מיקום כתבה: חדשות חמות

הפרקליטות נחושה להגיש כתב אישום אחד מקיף כנגד מאות המחבלים שנטלו חלק במתקפת הטרור הרצחנית, אשר יכונה באופן זמני "תיק 7/10", במטרה להפוך אותו לאבן דרך משפטית בעלת משמעות היסטורית, כך נחשף ב"ידיעות אחרונות".

צוות מצומצם של פרקליטים מומחים, בסיוע יחידת להב 433, שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין, מרכז מאמצים בניהול התיק המורכב, אשר נשען על עדויות מצמררות של כ-1,700 ניצולים ישראלים מהטבח וכן על תצהירים וחקירות של כ-400 אנשי כוחות הביטחון. עם זאת, נשמעים בתוך הפרקליטות קולות הקוראים לבחון אפשרות של פיצול התיק למספר הליכים משפטיים נפרדים, זאת מתוך שיקולים של יעילות דיונית.

במקביל להתקדמות בחקירה, הגישה הפרקליטות תשע הצעות חוק חדשות שמטרתן להתאים את מערכת המשפט הפלילי למורכבותו הייחודית של התיק.

בין ההצעות ניתן למנות אפשרות לערוך משפטים באמצעות היוועדות חזותית מרחוק, ללא נוכחות פיזית של הנאשמים המחבלים באולם בית המשפט, כמו גם הגשת תצהירים כתובים של קורבנות הטבח כחלופה לעדות ראשית פרונטלית באולם הדיונים, וכן שינוי במסגרת הנהלים הנוגעים להעברת חומרי החקירה לידי הסנגורים מטעם הנאשמים. בהקשר זה, הסנגוריה הציבורית כבר הודיעה באופן רשמי כי לא תיטול על עצמה את ייצוגם המשפטי של המחבלים הנאשמים.

גורם ביטחוני בכיר חשף כי איסוף הראיות המשמעותיות הנוגעות למעורבותם של מחבלי ארגון הטרור נוח'בה התאפשר בין היתר הודות להתקדמות הכוחות הצבאיים של צה"ל ברצועת עזה, בדגש על הפעילות הממוקדת באזור רפיח, שם אותרו ממצאים מפלילים קונקרטיים כנגד מחבלים שנעצרו. כ-300 מחבלים, חלקם נתפסו בשטח ישראל ביום הטבח עצמו, 7 באוקטובר, ואחרים נעצרו במהלך הלחימה המתמשכת, מוגדרים כמי שהיו מעורבים באופן ישיר במעשי הטבח הקשים ועל כן אינם צפויים להשתחרר במסגרת עסקאות חילופי שבויים עתידיות.

סקר מקיף שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בחודש אפריל 2025, בקרב מדגם מייצג של 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, בחן את עמדות הציבור בישראל בנושא העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה והבאת עובדים זרים כחלופה אפשרית.

תוצאות הסקר מצביעות על חוסר אמון עמוק ומשמעותי בקרב הציבור היהודי, כאשר 93% מהנשאלים הביעו אי-אמון בהעסקת עובדים פלסטינים בישראל. גם בקרב המגזר הערבי נרשם שיעור ניכר של אי-אמון, העומד על 44%.

בנוגע לאפשרות של הבאת עובדים זרים כחלופה לעובדים הפלסטינים, זוכה הצעה זו לתמיכה רחבה בקרב הציבור. 83% מכלל הנשאלים הביעו תמיכה בהבאת עובדים זרים, כאשר שיעור התמיכה בקרב אלו שאינם נותנים אמון בעובדים פלסטינים מגיע ל-91%. כמו כן, 92% מהציבור סבורים כי הבאת עובדים זרים תתרום באופן משמעותי לחיזוקו ולייצובו של ענף הבנייה.

ניתוח פילוחים בתוך הממצאים מעלה כי בקרב הציבור הדתי והחרדי קיימת תמיכה גבוהה במיוחד בהחלטת הממשלה לאסור כניסת עובדים פלסטינים לענף הבנייה (כ-91%), זאת לעומת 78% בלבד בקרב הציבור החילוני. בנוסף, 79% מהציבור הדתי והחרדי תומכים בהעסקת עובדים זרים, לעומת 75% בציבור המסורתי ו-62% בציבור החילוני.

בחינה גיאוגרפית של תוצאות הסקר מצביעה על כך שרוב התומכים בהעסקת עובדים זרים בענף הבנייה מתגוררים באזור המרכז (76%), ואחריהם תושבי אזור השרון (71%), ירושלים (67%), הצפון (68%) והדרום (65%).

הרקע לחוסר האמון העמוק בקרב הציבור הישראלי נעוץ בין היתר בחשיפה למידע לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, לפיו חלק מהעובדים הפלסטינים שהועסקו ביישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה אספו מידע רגיש עבור ארגון הטרור חמאס. על רקע זה, רק 3.6% מהישראלים שהשתתפו בסקר הצהירו כי הם סומכים על עובדים פלסטינים שיגיעו לעבוד בישראל בעתיד.

היום (ראשון) צפוי ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר להגיש תצהיר משמעותי ביותר לבג"ץ, במסגרת הדיונים בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להדיחו מתפקידו.

על פי פרסום אמש בכאן 11, בתצהיר צפוי בר לא רק להרחיב ולבסס את טענותיו כנגד התנהלות הממשלה, אלא גם לרמוז על מועד פרישתו הקרב.

