מיקום כתבה: חדשות חמות

דובר צה"ל הודיע בצהריים (שני) על זיהוי שיגור טיל נוסף מכיוון תימן לשטח ישראל. בהודעתו נמסר כי "מערכות ההגנה פועלות ליירט את האיום. יש לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף". דקות ספורות לאחר מכן, הופעלו אזעקות ברחבי הצפון, בין היתר בערים עכו וחיפה, בנצרת, בקריות ובוואדי ערה.

ממגן דוד אדום נמסר כי בשלב זה לא התקבלו קריאות במוקד החירום 101 של מד"א, לא על נפילות ולא על נפגעים כתוצאה מהשיגור או היירוט.

אירוע זה מצטרף לשורת שיגורים נוספים מכיוון תימן לעבר ישראל בימים האחרונים. הלילה, שעות ספורות לפני כן, נשמעו אזעקות המתריעות על ירי רקטות וטילים באזורים נרחבים בצפון.

צה"ל מסר כי הטיל ששוגר לפנות בוקר יורט בהצלחה לפני שחצה לשטח המדינה. ארגון החות'ים אף טען כי שיגר את הטיל לעבר בסיס רמת דוד. כתוצאה מהיירוט הלילי, לא דווח על נפגעים, אך שברי יירוט חדרו לגג גן ילדים במשמר העמק וגרמו נזק קל.

חגיגת ה-2000 של עלון השבת שפרץ את הדרך: גיליון השבת הפופולרי של 'צעירי חב"ד', חוגג בשבת הקרובה ציון דרך היסטורי עם הופעת גיליון ה-2000. הגיליון הראשון יצא לאור לפני קרוב לארבעים שנה, ומאז ועד היום, הופיע ברציפות, שבוע אחר שבוע. לאחריו, החלו לצאת לאור מאות עלונים תורניים מכל החוגים והעדות.

לרגל ציון הדרך החגיגי, 'שיחת השבוע', בעריכת הרב מנחם ברוד, מתפרסם במהדורה כפולה וחגיגית, עם מתיחת פנים למדורים הוותיקים. בגיליון, ברכות מהרבנים הראשיים לישראל, נשיא המדינה ואישים נכבדים מכל גווני הקשת, מה שמעיד על עומק ההשפעה של הגיליון התורני שכבש קהלים גדולים בעולם היהודי. בנוסף, בגיליון החגיגי, סיפוריהם של אנשים שעשו צעדים לעולם התשובה בזכות החשיפה לגיליון הוותיק.

"הווי ידוע", כתב הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הגר"ד דוד יוסף שליט"א, "כי 'שיחת השבוע' הוקם לפני כ-40 שנה, מתוך מטרה לזכות את הרבים, לקרב את הרחוקים ולהפיץ תורה ותעודה בקרב העם היושב בציון. וזאת מתוך אהבת ישראל ואהבת הבריות".

עוד כתב הרב יוסף: "'שיחת השבוע' המופץ מדי שבוע בשבוע ברבבות עותקים במאות בתי הכנסת ברחבי הארץ, מצטיין במאמריו המאלפים בהם מתבשמים המוני בית ישראל מיינה של תורה: חידושים, רעיונות, משלים, סיפורים, חסידות, הנהגות ופנינים ואוצרות מחכמי וגדולי הדורות. נוסכים כוח ותקווה, ומחדירים אמונה וביטחון עמוק בליבותיהם של הקוראים, שהוא אבן יסוד בקיומו של העם היהודי. ואין לך זיכוי הרבים גדול מזה".

יו"ר צעירי חב"ד הרב יוסף יצחק אהרונוב, העומד מאחורי הוצאה הגיליון מיומו הראשון, במאמצים כבירים לאורך כל הדרך, כתב במאמר מיוחד המתפרסם בגיליון: "כשאנו חוגגים 2000 גיליונות, המחויבות שלנו להמשיך גדולה מתמיד. אנו נושאים על כתפינו את האחריות להוסיף ולהפיץ את האור, להתחדש תוך שמירה על מורשתו החיה של הרבי ולהגיע לכל יהודי עם מסר של תקווה ואמונה".

המקום הראשון שאליו הלך לבקר, הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, בעת שהגיע לירושלים, היה ל"בתי נייטין". ישבו שם גדולי ירושלים, שכל התורה היתה פרושה לפניהם על כפות הידים. ביניהם ישב גם הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל רבה של ירושלים, ראש בית הדין של העדה החרדית, ומחבר הספר ה"לפלגות ראובן".

עוד בטרם החלו לשוחח בדברי תורה, פרץ רבי איסר זלמן בבכיות נוראות. הוא פשט את שתי ידיו כלפי הרב בענגיס ואמר בקול בוכים, עד שבקושי ניתן היה להבין את דבריו: " כל מה שזכיתי להגיע אליו הוא בזכותכם!" התפלא הרב בענגיס ושאל: "ר' איסר זלמן! וואס איז דער פשט?" [מה הפשט?]

פתח את פיו ר' איסר זלמן והחל לספר, כשכל גדולי ירושלים יושבים ומאזינים לדבריו: "הורי היו עניים מרודים. בהגיעי לגיל בו עלתה השאלה להיכן אלך ללמוד, בוולוז'ין או במיר, אמר לי אבי: "איסר זלמנק'ה, אינני יכול לומר לך איזה מקום עדיף לך, כי שני המקומות מצויינים. אבל, אתה הרי יודע שאין לנו כסף לשכור עבורך מקום לישון, ויהיה עליך לישון בלילות על גבי ספסלי בית המדרש. שמעתי שהספסלים בישיבת מיר רחבים מעט יותר מהספסלים בישיבת וולוז'ין. עדיף אפוא שתלך לישיבת מיר, שם תוכל להניח את גופך הצנום לשנת הלילה, על ספסל רחב מעט יותר. כך תוכל לצבור יותר כוחות לקראת יום הלימוד שלמחרת".

"בסופו של דבר יצא", המשיך רבי איסר זלמן וסיפר "שלא יכולתי ללכת לישיבת מיר, והלכתי לוולוז'ין. בהגיעי לשם בראש חודש אלול, בית המדרש היה מלא וגדוש בלומדים. הבחנתי שכל הבחורים לבושים בצורה נורמאלית ומכובדת, ואילו אני לבוש במכנסים מטולאים, בחליפה דהויה, על ראשי כובע מקומת ולרגלי נעליים קרועות. התביישתי שיצחקו עלי. כל אותו היום וגם בלילה ישבתי בישיבה ולמדתי. חיכיתי ליום המחרת שיגיע.

עם שחר נטלתי את המזוודה, שאפילו לא פתחתי אותה מרוב בושה, וצעדתי לכיוון תחנת הסוסים והעגלות, כשכוונתי היתה לחזור הביתה. לא הייתי מסוגל ללמוד במקום שאולי מסתכלים עלי כעל מישהו לא נורמלי. אך בעודי ממתין בתחנה, ניגש אלי בחור ושאל אותי: 'קוראים לך, אולי איסר זלמן?' השבתי בחיוב."

ר' איסר זלמן הפסקי את דבריו לרגע וציין באזני השומעים, כי בישיבת וולוז'ין היתה הנהגה מופלאה: "היו לומדים עשרים וארבע שעות ביממה ב'משמרות'. חלק מהבחורים היו הולכים לישון בשעה מוקדמת, וקמים באמצע הלילה ל'משמרת לילה'. בצורה כזאת, שקק בית המדרש בלומדים ביום ובלילה, בלי הפסק".

המשיך ר' איסר זלמן בסיפורו, "המשיך הבחור ואמר לי: 'דע לך שראש הישיבה, הנצי"ב, אינו מתפעל כל כך מהר מבחור. אולם סיפר היום לתלמידים, שאתמול בלילה עבר במשך הלילה בין משמרות הלומדים משולחן לשולחן ושאל קושיה, ואף אחד לא הצליח לענות לו עליה תירוץ שהניח את דעתו. רק אחד הצליח, המדובר בבחור צעיר לימים שהגיע אתמול לישיבה ושמו איסר זלמן, שענה תירוץ ישר ושכלי. ראש הישיבה הוסיף ואמר, כי נראה שבחור זה יגדל ויהיה גדול בישראל!'

