מיקום כתבה: עניין לציבור
הרגע שבו התנגשו המטוסים במטס חיל האוויר בצרפת
האם צריך לומר תודה רבה לפקיד בבנק? הרב אברהם יוסף שוורץ
צפו: הרכבים הכי מטורפים נכנסו לשירות משטרת לאס וגאס
העיתונאי התקיל את הנשיא: האם טראמפ ישלם מכיסו לאסטרונאוטים שהיו תקועים בחלל 286 יום?
בהלה בעוטף עזה: זה המצנח שהקפיץ את הגזרה
זמרי על הטרלול בתקשורת: "מבחינתם הימין הוא האויב האמתי, הרבה יותר מחמאס"
למדו את השיטה: בסודן מסכלים חמושים באמצעות רחפן
ערוץ מקומי המזוהה עם הצבא הסודאני שידר לאחרונה תיעוד של רחפן חמוש משגר פגיעה מדויקת לעבר אחד ממפקדי מיליציית "התגובה המהירה" בלב הבירה חרטום. התקיפות הממוקדות הללו הפכו לכלי לוחמה מרכזי בזירה הסודאנית, על רקע הסלמה בלחימה וקרבות עזים על שליטה בשטח.
במהלך הימים האחרונים דווח על התקדמות ניכרת של הצבא הסודאני (SAF) ברחבי חרטום, בניסיון לכבוש מחדש את הבירה מידי מיליציית RSF – ולשנות את מאזן הכוחות במלחמה שממשיכה לגבות מחיר כבד.
מאז פרוץ הלחימה באפריל 2023, הקרבות בין צבא סודאן לכוחות התגובה המהירה מתנהלים בעוצמה גוברת. אך בתקופה האחרונה, ובמיוחד מאז תחילת 2025, נראה שצבא סודאן מצליח להשיג הישגים משמעותיים:
היחסים בין ישראל לסודאן עברו מהפך בעשור האחרון. פעם הייתה זו מדינה עוינת שתמכה בטרור ופעלה נגד ישראל בכל זירה אפשרית – אך מאז 2020 הכול השתנה:
- כחלק מ"הסכמי אברהם" ובתיווך אמריקאי, סודאן חתמה על הסכם נורמליזציה עם ישראל.
- שנה לאחר מכן, ב-2021, נחתם הסכם עקרוני להידוק היחסים.
- וב-2023 – נחתם אף הסכם שלום רשמי.
אלא שהאישור הפורמלי לא יצא לפועל, בשל חוסר יציבות שלטונית, הפיכה צבאית והידרדרות למלחמה שעדיין נמשכת.
סודאן ניצבת כעת בצומת דרכים הרה גורל – בין מלחמה ממושכת לעתיד אזרחי-מדיני שעדיין לא התבהר. הקרבות בחרטום עשויים לקבוע את זהותה של סודאן בשנים הקרובות, וגם את מיקומה במפת הבריתות האזוריות.
רכבי הטסלה הוצתו, אילון מאסק הגיב: "בהלם מרמת האלימות בשמאל"
הרדאר
מרשים: המזרקה המוזיקלית הענקית של סין
פיצוץ אדיר הרעיד את דמשק, המונים נמלטו – בסוריה עדין חוקרים
הדיפלומט שעלול לשלם בחייו על הביקור בשגרירות ישראל
זעם רב התעורר בזירה הפוליטית העיראקית לאחר פרסום התמונות מחגיגת ראש השנה הכורדי, שהתקיימה לראשונה בנציגות הישראלית בבירה הגרמנית.
על פי הדיווח ב"כאן 11". דלשאד אל-ברזאני, אחיו של הנשיא הכורדי לשעבר מסעוד ברזאני, אשר מכהן כדיפלומט מטעם האזור האוטונומי בצפון עיראק, הופיע בין מאות משתתפים מהקהילה הכורדית המקומית שהוזמנו לאירוע שארגן השגריר רון פרושאור.
הקרבה בין הצד הישראלי לגורמים כורדיים אינה נסתרת מעיני הציבור, במיוחד בגרמניה, שם מתגורר מיעוט כורדי משמעותי המזדהה עם ישראל. במהלך החגיגה, הביע פרושאור את עמדתו: "לישראלים ולכורדים יש הרבה מן המשותף – שניהם שואפים למזרח תיכון שליו ושניהם מתמודדים עם איומים מתמשכים מצד קיצונים. אך איננו נותנים לפחד לשלוט בנו. זו זכות מיוחדת לחגוג את נורוז עם הקהילה הכורדית לראשונה – אך בהחלט לא לאחרונה".
