מיקום כתבה: עניין לציבור

מאחורי הקלעים של ההנהגה החרדית: בעוד רבבות בני ישראל משחרים לפתחם של מנהיגי הדור שליט"א, לקבלת עצה וברכה, נמצאים אנשי הסוד דווקא הרחק מאור הזרקורים. אלו הם המשמשים, הנכדים והחברותות המהווים את הציר המרכזי המנווט את סדר יומם הצפוף של מרנן ורבנן ואת כלל ההכרעות הציבוריות.

בחודשים האחרונים, 'המחדש' התחקה אחר המנגנון המדויק והמסור שמאחורי כל "חצר": החל מהחברותא הקבועה בשעות הבוקר, דרך הנהגים הוותיקים המכירים כל סוד, ועד לנכדים המנהלים את הקשרים הפוליטיים והציבוריים הכבדי משקל.

מנהיג היהדות החרדית: בית מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט״א

במעונו ברחוב הרב שר 15, שהפך כבר לשם דבר ממש, נושא מרן מנהיג הדור הגאון רבי דב לנדו שליט״א את משא הדור על כתפיו. לכאן מתנקזות כל השאלות, ההכרעות, הדיונים והדילמות הציבוריות, ומכאן יוצאות הכרעות המנווטות את דרכה של היהדות החרדית כולה.

יום־יום מגיעים לביתו רבבות מבני ישראל, לברכה ולעצה, לשאלות הלכתיות וציבוריות, לעניינים אישיים וציבוריים. ביתו של ראש הישיבה הוא אבן שואבת לכל הציבור החרדי. באופן חריג, חצרו של הרב איננה "חצר" במובן המקובל, אלא מקום תורה טהור, המורכב בעיקר מתלמידיו הוותיקים של הרב אלו שמתחממים לאורו זה עשרות שנים.

למשלוח תיעודים ועדכונים מהנעשה בחצרות הקודש והיכלי הישיבות: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

בית מנהיג הדור

בית ראש הישיבה מתנהל כביתו של מנהיג כלל ישראל, ואליו מגיעים נציגים מכל חלקי הציבור החרדי ליטאים, חסידים, ספרדים, ואף מן הקבוצות הקיצוניות ביותר. עם כולם מקיים ראש הישיבה קשר רצוף של הנהגה ודאגה לצורכי הכלל.

המשמשים בקודש

ראש הישיבה מקפיד כי כל ענייני הבית יתנהלו אך ורק על ידי בני המשפחה הקרובים. נכדיו, הרב מנחם לנדו ר"מ בישיבה קטנה סלבודקה, והרב טוביה לנדו ראש הקיבוץ בישיבה הגדולה כתר תורה טלז סטון, חולקים ביניהם את ניהול הבית כולו: החל מסדר יומו של ראש הישיבה, קבלת הקהל והתקשורת עם הציבור והמוסדות, ועד לקשרים הפוליטיים עם כל הסיעות החרדיות.

תחתיהם פועלים גבאים נוספים המסייעים בניהול הטכני של הבית ובסדרי קבלת הקהל: הרב יצחק מלול, הרב יעקב וינפלד, הרב אי"ש רוטנברג, הרב ישראל כהן והרב שלמה מילר.

לראש הישיבה אין נהג קבוע, מספר נהגים נרתמים לשירות לפי הצורך, ובהם הרב בצלאל בלום, הרב יצחק מלול, הרב איצ'ה רונגרטן והרב משה רוזנטל. סדר יומו של מרן מתנהל באופן עצמאי ומדויק, כשהכול מתוזמן לפי סדרי לימודו הקבועים.

סדרי לימודו של מרן מסודרים לאורך כל היום. בשעות הבוקר הוא לומד עם תלמידים נבחרים מישיבת סלבודקה, שנבחרו על ידו בקפידה. בשעות אחר הצהריים לומד מרן עם הרה"ג רבי דב לנגברג, עמו הוא מכין את השיעור היומי הנמסר למחרת בישיבה. בערבים לומד לסירוגין עם הרה"ג רבי משה חיים אולמן ועם הרב דוד חדש, עמו הוא עורך את קונטרסי אהלי התורה היוצאים מדי שבוע.

בני משפחתו ונכדיו של ראש הישיבה מעורבים בכל ענייני הבית והציבור. דמות מרכזית ובולטת במיוחד היא בנו חביבו של ראש הישיבה, הרה"ג רבי יוסי לנדו, הנושא באחריות כוללת ומפקח על ענייני הבית.

נכדו של ראש הישיבה, הרב טוביה לנדו, משמש כקשר הישיר עם חברי הכנסת ואישי הציבור, ומעביר לפני ראש הישיבה את השאלות והנושאים הכבדי משקל. לצד זאת, דמות דומיננטית נוספת בבית היא הרב דוד שפירא, נכדו של מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק"ל, אשר מרן נוהג להיוועץ עמו תדיר בעניינים ציבוריים, בזכות ניסיונו הרב ורוחב דעתו.

דוברות ותקשורת

לבית הרב אין דובר רשמי, אך דבריו לציבור נמסרים מעת לעת באמצעות מכתבים רשמיים המתפרסמים בעיתון יתד נאמן, המשמש ביטאון לדעת תורה.

קבלת קהל

קבלת הקהל בבית מרן מתקיימת בשעות הערב, כדי שלא לפגוע בסדרי לימודו. על תיאום קבלת הקהל מופקדים הרב יצחק מלול והרב שלמה מילר, הדואגים לסדר ולסינון הפניות הרבות המגיעות מדי יום.

הבית שברחוב הרב שר: מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט״א

ביתו של הרב פתוח לכל, כמובן לא לאורך כל היום, אז מרן שליט"א עסוק בעיקר בלימוד עצמי או בחברותא ובמסירת שיעורים בישיבה. קבלת קהל מתקיימת לרוב בשעות הצהריים. לא צריך פרוטקציה או קשרים כדי לבוא ולקבל דעת תורה צרופה.

המונים עולים מדי יום לקבל עצה ותבונה בנושאי חינוך, שידוכים, עסקים, רפואה ועוד. חברי הכנסת ועסקנים עולים כדי לקבל הכרעות פוליטיות. המשב"קים והגבאים מנווטים את ההמונים ואת התורים העמוסים. מכיוון שמרן שליט"א מקבל קהל רק כשעה וחצי ביום, מטבע הדברים התורים נקבעים לשבוע או שבועיים קדימה.

הגבאי הראשי של מרן שליט"א הוא הרב מנחם דויטש שנחשב למקורב מאוד למרן ומשמש בתפקיד כבר מספר שנים. דויטש מופקד על סדר יומו של הרב ועל קבלת הקהל. תחתיו מכהנים עוד מספר גבאים בהם הרב בני פוזן, הרב אבא גריינמן ועוד. הם מסייעים לרב דויטש בקבלת קהל, ומחליפים אותו בעת הצורך באירועים וכנסים בהם משתתף מרן. הנהג הוותיק הוא הרב שמואל בלום לצדו מספר נהגים מחליפים בעת הצורך.

מי שאחראי על כל מה שקשור לרב, כולל הקשר עם גדולי ישראל והפגישות ביניהם כולל תיאומי עמדות בין הרבנים והמנהיגים הוא בנו של ראש הישיבה הגאון רבי אהרן הירש מרבני ישיבת סלבודקה, שכבר נודע ככתובת אליה חושקים להגיע כל שועי עולם. רבי אהרן מקצר בדיבור, ומעביר כל פניה שמגיעה אליו לאביו מרן שליט"א, שקבל את ההכרעה הציבורית כיצד לנהוג.

דמות דומיננטית בולטת הוא הרב מרדכי זאב הירש, בנו של רבי אהרן, ונכדו של מרן שליט"א. הוא מקורב מאוד לסבו, שסומך עליו בנושאים רבים. הוא מנהל את ענייני הבית מטעם אביו וסבו, וכן אחראי על האירועים בהם משתתף סבו, ולפעמים מתלווה אליו בעצמו לפי הצורך.

הקשר עם הפוליטיקאים מתנהל בעיקר באמצעות הגבאי הרב דויטש והנכד הרב הירש שמתאמים את ביקורי הח"כים ומעבירים לראש הישיבה את השיחות מהפוליטיקאים שדורשים את הכרעתו.

את התכנים התורנים כמו שיחות שיעורים ודברי השקפה שיוצאים ממעונו של הרב, עורך וכותב הרב שמואל חדש מרבני מכון עוז והדר (העורך הראשי של מתיבתא) ומקורבו של מרן.

על הדוברות לתקשורת, כאשר הדבר נצרך מטבע הדברים, אחראי איש התקשורת יצחק פלדמן ששימש כחברותא של מרן שליט"א.

ביתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א

ביתו של מרן ראש הישיבה מתנהלת בצניעות ובפשטות רבה, אך מאחורי הקלעים פועלים אנשים מסורים ונאמנים, שכל אחד מהם תורם בדרכו לשגרת יומו של זקן ראשי הישיבות.

הדמות המרכזית בבית היא הרב יחיאל קרפל, המשמש זה למעלה מעשרים שנה כנהגו הצמוד ואיש סודו של ראש הישיבה. תחילת דרכו הייתה כאברך מן המניין בישיבת רשב"י, בית מדרשו של ראש הישיבה, שם הפציר להתלוות אליו בנסיעות שונות. באותן שנים העדיף ראש הישיבה לצעוד רגלית מביתו לישיבה, אולם עם חלוף השנים, הפך ר' יחיאל לנהגו הקבוע, ומשם הדרך להיותו נאמן ביתו הייתה קצרה.

ר' יחיאל ידוע כאיש סוד, שבולט בשתיקתו ובנאמנותו. שליחויות עדינות ועניינים רגישים נמסרים לידיו, והוא מעולם לא גילה דבר. מקורבים מציינים כי תכונה זו, שמירת הלשון, היא שהקנתה לו את אמונו המלא של ראש הישיבה אשר בעצמו מקדש הדיבור ושומר לשונו בקפדנות. מסירותו יוצאת הדופן ניכרת בכל פרט, גדול כקטן, בחצרו של ראש הישיבה.

לצד הרב קרפל פועל גם הנכד הרב אברהם (אברימי) ברגמן, המלווה את סבו הגדול קרוב לעשרים וחמש שנה. במשך תקופה ארוכה לא שהה בקביעות בבית סבו, אלא היה מקפיד על קשר טלפוני רציף וביקורים תכופים, בהתאם לדרישת ראש הישיבה שלא יבטל את לימודיו בכולל. פעילותו ניכרה בעיקר מאחורי הקלעים, שם ניווט את ענייני הבית בתבונה רבה.

ר' אברימי משמש כאיש סודו הקרוב של סבו, וכל יציאה לאירוע או חתימה על מכתב עוברת דרכו. מארגני אירועים מעידים כי דאגתו היחידה היא שלוות סבו, והוא נוקט בכל צעד כדי למנוע ממנו טירחה מיותרת. בשנים האחרונות נזקפת לזכותו גם ההוצאה לאור של כתבי תורתו של סבו הגדול.

סדרי קבלת הקהל

במשך שנים רבות לא נקבעו שעות מסודרות לקבלת קהל. כל מי שחפץ לפגוש את ראש הישיבה היה נכנס אל ביתו או לחדרו בישיבה, ואף הטלפונים נענו על ידו בעצמו. ראש הישיבה הסביר אז כי כל אדם מרגיש ששאלתו היא בגדר פיקוח נפש, ולכן אין אפשרות לדחותו. רק בשנים האחרונות, לנוכח זרם הפונים, נקבעו שעות קבלה מסודרות, תחילה בצהריים ולאחר מכן גם בשעות אחר הצהריים.

מי שמכוון את סדרי הקבלה הוא בנו, הרה"ג רבי חיים ברגמן, ששוהה רוב שעות היממה בבית אביו, כולל שבתות וחגים. במסירות רבה הוא דואג להכניס את המוני בית ישראל לעצה ולברכה, תוך שמירה על סדר וזמני מנוחה.

האיש למשימות מיוחדות

בבית ראש הישיבה אין איש קבוע למשימות מיוחדות. יודעי דבר מספרים כי ראש הישיבה נוהג להטיל שליחויות רגישות דווקא על אנשים בלתי צפויים, מתוך מגמה מודעת. לצד זאת, ידוע כי הגאון רבי חננאל לוי, מרבני ישיבת בית שמעיה ובנו של הגאון רבי אריה לוי חבר מועצת גה"ת נבחר פעמים רבות לשליחויות שונות וחשובות. הוא מלווה את ראש הישיבה לאירועים מיוחדים, ומסרב לחשוף דבר מכל שליחויותיו, מתוך דבקות בשתיקה ובנאמנות.

החברותות

לאורך שנים רבות למד ראש הישיבה לבדו שעות ארוכות מדי יום, כשהוא משתף לעיתים את מסקנותיו עם בנו הגדול, הגאון רבי בן ציון. בשנים האחרונות לומד ראש הישיבה בחברותא עם נכדו הרב יונה זאב ברגמן, מחשובי האברכים בכולל בית יהודה, שמגיע מדי יום בצהריים וגם בשבתות וחגים.

חברותא נוספת, הוא נכדו הרב הגאון רבי מרדכי יוסף ברגמן, ראש כולל "כנסת ישראל" במבשרת ציון, לו יש קביעות עם סבו הגדול כמידי שבוע, בין היתר הוטלה עליו האחריות לעבור על חידושי תורה הנמסרים על ידי ראש הישיבה, לפני פרסומם ברבים. כמו כן כמדי שבוע יוצא עלון "דרכי אורה", שבו מתפרסמים מד"ת של ראש הישיבה, עליהם עובר להגהה סופית נכדו הגדול.

ראש הישיבה ממעט לשתף אחרים בהחלטות הנוגעות לסדר יומה של היהדות החרדית, אולם כאשר הוא מבקש לשוחח על נושא ציבורי חשוב, הוא מזמן אליו את בנו הגדול הגאון רבי בן ציון ראש כולל רשב"י. לעיתים אף מתייעץ ראש הישיבה באופן אישי עם אחד מגדולי ראשי הישיבות, בעיקר בשיחות טלפוניות ישירות.