אני, שישבתי בתחנה בדרכי לחזור הביתה, שאבתי עידוד גדול מהדברים. כהרף עין נטלתי את המזוודה וחזרתי לישיבה. אמרתי לעצמי: 'וכי מה אכפת לי מה יאמרו על החליפה שלי, על הכובע שלי, העיקר שהנצי"ב שיבח את התרוץ שלי, ותולה בי תקוות להיות גדול בישראל. כל זאת בזכות אותו בחור, שמילות העידוד שלו נפלו על אזני כטל תחיה.

"שמו של אותו בחור" – סיים רבי איסר זלמן את דבריו – "זעליג ראובן בענגיס!" בזכותו הגעתי למה שהגעתי! מי יכול לדעת מה היה יוצא ממני אם הייתי חוזר הביתה".

כמה מוסר השכל לומדים מהסיפור הזה! מה רב כוחה של מילה טובה, של מחמאה, של הארת פנים! הגיע בחור חדש צעיר לישיבה. כבר ביום הראשון ניגש אליו בחור המבוגר ממנו בתשע שנים, שאינו מכיר אותו, ואומר לו מילה טובה בזכותה זכה עם ישראל ל"רבי איסר זלמן". כן, זה לא עולה כסף! זה גם לא לוקח הרבה זמן, לומר לזולת כמה מילים טובות ולעיתים מילים אלו הן עבורו קרני אור, טל תחיה, המעוררות אותו לחיים.

"זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָהֳרָת֑וֹ" [ויקרא י"ד, ב'] אמרו רבותינו ז"ל [ויקרא רבה טז, ב]: "זאת תהיה תורת המצורע – תורת המוציא שם רע" .

אנחנו מצווים לראות אחד בשני את הנקודות הטובות, את המעלות שיש בו, ולא חלילה את השלילה ולחפש רק אחר הטוב .ככל שנתמקד יותר ויותר בראיית הטוב – כך נמנע מהחטא החמור של הוצאת שם רע על הזולת.

בפרשת השבוע הנוכחי, ובאוצרה – נמצאים החיים עצמם. 'מי האיש החפץ חיים', כולנו נרגשים לגלות את הכלי והדרך המשפיעים יותר מכל על אורך ואיכות החיים שלנו, אותו משהו שכביכול אינו בשליטתנו – לדאוג לחיינו ולאורך ימינו, אך לאמיתו של דבר זה תלוי רק בנו, כי החיים והיפוכם ביד הלשון.
הלשון שלנו היא איבר נסתר מעין רואים, חבוי מאחורי כספת כפולה של שיניים ושפתיים. למרות זאת, לא פעם הלשון נשלחת למשימות מאות פעמים בדקה, נעה, שולחת וחלילה משתלחת – כמעט ללא מחשבה.

הקושי הגדול ביותר הטמון בלשון, הוא הפער האינסופי, העמוק והעצום, בין קלות הנעת הלשון לכל עבר ללא מחשבה והתבוננות, לבין המשמעות האדירה – המועילה או חלילה ההרסנית, היצירתית או חלילה המזיקה – שבכל תנועה של הלשון שלנו. העוצמה האדירה הטמונה בלשון, נחשפת גם בהתבוננות במשמעות הדיבורים היוצאים מפינו.

אדם הראשון ראה את הטוב שבחוה אין אחד שלא שמע על המקרה הנורא על האישה שלקחה סם המוות והכניסה אותו בתוך האוכל, וגרמה לבעלה, לילדיה ולנכדיה למות! האשה הזאת קראו לה חוה. היא לקחה אוכל, נתנה לבעלה לאכול ממנו, ובגלל זה נגזרה מיתה עליו ועל בניו ונכדיו עד סוף כל הדורות. אני רוצה לשאול שאלה: מה בעל היה עושה לאשתו אם דבר כזה היה קורה היום? הוא היה מסוגל להרוג אותה… לכל הפחות היה צועק עליה "רוצחת!" ובמקרה יותר קיצוני היה צועק "מוות!" ומזמין חברה קדישא…

ומה עושה אדם הראשון ? איך הוא מסתכל על חוה לאחר הפשע הנורא שעשתה? גם לאחר ששמע את גזר הדין שנגזר עליו בעטיה, הוא מתמקד רק בטוב שלה וקורא לה "חוה", כי היא הייתה אם כל חי. היא ילדה לי את הילדים!

חז"ל [עירובין יח ע"ב] אומרים ש"אדם הראשון חסיד היה". הוא הסתכל רק על הטוב וראה רק את המעלה שיש לחוה. משום כך זכה שהקב"ה יעשה לו בגדי חמודות – כתנות עור.

בעניין זה מסופר, כי פעם אחת, בערב ראש השנה, הלך המהרי"ל דיסקין זצ"ל לבקר אשה מסכנה, משותקת, ששוכבת כל היום במיטה ובכוונתו לאחל לה שנה טובה.

כשנכנס לביתה חשכו עיניו: הבית אפל, החדר מלוכלך, וריח לא נעים נדף ממנה. כשהאשה ראתה את המהרי"ל, אמרה לו: "רבי! אני מבקשת שתברך אותי באריכות ימים. אני רוצה לחיות עוד הרבה שנים". ומיד הוסיפה ואמרה: "רבי! אתה סבור שרע לי? שאני מדוכאת? כלל וכלל לא! פעם אחת בשבוע מגיעה אשה, רוחצת אותי, מנקה את הבית ומכבסת את המצעים. פעם בשבוע הבית מתמלא אור ואני זוכה לברך 'ברכות השחר', וגם 'ברכת המזון'. פעם אחת בשבוע אני זוכה לעבוד את הקב"ה. טוב לי בחיים"…

שנזכה ונראה את הטוב, ובמעלת חבירינו ולא בחסרונם.

בהנהגתו המיוחדת של רבי יוחנן בן זכאי, שאף על פי שלא הלך ד‘ אמות בלא תורה ותפילין, אמרו עליו שלא הקדים לו אדם שלום מעולם, ואפילו נוכרי בשוק [ברכות יז] . ככל הנראה רבי יוחנן וכל התנאים והאמוראים הקדושים ידעו את סוד כוחה הכביר של מילה טובה, מילה טובה ומנחמת, אותה מילה שהחזירה את רבי איסר זלמן לישיבה . ואין אנו יודעים מה רב כוחה של מילה טובה, של מחמאה, של הארת פנים !

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

שבועיים להילולת רשב"י, משרד ירושלים ומסורת ישראל השיק באופן רשמי את קו המידע עם כל העדכונים על המתרחש באתרא קדישא מירון לקראת ל"ג בעומר.

הקו שהושק כחלק ממהפכת הנגשת המידע בהנחיית השר מאיר פרושה האחראי על הילולת רשב"י, וביוזמת וביצוע של פרויקטור ההילולא יוסי דייטש וסמנכ"ל מירון חיים רוזנשטיין, יופעל על ידי מערך הדוברות וההסברה הייעודי במטרה לספק לציבור מידע מקיף ועדכני לקראת האירוע המתקיים בל"ג בעומר.

המתקשרים לקו יוכלו לקבל מידע מפורט בנושאים רבים הקשורים להילולא, ביניהם: דרכי הגעה בתחבורה ציבורית ורכבים פרטיים, זמני ומיקומי ההדלקות המרכזיות, עדכונים שוטפים מההיערכות במירון, וכן ראיונות עם גורמים רשמיים המעורבים בארגון האירוע.

