מיקום כתבה: עניין לציבור

אחרי 492 ימים בשבי, משפחתו של החטוף אלון אהל מעדכנת כי לראשונה קיבלה אות חיים ראשון מבנם אלון.

"התבשרנו היום, שמיום חטיפתו אלון מוחזק במנהרות בעזה ביחד עם חטופים שהשתחררו לאחרונה. אנו שמחים ונרגשים לדעת שאלון בחיים, אך אנו גם ממוטטים ומזועזעים מהמצב הפיזי והנפשי הקשה בו אלון נמצא וההתעללות שהוא ויתר החטופים עדיין עוברים. אלון שרד את התופת עד כה, אבל אין לו זמן! אסור לדחות את שחרור החטופים. כולם הומניטריים!״

לדברי בני המשפחהף "מאז שנחטף, אלון מוחזק בתנאים קשים במנהרות התת-קרקעיות של חמאס, ללא אור יום וללא גישה לתנאים אנושיים בסיסיים. התבשרנו על כך שאלון פצוע בעיניו. בנוסף, אלון מוחזק בתנאי שבי קשים במיוחד, תוך מחסור חמור במזון.

כולנו ישבנו ובכינו ביום שבת בעודנו צופים באחינו היקרים שהשתחררו לאחר גיהינום ממושך. אנו דורשים ממנהיגינו לנקוט בצעדים הנדרשים האנושיים כדי להוציא את אלון ושאר הקורבנות מהגיהנום שהם חווים" הוסיפו ברקע המראות הקשים של ניצולי השבי.

שופטי בית המשפט העליון דחו היום (א) את העתירה שהוגשה נגד מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם, בדרישה לבטל את החלטת הוועדה לבחירת שופטים, טוענים העותרים כי "הוועדה קיבלה את ההחלטה למנות את השופט עמית באופן חפוז וללא בדיקה מעמיקה של שורת פרשיות חמורות שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים. הוועדה הסתפקה בקבלת הסברים מהשופט עמית בלבד, ללא בדיקה חיצונית או אימות העובדות, בניגוד מוחלט להתנהלות במקרים דומים של מינויים בכירים".

העתירה חושפת שורה של פרשיות מטרידות: השופט עמית ישב בדין במקרים בהם היו מעורבים גורמים שהופיעו ברשימת המניעויות שלו, התנהל בניגוד עניינים בעתירות הנוגעות לתחום הנדל"ן כאשר היה בעצמו צד להליכים משפטיים בתחום, וישב בדין בעניין נבחרת הדירקטורים כאשר אחיו היה בעל עניין ישיר בתוצאות ההליך.

למרות שהעתירה הוגשה רק לקראת סוף השבוע שעבר, כבר דחו השופטים את העתירה. השופט אלכס שטיין, שנחשב לשמרן, הגן על מינוי עמית לנשיא העליון וכתב: "אני סבור כי החלטת המינוי היא בהחלט מתקבלת על הדעת – אם לא למעלה מכך. נראה שרוב ניגודי האינטרסים המיוחסים לשופט עמית הופרכו על ידו".

בארגון לביא ואם תרצו, שהגישו את העתירה, מסרו בהמשך לפסק הדין כי "בית המשפט העליון הספיק לדחות היום עתירה מפורטת שהוגשה ביום שישי, והראתה שורה ארוכה של פגמים ותמיהות במענה שמסר השופט עמית לתחקירים השונים שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים.

בפרט הראו לביא ואם תרצו כי תמיהות אלה מעולם לא בוררו, וכי הוועדה לבחירת שופטים בחרה לשמוע הסברים מפי השופט עמית בלבד, ולאחר מכן להצביע על מינויו לנשיא לאלתר, ללא שום בדיקה נוספת. מיד לאחר מכן, נקבעה ההשבעה למועד קרוב ביותר, כאשר פרוטוקול הדיון כלל לא פורסם לציבור.

כך ממונה נשיא בית המשפט העליון בישראל – עם עננה כבדה מעל לראשו, בהליך חפוז ובמחשכים. המחשבה הנאיבית כי בית המשפט העליון יישם את פסיקתו במקרים דומים על אנשים אחרים – קיבלה תשובה מהשופטים שטיין, גרוסקופף וכבוב.