באופן טבעי, הקשר הדוק במיוחד עם נציגי "דגל התורה". הח"כים של התנועה פוקדים את בית ראש הישיבה לפי הצורך, ובפרט ח"כ משה גפני, שמרן הרב שך זצוק"ל מינהו עוד בחייו. מקורבים מספרים כי בשל כך ראש הישיבה סומך על שיקול דעתו בנושאים רבים, והוא נוהג להגיע גם בביקורים דיסקרטיים. בנוסף, קיימים קשרים ושיתופי פעולה עם נציגי אגודת ישראל, ובעיקר עם נציגי הסיעה המרכזית גור, על רקע סוגיית גיוס בני הישיבות שבה נוקט ראש הישיבה קו תקיף ובלתי מתפשר.

לבית ראש הישיבה אין דובר רשמי, וגם לא קבוצות עדכונים. המידע היוצא ממעונו מועבר לכלי התקשורת באמצעות כתובת מייל ייעודית, והיא משמשת כצינור הרשמי והיחיד.

בית מרן הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט״א

הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט״א, מלבד גדלותו בתורה ובכח פסיקתו שהתקבל בעולם ההלכה למעלה מיובל שנים, נחשב כיום לזקן הפוסקים ושריד לדור הקודם. כבר לפני עשרות שנים נטל חלק לצד מרנן הגרי״ש אלישיב והגר״ש וואזנר זצוק״ל בהכרעות הלכתיות מרכזיות, ובעשור האחרון נותר כמעט לבדו מהדור ההוא ומכריע בשאלות הציבוריות הגדולות שעל סדר היום.

לביתו שברחוב עונג שבת בירושלים נוהרים מדי יום רבים לבקש עצה וברכה בשעות קבלת הקהל שלאחר תפילת שחרית. מאז הסתלקותו של מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצוק״ל, הפך ביתו של מרן פוסק הדור למוקד עלייה לרגל עבור המוני בית ישראל המבקשים ישועה ורחמים.

סדר יומו של הרב

יומו של הרב עמוס בלימוד תורה ושיעורים. הרב מוסר ארבעה שיעורים קבועים מדי שבוע, שלושה מהם לתלמידי ישיבתו ורשת הכוללים תשובות והנהגות, ושיעור נוסף בערב שבת לתושבי חו״ל, הנמסר באנגלית. ביום ראשון נמסר השיעור לתלמידי כולל תשובות והנהגות סניף גאולה, ביום שלישי שיעור כללי בהיכל ישיבתו בבית שמש, וביום חמישי שיעור נוסף לסניף הר נוף. ביום שישי בצהריים מוסר הרב את השיעור באנגלית.

פרט מעניין הוא כי על אף שמרבית שיעוריו נמסרים בביתו, את השיעור הכללי בישיבתו בבית שמש מוסר הרב בעצמו במקום. לשם כך נוסע ברכבו המפורסם ה"ספרינטר" ששימש בעבר את מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצוק״ל. מחזה מרגש בעת הגעתו לישיבה: כך שלמרות חולשתו, נעמד הרב על רגליו וצועד לבדו מרכבו עד היכל הישיבה, ללא כסא גלגלים. תלמידיו מעידים כי הדבר ממחיש בחוש את כח התורה המחיה את לומדיה כפשוטו.

הגר"מ מקפיד ביותר על קריאת קוויטלאך הנמסרים לו. הוא דורש שהשמות ייכתבו במדויק ומורה לגונזם בכבוד בגניזה, ולא חלילה להשליכם לאשפה, באומרו כי יש בהם קדושה מרובה.

המשמשים בקודש

בבית הרב משמשים בקודש נכדיו המסורים הרב פנחס שטרנבוך והרב דוד שטרנבוך, המלווים את מרן בקביעות ומנהלים את סדר יומו הציבורי. לצידם עומדים שאר בני הבית והנכדים המסייעים בקבלת הקהל הגדולה הנערכת מדי יום. נכד נוסף, הרב אברהם ישעיהו שטרנבוך, משמש את הרב בעניינים האישיים ומנהל מאחורי הקלעים את לוח הזמנים הציבורי. הוא נוהג לשמור על פרופיל נמוך, אך לאחרונה החלו לראותו יותר בציבור.

הרב פנחס שטרנבוך משמש גם כנהגו הקבוע של הרב, שאר הנכדים באים בתורנות מדי יום ללמוד עמו בחברותות, וכולם קשורים אליו בקשרי אהבה מיוחדים, מתייעצים עמו בכל ענייניהם האישיים.

ניהול הבית

ענייני הבית מתנהלים אך ורק על ידי בני המשפחה ותלמידי הישיבה, אין בבית דובר או עסקנות פוליטית, הרב מתנזר מכל זיקה מפלגתית ושומר על מעמדו הייחודי ללא התערבות בפוליטיקה.

שני הנכדים המרכזיים, הרב דוד והרב פנחס שטרנבוך, עומדים גם כן מאחורי ניהול המוסדות הרבים שייסד מרן. הרב פנחס שטרנבוך ייסד את הישיבה הגדולה בבית שמש, והרב דוד שטרנבוך עומד בראש רשת הכוללים תשובות והנהגות המונה שישה סניפים בארץ.

השניים פועלים בשליחותו של הרב, בקשר הדוק ומתואם ביניהם, כאשר כל פעילותם נעשית מתוך אהבה וכבוד עצום לזקנם הגדול.

ראש ישיבת פוניבז' מרן הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א

הנהגתו של מרן ראש הישיבה מאופיינת במהלכים שקטים ומאחורי הקלעים. על פי רוב יעדיף מרן, ככל הניתן להימנע מהעיסוק בנושאי ציבור ויותיר את הזירה הציבורית מחוץ לתחומי עיסוקיו העיקריים. אמנם כאשר יזהה צורך מיוחד ובעיקר בשמירת צביון הישיבות הקדושות והנהגתם, יפעל בכל כוחו.

האיש על הבית

האיש החזק בחצר של מרן ראש הישיבה הינו הרה"ג רבי יוסף שטראוס. זה קרוב לעשרים שנה שעומד על משמרתו בנאמנות ובמסירות נדירה.
כל סדר יומו של הרב מופקד בידיו, אם זה קבלות הקהל היומיות, סידורי קידושין ובריתות, לצד שלל האירועים, בשנים האחרונות העול על כתפיו של הרב שטראוס הינו עצום, ואין לו חיים פרטיים משל עצמו כמעט לחלוטין. הרב שטראוס משתדל לפחות בשבתות להיות יותר בביתו. וילדיו מכירים אותו בעיקר כ'אבא של שבת'.

החברותא וכותב השיעורים

הרב הגאון רבי אהרן קסלר האיש הקרוב ביותר תורנית למרן ראש הישיבה, משמש ככותב השיעורים ו'כחוזר' על שיעוריו של מרן ראש הישיבה שליט"א בפני התלמידים הצעירים בישיבת פוניבז'. במסגרת תפקידו הוא שוהה שעות רבות עם מרן ראש הישיבה שליט"א המכנה אותו בחיבה ה'אוצר החכמה' האישי שלי. רבים מגדולי ראשי הישיבות משתמשים בו להעברת שאלות בלימוד למרן ראש הישיבה שליט"א. והצעות רבות לתפקידי רמי"ם בישיבות מכובדות ונחשבות מונחות לפתחו, את כולם הוא דוחה על הסף.

בנוסף הרב קסלר הינו העורך הראשי של סדרת ספריו של הרב בד קודש על הש"ס ועל התורה, וסדרת ספרי שיעוריו 'שיעורי הגרב"ד' על מסכתות הש"ס.

את קבלת הקהל מנווט הרב שטראוס ברגישות מיוחדת. ראשי ומנהלי מוסדות עמם שוחחנו במהלך הכנת הכתבה מציינים בהתפעלות כי הרב שטראוס שייך לזן אחר של משבקי"ם מהמצויים היום, לדוגמא הם מציינים כי למרות העומס הרב המונח על כתפיו, ישתדל הרב שטראוס לחזור לכל פניה ובקשה שלהם, נדמה שיש לו 'חולשה' מיוחדת לראשי כוללים בהם ינהג משנה כבוד וזהירות. אין בקשה לעזרה להגדלת תורה וביסוס ישיבות וכוללים שלא נעשית על ידו בשלימות מקסימלית, ובצניעות מיוחדת. גם ילדי חלאקה מתקבלים על ידו בסבר פנים מיוחדת, וישתדל להקדימם במידת האפשר לתחילת התור כדי שלא להעמיס עליהם ועל הוריהם.

בהיותו נלווה למרן ראש הישיבה במאות חופות בשנה בהם נוטל חלק בסידור חופה וקידושין. נחשב הרב שטראוס למומחה על בהלכות אלו, בהם עושה הוא שימוש יומימי, ולא נדיר הוא לראות על צג הטלפון האישי שלו ראשי ישיבות ופוסקי הלכה המבקשים לברר הנהגה פלונית של הרב בעריכת חופה ,או בירור על כתיבה מדוייקת של שם נדיר בכתובה.

לצד עיסוקיו הצפופים בצל הרב יקפיד הרב שטראוס על סדרי לימוד קבועים בכולל פוניבז', והינו נחשב לאחד מהמובחרים שבאברכי כולל פוניבז', החברותות שלו מעידים עליו כי ניתן לראות עליו בחוש את מאמר חז"ל 'גדולה שימושה יותר מלימודה', ומציינים בהתפעלות כי כשם שבשימושה של תורה הוא דמות מופת לרבים, כך גם בחלק של הלימודה הוא סמל בכולל פוניבז'.

לצידו של הרב שטראוס ניצבים מספר מצומצם של משמשים בקודש, במיוחד ראוי לציין את הרב יהודה איזנברג האחראי בחצרו של הרב על כל נושאי הציבור והעזרה לעסקנים מכל רחבי הארץ והעולם המעבירים דרכו שאלות ציבוריות להכרעה.

הרב איזנברג היה קרוב במיוחד גם לגדולי ישראל מהדור הקודם, ובמיוחד למרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטין זצ"ל אותו היה לוקח לבריתות מידי יום במשך שנים, וכן לבית מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל. בבתי גדולי ישראל הכיר את יו"ר דגל התורה הרב משה גפני שמפקיד בידיו שליחויות סודיות, ומשמש כאחד מאנשי הצללים המרכזיים שבלשכתו.

הנהגים:

שני נהגים עיקריים משמשים את מרן שליט"א בנסיעותיו, הוותיק שבהם הוא הרב אהרן אסחייק שליט"א מי שלמעלה משלושים שנה מלווה את מרן במסירות ובצניעות אופיינית. הרב אסחייק בנו של הרב יחזקאל אסחייק המשב"ק הבלתי נשכח של מרן הגרא"מ שך זצ"ל ינק בבית אביו את הביטול העצמי לגדולי הדור, וכאביו בשעתו, כך הרב אסחייק הנוכחי מלווה את מרן באצילות ובדומיה, איש סוד הוא הרב אסחייק וכמעט ולא ניתן לחלץ ממנו מידע מהקודש פנימה. לאור זאת זוכה הוא לנאמנות בלתי מסוייגת ממרן שליט"א, ובמסגרת תפקידו הוא משמש את מרן שליט"א בדברים אישיים ורגישים במיוחד.

לצידו של הרב אסחייק מכהן הרב מרדכי אברהם, איש חינוך עתיר ניסיון ובעל עתיד מבטיח בתחום, הרב אברהם שימש למעלה מעשור כמנכ"ל מוסדות בתי אבות של ישיבת פוניבז' והצעיד את המוסדות במקצועיות מדהימה. בשנה האחרונה נקרא הרב אברהם אל הדגל לישיבת 'נר אפרים' לצעירים בעיר בני ברק, שנפתחה אך לא מכבר, וזכתה להצלחה כבירה ורישום אדיר.

חרף עיסוקיו הרבים רואה הרב אברהם זכות עצומה להסיע את מרן שליט"א, מפני רגישות תפקידו בדרכים ובנסיעות ארוכות, בהם הוא שוהה לצידו של מרן שליט"א התמקצע הרב אברהם ברפואה דחופה, לצורך שמירה מיטבית על בריאותו של מרן שליט"א ומשמש ככונן בכיר בארגוני ההצלה.

בין בני המשפחה הבולטים בחצר ניתן למנות את בנו של מרן שליט"א הגאון רבי אברהם צבי פוברסקי שליט"א משגיח בישיבת 'עטרת שלמה' בראשל"צ האמון במיוחד על הנושאים הרפואיים והאישיים, הגרא"צ שזכה בעבר לשמש את סבו הגדול מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל מחזיק בקשרים אישיים עם בכירי הרופאים בארץ. ורבים נעזרים בו בתחום זה.

לא שייך לחתום את היריעה מבלי להזכיר את חתנו הגדול של מרן ראש הישיבה שליט"א, הגאון רבי חיים פרץ ברמן ראש ישיבת פוניבז' שזוכה להערכה עצומה מהרב. בנושאים רבים ובמיוחד בנושאים ציבוריים סבוכים לא יכריע הרב קודם שישמע את דעתו של חתנו הגדול אותו הוא מחשיב לאחד מגדולי ישראל המובהקים של הדור, מלבד היותו החתן הקרוב, הרב ברמן גם מתגורר בבית אחד עם מרן ראש הישיבה שליט"א ומשכך כל עול תפעול הבית של מרן שליט"א מונח על כתפי רעייתו הרבנית שתחי' אשר מפקירה את ביתה כליל לטובת בית אביה שליט"א.

ביתו של מרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א

ביתו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א, רבה של רמת אלחנן וחבר מועצת גדולי התורה, מהווה זה עשרות שנים כתובת מרכזית לעמך בית ישראל מכל החוגים, את רוב יומו מעביר הרב בכולל "בית דוד" בחולון. לשם הוא נוסע מדי יום מבני ברק בידי מקורביו, בראשם הרב פנחס בלום, המשמש גם ככתובת לשאלות הלכתיות רבות.

בבוקר, בביתו שברמת אלחנן, מסייעות בנותיו בקבלת הקהל שלאחר תפילת הנץ. לצידן משמש גבאי ותיק הרב יהודה בלוך, כאשר סביבו מתמסרים בני משפחתו, מקורביו ותלמידיו המסורים.