במשרד ירושלים ומסורת ישראל נערכים להגעת מאות אלפי מתפללים במהלך ההילולא, שצפויה להתפרש השנה על פני פרק זמן קצר משמעותית, בשל הסמיכות לשבת קודש והמערכת החדשה נועדה לסייע בשמירה על בטיחות וסדר האירוע.

"השנה שמנו דגש מיוחד על הנגשת מידע מדויק ואמין לציבור", מסבירים במערך ההסברה. ״המוקד יפעל מסביב לשעון כדי לתת מענה לכל שאלה ולהבטיח שכל המשתתפים יגיעו בבטחה ויחגגו את האירוע בתפילה, בשמחה ובבטחה".

הקו הושק כחלק ממאמץ כולל לשיפור הבטיחות וזרימת המידע לקראת ההילולה הגדולה בעולם. הקו יהיה פעיל במשך 24 שעות ביממה ומספרו הוא 03-5661111.

הסנגוריה הצבאית פתחה הבוקר (שישי) חזית משפטית מול מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בדרישה נחרצת להימנע מהרחבת הליכי ביקורת המדינה בנוגע לאירועי ה-7 באוקטובר לנושאים המוגדרים כ"נושאי ליבה".

בפנייתם הרשמית, טענו בסנגוריה הצבאית כי חקירת אירועים טראומטיים אלה מחייבת התייחסות זהירה ומיוחדת, והרחבת הביקורת על ידי המבקר חורגת מסמכותו החוקית.

לטענת הסנגוריה הצבאית, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולמשפט החוקתי בישראל, הסמכות הבלעדית לבדיקת אירוע בסדר גודל לאומי כדוגמת הטבח, שאף תואר על ידי בית המשפט העליון כ"האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל", נתונה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד, ולא למבקר המדינה.

תגובה חריפה במיוחד נמסרה ממשרד מבקר המדינה לדרישת הסנגוריה הצבאית. בהודעה רשמית נאמר: "אנחנו רואים בחומרה רבה את הודעת הסנגוריה הצבאית על "העדר סמכות" למבקר המדינה לקיים ביקורת על אחד הכשלים החמורים בתולדות מדינת ישראל. מדובר בניסיון להתכחש להוראה מפורשת של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שלמבקר המדינה יש סמכות לבקר כל עניין שיראה בו צורך (סעיף 2)".

יתרה מכך, במשרד המבקר הזכירו פסיקה תקדימית של בג"ץ מלפני ימים ספורים, אשר נתנה תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל והשב"כ למבקר המדינה בנוגע לביקורות בנושאי הליבה ומחקה עתירות שהוגשו בנושא. לדבריהם, במהלך הדיונים בבג"ץ הובהר על ידי שופטי בית המשפט העליון כי אין כל בסיס משפטי לטענת חוסר הסמכות. עוד צוין כי עתירות אלה נדונו במשך חודשים ארוכים וגרמו לעיכוב משמעותי בהליך הביקורת.

בסיום תגובתם, הדגישו במשרד המבקר כי הביקורת על אירועי ה-7 באוקטובר מתבצעת על כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי, וכי כפי שהצהיר המבקר בעבר, ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, הוא יתאם עמה את גבולות הגזרה. "המבקר מתניהו אנגלמן נחוש לספק לאזרחי ישראל תשובות לשאלות הקשות באמצעות ביקורת המדינה שהינה גוף עצמאי ובלתי תלוי. שום ניסיון להתחמק מביקורת נוקבת לא יצלח", לשון ההודעה החריפה. העימות הציבורי והמשפטי בין הסנגוריה הצבאית למבקר המדינה מעיד על הרגישות הרבה והמחלוקות העמוקות סביב חקירת אירועי הטבח והכשלים שקדמו לו.

כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) ישראלי תקף היום (שישי) ספינה שהייתה בדרכה לרצועת עזה במטרה לשבור את המצור הימי הישראלי, כך דיווחה רשת CNN האמריקאית. על פי הדיווח, התקיפה אירעה בסמוך לחופי מלטה.

מדובר בספינה עם פעילי שמאל ששיגרה בשעות הבוקר המוקדמות קריאת מצוקה לאחר שלטענת המארגנים הותקפה פעמיים על ידי רחפן במים בינלאומיים, כ-17 קילומטרים מחופי מלטה.

קואליציית צי החירות, ארגון הפועל מזה שנים בניסיון לשבור את הסגר הימי על רצועת עזה, מסרה כי בעקבות התקיפה עלתה הספינה באש וטבעה. למרות האירוע החמור, לא דווח על נפגעים.

בישראל לא הגיבו לדיווח.

דובר צה"ל התיר לפרסום הבוקר (שישי) כי סמל ניב דייג, בן 19 מרמת השרון, לוחם בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים, נהרג בתאונת דרכים במהלך פעילות מבצעית ברמת הגולן.

באירוע בו נהרג סמל ניב דייג ז״ל, נפצעו באורח קל שני לוחמים מגדוד 890, חטיבת הצנחנים וחייל ממפקדת עוצבת ׳הגולן׳ (474). החיילים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, ומשפחותיהם עודכנו.

נסיבות האירוע מתוחקרות. מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט ומפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, מינו צוות מומחים לבחינת התאונה בראשות מפקד חטיבה 11, אלוף-משנה נ׳.

פרופ' אלן דרשוביץ', אחד התומכים הקולניים ביותר של ישראל בארצות הברית, הביע דאגה עמוקה בראיון שקיים עם נוה דרומי ב-i24news בנוגע לשיחות הגרעין המתנהלות בין הממשל האמריקני למשטר בטהרן.

"אתם צריכים להיות מאוד מודאגים", הצהיר דרשוביץ', והוסיף כי "הנשיא טראמפ רוצה הסכם יותר מאשר שיהיה מדובר בהסכם מושלם. הבעיה היא שיש רק הסכם אחד שיכול לעבוד – ההסכם 'הלובי' שקובע כי לאיראן לא יכולה להיות שום סוג של תוכנית גרעין. צריך לפרק את התוכנית הגרעינית כולה".

בתשובה לשאלה האם ישראל צריכה להיערך לאפשרות של תקיפה צבאית באיראן, השיב דרשוביץ' בחיוב נחרץ. הוא אף הדגיש כי על ישראל להיות מוכנה לאפשרות כזו ולבסס את ביטחונה על כוחות עצמה בלבד.

בנוסף, התייחס דרשוביץ' ליחסים בין הממשלים האמריקניים לישראל, והעריך כי הממשל הקודם ניסה באופן גלוי להשפיע על הפלת הממשלה בירושלים. "אין לי ספק שממשל ביידן רצה להפיל את נתניהו", טען דרשוביץ', והוסיף בהערכה מטרידה כי "הצעד הבא יהיה סופה של מדינת ישראל כי זה לא ייפסק עם ממשלת נתניהו". דבריו אלה מעידים על חששותיו העמוקים בנוגע לעתיד היחסים בין שתי המדינות ולעתידה של ישראל באזור.

צה"ל חשף היום (שישי) את יעדיו המרכזיים להמשך שנת 2025, תוך הדגשה כי השנה תתאפיין בלחימה אינטנסיבית המתמקדת בזירות עזה ואיראן, לצד המשך פעילות לשימור והעמקת ההישגים הצבאיים בשאר הגזרות. משימות העל של הצבא נותרו השבת החטופים המוחזקים ברצועת עזה ומיטוט שלטון ארגון חמאס.

חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר מוביל את צה"ל בלחימה פעילה בשבע זירות שונות במקביל: עזה, לבנון, סוריה, איראן, החות'ים בתימן, יהודה ושומרון והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק.

בנוגע לרצועת עזה, בצמרת הצבא מדגישים כי תכלית מבצע 'עוז וחרב', שמו של המבצע הצבאי ברצועה מאז קריסת הפסקת האש ב-18 במרץ, נותרה השבת החטופים לצד הפעלת לחץ צבאי מתמשך במטרה לקדם משא ומתן ולהביא להכרעת ארגון חמאס.

