיה." היה לו חשש? "בוודאי שחששתי, כי באמת אם אתה מפרסם את התמונות, הם יכולים להגיע. הצפון קוריאה, הם הגיעו… קים ג'ונג און הרג את אח שלו במלזיה. החבר'ה האלה, יש להם יד ארוכה."

לכן, לפני שטס, "חיפשתי מישהו, חיפשתי איזה עורך דין שיש לו איזה סוג של קשר עם צפון קוריאה. מצאתי איזה מישהו עורך דין לא ישראלי שיש לו קשר עם צפון קוריאה, והודעתי לו שבמקרה יקרה איזה משהו, הוא יודע שטסתי אם אני לא מעדכן אותו עד יום שישי." לאף אחד אחר הוא לא סיפר – רק לאשתו.

הנחיתה: רובוט וחקירה

הכניסה לצפון קוריאה התחילה בחוויה שהגדירה מחדש את המושג "טיסה". המטוס עצמו היה "מטוס ישן, סובייטי. לא יודע, מקרטע, שעה, שעה וחצי טיסה." כבר באוויר החל הרמז לדיקטטורה: "דיילות, יש להן סיכות כאלה. חמורות סדר. אתה מצלם ואומרים לך 'לא, אל תצלם'. ומוזיקה סובייטית במטוס, הרגשה כזאת."

בנחיתה, התמונה הפכה למוזרה ומדאיגה: "זאת כבר כניסה יחידה. רובוט כזה מגיע אליי, מסתכל עליי, מצלם אותי. רובוט מצלמה כזה." מאיר קיבל דף שבו נדרש לפרט את כל מה שהוא מכניס למדינה, לפרטי פרטים – כולל כמה חולצות או גרביים. הדבר שלא העז לכתוב היה התפילין שלקח איתו: "כמובן בטח לא כותב."

הבדיקה החלה: "הם עוברים אותך אחד-אחד, מה יש לך? הם פותחים לי את המזוודה, כמה גרביים." ואז הגיעו לתפילין. "הם רואים קופסאות עם חוטים, זה מאוד מפחיד. אין מדינה בעולם שלא תחשוב שזה ריגול."

אל מול הסיטואציה המלחיצה, מאיר שמע את הבודק לוחש, ואז הוא חזר – "הוא מגיע עם פטיש ומברג. הוא מנסה לפתוח במברג את המאחור של התפילין, לראות מה יש בתוך." מאיר הבין שזו נקודת האל-חזור: "הרגשתי שאם הוא ממשיך עוד רגע, פותחים לי את זה, אני אבוד. ממה הם יחשבו? כמו שאני הולך להבריח פה איזה תנ״ך או איזה משהו."

הוא פעל בנחישות: "אמרתי להם בצורה כזאת: 'אם אתם פותחים את זה, אני רוצה להישאר בשדה תעופה. אני רוצה לחזור בחזרה. אני לא רוצה. אל תפתחו את זה. תשאירו אותי. אל תכניסו אותי.'" המדריכה שחיכתה בחוץ נקראה לעזרה, ו"היא סידרה את העניין הזה, ואין בעיה, לא צריך לפתוח."

המדינה הכי מאושרת בעולם

"צפון קוריאה זו מדינה שכולה פחד," מתאר מאיר. הניגוד התהומי מתחיל כבר בכניסה: "כשאתה מגיע למדינה, כתוב לך שם בשלט: 'אתה מגיע למדינה הכי מאושרת בעולם'. ככה הם מגדירים את הדבר הזה."

ביום הראשון, מאיר כתב לעצמו חוויות בחדר המלון. למחרת בבוקר, הגיע הזעזוע: "הם מקימים אותי והם שאלו אותי: מה כתבת בחדר?" הוא הבין שהם עוקבים אחריו. "יש מצלמות. הכל מיסטורי, הכל ישן כזה, משהו סובייטי כזה. שטיחים ברצפה בצבע ירוק, אדום."

אבל המציאות שמאיר ראה הייתה רחוקה מאוד מהתדמית הנוצצת שהמשטר מנסה להציג. "במציאות זו מדינה מהעניות בעולם. הייתי מגדיר אותה אפילו יותר עניים מאפריקה." פיונגיאנג עצמה, הבירה, היא אמנם "מקום מאוד יפה. הם מאוד מטפחים את העיר הבירה שלהם."