נאמן הבית הוותיק

הצמוד ביותר למרן שליט״א הוא הרב מרדכי (מוטי) פורגס, המשמש כנהגו ויד ימינו קרוב ל־45 שנה. מעבר לנסיעות לכנסים ולאירועים, הוא נאמן ביתו הכללי של מרן, אחראי על סדר יומו, קביעת פגישות ושליחויות רגישות. בכל האירועים החשובים ניתן לראותו ניצב מאחורי מרן, מלווה אותו במסירות אין קץ.

נכדיו של מרן, הרב חיים מלין והבה"ח אריה זילברשטיין, מקורבים מאוד לסבם הגדול, וייסדו יחד את מכון "דברי חמד" להפצת תורתו. הם עורכים את ספריו, מוציאים את העלונים השבועיים "דברי חמד" ו"אוצר חמד", ומפעילים את רשימות התפוצה במדיה.

הנכדים הם גם הכתובת לאלפי פניות מכל רחבי העולם, החל משאלות הלכתיות דחופות, עבור בייעוץ אישי וכלה בבקשות ברכה. הרב מלין ייסד את קו ההלכה הפופולרי "שיח יצחק", בו מושמעים מדי יום פסקי הלכה ותשובות של מרן. בקו ניתן אף להקליט שאלות שנענות ישירות על ידי מרן שליט״א.

בנו חביבו, הגאון רבי אברהם יעקב זילברשטיין, ראש כולל "קצות החושן", נחשב מהצמודים ביותר לאביו, מתגורר בסמוך אליו ואף מארח את אביו לסעודות שבת וחג. בין חתניו הבולטים: המקובל הגה"צ רבי דב קוק שליט״א, הגאון רבי דב מאיר טננבוים שליט״א מראשי ישיבת "קרית מלך", והגאון רבי אליעזר רוט שליט״א, ראש כולל "נתיבות המשפט".

החברותות:

סדר א׳ (בוקר, בכולל בית דוד): לימוד קבוע עם הרב מאיר דינר זה עשרות שנים. אליו גם מופנות שאלות דחופות בענייני פיקוח נפש. סדר ב׳ (אחר הצהריים): זמן קבוע למענה לשאלות ותשובות המועברות על ידי אברכי הכולל, כשבכל חודש יוצא קובץ "ווי העמודים וחשוקיהם" המרכז את פסקיו. ביום ג' לומד בחברותא עם נכדו הרב חיים מלין וביום ה', מוסר את השיעור הידוע לרופאים בביה"ח "מעייני הישועה".

קבלת קהל

בעבר התקיימה קבלת הקהל בבית בנו חביבו, הרב אברהם יעקב זילברשטיין, שם סייע לו גם הצייר הרב יוני גרשטיין, ממקורביו הוותיקים, אולם מאז תקופת הקורונה השתנתה המתכונת, בבוקר לאחר תפילת הנץ, הרב מקבל קהל בבית מדרשו ברמת אלחנן, כשהגברים ניגשים בזה אחר זה, ולאחר מכן מקבל את הנשים והזוגות בביתו.

בכולל בית דוד בחולון מדי יום בשעה 9:30 בבוקר, מקבל מרן קהל נוסף, כשהאנשים ניגשים אל חלון רכבו, בשאר שעות היום קבלת הקהל מצומצמת לשאלות דחופות או ברכות קצרות לאחר שיעוריו הקבועים.

ביתו של מרן הגאב"ד הגאון רבי נתן הכהן קופשיץ שליט״א

ביתו של מרן גאב"ד 'לשכת הפוסקים' הגר"נ קופשיץ שליט״א, מתנהל באופן ייחודי ומרשים. הרב עצמו מנהל את סדר יומו העמוס, פותח בעצמו את הדלת לכל באי ביתו ומשיב מדי יום למאות טלפונים בשאלות הלכתיות, מלבד הכוללים ובתי הוראה רבים ישיבות וכו' אשר מגיע מידי יום ביומו.

לצד זאת, בנו הבכור, הרב יעקב קופשיץ, אחראי על ניהול האירועים הגדולים כנסים, ביקורים וכל עניין ציבורי ופוליטי, ומוודא שהכל מתנהל באופן חלק ומסודר. במהלך היום מסייעים לרב מספר מקורבים מסורים: הרב יהושע מילצקי מלווה ומסיע את הרב לאירועים ברכב מיוחד שנתרם על ידי נגיד מברוקלין.

הבחור החשוב יוסי כהן גם הוא אחד מאנשי החצר הותיקים, אשר מלווה את הרב למקומות שונים ואירועים מיוחדים ואף לומד חברותא עם הרב, כמו כן הרב יחיאל גלזר הצטרף לאחרונה ומסייע גם הוא בנסיעות השונות. מאחורי הקלעים נמצא הרב עובדיה הומינר אשר דואג לרב בכל נפשו, ומתמסר אל הרב בכל הנצרך,

בית הרב מתנהל באותנטיות מלאה, כשהסובבים אותו הם מקורבים הדואגים לזמנו היקר, לנהל את הדברים באחריות ודאגה לסדר ימו העמוס.

בית מרן הגאון רבי יצחק אזרחי שליט״א

מרן הגאון רבי יצחק אזרחי שליט״א, מראשי ישיבת מיר בירושלים הגדולה שבתבל, מנהל זה עשרות שנים סדר יום עמוס ומסור כולו לתורה ולציבור. למרות גילו המתקדם, הרב שומר על עצמאות מרשימה, מתפלל מדי יום בהיכל הישיבה, מוסר שיעור יומי לאברכים ושיעור שבועי לבחורים, ומשתדל להשתתף בשמחות ובאירועים של תלמידיו.

לצדו עומד צוות תלמידים מסור, משב"קים מלב לבו של בית המדרש, המלווים אותו לכל אורך היממה בארץ ובחו״ל: שלום תם, ותיק הישיבה ומבכירי בית המדרש, מקפיד על סדרי הישיבה ובקיא בהלכה. יהודה דובדבני, בחור מרכזי בעל ראש גדול וחשיבה רחבה. משה אברמוב, בחור ותיק בעל קשרים רבים ומרץ רב. נפתלי ורטהיימר, פותח את היום עם הרב בשעת בוקר מוקדמת, בעל אחריות ולב זהב.

מעליהם מרכז את הפעילות אברך בן הישיבה, המקושר למשפחת הרב, האחראי על לו״ז, מכתבים, תיאומים, דוברות וארגון המסעות והאירועים הרבים, החל מסנדקאות ובר מצוות ועד מסעות חיזוק ברחבי העולם.

בני משפחת הרב אחראים לתפעול הבית ולצרכים האישיים, אך בנוגע ליציאות ולמסעות הם סומכים על צוות המשב"קים הצמוד, המתאם הכל מול המשפחה ומבטיח שמרן שליט״א יוכל להמשיך לפעול במסירות למען התורה ותלמידיו.

מאיר אלפסי הוא לא רק צלם, הוא הרפתקן סדרתי שחצה את גבולות הבלתי-יאומן: 130 מדינות, כולל היעדים המסוכנים והנידחים ביותר בעולם. לעתים קרובות, הוא נאלץ לפעול תחת זהות בדויה כדי לשרוד.

בראיון מטלטל ל"המחדש", אלפסי חושף את סיפורי מסעותיו: מניסיון גיוס לארגון הטרור דאע"ש בתוניסיה, דרך מפגש עם מחתרת אל-שבאב בסומליה, ועד חמישה ימים של אימה בצפון קוריאה הדיקטטורית, שם נאלץ להשתחוות לפסל המנהיג ולהסתיר את התפילין.

איך הכול התחיל

"כל הרעיונות האלה מגיעים בתור ילד," מסביר הצלם מאיר אלפסי. "אתה מתחיל לאהוב את העולם, אתה אוהב את הגלובוס." בבית ילדותו היו מונחים אטלסים וספרי עיון על מדינות וסמלים. הילד הקטן התחבר לכל המדינות, אחת אחת, וחלם על היום שבו יוכל לבקר בכולן.

עשרים שנה מאוחר יותר, הילד הפך לאיש, והחלום הפך למציאות. לא מציאות פשוטה, אלא מסע מתמשך של עשרות אלפי קילומטרים, 130 מדינות, וסיפורי הישרדות שנשמעים כמו תסריט דמיוני.

סומליה: יום אחד בצל הטרור

המדינה האחרונה שבה ביקר מאיר היא סומליה – אחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם, שבה פועלים ארגוני הטרור אל-קאעידה, אל-שבאב וסניפים נוספים של ארגוני קיצון. "באתי לשם עם חברה שסגרה לי את הכל. סידרו לי יום אחד," הוא מספר. השירות כלל שכירת עשרים חיילים וכמה מאבטחים סמויים. "שתי מכוניות מלוות, כולל שני מאבטחים סמויים איתי ברכב," הוא מפרט.

על שיחותיו עם המקומיים: "הם שואלים אותי אם אני מטורקיה או מסוריה. אני אומר להם שאני אחמד ואני מוסלמי." זהות בדויה, כמובן. "אני בטוח שלא אוהבים ישראלים. יש שם הרבה קיצוניים. אבל זו לא מדינה שאתה מודה שאתה מישראל…" המסר ברור.

מדי מאה מטר, בדיקות דרכון. בודקים את פני הרכב. הכל באזור הבטוח במדינה – מעבר לכך האזורים מסוכנים שאי אפשר להתקרב אליהם כלל. למי שיש תקציב גדול יותר, מסביר מאיר, "יש שם אפשרות גם להשכיר צלפים. כמה אלפי דולרים טובים, אתה שוכר אפילו סוג של נגמ״ש, מכונית עם תותח, שמגיע ומאבטח אותך."

לסומליה הגיע מאיר דרך ערב הסעודית בתור איש עסקים עם מזוודה יוקרתית ביד. "גם הוויזה כתוב שאני איש עסקים שמגיע בשביל חברת אלומיניום, להיות שותף בחברת אלומיניום בצינורות בסומליה. זה כל הסיפור."

אריתריאה: צפון קוריאה של אפריקה

מסומליה המשיך מאיר לאריתריאה, המכונה "צפון קוריאה של אפריקה". כאן, כל אזרח חייב לשרת בצבא עד גיל 60-70. אין שחרור. "מגייסים כבר מילדים. הם בגיל 15-16 הולכים לצבא. נשים גם ככה, אותו דבר. האופציה שאישה יכולה לצאת מהצבא זה רק אם היא תתחתן ויהיה לה ילדים," מסביר.

על מצב התושבים: "הם נראים מאוד טובים. דווקא יש שם גם בית כנסת." מתברר שנשאר שם יהודי אחד בלבד – איטלקי מבוגר בן 75, היהודי האחרון שנשאר באריתריאה. בית הכנסת עצמו סגור, "בית כנסת איטלקי כזה, כשהאיטלקים שלטו." מאיר נכנס פנימה. "שומרת אחת" פתחה לו. בתוכו הוא מצא בית כנסת מאובזר בכל מה שצריך – ספרי תורה, ואפילו מקווה.

זו הייתה קהילת עדן – יהודים תימנים שהיו סוחרים באפריקה, נדדו ממקום למקום, וגרו גם באתיופיה. "היה בית קברות גם, בית קברות יהודי. זו הייתה קהילה נחמדה מאוד של כמה מאות אנשים." באריתריאה, מסביר מאיר, יש יותר נוצרים מאשר מוסלמים. "הם מכבדים את היהודים," הוא אומר, אך מיד מדייק: "אבל במקומות, בטח באפריקה, אני לא אומר שם יהודי."

מונגוליה: ארץ הנוודים

12 ימים בילה מאיר במונגוליה, "מדינה ענקית מאוד" של מרחקים עצומים. "אתה יכול לנסוע 100-200 קילומטר כל רגע כדי להגיע למקום."
החוויה המיוחדת? "היינו באזור מוסלמי של ציידים דרך נשר. הם ציידים חיות דרך נשר איזה טכניקה עתיקת יומין שעדיין מהווה את בסיס האוכל שלהם".

גם במונגוליה מצא מאיר קהילה יהודית קטנה. "יש שם יהודי אחד שגר שם ומנהל את הקהילה היהודית. יהודי מאוד מבוגר, בגיל 70, שגר שם 30 שנה." יהודי ספרדי שמטפל בעניינים של היהודים, עושה להם שבתות מפעם לפעם. "מונגוליה די אוהבת את היהודים," מעיר מאיר. "גם מגיע לשם בתור ישראלי שמקבל ויזה בחינם, לא צריך לשלם, ויזה שלושים יום."

בנגלדש: המשחק המסוכן עם הזהות

לבנגלדש הגיע מאיר "בזמן שאי אפשר להיכנס לישראלים". באמצעות אזרחות פורטוגלית. אבל גם שם עצרו אותו. בשדה התעופה, אחרי שעבר את הדרכונים, הוא חשב שהכול בסדר. "אני כזה מבסוט, אני אומר לחבר שלי שבא איתי איזה כיף, אנחנו משוחררים. ואז מגיע איש מהשירות החשאי ואומר לי: "האיש עם החליפה בואו בואו רגע הצידה, יש לנו תחקור."

התחקור התחיל. מאיר ידע מראש על מה הבעיה משום שבדרכון שלו כתוב שהוא נולד בישראל מה שהפך במהרה לחשד כבד, בשביל זה הוא נאלץ להשתמש עם הנרטיב הפלסטיני. "בשביל להראות לו שאני שייך, אמרתי לו 'פלסטין'. אמרתי לו שעושים הרבה דברים נוראים, והוא שחרר אותי."

הטקטיקה עבדה. "ראיתי שלאט לאט הוא מתרכך. כל מילה שאני אומר לו. 'From the river to the sea', מהנהר עד הים. וזה שחרר אותנו."
על תחושותיו בעת המעצר הוא משתף אותנו "זה מפחיד. פתאום, במדינות מוסלמיות, אני לא יודע מה יהיה."

מאוריטניה: נקמה על ישראליות

במאוריטניה, מדינה מוסלמית באפריקה השלטת על פי חוקי השריעה שם טייל במשך שמונה ימים, "יש להם שם בתי דין אסלאמי, הכל." מאיר עשה שם מסלול של רכבת פחם במשך עשרים שעות, "עליתי על הרכבת, נסעתי איתה יום ולילה, להגיע לאיזה נקודה מסוימת."