מאז תחילת המבצע, צה"ל חיסל למעלה מ-400 מחבלים ותקף יותר מ-1,800 מטרות טרור ברצועה. למרות הלחץ הצבאי הגובר, ארגון חמאס ממשיך להפגין נוקשות בעמדתו במשא ומתן, בעיקר בנוגע לסוגיות הפירוק מנשק ואורך העסקה. לאור זאת, בצה"ל הודיעו על כוונה להגביר את עוצמת הלחימה, וצפוי להיערך גיוס מילואים נוסף.

על רקע המחאות הנרחבות של העדה הדרוזית בישראל, הודיעו הלילה (שישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ, כי ישראל תקפה הלילה סמוך לארמון הנשיאות בדמשק.

בהודעה הודגש כי "זהו מסר ברור למשטר הסורי. לא נאפשר ירידת כוחות מדרום לדמשק וכל סכנה לעדה הדרוזית". זמן קצר לאחר מכן, פרסם הערוץ הלבנוני "אל-מנאר", המזוהה עם ארגון חיזבאללה, תיעוד שלטענתו מציג את מקום התקיפה, בו נראה עשן מיתמר ונשמעות סירנות.

דובר צה״ל אישר את דבר התקיפה רק לאחר ההודעה מלשכת ראש הממשלה, ומסר כי "מטוסי קרב תקפו במרחב הסמוך לארמונו של אחמד חוסיין א-שרע בדמשק".

על פי דיווח בסוריה פלגים מקומיים הצליחו לסכל תקיפה נרחבת על כפרי הדרוזים, זאת בזמן שהקבוצות הקיצוניות שתקפו אותם ירו פגזים לעברם. הממשל הסורי ממשיך בינתיים לטעון כי הארגונים התוקפים את הדרוזים הם "קבוצות מחוץ לחוק שלא שייכות למשרד ההגנה או למנגנון הביטחון".

בשעה 5:30 הבוקר (שישי), הופעלו אזעקות המתריעות על ירי רקטות וטילים באזורים נרחבים בצפון הארץ, זמן קצר לאחר שצה"ל התריע על שיגור טיל מתימן. תושבים רבים דיווחו על הדי פיצוצים שנשמעו גם באזור המרכז. בהמשך, מסר צה"ל כי הטיל הבליסטי יורט בהצלחה על ידי מערכות ההגנה האווירית לפני שחצה לשטח ישראל.

למרות היירוט המוצלח, נגרם נזק בגן הילדים "זית" בקיבוץ משמר העמק שבמועצה האזורית מגידו, כאשר שברי יירוט חדרו את גג הרעפים של המבנה. "נס ענק, למזלנו זה לא קרה בשעות שהגן פתוח", דיווחו גורמים במועצה. במד"א עדכנו כי לא התקבלו קריאות על נפגעים כתוצאה ישירה מהשיגור או היירוט, למעט דיווח על גבר אחד שנחבל קלות בדרכו למרחב מוגן.

ביום ראשון האחרון, יורט טיל נוסף ששוגר מתימן מחוץ לשטח המדינה, לאחר שהופעלו אזעקות באזור הערבה ודרום ים המלח. בלילה שקדם לכך, הופעלו אזעקות בבאר שבע וסביבתה בעקבות שיגור נוסף שיורט. כמו כן, בלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע שעבר, הופעלו אזעקות באזור חיפה והגליל המערבי בעקבות טיל ששוגר מתימן, שהיוו את האזעקות הראשונות באזור זה מאז סיום הלחימה בלבנון.

השבוע נתקלנו בבעיה לא שגרתית: מה עושים כאשר נאלצים לכתוב את המדור עד יום שלישי בצהרים, ואז להורידו לדפוס יחד עם כל מוסף "יתד השבוע" ולשמור אותו אקטואלי עד יום ו'?

אם זה היה קורה במדינה אחרת, לא הייתה שום בעיה. וכי מה כבר יכול להתרחש בתוך ימים ספורים בין שלישי לשישי. אבל כאן כאשר הכול נע בקצב מוגבר, תזיזתי ואנרגטי, כאשר כל רגע החדשות רצות ומתחלפות, אפשר שהמדור כלל לא יהיה אקטואלי בעוד אתם קוראים אותו ברגע זה.

ובכל זאת – זה מה שנגזר מאילוצי השבוע המקוצר (ועבודת בתי הדפוס), ולכן נשתדל להיצמד לאירועים שהיו עד מחצית השבוע, תוך תקווה שהדברים המהותיים לא ישתנו עד רגע זה. לכל היותר נחמיץ מלכתוב כאן מה ארע בנאומי יום הזיכרון הממלכתיים: האם ראש הממשלה הופרע בנאומו. האם היו מעשי פרובוקציה כאלו ואחרים נגדו ונגד שאר השרים. האם החות'ים שיגרו טיל במטרה לשבש את "יום העצמאות" של מדינת ישראל כדי להראות שהם אינם חוששים מלעשות זאת. האם היו עוד אירועים בעזה ובלבנון, האם יש באמת פריצת דרך לביצוע עסקת החטופים. לכל השאלות הללו יש תשובות. כאשר אתם מחזיקים עתה את העיתון בידכם, אתם (מן הסתם) גם יודעים אותם.  

מי שבכל זאת "התחשב" בנו, היה ראש השב"כ, רונן בר, שהודיע ביום שני בלילה על החלטתו לסיים את תפקידו בעוד כחודש וחצי. בר עושה זאת יממה לאחר התצהיר של ראה"מ נתניהו נגדו, בו פירק לגורמים את כל דבריו והפריך את כל טענותיו.

אנשי המחאה, שיעצו לבר להיאחז בכיסאו עד שנתניהו יתפטר, עשו לו שירות רע במיוחד. במקום ללכת הביתה כמו ראש אמ"ן, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום, שכשלו ועזבו מעצמם. הוא הודח על ידי הממשלה לאחר שסירב להתפטר מעצמו. בתגובה, ניסה להשיב מלחמה שערה עם התצהיר שהגיש לבג"צ, אך ספג תצהיר נגדי שהפך אותו לשקרן. באופן זה הוא ייצרב בזיכרון ההיסטורי הלאומי יותר מהם, כמי שאחראי על הכישלון, סירב ללכת הביתה והודח בבושת פנים.

אם היה מודיע מראש מעצמו על התאריך שיתפטר, כפי שעשה בזמנו הרמטכ"ל הרצי הלוי, הוא היה חוסך מעצמו את כל הביזיונות, ולא היה מטלטל את הממשלה והבג"צ לסבב נוסף של עימותים מיותרים.

מציאות מדומה

ושוב כמו תמיד: תצהיר מול תצהיר, וכולם מתיישרים לפי הפוזיציה שלהם. אף אחד לא בודק לעומק את המהות והעובדות, אלא מפרש אותם מידית בהתאם לעמדתו הפוליטית. הכול נעשה רדוד ביותר.

היסטוריונים, שיבדקו בעוד שנים מה קרה כאן, ימצאו ציבור מחולק לשניים, שכל דבר נבחן רק בעיניים של "כן ביבי", "לא ביבי". אם אתה "קפלניסט" מאנשי המחאה השמאל והתקשורת, אתה בעד רונן בר, גם אם הוא יגיד שעכשיו יום חמישי. אם אתה "ביביסט" אתה תגיד אותו דבר, רק ההפך. כל העובדות, הממצאים, התרשימים, הכול פחות חשוב. כל אחד מסביר את זה כרצונו.

האבסורד הוא שיש עובדות שאי אפשר להתעלם מהן. כאשר רונן בר חוזר וכותב בתצהיר שלו שהוא העיר את כל המערכת, מגיע התצהיר של נתניהו ומוכיח על פי הרשומות שקרה בדיוק ההפך. בר הרדים את כל המערכת (בגלל המיס-קלקולציה – לקמן בהרחבה), אבל זה לא מפריע למגיניו, המונעים כאמור משנאת נתניהו, לחיות במציאות מדומה.

