יצא טבעם בעולם של צדיקי משפחת אבוחצירא לדורותיה מראש השושלת מרן אביר יעקב אבוחצירא זצוק"ל ובניו הקדושים, משנתם דרכם בקודש והנהגתם הטביעו את חותמם על כלל ישראל בבחינה קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבא, ועד לדורנו אנו.
מבין דמויות ההוד של משפחה הרמה ניבטת דמות האצילית של כ"ק אדמו"ר רבי רפאל אבוחצירא שליט"א מאשדוד, בנו של כ"ק מרן האדמו"ר רבי מאיר זיע"א ונכדו של האדמו"ר הבבא סאלי זצוק"ל.
האדמו"ר רבי רפאל מתייחד מאוד באורח חייו בהיותו נמנע מכל פרסום. מקורביו מדגישים כי בכל הליכותיו דבק הוא בהנהגותיהם של אבוה"ק והינם נר לרגליו, בזכרונו המיוחד הוא יודע לתאר במדויק את הנהגותיהם ואמרותיהם המלאים חכמה ודעת ומהם הוא דולה ומשקה למסתופפים בצילו. כל קורת חייו נדלו ממנו כבדרך אגב בשיחות עם חברים מקשיבים אנשי צורה בעתות מיוחדות בשעה של קורת רוח.
בעריכת אחד משולחנותיו. צילום: ש.מ.פ
עם עלותו ארצה ממרוקו נתיישב עם אביו הגדול בעיר אשדוד ובגיל צעיר עפ"י הנחיית אביו הק' זצ"ל התחנך במוסדות ישיבתיים בעיר בני ברק ומשם המשיך ללמוד בישיבת פוניבז' ובישיבת גרודנא באשדוד שם זכה לקבל תורה מפי גדולי ראשי הישיבות דאז מרן הרב שך זצ"ל ועוד.
השקפותיו ידועות וברורות כי לימוד התורה ועבודת ה' המה מרכז החיים והיא הדרך בה הנחיל לבניו ולכל באי ביתו, כשהוא מבסס את יסודותיו ע"פ דרכי אביו הגדול זצ"ל, כבר בהיותו אברך צעיר לימים נשא בעול בית המדרש 'משכיל לדוד' באשדוד שהוקם בהכוונת זקנו הק' הבבא סאלי, יחד עם אביו הבבא מאיר זי"ע.
בית המדרש הוקם לשמו וזכרו הטהור של עט"ר האדמו"ר רבי דוד אביחצירא זי"ע שנהרג על קידוש השם במרוקו, בית מדרש זה לא פסק בו קול התורה יומם וליל כשהוגים בו אברכים בני עליה. בראשית הקמתו האדמו"ר שליט"א היה למוד בצוותא עם האברכים ובבחינת גדול עומד על גבם מכוונם בסדרי הלימוד, עם הזמן בהיותו חפץ למלאות רצון אבותיו ביתר שאת הרחיב את ספסלי בית המדרש ללימוד דיינות ולהעמיד מהם דיינים ומורי הוראה חשובים ואכן בסייעתא דשמיא מיוחדת זכה שיוסמכו ממנו כארבעים דיינים חשובים מהם המכהנים בפועל בכמה בתי דין באה"ק.
מקבל את השר פרוש במעונו שבמירון. צילום: שוקי לרר
בחזונו היה להגדיל תורה למקומות בו קבעו איתן אבותיו הק' ומשם התרחב לעיר ירושלים עיה"ק ומול מקום המקדש העמיד בית מדרש ללימוד הוראה ודיינות בראשות ת"ח חשובים ורשומים ואף מהם התעטרו בעטרת חכמים, ומתוך התקשרות לתנא רשב"י זכה להעמיד בית מדרש חשוב באתרא קדישא מירון בו הוגים אברכים יקרים בני עליה.
מלבד זאת בית המדרש הפך לאבן שואבת לאדמורי"ם ורבנים החפצים לשהות במחיצת רשב"י בישוב הדעת ולעסוק בעבודת ה' ובתפילה, וכן זכה לאחרונה לייסד בית מדרש בעיר בית שמש בראשות בנו הרה"ג ר' מאיר אבוחצירא שליט"א.
הנהגותיו בכלליות בהצנע לכת וכבר מגיל צעיר דבקו בו חסידים ואנשי המעשה אשר ראו בו דמות ובבואה של אבותיו הק' בקבלת עצה וברכה, בחכמת חיים ובדעת הוא מנהל את עדתו בתבונה רבה וניכר כי זכות אבותיו מסייעתו, במרוצת השנים ומפה לאוזן ללא כל פירסום או ידיעות כלשהן, החלו לפקוד את ביתו באשדוד רבים ושלמים ממכל גווני הקשת רבנים ראשי ישיבות חסידים ואנשי מעשה אישי ציבור וכלל עמך בית ישראל ומאמינם בברכותיו העושים פירות.
אומנם בכלל ענין היישועות אינו עניין בבית מדרשו, כאשר הינו מייחס הכל לזכות אבותיו הק' זי"ע. עם השנים ע"פ בקשת מקורביו הנהיג לערוך את שלוחנו הטהור כמנהג האדמורי"ם בתאריכי הילולת אבותיו הק', בהם משתתפים רבים ושלמים צורבי רבנן ות"ח להסתופף בצילו וליהנות מאמרותיו המבוססות על משנתו זקנו אביר יעקב זי"ע בשילוב אמרות ממאורי החסידות כאשר הוא מאיר אותם באור יקרות.
אמרותיו דרך כלל נאמרים בהבנה מעמיקה כשבתוכם הינו שוזר מסר חשוב בהנהגה למעשה, השומעים המבינים נפעמים מחדש מגילוי החדש שהתוועדו לו בביאור מאמרי רז"ל.
מלבד כל זאת יודעים המקורבים לציין את פעולות הרבות של מעשה חסד היוצאים מביתו ללא כל הדגשה מיוחדת, והכל בצניעות ונעימות, עצתו והדרכתו חשובה להרבה מאנשי המעשה ושליחי ציבור בהנהגה הציבורית הפוקדים את ביתו ומדריכם בחכמה רבה ובבחינת חכם הרואה את הנולד הדברים מתגשמים בפועל.
בשולחן ט"ו בשבט. צילום: שוקי לרר
ככל שאנו רוצים להתחקות אחר דמותו העילאית של רבי רפאל אבוחצירא אנו נחשפים יותר ויותר לסיפורי מופתים וישועות. סיפור מפעים ששמענו מבעל המעשה עצמו ממחיש את עוצמתו וקדושתו של הצדיק. כך למשל, אברך אב ל-9 ילדים, שלושה מהם הם פגועי מוח, ניגש אל הרב ותינה בפניו את צרותיו: "אף אחד לא רוצה להשתדך עם בניי", אמר ביגון וציין כי הם מבוגרים. "בקרוב", השיב הצדיק ולא יסף ואכן כעבור חודשיים התארס הקטן, ואחריו גם האחים. אין זה מקרה חריג, שכן פעם הגיע הרב לישיבה ופגש שם קבוצה גדולה של מעוכבי זיווג. הרב בירך, והבחורים התארסו בזה אחר זה.
מופת נוסף שהגיע לידי 'המחדש' מספר על כך שיום אחד התקשר הרב אל אחד מתלמידו והתעניין בשלומו. התלמיד השיב כי חש הוא בבטנו עד כדי שאינו מסוגל לקום ממיטתו. "לך לבית חולים", פסק רבי רפאל. האברך התמהמה וניסה להבהיר כי המחושים יעברו בעוד זמן קצר, אבל רבי רפאל חורץ: "הרגע אתה הולך לבית חולים".
בבית החולים גילו הרופאים גידול בבטנו, בגודל פעמיים כף יד. התלמיד הנדהם הרגיש שחרב עליו עולמו ומיהר להתקשר לרבי רפאל שבירכו: "אין כלום". במהלך ימי ההמתנה לניתוח, בבית החולים הביאו לו פסיכולוגים אשר חשבו כי הוא השתגע, אך הוא בשלו: "אין כלום", מלמל אין ספור פעמים מול הרופאים.
בהגיע מועד הניתוח, רבי רפאל המליץ: "תיכנס לחדר ניתוח" ואכן הרופאים מיהרו לנתחו ולתדהמתם גילו ש…"אין כלוםםם". בהתפעמות רבה, אמר הרופא: "אני חייב ללכת לרבי רפאל הזה כדי לראות מי האיש הקדוש הזה".
אילון מאסק הוא שם שהפך לשם נרדף לחדשנות, אמביציה ורעיונות פורצי דרך. כיזם ואיש חזון, מאסק שינה לבד תעשיות מרובות והותיר חותם בל יימחה על העולם. מאסק ביסס את מעמדו כאיש העשיר בעולם, וצבר שווי נקי העולה על זה של כל אדם אחר. אבל מה יש במאסק שהניע אותו לרמת הצלחה מדהימה זו?
אילון ריב מאסק נולד ב-28 ביוני 1971 בפרטוריה, דרום אפריקה. מגיל צעיר גילה מאסק עניין רב במחשבים ובטכנולוגיה. הוא מכר את התוכנה הראשונה שלו, משחק בנושא חלל, בגיל 12. שנות החינוך המוקדמות של מאסק התאפיינו בזוהר וסקרנות. הוא למד בבית הספר התיכון לבנים פרטוריה ומאוחר יותר עבר לקנדה כדי ללמוד באוניברסיטת קווינס. לאחר מכן עבר מאסק לאוניברסיטת פנסילבניה, שם סיים את לימודיו עם תארים כפולים בפיזיקה וכלכלה.
המסע היזמי של מאסק החל עם הקמתו המשותפת של Zip2 Corporation, חברת תוכנה שפיתחה ספריות ומפות עסקיות. החברה צברה במהירות כוח ובסופו של דבר נרכשה על ידי קומפאק תמורת 307 מיליון דולר. הצלחה זו הניעה את מאסק לתחום היזמות והניחה את הבסיס למאמציו העתידיים.
בשנת 1999, מאסק ייסד את X.com, חברת תשלומים מקוונת שבסופו של דבר תהפוך ל-PayPal. תחת הנהגתו של מאסק, PayPal חוללה מהפכה בדרך שבה התשלומים המקוונים בוצעו, וסללה את הדרך לפריחה של המסחר האלקטרוני. ב-2002, eBay רכשה את PayPal תמורת 1.5 מיליארד דולר, מה שהפך את מאסק למולטי-מיליונר.
חקר החלל ו-SpaceX: המיזם השאפתני ביותר של אילון מאסק הגיע בדמות SpaceX, יצרנית תעופה וחלל פרטית וחברת תחבורה בחלל. מאסק הקים את SpaceX בשנת 2002 במטרה להפחית את עלות המסע בחלל ולאפשר לבני אדם ליישב את מאדים. ההישגים של החברה היו לא פחות ממדהימים. בשנת 2008, SpaceX הפכה לחברה הראשונה במימון פרטי ששיגרה רקטה בדלק נוזלי למסלול עם ה-Falcon 1 שלה. מאז, SpaceX עשתה צעדים משמעותיים, שיגרה בהצלחה את חלליות Falcon 9 ו-Dragon, והפכה לשחקן מפתח בתחום משימות אספקה מחדש של תחנת החלל הבינלאומית.
החזון האולטימטיבי של מאסק עם SpaceX הוא להקים מושבה שמקיימת את עצמה על מאדים. הוא מאמין שהקולוניזציה האנושית של כוכבי לכת אחרים היא חיונית להישרדותם ארוכת הטווח של הכוכבים. ספינת הכוכבים של SpaceX, חללית לשימוש חוזר לחלוטין שנמצאת כעת בפיתוח, נועדה להעביר בני אדם ומטענים למאדים ולגופים שמימיים אחרים.
שחקן מוביל
התשוקה של אילון מאסק לאנרגיה נקייה וקיימות הובילה אותו לייסד את Tesla, Inc. בשנת 2003. טסלה היא יצרנית רכב חשמלי (EV) שמטרתה להאיץ את המעבר העולמי לאנרגיה בת קיימא. מאסק זיהה את הפוטנציאל של כלי רכב חשמליים במאבק בשינויי האקלים ובהפחתת התלות בדלקים מאובנים. ה-EV הראשון של טסלה, הרודסטר, שוחרר בשנת 2008 והציב סטנדרט חדש למכוניות חשמליות עם הטווח והביצועים המרשימים שלה.
תחת הנהגתו של מאסק, טסלה הפכה לשחקן מוביל בתעשיית ה-EV, שמייצרת כלי רכב כגון דגם S, דגם 3, דגם X ודגם Y. הגישה החדשנית של טסלה לעיצוב, ביצועים וטכנולוגיה סייעה לעצב מחדש את התפיסה של חשמל. כלי רכב ודרבן יצרניות רכב אחרות להשקיע בטכנולוגיית EV. החזון של מאסק משתרע מעבר למכוניות חשמליות בלבד; הוא רואה בעיני רוחו עתיד שבו מקורות אנרגיה מתחדשים מניעים תחבורה, בתים ועסקים.