אבל ביציאה החלה הבעיה האנטישמית. "לא רצו להוציא אותי משם. מהמדינה." וזאת משום "הוא התנקם בי על זה שאני מישראל. הוא פשוט עיכב אותי, חקר אותי, הכניס אותי למשטרה בשדה תעופה. כמעט פספסתי את הטיסה עד הרגע האחרון." המסקנה שלו: "המילה ישראל בעייתית מאוד בעולם".

קוסטה ריקה: השוד המתוכנן

לא כל הסיכונים מגיעים ממדינות עויינות. בקוסטה ריקה, מדינה שנחשבת בטוחה יחסית, עבר מאיר חוויה טראומטית. "אני וחבר באנו לקוסטה ריקה, יום אחרי שהיינו שם, שכרנו רכב, הלכנו לצלם איזה מפל." אחרי הצילומים, בדרך חזרה, שמו לב לאנשים מסתכלים עליהם. "תמהוניים" כפי שהוא מכנה אותם. "אמרנו, אוקיי, לא נורא, לא כלום, הכל בסדר."

אבל אז, אחרי כמה דקות נסיעה, הם עצרו. "מרגישים שיש לנו איזה פאנצ'ר ברכב." הם לא הבינו מיד את הקשר. ניסו לתקן את הפאנצ'ר בצידי הדרך, קראו למישהו שיעזור להחליף את הגלגל ולאחר מכן הם הגיעו למוסך. "במוסך עצמו אנחנו יושבים, מדברים, אומרים להם את הבעיה, ומישהו מגיע אלינו לרכב שלנו, החלונות פתוחים, שולף את התיקים של המצלמות, ציוד בעשרות אלפי שקלים."

מאיר רץ אחרי הגנב. "הוא שולף נשק, אני הולך אחורה, הוא ממשיך, וזהו." "התיקים של המצלמות הלכו. נשאר מצלמה אחת של חבר שלי שהייתה מחוץ לתיק. הלכנו למשטרה."

רק אז התברר הסיפור המלא: "יש להם את השיטות. הם הלכו עברנו, עשו לנו פאנצ'ר במפל, והם סינוורו אותנו באורות בדרך." התוכנית הייתה ברורה – המוסך הכי קרוב זה בדיוק לשם שהם הלכו.

המשטרה אמרה למאיר שזה היה נס. "אם היינו עוצרים בצידי הדרך לתקן את הפאנצ'ר, אולי הם היו חוטפים לנו את הדברים, מאיימים עלינו ואפילו הורגים אותנו." העובדה שהם עצרו באזור של בתים, ולא בשעת לילה בדרך נידחת, הצילה אותם. "המשטרה אמרה שיש הרבה פליטים במדינה שעושים הרבה שודים לתיירים בקוסטה ריקה. זה כאילו משהו שקורה."

תוניסיה: הזמנה להצטרף לדאעש

אבל אולי האירוע המטריד ביותר היה בתוניסיה. מאיר ביקר בג'רבה ובמדבר, והציג עצמו כמוסלמי-אמריקאי. "דיברתי שם עם אחד האנשים. הוא היה כנראה מבסוט מהעניין, אז הוא הלך לחדר, כתב איזה משהו, והוא הביא לי פתק."

מאיר שאל את המדריך מה כתוב בפתק. "הוא אמר לי שכתוב: 'אם אתה רוצה להיות איתנו דאעש, תשתף איתנו פעולה פה. אם אתה מוסלמי, תבוא, תשתף איתנו פעולה'. קח מספר טלפון, הוא השאיר מספר טלפון, ורצה שנהיה איתו בקשר, להתגייס."

צפון קוריאה: חמישה ימים של פחד טהור

הכניסה הבלתי אפשרית אבל מכל המסעות, אולי המסע המטריד והמרתק ביותר הוא הביקור בצפון קוריאה. איך בכלל מגיעים לצפון קוריאה? "יש כמה חברות של תיירים שמוציאות טיולים יקרים מאוד לצפון קוריאה." מדובר בכמה מאות תיירים בשנה בלבד – רוסים וסינים בעיקר – לעומת מאות אלפים במדינה רגילה. מאיר ניסה להגיש בקשה דרך חברות תיירות, אבל הם סירבו משום שתמונות שלו פורסמו באתר "Times of Israel". "הם חושבים שאני עיתונאי והם מאוד לא רוצים שעיתונאים יכנסו לשטחם."

אז מה עשה? "אמרתי, אוקיי, רעיון. אני כל כך רוצה, שאני רציני מאוד, רוצה מאוד להגיע למקום הזה. פניתי למדינה בעצמה." הוא פנה ישירות למדינה ואמר להם שהוא צלם והוא מעונין לבקר במדינתם ההסבר שלו עבד. "הם מביאים לי אישור מיוחד להיכנס, ומחתימים אותי שאני לא אוכל לפרסם תמונות. הם יאשרו לי להיכנס, והכסף י-כמה אלפי דולרים – יעברו דרך חברה סינית, כי ידוע שצפון קוריאה אי אפשר להכניס כסף לשם." התוכנית: "מישהו יבוא ויפגוש אותי ויביא לי את הויזה. בסין. שבוע תקופה בבייג'ין, סין. ומשם הם יזמינו לי טיסה לצפון קוריאה."

אבל איך הסכים לחתום על הסכם שלא לפרסם תמונות – הוא שהוא צלם? "לא יודע. אמרתי, אני אגיע למקום, אני אצלם, ואז נראה מה יהיה." היה לו חשש? "בוודאי שחששתי, כי באמת אם אתה מפרסם את התמונות, הם יכולים להגיע. הצפון קוריאה, הם הגיעו… קים ג'ונג און הרג את אח שלו במלזיה. החבר'ה האלה, יש להם יד ארוכה."

לכן, לפני שטס, "חיפשתי מישהו, חיפשתי איזה עורך דין שיש לו איזה סוג של קשר עם צפון קוריאה. מצאתי איזה מישהו עורך דין לא ישראלי שיש לו קשר עם צפון קוריאה, והודעתי לו שבמקרה יקרה איזה משהו, הוא יודע שטסתי אם אני לא מעדכן אותו עד יום שישי." לאף אחד אחר הוא לא סיפר – רק לאשתו.

הנחיתה: רובוט וחקירה

הכניסה לצפון קוריאה התחילה בחוויה שהגדירה מחדש את המושג "טיסה". המטוס עצמו היה "מטוס ישן, סובייטי. לא יודע, מקרטע, שעה, שעה וחצי טיסה." כבר באוויר החל הרמז לדיקטטורה: "דיילות, יש להן סיכות כאלה. חמורות סדר. אתה מצלם ואומרים לך 'לא, אל תצלם'. ומוזיקה סובייטית במטוס, הרגשה כזאת."

בנחיתה, התמונה הפכה למוזרה ומדאיגה: "זאת כבר כניסה יחידה. רובוט כזה מגיע אליי, מסתכל עליי, מצלם אותי. רובוט מצלמה כזה." מאיר קיבל דף שבו נדרש לפרט את כל מה שהוא מכניס למדינה, לפרטי פרטים – כולל כמה חולצות או גרביים. הדבר שלא העז לכתוב היה התפילין שלקח איתו: "כמובן בטח לא כותב."

הבדיקה החלה: "הם עוברים אותך אחד-אחד, מה יש לך? הם פותחים לי את המזוודה, כמה גרביים." ואז הגיעו לתפילין. "הם רואים קופסאות עם חוטים, זה מאוד מפחיד. אין מדינה בעולם שלא תחשוב שזה ריגול."

אל מול הסיטואציה המלחיצה, מאיר שמע את הבודק לוחש, ואז הוא חזר – "הוא מגיע עם פטיש ומברג. הוא מנסה לפתוח במברג את המאחור של התפילין, לראות מה יש בתוך." מאיר הבין שזו נקודת האל-חזור: "הרגשתי שאם הוא ממשיך עוד רגע, פותחים לי את זה, אני אבוד. ממה הם יחשבו? כמו שאני הולך להבריח פה איזה תנ״ך או איזה משהו."

הוא פעל בנחישות: "אמרתי להם בצורה כזאת: 'אם אתם פותחים את זה, אני רוצה להישאר בשדה תעופה. אני רוצה לחזור בחזרה. אני לא רוצה. אל תפתחו את זה. תשאירו אותי. אל תכניסו אותי.'" המדריכה שחיכתה בחוץ נקראה לעזרה, ו"היא סידרה את העניין הזה, ואין בעיה, לא צריך לפתוח."

המדינה הכי מאושרת בעולם

"צפון קוריאה זו מדינה שכולה פחד," מתאר מאיר. הניגוד התהומי מתחיל כבר בכניסה: "כשאתה מגיע למדינה, כתוב לך שם בשלט: 'אתה מגיע למדינה הכי מאושרת בעולם'. ככה הם מגדירים את הדבר הזה."

ביום הראשון, מאיר כתב לעצמו חוויות בחדר המלון. למחרת בבוקר, הגיע הזעזוע: "הם מקימים אותי והם שאלו אותי: מה כתבת בחדר?" הוא הבין שהם עוקבים אחריו. "יש מצלמות. הכל מיסטורי, הכל ישן כזה, משהו סובייטי כזה. שטיחים ברצפה בצבע ירוק, אדום."

אבל המציאות שמאיר ראה הייתה רחוקה מאוד מהתדמית הנוצצת שהמשטר מנסה להציג. "במציאות זו מדינה מהעניות בעולם. הייתי מגדיר אותה אפילו יותר עניים מאפריקה." פיונגיאנג עצמה, הבירה, היא אמנם "מקום מאוד יפה. הם מאוד מטפחים את העיר הבירה שלהם."

אבל האמת המרה נחשפה כשנסעו לאזור הגבול מדרום קוריאה ונתקעו בגלל פאנצ'ר. "בדיוק בפאנצ'ר, זה היה זמן שאפשר להסתכל על דברים שהם לא היו רוצים שתראה." מאיר משתף בתיאור מחריד: "ראינו אנשים, ילדים, שאוכלים חול. ילד, שלד, שלד עצמות שאוכל חול." לדבריו, "עד ב-2004 היה להם איזה מיליון איש שמתו ברעב. והם לא דיווחו על זה, לא כלום. המדפים ריקים, אין להם שמה כמעט שום דבר בסופר. פשוט מדפים, מדפים ריקים, ריקים."

הליווי המתמיד: האם ניתן לדבר עם תושבים? "אתה לא יכול לדבר איתם. אסור לך לדבר עם תושבים. אתה מסתכל עליהם בקשר עין." הליווי הוא תמידי: "אתה מגיע בליווי של שלושה אנשים. שאם אחד ילשין וישתף איתך פעולה, אז יהיה עוד אחד שילשין אליו. אם גם זה, אז יהיה עוד אחד." המדריכים עצמם? "הם עושים את התעמולה. הם דוברי האנגלית חלק, הם אומרים לי על צפון קוריאה היפה והנפלאה… ביצוע שטיפת מוח." האזרחים עצמם? "הם לא שמחים. יש להם הרבה עצבות. ממש מסכנים."

"כולם עובדים בשביל המדינה. הם קמים בבוקר באותה שעה, בסביבות חמש וחצי, והולכים לישון. מעירים אותם, את כולם, במוזיקה שלהם – יש להם מוזיקה קומוניסטית שאומרים להם לעבוד, לקום, לעבוד את המנהיג, בשביל המנהיג עד הגבול."

הטיול המתוכנן

המסלול לתיירים הוא מתוכנן היטב: "לוקחים אותך לפסל של המנהיג שלהם, שחייבים לקוד קידה לכבוד המנהיג ולהניח דגלים ולתת שם פרחים לפסל הגדול." החוקים נוקשים: "ואומרים לך, אל תצלם. אל תצלם את הפסל חצי, תצלם אותו רק גוף שלם. ממש עוקבים אחריך לבדוק מה צילמת."

אבל אז קרה משהו שהעמיק את ההבנה של מאיר על רודנות המשטר. במהלך הקידה, קרה האירוע שהעמיק את הבנתו של מאיר את אמיתות המשטר. "בשעת הקידה, הנחתי את הידיים מאחורה, ברוב לחץ. ואז חטפתי בעיטה מהמדריך מאחורה." הסיבה? "כי אסור לשים ידיים מאחורה. זה נגד הכבוד של הנשיא. זה נגד כבוד."

מאיר מספר שבזמן הקידה הוא מלמל בלחש את הפסוק שהם משתחווים להבל וריק. "ואז התחילו ליפול לי האסימונים על צפון קוריאה. מדינה פחד פחדים."

"ומאז הפחדים שלי התחילו להיות יותר ויותר. עד שהגעתי למצב שאני פשוט לא נרדם בלילות מרוב סיוטים." הפחד השתלט לחלוטין. "הייתי במאה אחוז חושב שאני לא יוצא מהמקום הזה. הפחד התלבש עליי כבר. אתה לא יכול לדעת כמה פחד זה היה."

"לקחתי את התפילין וניסיתי להירדם. אמרתי אולי אני אשים את התפילין ואירדם. על פי ההלכה זה בעייתי. שמתי את הראש, ניסיתי לי איזה סוג של נחמה עם התפילין. זה לפחות נתן לי איזה קצת של שפיות." לדבריו "זה עזר קצת, משום שכך התחלתי לשרוד איזה כמה ימים עד שעזבתי."

החרטה המתמדת

ברגע של גילוי לב, שאלנו את מאיר האם היה רגע שהוא שאל את עצמו למה נכנס לזה? והוא משיב בווידוי: "כל רגע, כן. כל רגע. עד היום. זה עושה לך, זה צורב אותך. זה סוג של שריטה." מה זה אומר פחד? "ברגע שהפחד משתלט, אז אתה בן אדם אחר לחלוטין. אתה כמו דאעש, כמו שאתה שרוי עכשיו נמצא בתוך דאעש. כמו שאתה נמצא בתוך חמאס. סוג של… הם מרגישים את זה יותר. הם חיים את זה."

מאיר מספר על ניסיון הפרסום אחרי צפון קוריאה. "אחר כך גם אמרו לי שאני מבוקש אצלם. שלחו לי אימייל מאוד זועם אחרי שפרסמתי את התמונות."