מבחינתם בר, העביר את ההתרעה על ההתקפה של החמאס שעומדת לפרוץ בבוקר, לפיקוד העורף, שהעבירו אותה מיד לכל תושבי עוטף עזה, ולכל החיילים. בפועל כל זה לא התרחש. רבים מהחיילים נרצחו במיטותיהם, כיתות הכוננות לא עודכנו, המשטרה לא ידעה מאומה וגם חיה"א לא שמע דבר. כולם הורדמו. אבל את מי מעניין העובדות. מבחינת תומכי בר, כל מי שאומר שלא הייתה התרעה שייך ל"מכונת הרעל".

אז מה עושים: במדינה מתוקנת הייתה קמה ועדת חקירה אמיתית ואובייקטיבית, שהייתה בודקת את הדברים בצורה יסודית, לוקחת את שני התצהירים של נתניהו ובר ומעמידה אותם מול מבחן המציאות. הכול הרי מגובה עם רישומים וסטנוגרמות. אפשר לבדוק מי אמר מה, ומתי. צריך כמובן גם לבדוק מה היה בתקופה שקדמה למחדל החמור, מי טען שהחמאס מורתע, מי העביר כסף לחמאס, מי המליץ על כך, מדוע התמהמהו כוחות הצבא מלהגיע, ובקיצור – יש המון מה לבדוק ולחקור.

אולם במצב הנוכחי אין שום הסכמה על הקמת ועדת חקירה, כל עוד היא תמונה על ידי הבג"צ, שהינו צד מלא בעניין. עמדותיו ידועות וכן פסיקותיו הצפויות. לפיכך יימשך הוויכוח עד אין קץ, כאשר העובדות שעלו השבוע בתצהיר של נתניהו, מעניינות כקליפת השום את מתנגדיו.

מיס קלקולציה

צמד המילים מיס-קלקולציה שפרץ השבוע לחיינו, הינו תחליף לועזי מנופח לשתי מילים עבריות פשוטות: "טעות בחישוב". לפני כ-18 שנים נעשה שימוש בצמד המילים הללו כדי לתאר את הגבול המתוח בין ישראל לסוריה. באותה עת דווח כי גם ישראל וגם סוריה אינן רוצות במלחמה ביניהן. אולם כל אחת עלולה לטעות במה שהשנייה מתכננת לעשות ותפרש כל צעד שלה באופן מוטעה. כתוצאה מכך הדבר עלול להוביל אחת מהן לפתוח במלחמה, שהיא באמת לא רוצה. המלחמה בסופו של דבר נמנעה, אבל צמד המילים נשאר בהקשר המלחמתי.

גם נתניהו עשה שימוש בשתי המילים הללו, כאשר הציג בתצהיר שלו את תפיסת הביטחון השגויה של רונן בר, לשמירה על השקט בעזה בכל מחיר. במקרה הנוכחי זה פעל כך: בר חשש שהחמאס יבין אותו לא נכון, ויחשוב שישראל עומדת לתקוף אותו. ולכן הוא (החמאס) יתקוף תחילה, רק בגלל שהוא חושב שאנו עומדים לתקוף אותו.

לפיכך בהערכת המצב בסיכום הדיון הביטחוני, שכינס בר שעה ורבע לפני הטבח, כאשר היו כבר התרעות ממשיות על הצפוי, הנחה בר "להימנע מפעילות רחבה שלנו כדי להימנע ממיס –קלקולציה". מהסיבה הזו כתב בר והדגיש שוב: "יש להקפיד שלא לייצר מיס-קלקולציה במהלכים לא זהירים". 

בסיכומו של דבר, התפיסה הזו של בר, הובילה אותו לכך, שגם לאחר רצף סימנים משמעותיים באותו לילה, הוא נאחז בתפיסתו השגויה ומנע ביצוע פעולות הכרחיות, רק מחשש שהחמאס יפרש פעולות אלו ככוונות מלחמה מצד מדינת ישראל ויפתח במלחמה נגדנו. בפועל: בזמן שרונן בר מנע פעולות מחשש למלחמה, החמאס כבר פתח במלחמה.

יתכן מאד שהתפיסה השגויה הזו של רונן בר, הביאה אותו להוריד כוננות עם שחר, כדי למנוע הפחדה של החמאס, שתגרור אותו להסלים כביכול שלא מרצונו. אפשר גם שזו הסיבה שבר לא מיהר להעיר את נתניהו, כיון שחשש שהוא יורה על פעולות בשטח, שיגרמו וידחפו את החמאס להסלים. במילים אחרות: בר לא רוצה להראות סימני כוננות מתוך רצון להרגיע את האויב. זו גם הסיבה שלא הוצאו חיילים לגדר. הכוונה של בר הייתה לשדר מצב שהכול שקט.

ובכל זאת אי אפשר להימלט מהשאלות: מדוע לפחות לא העירו את החיילים ואת כיתות הכוננות. מדוע לא ניסו לבטל את האירוע ההמוני באזור, ואפילו לא אמרו להיערך ליד גדרות הקיבוצים, הרחק מהגבול. שאלות שיישארו ללא מענה.

ראש השב"כ שקרן ונתניהו פחדן

איש התקשורת ארז תדמור, שאינו מסתיר את דעותיו ועמדותיו הימניות, סיכם את עניין המיס-קלקולציה היטב. לדבריו, גם אם ניקח אלף גנרלים וראשי ארגוני ביון מהעולם וניתן להם את המידע המודיעיני שהגיע בליל ה-7 באוקטובר, איש מהם לא היה נוהג כמו רונן בר.

"כמה מהם לא היו מעלים כוננות, מפקירים את הלוחמים להישחט במיטות, מסתירים את המידע מהממשלה, לא מעדכנים את כיתות הכוננות האזרחיות ובנוסף מורידים הנחיה לצמצם אפילו פעולות אבטחה שגרתיות כדי להימנע מ"מיס- קלקולציה"? שואל תדמור. "אני בספק אם היה אפילו אחד כזה. זו התנהלות בלתי סבירה בעליל".

לדבריו, הדבר הראשון שכל בר דעת מבין שצריך לעשות, כשמקבלים מידע על היערכות למתקפת אויב, הוא לוודא שאתה מוכן ומוגן מפני התרחיש הגרוע ביותר. אחרי שווידאת את זה, אתה ממשיך הלאה לדרכים להימנע ממיס-קלקולציה, לא לחשוף מקורות וכדומה. אבל קודם כל יש לעשות את המובן מאליו: לוודא שאזרחיך מוגנים ולוחמיך מוכנים.

תדמור כותב כי ההתנהלות של רונן בר החל מ-23:00 בלילה ועד המתקפה כל כך לא הגיונית, כל כך סותרת את השכל הישר, כל כך סותרת את האינטואיציה של כל אחד מאתנו, שזה לא מפליא שאנשים נדרשים להסברים מעולמות הבגידה.

המסקנה של תדמור: אם בתרחיש הכי פחות גרוע, רונן בר, אינו בוגד אלא אדם מופקר, שקבלת ההחלטות שלו אינה הגיונית בעליל, מדוע יש אנשים שתמכו בו ורצו שהוא יהיה מופקד הלאה על הביטחון של הילדים שלהם. אין מנוס אלא לחזור למה שכתבנו לעיל: השנאה לנתניהו גוברת על כל הגיון.

ויש צד מעניין נוסף שאפשר להצביע עליו: אם היה צריך ראייה לדברים שנכתבו כאן בשבוע שעבר על הססנותו (ויש שיגידו פחדנותו) של ראה"מ, דבר שאנו כותבים עליו מאז השבעה באוקטובר, היא התקבלה בתצהיר של נתניהו.

