באתר המוזיקה החרדי היחיד מסוגו 'המחדש מיוזיק' מבית 'המחדש' – האתר המסונן הגדול ביותר בעולם, מתקרבים לסגירת ההצבעה במצעד המוזיקה השנתי הגדול לשנת תשפ"ה, שתנעל עם כניסת השבת. והשנה, המצעד מתקיים בשיתוף פעולה אסטרטגי עם יישומון המוזיקה 'ג'וזיק' – הבית של המוזיקה היהודית'.
מצעד המוזיקה השנתי של 'המחדש' הפך זה מכבר לאחד האירועים המכוננים והמשפיעים ביותר בז'אנר המוזיקה היהודית, כאשר הציבור הרחב הוא זה שקובע מי הם אמני, שירי ואלבומי השנה.
החל מהערב (מוצאי שבת שובה תשפ"ו) ההצבעה נפתחה והגולשים יקבעו מי הם הזמרים והשירים של שנת תשפ"ה, במגוון קטגוריות: שיר השנה, זמר השנה, אלבום השנה, תזמורת השנה, מלחין השנה, מעבד השנה ומקהלת השנה.
מלבד ההצבעה המסורתית באתר וכדי להקל על הציבור ולהנגיש את חווית ההצבעה, 'המחדש' ו-ג'וזיק, משיקים בוט וואטסאפ חדשני, שיאפשר את ההצבעה באופן ישיר, מהיר וידידותי באמצעות הודעה פשוטה.
להצבעה באתר 'המחדש' הקליקו כאן – להצבעה באמצעות הבוט הקליקו כאן.
תוצאות המצעד החגיגיות יפורסמו, אי"ה, ביום ראשון ה' דחול המועד סוכות תשפ"ו.
אז קדימה! בואו להצביע ולקבוע מי הם האמנים שיוכרזו כזוכים בקטגוריות המתמודדות.
הזמר אבי מן הגיע לאולפן 'המחדש' לראיון חג מרתק, שם חשף לראשונה את המהפך הרוחני שעבר בשנים האחרונות, את החיבור העמוק שלו לעולם החסידות, ואת השליחות שהוא רואה בעבודתו במוזיקה. מן, המוגדר כזמר ליטאי, סיפר על השאיפה להנגיש את החיות והאמת של תורת הבעל שם טוב לציבור הרחב, ונתן טיפים מרתקים לזמרים בתחילת דרכם.
לא מצליחים לצפות? נסו כאן
אבי מן שיתף בגילוי לב על השינוי המהותי שחל בחייו ובקריירה שלו בשלוש השנים האחרונות, מאז שהכיר את העולם החסידי לעומק. "הכרתי את העומק שבחסידות. התחלתי ללמוד חסידות והבנתי כמה שזה נותן חיות. הרגשתי שחסר לי חיות, אני יהודי, מקיים תורה ומצוות… אבל חיות חסר לי. וזו נקודה שככה גרמה לי הרבה יותר לרצות ולהכיר. זה גם מוציא ממני באמת הרבה חסידות, גם בווייב בשירה".
לדבריו, החיבור הזה מוציא ממנו חסידיות "בטבעי", והוא שואף להכיר את החסידות עוד ועוד. הוא ציין את החיבור המיוחד שלו לינוקא בשל השילוב בין חב"ד לברסלב שבתורתו, ואת העובדה שהוא גר בקהילת חב"ד באשדוד ולומד חסידות בחברותא עם הרב מנחם מנדל עמר, העומד מאחורי פרויקט ניגוני חב"ד אותנטיים בשם 'געגועים'.
"אני יכול להגיד לך שאני פוגש הרבה בחורים שהם צמאים לחיות הזאת, מעבר לקיים את המצוות… הם צמאים לחפש את החיות הזאת, את הנשמה הזאת, את השמחה האמיתית, שזה מה שאפשר למצוא את זה היום בחסידות," הבהיר מן. הוא אף שיתף כי זכה להיות השנה באומן בראש השנה, שם ראה את הצימאון לחיות שמאחד את כל המגזרים.