אנטרטיקה: קצה העולם

לא כל המסעות היו מלאי פחד. יש גם יופי טהור, כמו הביקור באנטארקטיקה, לאחר 14 ימים בים. ההגעה היא רק באמצעות "אונייה מיוחדת, מארגנטינה." החוויה הייתה של "טלטלות, טלטלות. ובאונייה עוברים דרך שתי אוקיינוסים שמתחברים, שאז יש גלים של 4-5 מטר."

במהלך השיט, "באונייה יש לך הכל שם. המטות קשורות שלא תעוף גם השולחנות והכיסאות קשורות לרצפה." ביבשת עצמה ישנם בסיסים: "יש בסיס צ'ילי, בסיס ארגנטינה, כל מיני מקומות שעושים שם ניסויים, ניסויים גרעיניים, כל מיני ניסויים. שם היינו גם, בתוך הבקתות."

וגם בקצה העולם, מאיר שמר כמובן על השבת: "עשינו שבת שם. מצאתי כמה יהודים – כמה חוקרים יהודים שהגיעו לצורך עבודתם שם. והתלוויתי עם משלחות של חוקרים." הטיול יקר, נע בין חמש לעשר אלף דולר, אך מאיר שילם אלף וחמש מאות דולר.

לאחר שבמשך שנים נהג מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז להזמין פעמיים בשנה, במוצאי שבת שובה ומוצאי שבת הגדול, את הראשון לציון הגרש"מ עמאר למסירת שיעור במסגרת השיעור השבועי, גם לאחר ההסתלקות המסורת נמשכת כשהשיעור נמסר על ידי הראשונים לציון הגרש"מ עמאר והגר"ד יוסף, בהיכל ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק. השיעור משודר בתחנת הרדיו 'קול ברמה' ובאתר 'המחדש'.

מנגד, בשיעור השבועי של הראשון לציון הגר"י יוסף, הוזמן כרב המקדים, המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן. השיעור משודר בתחנות הרדיו 'קול חי' ו'כאן מורשת'.

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

האדמו"ר מנדבורנה אלעד בהתרת נדרים בערב ראש השנה.

גם האדמו"ר מנדבורנה ביתר ערך התרת נדרים בערב ראש השנה.

האדמו"ר מבישטנא במעמד התרת נדרים בהיכל בית מדרשו

סידור המקומות לקראת ראש השנה בחצר הקודש סאטמאר – ראדני.

האדמו"ר מזוטשקא אמסנא, מקבל במעונו את סגן ר"ע בית שמש ויו"ר אגודת ישראל חנוך דרנגר, להתברך בברכת השנים.

הגה"צ רבי דב קוק בערב ראש השנה בכתיבת חידושי תורה בין גברא לגברא.

כאחד האדם: האדמו"ר מדינוב בית שמש, שוקד על לימודו בצאת ראש השנה.

האדמו"ר מסקולען לייקווד בביקור אצל האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג בעת קבלת קהל בבית מדרשו בלייקווד.

מרן הגאב"ד הגר"נ הכהן קופשיץ בשמחת בית הראב"ד הג"ר אהרן בראנדסדארפער שליט"א

כאחד האדם: ראש מוסדות 'יצחק ירנן' המקובל הגר"י ברדא ברכישת הסימנים ובקניות לקראת ראש השנה בסופרמרקט 'ויקטורי' באשקלון.

למען לא יחסר המזג: בחסידות דושינסקיא עמלו לחבר את השרוולים של המיזוג למנועים העוצמתיים שעל גג ההיכל החדש שזה עתה הושלם.

עוד בדושינסקיא: במוצאי שבת, האדמו"ר הגיע להודות לגאב"ד על דרשת שבת שובה שמסר.

האדמו"ר מפינסק קרלין בביקור בער"ה אצל האדמו"ר מתולדות אהרן והגרי"מ שכטר לברך ולהתברך בברכת השנים.

כ"ק האדמו"ר מצאנז בתחנון באמירת סליחות בערב ראש השנה

כ"ק האדמו"ר מצאנז בהבדלה במוצאי ראש השנה בהיכל החסידות בעיר נתניה

מוצאי ראש השנה בחצר הקודש קרעטשניף סיגט.

מוצאי ראש השנה אצל אחיו האדמור מקרטשניף סיגט וויליאמסבורג

האדמו״ר מלעלוב בהר"ן בעיה"ק ירושלים

אב״ד 'הודסון וועלי קערהונקסון' שליט״א בליסקא לקראת הימים הנוראים.

פרי עץ הדר: גדולי ישראל בבחירת אתרוג מהודר.

מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי בבחירת הדסים

יו"ר המכון למצוות התלויות בארץ, הגאון רבי שניאור זלמן רווח וראש מוסדות 'כסא רחמים' הגאון רבי צמח מאזוז, מתבוננים בהתפעלות באתרוגים המרוקאים מבית 'קריספל-תארודנט'.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

תלמידי מרן הגר"מ מאזוז המגיעים לפקוד את ציונו מדי יום, הגיעו במוצאי שבת לאהל ציונו ונדהמו לגלות כי אלמונים השחיתו את מצבתו בליל שבת. שבר במצבה ועוד שריטות שנעשו בכלי משחית על שמו של מרן זצ"ל התגלו על המצבה.

לעת עתה הוגשה תלונה במשטרה על מנת לגלות ידו של מי במעל, כשעכשיו אין עדיין כיווני חקירה מיהו המעוניין להשחית את שמו של מרן הגר"מ מאזוז לאחר פטירתו.

אוהל ציונו של מרן הגר"מ מאזוז נמצא בבית החיים פוניבז' בבני ברק סמוך למקום קבורתו של מרן הגראי"ל שטיינמן שכזכור אף היא הושחתה ע"י קיצונים לאחר פטירתו.

אלפים פוקדים את אוהל הציון מדי שבוע, וכמעט שאין זמן שהציון ללא אנשים, מלבד בלילות שבת שבהן פחות פוקדים אנשים את הציון בתפילות, מה שהותיר זמן לאותם קיצוניים להגיע ולעשות את המעשה, הערב, המשטרה עתידה להגיע לאזור ולקחת את צילומי האבטחה כדי לברר את הנושא.

תלמידיו של מרן קוראים לציבור להמשיך להגיע לפקוד את ציונו ולראות ישועות, במיוחד בימים אלו כמובא בשו"ע שנהגו ישראל קדושים לפקוד את ציוני הצדיקים.

צילום: מושיק

המשב"ק חושף: קרב ענקים מאיים לקרוע את הציבור הספרדי. לפני שנים אחדות הוקם 'קו ההלכה הספרדי' בראשות הרב ירון אשכנזי ובנשיאות הראשון לציון הגר"י יוסף. בקו משיבים עשרות רבנים, דיינים ויושבי על מדין, שמוכרים בציבור.

במשך השנים הקפידו בקו ההלכה – שפועל בשת"פ עם ערוץ הידברות – על אירועים שונים בנשיאות הרה"ר לשעבר שנטל חלק פעיל בהנהגה. במקביל, הרב זכאי, שבנה בינתיים את מעמדו ומונה לאחרונה לרב העיר גדרה, הספיק להסתכסך עם דמויות שונות בהנהגה הספרדית רק בגלל הקרבה לגר"י יוסף.

אלא שלאחרונה ממש הכריזו גם בערוץ 2000 המתחרה להידברות (ורק לאחרונה השיקו אולפנים חדשים, עלון שבועי ועוד) על השקת 'קו ההלכה הספרדי – מענה ההלכה' בראשות הרב יניב עזיז, תלמידו של הגר"י יוסף שכמובן מונה לנשיא קו ההלכה. ההבדל הוא שבקו החדש מתכננים להעניק תגמולים נאים לרבנים המשיבים ובכך הם מצפים למשוך רבנים נוספים.

השם כמעט אותו שם, הנשיא אותו נשיא, אבל הקרב על הבכורה בעולם ההלכה הספרדי, רק בתחילתו ולמען הסר ספק, הכל רק כדי להרבות תורה בישראל.

•

במוצאי שבת האחרון נדחו הסליחות בבית המדרש המרכזי של גור ברבע שעה, לאחר שהחזן ר' משה גדליה לב, נתקע בדרכו מאשדוד לירושלים בשל פנצ'ר בגלגל. הוא התקשר להנהלה שימצאו חזן אחר, אך מיד קיבל הודעה: הרבי הורה לחכות לו. זמן קצר לאחר מכן אברך מהחסידות העלה אותו ברכבו, אולם בשל תאונה בכביש 1 הודיעו בבית המדרש על דחייה ל-22:00. בינתיים, ר' משה גדליה התקשר לאחד הגבאים שקבע: “תרדו לשוליים.” אלא שאז ניידת משטרה החלה לרדוף אחריהם ולקרוא לעצור, אך הגבאי הורה לו “אל תעצרו, תמשיכו" וכך נסעו כל הדרך על השוליים, עד שסמוך למבשרת הניידת נעלמה.

•

בישיבת קיבוץ חשובה בירושלים, סולקו 3 תלמידים מהישיבה לאחר שתלו בחדרם בפנימיה שלטים וחולצות של קבוצת ספורט. המקרה התרחש לאחר שאחד מצוות הישיבה שעורך מעת לעת ביקורי פתע, גילה כי השלושה מתעניינים בקבוצה ולמרות שהבחורים מחשובי הישבה הם סולקו לאלתר.

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

הווי גולה: מסע מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו ללונדון, עבור קרן עולם התורה.

מרן ראש הישיבה רבי משה הלל הירש בטרקלין פתאל רגע לפני העלייה למטוס למסע הקרן להצלת עולם התורה.

שעות לפני הטיסה למען קרן עולם התורה מרן רה"י הגר"א סלים שליט"א בסליחות בהיכל ישיבת מאור התורה מיד לאחר מכן יצא מרן רה"י שליט"א לשדה התעופה משם המריא למסע גדולי ישראל ללונדון.

בסליחות הראשונות: חסידי גור פרצו בשירה נלהבת אחרי הסליחות כשראו את האדמו"ר מופיע בפני קהל, לראשונה מאז אושפז.

סליחות ראשונות בישיבת וולפסון. צילום: הרב אוריאל זלזניק

סליחות ראשונות בחצה"ק פינסק קרלין

סליחות ראשונות בחצה"ק ערלוי.

בפשטות, כמו פעם: סליחות אצל כ"ק אדמו"ר ממונסטריטש שליט"א.

סליחות ראשונות אצל האדמו"ר מביאלא בית שמש.

האדמו"ר מצאנז זימגראד בתקיעת שופר בבית מדרשו בבני ברק.

סליחות ראשונות בחצר הקודש סקווירא.

האדמו"ר מסקווירא שליט"א בציון הק' של אביו זצוקללה"ה לקראת ימי הרחמים.

ברית לנין הגר"א לוי חבר מועצג"ת ור"י שכר שכיר, והגרח"ש קרליץ זצ"ל גאב"ד שארית ישראל.

האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בחלוקת דבש ותפוחים לקראת השנה החדשה.

האדמו"ר מסאדיגורא לונדון בביקור אצל הרה"צ שמואל בנימין קרויס.

כ"ק מרן אדמו"ר מבוטושאן שליט"א בקבלת קהל לקראת ימי הרחמים והרצון.

האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים ביציאה מבית מדרשו בבית שמש, לאחר שקיבל את קהל חסידיו תושבי העיר לברכת השנים.

שנה טובה ומתוקה: כמסורת שנות דור במוסדות 'מגדל אור', נשיא ואבי תנועת הקירוב הגרי"ד גרוסמן בחלוקת דבש לתלמידיו.

גאב"ד אנטוורפן עם מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א אחרי הביקור אצל מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

האדמו"ר מזועהיל בביקור אצל האדמו"ר מקאפיטשניץ לברך ולהתברך בברכת השנים.

בכירי משטרת ישראל מפקד מרחב דן נצ״מ אלעד קליין, סגן מפקד תחנת בני ברק רפ"ק מארק צפניה, מ' שיטור עירוני בני ברק פקד אלעד אמויאל, הרב אליהו קב רב מחוז ת"א, יועץ מגזר חרדי קובי פרטיג עלו אחה"צ למעונו של רב העיר ב"ב הגר"מ בן שמעון שליט"א לברכת השנים, הרב בירך אותם על פעלם לתושבי העיר.

"רבם של ישראל": מכתב נדיר של עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין לכ"ק האדמו"ר מבעלזא לאחר שהשתחרר מבית החולים.

שמחת הבר מצוה לנכד הרב יצחק כהן שליט"א רב שכונת שמואל הנביא בירושלים בן לבנו הגאון הרב רפאל ידידיה כהן שליט"א ראש ישיבת תורה ודעת.
מאחור נצפה נכדו נאמן ביתו הנגיד ר' יצחק כהן.

ראש ישיבת 'אבני נזר' הגאון רבי זמיר כהן בסוד שיח עם כ"ק האדמו"ר מקאליב, במהלך ביקורם לחיזוק הקהילות היהודיות בארה"ב לקראת הימים הנוראים הבעל"ט.

מעמד פתיחת חבורה בספר 'קצות החושן' נערך בישיבת באר התלמוד בסניף חזון יחזקאל אשר נלמד מחוץ לסדרי הישיבה בסדר ד'. לאחר החבורה הוגש לבחורים בחדר האוכל כיבוד קל.

ראש ישיבת תורה ודעת ומנהל רוחני בארגון לבקר בהיכלו, הגאון רבי יוסף חיים סויסה שליט״א, הגיע לביקור מיוחד וחיזוק בישיבת כתר תורה בעיר קריית אתא, שבראשות ראשי הישיבה הרב דוד אילוז והרב אפרים גבריאלי, ושיבח על העשייה המיוחדת ועמל התורה שניכרים על פני הבחורים.

השבוע נצפו בריחתא דאוריתא הגאון רבי יואל עדס מראשי ישיבת קול יעקב עם הגאון רבי יוסף חיים סויסה ראש ישיבת תורה ודעת ומנהל רוחני בלבקר בהיכלו.

רבה של בני ברק וגאב"ד נווה ציון רבי מסעוד בן שמעון מלווה ביד ימינו ר' אברהם מיגאן, ביציאה ממעמד הכתרת הגר"י משדי לקהילת 'היכל השם' בבני ברק.