אבל האמת המרה נחשפה כשנסעו לאזור הגבול מדרום קוריאה ונתקעו בגלל פאנצ'ר. "בדיוק בפאנצ'ר, זה היה זמן שאפשר להסתכל על דברים שהם לא היו רוצים שתראה." מאיר משתף בתיאור מחריד: "ראינו אנשים, ילדים, שאוכלים חול. ילד, שלד, שלד עצמות שאוכל חול." לדבריו, "עד ב-2004 היה להם איזה מיליון איש שמתו ברעב. והם לא דיווחו על זה, לא כלום. המדפים ריקים, אין להם שמה כמעט שום דבר בסופר. פשוט מדפים, מדפים ריקים, ריקים."

הליווי המתמיד: האם ניתן לדבר עם תושבים? "אתה לא יכול לדבר איתם. אסור לך לדבר עם תושבים. אתה מסתכל עליהם בקשר עין." הליווי הוא תמידי: "אתה מגיע בליווי של שלושה אנשים. שאם אחד ילשין וישתף איתך פעולה, אז יהיה עוד אחד שילשין אליו. אם גם זה, אז יהיה עוד אחד." המדריכים עצמם? "הם עושים את התעמולה. הם דוברי האנגלית חלק, הם אומרים לי על צפון קוריאה היפה והנפלאה… ביצוע שטיפת מוח." האזרחים עצמם? "הם לא שמחים. יש להם הרבה עצבות. ממש מסכנים."

"כולם עובדים בשביל המדינה. הם קמים בבוקר באותה שעה, בסביבות חמש וחצי, והולכים לישון. מעירים אותם, את כולם, במוזיקה שלהם – יש להם מוזיקה קומוניסטית שאומרים להם לעבוד, לקום, לעבוד את המנהיג, בשביל המנהיג עד הגבול."

הטיול המתוכנן

המסלול לתיירים הוא מתוכנן היטב: "לוקחים אותך לפסל של המנהיג שלהם, שחייבים לקוד קידה לכבוד המנהיג ולהניח דגלים ולתת שם פרחים לפסל הגדול." החוקים נוקשים: "ואומרים לך, אל תצלם. אל תצלם את הפסל חצי, תצלם אותו רק גוף שלם. ממש עוקבים אחריך לבדוק מה צילמת."

אבל אז קרה משהו שהעמיק את ההבנה של מאיר על רודנות המשטר. במהלך הקידה, קרה האירוע שהעמיק את הבנתו של מאיר את אמיתות המשטר. "בשעת הקידה, הנחתי את הידיים מאחורה, ברוב לחץ. ואז חטפתי בעיטה מהמדריך מאחורה." הסיבה? "כי אסור לשים ידיים מאחורה. זה נגד הכבוד של הנשיא. זה נגד כבוד."

מאיר מספר שבזמן הקידה הוא מלמל בלחש את הפסוק שהם משתחווים להבל וריק. "ואז התחילו ליפול לי האסימונים על צפון קוריאה. מדינה פחד פחדים."

"ומאז הפחדים שלי התחילו להיות יותר ויותר. עד שהגעתי למצב שאני פשוט לא נרדם בלילות מרוב סיוטים." הפחד השתלט לחלוטין. "הייתי במאה אחוז חושב שאני לא יוצא מהמקום הזה. הפחד התלבש עליי כבר. אתה לא יכול לדעת כמה פחד זה היה."

"לקחתי את התפילין וניסיתי להירדם. אמרתי אולי אני אשים את התפילין ואירדם. על פי ההלכה זה בעייתי. שמתי את הראש, ניסיתי לי איזה סוג של נחמה עם התפילין. זה לפחות נתן לי איזה קצת של שפיות." לדבריו "זה עזר קצת, משום שכך התחלתי לשרוד איזה כמה ימים עד שעזבתי."

החרטה המתמדת

ברגע של גילוי לב, שאלנו את מאיר האם היה רגע שהוא שאל את עצמו למה נכנס לזה? והוא משיב בווידוי: "כל רגע, כן. כל רגע. עד היום. זה עושה לך, זה צורב אותך. זה סוג של שריטה." מה זה אומר פחד? "ברגע שהפחד משתלט, אז אתה בן אדם אחר לחלוטין. אתה כמו דאעש, כמו שאתה שרוי עכשיו נמצא בתוך דאעש. כמו שאתה נמצא בתוך חמאס. סוג של… הם מרגישים את זה יותר. הם חיים את זה."

מאיר מספר על ניסיון הפרסום אחרי צפון קוריאה. "אחר כך גם אמרו לי שאני מבוקש אצלם. שלחו לי אימייל מאוד זועם אחרי שפרסמתי את התמונות."