במרכז טענותיו של בר צפויה לעמוד הטענה כי הליך הדחתו החל לאחר שסירב לבקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לספק חוות דעת ביטחונית שתסייע לו להימנע מעדות רציפה בהליך המשפטי המתנהל נגדו.

יתרה מכך, השופטים אפשרו לראש השב"כ להגיש תצהיר חסוי, בו יוכל למסור פרטים נוספים בנושאים רגישים. בין הנושאים הללו נכללים הקשר האפשרי לחקירת פרשת קטרגייט וכן טענתו של בר כי גורמים בממשלה דרשו ממנו להפעיל את סמכויות הארגון כנגד אזרחים ספציפיים שהשתתפו במחאות נגד הממשלה.

ראש הממשלה נתניהו יוכל להגיש תצהיר מטעמו עד יום חמישי הקרוב. עם זאת, בשלב זה טרם ברור האם יבחר לעשות זאת, והדבר תלוי בין היתר בהודעתו של רונן בר בנוגע למועד סיום כהונתו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר הערב הצהרה לתקשורת, במהלכה התייחס ללחימה בעזה, לאסון שהתרחש ברצועה, עם נפילת הגשש ראלב נסאר ולאיום האיראני.

״אזרחי ישראל היקרים, בפתח דבריי, אני רוצה לשלוח בשמי ובשם רעייתי, ואני בטוח בשם כולכם, תנחומים מעומק הלב למשפחתו של רב סמל בכיר ראלב נסאר זכרו לברכה, שנפל היום בקרב ברצועת עזה. עם ישראל כולו אבל יחד עם המשפחה היקרה. עם ישראל כולו מצדיע לו על גבורתו. אני שולח איחולי החלמה שלמה ומהירה ללוחמות וללוחמים שנפצעו באותו קרב.

אני מחזק את ידי הלוחמים והמפקדים. הנחתי את צה"ל להגיב בתקיפות ולהגביר עוד יותר את הלחץ על החמאס. אנחנו במלחמת התקומה, מלחמת שבע החזיתות. למלחמה זו יש מחירים כבדים מאוד. כי כל אובדן כזה הוא עולם ומלואו. אבל אין לנו, כעם חפץ חיים, שום ברירה אלא להמשיך ולהילחם על עצם קיומנו – עד הניצחון.

אזרחי ישראל, כראש הממשלה שלכם, אני לא אכנע. לא אכנע לרוצחים שעשו את הטבח הנורא ביותר בעם היהודי מאז השואה, כי כניעה כזו תסכן את בטחון המדינה ותסכן אתכם. אנחנו בשלב מכריע של המערכה, ובשלב הזה נדרשים אורך רוח ונחישות כדי לנצח. אם ניכנע לתכתיבי החמאס עכשיו, כל ההישגים האדירים שהשגנו בזכות לוחמינו, בזכות חללינו, בזכות פצועינו הגיבורים – כל ההישגים הללו פשוט יירדו לטמיון".

נתניהו הוסיף והתייחס לקריאות לסיום המלחמה: "כבר מתחילת המלחמה שמענו קריאות לסיומה – לסיומה בכניעה, והקריאות הללו התגברו לאחרונה. לו הייתי נכנע לקריאות הללו: לא היינו נכנסים לרפיח, לא היינו כובשים את ציר פילדלפי, לא היינו מבצעים את מבצע הביפרים, לא היינו מחסלים את סינואר, את דף, הניה וגם נסראללה, לא היינו יוצרים את התנאים לנפילת המשטר של אסד והפגיעה הקשה בציר של איראן, ולא היינו משנים את פני מזרח-התיכון.
פשוט היינו ממשיכים לחיות תחת סכנה קיומית.

ולכן אני רוצה להגיד לכם גם כמה מילים על איראן: אני מחויב למנוע מאיראן נשק גרעיני. אני לא מוותר על זה, אני לא מרפה מזה, ואני לא נסוג מזה. לא במלימיטר. אבל הכי משעשע, זה לשמוע את הביקורות שמשמיעים כל אלה שהתנגדו לפעולות הרבות שהובלתי במהלך השנים, כדי לפגוע בתוכנית הגרעין של איראן, כדי לעכב אותה. בלי הפעולות הללו, לאיראן כבר היה נשק גרעיני לפני 10 שנים. אבל רבים בחבורה הזאת שמדברים היום, התנגדו באופן שיטתי לכל הפעילות שעשיתי ולמדיניות התקיפה שהובלתי. אז כנראה שאין גבול לצביעות" אמר נתניהו ושיגר מסר דווקא לארה"ב.

ראש הממשלה הוסיף ואמר: "באשר לשלוחה של איראן בעזה, אם לא נשלים את השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, השבעה באוקטובר הבא, והחטיפות הבאות, הם רק שאלה של זמן. החמאס אומרים שהם יעשו את זה, הם מתכוונים לעשות את זה, והם עובדים לעשות את זה. הותרת שלטון החמאס על כנו בעזה תהיה תבוסה ענקית לישראל והיא תהיה ניצחון ענק לאיראן.