הראשון לציון הגר"י יוסף בביקור אצל הרבי מסערט ויז'ניץ.

קודם לכן מסר שיעור בבית המדרש הגדול בחיפה בהשתתפות המוני חסידי סערט.

זריזים מקדימין: הגאון רבי ברוך סולובייציק ראש ישיבת תורת זאב בודק לולבים.

שלושים יום קודם החג: ראש ישיבת תורה אור ורב שכונת דרום בבאר שבע הגרא"מ מאמאן בבחירת האתרוג המרוקאי מבית באדוש.

מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א השתתף במעמד סיום מסכת על כל סדר נזיקין שנערך בישיבת 'הולילנד' בנווה יעקב, בראשות הגר"י רוזמן שליט"א.
בדברים שנשא שיבח מרן הגאב"ד את בני הישיבה, ואמר כי אין דבר חביב לקב"ה יותר מבחור שמתעקש להידבק בתורה הק' ולהישאר בין לומדי התורה – לגיון של מלך.

בהמשך השבוע, הגאב"ד מסר שיחת חיזוק למאות בני ישיבת 'תורת אברהם', בראשות הגאון רבי דניאל זאדה שליט"א, אשר שתו בצמא את דבריו והתחזקו מאוד. לאחר מכן התקיים מעמד קביעת מזוזות לאגף הפנימיה החדש בישיבה.

סיום על כל הזוהר הקדוש וספר 'אוצרות החיים' לרבי חיים ויטאל במסגרת כולל קבלה בחצות שע"י "תורה 24" בבית הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר.

המשפיע הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א הגיע לשיבת אור התלמוד בראשות ראש הישיבה המרא דאתרא הגר"מ בן שמעון שליט"א לשיחת חיזוק לקראת יום הדין ופצח בשירת "שערי שמים פתח".

המשפיע הגה"צ ר' אהרן טויסיג שליט"א ביחד עם האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא, בנו של סידנא בבא סאלי זיע"א.

קודם לכן העתיר על ציון הבבא סאלי.

האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט שליט"א בנאות דשא.

כ"ק מרן אדמו"ר מבוטשאן שליט"א בריקוד קודש בשמחת הנישואין לנכדת אחיו כ"ק מרן גאב"ד יבניאל שליט"א, בת לחתנו הרב מרדכי הורוויץ, נין כ"ק האדמו"ר מזוועהיל זצ"ל. נראה: כ"ק האדמו"ר מזוועהיל שליט"א. צילום: מאיר פרידמן

הראשל"צ הגר"י יוסף בקביעת מזוזה במשרדים החדשים של ערוץ 2000.

ראש ישיבת עטרת שלמה הגרח"מ אוזבנד מתברך בברכת השנים ממרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי בברית לנכדו.

המקובל ר' גמליאל רבינוביץ שליט"א ראש ישיבת 'שער השמים' בפתח חנות Glory בקניון סאן מול בית שמש.

מעמד 'חנוכת הבית' וקביעת מזוזות לביהמ"ד החדש 'סטערילסק' בראשות האדמו"ר שליט"א בשכונת רמה ג' 2 בעיר בית שמש, בהשתתפות אביו האדמו"ר מטשערנוביץ שליט"א והאדמו"ר מסטראפקוב שליט"א.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

דרמה בעולם החסידות: באבוב 45 משנה את שמה לבאבוב 49, בעקבות מעבר החסידות מרחוב 45 לרחוב 49 שבמרכז החסידות בבורו פארק. עצם קריאת שם החסידות על שם רחוב נעשתה לאחר ההסכם עם אחיו, שבעקבותיו שונה השם המקורי מ״באבוב״ ל״באבוב 45״ לשם שמירת השלום וקבלת הסכם הבוררות.

•

האדמו"ר ממחנובקא בעלזא שהה למנוחה השבוע בדירת הפאר של הנגיד יואלי לנדאו בירושלים.

•

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

הגאון רבי מאיר טרגר, מרא דאתרא פסגת זאב מרכז וגבעת שאול, בהתייעצות במעונו של המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל.

הנגיד ר' שלמה ורדיגר יו"ר אגודת ישראל באמריקה בביקור בחדרו של מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל.

ברית ניני הצדיקים: שמחת הברית נערכה לניני הגאונים הגדולים רבי יעקב הלל ורבי יהושע ברכץ שליט"א. המוהל: הגה"צ רבי יצחק כהן שליט"א. עוד במשתתפים: גם הגאון רבי נפתלי אברז'ל, הגאון רבי פנחס מוסבי, הגאון רבי אברהם כהן ועוד. בסנדקאות כובדו: הסבים הגר"י הלל והגר"י ברכץ.

מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א בקבלת קהל בביתר לקראת הימים הנוראים.

לאחר קבלת קהל שארכה יותר מ-8 שעות רצוף מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א התפלל תפילת מעריב בבית מדרשו בב"ב בשעה 4 לפנו"ב.

לאחר מכן צפה המשב"ק בכ"ק האדמו"ר כשהוא נכנס לרכב השרד מדגם 'קאדילק אסקלייד' אשר כמעט לא רואים כאלה בארצנו הקטנה.

עשה למען תינוקות של בית רבן: בליל שישי החולף, הגיעו תלמידי ת"ת 'פני מאיר' בנשיאות רבה של כפר יונה הגר"י הללויה, יחד עם אבותיהם, לאמירת סליחות במעונו של הראשון לציון ונשיא ביה"ד הגדול, הגר"ד יוסף. לאחר שנשא דברי חיזוק, הראשון לציון ביקש במפתיע לשבת דווקא בין התלמידים ולא במקומו הקבוע במזרח. המשב"ק תיעד את הרגע החריג.

קודם לכן עלו התלמידים עם נשיא המוסדות לבית החיים בסנהדריה, שם העתירו בתפילה על ציון גדו"י ישראל זצ"ל: מרן הגר"ע יוסף וחכם שלום כהן זצ"ל.

בחסידות גור מתכוננים לקראת הימים נוראים ולשם כך בנו בתוך בית המדרש, חדר מיוחד שישמש את האדמו"ר.

האדמו"ר מנדבורנה צפת מכובד בסנדקאות בברית באתרא קדישא מירון. נצפה: ראש עיריית צפת יוסי קקון.

האדמו"ר מטאלנא בשמחה אצל אחד מנאמני ביתו, בבית הנה"ח נפתלי ברמן בביתר עילית.

עם כפתור פתוח: האדמו"ר הטרי מקרעטשניף סיגעט, במלווה מלכה בעיר צפת.

ואילו את אחיו האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט ויליאמסבורג המשב"ק פגש בהבדלה ובשמחת בית תולדות צבי ספינקא.

את אחיהם הגדול, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, המשב"ק ראה בעת הבדלה על הכוס.

ערק לסאסוב? משב"ק האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט זצ"ל, הרב אליעזר פרידמן, נצפה בקבלת קהל אצל האדמו"ר מסאסוב בביתר.

בישיבת מאור התורה, נערכה השבוע שמחת שבע ברכות לנכדת הראשון לציון הגר"ד יוסף, בראשות חבר המועצת הגר"א סלים ובהשתתפות רבה של כפר יונה הגר"י הללויה, ראב"ד ת"א הגר"ז כהן ובנש"ק האדמו"ר רבי משה אבוחצירא.

בשולי השמחה, נרשמה שיחה מעניינת בין הרבנים לרב ראובן וולף, מראשי קרן עולם התורה שהגיע במיוחד מארה"ב.

האדמו"ר מבוהוש בביקור אצל מחותנו גאב"ד מאקווא במעונו בקרית אתא לאחר השבע ברכות.

זריזים מקדימים לאומן: שדה התעופה בן גוריון כבר מלא וגדוש עם חסידי ברסלב שטסים לאומן לקראת ראש השנה.

האדמו"ר מזוטשקא משתתף במסע הלווייתו של האברך הקדוש הרב ישראל מצנר הי"ד, שנערכה בבני ברק.

תפסו את החבל משני קצוותיו: במעמד המצווה טאנץ שנערך בחתונת סלונים, הוחלט על שינוי דרמטי, כאשר הכלה נותרה בעזרת הנשים במקום לרדת לאולם. לשם כך נמתח גרטל ארוך במיוחד שחיבר בין היכל הגברים לעזרת הנשים, וכך התקיים טקס המצווה טאנץ.

מצווה טאנץ 2025: המשפיע הרב משה יעקב הורוביץ, בנו של האדמו"ר מספינקא, בגלגול ראש במעמד.

האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא מנהריה, בברכות מתחת לחופת נכדו. צילום: מנדי שיף

האדמו"ר מסאדיגורא ירושלים בעריכת שולחן לחיים לרגל הילולת האחים הרה"ק רבי שלום יוסף ואדמו"ר הזקן מסאדיגורה זיע"א בבית מחותנו הגה"צ אבדק"ק בערטש שליט"א.

גם אחיו, האדמו"ר מסדיגורא לונדון, ערך טיש יארצייט.

המשפיע החסידי הגה"צ רבי אלימלך בידרמן דורש לפני הסליחות בישיבת אור החיים בראשות הגאון רבי ראובן אלבז.

בהמשך נצפה בביקור במעונו של הרה"ג רבי משה דויטש רב מרכז נתניה לברך ולהתברך בברכת השנים.

הגרא"ש שטיגליץ רב קהילת צאנז בביתר בביקור אצל האדמו"ר מזועהיל שליט"א לברך ולהתברך בברכת השנים.

ראש מוסדות אור דוד רבי דניאל זר מנשק את ידו של האדמו"ר מלעלוב שליט"א בציון הרשב"י במירון.

לאחר הטבח הנורא בצומת רמות, במהלכו נפצע הגאון הרב יעקב שרבאני, נשא חותנו ראש ישיבת 'מאור התורה' הגאון רבי אברהם סלים, דברי חיזוק בהיכל הישיבה.

לאחר מכן נאמרו פרקי תהילים לרפואת הפצועים ע"י גיס הפצוע, הגרש"מ טולידאנו שליט"א, גם הוא מראשי הישיבה.

הרה"צ אהרן מרדכי רוקח בן האדמו"ר מבעלזא עלה לברכה והתייעצות במעונו של מרן הגר"ד לנדו ברחוב הרב שר 15. במהלך השיחה נידונו גם הנושאים שעל סדר היום הציבורי.

האדמו"ר מצאנז בביקור במעונו של האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

ברית בחצרות נדבורנה ירושלים – ביאלא רמ"א.

בחסידות זוועיהל שלחו מתנה מיוחדת לתורמים, סכין שעליה חרוטה ברכה בכתב ידו של האדמו"ר

המשפיע הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א בחתונה לבת מקורבו ויד ימינו הרב אליהו דויטש.

האדמו"ר מראחמיסטריווקא בשבע ברכות לנכד האדמו"ר מנאדבורנא באניא, בן לבנו הרה"צ שלמה זלמן לייפער, אב"ד קהל חסידים רמה ד' בית שמש.

כזה עוד לא היה: שמחת פדיון הבן לעלוב ירושלים וגורליץ נכד להרה"צ ר' חיים בידרמן מלעלוב בן לבנו ר' הלל בידרמן חתן הרה"צ ר' מנדל זלמנוביץ נכד אדמור מגורליץ זצ"ל במעמד של לא פחות מתשעה כהנים.

מרן הגאון רבי שלמה זעפראני בחנוכת וקביעת מזוזה בישיבת "תורה ודעת" החדשה ברמה ד בבית שמש בראשות הרב אשר אלחדד

האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט ויליאמסבורג בביקור אצל האדמו"ר מסאטמאר.

כ"ק האדמו"ר מצאנז ביקר במעונו של ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך ובצאתו הבחין כי הגר"מ שטרנבוך יוצא אחריו ללוותו. האדמו"ר פנה לעבר הגר"מ שטרנבוך ומחה: "לא, שהרבי לא יטריח את עצמו".

האדמו"ר מצאנז שליט"א בקבלת קהל בבית המדרש החדש והמפואר של החסידות בעיר בית שמש.

האדמו"ר מאלכסנדר ארה"ב בלחיים טיש בבית החסידים בביתר, אחרי שקיבל את קהל חסידיו.

האדמו"ר מאשלג, המצוי בקשרי ידידות עמוקים עם מרן רה"י הגרב"ד פוברסקי, מאז שנות עלומיו בישיבה, הגיע השבוע לביקור מיוחד במעונו של ראש הישיבה, יחד עם ספר הזוהר החדש "בני היכלא", פרי עטו.

הגה"צ רבי מרדכי ברים עם גאב"ד מאקווא שליט"א.

לאחר מספר מקרים קשים ומזעזעים, שפקדו אצל ילדים להורים גרושים לאחרונה, כינס הגאון הגדול רבי שמחה רבינוביץ' שליט"א, בעל ה'פסקי תשובות', כינוס חירום במעמד זה הוחלט על הקמת פרויקט לראשונה במגזר החרדי, שייתן ליווי ומענה לכל ילד וילד שחווה פרידה, בליווי עשרות מומחים מובילים בתחום.

הנגיד הרבני רבי ראובן צביאלי בסעודה מיוחדת לרגל 'יום הבהיר', יום הולדת בלע"ז.

חבר מועצת חכמי התורה מרן הגאון הגדול רבי שלמה מחפוד נצפה כשהוא עולה מלווה עם נכדו יד ימינו הרב יוסף דוד מוגרבי לרכב חדש. המשב"ק שהתעניין בנושא, גילה כי ביום ה' שעבר היה מעורב רכבו של הרב בתאונה. בחסדי שמים הרב חש בטוב ולא נפגע כלל, אך הרכב ניזוק ובעקבות כך התחדש ברכב חדש.

המשב"ק קפץ לביתו של מרא דאתרא הרצליה פיתוח הגר"ל ישי לאחל ברכת 'מזל טוב' להגאון הרב ליאור כהן חתנו נאמן ביתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל וראש ישיבת 'מאור יוסף' לרגל שמחת סגירת התנאים לבנו – הבחור החשוב בנימין כהן, מבחירי פארי תלמידי הישיבה הגדולה 'לבנימין אמר' ונכדו חביבו של ראש הישיבה זצ"ל, עם בת הרב יגאל ישי מרבני הקהילות בנתניה.