בית המשפט כלל לא טרח להוציא את העתירה לתשובה, ובטח שלא לקיים בה דיון, אף שנאלץ להודות שהוועדה לבחירת שופטים לא הייתה מוכרחת למהר ולמנות את השופט עמית, ולמצער – שייתכן שהיה ראוי לפרסם לציבור את פרוטוקול הדיון".

העותרים הוסיפו כי "אין לנו אלא להפנות את הציבור לדבריו של השופט עמית בעצמו, כשקבע שיש לבטל חוק יסוד מאחר ש: 'על החשש מפני מינויים בלתי ראויים, השיבה הכנסת בתשובתה המשלימה כי חזקה על שר שלא ימנה במודע אנשים שאין להם את הכישורים המתאימים להצליח בתפקידם. ובקיצור, לפנינו שוב תשובה בנוסח "סמוך עלינו", אך כפי שהבהרתי לעיל, במדינה דמוקרטית אין לקבל תשובה בנוסח זה אלא יש צורך במנגנונים שימנעו את הצורך לסמוך באופן עיוור על הרשות המבצעת'. על הרשות המבצעת לא ניתן לסמוך באופן עיוור, ומתברר שגם על בית המשפט העליון לא.

מצער שההרכב לא נתן דעתו לדבריו של השופט פוגלמן, שהובאו בעתירה: "סמכותנו לשפוט את האחר, בין את הפרט, בין את הרשות השלטונית, מחייבת כי נגזור על עצמנו אמות מידה מחמירות של יושרה, מקצועיות, הגינות והיעדר משוא פנים. אלה לא רק חייבים להתקיים בשופט פנימה, אלא להיראות היטב כלפי כולי עלמא ולהאיר כמגדלור את דרכם של המתדיינים הבאים בשערינו מדי יום ביומו. אלמלא כן, לא יאמין הציבור בשופטיו ובמערכת המשפט האמונה עליו, וזו לא תוכל למלא את תפקידה החיוני במדינה יהודית ודמוקרטית".

נאה דרש, אך מתברר שדרושה רפורמה מקיפה כדי שגם נאה יקוים".

תקרית בטיחותית אירעה בשיירתו של נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ', כאשר אחד מגלגלי הרכב הנשיאותי התנתק במהלך נסיעה. צוות האבטחה הגיב במהירות והאירוע הסתיים ללא נפגעים.

התקרית הבטיחותית התרחשה במהלך נסיעה שגרתית של השיירה הנשיאותית, כאשר לפתע אחד הגלגלים השתחרר מהרכב בו ישב הנשיא ווצ'יץ' והתדרדר לשולי הדרך. המאבטחים, שזיהו את התקלה במהירות, פעלו לפי נהלי החירום והצליחו למנוע כל פגיעה במעורבים.

אירוע זה מתווסף למתיחות הפוליטית השוררת במדינה, כאשר ברחבי סרביה מתקיימות הפגנות המוניות הקוראות להתפטרותו של הנשיא. המחאות התעצמו בעקבות האסון הטרגי בעיר נובי סאד, בו איבדו את חייהם 15 בני אדם כתוצאה מקריסת גג בתחנת הרכבת המקומית.

השימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

סתימת הפיות של השמאל הישראלי נמשכת, גם ברקע חזרת שלושת החטופים שהוחזקו בשבי חמאס והתיעודים משחרורם גרמו לסערה רבתי.

עם שחרורם, פרסמו שרים וחברי כנסת מהימין, הודעות המברכות על שיבתם מהשבי, זאת על אף התנגדותם לעסקת הכניעה. אחד מהם, הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שציוץ ברשת החברתית עם הערת הגולשים וכעת הוא ממשיב מתקפה.

בציוץ בחשבון ה-X כתב: "הסבל של חטופינו בשבי האכזרי של חמאס קורע את הלב. אבל השוואות לשואה הן טעות קשה ויש בהן משום זילות השואה. שואה היתה רק אחת, ושום דבר, נורא ככל שיהיה, לא משתווה לה.

אבל לאלו שבכל זאת השוו היום את את היחס של חמאס לחטופינו לשואה ומבקשים לגרום לנו להיכנע לחמאס בשל כך, יש לי שאלה: האם הייתם חותמים עם היטלר על עסקה שמשאירה את הנאצים בשלטון ומאפשרים להם להכין את השואה הבאה? ברור שלא. וזו הסיבה שלא תהיה שום עסקה שמשאירה את חמאס בשלטון ומאפשרת לו לתכנן את ה- 7 לאוקטובר הבא. בשום אופן לא.