בסוף השבוע הזה, החמאס שוב דחה הצעה, הצעה שהייתה יכולה להוביל לשחרור מחצית מהחטופים החיים שעדיין מצויים בעזה ולהשבת חללים רבים. החמאס דורש את סיום המלחמה והותרת שלטונו על כנו. הוא דורש גם נסיגה ישראלית מוחלטת מעזה, ושיקום עזה עם הכנסת הון התק שיאפשר לו להתחמש מחדש ולהכין שוב מתקפות עלינו. סיום המלחמה בתנאי כניעה אלה יעביר מסר לכל אויבי ישראל שבאמצעות חטיפת ישראלים, ניתן להוריד את מדינת ישראל על ברכיה. ניתן להכניע אותה. זהו גם מסר קטלני שהטרור משתלם, דבר שיפגע בביטחונו של העולם החופשי כולו.

כמובן שבתנאים אלה, גם החזון החשוב של הנשיא טראמפ לא יוכל להתממש – החזון שישנה את פני עזה אחת ולתמיד, ויאפשר למדינתנו לחיות בביטחון. ובכן, אני מבהיר: לא נסיים את מלחמת התקומה לפני שנשמיד את חמאס בעזה, לפני שנחזיר את כל חטופינו, ולפני שנבטיח שרצועת עזה לא תהווה עוד איום על ישראל.

אותם גורמים בישראל שקוראים בצורה כל-כך חסרת-אחריות לסיום המלחמה בתנאי הכניעה של החמאס – מה הם עושים? הם מהדהדים מילה במילה את תעמולת החמאס. הם מתדלקים את המלחמה הפסיכולוגית האכזרית שהוא מנהל נגדנו וגם נגד המשפחות, והם מרחיקים – הם לא מקרבים – הם מרחיקים את שחרור חטופינו. הם משאירים אותם יותר זמן שם אצל החמאס.

תנאי הכניעה של החמאס שהוצעו על ידה, הם לא חדשים. הוא דרש אותם פעם אחר פעם בכל עסקות השחרור. אבל איזה מנהיג אחראי בישראל יכול לקבל אותם אחרי השבעה באוקטובר? אני בוודאי לא. אני בטוח שגם אתם לא. אלה מתוכינו שקוראים לנו להיכנע לתכתיבי החמאס אומרים לנו: 'תתקפלו עכשיו, תצאו מעזה ומציר פילדלפי, תרמו את החמאס ותבטיחו שלא תחזרו להילחם, ואחרי שחמאס יחזיר את כל החטופים – תחזרו להילחם'. האבסורד הכי גדול – האבסורד הכי גדול – זה שהם אומרים את זה באולפנים בריש גלי כשהחמאס צופה בהם.

אתם מבינים? הם בעצם אומרים לנו – 'תגידו לחמאס: אנחנו מודיעים לכם שאנחנו משקרים לכם – ותסכימו לזה'. החמאס הם חבורת רוצחים מתועבים, אבל טיפשים הם לא. הם דורשים ערבויות בין-לאומיות כובלות שאינן מאפשרות את אשליית 'התרמית' שמציעים לנו כל 'המומחים' מטעם עצמם באולפנים. אין להם מושג כיצד פועלת המערכת הבין-לאומית.

אף אחד, ודאי לא ארצות-הברית – גם לא סין, גם לא רוסיה, גם לא חברות אחרות במועצת הביטחון – אף אחד לא ישתף-פעולה עם תרמית כזאת, דבר שיהפוך את החזרה למלחמה לבלתי-אפשרית. לא תהיה לנו שום לגיטימציה לעשות זאת. זכרו באיזו מהירות איבדה ישראל את הלגיטימציה הבין-לאומית למלחמה הצודקת ביותר בתולדותינו, וזה אחרי שמפלצות החמאס רצחו לנו ביממה אחת למעלה מ-1,200 מאזרחינו וחטפו יותר מ-250 מהם.

מהר מאוד התהפך עלינו הגלגל, הלחץ המדיני הופנה עלינו, ספגנו אמברגו נשק גם מידידות טובות שלנו, ואנחנו מתמודדים גם בשעה זו עם האשמות של רצח-עם בזירה הבין-לאומית. אז אני מבקש להבהיר: אין פייק התחייבות. אם נתחייב לא להילחם, לא נוכל לחזור להילחם בעזה. כתנאי לסיום המלחמה, החמאס דורש נסיגה מוחלטת של צה"ל מהרצועה, כולל נסיגה מציר פילדלפי ומרצועת הביטחון שמגנה על תושבי ישראל מפני טרור החמאס ואני רוצה לשאול אתכם: האם לוחמינו נלחמו לשווא? האם גיבורינו נפלו ונפצעו לשווא?

גם בלבנון וגם בסוריה הקמנו רצועות ביטחון להגן על תושבי הצפון. המשמעות של נסיגה מרצועת הביטחון בעזה היא שתוך זמן קצר החמאס ישקם את צבא הטרור שלו ויוכל לשוב ולבצע חטיפות המוניות וטבח נוסף באזרחי ישראל. חובתי כראש הממשלה למנוע זאת – ואני אכן מונע זאת. אני מאמין שאפשר להחזיר את חטופינו בלי להיכנע לתכתיבי החמאס. כך פעלתי עד עכשיו.