בנוסף ל-SpaceX וטסלה, אילון מאסק הקים את The Boring Company בשנת 2016. חברת Boring שואפת לחולל מהפכה בתחבורה על ידי בניית מנהרות תת-קרקעיות למערכות תחבורה מהירות. אחד מפרויקטי הדגל שלה הוא פיתוח ה-Hyperloop, אמצעי תחבורה מוצע שיכלול תרמילים שנעו דרך צינורות בלחץ נמוך במהירויות מדהימות. ל-Hyperloop יש פוטנציאל לצמצם את זמני הנסיעה באופן משמעותי ולהקל על העומס באזורים צפופים.
למרות הישגיו, אילון מאסק התמודד עם חלקו ההוגן של ביקורת ומחלוקות. היו שהטילו ספק בסגנון הניהול שלו וביכולות המנהיגות שלו, תוך שהם מציינים שיעורי תחלופה גבוהים והתנגשויות עם עובדים. גם התנהגותו של מאסק ברשתות החברתיות משכה תשומת לב, כאשר הציוצים שלו גורמים מדי פעם למחלוקות ולבעיות משפטיות. בנוסף, היו חששות לגבי הבטיחות של רכבי טסלה והאשמות על תנאי עבודה גרועים במפעלי טסלה.
אילון מאסק הוא ללא ספק יזם בעל חזון ששינה תעשיות ודחק את גבולות החדשנות. המיזמים שלו בחקר החלל, כלי רכב חשמליים ותחבורה סללו את הדרך לעתיד בר-קיימא ומרגש יותר. בזמן שהוא התמודד עם ביקורת ומחלוקות לאורך הדרך, הנחישות והמחויבות הבלתי מעורערת של מאסק לחזונו ממשיכות לעורר אינספור אנשים ברחבי העולם. ככל שנתקדם, השפעתו של אילון מאסק תמשיך ללא ספק לעצב את עתיד הטכנולוגיה והתחבורה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון ואיל ההון אילון מאסק | מתוך חשבון הטוויטר של הנשיא מקרון
אחד ההיבטים המדהימים ביותר במסע של אילון מאסק הוא היכולת שלו לחשוב בגדול ולהתמודד עם אתגרים בלתי אפשריים לכאורה. בין אם מדובר בהתיישבות במאדים, במהפכה בתעשיית הרכב או בדמיון מחדש של מערכות תחבורה, המטרות הנועזות של מאסק דחפו את הגבולות של מה שנחשב בר השגה. החתירה הבלתי פוסקת שלו לחדשנות ונכונותו לקחת סיכונים הפכו אותו למודל לחיקוי עבור יזמים שואפים ובעלי חזון.
אי אפשר להפריז בהשפעתו של מאסק על תעשיית הרכב. הצלחתה של טסלה בייצור כלי רכב חשמליים בעלי ביצועים גבוהים שיבשה את שוק הרכב המסורתי ואילצה יצרנים מבוססים לפנות לכיוון ניידות חשמלית. החזון של מאסק של עולם המופעל על ידי אנרגיה בת קיימא עורר שינוי עולמי לעבר כלי רכב חשמליים ומקורות אנרגיה מתחדשים. רשת ה-Supercharger של טסלה וההתקדמות בטכנולוגיית הסוללות סייעו להתמודד עם אחד החששות העיקריים הקשורים לרכבים חשמליים: תשתית טעינה וחרדת טווח.
מעבר לכלי רכב חשמליים, המיזמים של מאסק בתחום אנרגיה בת קיימא משתרעים על אנרגיה סולארית באמצעות רכישת SolarCity על ידי טסלה. טסלה אנרג'י מספקת פתרונות אחסון אנרגיה באמצעות מוצרי Powerwall ו-Powerpack שלה, וחולל מהפכה באופן שבו אנו מאחסנים ומנצלים אנרגיה מתחדשת.
SpaceX, לעומת זאת, החיה את העניין בחקר החלל והציתה מחדש את החלום ליישב כוכבי לכת אחרים. טכנולוגיית הטילים הניתנת לשימוש חוזר של החברה הפחיתה באופן דרסטי את עלות הנסיעה בחלל ואיפשרה לחברות וחוקרים גישה לחלל בתדירות גבוהה יותר ובעלות נמוכה יותר. ההצלחה של SpaceX בנחיתה ושימוש חוזר בטילים סללה את הדרך לתוכניות שאפתניות כמו ספינת הכוכבים, שמטרתה להעביר בני אדם למאדים ולהקים מושבה שמקיימת את עצמה. אמונתו של מאסק בחשיבות הפיכתו למין רב-כוכבי עוררה עניין מחודש בחקר החלל והיוותה השראה לדור חדש של מדענים ומהנדסים.
בנוסף ל-SpaceX ולטסלה, למיזמים של מאסק בתחום התחבורה יש פוטנציאל לשנות את הדרך בה אנו עוברים ממקום אחד לאחר. לטכנולוגיית המנהור של חברת Boring ולקונספט ה-Hyperloop יש פוטנציאל לחולל מהפכה בתחבורה העירונית ולהקל על עומסי התנועה. על ידי יצירת מנהרות תת קרקעיות והטמעת מערכות תחבורה מהירות, מאסק צופה עתיד שבו הנסיעה נעשית מהירה יותר, יעילה יותר ופחות מפריעה לסביבות עירוניות.
למרות הביקורת והמחלוקות סביב מאסק, אין ספק שלתרומותיו והישגיו הייתה השפעה עמוקה על תעשיות שונות. הרדיפה הבלתי פוסקת שלו אחר החזון שלו, יכולתו לחשוב מחוץ לקופסה וההתמקדות שלו בקיימות ועתיד האנושות הפכו אותו לדמות של השראה והערצה עבור רבים.
אילון מאסק. צילום: ברוס אירווינג/ flickr
בנוסף ל-SpaceX, Tesla ו-The Boring Company, אילון מאסק ייסד את Neuralink, חברת נוירוטכנולוגיה, בשנת 2016. Neuralink שואפת לפתח ממשקי מוח-מכונה (BMI) מושתלים כדי לשפר את היכולות הקוגניטיביות האנושיות ולטפל בהפרעות נוירולוגיות. המטרה הסופית של החברה היא ליצור מערכת יחסים סימביוטית בין בני אדם לבינה מלאכותית, המאפשרת ממשק ישיר בין המוח והמחשבים שלנו. מאסק צופה שטכנולוגיה זו עשויה לסייע בטיפול במצבים כגון אלצהיימר, פרקינסון ואפילו פציעות חוט השדרה.
פרויקט שאפתני נוסף של אילון מאסק הוא Starlink, קבוצת אינטרנט לוויינית הנבנית על ידי SpaceX. Starlink שואפת לספק כיסוי פס רחב עולמי על ידי פריסת אלפי לוויינים קטנים במסלול כדור הארץ. המטרה היא להביא גישה לאינטרנט מהיר לאזורים מוחלשים בעולם ולספק קישוריות אמינה במקומות מרוחקים. לפרויקט הזה יש פוטנציאל לגשר על הפער הדיגיטלי ולחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו ניגשים לאינטרנט.
אילון מאסק ידוע גם במאמציו הפילנתרופיים. בשנת 2012, הוא חתם על הבטחת הנתינה, והתחייב לתרום את רוב הונו למטרות צדקה במהלך חייו. מאסק תרם סכומים משמעותיים ליוזמות שונות, כולל מחקר על אנרגיה מתחדשת, בטיחות בבינה מלאכותית וחינוך. הוא גם הבטיח כספים כדי לסייע במאמצי סיוע באסונות ותמך ביוזמות המתמקדות בטיפול באתגרים גלובליים, כמו שינויי אקלים.
השפעתה של טסלה משתרעת מעבר לתעשיית הרכב בלבד. התקדמות החברה בטכנולוגיית סוללות ואגירת אנרגיה היא בעלת פוטנציאל לשבש גם את תחום האנרגיה. Gigafactories של טסלה, המייצרים סוללות בקנה מידה גדול, עזרו להוזיל את עלות אחסון האנרגיה ולהפוך מקורות אנרגיה מתחדשים ליותר קיימאים. יש לכך פוטנציאל להאיץ את המעבר לעתיד אנרגיה נקייה ולהפחית את התלות שלנו בדלקים מאובנים.
מאסק לצד רכב של טסלה. צילום: מאוריציו פסה ממילאנו, איטליה
חזון-העל של אילון מאסק הוא ליצור עתיד בר-קיימא לאנושות. מהפחתת ההסתמכות שלנו על דלקים מאובנים עם כלי רכב חשמליים ואנרגיה מתחדשת ועד להקלת התיישבות בחלל וקידום ממשקי מוח-מכונה, כל המיזמים של מאסק עולים בקנה אחד עם מטרתו להבטיח את הישרדות ושגשוגה בטווח הארוך של האנושות. הוא מאמין שעל ידי דחיפה של גבולות הטכנולוגיה והחדשנות, נוכל להתגבר על כמה מהאתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפנינו.
נוסף למעורבותה של טסלה באנרגיה מתחדשת, אילון מאסק שיחק תפקיד מכריע בתעשיית האנרגיה הסולארית באמצעות מעורבותו ב-SolarCity. SolarCity, חברת שירותי אנרגיה סולארית שהוקמה על ידי בני דודיו של מאסק, נרכשה על ידי טסלה בשנת 2016. SolarCity מתמקדת במתן פתרונות אנרגיה סולארית ללקוחות מגורים ומסחריים, כולל התקנת פאנלים סולאריים ואחסון אנרגיה. על ידי שילוב אנרגיה סולארית עם פתרונות אחסון האנרגיה של טסלה, מאסק שואף ליצור מערכת אקולוגית אנרגיה בת קיימא ומבוזרת.
אילון מאסק הביע דאגות לגבי הסכנות הפוטנציאליות של בינה מלאכותית (AI) ומאמין בחשיבות הבטחת התפתחותה הבטוחה והאתית. בשנת 2015, הוא ייסד את OpenAI, ארגון מחקר המוקדש ליצירה ולקידום בינה מלאכותית ידידותית המועילה לאנושות. OpenAI מבצעת מחקר ומפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית תוך התמקדות בהבטחת שימוש בבינה מלאכותית בדרכים המתאימות לערכים האנושיים ואינה מהווה סיכונים קיומיים.
לפני כעשרה ימים, קיבלה התכנית של מאסק, חיזוק מראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע לפגישה מיוחדת עם מאסק וביקר גם במשרדי מנכ"ל טסלה, שם קיים דיון מורחב בהשתתפותם של נשיא OpenAI גרג ברוקמן ופרופ׳ מקס טגמרק מאונ׳ MIT. הפגישה התקיימה במפעל טסלה בעיר פרימונט שבקליפורניה.
במסגרת השיחה דנו השניים בהתפתחות הבינה המלאכותית והשפעותיה על העתיד, אותה הגדיר ראש הממשלה נתניהו כ״ברכה והקללה״ של ימינו. ראש הממשלה ציין כי הוא מעריך את מחויבותו של מאסק למען חופש הביטוי, ואת התנגדותו לאנטישימיות.
לאחר השיחה, התקיים דיון מורחב בהשתתפותם של נשיא OpenAI גרג ברוקמן ופרופ׳ מקס טגמרק מאונ׳ MIT. במהלך הדיון עלו סוגיות נוספות, ביניהן השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה העתידי, וגם על השפעותיה השליליות ומניעתן. ראש הממשלה נתניהו אמר בדיון כי הוא מעוניין שמדינת ישראל תהיה מן המובילות בתחום.
״לקח לנו מאה שנה להתאים את עצמנו למהפכה התעשייתית. יש לנו רק שנים ספורות כדי להתאים את עצמנו למהפכת ה-AI, והן אוזלות בעודנו מדברים" אמר נתניהו והוסיף כי "הדבר הראשון שאפשר לעשות זה לאגד מדינות דומות להסכים על קוד אתי וקוד התנהלות, וזה קל מאוד. נוכל לעשות זאת בתוך המדינות שלנו ובין המדינות שלנו. נוכל לשתף פעולה כדי להבטיח את הברכות, ולבלום ככל הניתן את הקללות. אנחנו כבר עושים זאת בתעופה אזרחית ובתחומים אחרים. אני מעריך את ההזדמנות להתייעץ איתך על משהו שהוא כל כך חשוב לעתיד של המדינה שלי ועתיד העולם״.
צילום: סטיב יורבטסון/.flickr
השפעתו והשפעתו של אילון מאסק חורגות מעבר למיזמים ולטכנולוגיות הספציפיות שלו. הוא הפך לדמות בולטת בתרבות הפופולרית, מה שהעניק השראה לדור חדש של יזמים ומחדשים. היכולת שלו לאתגר את החשיבה הקונבנציונלית ולרדוף אחרי יעדים נועזים עיצבה מחדש תעשיות ודחקה את הגבולות של מה שנחשב אפשרי.