בצד חשיבות השבת החטופים כולם, את חמאס ואת כל מי ומה שקשור אליו ברצועה ומחוץ לה חייבים להשמיד ולמחות מעל פני האדמה כדי שלא יהיה אדם אחד על פני כדור הארץ שיעלה בדעתו לחטוף יהודים ולהתנהג אליהם כך שוב".

שלושת החטופים ששוחררו היום (שבת) – אור לוי, אלי שרעבי ואוהד בן עמי – חושפים מסכת מזעזעת של התעללות, עינויים ורעב מתמשך במתקני הכליאה התת-קרקעיים של חמאס. העדויות מעלות תמונה קשה של תנאים לא אנושיים, כשהשלושה מדגישים כי סבלו מרעב מתמיד לאורך כל תקופת השבי.

בעדויות הראשונות שנחשפות, עולה כי רק בימים האחרונים לפני שחרורם קיבלו השלושה כמויות גדולות יותר של מזון, במטרה מכוונת לשפר את מראם החיצוני. מהעדויות עולה כי לוי איבד כ-20 קילוגרמים ממשקלו במהלך תקופת השבי.

במשך 491 ימי שביים, שהו אור לוי ואלי שרעבי יחד במתקני כליאה שונים, כאשר אוהד בן עמי הצטרף אליהם רק בלילה שלפני השחרור. השלושה הועברו תדיר בין מתקני כליאה תת-קרקעיים, שם סבלו ממחסור חמור באור, אוויר וצרכים בסיסיים.

חייהם במנהרות התת-קרקעיות התאפיינו בתנאים קשים מנשוא. אור לוי נאלץ להתהלך יחף במשך רוב תקופת השבי, והורשה להתקלח לעיתים נדירות בלבד, אחת למספר חודשים. המחבלים התייחסו אליו כאל חייל מילואים, וניסו לחלץ ממנו מידע על צה"ל באמצעים שונים.

הטרור הפסיכולוגי היה מרכיב מרכזי בשבי. השלושה נותקו כמעט לחלוטין מהעולם החיצון, ללא גישה למידע אמין על המתרחש. המידע היחיד שהגיע אליהם היה דרך שוביהם, שדאגו להעביר מידע מעוות ומניפולטיבי. רק אתמול צולמו בכפייה לסרטוני תעמולה של הארגון.

הטרגדיה האישית של כל אחד מהשלושה נחשפה במלוא עוצמתה רק עם שחרורם. אלי שרעבי, ששאל מיד עם שחרורו על גורל משפחתו, גילה את האמת המזעזעת על רצח אשתו ליאן ובנותיהם נויה ויהל בביתם בקיבוץ בארי. כחלק מההתעללות הפסיכולוגית, מחבלי חמאס אף סיפרו לו על מות אחיו יוסי בעזה.

אור לוי, שחש במהלך השבי כי משהו אירע לאשתו עינב, קיבל את הבשורה הקשה על רציחתה מפי נציגת צה"ל. במפגש הראשון עם משפחתו, צפה בסרטון מרגש שהכינו עבורו, בו הופיע בנו אלמוג בן השלוש וחצי. בעדותו, סיפר על רגעי גבורה של חבריו הירש גולדברג-פולין ז"ל וענר שפירא, שהצילו חיים כשהשליכו רימונים מהמיגונית בזמן המתקפה, מבלי שידע על נפילתם של הירש ואלמוג סרוסי בשבי.

אוהד בן עמי, שהיה בחרדה מתמדת לגורל בנותיו במשך קרוב ל-500 ימי שבי, נאלץ להמתין עד לשחרורו כדי לגלות כי הן ניצלו. לאורך כל תקופת השבי, הוחזקו השלושה לצד חטופים נוספים, כשהם מועברים ממקום למקום על ידי מחבלי חמאס.

פישל רוזנפלד, מחבר רב המכר "פלוס מינוס" שמכר מעל אלף עותקים בשבוע הראשון להשקתו, משיק פודקאסט חדש בנושא כלכלת המשפחה החרדית. את הפודקאסט מגיש רוזנפלד יחד עם המאמן והיועץ הכלכלי שלום פקשר, כשבכל פרק שיעלה אחת לשבועיים לאתר 'המחדש' יארחו השניים מומחה בתחום הכלכלי.