כזכור וכפי שנכתב: אם נתניהו היה מקבל התרעה בזמן, הוא היה ממהר להעיר את כל הגזרה מתוך פחד. כך הוא נוהג לפעול מאז אירועי מנהרת הכותל (עליהם הרחבנו בשבוע שעבר). הראייה לדברים מגיעה כאמור מהתצהיר שלו, בו הוא מצטייר כחרדתי באופן מיוחד: הוא חושש ממה שקורה בעזה, פוחד מפגיעת הכטב"מ בביתו בקיסריה, חרד מפגיעה דומה בו בישיבות הממשלה ובמהלך עדותו בביהמ"ש, וחושש גם מאד שאנשי המחאה יפגעו בו פיסית. זה הרקע לכל בקשותיו מראש השב"כ לשמור ולהגן עליו.

שורה תחתונה: נתניהו מצייר בתצהיר את בר כ"שקרן", אך הוא עצמו מצטייר כ"פחדן". מה גרוע יותר: תלוי כמובן את מי שואלים. אמור לי האם אתה קפלניסט או ביביסט והתשובה תהיה בהתאם.

התצהיר המסעיר 

מי שחשב שלתקשורת הכללית יש בכל זאת אחוזים בודדים של הוגנות ויושרה, נוכח לראות השבוע, שאין שיא שלילי שהיא לא מגיעה אליו. הדברים באו לידי ביטוי בסיקור התצהיר שהגיש נתניהו – מסמך תקשורתי ששופך אור על מה שארע בליל השבעה באוקטובר ואחריו.

בניגוד לסיקור התצהיר של ראש השב"כ רונן בר בשבוע שעבר שזכה לכותרת ענק על "מסמך מטלטל", אני מאשים", "תצהיר היסטורי" "בר חושף, כיצד נתניהו חותר תחת הדמוקרטיה"  ועוד מילים מפוצצות דומות, הרי שהתצהיר של נתניהו, שהיה הרבה יותר מפורט עם הרבה יותר רישומים, מסמכים ותמלילים, הוצג באופן דל של "קרב גרסאות", או "גרסת נתניהו".

במסגרת התעמולה התקשורתית, ניסו הפרשנים לטעון כי מדובר בציטוטים סלקטיביים בלבד, והתעלמו מהממצאים החמורים שעלו מהמסמכים המפורטים. גם נתניהו היה ער לכך, ולמחרת הגשת התצהיר כאשר נכנס למתן עדות במשפטו, קפצו עליו העיתונאים, כמו שהם עושים בכל יום בו הוא מופיע בביהמ"ש, עם שאלות רבות. נתניהו התעלם כהרגלו מכל השואלים, וענה רק על זו שעסקה בסיקור התקשורתי הדל של התצהיר שלו, תוך שהוא מאשר שהדבר לא נעלם מעיניו.

עוד קודם ניסו הפרשנים לטעון שנתניהו לא יגיש תצהיר, לא יחתום עליו, ולא ירצה להתעמת מול בר. עורך דינו של נתניהו, ציון אמיר, אישר שאכן הייתה התלבטות מסוימת, אבל לא בגלל שראש הממשלה לא רצה, אלא בגלל שהמשמעות הייתה האם צריכים להעמיד דרג נבחר מול דרג ממונה. קרי ראש ממשלה מול ראש השירות החשאי בקרב תצהירים על עובדות בהליך בג"צי.

לדברי עו"ד אמיר, בסופו של דבר הכריע ראש הממשלה להגיש תצהיר מפורט שהתייחס לכל הטענות וכן לחתום עליו בעצמו. "הפרשנים טעו לכל אורך הדרך", אומר אמיר, הם אמרו בהתחלה שנתניהו לא מתכוון להגיש תצהיר. אחר כך אמרו שהוא לא מתכוון לחתום. אחר כך ציינו שאם יהיה תצהיר הוא יהיה קטן מאד שיכלול איזו אמירה כללית וזהו. אני שמח שהצלחנו לשמור על עמימות. שום דבר לא דלף, והנה הציבור בישראל והבג"צ, קיבלו תצהיר ארוך, מפורט, שמתייחס לכל הטענות באופן פרטני שהעלה רונן בר ומפריך אותן".

הדגים והגירוש

מי שלא השלימה עם העניין הייתה כאמור התקשורת, שעבדה שעות נוספות לאחר התצהיר כדי להפעיל את מסך העשן שלה. הפרשנים לא טרחו לעמת בדיווחיהם את רונן בר על שקריו. לא היה ולו ערוץ תקשורת אחד שהעז להוציא מפיו את המילה "שקר", כפי שהם מפנים ביתר קלות מול ראש הממשלה.

במקום להתעסק במהות ובעובדות על מה שארע בליל הטבח, כפי שהשתקף בתצהיר של נתניהו, התעסקו בזוטות מסביב. כך לדוגמא הכתב ירון אברהם, מ"חדשות 12", הסביר כיצד רונן בר טעה "בגדול", כאשר נכנס לקרב התצהירים, קרב שלנתניהו יש יתרון עליו, בכך שהוא יכול להשתמש בסעיפים המקנים לו חוקית את הסמכות להוציא חומרים מסווגים. במילים אחרות: הבעיה אינה שרונן בר, משקר בתצהיר שלו, אלא בכך שנתניהו חשף את זה ברישומים ובתמלילים. 

והיו גם כתבים שממש "נעלבו" בשמו של בר, וציינו כי התצהיר של נתניהו היה "אלים, מבזה ומשתלח" נגד ראש השירות החשאי. הכתבים הללו שכחו כנראה את סדר הדברים, מה קדם למה, מי השתלח ראשון, מי נאחז בכיסא ומי ניסה להכפיש, תוך שימוש בדוברות הארגון.

כך או כך, יממה לאחר התצהיר ובאופן בלתי מנותק ממנו, לאחר שהבין שבידי ראה"מ הסמכות להוציא עוד ציטוטים ישירים שלו מהימים שקדמו לטבח, הודיע רונן בר שהוא פורש בעוד חודש וחצי ביט' סיוון. הודעתו מייתרת את העתירות נגד פיטוריו. אולם בשמאל לחצו על הבג"צ להתייחס בכל זאת לעתירה ולתת פסק דין עקרוני, על מנת לשרטט את הנורמות המשפטיות לפיטורי ראש שב"כ ודרך מינויו.

בממשלה הבינו את המלכוד, ולכן ביטלו במשאל טלפוני מהיר, את ההדחה של בר כדי למנוע פסיקה עקרונית של בג"צ בנושא. בכך הודיעה למעשה הממשלה שבר יישאר ראש השב"כ – ברשות ובסמכות – עד התאריך בו נקב. היטיב להגדיר את המצב העיתונאי עמית סגל: "רק אתמול הממשלה ביקשה לפטר את בר והוא לא רצה להתפטר. והנה עתה בר מתפטר והממשלה מצהירה שלא תפטר אותו. 

בר עצמו הסביר את תאריך התפטרותו בעוד כחודש וחצי, בצורך לחפוף את מחליפו, דבר שקומם עוד יותר את שרי הממשלה. "איך הוא יחפוף את מחליפו. איזה כלים הוא יעניק לו. האם יעביר לו את הקונספציה השגויה בה היה שבוי, לפיה החמאס מורתע", תוהים השרים.

בדבר אחד מסכימים כולם: לרונן בר יש תרומה רבה לביטחון המדינה עם שנים ארוכות בשירות. אולם בתקופה האחרונה הוא גרר את השב"כ ללב הפוליטיקה באופן מבזה, כאשר התבצר בתפקידו רק כדי לרצות את אנשי המחאה, שיעצו לו לעשות את זה "עד שנתניהו יתפטר". הקלישאה המפורסמת על אכילת הדגים והגירוש מהעיר, כאילו נכתבה עליו.

מעגל הבומרנג

הריאיון שקיימנו כאן בשבוע שעבר עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, זכה להבלטה רבה וצוטט בכלי תקשורת רבים. הציטוטים כללו את עיקרי דבריו על הצורך בהחזרת החטופים כמטרה הראשונה ואת ביקורתו בנושא הזה על השר בצלאל סמוטריץ', שהתבטא באופן הפוך.