הצלחתו של מאסק כאיש העשיר בעולם לא מיוחסת רק למיזמים החדשניים שלו אלא גם ליכולתו לעורר השראה ולהוביל. יש לו כריזמה ייחודית המושכת הן את עובדיו והן את הציבור. החתירה הבלתי פוסקת של מאסק אחר יעדים שאפתניים, יחד עם כישורי התקשורת המדהימים שלו, גרפו לו קהל עוקבים עצום ברשתות החברתיות, שם הוא לעתים קרובות משתף עדכונים, תובנות ואפילו התלוצצות שובבות עם מיליוני העוקבים שלו.
עם זאת, חיוני להכיר בכך שעלייתו של מאסק לפסגה לא הייתה חסרת מחלוקת. הצהרותיו הבלתי מסוננות ולעיתים פרובוקטיביות ברשתות החברתיות הביאו אותו למים חמים, וגררו ביקורת וביקורת מבעלי עניין שונים. אף על פי כן, אין להכחיש שתרומתו לטכנולוגיה ולקיימות עיצבה מחדש את התעשיות והיוותה השראה לדור חדש של יזמים.
למרות התמודדות עם כישלונות ואתגרים לאורך הקריירה שלו, החוסן והיכולת של מאסק לנווט במצוקות היו מרכיבים במסע שלו להפוך לאיש העשיר בעולם. החתירה הבלתי פוסקת שלו לחדשנות, יחד עם הנחישות הבלתי מעורערת שלו, הפכו אותו לפורץ דרך אמיתי בעולם הטכנולוגיה והעסקים.
כאיש העשיר בעולם, אילון מאסק משמש השראה ליזמים שאפתנים ולבעלי חזון כאחד. הסיפור שלו מזכיר לנו שהמרדף אחר התשוקה של האדם, יחד עם מוסר עבודה בלתי פוסק, יכול להוביל להישגים יוצאי דופן. ההשפעה של מאסק על תעשיות מרובות והמחויבות שלו ליצירת עתיד בר קיימא לאנושות מגבשות את מעמדו כטיטאן אמיתי של זמננו.
לסיכום, המסע של אילון מאסק מההתחלה הצנועה עד להיות האיש העשיר בעולם הוא עדות לכוחם של חדשנות, נחישות וחשיבה בעלת חזון. באמצעות המיזמים שלו בטסלה, SpaceX וחברות אחרות, מאסק שינה תעשיות ודחק את גבולות הטכנולוגיה.
מאסק נכנס למשרד טוויטר כשכיור בידו (משחק מילים באנגלית)
בשנה החולפת התרחשה דרמה של ממש, כאשר מאסק איבד את תואר האיש העשיר בעולם, לטובתו של ברנאר ארנו, מנכ"ל מותג היוקרה הצרפתי LVMH.
הדרמה התרחשה בצל צניחת מניית טסלה שירדה בצורה חדה בעקבות רכישת טוויטר והצרות שהביא איתו מאסק, יחד עם הירידות הרחבות בשוק הטכנולוגי, אך מאז תחילת 2023 המניות של יצרנית הרכב החשמלי זינקו בחזרה.
הונו של מאסק התאושש בזכות עלייה של יותר מ-90% במחיר המניה של טסלה מתחילת השנה, מ-108 דולר ל-207 דולר אמש, ועלייה של כ-100% מאז השפל התוך-יומי של המניה ב-6 בינואר. זאת, בין השאר, עם חזרת המשקיעים להשקיע במניות צמיחה על רקע האטת העלאות הריבית של הפדרל ריזרב. כמו כן, טסלה נהנתה מביקוש רב יותר לרכבים החשמליים שלה לאחר הורדת המחירים בחלק מהדגמים.
על פי הדיווח בעיתון הכלכלי גלובס, בסוף השנה שעברה הפך מאסק לאדם הראשון בהיסטוריה שהצליח להפסיד 200 מיליארד דולר – לאחר ששוויו הנקי ירד מכ-340 מיליארד דולר בנובמבר 2021 לכ-137 מיליארד דולר בדצמבר 2022. לכן, על אף שמאסק קיבל חזרה את התואר "האיש העשיר בעולם", הוא עדיין מחזיק גם בתואר האדם שאיבד את ההון הגדול ביותר בהיסטוריה.
הרבי נולד ביום כ"ד באייר תשנ"ו בעיר לונדון. סבו הרבי ה'עקבי אבירים' מסאדיגורה זיע"א נסע במיוחד לשמחת הברית ללונדון. נקרא על שם זקנו רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא ובנו רבי יצחק מאיר מז'ינקוב.
בילדותו למד בתלמוד תורה דחסידי בעלזא ושם ערך סיום ש"ס משניות ונבחן על הכל בהצלחה מרובה, נבחר להיות חתן המשנה של אירופה בשנת תש"ע, לפני חגיגת הבר מצוה לקחו אביו להיבחן על כל שישה סדרי משנה אצל הגרח"ק זצוק"ל ששאלו שאלות בכל מרחבי הששה סדרים לרבות מספרי שמות תנאים וכו'.
בישיבה קטנה למד בישיבה של חסידי בעלז ואח"כ בישיבת גייטסהד שם למד בחברותא במשך מספר שנים עם ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם גורביץ שליט"א. משם המשיך בלימודיו בישיבת מיר בירושלים, כשבמשך שנתיים קנה חכמה מפי הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א
בז' בשבט תשע"ח בא בברית הנישואין עם הרבנית הצדקנית מרת מלכה, בת הרב הגאון אשר חיים שטרנבוך, רב בית הכנסת "אהל יעקב" ודיין בקהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן, ובנו של הגאון רבי אליהו שטרנבוך זצוק"ל ראב"ד מחזיקי הדת באנטוורפן
על התרגשותו של הרבי זיע"א לקראת החתונה של בנו הרבי שליט"א, מספרים הגבאים, שבאחד הימים נכנס לרבי זיע"א המו"ל של הלוח הפנימי של החסידות והרבי עבר לדפדף בין דפי הלוח וראה שביום החתונה של בנו לא ציין זאת, מיד לקחת הרבי זיע"א עת עטו וכתב מילים שחרוטים עד עצם היום בלבם של חסידי סאדיגורה "יום אפריון של בני מחמד עיני ולבבי המאור הגדול בנם של קדושים וטהורים פע"ח הרב יצחק יהושע העשיל שליט"א"!
לאחר החתונה גר באנטוורפן ולמד בכולל אברכים בעיר. אחד החסידים שמתגורר באנטוורפן מספר שאחרי החתונה של הרבי שליט"א באחד מהימים נכנס לאביו הרבי זיע"א וביקש ממנו ברכה ענה לו הרבי זיע"א בעירך מתגורר בני שליט"א ואתה יכול לתת לו קוויטל…
בשנת תש"פ בחודש אב הסתלק אביו הרבי זיע"א אותו הועיד בצוואתו שימלא את מקומו, אך עוד בחיי חיותו כבר הביע את רצונו ברבים, אחד מגדולי החסידים מספר שהרבי זיע"א אמר לו "בני (הרבי שליט"א) יחזיר את עטרת חסידות בית רוזי'ן לתפארתה". בתקופה הסמוכה להסתלקותו הרבי זיע"א דיבר עם ראשי החסידות בדברים ברורים על המשך ההנהגה לאחר הסתלקותו בהנהגה תחת הרבי שליט"א.
בנטילת ארבעת המינים. צילום: שוקי לרר
מאז קבלת ההנהגה הרבי מרומם את קהל חסידיו בכל התחומים ובעיקר בתורה – הרבי משקיע רבות בישיבות של החסידות ומפקח באופן אישי על כל פרט ופרט קטן כגדול ואף מגיע לביקורי פתע לישיבה ולעקב מקרוב אחד התקדמותם. הרבי שליט"א מיד עם קבלת ההנהגה פתח 8 כוללים חדשים! שגולת הכותרת הכולל שבחצר הקודש "דעם רעבינס' כולל" שבו לומדים עשרות אברכים מבוקר ועד ליל עם משכורת גבוהה מאוד, הרבי לא מסכים שאברך הלומד בכולל יתעסק בדברים אחרים ואף מחוץ לשעות הכולל. אברכים אלו נבחרו בקפידה גדולה ואלו האברכים שעתידים לפאר את כלל ישראל בדור הבא. הרבי מכבד לעין כל את לומדי התורה בחסידות גם לפני הנדיבים הגדולים שבחצר. דוגמא בולטת לזה התרחשה בשמחת ה'שלישי למילה' כאשר ציווה לערוך שולחן מרכזי לאברכי הכולל ומסביבו רק בשולחנות הצדדיים ישבו אלו שהשתתפו בסכומים הגונים להוצאות השמחה.
צדקה – הרבי משקיע רבות בקופת החסד של החסידות, יש והרבי שואל אנשים באופן פרטי האם וכמה יכולים הם לתרום עבור מטרות חשובות של צדקה וחסד, כמו"כ הרבי נותן דגש מיוחד ל"גדול המעשה יותר מן העושה" ומצווה על חסידיו בהזדמנויות שונות להיות אף הם מן ה"מעשים" ולהתרים עבור מטרות צדקה והחזקת תורה.
הרבי נלחם מאוד כנגד הכלים הטכנולוגיים ולא רק במובן הרוחני שכמובן זה מפריע לרבי, אבל בעיקר הרבי מדבר על ליבם של אלו שיפסיקו את זה כי הם מזיקים לעצמם גם בגשמיות ואין להם חיים בעולם הזה…
הרבי מוסר שיעור משניות מיוחד ועמוק, מדי יום לאחר תפילת שחרית לזכרו של אביו הרבי זיע"א ומשתתפים בו ראשי וחשובי החסידים, הרבי לא מוותר על קביעות זו בכל יום ואף ערבי חגים ושמחות.
מדי שבוע יוצא לאור גיליון "פונעם רבינס' הויף' אשר מופץ אצל חסידי סאדיגורה בארץ ובעולם ובו נכללים אמרי הקודש שיצאו מפיו בשבוע האחרון ואף שיחות קודש עם גדולי האדמו"רים והרבנים, הגילון הנכבד מופץ ברחבי הארץ העולם ואף בשאר חצרות החסידים הגיליון מסתובב על שולחנם… אמרי קודש של הרבי מיוחדים ומחודשים עם רעיונות נפלאים וברורים, אחרי כל טיש וכל מאורע יושבים "החוזרים" ומשחזרים את אמרי קודשו שלא ישכח אף מילה.
סדר יומי של הרבי קפדני ומסודר לפי דקות. כשבמשך כל היום עוסק בלימודו עם כמה חברותות, בזמן הלימוד אין להפריע לרבי בשום נושא, הרבי מקפיד מאוד על סדרי הלימוד כשהעיסוק בכל שאר עניני הציבור והחסידות הוא רק בזמני ביניים או בשעות הערב.
הרבי החל לחדש ולשמר ניגונים עתיקים מחצר הקודש סאדיגורה, הרבי מעורר מאד על כך שהניגונים בטישים ובשמחות יהיו אך ורק ממקור קודש, בכללות הטישים נודעים בשער בת רבים כשעות של התרוממות הנפש, כשמדי שבת בשבתו רבים מחוץ למעגל חסידיו מגיעים להתחמם בטישים המעוררים כל לב ונפש חסידית.
קבלת קהל של האדמו"ר נמשך על פני שעות רבות בכל ערב, בין הנכנסים רבים שאינם נמנים על ציבור החסידים ואף רחוקים מאוד נכנסים לקבל עצותיו וברכותיו. מפעים לראות את זקני החסידים נכנסים ועומדים לפני הרבי בהכנעה עצומה.
"בינו שנות דור ודור" לרבי יש קשר טמיר עם הדורות הקודמים, ומעודד את החסידים להעמיק בתורות האדמורי"ם הקודמים, מיד עם תחילת השנה השניה להנהגתו הרבי חידש את פעילות 'מכון כנסת מרדכי' והעמיד צוות אברכים תורניים העוסקים בעריכה וההדרה של ספרי בית סאדיגורה ורוזין. רק לאחרונה יצא ע"י המכון הכרך הראשון מתוך סדרה של עשרה כרכים מתורתו של זקנו הרה"ק העקבי אבירים זי"ע.