השליחות שמעל הבמה
מן רואה במוזיקה דרך לקרב את הדור הצעיר לגאולה, כשהוא מגיע לאירועים מתוך שליחות ולא רק מתוך מקצוע. "יש לי את הזכות דווקא מהמקום הזה, שאני כל הזמן ככה תמיד עושה התבודדות וחושב על זה, איך אני יכול יותר לעשות את זה ממקום כשר וטהור, באמת לבוא ולתת איזה… אני מרגיש שאנשים צמאים. הדור הזה צמא צמא, אנחנו ממש נמצאים רגע לפני הגאולה, והדור הזה צמא למשהו אמיתי… לא מצוות אנשים מלומדה," הדגיש מן.
"אנחנו לא עושים מוזיקה בשביל המוזיקה, בשביל השואו… אנחנו יהודים. אנחנו באנו לעולם בשביל לעבוד את השם. אנחנו עושים מוזיקה כי זה עוד דרך של עבודת השם," סיכם.
משורשי אבוחצירא ועד חזון מוזיקלי
מן חשף בראיון את שורשיו המשפחתיים, כנין וצאצא של רבי יעקב אבוחצירא, וציין כי הזקן שלו הוא נטו "קשור נטו לחסידות, שמשתדל להיות חסיד בדרך שלי". הוא אף שיתף כי הוא מקפיד להתפלל עם גרטל (חגורה חסידית). הוא סיפר כי סבא-רבא שלו, סידנא בבא חאקי, אחיו של הבבא סאלי, נודע במסירותו לשלום בית ושלום בין אנשים.
על ההשראה המוזיקלית שלו סיפר מן שגדל בעיקר על יעקב שוואקי ומקור ההשראה החסידי שלו כיום הוא אברהם פריד. "אני מאוד אוהב את ה… לא סתם לא נס ליחו, הוא בשליחות. רואים שהוא חסיד אמיתי, הוא באמת חסיד אמיתי… הוא כל-כולו שליח של הרבי," אמר מן על פריד.
טיפ לזמרים מתחילים
כשנשאל על דרכו בעולם המוזיקה, מן סיפר כי בתחילת הדרך, לפני 12 שנה, הופיע בחינם באירועים קטנים, כולל בריחה מסדר ג' בישיבה, רק כדי להיכנס לתחום ולצבור ניסיון.
"חד משמעית, להתנדב, מלא להתנדב לחולים, קודם כל, מעבר למצווה שיש בזה, אבל זה הרי יכול לתת גם הצלחה, אנשים מכירים אותך, אנשים רואים אותך. זה הפלטפורמה הכי מכובדת," יעץ מן לזמרים מתחילים. עוד הוסיף, כי לא כדאי לרדוף אחרי אמרגן, אלא "תעשה עבודות מהצד, עבודות אחרות… תגרום לאמרגן לרדוף אחריך".
חזון האלבום: "להנגיש את השיר הקדוש"
מן, שנשאל על תוכניות לאלבום, חשף כי הוא מתקשה למצוא לחנים שמתחברים אליו באמת, וכי אף התפלל על כך באומן. הוא שואף ליצור מוזיקה שתהיה "טהורה, חסידית אותנטית", אך עם עיבוד מודרני.
הוא השתמש במשל על בן המלך שהפך לתרנגול של רבי נחמן מברסלב, כדי להסביר את גישתו: "אתה רוצה לקחת בן אדם, להשמיע לו שיר קדוש, אל תביא לו עכשיו עיבוד של שנות… תנגיש את זה 20-25… קח אותם לשמה, ואז…". כלומר, להשתמש בעיבוד אלקטרוני עדכני כדי למשוך את הקהל, ואז להעביר להם תוכן אמיתי ואותנטי.
"אני מאוד רוצה את זה, זה מה שאמרתי לך, שאני, על הנקודה הזאת התפללתי בעיקר, שיגיע לי כאלה דברים… לשלב גם את הרגש וגם את ה-25 בעצם של היום," סיכם מן את חזונו.
הופעה מול 15 איש
לקראת סיום הראיון, מן סיפר על אירוע שהרגיש לו כשיא השליחות שלו: הופעה קטנה מול כ-15 אנשים, בהם בחורים חולים בכיסאות גלגלים, בערב יום כיפור.