אנטרטיקה: קצה העולם

לא כל המסעות היו מלאי פחד. יש גם יופי טהור, כמו הביקור באנטארקטיקה, לאחר 14 ימים בים. ההגעה היא רק באמצעות "אונייה מיוחדת, מארגנטינה." החוויה הייתה של "טלטלות, טלטלות. ובאונייה עוברים דרך שתי אוקיינוסים שמתחברים, שאז יש גלים של 4-5 מטר."

במהלך השיט, "באונייה יש לך הכל שם. המטות קשורות שלא תעוף גם השולחנות והכיסאות קשורות לרצפה." ביבשת עצמה ישנם בסיסים: "יש בסיס צ'ילי, בסיס ארגנטינה, כל מיני מקומות שעושים שם ניסויים, ניסויים גרעיניים, כל מיני ניסויים. שם היינו גם, בתוך הבקתות."

וגם בקצה העולם, מאיר שמר כמובן על השבת: "עשינו שבת שם. מצאתי כמה יהודים – כמה חוקרים יהודים שהגיעו לצורך עבודתם שם. והתלוויתי עם משלחות של חוקרים." הטיול יקר, נע בין חמש לעשר אלף דולר, אך מאיר שילם אלף וחמש מאות דולר.

אחרי ההשתלטות על משט יום כיפור: הבוקר (יום רביעי) השתלטו לוחמי חיל הים ושייטת 13 על משט ימי נוסף, קטן יותר, שזכה לכינוי "קואליציית החירות". המשט כלל תשעה כלי שיט, ועליהם כ-150 משתתפים – כולם תומכי טרור שצפויים לגירוש מיידי מישראל.

המשט, שכלל שמונה יאכטות וכלי שיט אחד גדול באורך 68 מטר, ניסה לפרוץ את המצור הימי ולהגיע לרצועת עזה. חיל הים כרז לספינות להתרחק, אך משאלו סירבו – הורה צה"ל על השתלטות.

הלוחמים פעלו במבצע בזק ותוך 40 דקות הושלמה ההשתלטות על כל תשעת הכלים. לוחמי שייטת 13 ביצעו גלישה מהירה באמצעות חבלים ממסוקי "בלאק הוק" אל תוך הספינה הגדולה, והשתלטו על המשט כולו ללא התנגדות. כל המשתתפים, כ-150 במספר, נעצרו והועברו לנמל אשדוד, שאליו הם צפויים להגיע בשעות הצהריים.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "ניסיון נוסף וחסר תועלת לפרוץ את המצור הימי ולהיכנס לאזור לחימה הסתיים בלא כלום. כלי השיט והנוסעים הועברו לנמל ישראלי. כל הנוסעים בריאים ושלמים. הנוסעים צפויים להיות מגורשים באופן מיידי".

היום, יום רביעי – מעונן חלקית עם התחממות קלה. לקראת לילה ייתכן גשם מקומי בעיקר בצפון הארץ. רוח בים התיכון: דרום מערבית עד צפון מערבית 15-35 קמ"ש, משבים עד 45. מצב הים התיכון: גלי 50-100 ס"מ, מהערב 80-160 ס"מ ומסוכן לרחצה.

הטמפרטורות החזיות להיום והלילה: קריית שמונה 33-22, קצרין 29-19, צפת 24-12, טבריה 34-21, נצרת 27-14, חיפה 29-22, תל אביב 29-20, מודיעין 29-18, ירושלים 26-16, אריאל 27-17, אשקלון 29-23, עין גדי 34-27, באר שבע 31-19, ערד 31-17 , מצפה רמון 26-15, אילת 35-27.
‏
מחר, יום חמישי, מעונן חלקית עם ירידה בטמפרטורות, והן תהיינה מעט נמוכות מהרגיל לעונה, בעיקר בפנים הארץ ובהרים. במהלך היום צפוי גשם מקומי מדי פעם בצפון הארץ ובמרכזה.
 
ביום שישי, מעונן חלקית עד בהיר, עם עלייה קלה בטמפרטורות. בבוקר ייתכן טפטוף לאורך מישור החוף.
 
יום שבת, נאה עם עלייה קלה נוספת בטמפרטורות, בעיקר בהרים, והן תהיינה רגילות לעונה.
 
יום ראשון, נאה עם התחממות קלה נוספת בעיקר בהרים, והטמפרטורות תהיינה מעט גבוהות מהרגיל לעונה.