בפרק הבכורה של הפודקאסט, חושפים רוזנפלד ופקשר את הסיפור מאחורי ההחלטה להקים פודקאסט משותף שיעסוק בכלכלת המגזר החרדי. השניים מספרים על המסע האישי שהוביל אותם לעסוק בייעוץ כלכלי למשפחות, ומשתפים כיצד נולד המיזם "פלוס מינוס" שהחל כספר והתפתח למשחק קלפים חינוכי ועתה – לפודקאסט.

"המטרה שלנו היא להנגיש ידע פיננסי חיוני למשפחות החרדיות בצורה פשוטה ומעשית", מסביר רוזנפלד. "בכל פרק נתמקד בנושא אחר ונעניק למאזינים כלים פרקטיים שאותם יוכלו ליישם כבר למחרת בבוקר".

"אני מאמין שכל משפחה יכולה להגיע לאיזון כלכלי עם הדרכה נכונה", אומר פקשר. "הפודקאסט יאפשר לנו להגיע לקהל רחב ולתת כלים מעשיים להתנהלות כלכלית נבונה".

הפרק הראשון של "פלוס מינוס" זמין להאזנה באתר 'המחדש' ופלטפורמות פודקאסטים מובילות.

אוהד בן עמי, שנחטף ב-7 באוקטובר כשיצא להגן על ביתו בקיבוץ בארי, שוחרר היום (שבת) במסגרת עסקת הכניעה שכוללת שחרור חטופים, נפגש היום לראשונה עם אשתו – שנחטפה אף היא – ושלושת בנותיו, יולי, אלה ונטלי.

במפגש שיתף בן עמי את תחושותיו הראשונות: "יש לי המון להשלים", אמר, "זה כאילו קטפו אותי, הזמן המשיך ולי יש מיליון דברים פתוחים. אני חייב לקבל תשובות על המון דברים, ואני יודע שאני הולך לקבל תשובות מאוד קשות על חלק מהם". בהומור אופייני, התייחס לשינוי שעבר: "יצאתי אקסטרה-אקסטרה לארג' וחזרתי אליכן מדיום".

לאורך תקופת שביו, משפחתו ניהלה מאבק עיקש לשחרורו, כאשר רז, אשתו, העידה: "כשתחזור לא תאמין לאיזה לביאות הן הפכו להיות, הן נלחמות עליך יום יום".

יהודי קשה יום בא אל האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל ותינה בפניו את צרתו: 'דחוק אני בפרנסתי, ובקושי רב מכלכל את משפחתי. אינני יודע במה אתעסק כדי להרחיב מעט את מחייתי, האם אשלח ידי במסחר זה או אחר ? כיצד אדע באיזו מלאכה אצליח?'.
ענה לו האדמו"ר חז"ל הרי השוו את פרנסתו של האדם לקריעת ים סוף! "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף", [פסחים קיח א] ויש להבין, מה הדמיון ביניהם?

ואז סיפר לו האדמו"ר על בעל 'בית מזיגה' שנפטר בגיל צעיר, והשאיר אחריו אלמנה צעירה וכמה ילדים רכים. מטבעם של דברים, קשיי הפרנסה לא אחרו לבוא. היי"ש בבית המזיגה נגמר, והסוחרים לא בטחו באלמנה, וסרבו לספק לה יין בהקפה.

אט אט תם כספם, והילדים החלו לרעוב לפת לחמם. בצרתה, פנתה האלמנה אל האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא זצ"ל ובכתה, כיצד אאכיל את ילדיי? האדמו"ר ניסה להרגיע אותה ואמר לה: 'ה' יתברך הוא אבי יתומים ודיין אלמנות, ברחמיו הרבים לא יעזבך ולא יטשך'.

האלמנה לא הסתפקה בדברי הניחומים והברכות, וביקשה מהאדמו"ר שיבטיח לה שתמצא אוצר, וממנו תתפרנס, אך האדמו"ר סרב להבטיח לה, ואמר לה: 'דרכים הרבה למקום להושיעך, הוא אינו זקוק להצעותייך!'.

והנה , בעוד האלמנה בבית האדמו"ר, התדפק גוי בבית המזיגה. 'היכן אבא?' – שאל הגוי את בן האחת עשרה שפתח לו את הדלת.
'אבא נפטר' – ענה הילד. הגוי היה נבוך, וביקש לקנות יי"ש לחתונת בתו העומדת להינשא בימים הקרובים. 'לצערי אין לנו אפילו טיפת יי"ש אחת!' – התנצל הילד בפני הגוי. 'סוחר ממולח אתה' – אמר לו הגוי – 'בוודאי רוצה אתה לייקר את מחיר היין, הבה נרד למרתף, ונראה אם אכן אין ברשותם אף לא טיפה אחת'.