"אני שעה שלמה שרתי שם, ונכנסתי לראש כאילו אני מופיע עם אלפים של אנשים… הרגשתי שם שזו השליחות שלי הכי גדולה. יותר מכל אירוע הכי גדול שתביא לי, דווקא במקום הזה נמדד, לדעתי, אומן… אני אחד שמבין מה השליחות שלו, שמשתדל להבין מה השליחות שלו," סיכם מן בהתרגשות.
מרדכי בן דוד משתף: “בכל שנה, כשאני מגיע למילים ‘וכל באי עולם’, ליבי רועד. כולנו עומדים לפני ה', כל נשמה ידועה ונספרת. אנו לוחשים את המילים שחודרות עד לנפש: מי יחיה ומי ימות, מי ירום ומי יישפל. ובתוך כל יראת הדין – יש גם רחמים. זו הזדמנות אמיתית לשוב ולהתחבר מחדש עם הקדוש ברוך הוא. לשיר את התפילה הזו מרגש אותי מעבר למילים. תקוותי היא שהשיר יעזור לכם לחוש את קרבת ה' ויעורר את כולנו לחיות עם יותר משמעות בשנה הקרובה. שנה טובה ומתוקה!”
לאחר תהודה רבה ברשת, וציפייה מהקהל, בוחר אלחנן להשיק את ממעמקים כסינגל ראשון בסדרה, שמציב אותו כקול מוזיקלי פורץ דרך, וככזה שמחזיר אל הבמה את המוזיקה האותנטית בטעם של פעם, בהפקה חדשנית עם סאונד עכשווי.
השנה הם חוזרים עם קומזיץ א-לייב – מהדורת אלול (המורחבת), גרסה מחודשת שמוסיפה כ־20 רצועות חדשות לרשימה המקורית. השילוב כולל קלאסיקות נוגעות כמו “מכניסי רחמים”, “כי לה׳ המלוכה”, לצד ניגוני חב״ד אהובים ויצירות עכשוויות – הכל נארג לרצף מוזיקלי זורם ומרגש.
מבחינת ברוך לוין, המטרה ברורה: להפוך את ימי אלול לימי התרוממות והזדמנות. עם קולו הרך והעמוק, אנרגיה של קומזיץ חי, ורשימה רחבה ומגוונת – האלבום הזה הוא פס־קול מושלם לכניסה לימים הנוראים מתוך חיבור והשראה.
את העיבוד וההפקה המוזיקלית יצרו אלי קליין ואיצי ברי, שהצליחו לשלב בין עומק נוסטלגי, לבין הפקה עדכנית ומוקפדת. לשיר מצורף קליפ מילים מיוחד שמלווה את הביצוע.
אחרי סבב ההופעות המצליח לאלבום הבכורה שלו – בן ארזה יוצא כעת לדרך חדשה עם סינגל טרי: “אני תפילה”. השיר מצטרף לרשימת היצירות הגדולות שלו, ובראשם הלהיט “לכו למים”, שהפך להמנון של תקופה. לא במקרה בחר דוד להגדיר את היצירה החדשה כ“תאום שנולד ל‘לכו למים’” – שני שירים שנובעים מאותו מעיין פנימי, אך כל אחד מהם מאיר זווית אחרת במסע האישי והאמוני.
'אני תפילה' הוא לא רק שיר אלול, הוא שיר על התחלות חדשות. אם זה הקמת בית או תהליך משמעותי אחר שאנחנו עוברים,
הוא נכתב על הרגע הזה – שעת הנעילה, כשפרק אחד ננעל ופרק חדש נפתח.
ברגע הזה של ציפייה והתרגשות גדולה, אי-ידיעה ואמונה עמוקה בטוב – כשהחיים עומדים מול עינינו, אנחנו לא רק מתפללים למעלה – אנחנו נהפכים לתפילה בעצמנו.
על ההפקה המוזיקלית חתומים הצמד אלי קליין ואיצי ברי, שעטפו את הלחן של בן ארזה בעיבוד עדין המשלב בין צלילים אקוסטיים לניחוחות אלקטרו-פופ מודרנים.
היצירה מלווה בקליפ מושקע ומרגש בבימויו והפקתו של הערשי סגל, עם מעטפת ויזואלית וארט מוקפד מבית מוטי נאה. הקליפ מציג את מסעו האישי של מענדי – בין חשבון הנפש ויעדי ערב ראש השנה תשפ"ה, לבין המטרות וההחלטות החדשות לשנת תשפ"ו. את המסע ממחישים פתקים עליהם כתובים היעדים והמטרות, אותם מענדי אוסף אחד־אחד בדרך.