המשב"ק שהזדמן למושב בן זכאי ראה את ראש מוסדות 'כסא רחמים' הגה"צ הרב צמח מאזוז מעתיר בתפילה בציון תלמידו – המרא דאתרא ומי שהיה מחשובי הרמי"ם בישיבה הגאון הרב נסים ארביב זצ"ל.

המשפיע הרה"צ רבי נחמן בידרמן, אחיו של רבי מיילך, נצפה בנתב״ג כאחד האדם.

המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל עלה להתברך בברכת השנים במעונו של רשכבה"ג מרן הגר״ד לנדו.

כינוס בחורי באבוב בראשות הרה"צ חיים שלום בן אדמו"ר מבאבוב שליט"א, לקראת הנסיעה לחצר הקודש באבוב

ההכנות אחרונות לקראת א‘ דסליחות בביהמ‘‘ד הגדול של סאטמאר ‘ביהמ‘‘ד של רבי‘ ראדני בווילמסבורג.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

סיפר הרב אברהם הכהן שליט"א, נכדו של הסבא קדישא רבי יוסף אבוחצירא זצוק"ל:

היה זה לילה גשום וסוער. דוד כהן עמד בתחנה מבודדת, ולמרבה חרדתו, נראה היה שהפסיד את האוטובוס האחרון ליישובו, גבעול. אשתו הייתה מאושפזת בבית החולים בבאר שבע, והוא חזר זה עתה מביקור אצלה. בבית, ידע דוד, הכול בסדר; הבנות הגדולות השכיבו את הקטנים לישון, והשכנים מהבית הסמוך אמרו שהילדים יכולים להיעזר בהם בכל שעה. אבל השעה הייתה מאוחרת, מזג האוויר היה קר וסוער, ואף מכונית לא חלפה בכביש הראשי. כמה משאיות חלפו ביעף, ונראה שנהגיהן אפילו לא הבחינו באדם העומד, רטוב ורועד מקור, בתחנת האוטובוס.

לאחר שעה ארוכה חלפה סוף סוף מכונית. דוד נופף בידו, והמכונית בלמה ועצרה לידו. ליד ההגה ישב בחור צעיר, והחשיכה הסתירה את תווי פניו. "לאיפה?" שאל הצעיר את דוד. "אני צריך לגבעול, אבל אשמח אם תקדם אותי כמה שתוכל", אמר דוד. "בבקשה", ענה הנהג. דוד עלה למכונית, והצעיר נהג בריכוז על הכביש הרטוב והחלקלק.

בכניסה ליישוב גבעול הוא אותת והתכונן לפנות לכיוונו. "אתה גר בגבעול?" שאל דוד בתמיהה. "ברור שלא", צחק הנהג הצעיר, "אבל אני לא יכול להשאיר אותך בכניסה ליישוב בגשם כזה. בוא, תגיד לי איך להגיע, ואני אקח אותך עד הבית". "אין לי מילים להודות לך", אמר דוד בקול נרגש, "רק אמור לי, איך קוראים לך?". "קוראים לי מוסטפה ג'לאל", ענה הנהג הצעיר, "ואני גר במאהל הבדואי ליד ערד".

ארבעים שנה חלפו מאז.

יום אחד הגיע למאהל הבדואי שליד ערד שליח רכוב על אופנוע. "מי זה מוסטפה ג'לאל?" שאל את הילדים הרבים שהקיפו אותו בסקרנות. הילדים הביאו אותו לאחד מנכבדי המאהל שישב באוהל ועישן נרגילה. השליח הגיש לבדואי המשופם מעטפה גדולה. "זו הזמנה למסיבה לכבוד מינוי הרב החדש של היישוב גבעול", אמר. "מה לי ולרב החדש של היהודים?" שאל מוסטפה, ועשן סמיך הסתלסל מתחת לשפמו. "אביו של הרב ביקש להזמינך באופן אישי, ואמר שהוא ישמח מאוד אם תוכל לפנות מזמנך היקר ולבוא לשמוח בשמחת מינוי בנו. הוא ביקש למסור שאם תבוא, כבר תבין מדוע היה לו חשוב כל כך שתשתתף בשמחה".

בערב המיועד הסיע אחד מצעירי השבט את מוסטפה ג'לאל ליישוב היהודי הסמוך, גבעול. כבר מרחוק הוא ראה אורות צבעוניים ושלטים חגיגיים. קולות התזמורת נישאו למרחוק. מוסטפה תהה לרגע אם היה צריך לבוא, אך כשהתקרב למקום האירוע, אדם מבוגר מיהר לעברו וחיבק אותו בהתרגשות. "אדון מוסטפה, האם אינך מכיר אותי?" שאל. הבדואי היה נבוך מעט; הוא באמת לא זיהה את היהודי המבוגר. אלא שהיהודי משך אותו אל במת הכבוד וביקש מהמנחה את המיקרופון. המנחה הכריז שהרב דוד כהן, אביו של הרב החדש, מבקש לשאת דברים.

"מורי ורבותיי", אמר דוד כהן לקהל, "לפני ארבעים שנה חזרתי מביקור אצל אשתי שהייתה מאושפזת אז בבית החולים. זה היה יום גשום וסוער והפסדתי את האוטובוס האחרון. מוסטפה ג'לאל, האיש שעומד עכשיו לצידי, היה אז בחור צעיר. הוא ראה אותי עומד בתחנה, רטוב ורועד מקור, ובטוב ליבו הסיע אותי עד הכניסה לביתי. כאשר נכנסתי הביתה, הרחתי ריח של שריפה. התנור בחדרו של הבן הקטן החל לבעור, ושאר האחים שישנו בחדרים אחרים לא הבחינו בכך. בזכות החסד שמוסטפה עשה עמי, הצלחתי לכבות את האש לפני שאחזה במיטתו של התינוק. עכשיו, כאשר זכיתי ואותו בן מוכתר לרב המושב שלנו, חשבתי לנכון להזמין את האיש שהציל את חייו, ובזכותו אנחנו יכולים לחגוג היום את האירוע המרגש הזה. אני חש שעליי להודות למוסטפה ג'לאל. התורה מלמדת אותנו לא להיות כפויי טובה".

"וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַה' אֱלֹהֶ֔יךָ" (דברים כו, ג) – רש"י: "ואמרת אליו – שאינך כפוי טובה".

סיפר אחד מתלמידי ישיבת מיר בשנת תרצ"ה שבשבוע של פרשת כי תבוא, ישבו הבחורים בני חו"ל לשיעורו של המשגיח, רבי ירוחם זצ"ל. המשגיח קרא בנעימות את כל פרשת "ארמי אובד אבי", ואז תהה: מדוע חייבה התורה לקרוא את כל הפרשה הארוכה הזו כדי להוכיח שאדם אינו כפוי טובה? הרי עצם הבאת הביכורים מראה על הכרת הטוב, וכי יעלה על הדעת לומר שאדם כזה הוא כפוי טובה?

והוסיף המשגיח להקשות: "וכי בשביל הכרת הטוב צריך 'לפטפט' כל כך הרבה?". ותירץ: "כן! באה התורה ואמרה לנו, שבשביל הכרת הטוב צריך לדבר ולפטפט על כך הרבה. להכיר טובה לא די בהרגשה ואמירה סתמית, צריך לדבר על כך ולהוציא דברים רבים מפינו!".

הוא סיכם: "לפעמים מגיע אליי בחור שעשיתי עמו טובה, ואני רואה שהוא אסיר תודה, כל פניו מעידות על כך, רק לא נעים לו לדבר על כך עם המשגיח. ואני אומר לו: על הכרת הטוב צריך לדבר ולפטפט הרבה, זה עיקרה. 'וְאָמַרְתָּ אֵלָיו' – לדבר על כך ולהביע את הכרת הטוב בדיבור".

בספר "אבני אליהו" מובא בשם הגר"א זצ"ל על הפסוק שאומרים בכל יום: "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ". פירושו: "הודו לה'", כשאתה מודה לקב"ה על טובתו עימך, "קראו בשמו", תקראו ותאמרו זאת בשמו. אל תסתפק בהודאת הלב, אלא יש לקרוא על כך ולאומרו בפה. הדיבור הוא הנפש, "רוח ממללא", והכרת הטוב היא מהות האדם. לכן, עליו להודות ממקום שבו מתגדרת מהותו כאדם – הדיבור.

כתוב: "לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ" (דברים כג). התורה מורה לנו במפורש להכיר טובה לאנשים שגמלו עימנו חסד, גם אם המיטיב אינו יהודי. זהו למעשה הפירוש של מאמר חז"ל: "דרך ארץ קדמה לתורה".

יסוד מצוות הביכורים, שנאמר עליה: "וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ ה' אֱלֹהֶ֖יךָ" (דברים כו, יא), הוא להחדיר בנו את מעלת הכרת הטוב. על כך נאמר: "וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜" – הרגש שאתה עני וחסר כל, שהקב"ה הוא שנתן לך הכול, כפי הפסוק: "כִּֽי־מִמְּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּדְךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ" (דברי הימים א' כט, יד). כך גם מובא בספרי על הפסוק "ואמרת אליו": "שאינך כפוי טובה". מדוע החמירו כל כך בעניין זה של הכרת הטוב?

אומר הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל: היצר הרע פועל בעורמה רבה כדי להפיל את האדם ברשתו. אם האדם יילחם בו חזיתית, הוא עלול להיכשל. הדרך היא להילחם בו בתחבולות, ורק כך ניתן להתגבר עליו. המידות הרעות טבועות בנפשו של האדם. אם ינסה לשרש אותן ולעקור אותן מתוכו, הוא לא יצליח. היצר שולט בו ולא ייתן לו מנוח. מה יעשה? יערום על היצר כאילו הוא ממשיך לדבוק באותן מידות, ולאחר שהיצר יניח לו, יכוון אותן לאפיקים חיוביים.

לדוגמה, אם יש באדם מידה מגונה של גאווה, הוא חושב כל העת: "אני עשיתי, אני פעלתי…". אם ינסה לעקור מידה זו בבת אחת, הוא צפוי לכישלון. במקום זאת, עליו להשתמש במידת הגאווה לשימוש חיובי, כפי שנאמר: "וַיִּגְבַּ֥הּ לִבּ֖וֹ בְּדַרְכֵ֣י ה'" (דברי הימים ב' יז, ו). דוד המלך מעיד על עצמו: "וַאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ" (תהלים קיט, מו). כשיש לאדם גבהות לב בעבודת ה', הוא עובד את בוראו בלי שום בושה. הוא גאה לעבוד את ה' לעיני כל, ואינו בוש מפני המלעיגים עליו.

מכאן נשוב אל מידת הכרת הטוב. שורש כפיות הטובה הוא מידת הגאווה. גאוות האדם אינה נותנת לו להכיר טובה לזולת, שכן הוא מרגיש שבכך הוא מרכין את ראשו בפניו. אבל מכיוון שכפיות טובה היא מידה מגונה, לא נוח לו להיות כפוי טובה. לכן, הוא מוצא פתרון: הוא מדחיק את הצורך להכיר טובה ואומר לעצמו: "מה הוא כבר עשה? אין בזה משהו מיוחד. ובכלל, הוא לא עשה לי טובה, הרי הוא היה עושה זאת בכל מקרה…", ועוד שלל הסברים עצמיים, הכול כדי להמעיט בטובה ולייתר את הצורך להודות לו. לכן, כנגד זה, על האדם להעצים את מידת הכרת הטוב, ובמיוחד את הכרת הטוב לבורא העולם. עליו להחדיר בליבו שבעצם לא מגיע לו כלום, וכל מה שהוא מקבל הוא חסד וטובה מאת ה'. כך יעורר בליבו את הרגש הטבעי של הכרת הטוב לה' על כל מה שהוא נותן לו.

כשנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הבן ביקש להיבחר לתקופת כהונה שנייה, ביקשו מקורביו מראש עיריית ירושלים דאז, הרב אורי לופוליאנסקי, להשתתף בסרטון קצר. הם רצו שיופיע על חומות ירושלים ויודה לנשיא האמריקאי על תמיכתו האיתנה בישראל.

רבי אורי עלה לשאול את מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ונענה: "ודאי, יש לנו חובת הכרת הטוב כלפיו!". נקבע זמן לצילום, ובינתיים החל הנשיא לרדת בסקרים. מביני דבר הזהירו שהבעת תמיכה בו עלולה להתפרש כהתערבות בבחירות, ושהמתחרה שיזכה יתנקם בישראל.

רבי אורי עלה שוב למרן הגרי"ש ושאל אותו, אך מרן לא הבין את השאלה: "ואם הוא יורד בסקרים, ואם לא ייבחר – האם נפגמת הכרת הטוב שלנו כלפיו?". "אלא מאי", הוסיף, "חושש אתה שזה עלול להתפרש כהתערבות? הלא אינך נציג ממשלתי ואינך מביע עמדה רשמית; אתה מדבר כראש עיריית ירושלים ומביע הכרת טובה!". מכאן למדנו כמה גדולה החובה המוטלת עלינו להיות מכירים טובה.

כל התורה כולה מבוססת על הכרת הטוב. כל עבודת ה' שלנו היא הכרת הטוב. כבר כתב הרמב"ן בסוף פרשת בא: "וְכַוָּנַת כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁנַּאֲמִין בֵּאלֹהֵינוּ וְנוֹדֶה אֵלָיו שֶׁהוּא בְּרָאָנוּ, וְהִיא כַּוָּנַת הַיְּצִירָה, שֶׁאֵין לָנוּ טַעַם אַחֵר בַּיְּצִירָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאֵין לָאֵ-ל עֶלְיוֹן חֵפֶץ בַּתַּחְתּוֹנִים מִלְּבַד שֶׁיֵּדַע הָאָדָם וְיוֹדֶה לֵאלֹקָיו שֶׁבְּרָאוֹ".

אדם, מהותו היא הכרת הטוב למיטיב לו. הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, ראש ישיבת חברון, הביא לכך מקור מדברי רש"י בפרשת נח על דור הפלגה, שכתב על הפסוק: "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם". רש"י מקשה: "אלא בני מי? שמא בני חמורים וגמלים?". והוא מפרש: "אלא בני האדם הראשון שכפה את הטובה ומלטם מן המבול, אף הם כפרו בטובה". מדברי רש"י עולה שמהותו של האדם היא הכרת הטוב, ובזכותה הם נקראים "בני אדם".