בסוכת החסידות. צילום: שוקי לרר
ברוזין בכלל ובסאדיגורה בפרט לא שמו הדגשים על ספורי מופת, אלא על סיפורים למופת, ידוע שאצל המגיד הגדול ממזריטש זיע"א המופתים התגלגלו מתחת לשולחן ולאף אחד לא היה זמן להרים אותם… כך מרגישים החסידים המסתובבים אצל הרבי שליט"א, מתרוממים ומתעלים בתורה ועבודת השם
אולם פטור בלא כלום אי אפשר… הרבי מעודד ומעורר את חסידיו על מתן צדקה לנזקקים אף שאינם מהחסידות, מספר אחד החסידים שבאחד מהימים ביקש הרבי באופן מפתיע שהוא אוסף כסף לצדקה לצורך חשוב מאוד, באותו יום התפלל בבית הכנסת יהודי שאינו נמנה על קהל החסידים, כששמע זאת החליט שהוא ניגש לרבי ומביע את בקשתו האישית שהרבי יברך אותו תמורת השתתפותו במצות הצדקה, כשניגש לרבי ואמר שהוא מוכן לתת אבל מבקש בתמורה הבטחה בענין הטורד את מנוחתו התנער הרבי ואמר "ממני לא תקבל כלום, אבל מרבונו של עולם תקבל מלא חופניים ברכות, וכל מה שתבקש תקבל מידו הרחבה", כמובן שלאחר דברים אלו העביר את הסכום הגדול לרבי, אין צורך להוסיף שאכן בקשתו התמלאה…
עוד סיפור מרגש מהתקופה האחרונה.. (מועתק מפרסום על לוח המודעות של החסידות) 'לפני כשלושה שבועות' 'עברתי ליד הרבי לאחר קבלת שבת, בכדי להתברך ,הרבי רואני ומסמן לי בידו להתקרב אליו, ואז הוא שואל אותי במילים האלה: אתה מדבר בתפילה? עניתי, לא, והרבי חוזר ושואל אתה מקפיד לא לדבר כל התפילה ממודה אני ועד אחר עלינו כולל קריה"ת ובין גברא לגברא, אמרתי שלא עד כדי כך ולפעמים יתכן שאני מדבר מלה פה מילה שם, ואז אמר לי הרבי אם תקבל ע"ע לא לדבר כלל וכלל מתחילת התפילה עד תומה תראה שפע גדול בפרנסה, אמרתי לו אני מקבל ע"ע, ורציתי כבר לילך אך הרבי עוצרני ושואלני 'מה עם ילדיך, האם גם הם מקפידים לא לדבר כל בתפילה, אמרתי לו פחות או יותר, אמר לי רבינו תדבר איתם ותאמר להם אם הם רוצים שפע פרנסה שיקבלו ע"ע את הקבלה הנ"ל, נפרדתי מרבינו כשכולי מלא בהתרגשות.
במוצ"ש כינסתי את ילדי וסיפרתי להם את כל הדברים אשר אמר לי הרבי ושאלתים האם הם מקבלים זאת ע"ע ונענו כולם ואמרו "הן" וגם חתמו על דף מיוחד שהכנתי. לא עברו 48 שעות מאותו מוצ"ש ובני שהוא מחנך בת"ת ולומד אדריכלות קיבל הצעה להיות אדריכל, אך הוא דחה זאת באומרו שעדיין לא סיים הלימודים, אך אותו יזם ביקש ואמר שזה דחוף והוא סומך על כשרונותיו וקבלו מיידית לעבודה, כשהשכר הוא כפול כמעט ממה שקיבל עד כה, שעות ספורות לאחר מכן אשתו של אותו בן שעובדת כמעצבת פנים פרטית מקבלת הצעת עבודה קבועה במשרד מפורסם עם שכר גבוה משמעותית ממה שקיבלה עד כה.
עדיין לא סיימנו …. בנו האחר מתגורר בביתר ולמד ניהול בניה אך לא מצא עבודה בזה אלא בניהול מרכול גדול.. עבודה קשה מהשכם בבוקר ועד אחרון הלקוחות, אך לאחר הקבלה הוא מקבל הצעה מקבלן ידוע לשמש אצלו כמנהל בניה באותו שכר שעבד עד כה אך עם חופשות רבות וכמעט מחצית משעות העבודה היומיות, ואף אשתו של מיודעינו קיבלה לפתע הצעה לשמש במשרה נוספת על מה שעבדה עת עתה. כשסיפר את כל השתלשלות הדברים לרבי, אמר לו שצריך לפרסם זאת, אין זה "מופת" אלא שידעו שמי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בתפילה מתחילה ועד הסוף הרי הוא זוכה לשפע פרנסה.
אחרי שני פרקים של ראיון ארוך בשלל נושאים שעומדים על הפרק, אנחנו מגיעים לשלב הסיום. האמת היא שאי אפשר בימים אלו לקיים ראיון עומק שכזה, מבלי להתייחס לאחת הסוגיות הנפיצות ביותר: הקרע בחברה הישראלית. השנאה ההדדית, הקיטוב, השסע והפילוג, מעולם לא היו בוטים כל כך ואיתם גם הקריאות לסרבנות, שכמו רבים, מדאיגות גם את בן שבת.
"מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגר, מהקשים שידעה במישור הפנימי. הקרע בין חלקי החברה – עמוק ורחב. הוא פתח פצעים שלא הגלידו, נגע בעצבים רגישים, הסב נזקים קשים לתיקון ויכול חלילה עוד להידרדר ולהסלים" הוא אומר בראיון ל'יום ליום'.
"המחלוקת חצתה מזמן את השדה הפוליטי היא נוכחת בכל מערכות החיים. היא ניפצה את המעטפת שגוננה על צה"ל וגופי-הביטחון, שהיו מעוזי הממלכתיות. היא פוגעת אפילו במערכת-הבריאות –שמייצגת את המכנה המשותף הרחב ביותר של כולנו".
"השיח הציבורי מידרדר לכיוונים של שנאה עיוורת ונעדר סימנים של הקשבה. כל מחנה בטוח בצדקת דרכו ומתחפר בעמדותיו" הוא מזהיר ומוסיף כי "העיסוק בשאלות מי אשם ומי צודק – לא יחלץ אותנו מהמבוי הסתום שבו אנו נמצאים. במקום להוכיח את צדקת עמדותינו. כולנו חייבים לגלות אחריות: לשלמות החברה, לביטחונה ולחוסנה של המדינה".
חברים שלך, שהגיעו לתפקידים בכירים ביותר, הפכו לסרבנים. שרי ביטחון, ראשי ממשלה ובכירים במיל' קוראים לסרבנות. איך זה קורה?
בן שבת: "אני לא רוצה להיכנס לפלפולים סביב ההגדרות. גם בלי זאת, ברור שהשימוש שנעשה בצה"ל ובמערכת הביטחון במשבר הזה, גובה מחירים יקרים מאוד. המחיר הראשון הוא הכנסת הפוליטיקה לתוך המערכות הללו. המחיר השני הוא התקדים – פעם שקבוצה מסויימת השתמשה במערכות הללו כמנוף לחץ לקידם מטרותיה, בעתיד קבוצה אחרת תעשה שימוש דומה למטרות האחרות שלה. המחיר השלישי – הוא הקרע הפנימי בתוך הצבא, יצירת הבדלי מעמדות בין קבוצות שונות, הכנסת מחלוקת לתוך יחידות וצוותים שאמורים לפעול מתוך אחווה ורעות".
ראש המל"ל לשעבר ממשיך ופורס את הנזקים מההתנהלות הקלוקלת. "המחיר הרביעי הוא הפגיעה באמון של הציבור במערכות הללו והמחיר החמישי הוא הפגיעה בכשירות. כל אחת מההשלכות מייצרת אתגר לא פשוט לדרג המדיני ולראשי מערכות הביטחון. קל להרוס. קשה לבנות מחדש".
עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון בוועדת חוץ וביטחון. צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ
עד כמה מדובר באיום אמיתי על שלימותה של המדינה?, האויבים שלנו מסביב רואים את מה שקורה ומוחאים כפיים. אפילו מציינים שישראל במשבר שמעולם לא ידעה כמותו ומזכירים דברים שביטחוניסטים לשעבר אומרים. איך אתה חי עם זה?
"נצראללה מאמין באמת ובתמים שהחברה הישראלית כיום היא חלשה מאחר שהיא מסוכסכת, מפולגת ונעדרת חוסן ויכולת עמידה מול מאבקים חיצוניים שישחקו אותה. כבר בשנת 2000, בנאום המפורסם שנשא בעיירה בינת-ג'בל בלבנון, הוא דימה את חוסנה של ישראל לחוזק של קורי עכביש. כך הוא אמר אז (ציטוט): 'ישראל הזו, שבבעלותה נשק גרעיני ומטוסי המלחמה החזקים ביותר באזור, היא למעשה חלשה יותר מרשת קורי עכביש…'
ישראל נראית חזקה מבחוץ, אך קלה להרס והכנעה, כמו קורי עכביש. …החברה הישראלית לא תעמוד בעוד מתקפות טרור, פיגועים וקטיושות. החברה הישראלית עייפה ממלחמות ואין לה האיתנות והחוסן לעמוד במאבק דמים ולספוג נפגעים' .
אין ספק שכיום הוא שואב עידוד מהקרע הפנימי ומהמשבר שאנו חווים. במיוחד מכך שהמשבר הזה נוגע גם במערכת הביטחון ובמערכות חיוניות של ישראל. זה מחזק אצלו את תפיסת "קורי העכביש" ונוסך בו תקווה שישראל תקרוס מבפנים".
יהיה אפשר להכניס לבקבוק את השד חזרה?
"בשום אופן אין להתייאש. חג הסוכות, שאנחנו בערבו, מחייב אותנו לזכור מאיפה התחלנו את המסע כעם – "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". אנחנו אומה השבויה בידי ההיסטוריה שלה. כל מה שנדמה לנו שאנחנו מחדשים, כבר היה בהוויתנו הלאומית. בספרי ההיסטוריה שלנו רשומות מלחמות פנימיות מרות. צלקות הריבים הללו נישאות בגוף האומה, פצעו את נפשה. ואחרי כל זאת – עם ישראל חי. ידענו למצוא את השימוש החיובי שבמחלוקת. הודות לתכונות שניטעו בנו משחר היותנו לעם, מצאנו את הדרכים לקיים אחדות מתוך מחלוקת. רובו המוחלט של הציבור מודאג מהמצב שנוצר, הוא מעוניין לשמר את האחדות. זהו בסיס איתן לאופטימיות. אסור להתייאש ואין לחסוך במאמצים".
4. עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון בולטון ומזכיר מועצת הביטחון הרוסית ניקולאי פטרושב וראש הממשלה בנימין נתיהו. צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש 90
רגע לפני סיום, אנחנו גם משחילים שאלה אחת בדבר ההתנהלות הישראלית בנוגע ללחימה הרצחנית על אדמת אוקראינה.
מנקודת מבטך על אוקראינה, ישראל נוהגת בחכמה בכל הקשור ללחימה שם?
"אני סבור שהמדיניות הישראלית מאוזנת ונכונה" הוא אומר בקצרה.
ממשיך לתרום
מתי נראה אותך בפוליטיקה?
בן שבת: "מה שחשוב לי הוא להמשיך לתרום למדינה, לחברה, לחינוך, לחיזוק הערכים והעוצמה הרוחנית".
מסר לסיום?
"מייק פנס – סגן נשיא ארה"ב לשעבר אמר על ישראל לפני כשנתיים (ציטוט): 'בכל כך הרבה מובנים ישראל היא הנס הזה, הנווה שצמח במדבר. אני מאמין שזו תוצאה של העשייה והתבונה של עם ישראל, אבל אני גם מאמין בכל ליבי שזוהי עדות לחסדו של אלוקים, שלפני אלפי שנים הבטיח שיחזיר את עמו לארץ הזאת ושהעם ישגשג בה'. על כך אין לי אלא להוסיף – נֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר".
כבר לפני מספר חודשים, היו אמורים לשבת כאן רבנים חדשים, אבל הכנסת אישרה בחודשים האחרונים את הארכת כהונת הרבנים הראשיים בעוד כשנה ואנחנו מיהרנו לנצל את ההזדמנות, להגיע לשיחת חג מרוממת, בלשכתו של נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו.
כבר עשור שהרב לאו מכהן בתפקיד, שאליו נבחר בגיל הצעיר ביותר מבין הרבנים הראשיים שכיהנו מאז הקמת הרבנות הראשית. אבל על אף הזמן שחלף, אנשי לשכתו מספרים כי העבודה היא באותה מתכונת ומרץ, כאילו זה עתה נבחר הרב לתפקידו.
בשל הארכת הכהונה, הרב לאו נכנס בשנית לתפקידו כנשיא מועצת הרבנות הראשית, אחרי שעמד בראשה כבר במחצית הראשונה של הקדנציה. בשנים שחלפו מאז, כיהן כנשיא בית הדין הגדול, והוא אף אמור לחזור לתפקיד, במחצית השנה שלפני סיום הכהונה.
על אף העובדה שהגר"ד לאו, הינו חובש כיפה שחורה ונמנה על טובי בניה של היהדות החרדית, הרב הראשי מקובל על כל שדרות הציבור, ומוקף באהדה גם בקרב ציבור חובשי הכיפות הסרוגות והשקופות.
אך מעל הכל, ברבנות הראשית מדברים על מסירותו כדי לפתור בעיות סבוכות שממתינות להכרעה מזה שנים רבות. סדר יומו עמוס עד לעיפה, ובימי שלישי, בהם מתקיימים דיונים בבית הדין הגדול, אי אפשר לתפוס אותו אפילו לשיחה קלה. ראשו ורובו שקוע בעתירות שהגיעו למושב בית הדין שהוא מכהן בו כאב"ד, או בתפקידו כנשיא בית הדין והדיינים שמשרתים איתו יחד בקודש, נאלצים לשנות את סדר יומם, באופן שיאפשר להם את המשך הדיונים, עד לשעות הקטנות של הלילה.