אתם יודעים שבאחד מדיוני הקבינט הראשונים במלחמה – אולי הראשון – בכיר ביותר במערכת הביטחון אמר שנצטרך להתרגל לעובדה שאולי לא נצליח להחזיר אפילו חטוף אחד. אני סברתי אחרת. האמנתי שהשילוב של לחץ צבאי ולחץ מדיני כן יביא לשחרור חטופינו. רבים לא האמינו בכך, אבל עד היום החזרנו 196 חטופים, מהם 147 בחיים. בעזה מוחזקים עדיין 24 חטופים חיים ו-35 חטופים חללים. המשימה עדיין לא הושלמה, ואני מתכוון להשלים אותה בלי להיכנע לחמאס.

מאז פרוץ המלחמה, כולל בימים האחרונים, רעייתי ואני נפגשנו ושוחחנו עם רבות ממשפחות החטופים. אנחנו נמשיך לפגוש את כולן, בדיוק כפי שאנו עושים מתחילת המלחמה. אני פוגש את האנשים. אני מבין את הייסורים הקשים של המשפחות היקרות, של האבות והאמהות והאחים והאחיות, והרעיות. אני חש בכאבן העצום. אני שומע את זעקת ליבן. זה קורע את ליבי. אנחנו נגביר את הלחץ על החמאס עד שנשיג את כל מטרות המלחמה. ואני שב ומדגיש: לא נוותר על אף חטוף, חי או חלל. אנחנו נחושים להשיב הביתה את כולם".

בסיום דבריו, פנה נתניהו ואמר: "אזרחי ישראל, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית – מלחמה שלא הייתה כמוה. בזכות גבורת לוחמינו האמיצים, בזכות הרוח האדירה של עמנו, בזכות המדיניות התקיפה שנקטה הממשלה בראשותי, הגענו להישגים כבירים. אך המשימות עדיין לא הושלמו, ואנו נחושים להשלים אותן.

עם סיום חג החירות והמעבר לחג המימונה, ובפתחם של ימי הזיכרון והעצמאות שמאחדים את עמנו, אני אומר: אתגרים גדולים עוד לפנינו – ונוכל להם. נוכל להם כי נעשה זאת יחד. נעשה זאת בנחישות, בעוצמה, באמונה, וברוח הגדולה המפעמת בעמינו. יחד נעמוד, יחד נילחם, ובעזרת השם – יחד ננצח״.

הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל, רס״ב גאלב סלימאן אל נסאסרה, בן 35, מרהט, גשש בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה, אשר נפל בקרב בצפון רצועת עזה. ע׳אלב נסאסרה הי"ד הוא החלל הראשון של מבצע ״עוז וחרב״, מאז חידוש הלחימה ברצועת עזה לפני חודש.

באירוע נפצע באורח קשה גשש נוסף בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. בנוסף, קצינה וחובשת קרבית מגדוד 414, חיל הגנת הגבולות, נפצעו באורח קשה בקרב בצפון רצועת עזה. הלוחם והלוחמות פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ומשפחותיהם עודכנו.

מתחקיר ראשוני של האירוע עולה כי בפעילות שהתקיימה היום (ש') בצהריים של לוחמי חטיבה צפונית, תחת אוגדה 252 בבית חאנון בצפון הרצועה, התרחשו שתי תקריות קשות שבהם נפגעו לוחמים. האירועים התרחשו באזור מרחב החיץ, אזור שבו צה"ל פועל בשבוע האחרון על תוואי תת קרקעי של מנהרה, סמוך למוצב קדמי של צה"ל בין שכונת "הסביבון" בבית חאנון לבין גדר הגבול בתוחמת הצפונית

בשעה 12:58, מחבלים שככל הנראה יצאו מפיר מנהרה סמוך לכוחות, ירו רקטת RPG לעבר רכב שבו נסעו שלוש לוחמות איסוף קרבי מהחטיבה הצפונית. הרכב שהיה על ציר מנהלתי ספג פגיעה ישירה. שלוש הלוחמות פונו במצב קשה לבתי החולים במסוקים.

זמן קצר לאחר מכן, תוך כדי פעולות החילוץ של הלוחמות, בשעה 13:25, כוח של מפקד החטיבה הצפונית וגששי החטיבה נעו על ציר מנהלתי ממוצב בית חאנון כדי ללוות את חילוץ הלוחמות. במהלך הנסיעה, רכב הגששים עלה על מטען שהוטמן על הציר סמוך לפיר מנהרה. כתוצאה מהפיצוץ גשש האוגדה רס"ב גאלב נסאר נהרג, גשש נוסף נפצע קשה.

בצה"ל ממשיכים בתחקור האירועים

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. (שמות טו, א)

וכ' רש"י, 'אז ישיר משה' אז כשראה הנס עלה בלבוא שישיר שירה, אמר לו לבו שישיר, וכן עשה, ויאמרו לאמר אשירה לה', שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו, אבל מדרשו אמרו רבותינו ז"ל, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה, דבר אחר כי גאה גאה על כל השירות, וכל מה שאקלס בו עוד יש בו תוספת, ולא כמדת מלך בשר ודם שמקלסין אותו ואין בו.

מדוע לא אמרו שירה כשיצאו ממצרים

והקשה בירושלמי בפסחים (פ"י, ה"ו) שנא' 'בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה', כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תאמרו שירה, וכ' בקרבן העדה כיון ששנינו, כוס רביעי גומר עליו את ההלל הביא ראיה שיש לומר שירה על הניסים כשעושה ה' נס לישראל ונוקם נקמתן יתנדבו עם לומר שירה כמו שנא' שם ברכו את ה', והק' שהרי גאולת מצרים שהיתה גם נס ולא אמרו שירה אלא על הים, ותי' שביציאת מצרים היה רק תחילת גאולתן ולא היתה גמר הגאולה עד עברם הים.