מענדי כותב: “השיר הזה הוא קריאה פנימית שלי – לעמוד מול הקב״ה בתחושת אחריות, לבוא בגילוי לב ולומר: "הנני". זה לא רק שיר, זו נקודת פתיחה למסע האישי שלי בחודש אלול".
המילים מציירות משל חד וברור: כשכבשה אובדת, היא מחפשת את הרועה, אך לבסוף הרועה הוא זה שצריך לתת סימן ולבוא לקראתה. כך גם עם ישראל – "דיינע פארלוירנע שעפעלעך" – מבקש את הקב"ה שייתן סימן ויגאל את בניו מגלותם.
שיתוף הפעולה המיוחד הזה, הוא אבן דרך נוסף בקריירה של יוסי, שעובד על חומרים חדשים שיצאו בקרוב אי"ה.
האלבום מוקדש כולו לבני הישיבות האוחזים בעמודי העולם, מתוך רצון לתת כח בתקופה זו, כשהקרקע רועדת, והרוחות סוערות. ר' שמואל כמעיין המתגבר משלב בדרכו המיוחדת מעשים וזמירות, מחבר לבבות ומחיה ניצוצות שהולכים ונעלמים. "ארץ מרחקים" הוא אוסף נוסף מלחניו של ר' שמואל, חדשים גם ישנים, נוגעים ואהובים.
את האלבום הפיק מיכאל צי, ובו משתתפים טובי המעבדים: עמי כהן, אליה נתנאלי, דוד פינק, דייויד טויב, שמוליק ויינריך ואביה גרינברג.
במסגרת תוכנית מיוחדת של אתר "המחדש" לבין הזמנים, בהגשת הזמר יוסי רוטנר, הזמר והכוכב העולה סנדי דינקל, שהלהיט שלו 'אשרינו' חורך את המגזר, מגיע לאולפן ופותח את הקלפים. בראיון פתוח וכנה במיוחד, דינקל, מספר על עולם החתונות, על הרגעים שמאחורי הקלעים ועל החשיבות של להיות נאמן לאמת האמנותית שלך.
לא נפתח לכם? נסו כאן
דינקל פותח את השיחה בהצהרה ברורה: עבודת הזמר לא מתמצה בקול או במוזיקה. "הרגע הזה שהבנתי, שאתה כזמר לא בא למכור מוזיקה, לא בא למכור קול, אתה בא למכור אנרגיה, אתה בא למכור אווירה, אתה בא למכור חיבור," הוא אומר. "זה הרגע שהתחלתי להיות סנדי דינקל." הוא מתאר את המעבר מחשיבה טכנית של שירים ופלייליסטים לתפיסה עמוקה יותר, שבה המטרה היא לייצר חוויה. לדבריו, מכירת אנרגיה היא העבודה הקשה ביותר, שכן היא דורשת השקעה ומאמץ תמידי, הרבה מעבר לחיוך הנראה לעין בסרטונים.
יוסי רוטנר, המראיין, מסכים כי הקהל מחפש כיום את מעבר למוזיקה. "לפעמים אתה יכול לשמוע על כל מיני בחורים שמדברים, הזמר הזה פתאום תקופה שהוא פחות באנרגיה… כי באמת אנשים מחפשים את האנרגיה, את האווירה, את הסחף הזה," הוא אומר.
הדרך הארוכה אל הפרונט: מנגן במקלדת ועד זמר אולפנים
לפני שהפך לזמר מבוקש באירועים, דינקל עבר דרך ארוכה ומגוונת בעולם המוזיקה. הוא מספר שהחל לנגן כבר בגיל שמונה, וניגן באירועים החל מגיל 12. בגיל 16 עבר לשירה, לאחר שהבין שהנגינה לבדה טכנית מדי ולא מאפשרת לו להביא את עצמו לידי ביטוי מלא.