בין דיון לדיון ובין כינוס לכינוס, הרב הראשי פינה מעט מסדר יומו, כדי לקבל את 'המחדש' לשיחת חג מרוממת, בענייני אגדה והשקפה, אך לא פחות מכך, גם בעניינים שעל סדר היום הציבורי.
בתחילה מתייחס הגר"ד לאו לקרע הגדול שהחל עם המחאה שפרצה בהקמת הממשלה הנוכחית. "אני מסתובב בארץ, מגיע למקומות של אנשים שהם יותר אנשי בית כנסת וכאלו שפחות. אני חייב לומר שהעם בריא יותר ממה שנדמה לנו. הנה, תראה את עשרות האלפים שהגיעו לכותל.
"הציבור הגדול שמגיע לבית הכנסת לעם אכפת יותר מהמורשת ממה שנדמה. נכון, יש פירוד וצריך להיות מודעים לכך, אבל אולי נזכה לראות את כולם בסוכה" אומר הגר"ד לאו ומיד מדבר על מהותה של הסוכה. "בסוכה, לכולם יש אותו סכך שמגיע מהפסולת. אם נצליח למצוא את הדברים המשותפים ולא שכל אחד יתנשא, אלא להיפך יחפשו להיות "כולם אגודה אחת" כמו שהתפללנו בימים הנוראים, אין לי ספק שנגיע למצב בו "לעובדך בלבב שלם".
"בימים הנוראים ביקשנו באבינו מלכנו 'הרם קרן ישראל עמך'. בכנס של אנשי ציבור, בו השתתפתי, שאלו אותי הנוכחים מה ההצעה שלי לחשבון נפש עבורם, חשבתי כל כך ואמרתי: 'קרן ישראל עמך'. כל אחד צריך לבחון האם הוא רוצה להגדיל קרן ישראל, או קרן עצמו. אם זה יהיה כך, נהיה במצב טוב יותר" אומר הרב הראשי ל'המחדש'.
הרב דוד לאו נואם ב-'צעדת בני הישיבות' של הציבור הדת"ל. צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90
אחרי הרעיון התורני, מגיעות גם השאלות על הוויכוח שקורע את המדינה. יהודי, או דמוקרטי.
"צריך לזכור שהמושג דמוקרטיה מתחיל ביהדות" הודף הרב הראשי את הטענות ומוכיח: "אחרי רבים להטות זה מהתורה שלנו". גם את מגילת העצמאות, מגייס הרב הראשי לטובת עמדתו. "למעלה מ-10 פעמים מופיעה בה המילה יהודית, ואף לא פעם אחת דמוקרטית. זאת אומרת שמייסדי המדינה רצו דמוקרטית, אבל קודם כל יהודית.
"כשאני מדבר על יהודית אני מבקש לשים לב מה המשמעות של זה" מחדד הגר"ד לאו את הדברים. "אם בכותרת אני רואה את המושג של מגילת העצמאות שמתחילה מ-"בארץ ישראל קם העם היהודי" ומהתנ"ך, ולעומת זאת יש מקומות שממעיטים בלימוד התנ"ך אני חושב שהשאלה צריכה להגיע לא לרבנים, אלא לאותם אנשים שממעיטים ומורידים את לימוד התנ"ך ומרחיקים אותו מעצמם.
"אנחנו כאן בארץ ישראל ולא במקומות אחרים. הציעו לנו להיות באוגנדה, ייתכן והיינו יכולים להיות שם בלי שכנים בעייתיים. היינו יכולים ללכת בעקבות הברון הירש לארגנטינה, אבל לא הלכנו לגור שם אלא חיפשנו לחזור לפה לארץ שהיא חמדת אבות, ארץ אשר עיני השם אלוקיך בה.
"במשך שנים היה ויכוח האם מדובר במדינת היהודים או מדינה יהודית, כעת הוסיפו למשוואה צד נוסף אולי מדינת כל אזרחיה. צריכים לזכור: הגענו לכאן כי זו מדינה יהודית. כן, אני רוצה שאתה כדמוקרט תוכל לבחור, אבל אני רוצה שתדע במה לבחור. אם אדם לא ידע מה היא יהדות, לא יכיר את שרשרת הדורות מי אלו מלכי ישראל ומי זה הרמב"ם, לפי מה יחליט?" תוהה נשיא מועצת הרבנות.
הרב הראשי חושף גם סודות מהתקופה שנכנס לתפקידו, לפני כעשור. "כשנכנסתי לתפקידי, פניתי לראש הממשלה ואמרתי: כל הצעת חוק שמקודמת, עוברת את משרדי הממשלה והייעוץ המשפטי מביע את עמדתו, האם יש קשיים ומניעים משפטיים. באותה השיחה, אני הצעתי שכל הצעה תעבור לרבנות, כדי שיידעו אם יש נקודה יהודית או לא, וזה כמובן לא משנה אם יקבלו את העמדה שלנו או לא, לפחות שיידעו.
היה לי שכן חבר כנסת דתי, שסיפר לי שהוא רוצה לפעול כדי שגם ילד מאומץ יקבל את הירושה של הוריו המאמצים. אמרתי לו: 'יפה מאוד, אבל אתה חובש כיפה. מתפלל בבית כנסת. אתה יודע שלתורה יש מה לומר בנושא הזה? אתה יודע שלפי חוק זה לא מספיק, אלא צריך לוודא שהירושה מגיעה למי שזכאי לה על פי התורה, אחרת זה בגדר 'והעברתם את נחלתו'. הרעיון נכון, הביטוי שאתה רוצה לבטא על הקשר בין ההורים המאמצים לילדים זה רעיון יפה, אבל האם אתה יודע שיש לתורה מה לומר בנושא הזה? והוא השיב: 'אוי לא ידעתי'. זו הייתה תגובתו ועל זה אני מדבר. לפני שמחליטים אם יהודית, או דמוקרטית, צריכים לדעת מה זו מדינה יהודית ולהכיר את הערכים של התורה שעליהם מושתת מדינה דמוקרטית. לדעתי אפשר לשלב בין השניים מבלי שזה יהיה בסתירה אחד כלפי השני" חותם הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו.
כששומעים את הדברים, באווירה הכל כך נינוחה, אי אפשר שלא לתהות מדוע הרב הראשי, או רבנים אחרים, לא מנסים להביא לפשרה משלהם בכל הוויכוח הפוליטי, אך לגר"ד לאו, יש תשובה גם על כך. "הרעיון הזה יכול היה להיות לפני הבלאגן או אחריו, אבל ברגע שזה הפך לשאלות פוליטיות רב לא אמור להיות שייך לשום צד פוליטי, רב צריך להיות שייך לכולם. של כל יהודי ויהודי באשר הוא ועמדתו הפוליטית.
ברגע שהדברים גלשו לתחום הפוליטי, הרגשתי – גם בראיונות בתקשורת הכללית ראיתי – שהדבר היחיד שמעניין אותם זה אם אתה בעד או נגד הרפורמה. אבל אם נכניס את היהדות לוויכוח הזה, יהיה מצב שאנשים יתרחקו מהיהדות ואת זה אני לא רוצה. אני מתפלל ש-'כל בני בשר יקראו בשמך' אני לא רוצה להגיע למצב שישפכו את התינוק עם המים חלילה".
-במצב הנוכחי, שיש התדרדרות בכל הנוגע למצבה היהודי של המדינה, הרב חושב שיש עוד עתיד למצבה של המדינה כמדינה יהודית?
הגר"ד לאו: "אני יהודי מאמין שמתפלל ומייחל שאת צמח דוד עצמך תצמיח, אבל אני מודע למצב ויודע דבר פשוט: כל עוד אנחנו מאמינים וידעים שתורתנו היא המנחה את דרכינו, אנחנו ממשיכים הלאה. מי אמר שזה צריך להיות דרך פשוטה? תראה את הפריחה של שיעורי תורה לומדי הדף היומי, תראה בתי המדרש המלאים מפה לפה וזה לעומת זה עשה אלוקים עשרות אלפי לומדי תורה. קיבלנו יכולות של בחירה, ודווקא בגלל זה יש זה לעומת זה. קשיים לא פשוטים, אבל בשם השם נעשה ונצליח".
לצד הראשונים לציון מרן הגרש"מ עמאר ומרן הגר"י יוסף. צילום: נועם ריבקין פנטון/ פלאש 90
גם סוגיית ההתערבות של בתי המשפט, בנושאים השונים שעל סדר היום, עולה על השולחן. ביקשנו לשמוע על התערבות שכזו במערכת בתי הדין והרבנות הראשית.
"ברוב מוחלט של פניות לביהמ"ש העליון כנגד בתי הדין הרבניים, בית המשפט לא מתערב ומקבל את עמדתנו" אומר הרב הראשי, אך מודה: "ישנן בעיות ספציפיות, שעליהן אנחנו עמלים לתקן, כמו הצעת חוק של השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, שמבקשת להחזיר את היכולות של בתי הדין לפסוק בנושאי מזונות לילדים אחרי הגירושין. הצעת החוק נועדה לתקן אימרת אגב של השופט מזוז, והיות שהחוק אומר מפורש שבתי הדין מוסמכים לפסוק בזה, היו שניסו להגיד שלא.
בבתי הדין המשכנו לדון ולעשות כל מאמץ לפעול בדרכה של תורה, כיוון שאחרת עלולות להיות שאלות כבדות משקל, אך בעקבות כך, הוגשה עתירה נגד ההתנהלות של בתי הדין שלא הולכים על פי הערת השופט. ראינו את המצב ובעקבות כך פניתי לשר הדתות והוא אכן מגיש הצעת חוק שקובעת ברחל בתך הקטנה קטנה, כי לבית הדין יש סמכות לפעול בעניין. אני לא מיפה את המציאות" ממהר הרב לאו להבהיר, "אני מודע לבעיות שיש מידי פעם בפעם, אבל בד"כ אנחנו לא נתקלים בבעיות".
גם המקרים הבודדים שבהם בית המשפט ניסה להתערב, לא גורמות לגר"ד לאו לחשוש: "אני שם את זה בפרופרציות המתאימות. אני יודע את כמות היכולת והעשייה, לעומת ההפרעות. אנחנו לא זזים מההלכה, גם כשיש מפריעים מסיבות אידיאולוגיות, או מסיבות אישיות. לשם כך הקב"ה שלח אותנו ואנחנו משתדלים לעשות מה שצריך".
בראיון ל'המחדש'
חמש שנים כיהן הרב לאו בתפקיד נשיא בית הדין הגדול, ובעוד כמחצית השנה, הוא אמור לחזור שוב לתפקיד ובמערכת בתי הדין יש מי שמדברים על התקופה הזו, כתקופה שעוד תותיר חותם במערכת בתי הדין.
דיונים על גבי דיונים, שעות על גבי שעות, "מבלה" הרב הראשי בתוך אולמות בתי הדין, ללא הפסקה. במשך השנים הצליח הגר"ד לאו להביא לפתרונן, עשרות תיקים סבוכים של אנשים ונשים שהמתינו לפסיקה שתשחרר אותם לחופשי, לעיתים כשהצד השני נמצא במקומות מרוחקים. לשם כך, הרב הראשי אף נעזר בגופי הביטחון השונים, בכדי להעלות מזור לכאבן של הנשים.
אך לא זו בלבד. גם דיונים פיזיים שנועדו לשכנע סרבנים קשים, נמשכים שעות על גבי שעות בבית דינו של הגר"ד לאו, כשהוא מנסה שוב ושוב לפתור את התסבוכת שגם גדולים לא יכלו לה. לעיתים, רק אחרי תקופות ארוכות ממש, מצליחים הצדדים להגיע להסכמות, שיובילו לשחרור מכבלי העגינות מחיים.
"אמרתי לדיינים כמה פעמים: לפעמים יש לכם תיק מול העיניים, כשאתם אומרים לעצמכם יש סוגיה הלכתית יפה שאפשר לבנות פסק דין בנוי לתלפיות, אבל את זה תשמרו לספר שלכם. כאן, תפתרו לאנשים את הבעיה שלהם. לא חייבים להגיע ל-'ייקוב הדין את ההר', חשוב יותר לעזור להם ולסגור את התיקים שלהם, מאשר פסק דין מרובה עמודים ואמירות נוקבות" משתף הרב הראשי בשיחה עם 'המחדש'. "ברגע שהדברים נעשים כך, במבט אל האנשים ובדרכה של תורה לפתור את הבעיה לטובת המשפחה ההורים והילדים שנמצאים מאחור, אפשר להביא להצלחה בסיעתא דשמייא".
"כשהתחלתי את דרכי ברבנות" מגלה הגר"ד לאו, "ביקשתי מהקדוש ברוך הוא: אני מאוד רוצה להאהיב שם שמים על הבריות ומאידך שלא לטעות חלילה באות אחת בהלכה. ביקשתי להצליח לחבר בין הדברים, זה אפשרי וצריך הרבה תפילה. נכון, זכיתי בס"ד לסייע לאנשים להתחיל חיים חדשים, אבל הכל מכוח כך" הוא מודה.