ברש"י (במדבר טו, מא) בפסוק 'פתיל תכלת' כתב, על שם שכול בכורות, שתרגומו שכול תכלא, ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב, ושמונה חוטים שבה, כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים, ומבואר שלא אמרו את השירה מצד שהוא גמר הגאולה אלא שזמן השירה היה בשביעי, כמו שכ' רש"י (שמות יד, ה) בחמישי ובשישי רדפו אחריהם, וליל שביעי ירדו לים, בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח, לכן אנו קורין השירה ביום השביעי.

ברמב"ן על התורה כתב, שהלאו של 'לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם' שאמר משה לישראל על הים, נאמר לו למשה מקודם, באופן שאחר כך באמת התברר להם שתיכף בשעת היציאה היתה גמר גאולתם, אלא שבשעת היציאה עצמה עדיין לא היה דבר זה מבורר, ולכן נראה שיטת רש"י דמשירת הים באמת נשאר חיוב לדורות אלא דלדורות נשתנה זמנה של שירה זו משביעי לפסח לליל ט"ו מכיון שאנו יודעים שבליל היציאה היתה גמר גאולתם.

בירור תכלית בריאת האדם למלאכים בשירה

והנה מצינו בתוספתא (סוטה ו, ב) דרש ר"ע בשעה שעלו ישראל מן הים בקשו לומר שירה שרתה עליהן רוח הקודש ואמרו שירה, ר' יוסי הגלילי אומר כיון שעלו ישראל מן הים וראו את אויביהם פגרים מתים ומוטלין על שפת הים אמרו כולם שירה, עולל מוטל בין ברכי אמו כיון שראו את השכינה הגביה עולל צוארו ותינוק שמט פיו משדי אמו וענו כולם שירה ואמרו זה אלי ואנוהו, ר' מאיר אומר מנין שאפילו עוברין אמרו שירה, שנאמר (תהלים סח) 'במקהלות ברכו אלקים', ותינוק שמט דד מפיו ואמר שירה שנא' (שם ח) 'מפי עוללים ויונקים וגו' באותה שעה הציצו מלאכי השרת קשרו קטיגור לפני הקדוש ברוך הוא, בשעה שברא אדם הראשון ואמרו לפניו רבש"ע מה אנוש כי תזכרנו וגו' ותחסרהו מעט מאלקים וגו', באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו וראו שירה שבני אומרין לפני, אף הן כיון שראו אמרו שירה, מה שירה אמרו (תהלים ח) 'ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ מפי עוללים ויונקים וגו' ה' אדונינו'.

הרי שהמלאכים שאלו למה צריך לברוא את האדם ורק ע"י השירה התגלה למלאכים תכלית בריאת האדם שעל ידו מה אדיר שמך בכל הארץ ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ כנגד מה אנוש כי תזכרנו, ויש להבין מה ראו שהתגלה ע"י השירה.

ובמדרש (שמות רבה פרשה כג סימן א) כמו שמצינו (תהילים צג) 'נכון כסאך מאז מעולם אתה' אמר ר' ברכיה בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך מאז, שמשעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז באז ישיר, ומבואר שע"י השירה נודע כסאו ומלכותו בעולם, וכדברי הגר"א בבי' הפסוק 'ויהי בישורון מלך' שהמליכו את הקב"ה עליהם למלך ע"י השירה, שהמליכוהו עליהם מעצמם וכמו שאומרים בסדר תפילת ערבית ומלכותו ברצון קבלו עליהם, מי כמוך ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד שהוא הכרה במלכותו מכח השירה, שזה ההמלכה ע"י ההכרה במלכות ה'.

האם יוצאים באמירת שירת הים זכר ליציאת מצרים

והנה נחלקו האחרונים, האם על ידי אמירת שירת הים יוצאים במצות זכירת יצי"מ, המגן אברהם (או"ח סו"ס סז) נקט, שעל ידי שירת הים יוצאים ידי חובת זכירת יצ"מ, אך הרעק"א בשם חתנו השיג על זה, שהתורה הקפידה (דברים טז, ג) 'למען תזכור את יום צאתך', ולא יום קריעת ים סוף, והוכיח דבריו מדברי המדרש (שמות רבא כב, ג) שנו רבותינו הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורות באמת ויציב, ואם לא הזכיר אין מחזירים אותו, אבל אם לא הזכיר יציאת מצרים מחזירים אותו, שנאמר 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים', וכן הק' בשו"ת חת"ס (או"ח סימן טו), ולכאורה לדברי המהר"ל שיציאת מצרים נשלמה בקריעת הים כדעת המגן אברהם, ולכך יש בשירת הים זכירת יצ"מ. וכן ביאר את המגן אברהם בספר מעגלי צדק (פסח אות נז) אודות המעלה העליונה שזכו לה ישראל בקריעת ים סוף, שכל זמן שלא קרע להם את ים סוף, לא היה לישראל מציאות בשלימות ולפיכך אמרו במדרש (שמו"ר ג, ח) שלכך נקראו 'עברים', ר"ל 'עבר ים', שיש לקרוא לישראל על שם עברת הים, שזהו עצם מעלתם.