"היית במקהלת מלכות תקופה?" שואל רוטנר ודינקל מאשר ומציין שהיה בקול שני והשתתף בהקלטה של למעלה מ-120 סינגלים, בעיקר כזמר אולפנים, לפני שהתפרסם כזמר חתונות. הוא הדגיש את חשיבות הדרך, ההשקעה והלימוד שמאחורי הקלעים, ומדגיש כי פריצה של זמר אינה מתרחשת בן לילה. "זה 12-13 שנה עד שאתה מגיע לרגע הזה, שאתה לוקח מיקרופון," הוא אומר.
הסיפור שמאחורי הלהיט "אשרייני"?
השיר שהזניק את הקריירה של דינקל, "אשרייני" (אשרינו בעברית), הוא סיפור שלם של עבודת צוות וסיעתא דשמיא. דינקל חושף שהלחן נכתב על ידי בנצי שטיין, והוצע במקור למנדי וייס, אך לא יצא לבסוף. רק לאחר מכן הגיע השיר לידיו של דינקל שמדגיש כי השיר הפך ללהיט לא רק בזכות הלחן, אלא בזכות החיבור המיוחד שלו אליו. הוא מתייחס גם לתהליך המורכב של הפקת השיר, עם עיבודים, הקלטות מקהלה מרובות, ומעורבות של אנשי מקצוע רבים כמו אלי קליין ונפתלי משה שניצלר.
לצאת מהקופסה
הקליפ לשיר אשרינו בלט בנוף המוזיקה החסידית, ויצא מחוץ למסגרת המוכרת. דינקל מספר שהחליט לשבור מוסכמות ופנה למפיקים מהמגזר הכללי, שאינם רגילים לעבוד עם אמנים חרדים. "הבנתי שאני לא יכול להצליח… אם אני הולך לאנשים משלנו, אנחנו נשאר באותו מקום," הוא אומר. עבודה זו כללה התייחסות לבימוי, לכוריאוגרפיה, ולכל תנועה בקליפ. דינקל מציין כי העבודה עם הכוריאוגרף עוז מורד, תרמה רבות לתוצאה הסופית. "הדבר הכי חשוב… איך אתה הולך להופיע? מה אתה עושה בכל רגע" הוא מדגיש.
שאיפות, משפחה וטיפים לאמנים צעירים
"יש לי שאיפה אחת: שאני אהיה, אני אהנה," אומר דינקל. הוא מעדיף להתמקד בעשייה עצמה ובשליחות, ולא במעמד או ביוקרה. הוא מותח ביקורת על תופעת ההשוואות והתחרותיות בשוק המוזיקה, ומעודד אמנים צעירים להתמקד בדרך שלהם ולא להתעסק במה שאחרים עושים. "אל תדבר על אחרים, אל תתעסק עם אחרים, תמחוק מאנשי קשר שלך את כל האנשים… רק אמנים שאתה עובד איתם," הוא ממליץ.
לגבי שילוב חיי משפחה עם קריירת זמר, דינקל מודה שזה אינו פשוט. הוא חולק בכנות את הקושי בכך שאין לו זמן לילדיו ב"בין הזמנים", תקופה בה הוא עובד במרץ. "לילדים שלי אין אבא בבין הזמנים," הוא אומר בכאב, ומבקש מהציבור להבין את המחיר שמשלם האמן.
בסיום הראיון, דינקל מסכם בטיפ אחד מרכזי לאמנים צעירים: מקצועיות לפני הכל. הוא מדגיש כי אין מנוס מהשקעה בפיתוח קול ובמקצועיות, גם אם זה כרוך במאמץ רב. "תתמקצע… תהיה מי שאתה, ותביא את עצמך," הוא מסכם.
הוא מוכשר, הוא צעיר, והוא חלק מהמהפכה במוזיקה החסידית. רולי מנדלזון, המעבד והמנצח הצעיר, מביא לבמות ולחתונות רוח חדשה ומרעננת, אבל עכשיו הוא חושף גם את ההתחושות שמאחורי הקלעים. בשיחה גלויה עם יוסי רוטנר באולפן "המחדש", הוא פותח את הלב ומספר על הדרך, ההשראה והאנרגיה הבלתי נגמרת.