לא אחת, נאלצים הדיינים בבית דינו של הגר"ד לאו, למצוא פתרונות יצירתיים שכוללים גם גמישות מרובה בלוח הזמנים. "יש כאן מקרים שאת כל הדיון היינו יכולים להתחיל רק אחה"צ, מכיוון שאתה מדבר עם אנשים בחו"ל ובשעות הבוקר שלנו, זה עדיין לילה שם. מדובר בסיפורים של חיים של אנשים, גם בבירורי יהדות, גם בשאלות של פירוקי משפחות, שאלות של ילדים שאלות משמעותיות" אומר הרב הראשי, מבלי להיכנס לפרטים, "כדי לשמור על פרטיותם".
אחת התקנות שהגר"ד לאו הוביל בבית הדין הגדול, היא הכנסת צוות גיטין לתוך בית הדין העליון, בצעד תקדימי. "לפני שהגעתי, לא היה צוות גיטין בבי"ד הגדול. הדיינים היו שומעים את הערעור, מחליטים ומחזירים לבית הדין האזורי, אבל במשך הזמן ראיתי שבמקרים רבים אם אנחנו מגיעים להסכמות עם בני הזוג וסוגרים את התיק, במקרה כזה כששולחים אותם הביתה לכתוב גט, עד שיגיעו לבית הדין האזורי, עלול להיווצר בינתיים מצב בו יועצים שכביכול פועלים לטובתם, גם אם ברצון טוב, יכולים להתערב.
"אגב" מוסיף הרב הראשי, "כשאני רואה למשל אחד מבני המשפחה שהוא עורך הדין של האיש או של האישה, אני יודע שזה יהיה קשה, כי הוא לא מסוגל להתעלות מעל הקשר האישי שלו ואז הוא לא יהיה מסוגל לחשוב על טובת האנשים שנמצאים שם במקום. לעיתים דווקא מרוב טובה, זה לא תועלתי וכדי שלא יהיו יועצים לא טובים, כדי שלא יפריעו, למען בני הזוג, הבאנו צוות גיטין לבית הדין הגדול" .
תקנה נוספת שהוביל הגר"ד לאו נוגעת אף היא לסידור גיטין. "למרות שעל פי ההלכה המסורה, בדרך כלל מסדרים קודם כל את העניינים הכספיים ואחר כך את הגט וזה עניין שיש בו כריתות, הובלתי קו שכשבית הדין רואה לנכון, קודם יסדר את הגט וכל העניינים הממוניים יהיו אחר כך. נכון, לכאורה עדיין נפגשים בבית הדין, אבל הרי ממילא כשיש ילדים משותפים נפגשים בבית הדין, וממילא אין כריתות גמורה. מה שצריך לעשות זה לבחון מה טוב עבור בני הזוג ולעשות מאמץ לעזור להם, כשכמובן הכל אך ורק על פי ההלכה".
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
הרב הראשי לישראל, הגר"ד לאו מכהן בימים אלו כנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, תפקיד שלא זר לו כאמור. בדיונים השונים של המועצת, נאבק הרב הראשי על עניינים שונים הנוגעים לחיזוק מעמדם של רבני הערים, מתוך הבנת צורך השעה בכך. אנחנו, ביקשנו לשמוע מהרב הראשי דווקא על תפקידו של רב בישראל.
"תפקידו של רב, מתחיל קודם כל בתפילה לבורא עולם ובמסירות. רב לא יכול להסתכל על השעון, ולומר בשעה כזאת אני לא עובד. בנוסף, תפקידו של רב הוא להגיע לכל יהודי במקום שבו הוא נמצא ושם לעזור לו לעלות. אם אתה מסתכל על האדם כמות שהוא, זו הדרך הגדולה".
הרב לאו, שמדבר על תפקיד הרבנים, לא חוסך בביקורת גם על המדינה. "במקומות מסוימים יש מכרזים למינוי רבנים בעשרים אחוזי משרה. זה מחפיר, זה לא ראוי ולא נכון, רב נותן 24/7 למען הציבור והאמירה הזו של אחוזים, היא פגיעה קשה במעמדו של רב. בחלק מהמקומות נלחמנו ואפילו הצלחנו לשמרו שלא יורידו לרב ואני מקווה שבקרוב זה כבר יתוקן, באופן שלא יהיה דבר כזה".
תוך כדי שאנו מדברים על כך, אנו מעלים לשולחן את נושא מינוי רבני הערים הפרטיים, כמו ברבנות העיר בני ברק, שם מכהנים שלושה רבנים מטעם העירייה וכמו בעיר רמת גן, שם יש רב עיר מטעמו של ראש העיר.
"לא אדבר על מקרים אישיים שבחלקם מדובר בתלמידי חכמים ראויים בכל קנה מידה" ממהר הגר"ד לאו להשיב, "אבל זה דבר לא נכון. בחירות צריכות להיות עם הציבור והם אלו שצריכים לבחור את הרב. תמיד הייתה חלוקת נציגים בגוף הבוחר, והשילוב הזה של הציבור חשוב ביותר".
הגר"ד לאו בלשכתו. צילום: המחדש
כשמדברים על תפקידו של רב, אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לשאול את הגר"ד לאו דווקא על המשך השושלת הרבנית, במשפחת לאו.
"זו זכות גדולה שיש לי אפשרות, שכשאני מבקש עצה אני פשוט מרים טלפון או פשוט יכול לקפוץ לאבא" אומר הגר"ד לאו. "הדמות של אבא, ולפני כן הדמות של סבא הרב יצחק ידידיה פרנקל רבה של ת"א, אלו דמויות הוד וזו זכות גדולה עבורי".
הרב הראשי, זוכה לחיבה יתירה גם בבתי גדולי ישראל שליט"א ולהבדיל גם בין החיים לחיים, בבתיהם של גדולי ישראל זצ"ל: "זכינו גם ליטול עצה מגדולי ישראל אשר היו עמנו ויבדלחט"א אלו אשר עימנו, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. אנחנו העם היהודי שמתרגש לעסוק בתורה, גם עם הדורות הקודמים".
אגב הקשר עם גדולי ישראל, משתף הגר"ד לאו באירוע מעניין שאירע עמו. "באחת ההזדמנויות, רופא שהגיע לביתנו ראה אותי יושב ומתעמק בספר כלשהו והוא שאל לשמו של הספר ולנכתב בו. הסברתי לו שמדובר בספר של רב מלפני מאה שנה ותוך כדי הדברים, הוא הסתכל עליי בתמהון ואמר: 'אם הייתי מסתכל בספר של רופא מלפני מאה שנה, זה לא היה מעניין אותי ואילו אתה קורא ספר מלפני מאה שנה?' אמרתי לו: כאן טמון ההבדל: אני לא קורא, אני לומד. אני לומד בספר הזה כי הוא קרוב יותר ממני להר סיני, והיהדות שלנו בנויה על העברת התורה מדור לדור. אני מאושר ללמוד את תורתם של רבותינו הראשונים והאחרונים, ובוודאי לאורך ימים שאני יכול ללמוד גם בצורה ישירה 'והיו עיניך רואות את מוריך', בעז"ה שנזכה לאורך ימים ושנים".
לסיום, ביקשנו מהרב הראשי ונשיא מועצת הרבנות, להעביר מסר לקוראים והרב נעתר: "אאחל לצופים שישתדלו לנצל את אותה דירת עראי של הימים המיוחדים הללו בסוכות. מתברר שאפשר לשמוח גם בדירה פשוטה, אפשר גם עם תקרה פשוטה וגם כשכל המינים נמצאים יחד. נשתדל לעשות זאת כל השנה כולה. זה אפשרי ותלוי בנו."
עשרות רבבות המוני בית ישראל צעדו אחר המיטה דוויים ואבלים. רק לפני שעות אחדות עוד התפללו שהנר לא יכבה, שמרן הגרי"ג יצלח את המשבר וישוב להנהיג את הדור היתום, אבל הגזירה נגזרה ומרן רבנו זצ"ל השיב את נשמתו בטהרה, בעיצומו של שיעור כללי שיימסר בישיבה של מעלה.
בעיצומו של מסע הלוויה, כשהאבדה שאין לה תמורה עוד הייתה בהישג יד, כשקירות בית המדרש של ישיבת פוניבז' מקום משכנו של אותו גאון וצדיק, היו עטופים בכאב ויגון על מי שלא עזב אותם ימים ולילות, בחורף ובקיץ, בשרב או בגשם, החלה לזרוח שמשו של הגאון הגדול רבי דוד לוי שיבדלחט"א.
עוד במסע ההספדים הוזמן החתן הגאון לשאת את דברי ההספד יחד עם ראשי הישיבה, וכבר בשבת השבעה הודיע נשיא ישיבת פוניבז' הגאון רבי אליעזר כהנמן לתלמידי הישיבה כי הגאון רבי דוד לוי (76) ימסור 'שיעור כללי' כל שבוע. מאז, החל שמו של הגר"ד להתפרסם כשם הגדולים, כשתלמידיו של חמיו הגדול, מתנחמים ב'ממשיך' שהותיר להם לפליטה.
לרגל חג הסוכות, 'המחדש' התחקה אחר ראש הישיבה הטרי, שוחח עם תלמידיו הקרובים שמספקים לראשונה הצצה קטנה לדמותו העילאית של שריד לדור דעה.
מוקף בתלמידיו. צילום: שוקי לרר
הגאון הגדול רבי דוד לוי, 74 נולד במושב בני ראם, למד בישיבת פוניבז' לצעירים, ובהמשך בישיבת פוניבז' הגדולה שם הפך עד מהרה לתלמידו המובהק של רבי שמואל רוזובסקי.
שמו של העילוי נפוץ למרחקים ועד מהרה הוא היה הבחור המבוקש בפנקסי השדכנים של העיר בני ברק שם צמחו תלמידי חכמים מיקירי אורייתא שהיו ממקימי היישוב הישן. הוא נישא לבתו הגדולה של רבי גרשון אדלשטיין – ששימש אז כר"מ בישיבת פוניבז'.
לאחר ששקד על תלמודו בכולל פוניבז' הוא נקרא באחד הימים לביתו של הרב ברלין שמינה אותו לר"מ בישיבת רבנו חיים עוזר, בשנת תשע"א נקרא על ידי הרב אליעזר כהנמן נשיא ישיבת פוניבז' לר"מ לבני שיעור א' בישיבת פוניבז'. מעט יותר מעשור לאחר מכן, נסגר המעגל כשהוא החל למסור את השיעור הכללי, עם פטירת מרן מנהיג הדור.
לקראת תום ימי השלושים למרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל התכנסו אלפי תלמידי ישיבת פוניבז' ואברכי הכולל יחד עם רבני הישיבה והכולל, לשיעור כללי הראשון של ראש הישיבה החדש הגאון רבי דוד לוי שליט"א שמונה לראשות הישיבה על ידי נשיא הישיבה הגאון רבי אליעזר כהנמן שליט"א לאחר התייעצות עם מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שליט"א ורבני הישיבה.
"רבי דוד לוי זה עניו הענווים שלא היה כמותו – ולא ראינו אף פעם", מספר לנו אחד התלמידים ששקוע בריתחא דאורייתא והתפנה למספר רגעים כדי להרחיב על דמותו. "הוא לא מחשיב את עצמו כל וכלל", הוא אומר ומסביר, "הוא לא מבזה את עצמו, הוא לא איזה נוברדוק שיושב ואומר שהוא גארנישט, פשוט לא מעניין אותו מעצמו, כלום, הוא עניו שאין לתאר". מכאן כל הסיפורים עליו שתקראו בהמשך די מתחברים לנו לפאזל אחד גדול.
אחד התלמידים החשובים מרחיב בשיחה ל'המחדש' על מידת הענווה שלו שהפכה לשם דבר: "מאות פעמים, ללא שום גוזמא, הוא נתפס בצידי הכביש עוזר למישהו להחליף גלגל או לתקן את המנוע, לא סתם עזרה של ידידים, הוא מומחה, בכל דבר שהוא נוגע הוא מבין באותו הרגע איך לתקן אותו, אנשים מביאים אליו מוצרי חשמל לתקן – והוא מתקן בשמחה".
באחת מן הפעמים תלמידים ראו מתחת לבית שלו אופנוע ים, ותמהו בליבם, מה קרה הפעם? או אז התברר למפרע שיהודי בעיר סיפר לרבי דוד לוי שאופנוע הים שלו נשבר, אז הוא אמר "תביא לי אותו – ואני אתקן לך", כמובן, שהוא מעולם לא ראה לפני זה אופנוע ים, אבל הוא תיקן את זה ברחוב שהוא גר (סמטת מנשה) מרחק דקה מהישיבה וממש על גן ורשא. תתאר לעצמך שכל בני ברק רואים את זקן הר"מים בפוניבז' מתקן אופנוע ים אבל זה ממש לא בדיוק מפריע לו".