הם ירדו למרתף, הגוי טלטל את אחת מחביות היין, וכשחיוך של מנצח על שפתיו, הראה לילד כי היא כבדה ומלאה. ' החביות מלאות במים, כדי לנקות אותם מהשמרים' – הסביר לו הילד – ' האמן לי שאין בהן יין'. אך הגוי לא האמין לדבריו. הוא פתח את ברז אחת החביות, מזג לעצמו כוסית, טעם ואמר: ' זהו יין משובח מאוד …!'.

בינתיים, חזרה האם ופגשה את בנה מתדיין עם הגוי. טרם הבינה את פשר הדיון, והגוי כבר הוציא מכיסו כמה שטרות כסף, שלשל אותם לידה, ואמר לה: 'קחי את הכסף עבור החביות!' מיד הבינה האשה כי לעיניה מתחולל נס, ואמרה לו: ' לפני שאתה קונה את החביות, תטעם מהיין שבהן, ותבדוק שזה לטעמך!' הוא טעם מכל חבית וחבית, וכולן ערבו לחכו.

האלמנה ובנה עמדו המומים ומשתאים לדעת שאכן הזמין להם ה' את פרנסתם מהכיוון הכי לא צפוי. הגוי קנה מהאלמנה את כל החביות, והזמין פועלים שיעזרו לו לשאת אותן לביתו. היין נמזג בחתונה, והאורחים הרבים, שכל כך התפעלו מטעמו הערב, התעניינו אצל המארח היכן קנה יין משובח זה? עד מהרה חזר בית המזיגה לשקוק חיים, ופרנסת המשפחה שוב רווחה כבעבר.

האם שלחה את בנה לספר לאדמו"ר את דבר הישועה הגדולה. שמע האדמו"ר את הסיפור, ואמר: 'תשאל את אמא שלך, האם היא צפתה שהישועה תבוא ממקור מופלא כל כך ?' ' וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְקֹוָֽק:….לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר …. ואז פתאום "וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם" [שמות פרק יד]

זהו הדמיון' – סיים רבי ישראל מרוז'ין את דבריו לתלמידו – בין פרנסה לקריעת ים סוף, כשם שהישועה על הים באה ממקום בלתי צפוי, שהרי כאשר עמדו בני ישראל מול הים, הרי כלל לא ידעו מאין תבוא ישועתם – המצרים רדפו מאחוריהם, מן הצדדים מדבר שממה, ולפניהם ים סוף ואז משה רבינו הבטיח להם: "התייצבו וראו את ישועת ה", – עוד רגע והישועה בוא תבוא.

הם לבטח העלו בלבם השערות רבות על אפשרויות ההצלה, יש שחשבו שה' יניס את המצרים, אחרים חשבו שה' יצוה אליהם לשים פניהם אל המדבר הנורא ושם ינחה אותם ויגן עליהם. אבל איש לא העלה בדעתו שישועתם תצמח מהים שיקרע לגזרים במעשה ניסים ושינוי טבע אבל ישועתם צמחה דוקא מהכיוון הבלתי צפוי.

'כן הוא בפרנסה' – הסביר האדמו"ר לתלמידו – 'האדם צריך להשתדל בכל דרך שהיא, אבל לעולם לא יידע מאיזה כיוון לבסוף יזמין לו ה' את פרנסתו והרבה דרכים למקום.

"קשה וכו'… כקריעת ים סוף" וכי קריעת ים סוף היה קשה? משה רבינו הרים את מטהו והיטהו על הים והים נבקע, אנחנו בני ישראל נכנסנו פנימה הלכנו ביבשה, יצאו שם מים מתוקים גדלו שם פרות גינוסר, הים התחלק לי"ב חלקים כל שבט, ראו שם מראות נבואה שלא זכו לה נביאים, היש לך דבר יותר נפלא מקריעת ים סוף? ולוואי שנזכה לחוות חלקיק מהרגעים האלו, א'כ מה הקושי בקריעת ים סוף ?