התיעוד מהמפגש החגיגי חושף אווירה שמחה, עם ריקודים לצלילי הרכב מוזיקלי משותף, אולם שני צילומים ספציפיים שבהם מופיע אל-ברזאני הציתו גל תגובות נזעמות בעיראק. הפרלמנט העיראקי אישר בשנת 2022 חקיקה המגבילה כל סוג של התקרבות דיפלומטית עם ישראל, על רקע הקשרים ההיסטוריים בינה לבין העם הכורדי, שמפוזר בארבע מדינות באזור ללא ריבונות עצמאית.
פוליטיקאי כורדי עצמאי מהעיר סולימאניה, פאא'ק יזדי, התייחס לאירוע באומרו: "זהו פשע על פי החוק האוסר על נורמליזציה עם הישות הציונית". במקביל, חבר הפרלמנט העיראקי מוסטפא סנד נקט בצעדים מעשיים והגיש תלונה רשמית נגד אל-ברזאני לגורמי התביעה הכללית במדינה.
מקורות בקהילה היהודית סיפרו ל"כאן חדשות" כי הדיפלומט הכורדי השתתף בעבר במפגשים דומים בברלין, ולכן תגובת הזעם הנוכחית מפתיעה במידת מה. עם זאת, ייתכן שזוהי הפעם הראשונה שהתיעוד הויזואלי של השתתפותו הגיע לידיעת הגורמים הרשמיים בבגדד.
הוצאות בלתי צפויות? כך תיערכו לפסח בצורה נכונה • האזינו
בפרק מיוחד לקראת החגים, מארחים שלום פקשר ופישל רוזנפלד את ישראל גוטמן, מפתח שיטת "גוטפלוס" ומומחה לכלכלה התנהגותית, לשיחה מעמיקה על ההתמודדות הכלכלית עם הוצאות החגים.
גוטמן, שליווה יותר מ-1,900 משפחות להצלחה כלכלית, מספר כי דרכו בתחום החלה דווקא בגמ"ח, שם גילה שהבעיה העיקרית של אנשים אינה בהכרח מחסור בכסף, אלא באופן ההתנהלות וההבנה הפיננסית שלהם.
האתגר: הוצאות בלתי צפויות שחוזרות על עצמן
"החגים נופלים עלינו מחדש," מצטט גוטמן טענה נפוצה, ומסביר כי למרות שאלו הוצאות קבועות וצפויות, רבים מתייחסים אליהן כאל הפתעה. הוא מדגיש שכולם משלמים את הוצאות החגים – השאלה היא רק אם לפני או אחרי, והפער בין השניים משמעותי מאוד מבחינה כלכלית.
הטעויות הנפוצות
- "זרימה" עם ההוצאות ללא תכנון מוקדם
- קניות ברגע האחרון כשהמחירים גבוהים
- הסתמכות על הלוואות וגמ"חים ללא תכנית החזר מסודרת
- התעלמות מהעלות האמיתית של רכישות בתשלומים
המלצות מעשיות
גוטמן מציע מספר אסטרטגיות מעשיות להתמודדות עם הוצאות החגים:
שיטת השניצל: לפרק את ההוצאות הצפויות לחלקים קטנים וברי-ניהול:
- שחזור הוצאות משנה שעברה
- הכנת רשימה מפורטת של צרכים
- קביעת סדרי עדיפויות
תכנון מוקדם והתארגנות:
- ביצוע קניות מראש כשהמחירים נמוכים יותר
- הקצאת תקציב חודשי לחגים לאורך השנה
- קביעת תקציב מוגדר מראש לכל חג
התמודדות עם לחצים משפחתיים
גוטמן מדגיש את חשיבות התקשורת המשפחתית בנושאי כספים:
- שיתוף בני הזוג בתכנון התקציב
- הצבת גבולות ברורים לילדים תוך הסבר על המגבלות התקציביות
- שיתוף הילדים בתהליך קבלת ההחלטות לגבי קניות וסדרי עדיפויות
עקרונות שיטת "גוטפלוס"
גוטמן מציג את העקרונות המרכזיים של שיטתו:
- ראייה רחבה של התמונה הכלכלית המשפחתית
- לקיחת אחריות על ההתנהלות הכלכלית
- הבנה שכל ההוצאות חייבות לבוא מתוך ההכנסות
- ניהול עצמי במקום להיות מנוהל על ידי ההוצאות
המסר המרכזי
"תעשו תקציב," מדגיש גוטמן, "גם אם כבר מאוחר." הוא מסביר שגם אם לא הצלחתם לחסוך מראש, עצם ההגדרה של תקציב מוגבל יכולה לחסוך אלפי שקלים. "אפילו אם לוקחים הלוואה," הוא מוסיף, "חשוב להגדיר מראש את גבולות ההוצאה."
הפרק מסתיים בתזכורת חשובה: העבודה הקשה על החזר חובות אחרי החגים היא חוויה הרבה יותר מתסכלת מאשר ההתארגנות המוקדמת והחיסכון לקראתם. לכן, ככל שניתן, עדיף להתכונן מראש ולהגיע לחגים מוכנים מבחינה כלכלית