לא נפתח לכם? נסו כאן
מהגמרא לעולם המוזיקה
הקשר למוזיקה לא נולד אצל רולי במקרה. "זה משהו שגדלנו עליו בבית", הוא משתף. אביו, הרב יונה מנדלזון, מלמד נודע בבני ברק, שימש לו כמקור השראה ראשוני. "הוא מלמד פרק 'המפקיד' כבר 40 שנה, והיה לו דיסק של שירים על הגמרא". המוזיקה הייתה שזורה עמוק בחיי המשפחה, ואחותו ואחיו אף הם עוסקים בתחום. "מגיל צעיר, אני תמיד זוכר את עצמי מתעסק במוזיקה", הוא משחזר.
מהפכה על הבמה: חיבור בין שני עולמות
כשאנשי מוזיקה מדברים על השראה, הם בדרך כלל מצביעים על אמן אחד. אצל רולי זה שונה. "אין לי מישהו אחד להצביע עליו", הוא חושף. הוא שואב השראה מגדולי המוזיקה החסידית, אך גם מעולמות אחרים ומאמנים רבים. "אני לומד מכולם", הוא מסביר, ובסופו של דבר הופך את כל ההשפעות האלה לסגנון ייחודי וחדשני.
הייחודיות הזאת מתבטאת בשילוב יוצא דופן בין מוזיקת "לייב" חיה ואנרגטית לבין צלילים אלקטרוניים עכשוויים. "היום בחורים רוצים טרנסים ודרופים", אומר רולי, והוא החליט לא לוותר על אף עולם. במקום לבחור, הוא מציע את שניהם יחד. זה בדיוק מה שעשה בפרויקט המשותף שלו עם יוסי: מחרוזת מורכבת ומושקעת המשלבת נגנים אמיתיים כמו תופים, גיטרות וכלי נשיפה עם ביטים אלקטרוניים, ובכך הוא מביא בשורה של ממש למוזיקה החסידית של 2025.
מחיר ההצלחה, ההתמדה והתמיכה המשפחתית
ניהול תזמורת והופעות כמעט כל ערב דורשים אנרגיות בלתי נגמרות. לדברי רולי, "כל ערב זה סיפור מחדש". הריגוש לא נעלם, והוא מגיע לכל אירוע עם תשוקה ואהבה. "זה לא סתם לבוא לעבודה, זה לקבל אנרגיה ולהיכנס להשראה", הוא מסביר.
לצד הלהבות על הבמה, הוא מתמודד עם אתגרים כמו אורגן שקורס באמצע הופעה, אך גם עם התמודדויות יומיומיות יותר כמו שילוב בין קריירה תובענית לחיי משפחה. "זה לא דבר קל", הוא מודה, ומייחס את הצלחתו לגב החזק שנותנת לו אשתו. "היא מאפשרת, נותנת, ומחזקת", הוא אומר בהערכה, ומציין שהתמיכה של המשפחה היא הסוד להכל.
למי ששואף להצליח בתחום, רולי מנדלזון נותן טיפ פשוט אך חזק: התמדה. הוא מסביר שיש הבדל בין השקעה, שנותנת תוצאה מיידית, לבין התמדה, שהיא תהליך יומיומי ומתמשך. "אם אתה לא תפעל, אם אתה לא תרים את עצמך, אף אחד לא ירים אותך", הוא מסכם. הוא מאמין שה"המראה" הראשונית חייבת לבוא מהאמן עצמו, ורק אחר כך מגיע תפקידו של המנהל האישי.
ואולם בחלוף השנים, פרץ ריקוד הקאדאטשקע למעגלי המשמחים והיה לסמל הריקוד והשמחה בכל רחבת ריקודים תוססת. אין רחבה ללא עשרות רקדני קאדאטשקע שמהווים את ליבת החתונה או כל שמחה יהודית אשר תהיה.
לקראת ימי בין הזמנים מגישים מקהלת 'מלכות' ואושי לנדסמן את הפרק השלישי בסדרת 'אין בני ברק', אחר מחרוזת הריקודים הראשונה של הפרק הראשון ומחרוזת קבלת הפנים של הפרק השני, כשהפרק הנוכחי יוצא לאור בסימן 'קאדאטשקע', כאשר הוא טומן בחובו מחרוזת של להיטי הריקוד האותנטיים התוססים ביותר של כל השנים. להיטים חדשים שזה עתה ראו אור לצד נעימות נוסטלגיות מהארכיון, אותם מבצעים גדולי זמרי החתונות של המגזר בהרמוניה מושלמת.