כמו כן הובלטה ביקורתו על מפלגת "הציונות הדתית", הגורמת לפירוק גוש וממשלת הימין, באופן כזה, שאין כל ודאות שניתן יהיה להקים בעתיד ממשלה דומה. "מפלגת הציונות הדתית הפכה למסיתה הגדולה נגדנו, אף שתמכנו בכל מה שהם ביקשו להעביר. היה מצופה מהם שינהגו בהתאם בציפור הנפש שלנו ולא לנהוג בפופוליזם. כך לא נוהגים שותפים", אמר.  

הדברים כאמור צוטטו בהבלטה ועוררו פולמוס נרחב. היו שניסו לחדד את הנקודה הזו עוד יותר ודיברו על המעגל הבלתי אפשרי של האירועים שמתרחשים מסביב, מהם עולה כיצד מפלגת הציונות הדתית גומלת רע לחרדים בכל הקשור לחוק הגיוס. המעגל מתחיל בכך שהציונות הדתית תומכת בהמשך המלחמה ומאיימת, שאם זה לא יקרה, היא תעזוב את הקואליציה.

נתניהו, בתמיכת נאמנו רון דרמר, דווקא חשב ללכת לשלב ב' של עסקת החטופים, גם במחיר של הפסקה זמנית של הלחימה. זאת בהתאם לגישה שלו עוד מתקופת שחרור גלעד שליט. אולם הוא נכנע לתכתיבים של בן גביר וסמוטריץ', והפך את הנושא ל"אידיאולוגי". לצורך כך הוא מסביר שאם תהיה הפסקת לחימה, אי אפשר יהיה לחזור ולהילחם בעזה עקב הערבויות הבינלאומיות שהחמאס ידרוש ויקבל. "החמאס לא טיפש. אי אפשר לרמות אותו ולחזור ללחימה", הסביר נתניהו בהצהרה שלו במוצאי החג לפני שבועיים.

בהקשר זה חשוב לציין כי הקביעה הזו אינה חד משמעית. הראייה: בלבנון, הצבא ממשיך לפעול נגד החיזבאללה אפילו ברובע הדאחייה (כפי שהיה השבוע), גם לאחר הפסקת האש וגם מול הערבויות הבינלאומיות.

כך או כך, נתניהו נכנע לתכתיבי "הציונות הדתית" והוא תומך כאמור בהמשך הלחימה. התוצאה משרתת את מטרות מפלגת "הציונות הדתית", אך פוגעת בחרדים. האבסורד: "מפלגות יהדות התורה וש"ס עוזרות בעצם ל"ציונות הדתית", בכך שהן מעניקות לה גיבוי וגב בתוך הקואליציה להמשך המלחמה, ואז כאשר המלחמה נמשכת, הציבור החרדי סופג את כל ההסתה, שמובלת על ידי… "הציונות הדתית", לה הן עזרו. בומרנג.

השיחה וההוכחה    

רבות נכתב על הניסיון של גורמי השמאל להפיל את ממשלת נתניהו בכל דרך, לאחר שנואשו לעשות זאת דרך הבחירות. לצורך כך הם מוכנים להשקיע כספים רבים, אותם כנראה הם מגייסים בנקל. אחת הדוגמאות לכך נחשפה בתחילת השבוע ב"חדשות 14", באמצעות הקלטות שהציגו כיצד אנשי "הדיפ סטייט" עובדים להפיל את נתניהו.

בהקלטה נשמע יו"ר "התנועה לאיכות השלטון" אליעד שרגא, כשהוא משוחח עם חוקר פרטי, שהבטיח לו מידע אודות "חשבונות בנק" של משפחת נתניהו. החוקר דרש בתמורה כסף מזומן,  כדי שלא יהיה ניתן לעקוב אחר התשלום וכן להימנע מתשלומי מיסים.

על פי החשיפה, החוקר הפרטי אבי לרר, תושב פלורידה, פעל מטעם המיליארדר ברוך אירביצ'ר ונדרש לאסוף מידע על משפחת נתניהו. לאחר שלרר חש שהדרישות כלפיו מוגזמות, הוא המציא סיפור לפיו מצא חשבונות בנק של בני משפחת נתניהו עם סכום כולל של 8 מיליון דולר, וכן חשבון נוסף על שם שרה נתניהו עם 13 מיליון דולר. בהקלטות נשמע לרר מקיים שיחות מול עו"ד שרגא, בהן סוכם על תשלום כספי תמורת קבלת המידע.

באחת ההקלטות אומר יו"ר התנועה לאיכות השלטון לחוקר הפרטי: "אנחנו חבורה של אנשים מאוד מכובדת. יושב פה ראש מוסד לשעבר, יושב פה מפכ"ל משטרה לשעבר, שהיה סגן ראש השב"כ. זה לא ילדים קטנים. מעבר לניירות – הם רוצים לשאול הרבה שאלות מסביב, שזה יותר חשוב לנו כדי להבין את הרקע".

שרגא מבקש להפיג את חששותיו של החוקר הפרטי: "הבאנו לפה את האנשים הכי רציניים. מבחינתנו זה דרמה. אתה צריך לסמוך עליי שיש לי מוניטין של איש הגון, ואתה צריך לסמוך גם על האנשים שיושבים כאן בחדר. אנחנו לא נרמה אותך. אתה מבין שאנחנו מכאן הולכים ישר ליועצת המשפטית לממשלה ולנשיא בית המשפט העליון".

בהמשך מדגיש שרגא שהוא העביר לחוקר עשרות אלפי דולרים והמשך הכסף ימשיך לעבור אליו: "אתה מבין שזה פצצות אטומיות. אז יש לנו שאלות שרוצים לשאול אותך אותם אנשים  מכובדים, שמחכים לך כבר שעה וחצי כאן". שרגא גם מפרט את סכומי הכסף ואת הבנקים דרכם  הועברו לחוקר ומציין שיש שם הוראה להעביר לו 50 אלף דולרים, ברגע שהוא (שרגא) יאשר זאת. 

כאמור כל זה מראה כיצד פועל הדיפ סטייט, עם השמות המוכרים שחוזרים על עצמם. בתנועה לאיכות השלטון מסרו בתגובה לתחקיר, שבעקבות פרשת קטארגייט, הם בחנו את הטענות והתברר שמדובר בנוכל. "מיותר לציין כי התנועה לא שילמה שקל לנוכל או לכל אדם אחר. כל טענה אחרת היא דיבה ושקר שיענו באמצעים המשפטיים המקובלים".

בליכוד מיהרו להגיב וטענו כי שוב מתבררת לעיני כל, כיצד עובדת שיטת הפעולה של אנשי המחאה. "כך עובד הדיפ-סטייט בישראל: ראש מוסד לשעבר, מפכ"ל לשעבר וראש התנועה ל"איכות השלטון", מנסים להפיל את ראש הממשלה ואת ממשלת הימין בעזרת מימון לא חוקי בכסף שחור ועלילות דם מומצאות חדשות".

סוד הביפרים

מה לא נכתב על "מבצע הביפרים" הגדול שהיכה בחיזבאללה והביא בחסדי שמיים למפנה בלחימה בלבנון. מדובר היה בפיצוץ מתואם של אלפי מכשירי קשר וביפרים של החיזבאללה, בפעולה מודיעינית שיוחסה למוסד.

מאז הביצוע המוצלח, מתנהל קרב קרדיטים סביבו, אך האמת צריכה להיאמר: המבצע החל להתגבש בתקופת כהונתו של ראש המוסד תמיר פרדו והמשיך תחת יוסי כהן, כאשר התשתית הסופית הונחה בשלהי 2022. לפי מקורות זרים צוות של 150 אנשי מקצוע היה מעורב בתכנון ובביצוע, כולל מומחי חבלה, מהנדסי אלקטרוניקה ואנשי סייבר.