מעשה נוסף שהיה מרחיב את היריעה על גודלו של ענק התורה שעמל מבוקר עד ליל בלימוד התורה וגם לא שוכח להרבות במעשי חסד. בתקופתו כר"מ ישיבת ר' חיים עוזר הגיע לשם יום אחד יהודי וחיפש את "דוד לוי". הבחורים אמרו לו שאין בחור בשם דוד לוי. אמר להם "אני לא מחפש בחור, אני מחפש את דוד לוי מהמכונות כביסה. מצאתי ברחוב מכונת כביסה, ואיש אחד עם זקן קטן כזה ראה אותי ואמר לי שאם אני אצטרך עזרה בתיקון שאני אבוא לפה ואבקש את דוד לוי…"
בפעם אחרת היה בחור שעלה אליו לבקש ברכה לפני טסט, אמר לו הרב "תיזהר שיש כיכר עם שתי נתיבים, אם אתה צריך שמאלה, קח את הנתיב השמאלי". בתחילה, הבחור לא הבין מה הרב רוצה, וזאת משום שהוא בחיים לא נתקל בכזה כיכר, אבל במהלך הטסט, פתאום הוא ראה למולו כיכר עם שתי נתיבים וה'טסטר' אומר לו "שמאלה!" מייד נזכר הבחור בדברי הרב עבר לנתיב השמאלי ועבר את הטסט בהצלחה. ויהי לפלא.
אחד הסיפורים הכי מפורסמים עליו בגבעת הישיבה הוא הסיפור הבא: בליל תשעה באב עבר הרב בקרבת חבורת בחורים "מחבלים", ואחד הבחורים צעק לרב "גזירת הגיוס" "תפסיקו לגייס", נענה הרב ואמר למקורביו "נראה לי שהבחור הזה ממש רוצה ללכת לצבא". לא עברו ימים רבים והתפרסמה השמועה שהבחור אכן עזב את ה"ישיבה" והתגייס לצבא, אחרי תקופה קצרה גם התראיין לתקשורת על זה וסיפר כמה שהוא לבד בבית לחיילים בודדים וכמה שהוא מוסר נפש להתגייס וכמה שהוא אוהב את הצבא.
בחור נוסף מספר על תקופת המבחנים לישיבה. "כשנבחנתי לפוניבז' באתי אליו הביתה עם קבוצת בחורים למבחן, היה בחוץ קרוב ל-40 מעלות חום, והוא יושב בבית ולומד והמזגן מכובה… אחד הבחורים אמר לו שאולי אפשר להדליק את המזגן, אז הוא אמר "מה חם? לא אחזתי" ומיד הדליק את זה על שיא הקור ושאל אם מספיק "קר לנו" והביא מים קרים, הוא לא הבין שחם בכלל אבל אם הבחורים אומרים הוא יעשה את החדר קור אימים למרות שהיה לו נח עם הטמפרטורה עד עכשיו.
בברית של א' הנינים של רבי גרשון שאלוהו להכריע מי יהיה סנדק. רה"י אמר לקחת את הצדיק הכי גדול. הנכד ר' מוטי פלאי שאל אותו מי הוא הצדיק הכי גדול, והוא ענה אחר מחשבה, הגר"ד לנדו שליט"א. אלא שהואיל והיה זה בשלהי תקופת הקורונה, ועדיין לא חזר הגרד"ל לשמש כסנדק, שאלו את ראש הישיבה שוב במי לבחור ושוב שקע במחשבה, עד שענה: "ר' יעקב זצ"ל אמר שר' דוד לוי שליט"א הוא צדיק גדול. שייקחו אותו לסנדק".
אחד מתלמידיו ששוחח עם 'המחדש' שיגר תמונה שבה נראית קבוצה גדולה של בחורים שהגיעו כדרכם ללמוד איתו פעם בשבוע. אל הבית הם כמובן נכנסים בלי לדפוק, צועדים היישר לחדר, והגר"ד יושב ולומד. הבחורים מאחוריו עושים רעש, והוא כלל לא שם לב, הצדיק שקוע בגמרא שלו, זה בדיוק רבי דוד לוי. קלאסי.
הגר"ד למד בישיבת פונביז' לצעירים ובישיבת פוניבז', שם קיבל תורה מרבותיו, הגאונים רבי שמואל רוזובסקי, רבי דוד פוברסקי ומרן הגרא"מ שך מהם ינק את אהבת התורה.
לפני יותר מעשור פונה לבית החולים תל השומר לאחר שחש בליבו. האירוע התרחש בסביבות השעה שמונה וחצי בערב, עת שכלל ישראל היו שקועים בסעודת השבת. בשעה זו התלונן הרב על כאבים, צוות רפואי שהגיע למקום איבחן כי הרב חווה התקף לב ופינה אותו לבית החולים תל השומר. מאז התאושש, ושומר על כללי הבריאות כפי שהנחה אותו מרן הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל.
התלמידים מדברים עליו במונחים של "עילוי של עולם הישיבות", וגם סבורים שינהיג בעתיד את עולם התורה. הסיפורים הנדירים והבלעדיים שנתפרסמו כאן רק מאששים את ההשערה ועד שלא שקעה שמשו של מרן רבנו גרשון אדלשטיין זצ"ל, זרחה שמשו של רבי דוד.
כשמדברים על הסכמים ונורמליזציה עם מדינות מפרציות ומוסלמיות, נדמה כי אין מי שמזוהה עם זה יותר מאשר מאיר בן שבת.
בן שבת (57), נשוי ואב לארבעה, נולד בדימונה ולמד במוסדות חינוך בעיר ובבאר שבע – ישיבת בני עקיבא אהל-שלמה. הוא שירת בצה"ל בחטיבת גבעתי וזכה לכמה אותות הצטיינות, לרבות "מצטיין הנשיא".
לאחר שיחרורו הצטרף לשב"כ, שם מילא שורה של תפקידים. האחרונים שבהם בדרגה מקבילה לזו של אלוף בצה"ל — ביניהם ראש האגף הארצי לסיכול טרור וריגול, ראש אגף הסייבר וראש המרחב הדרומי. במהלך שירותו קיבל את צל"ש ראש השב"כ.
בשנת 2017, לאחר שלושה עשורים בשב"כ הוא נקרא על ידי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי. בשנת 2021 סיים את תפקידו לאחר ארבע שנות כהונה עמוסה וגדושה, עם הספקים רבים שהפכו אותו לפנים של הנורמליזציה. משך הכהונה שלו בתפקיד, הוא הארוך ביותר בכהונת ראשי המל"ל ולא לחינם גם בממשלת בנט-לפיד, היה מי שביקש ממנו להישאר בתפקיד.
במסגרת תפקידו במל"ל הוא ניהל את הדיאלוג האסטרטגי של ישראל עם ארה"ב, רוסיה, הודו, מצרים ומדינות נוספות, אולם יש שיאמרו כי שיאה של הקדנציה היה דווקא בניהול המגעים לכינון "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו סודאן וצ'אד, כאשר בן שבת עמד אז בראש המשלחות הישראליות הרשמיות למדינות אלה. הוא קיבל ממזכיר ההגנה האמריקני את "אות השירות המעולה" –"על הובלת יחסי ישראל-ארה"ב לגבהים היסטוריים" , האות הגבוה ביותר הניתן ע״י הפנטגון למי שאיננו אזרח אמריקני.
במהלך כהונתו כראש המל"ל נחשב בן שבת לאיש אמונו וסודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהטיל עליו משימות חשאיות שעל רבות מהן לא ניתן לספר גם כיום, שהוא איננו עוד בתפקיד. על אף החילופין שהיו מאז, רוחו של בן שבת עדיין מרחפת על תהליכים בינלאומיים.
על אף שסיים את תפקידו, בן שבת לא עזב את העשייה הציבורית. בין השנים 21-22 שימש עמית מחקר וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל-אביב. ומזה כמה חודשים עומד בראש מכון ״משגב״ לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בירושלים. במקביל, בן שבת מכהן גם כיו״ר המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית, כחבר במועצה הציבורית של הקרן למנהיגות-ציונית, חבר המועצה החינוכית-רוחנית של רשת אמי"ת, חבר המועצה המייעצת של קרן ההשקעות SIBF , חבר בחוג הידידים של על"ה ושל מכון "דורות" לפוריות המשפחה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ לבטחון לאומי של ארצות הברית ג'ון בולטון במשרד ראש הממשלה בירושלים בעת ביקורו בישראל.
Prime minister Benjamin Netanyahu and the National Security Advisor of the US John Bolton at Prime minister's office in Jerusalem During his visit to Israel.
לקראת חג הסוכות, כשרוחות הנורמליזציה עם סעודיה כבר הפכו כמעט להוריקן, התיישבנו לשיחה צפופה עם בן שבת, ניסינו להבין על התהליכים שמאחורי הקלעים ולשמוע גם על מה שהיה בתקופתו, כשהבשילו המהלכים שהדהימו את העולם ונותנים את אותותיהם גם כיום.
בתקופה האחרונה מדברים כמעט בכל יום וכמה פעמים ביום על הסכמי הנורמליזציה עם סעודיה. אתה "היית שם" אתה רואה את זה קורה?
בן שבת: "להערכתי, הסיכויים להסכם שלום עם סעודיה מעולם לא היו גבוהים יותר. התבטאותו הפומבית האחרונה של מחמד בן סלמאן בנושא זה, היא עדות לרצינות מאמציו ונועדה גם להכשיר את דעת הקהל בממלכה לקראתו.
לשלושת המנהיגים, ביידן, בן סלמאן ונתניהו, סיבות טובות מאוד להתאמץ לשם השגתו של הסכם שלום. חלון הזמנים הקצר שלרשותם, דוחק בהם למצות את מרחבי הגמישות ולמצוא פתרונות יצירתיים, כדי לדלג מעל המשוכות שבדרך ויש סיכויים טובים שכך אמנם יהיה".
בן שבת לא נבהל מההתנהלות הישראלית בנושא הנורמליזציה, על אף שהיא מראה כמעט מעל לכל במה, עד כמה היא מעוניינת בהסכם שכזה.
"ישראל מאוד רוצה הסכם עם סעודיה. המשמעויות שלו דרמטיות. אין צורך להסתיר זאת. כל אחד מהצדדים -ישראל, ארה"ב וסעודיה יודע לנתח היטב את האינטרסים ואת השיקולים של השותפים האחרים ולכן אין לייחס חשיבות רבה לטקטיקה שבה מנוהל המו"מ, אם להעמיד פנים או לשחק Hard to get . הבה ננתח יחד את האינטרסים של כל אחד מהשחקנים:
ביידן זקוק להישג זה לקראת הבחירות לאחר שלא הצליח לייצר הישגים משמעותיים במדיניות החוץ שלו במזרח התיכון ולנוכח התחזקות הציר הסיני. מבחינתו, ההסכם יסייע להרחיק את סעודיה מסין, להחזיר את ארה"ב למזרח התיכון , להציג מענה ל"בעיית איראן", להשיג התקדמות בסוגיה הפלסטינית, להיראות קשוב לצרכיה של ישראל.
בן סלמאן צריך את הנורמליזציה עם ישראל כדי לקדם את חזונו ביחס לסעודיה ולאפשר את השגת יעדיה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של הממלכה. המשך ההתעצמות של סעודיה תלוי ביציבות וביטחון המדינה, ובשיתופי פעולה כלכליים אסטרטגיים.
התמורות הביטחוניות שהוא מצפה לקבל כוללות הסכם הגנה עם ארה"ב, אמצעי לחימה מתקדמים ופתח להצטרפות למועדון הגרעין, דרך הדרישה שלו ליכולות העשרה. במישור הכלכלי הוא מצפה לקדם את תכניתו האסטרטגית 'חזון 2030' שאחד מעמודי התווך שלה הוא גיוון מקורות ההכנסה של הממלכה, ופיתוח הכלכלה המקומית ע"י השקעות, יזמות ושילוב של טכנולוגיות מתקדמות.
ביחס לפלסטינים הוא מצפה לתהליך משמעותי שיחזיר לשולחן את העיסוק בסוגיה הזו ויתן משקל ליוזמה הסעודית לסיום הסיכסוך הישראלי-ערבי, מ-2002 שהוצגה ע"י הנסיך עבדאללה בן עבד אל עזיז אל סעוד וזכתה לתמיכת הליגה הערבית.
מבחינתה של ישראל, השגתו של הסכם עם סעודיה הוא יעד חשוב ביותר. הוא ישים סוף ל- 120 שנות מלחמה אידאולוגית שהעולם הערבי מנהל נגד שיבת היהודים לציון, ויקטין את מימדי הסכסוך בינה לבין העולם הערבי למעמד של סיכסוך מקומי, ישראלי-פלסטיני. הוא יצור שותפויות חדשות אזוריות ובינלאומיות. יהיו לו משמעויות ביטחוניות כבדות משקל והשפעות דרמטיות על הכלכלה. תהיה לו גם משמעות דתית לנוכח מעמדה של סעודיה כמי שמופקדת על מכה ומדינה – הערים הקדושות לאסלאם".
עד כמה ארצות הברית היא מתווך הוגן בעניין, אחרי שברוב הקדנציה הנשיא ביידן היה לעומתי לסעודים וזכה למקלחת צוננים מהם?