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גוליט זצוק"ל.

בטרם שקעה השמש, הובא למנוחות הרה"ח ר' לוי יצחק פש הי"ד, תושב תל ציון. פש, ששימש כעובד מסור בישיבת 'קול תורה', נרצח בפיגוע הקשה שהתרחש בצומת רמות בירושלים והוא אחד מתוך שבעת החללים שנרצחו.

הקהילה כולה התכנסה להיפרד ממנו, וראשי הישיבה ותלמידיה ציפו ללוות אותו בדרכו האחרונה ליד הישיבה בבית וגן. אולם, עיכוב בלתי צפוי בשחרור הגופה אילץ את המשפחה לקיים לווייה קצרה ומהירה. מסע הלוויה יצא היישר להר המנוחות, שם נטמן המנוח במהירות ובטרם הספיקה השמש לשקוע.

מסע ההלוויה הקצר היה מלווה בכאב גדול ובהספדים שנשאו בני המשפחה, חמיו, וראש הישיבה, הגאון הרב שלמה שלזינגר.

בדבריו, זעק הרב שלזינגר את כאב הישיבה כולה: "ר' יצחק מה קרה איתך? היית אהוב על כל בני הישיבה".

את הכאב העמוק ביותר ביטא בנו של המנוח, שגילה כי בעת האחרונה הוא שאל את אביו היכן ישהה ב-'א' דסליחות'. מול קבר הטרי, התייפח הבן וסיים את דבריו במשפט מצמרר: "ועכשיו אני יודע היכן הוא יהיה".

צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

המשב"ק חושף: בישיבה לצעירים ירושלמית מוכרת התפתח עימות חריף שהוביל לאלימות בין שיעור ב' לשיעור ג', המנהג הוותיק בישיבה הוא שרק בני שיעור ג' יורדים לארוחת בוקר עם כובע וחליפה. אלא שבתקופה האחרונה החליטו בחורים משיעור ב' שגם הם רוצים לטעום מהכבוד, והמתח בין הצדדים הפך לקרב חפצים של ממש, מול עיני הבחורים הצעירים שזה עתה נכנסו לישיבה. ראש הישיבה, שהיה מודע למתיחות אך הסתפק עד כה בשיחות קצרות, נאלץ לאחר המהומה להעניש מספר בחורים, במקביל הבהיר כי "אין לרדת לחדר האוכל בכובע וחליפה", אלא לבחורים בני שיעור ג' בלבד.

•

המשב"ק חושף: בצעד חריג במיוחד, בישיבה ליטאית מובחרת, הוחלפו מגידי שיעורים שבוע לאחר תחילת הזמן וזאת אחרי שכבר שובצו קודם לכן בוועדים אחרים.

•

המשב"ק חושף: ישיבה מוכרת, נאלצה לעזוב את מבנה הקבע שלה ועברה בחופזה לבית כנסת בבית שמש, אולם מה שנועד להיות פתרון זמני, הפך למציאות בלתי נסבלת לאחר שבמקום אין מקלחות, אין מטבח והחדרים צפופים. הבחורים, שכבר לא יכולים לעבור לישיבה אחרת באמצע זמן אלול, מתמודדים עם תנאים קשים וההורים זועמים.

•

המשב"ק מקדם בברכה את הבחורים הטריים שעתה החלו שיעור א' לרגל שובם הבייתה ל"שבת געגועים".

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

בקבלת הקהל בביהמ"ד צאנז בבני ברק, שקיים כ"ק האדמו"ר מצאנז כמנהגו מידי שנה בימי תשובה, קיבל האדמו"ר לידיו את הספר 'חשוקי חמד' על מסכת ראש השנה. הספר נשלח על ידי מרן עמוד ההוראה הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, באמצעות נכדו, הרב חיים מלין. יחד עם הספר הוענקה הקדשה אישית מיוחדת עבור האדמו"ר, שלאחריה עצר את קבלת הקהל לדקות ארוכות כדי לעיין בספר.

והנה ההקדשה כפי שהגיע לידי המשב"ק.

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה': כאחד מרבבות שומעי לקחי הקבועים של עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין, כ"ק האדמו"ר מבוטושאן הנמצא בביקור בארה"ק הגיע באופן פיזי לשמוע את השיעור, לאחר שעד כה היה משתת, באמצעות קול הלשון. בתווך: ר' מרדכי בלוי.

שמחת עולם התורה נערכה השבוע, עם נישואי נכדת הראשון לציון הגר"ד יוסף, בן לבנו הרב עובדיה יוסף, ראש בית המדרש 'יחוה דעת'. בין המשתתפים: הראשון לציון הגרש"מ עמאר, חברי מועצות חכמי וגדולי התורה, רבני ערים, דיינים ואישי ציבור רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית. צילום: יעקב כהן

במהלך השמחה ראה המשב"ק את הראשון לציון הגר"ד יוסף משוחח בחביבות עם חתנו נאמן ביתו של מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל וראש ישיבת 'מאור יוסף' הגאון הרב ליאור כהן. המשב"ק שהיטה את אוזנו לשיחה, הצליח לשמוע את הראשון לציון שח לגר"ל כי חיפשו בתחילת האירוע, בשל רצונו לכבדו בברכה בחופה.

עוד בשמחה: הרב הראשי הגר"ק בר, פנה לגאב"ד 'עמלי תורה' הגרש"י זעפראני להתייעצות בנוגע לחיזוק כשרות הרבנות הראשית, כך שתתאם גם את דעתם של פוסקי הספרדים. הגרש"י שליט"א האריך עמו בשיחה, ובפרט בנושאי בישול עכו"ם בהם החמיר מרן השו"ע.

ביציאה מהשמחה ראה המשב"ק את רבה של גדרה הרב ירון אשכנזי, מתברך מראש מוסדות 'כסא רחמים' הגה"צ הרב צמח מאזוז, על פועלו למען תושבי העיר ושיזכה להגדיל תורה ולהאדירה.

שמחת בית 'תולדות צבי' ספינקא.

המשב"ק שצעד לתומו בגבעת שאול, פגש את מרן הגאב"ד הגר"נ קופשיץ שליט״א ברכבו.

בטרמינל פאתל בנתב"ג, ראה המשב"ק את המקובל הרב יוסף ביטון שליט"א מרבני ארגון הקירוב 'ערוץ 2000', טרם צאתו למסע חיזוק בקרב הקהילות היהודיות בארצות הברית לרגל ימי הרחמים והסליחות, כשהוא מתברך בחמימות מפי הראשון לציון, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שהמריא גם הוא מהארץ למסע חיזוק בצרפת ובשלו נעדר משמחת נישואי נכדת אחיו הראשון לציון הגר"ד יוסף.

בביקור שנערך השבוע בבית הילד המיוחד של "בלב אחד" ראה המשב"ק את האדמו”ר מביאלא מעיין בפעילות שמוצגת על קירות הבנין.

מרן ראש הישיבה הגר"א סאלים ביקר במעונו של הגר"מ שטרנבוך, במעמד ההו"ל של 'עוז והדר'.

והנה תיעוד מהמעמד המרגש של ריקוד מיוחד במעונו של הגר"מ שטרנבוך לרגל מעמד סיום הוצאת הרמב"ם המבואר של ממלכת התורה 'עוז והדר' בהשתתפות ראש הישיבה הגר"א סאלים, האדמו"ר מרחמסטריווקא, המשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל, הגרמ"מ פומרנץ ריש מתיבתא עוז והדר והרב משה חיים חנונו. מנחה המעמד: הרב טוביה פריינד. (צילום: יוסי בלוי)

האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בתפילת מעריב וקבלת קהל בעיר מונסי.

האדמו״ר מסאטמאר מהרז"ל נצפה כאחד האדם מלווה בפמליתו.

למרות שבין הזמנים תם: האדמו״ר מויז'ניץ מרכז, נצפה בנאות דשא.

השליחות של ראב”ד ירושלים הגר"מ שטרנבוך לאדמו”ר מבוהוש: "תגידו לשכינה הקדושה שכולם עמך צדיקים, חזק ואמץ".

כ"ק האדמו"ר מליסקא בניחום אבלים אצל כ"ק האדמורי"ם מראחמיסטריווקא, על פטירת הרבנית מוויז'ניץ קיימישע ע"ה.

האדמו״ר מסאדיגורה ירושלים בעריכת שולחן לחיים לרגל הילולת הרה"ק רבי משה'ניו מבאיאן קראקא זיע"א הי"ד ופתיחת זמן אלול בהיכלי כולל 'דעת משה' ומתיבתא 'אור ישראל' בחצר הקודש.

בהמשך נראה האדמו"ר מסאדיגורה בשמחת נישואי נכדת דודו ר' יעקב פעלדמאן שליט"א בת חתנו הרה"ג רבי שלמה זלמן אונסדורפער בבארא פארק.

הפוסק הגר"מ סירוטה, מגדולי המשיבים בדורינו, בהכנסת ספר תורה.

מוקדם יותר כובד בכתיבת אותיות במעמד.

האדמו"ר מסאטמר הגיע לעקוב אחר שיפוץ והרחבת בית המדרש סאטמאר המרכזי ברחוב ראדני וילימסבורג בניו יורק.

שמחת בית לסרי טולידאנו: שמחת החתונה לנכדת האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא שליט"א בת לחתנו הרב שמואל שמעון טולידנו שליט"א רו"מ 'בית מאיר' באשדוד, ונכדת הגה"צ רבי יוסף טולידנו שליט"א חדב"ן הבבא מאיר אבוחצירא זצ"ל ורב העיר גבעת זאב, עם החתן בן הרב יוסף יצחק לסרי שליט"א רב העיר בית שאן.

במהלך השמחה הרים הראשון לציון הגר"ד יוסף 'לחיים' עם אדמו"רי בית אבוחצירא, הגה"צ רבי רפאל ורבי יקותיאל.

ככלות השבעה: כ‘‘ק אדמו‘‘ר מקרעטשניף סיגעט שליט‘‘א מבית שמש יחד עם אחיו הרה‘‘צ רבי חיים מרדכי שליט‘‘א הגיעו לפקוד את ציון הק‘ של רביה‘‘ק זיע‘‘א ככלות השבעה באוהל האדמור‘‘י בית קרעטשניף סיגעט במרומי הר הזיתים בראש קהל תלמידי וחסידי קרעטשניף.

האדמו"ר מביטשקוב התחדש במקל מכסף כמנהג האדמו"רים, שקיבל מתנה מאחד החסידים בבארא פארק.

ניחום אבלים אצל האדמו"ר מראחמיסטריווקא אוקוויין היושב שבעה על אחותו.

האדמו״ר מקאמארנא בסוד שיח עם האדמור מסקווירא מונסי.

המשפיע החסידי, הגה"צ רבי אלימלך בידרמן, נצפה בסוד שיח עם האדמו"ר מלעלוב.

המשפיע הגה"צ ר' אהרן טויסיג שליט"א נצפה שוקד על תלמודו בטרקלין פתאל בדרכו לניו יורק.

גם בעודו עושה את דרכו לניו יורק לא פסיק פומיה מגרסא.

כ״ק אדמו״ר מהורנסטייפל שליט״א בשיעור פתיחת הזמן בהיכל ישיבתו ישבה למצויינים עמק חכמה הורנסטייפל בביתר.

ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך בלימוד עם נכדיו.

מגיד השיעור הנצפה ביותר ברחבי העולם, הרב אלי סטפנסקי, בסיום מסכת עבודה זרה.

בשמחת הבר מצוה לבנו של הגאון רבי מרדכי דינר ראש רשת הכוללים דעת שמואל ונכדו של הגאב"ד הגאון רבי אליעזר דינר שמתקיימת הערב בבני ברק השתתפו גדולי ישראל, ובראשם הגאון רבי עזריאל אויערבך שליט״א, רבנים, אישי ציבור ומאות אברכי הכוללים מכל הארץ.

האדמו״ר מלעלוב בורו פארק, אחיו של המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן, נצפה בתפילה ברחבת הכותל המערבי

האדמו"ר מנדבורנה ירושלים שליט"א הגיע לציון הרשב"י, לתפילת מנחה ואמירת תהילים, לרגל יום הולדתו שחל ביום רביעי ח' אלול, פר' כי תצא תש"ך.

יומא דהילולא בחצר הקודש זוועהיל של רבי שלומק'ה מזוויעהיל זצוק"ל.

האדמו"ר מתולדות אהרן ששהה השבוע בקרב חסידיו בבית שמש, לקבלת קהל לקראת ימי הרחמים, ביציאה מהמקוה החדש בתולדות אהרן ברמה ד'2, בטרם כניסתו להיכל ביהמ"ד לתפילת שחרית.

מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א בניחום אבלים אצל בני הגאון הצדיק רבי אלטער דוד חיים שטרן זצ"ל

כ"ק אדמו"ר מבטשקווא שליט"א הוגה בתורה בדרכו למגבית הקם תקים להחזקת המוסדות.

האדמו"ר מנאדבורנא באניא בניחום אבלים אצל בני האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט זצוק"ל.

הגאב"ד הגר"נ קופשיץ, עם רבני רמה ד' בבית שמש, בסקירת העירוב השכונתי.

כ"ק מרן אדמו"ר מבוטושאן שליט"א בשמחת הבר מצווה לנכד אחיו כ"ק מרן גאב"ד יבניאל שליט"א בן לבנו הגה"צ רבי יהודה פרנקל שליט"א אב"ד זלאטשוב.

בית מדרש לבני תורה 'אוהל יוסף' הוקם בעיר אופקים לע"נ רבינו בעל היביע אומר, ובראשות הגאון הגדול רבי יוסף אביטל שליט"א רב קהילות האברכים בעיר אופקים. בית המדרש הוקם בהיכל הישיבה לצעירים, ומתעתד לעבור בקרוב להיכל גדול ומרווח שישמש את ציבור בני התורה של המניין.

האדמו"ר מטעפליק בדברי חיזוק לחודש אלול.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים מהשימוש, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר | למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205