בחיזבאללה חששו לדבר בטלפונים ניידים ולכן עברו למערכות קשר, מתוך הנחה שלא ניתן להאזין להם. המכשירים שהושתלו בזימוניות תוכננו להתפוצץ בשתי דרכים: או מפתיחת הודעה ייעודית, או באופן אוטומטי לאחר פרק זמן קצוב. בסופו של דבר בוצע פיצוץ יזום של מכשירי הקשר והזימוניות בתוך יומיים. המהלך היכה כאמור בחיזבאללה באופן קשה עד שנסראללה נאלץ להודות שמדובר במבצע "חסר תקדים בהיסטוריה". 

קודם למתקפה נרשמו דיונים רבים בפורומים ביטחוניים מצומצמים בראשות נתניהו, אך ההכרעה נפלה שלושה ימים קודם המבצע בדיון דחוף בו השתתפו נתניהו, שר הביטחון דאז, גלנט, הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש המוסד דדי ברנע. על פי הדיווחים הרוחות בחדר סערו. ברנע תמך בפעולה, בעוד הלוי וגלנט התנגדו. הלוי ליווה את התנגדותו בציניות ואמר: "בצעצועים לא מנצחים מלחמות". במצב הזה של שניים נגד אחד, בחר נתניהו בצד של ברנע להפעיל את מבצע הביפרים וכל השאר היסטוריה.

תקופה לאחר המבצע, הודה ברנע בנאום שנשא, כי נתניהו תמך בדעת המיעוט שהציג המוסד, בעד הפעלת המבצע, בניגוד לעמדה אחרת שהייתה באותו דיון. השבוע התייחס לכך נתניהו באופן ישיר. במהלך נאומו בכנס של ארגון JNS בירושלים, חשף פרטים חדשים מאחורי הקלעים לפני אישור המבצע. 

"בשבוע השלישי של ספטמבר למדנו שחיזבאללה שלח שלושה ביפרים לסריקה באיראן", אמר נתניהו בנאומו. "לפני כן הפצצנו סורק כזה שהם עמדו להביא, נפטרנו ממנו וגם מהבחור שמפעיל אותו. שאלתי, 'תוך כמה זמן תהיה להם תשובה (האם הביפרים ממולכדים)? השיבו לי שתהיה להם תשובה בתוך יום אחד. אמרתי, 'אם כך, תפעילו את זה מיד'".

החשיפה של נתניהו, שפרטיה נפסלו בעבר על ידי הצנזורה, הכעיסה פרשנים מסוימים, שאינם מאוהדי נתניהו, כיון שהיא מלמדת מי נתן את ההוראה ולמי מגיע הקרדיט. לפיכך הם מיהרו לצטט "גורמי ביטחון, שהופתעו מהחשיפה הפומבית". לדבריהם, מדובר במידע שנחשב לסודי ביותר ומוכר למעטים בלבד.

ראוי אפוא להזכיר ולומר לאותם פרשנים: הסמכות להחליט מה מותר ומה אסור לפרסם, נתונה בידי ראש הממשלה, יהיה מי שיהיה.

וכרגיל היה מי שניסה להידחף לתוך העניין הזה. מדובר ביאיר לפיד, שהיה "דקה וחצי" ראש ממשלה בסוף הקדנציה הקודמת. לפיד טען כי מבצע הביפרים הבשיל בעת שהוא כיהן כראש הממשלה וציין: "הייתה סיבה לכך ששתקתי לגבי הפרטים,גם אחרי שהמבצע יצא לפועל". מוטב לו לשתוק הלאה. 

דו עט

מיס-קלקולציה: ראש השב"כ התבצר מאחורי צמד המילים הללו שפירושן "טעות בחישוב" (ראו לעיל) כדי להסביר מדוע לא הורה על כוננות ביטחונית בדרגה הגבוהה ביותר בליל הטבח. במקור הלטיני של המילה, "קלקולוס" היא אבן קטנה. כאשר הרומאים לא חלמו עדיין על מחשב, הם השתמשו בחשבונייה, שהייתה מורכבת מאבנים קטנות. "מיס" היא מלת השלילה, במובן של "טעות".

"הסטנוגרמות יוכיחו": נתניהו הגיש השבוע את התצהיר שלו שהיה מלווה בסטנוגרמות שהוכיחו את גרסתו מול גירסת ראש השב"כ בר. הפירוש המילולי של סטנוגרמות – רישום בצורת קצרנות. הרישומים הללו הפריכו לחלוטין את טענותיו של בר והודעת הפרישה הגיעה מיד אחר כך.

תוקפת ואוכפת": מי שחשב שההסכם בלבנון ימנע מישראל לפעול הלאה בשטחה במקרה של הפרת ההסכם על ידי החיזבאללה, נוכח השבוע לראות כיצד מדינת ישראל תוקפת ואוכפת את ההסכם, לאחר שחשפה מחסן טילים מדויקים ברובע הדאחייה בבירות. האם התקיפות הללו  יסלימו מחדש את הגבול הצפוני? בינתיים החיזבאללה רק מאיים.    

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'

גל של תאונות דרכים קטלניות פקד הערב (חמישי) את כבישי הארץ, כאשר בתוך שלוש שעות בלבד נהרגו שני בני אדם ונפצעו ארבעה נוספים בשלוש תאונות נפרדות.

התאונה הראשונה התרחשה בשעה 19:50, כאשר התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב ירדן על רכב שהתהפך בכביש 98 סמוך לרמת מגשימים. צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של גבר כבן 20, שסבל מפגיעה רב מערכתית. בנוסף, שלושה פצועים נוספים במצב קל פונו מהזירה להמשך טיפול בבית חולים. פראמדיק מד"א יוסי מוסנגאד תיאר את הזירה כ"תאונת דרכים קשה", וציין כי הפצוע הקשה היה מחוסר הכרה וכי למרות מאמצי ההחייאה, פציעתו הייתה אנושה.

כשעה לאחר מכן, בשעה 20:48, התקבל דיווח נוסף במוקד מד"א, הפעם במרחב שרון, על נער בן 17 שרכב על אופניים והתנגש בעמוד בבת חפר. כתוצאה מההתנגשות, הנער נפגע מהכידון ופונה על ידי צוותי מד"א לבית החולים מאיר במצב בינוני עם חבלת בטן.

הטרגדיה נמשכה בשעה 22:42, כאשר התקבל דיווח שלישי במוקד 101 של מד"א במרחב שרון על רכב שהתהפך בכביש 6 סמוך לירידה לכביש 5815. צוותי מד"א שהגיעו למקום דיווחו על גבר כבן 45 שהיה לכוד ברכבו ההפוך, ללא סימני חיים ועם חבלה רב מערכתית. חובש מד"א יוסף בוסקילה סיפר כי הרכב היה "הפוך על צידו הימני עם פגיעות פגיעות פח קשות מאוד", וכי לאחר פעולות החילוץ נאלצו הצוותים לקבוע את מותו במקום.

יונס האשם חנייהן, אזרח ירדני בן 44 המתגורר באורלנדו, פלורידה, נגזר עליו עונש של שש שנות מאסר לאחר שהורשע באיומים בתקיפת מתקן אנרגיה על רקע "תמיכתו בישראל". על פי דיווח הרשויות, במהלך חודשים יוני ויולי 2024, חנייהן ביצע סדרת תקיפות נגד עסקים שונים באזור מגוריו.

במהלך מסע התקיפות, חנייהן שבר דלתות זכוכית בעסקים והותיר מאחוריו מכתבי איום מפורשים, בהם כתב כי בכוונתו "לפוצץ את כל אמריקה, במיוחד את החברות התומכות בישראל". הרשויות האמריקאיות הגדירו את מעשיו כ"מסע טרור אישי של אדם אחד שנועד להטיל פחד מטעמים אידיאולוגיים". גזר הדין החמור משקף את חומרת המעשים ואת המסר החד משמעי של מערכת המשפט האמריקאית נגד אלימות ואיומים על רקע פוליטי או אידיאולוגי.