בן שבת סבור כי בסופו של דבר מדובר בהסכם מבוסס אינטרסים, אך הוא מזהיר מפני אפשרות של פגיעה באינטרסים הישראליים. "כפי שתיארתי, מדובר בשיקולים ובאינטרסים קרים ומחושבים. הרצון בהסכם משותף לשלושת הצדדים ולכן יש לחלק את מחיריו בין שלושתם. דווקא מנקודת המבט של ישראל, יש מקום לחשוש שהממשל האמריקני נאחז בדרישות של סעודיה בנושא הפלסטיני כדי להגביר את הלחץ עלינו ולקדם את הסוגיה לפי השקפתו. זה יכול להביא לכך שהדרישות מישראל יהיו גבוהות ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה בסוגיה הזו, במיוחד לנוכח המציאות הביטחונית והפוליטית הנוכחית".
במהלך הריאיון עם בן שבת, גם סוגיית היחסים המתחממים בין סעודיה לאיראן, עולה על השולחן. במהלך השנה החולפת, סעודיה הדהימה את העולם הערבי וכרתה ברית עם אויבתה איראן. האם הסכם עם ישראל במצב כזה, הוא אכן בר קיימא? שאלנו.
"לא הייתי מגדיר את חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן ככריתת ברית. שורשיה של העוינות בין סעודיה לאיראן נעוצים בדת ובהבדלים האתניים, ואלה לא ייעלמו מכוחו של הסכם כזה או אחר" הוא אומר ומאשים את מדיניותה של ארצות הברית בנושא.
"המדיניות שממשל ביידן הוביל ביחס לאיראן והגישה היהירה שהפגין כלפי בעלות הברית שלו באזור, הן שדחקו את הממלכה הערבית לגבש לעצמה פוליסת ביטוח חלופית בדמות ההסכם עם טהראן, בחסותה של בייג'ינג, ובמקביל להידוק קשריה עם מוסקבה. החזון של סעודיה ל-2030 והאסטרטגיה הבסיסית שלה לגוון משענות מדיניות, מציבות אותה לפחות בתקופה הזו כשותפה פוטנציאלית של ארה"ב והמערב".
סעודיה. צילום: Pixabay
זה לא סוד שהסעודים דורשים ויתורים מרחיקי לכת עבור הפלסטינים, במסגרת נורמליזציה. האם על ישראל להיענות לכך, עד כדי נסיגה לגבולות 67 ואולי גם הקמת מדינה פלסטינית כמו שמלך ירדן היה רוצה לראות?
"הציפיה בריאד היא לתהליך משמעותי שיחזיר לשולחן הדיונים את העיסוק בנושא הפלסטיני ויתן משקל ליוזמה הסעודית מ-2002. שלושים השנים שחלפו מאז החתימה על הסכם אוסלו הבהירו את מורכבותו של הסכסוך והורידו את כל השחקנים לקרקע המציאות.
כיום, כולם מודעים למחירים שישראל שילמה ועדיין משלמת. אין בר דעת שיצפה מישראל להתעלם מהלקחים שהיא הפיקה ומשולי הביטחון שהיא צריכה כדי למנוע סיכונים. לא נכון יהיה להסכים לוויתורים בעלי משמעות מדינית וביטחונית או לוויתורים בלתי הפיכים (או שמחיר הפיכותם יהיה גבוה)".
באשר לפלסטינים – המדינות שחתמו על ההסכמים עם ישראל לא זנחו את התקווה לשלום בינה ובין הפלסטינים. הן הבינו שאי אפשר לשעבד לכך את יחסיהן עם ישראל. הן גם ראו שהחסם לשלום כזה, לא מצוי דווקא בצד הישראלי.
הדור הצעיר באותן מדינות, שמשווע לעתיד אחר, של חדשנות טכנולוגית ושל שיתופי פעולה, לא צריך לשלם בגלל התעקשות של מנהיגים ששקועים בעבר ולא בעתיד. רכבת השלום יצאה מהתחנה. אפשר להצטרף אליה. כמובן, ככל שמעגל השלום מתרחב ואווירת היריבות מתחלפת ביחסי שותפות, זה משפיע גם על מי שטרם הצטרף. אווירה כזו ותמיכה רחבה שגם תייצר הזדמנויות כלכליות ונוספות, בודאי תוכל לתרום לכך.
הנשיא טראמפ עם נתניהו, בן זאיד ושר החוץ הבחרייני בטקס החתימה על הסכמי אברהם. צילום: הבית הלבן
בשלהי קדנציית נתניהו הקודמת ונשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, בן שבת היה אחד השושבינים הראשיים בהסכמי השלום עם מדינות המפרץ. עכשיו, כשההסכמים הללו כבר נראים כאילו היו כאן עידן ועידנים, אנחנו מבקשים מראש המל"ל לשעבר לספר לנו קצת על מאחורי הקלעים, על הגישושים הראשוניים ועל החשש האם אכן מהלך שכזה יבשיל על ראשם של הפלסטינים.
"נפלה לידי הזכות ליטול חלק במאמצים לכינון הסכמי אברהם" הוא פותח ואומר, "עמדתי בראש המשלחות של ישראל לחתימה על ההסכמים ההיסטוריים האלה עם חלק מאותן מדינות. ההתרגשות הרבה שעוררו אותם הרגעים לא תחלוף לעולם. הרגשנו שאנחנו כותבים בידינו את ההיסטוריה של האזור. הופכים את החזון למציאות. בונים שותפות בין עמים ובין מדינות ויוצרים אופק של תקווה.
"ההסכמים לא באו בחלל ריק, קדמו להם יחסים ממושכים שבנו את האמון והמחישו את הפוטנציאל שיש בשותפות. המגעים התנהלו מול כל מדינה בנפרד. השתתפו בהם אנשים מצוינים מהמערכת הישראלית, מארה"ב ומהמדינות שאיתן נחתמו ההסכמים. דיברנו על הפוטנציאל שגלום בהם, במגוון התחומים: טכנולוגיה וחדשנות, סחר וכלכלה, מים וחקלאות, אנרגיה ותשתיות, תעופה ותיירות, תרבות, בריאות. כמובן, כל זאת, מעבר להיבטים הביטחוניים.
בנאום שנשאתי כראש המשלחת הרשמית לאבו דאבי, הצבעתי על משמעות השם שנבחר להסכמים הללו: "אברהם, אבינו הראשון, נשא חזון חדשני. הוא יצא חוצץ נגד התפיסות והאמונות הכוזבות שרווחו בימיו ויסד את האמונה בא-ל אחד. ה' ייעד אותו להיות מקור הברכה לכולנו, 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'". המילים בהן סיימתי את נאומי נכונות גם לעת הזו: "אנו לוקחים השראה מאבינו המשותף ופורצים דרך לעתיד של תקווה ואופטימיות, של אחווה ושותפות, לקראת שגשוג ושלום".
ההסכם בין ישראל למרוקו, היה גם לבעל משמעות אישית לגבי ראש המל"ל לשעבר. "הוריי וחלק מאחיי נולד במרוקו, גדלתי בדימונה בקהילה חמה של יוצאי מרוקו, המשכנו כולנו לשמור באדיקות על המסורת הזו שבה אנו גאים מאוד.
אחד האירועים שריגשו אותי היה זמן רב לפני החתימה על ההסכם, כאשר מארחיי במרוקו הפתיעו אותי ולקחו אותי לביקור בבית הכנסת "אם הבנים" בקזבלנקה שבו נהג אבי ז"ל להתפלל. אני נולדתי בישראל ואת הסיפורים על בית הכנסת הזה זכיתי לשמוע פעם אחר פעם מהוריי ובני משפחתי וממתפללי בית הכנסת בשכונה שבה גרתי. והנה לפתע – כל הסיפורים מקבלים ממשות ואני זוכה להתפלל באותו המקום, לספוג את אותה האוירה ולהבין כמה מרכזי וחשוב היה בית הכנסת הזה בחייה של הקהילה היהודית באותו מקום".
"כשנתיים לאחר הביקור הזה נחתם ההסכם" הוא משחזר. "יום מרגש במיוחד ששיאו היה בפגישה עם המלך. למרות שהגעתי כנציג של מדינה אחרת, לא הרגשתי זר. האווירה הייתה חמה ולבבית, דיברתי בערבית-מוגרבית בלהג דריג'ה. המלך הקרין מחוייבות מלאה למעשה השלום ורצון לבנות את היחסים בתהליך שיטתי ומבוסס.
"לאחר החתימה על ההסכם נשאנו נאומים. בדבריי ציינתי כי ליחסים בין ישראל ומרוקו יש משמעות מיוחדת, שקשורה בפרק שרשמו אבותינו וזקניהם, על אדמתה של מדינה זו. ציינתי את היחס המיוחד של מלך מרוקו ליהדות ולקהילה היהודית –שגרם לערגה מצד יוצאי מרוקו אל ארץ הולדתם. אמרתי כי רבים מאזרחי ישראל, בני העדה המרוקאית, ייחלו לרגע הזה. העליתי על נס את רבני המגרב, שפסקיהם לאורך הדורות ממשיכים להורות לקהילות רבות בישראל את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.
"התגאיתי במקום המכובד שתופסים כתביהם של גדולי יהדות מרוקו על מדפי הספריות בבתי המדרש, – "יהדות מרוקו", אמרתי, "הטביעה חותם עמוק על החברה בישראל. בניה השפיעו ומשפיעים בכל תחומי החיים". הוא משחזר ונראה כי המעמד לא יישכח ממנו.
בניין האו"ם בניו יורק. צילום: Pixabay
כשאורות הזרקורים מעל הסכמי אברהם כבו, התחושות בישראל היו על סף אופוריה. אולם מאז, שוב ושוב מתקבלות תזכורות שבסופו של דבר מדובר במדינות עם זיקה לפלסטינים. כך קורה בדיונים שונים באו"ם וכך קורה בעת שנשמעות נזיפות, בעניינים הנוגעים בדרך כלל להר הבית, או לפעילויות צה"ל השונות.
מעת לעת ישראל סופגת גינויים מהאמירויות ומבחריין וכמובן סעודיה, שטרם חתמה על הסכם כלשהו. האם לנורמליזציה כזו פיללנו?
בן שבת: "בכל מערכת יחסים יש גם אי הסכמות. כשבאים להעריך את היחסים צריך להסתכל על התמונה המלאה ועל המאזן הכולל. נדמה לי שבהסתכלות כזו, הציון הסופי הוא טוב".
במבט לאחור: איפה הסכמי השלום הללו נתקעו והיכן הן המדינות שהיו אמורות להצטרף להסכמים (מלבד סעודיה) ונותרו מאחור?
"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם – אמר קהלת. בתהליכים כאלה יש כל כך הרבה משתנים שמשפיעים ומאוד קשה לקבוע מהו העיתוי האידיאלי לכל מהלך. הדבר החשוב ביותר הוא לחרוש כל העת, להכין את הקרקע ולזרוע וכשיבוא הגשם – הוא ימצא את השדה ערוכה לקראתו.
אתן לך דוגמה למשתנים בלתי נשלטים שהשפיעו על קצב ההתקדמות במגעים המדיניים. מגפת-הקורונה. איש לא צפה את הגעתה. בתקופה זו הקשב היה נתון להתמודדות עימה ולא ניתן היה לקיים קשרים באופן בלתי אמצעי. זה האט מאוד את הקצב. כך גם מערכות הבחירות הרבות שתכפו עלינו. מדינות מעדיפות להמתין ליציבות פוליטית לפני שהם נכנסים למערכת יחסים כזו. גם זה גרם להאטה. ועדיין – ישראל מאוד נחשקת. מדינות רבות רוצות בקשר עימנו. אין לי ספק שבע"ה, אחרי סעודיה, נראה התפתחויות נוספות בתחום הזה".
לצד הנורמליזציה עם מדינות הסכמי אברהם, אי אפשר להתעלם מנורמליזציה אחרת. זו של הטורקים, מול ישראל. רק לאחרונה נפגשו נתניהו וארדואן לפגישה מחוייכת והשניים אף סיכמו על הידוק הקשרים בין המדינות וביקורים הדדיים.
לא מדובר בדבר של מה בכך, בהתחשב בדם הרע שזרם בין ישראל לטורקיה בעידן המנהיגים הנוכחיים, אולם הפעם נראה כי ארדואן נחוש לבצע נורמליזציה עם ישראל.
ראש המל"ל עם קושנר ומלך מרוקו. צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ
כמי שהיה מקורב לראש הממשלה נתניהו, ראית את הדם הרע בינו לבין הטורקים, אך לאחרונה היחסים בין המדינות התחממו. האם אפשר לדבר על נורמליזציה עם תורכיה?
הנורמליזציה שהושגה ביחסי תורכיה עם ישראל ב-2022 היא חלק ממאמצי הנורמליזציה של טורקיה במזרח התיכון. אני מתנצל על שאני שב ומקטין את משקלו של המרכיב הרגשי, אך גם כאן, משקלם של האינטרסים הוא המכריע.
הגישה הישראלית צריכה להיות כבדהו וחשדהו. נכון למצות את הפוטנציאל לשיתופי-פעולה כלכליים ואחרים ומצד שני להביא בחשבון את ההיסטוריה של היחסים עם ארדואן.
בפרק הבא: המצב הביטחוני, היחס לרשות הפלסטינית ונושאים נוספים