שירה והודאה – נס וטבע

והנה הקשה בעמק ברכה (הלל על הנס) מדוע בדברים שהם מדרך הטבע אין חייבים בשירה אלא בברכת הודאה, כגון ברכת הטוב והמטיב, והרי כל דרכי הטבע הם ניסים, כמו שאומרים בתפלה, נודה לך ונספר תהלותיך על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, רק שבדרכי הנס מכירים את יד השם הגדולה ובדרכי הטבע אין אנו מכירים את יד השם רק מאמינים ויודעים, ובאמת הם ניסים נסתרים והכל מהשם הוא, וא"כ קשה, למה אין חייבים בשירה גם על דרכי הטבע.

וכתב שבדרכי הנס מלבד טובות השם ניתוסף בו גם גבורות השם, ומשום זה הוא חייבים בשירה, ולכך על טובות השם חייבים בהודאה ועל גבורות השם חייבים בשירה, וזהו דין שירה על הנס, והק' האם תרי גם לבוא טובה הנס או שמספיק לראות את גבורות ה' בשביל להתחייב בשירה.

מדוע אין הלל בפורים

והנה, בגמ' במגילה (יד, א) מקשה, שיאמרו הלל על נס פורים, ותי' רבא, שביציאת מצרים כיון שיצאנו ממצרים אפשר לומר 'הללו עבדי השם' ולא עבדי פרעה, משא"כ בפורים א"א לומר 'הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש כיון שאנחנו עדיין עבדי אחשורוש, והנה, בגירסת הרי"ף משמע שמעיקר הדין ראוי לומר שירה על נס פורים, אלא שא"א לומר בלשון זו, וכיון שדוד תיקן נוסח ההלל אין לומר בנובח אחר, אך בירושלמי מבואר שבפורים כיון שלא נגאלו מהמלכות אין זה גאולה שלמה ואין ראוי לומר עליו שירה, ואף דמצד גבורות השם אין כאן חסרון, שהרי היה נס גמור שהכל הכירו את יד השם, וא"כ ביאר שלא מספיק לראות גבורות השם בשביל שירה, אלא צריך ג"כ לראות את ההטבה מאותו נס, וכיון שלא נגאלו מהמלכות אין כאן הטבה שלימה.

ועוד מת' הגמ' שם, לפי שאין אומרים שירה על נס שבחו"ל, וקשה שהרי יציאת מצרים הוא נס בחו"ל הוא, הרי מצינו שעד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה, וביאור הדבר נראה, משום שא"י ארץ אשר השם דורש אותה ותמיד עיני השם בה, והיא המרכז של ההשגחה הפרטית, כדאיתא בספרי, שאינו דורש אלא א"י וע"י דרישתה נדרשות כל הארצות, וע"כ יש חילוק בהנהגת השם בין א"י לחו"ל, וגם בהנהגה הניסית, שנס בא"י יותר בגלוי ויותר בולטת בו יד השם מנס בחו"ל, כמו בנס פורים, שהיה נסתר ולא היה בו הכרה שלמה בגבורות השם, וע"כ אין אומרין שירה על נס שבחו"ל, ומבואר שלדין שירה על הנס צריך גם גבורות השם בשלימות בא"י וגם הטבות השם, שיהיה הטבה שלמה.

וכן מבואר בפסוק 'אז ישיר וכו' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה', שנתגאה על הגאים ונתגדל שמו והכירו גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, 'עזי וזמרת י-ה ויהי לי לישועה' והיינו הטבות השם, ולפיכך 'זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו', וכן הביא בשם הגרי"ז שמצינו בגמ' בפסחים, (קיח, ב) שנא' 'הללו את ה' כל גוים' ומדוע מזכירים את הגויים, אלא שזה על הגבורות והנפלאות וכ"ש ש'גבר עלינו חסדו' שהוא על ישראל שיש גם הודאה על טובות ה' וזה לישראל, ויש גם הודאה על גבורות ה'.

אם שייך לומר שירה קודם הנס

והנה הגרי"ז אמר בשם אביו הגר"ח, דיש לעיין, אם יבוא הנביא בשם ה' ויאמר שהשם יעשה לישראל נס, או אם ימצא מי שיהיה לו בטחון גמור בה' שיהיה לו נס, האם ראוי לומר שירה קודם הנס, ואמר, שזהו ביאור הכתוב בתהילים 'ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך', שאף שיש לי בטחון גמור בישועתך, בזה רק יגל לבי בישועתך, אבל אשירה לה' רק לאחר שגמל עלי, והיינו לאחר הנס, שאין אומרים שירה אלא לאחר הנס.

וכל זה לענין שירה, אבל לענין הודאה, מצינו בדברי הימים (ב, כ), גבי מלחמת יהושפט, שאמר להם הנביא שהשם יעשה להם נס ויצליחו במלחמה, ומיד בצאתם במלחמה אמרו המשוררים 'הודו לה' כי לעולם חסדו', וזה היה בתורת הודאה [אך צ"ע, שבמכילתא פ' בשלח מונה זה בין העשר שירות שנאמרו בעולם, משמע דבתורת שירה אמרוהו], ולכאורה צריך טעם, מ"ש שירה מהודאה, ולפי מה הנתבאר, שבדין שירה על הנס צריך גבורות ה' וטובות ה', לענין הודאה שאין צריך בה אלא טובות ה', שייך להודות על הטובה קודם קבלת הטובה אבל לענין שירה שצריך ג"כ גבורות ה', קודם הנס אפי' שכבר מובטחים הם עליו ע"י הנביא, אין זה אלא בתורת ידיעה, ואין כאן עדיין ההכרה בגבורותיו, ונמצא דקודם הנס יש הטבות ה' בלי גבורות ה' ולא שייך בזה שירה.