משתתפים בפרויקט הפעם אבריימי לונגר, מנדי וייס, מוישי ולס, יוסלה קרישבסקי, חיים פולק, יואלי קליין, אלי וייס, מוטי גולדמן, אהרלה סאמט, אושי פרוש, יוסל לייפער ויואלי דווידוביץ.
ושוב הגו את הקונספט פנחס ביכלר שכמובן גם עיבד קולית, ואושי לנדסמן שאמון על האסטרטגיה והביצוע, והעיבוד המוזיקלי יחד עם אחיו הצעיר נפתלי לנדסמן – חבר מקהלת 'מלכות'.
במסגרת תוכנית מיוחדת של אתר "המחדש" לבין הזמנים, בהגשת הזמר יוסי רוטנר, המעבד והמוזיקאי ישראל סוסנה, בנו של ארמונד (עמרם) סוסנה ז"ל, חושף כיצד נחשף למוזיקה, מספר על שיתוף הפעולה הראשון עם מרדכי בן דוד, ונותן טיפים למוזיקאים בתחילת דרכם.
לא נפתח לכם? נסו כאן
הילדות בבית אבא
את התשוקה למוזיקה, מספר סוסנה, הוא ינק מהבית. אביו, ארמונד (עמרם) סוסנה ז"ל, היה זמר שהופיע במשך שנים. "אבא שלי פתח נישה חדשה בארץ לשילוב של מוזיקה חסידית ומזרחית, והיה פופולרי מאוד בצפון הרחוק ובדרום הרחוק. הוא היה יוצא לאירועים מוקדם בצהריים וחוזר לפנות בוקר, עבודה אינטנסיבית מאוד", הוא מציין. סוסנה מספר כי אמו הייתה זו שדחפה אותו למוזיקה: "היא שלחה אותי לשיעורים וקנתה לי את האורגן הכי טוב כשהייתי בישיבה, כי רצתה להבטיח לי דרך מקצועית".
המפגש הראשון עם מרדכי בן דוד ו"הדרך הארוכה"
סוסנה חושף את סיפור תחילת הקריירה הלא שגרתית שלו. עוד לפני שהחל לעבוד בארץ, התבקש ללוות בפסח נופש בחו"ל עם זמר גדול. הוא גילה כי מדובר במרדכי בן דוד, ושקד כמעט חודש על תכנות האורגן כדי להתאים לשיריו. הוא מתאר את המפגש הראשון כ"מלחיץ" אך מוסיף ששיתוף הפעולה היה מוצלח ו"מדהים". לדבריו, מוזיקאים ותיקים כמו עמירן דביר וישי לפידות מצליחים לשמר את מעמדם כי הם עשו "דרך ארוכה" והמציאו את עצמם מחדש שוב ושוב בעידן המדיה המהירה.
"שירו שיר": עבודת קודש
סוסנה מתייחס לפרויקט המצליח שלו "שירו שיר". הוא חושף את הסיפור של הפרויקט שהחל מניסיון מאתגר בחיפה, כשהקהל "סבל" בו כי לא ידע כיצד לנתב את האנרגיות. אך לאחר מכן, בפעם השנייה, בישיבת "שערי תלמוד" (עם השיר "אהבת תורה"), הכל התחבר, והפרויקט הפך ללהיט. סוסנה מפרט כיצד התהליך עובד: החל מבניית הפלייבק והקולות, דרך הקלטת הקהל באולם, ועד עבודה ממושכת של מיקס ועריכות באולפן. הוא מדגיש שבעיבודים שלו הוא משלב גם את "הזיופים" והטבעיות של הקהל, מה שנותן לשירים "נגיעות אותנטיות".
שילוב קריירה ומשפחה: זמן איכות
סוסנה מדבר בכנות על האתגר שבהתמודדות עם חיים כאיש במה ואיש משפחה. "הכול תלוי בזמן שאתה בבית", הוא מסביר. "לא מבחינת כמות הזמן, אלא מבחינת איכות הזמן". לדבריו, חשוב להניח את הטלפון בצד ולנצל את הזמן שבו נמצאים עם הילדים. הוא מציין שאהבתו לחתונות אינה פוחתת, אך מוסיף שהוא מוצא סיפוק רב גם בהופעות, שהן מסודרות ויצירתיות יותר.
