המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, הגיש היום לשר המשפטים את המלצות הצוות שהוקם לבחינת השלכות משבר הקורונה על התקשרויות חוזיות.
הצוות מצא שמשבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי והוא יצר נסיבות חריגות, שפגעו מהותית באפשרות לקיום החוזה כפי שהוסכם עליו – אך אין בכך כדי לאפשר לצדדים לחוזה להתנער מחיוביהם החוזיים. עליהם לעשות כל מאמץ להמשיך ולקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו.
הצוות הגיע למסקנה כי הדין הקיים מחייב למעשה קיום מו"מ מחודש בנסיבות אלה, וכי נוכח חוסר הוודאות הרבה באשר לתוצאה המשפטית שאליה יגיע בית המשפט במקרה של סכסוך בין הצדדים, הגעה להסכמות מחודשות היא הפתרון הטוב ביותר עבורם.
הוא ממליץ לצדדים לנהל משא ומתן בתום לב כדי להתאים חוזים שיישומם נתקל בקשיים בגלל נגיף הקורונה לנסיבות שהשתנו. בכלל זה, עליהם לפעול לקיום החוזה בקירוב, להשעות את חיוביו, או, אם קיום החוזה איננו אפשרי או איננו מעשי, לפעול לסיום ההתקשרות בדרך של פשרה.
"קיים חוסר בהירות רב בשאלה מה תהיה התוצאה המשפטית בכל מקרה ומקרה שיעסוק בשיבוש האפשרות לבצע את החוזה נוכח משבר הקורונה", נכתב בדו"ח, "אף שבדיני החוזים הכלליים קיימים ערוצים נוספים לטיפול בנסיבות המשבשות את ביצוע החוזה במתכונתו המקורית, אין בכוחם של ערוצים אלה להעמיד תשתית משפטית ודאית, ברורה, כוללת, עקבית, אחידה ושיטתית לטיפול במצב שנוצר עקב משבר הקורונה. ההכרעות השיפוטיות השונות עשויות להיות סותרות, הן עקב התבססותן על דוקטרינות שונות והן נוכח ריבוי גישות של שופטים לגבי אותן דוקטרינות והיקף התפרשותן".- פרסומת –
עוד ממליץ הצוות לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים בתחום המופעים, אולמות האירועים וגני הילדים הפרטיים (ובכוונתו לקדם הוראות חקיקה שיאמצו את ההסדרים) ומנגד לא להתערב בחקיקה בשווקים מורכבים כדוגמת שוק השכירות העסקית.
את הצוות הבין-משרדי ניהלה ראש אשכול משפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, עו"ד רני נויבואר, וחברים בו נציגים ממשרדי האוצר והכלכלה, הפרקליטות, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
לעניין מופעי תרבות – הצוות קובע כי על המפיקים לתת לבעלי הכרטיסים כרטיס חלופי במקום הכרטיס למופע שבוטל, הניתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים. בתום התקופה האמורה, יינתן זיכוי כספי, ככל שהכרטיס לא מומש.- פרסומת –
לעניין אולמות אירועים – על הצדדים לפעול לקיום האירוע במתכונת חלופית, תוך התאמתו לנסיבות החדשות. בנוגע לאירועים שלא ניתן היה לקיים אותם עקב המגבלה – אירועים שנקבעו עד 14 ביוני או אירועים שנקבעו לתאריכים אחרים שבהם הוטלו מגבלות שלא מאפשרות את קיום האירוע – לאחר סיום המגבלות, ואם הצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום בשיעור של 10% מעלות האירוע עד לגובה של 10,000 שקל. בנוגע לאירועים שניתן לקיימם אך לא במתכונת המקורית (מספר משתתפים נמוך יותר מהמוסכם) – ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום של 15% מעלות האירוע ועד 15 אלף שקל;
עם פרסום הדו"ח הוחלט על הטלת מגבלות נוקשות על קיום אירועים (עד 50 איש), באופן שאינו מאפשר למעשה את קיומם. ואולם, נכתב כי אין בדבר כדי לשנות מעיקרי המתווה המוצע. הצוות מצא, כי על אף הקושי הגדול הנטען של בעלי האולמות, בין היתר, נוכח עלויות ההוצאות השוטפות הגבוהות, אין הצדקה משפטית להטלת הוצאות אלה על הלקוחות, ויש למצוא פתרון אחר למצוקת בעלי האולמות בעניין.
לעניין גני ילדים הצוות מציע נוסחה לחישוב, תוך התחשבות במספר הימים שבהם הגנים לא פעלו בגין הקורונה, בחגים ובחופשים, וככל הנדרש, גנים ישיבו ימי פעילות או כספים בגין תקופה שבה הגן לא פעל.
בנוגע לחודש מארס שבו הגן לא פעל במשך 15 ימים, יקוזזו 10 ימים בגין חופשת פסח ויום העצמאות (שהיו בהמשך), כך שהנהלות הגן יחזירו עלות של חמישה ימים (או יחזירו חמישה ימים באוגוסט). ככל שנגבו כספים מההורים בגין אפריל, הם יושבו במלואם.
לגבי הימים בחודש מאי שבהם עדיין לא חזרו לגנים, ככל שנגבה שכר לימוד בגין מלוא החודש, על הנהלות הגנים להשיב כספים בגין שבעה ימי עבודה. ניתן בהסכמת ההורים להשיב ימי עבודה אלה כימי לימודים בשארית חודש אוגוסט.
עוד מציינים בצוות כי ניתן להגיע להסדרים אחרים המבוססים על אותם עקרונות. כך למשל, גן יכול להחליט שלא לגבות עבור חודש מאי במקום אפריל.
הצוות ממליץ כי ההסדרים הפרטניים לא יחולו על צדדים שהגיעו לפשרות מוסכמות לאחר פרוץ משבר הקורונה.
בנוסף, הצוות ממליץ כי לשר המשפטים תינתן סמכות לקבוע הסדרים פרטניים נוספים ככל שמוצדק ואפשרי לעשות כן, נוכח נזקים שעלולים להיגרם בשל ה"גל השני" וביחס לשווקים שנדרשים להסדרה כאמור.
עו"ד רני נויבואר מסרה: "ניתוח המצב המשפטי המורכב אינו מקנה ודאות משפטית ביחס לרבים מהמקרים, ונראה כי בסיטואציה שבה לאף צד לחוזה אין ביטחון כי ינצח בביהמ"ש, מתווה הפעולה הנכון, שגם מעוגן בעיקרון תום-הלב, מחייב את הצדדים להגיע להסכמות. בנוסף, ביחס לענפים שבהם זיהינו מצוקה מיוחדת, או ענפים שניתן להחיל עליהם הסדרים פשוטים יחסית, והוגנים, שמעוגנים גם בדין הקיים, נבקש לקדם חקיקה שתקבע הסדר ודאי והוגן. הצוות סבור כי מכלול ההמלצות יאפשר למתן את השפעת הקורונה על החוזים, ובכך, יאפשר את המשך ההתנהלות העסקית והחוזית, תוך צמצום השפעות הקורונה".
את הדו"ח כתבו וערכו ד"ר אפי צמח וליאת שטרק מהמחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה.
גרף קורונה לעומת שפעת בקנדה