שירה לעתיד לבוא בלשון זכר

והנה תוס' בפסחים (קטז, ב) כתבו, בברכת לפיכך אנחנו חייבים להודות שלפני ההלל אומרים, ונאמר לפניו שירה חדשה, ובברכת אשר גאלנו לאחר הלל אומרים ונודה לך שיר חדש על גאולתנו, שכן מצינו במכילתא, שכל השירות בלשון נקבה חוץ משירה שלעתיד לבוא שהיא בלשון זכר, כלומר שהנקבה יש לה צער לידה אף כל הניסים יש אחריהם צער חוץ מלעתיד שאין אחריה צער, ולכאו' הברכות חלוקות בין לשון שירה ללשון שיר, ועוד בין ונאמר לפניו לבין ונודה לך, וא"כ המכילתא הוא רק נתינת טעם על ההפרש בין לשון שירה ללשון שיר, אבל מה החילוק בין לשון אמירה לבין לשון הודאה.

ולפי מה שנתבאר, הרי השיר לעתיד יהיה חדש משום שהניסים של הגאולה העתידה יהיו יותר גדולים מכפי מה שהיו בעת יציאת מצרים, שנא' 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות', וכפי גודל הנס כן תגדל השירה, וגם טובות ה' יהיו יותר גדולות, שהרי תהיה גאולה נצחית שאין אחריה צער, ולזה אומרים ונודה לך שיר חדש, שלא רק שהשיר וההילול על הגבורות ה' יהיה חדש, אלא גם ההודאה על הטובות ה' תהיה חדשה, ובזה יבוארו דברי המכילתא.

גילוי המשיח ע"י שירה

הנה מצינו בגמ' בסנהדרין (צד, א) ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו משיח, אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח, לכך נסתתם, מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבונו של עולם, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה, ועשהו משיח, פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו'.

הרי מבואר שגם המשיח יבוא רק מתוך שירה כיון שהשירה היא שבאה אחרי ההרכה במלכותו וזה בא לידי ביטוי שכל עצמותי תאמרנה ע"י השירה עד שאמרו 'ה' ימלוך לעולם ועד' שזה ההכרה וההמלכה שה' ימלוך לעולם ואין בלתו.

שירה חדשה

והנה אומרים בהגדה לפיכך אנחנו חייבים להודות וכו' ונאמר לפניו שירה חדשה, וכן בתפילה שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים וכו' 'ה ימלוך לעולם ועד', וכן בערבית המעביר בניו בין גזרי ים סוף וכו' וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצון קבלו עליהם משה ובנ"י לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם מי כמוכה וכו' 'ה' ימלוך לעולם ועד', וצריך לבאר מהי לשון שירה חדשה שאמרו, וכ"כ רש"י בתהלים (מ, ד) בפסוק 'שיר חדש' שהוא שירת הים.

והנה ברש"י (שמות טו, ה) בפסוק 'כמו אבן' כתב, שבמקום אחר נאמר (פסוק י) 'צללו כעופרת', ובמקום אחר (פסוק ז) 'יאכלמו כקש', שהרשעים כקש הולכים ומטרפין עולין ויורדין, בינונים כאבן שיורדת יותר מהר מקש, והכשרים כעופרת, שנחו מיד, הרי מבואר שראו בני ישראל השגחה מיוחדת לכל מצרי שכפי גודל רשעתו במצרים כך נענש על הים, וא"כ הבינו בנ"י שגם כשהיו בגלות במצרים היה להם השגחה לכל אחד זמן השיעבוד, ולזה אמרו שירה חדשה שאפי' בזמן ההסתר פנים השגיח המקום עליהם ובשעה זו התגלה להם מדת טובו אליהם, ומה שאמרו 'ה' ימלון לעולם ועד' שהוא בלשון עתיד, הנה בתרגום אונקלוס תרגם ה' מלכותא קאם לעלם ולעלמי עלמיא, והביאור שמלכותו של ה' עומדת והיתה וכן תכון לעולמי עד, וזה מה שראו על הים שהקב"ה מדקדק עם כל מצרי בהשגחה פרטית, וזה מה שהכירו בקריעת הים ולכך אז אמרו שירה.

וכן משמע ברש"י בפסוק 'כי גאה גאה' כתרגומו, שהקב"ה התגאה על המצרים לפי שהגאות היא שלו שהיה בקריעת ים סוף בירור מלכות ה' כל אחד כפי מה שעשה, ובזה יבואר לשון 'אז ישיר' שאז הוא בלשון עבר וישיר הוא בלשון עתיד שמכח מה שראו בים העיד להם על ההשגחה שהיתה גם במצרים ובזה גם הכירו וידעו גם על העתיד 'ה' ימלוך לעולם ועד.