טיפים למוזיקאים מתחילים
למוזיקאים שרק מתחילים את דרכם, יש לסוסנה עצה אחת: "תתחילו". הוא מסביר שצריך ליצור, לשווק את עצמך ולעלות על הבמה בכל הזדמנות. "אין לכם כסף להשקיע? תעשו את מה שאתם יכולים", הוא אומר, ומספר כי גם את הסטים המצליחים שלו הוא התחיל להקליט מסטריאו פשוט מאירועים. הוא מסיים בבשורה למאזינים כי הוא עובד כעת על סט חדש ומדהים שיצא בקרוב.
במסגרת תוכנית מיוחדת של אתר "המחדש" לבין הזמנים, בהגשת הזמר יוסי רוטנר, התארחו הצמד המוזיקלי אבי ריימי ויאיר בודנר לשיחה כנה על דרכם המשותפת והאישית בתעשיית המוזיקה היהודית. השניים, שכל אחד מהם מנהל קריירה עשירה ומצליחה בתחומו, חברו יחד ליצירת פרויקטים מוזיקליים פופולריים, כשהבולט שבהם הוא "ממתק לשבת".
לא נפתח לכם? נסו כאן
מחלום ילדות לפרויקט משותף
החיבור בין ריימי ובודנר, שנמשך כבר כשמונה שנים, החל באופן ספוננטני. יאיר מספר שפגש את אבי דרך חבר משותף. "יום אחד פשוט דפקתי לו על הדלת ואמרתי לו 'בוא ננגן'", הוא נזכר. המפגשים המוזיקליים האלה הובילו ליצירת פרויקט "ממתק לשבת", שהתחיל כסרטונים קצרים שהועלו לרשתות החברתיות וזכו לתגובות נלהבות. כשמנהלם, יוסי פרנקל, זיהה את הפוטנציאל, הוא החליט להפוך את הפינה הקטנה למותג מוזיקלי, שמושך אליו היום זמרים מפורסמים שמעוניינים לקחת בו חלק.
הרקע המוזיקלי של שניהם מתאפיין בסיפור דומה: שניהם חלמו בילדותם להיות מתופפים, אך בשל נסיבות שונות נאלצו לוותר על החלום והחלו לנגן על קלידים באופן עצמאי. יאיר למד לנגן משמיעה בלבד, ואבי קיבל את הצעת הנגינה הראשונה שלו באירוע אירוסין, תמורת סכום סמלי. עם השנים, אבי עבר להתמקד באולפן ובעיבודים, בעוד יאיר ממשיך להופיע על במות שונות. שניהם מדגישים את חשיבות החיבור האישי עם האמנים, וכי הם לא מוכנים לעבוד עם כל אחד, שכן מוזיקה היא עניין של נשמה ורגש.
רגעים מיוחדים וסיפורים מביכים
הצמד חלק עם הצופים כמה רגעים מרגשים ומשעשעים מהקריירה. אבי סיפר על שני אירועים בהם זכה לנגן בנוכחות הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, רגעים שהותירו בו חותם עמוק. ונזכר בפעם בה מחק בטעות פרויקט של עבודה של זמר מפורסם, וכיצד מצא דרך יצירתית לפתור את הבעיה מבלי להודות בטעות.
בצד המביך, יאיר שיתף סיפור על סבא באחד האירועים, שצעק עליו בגלל עוצמת המוזיקה, והבהיר כי אין על כך מחילה ביום כיפור. אבי סיפר על מקרה באולפן בו נתקל בחתן שלא ידע לשיר ולו בסיסית, ונאלץ לוותר על הקלטת השיר שלו.
איזון ושאיפות לעתיד
שני האמנים מדברים בפתיחות על האתגר שבשילוב קריירה תובענית עם חיי משפחה. שניהם מסכימים שמשפחה היא בראש סדר העדיפויות, ומקפידים להשקיע במשפחה. הם מאמינים שלא כמות הזמן קובעת, אלא איכותו.
כשנשאלו על שאיפותיהם לעתיד, שניהם מביעים רצון להמשיך ליצור מוזיקה טובה, ולגלות בעצמם כישרונות נוספים. כשאנו שואלים אותם במה היו עוסקים אם לא במוזיקה, שניהם משיבים פה אחד שהיו עוסקים באוכל ובבישול.