קריעת ים סוף – גילוי שם הוי"ה

פחד יצחק פסח, (קונטרס רשימות, מאמר ג אות ג) כתב, שהתחלתה של שירת הים היא ההקבלה בין 'קלי' ל'אלקי אבי', (שמות טו, ב) 'קלי ואנוהו', 'אלקי אבי וכו', ופירש רש"י לא אני תחלת הקדושה, אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה מימי אבותי, כי התחלתה של שליחות משה ביציאת מצרים היתה שלאבות לא היה גילוי בשם הויה אלא בא-ל שד-י ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, וביציאת מצרים, השם של הויה עומד להתגלות, ופירש רש"י מה שהיה חסר באבות, שלא נגלה עליהם במדת האמיתות שלו, ומכיון שקריעת ים סוף הוא גמר ענינה של יציאת מצרים, ממילא נמצא כי קריעת ים סוף הוא גמר הפרשה של גילוי שם הויה, כלומר שאז נגלה במדת אמיתות שלו.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

כוחות חטיבת ירושלים (16) בפיקוד אוגדה 252 ממשיכים לפעול במרחב שג'אעיה, להשמדת תשתיות טרור של חמאס מעל ומתחת לקרקע ועל מנת להרחיב את מרחב האבטחה המבצעי.

מתחילת הפעילות הכוחות השמידו תשתיות טרור רבות וחיסלו עשרות מחבלים. מוקדם יותר השבוע, הכוחות חיסלו חוליית מחבלים שתכננה לבצע פיגוע צליפה נגד כוחותינו. בנוסף, כוחות החטיבה בשיתוף יחידת יהל״ם איתרו והשמידו מספר תוואים תת-קרקעיים ומחסן אמצעי לחימה.

מצה"ל נמסר: "כוחות צה״ל ימשיכו לפעול נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל".

גדולי ראשי הישיבות ומורי ההוראה התקבצו ובאו ביום ב' דחוה"מ (שלישי) למעונו של מנהיג היהדות החרדית מרן הגר"ד לנדו שליט"א להקבלת פני רבו ושמחת חג, במעמד כבוד התורה וריתחא דאורייתא ששודר לקהל האלפים שעמדו ברחבות הסמוכות למעונו, ואלפים שצפו והשתתפו בשידורים חיים.

בפתח המעמד נשא דברים הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א חבר ועדת הרבנים של דגל התורה ורב ביהמ"ד אמונת אי"ש, בחיוב הקבלת פני רבו ברגל, ואמר כי: ברגע שאדם בא לבית רבו, ושומע דברי תורה זה ודאי חיוב גמור! ר"י ארחות תורה הגאון רבי איתמר גרבוז שליט"א נשא דברים עם כניסת ראש הישיבה למקום, בגודל המעמד שמתקבצים כולם לדון ולשוש בדברי תורה, והזכות לשמוע דברי תורה ממנהיג הדור.

בפתח המעמד נשא דברים רשכבה"ג מרן שליט"א בחשיבות המפעל האדיר אהלי התורה ואמר שלא יודע אם מתקופת רב האי גאון היה כזו ישיבה עולמית, לאחמ"כ פתח בריתחא דאורייתא עם גדולי ראשי הישיבות, היה זה מחזה מפעים לראות את מנהיג הדור מקשה מפרק ומלבן בעומק הסוגיות יחד עם שרי התורה גדולי ראשי הישיבות והרבנים שדנים בעומק שיטות וסברות סוגיות הש"ס. בסיום הריתחא דאורייתא, החלו בשירי הודאה ותשבחות לשמחת החג.
לאחמ"כ בסיום המעמד עברו האלפים להקביל פני רבו במעונו למשך שעה ארוכה.

במעמד השתתפו הגאונים הגדולים שליט"א: גאב"ד ב"ב הגר"ש רוזנברג, ר"י ארחות תורה הגרב"ד דיסקין, רב העיר ב"ב הגרש"צ רוזנבלט, ר"י ארחות תורה הגר"א גרבוז, רב קהילת בני תורה הר נוף הגרי"מ רובין, מרא דאתרא דשכונת רמת אהרן הגרמ"מ לובין, ר"י נתיב הדעת הגר"ב שרייבר, ר"י כתר תורה הגרא"מ זיסיקינד, הגר"י אדלשטין מר"י ביהמ"ד עליון, הגרי"י במברגר רב הקהילה התורנית בחיפה, הגר"מ שמואלביץ מרבני ישיבת מיר, הגר"ש גלבר מרבני ירושלים ומח"ס ארחות שבת, הגר"מ בויאר מרבני שיכון חזון איש, הגר"ג כהן ר"י ביהמ"ד גבוה, הגר"י אפרתי רב ביהמ"ד אמונת אי"ש, הגר"י מקלב מר"י ביהמ"ד עליון, הגר"ר שמואלביץ מרבני ישיבת פונביז, הגרא"מ באקאן, הגר"א רוזנר, הגרמ"ז איתן מר"י נתיבות חכמה, הגר"י קורלנסקי ר"כ טהרות, הגר"ש כהן, הגרמ"א סלושץ, הגר"ש גולדבלט, הגרש"ש זקס מר"י סלבודקא, הגר"י לסיצין, הגר"ד קורלנסקי, הגר"ד שרייבר. ועוד.

צילום: דניאל נפוסי | וידאו: נתי אלבר