התשובה היא, שאכן כשאלוקים קורע את הים אין בכך שום קושי ואנחנו רק נהנים מהתוצאה. אבל לאדם עצמו אין אפשרות לקרוע את המים אפי' בכוס חד פעמי! כך בדיוק בזיווג ופרנסה.

אם אדם חושב שהוא מארס את ילדיו והוא מביא את הפרנסה, אז באמת אלו דברים קשים מנשוא וכמעט בלתי אפשריים. אבל אם אדם יודע וחי את האמונה שהקב"ה עושה זאת – אין לך דבר קל ופשוט מזה! אתה עושה את ההשתדלות שלך, ומשאיר את הכל לקב"ה. כשזו הגישה, אפשר להשקיף על העולם המופלא של השידוכים ושל הפרנסה ולראות את יד ה' הגדולה בכל צעד ושעל. אתה לא עושה מאומה – הכל נעשה בידי הקב"ה!

רעיון מסוים לשידוך עלה בראשו של שדכן, והוא הזדרז להציעו לפני שני הצדדים. בעיניו היה השידוך מושלם, ענבי הגפן בענבי הגפן, אלא שמשום מה לא כך סברו הנוגעים בדבר, ומצידם לא נרשמה התלהבות מיוחדת. ניסה השדכן לדחוף מפה ומשם, וכשדכן ותיק עשה זאת במומחיות מירבית, אך ללא הועיל.

כעבור זמן מה הציע את אותו שידוך רבי שמחה בונים אלתר מגור, בעל ה"לב שמחה" בטרם התמנה לאדמו"ר, ותוך זמן קצר נגמר השידוך לשמחת כל הצדדים. תקפה חלישות הדעת את השדכן המקצועי – איך הוא עם כל הותק במקצוע והכישורים הטבעיים לא הצליח, ואילו ה"לב שמחה" בא ובקלות הביא לסגירת השידוך?

הרגיע אותו ה"לב שמחה": תנוח דעתך, הסיבה לכך פשוטה – אתה, הלוא, שדכן במקצועך, וזוהי פרנסתך. יוצא, אפוא, שכשאתה סוגר שידוך יש קושי כפול – גם זיווג וגם פרנסה, שעל שניהם נאמר שהם קשים כקריעת ים סוף. אני, לעומת זאת, לא עשיתי זאת לצורכי פרנסה, כך שעמד בפניי רק קושי אחד, ולכן הצלחתי בקלות יחסית..

הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

איש לא צפה מראש את מה שקרה השבוע בבית הלבן. גם האופטימיים ביותר לא העלו על דעתם, שהנשיא טראמפ יצא מגדרו עם תמיכה אמריקאית, שטרם הייתה כמותה במדינת ישראל ועם תכנית הגירה כה מפורטת מעזה. הכותרות שניפק מפיו (לקמן בפירוט) היו מדהימות. אם נתניהו היה מתבקש לציין את בקשותיו מראש, הוא לא היה מעז לבקש את מה שטראמפ אמר מעצמו.

רק בבוקר למחרת, החלו במזרח התיכון ובעולם כולו להסתגל ולהבין את "חזון טראמפ". מדובר בתכנית חדשה שטרם נשמעה, לבטח שלא מפיו של נשיא ארצות הברית במסיבת עיתונאים לצד ראש ממשלת ישראל בבית הלבן.

היו שדימו את האירוע ההיסטורי הזה להגעתו של הנשיא המצרי, אנואר סאדאת למדינת ישראל כדי לחתום על הסכם השלום ההיסטורי עם הגדולה שמדינות ערב. "התרגשתי השבוע באותה מידה, כפי שקרה לי אז עם סאדאת", העיד אחד מהכתבים הוותיקים.  

כאן המקום לציין כי עוד טרם הפגישה ולאורך כל השבוע האחרון, כאשר כתבנו מה צפוי להיות על השולחן בבית הלבן, תיארנו נושאים רבים: איראן, סעודיה, עסקת החטופים, המשך המלחמה ועוד. הפרשנים כולם, ללא יוצא מהכלל חזו עימות, כזה או אחר, בין טראמפ לנתניהו.

התחושה הייתה שהנשיא הולך להנחית על ראשו של נתניהו את המשך העסקה, למנוע ממנו את המשך הלחימה, ובכך יבוא הקץ לממשלה. "זה או טראמפ, או סמוטריץ'", הסבירו הפרשנים בידענות וציינו כי הפעם לא יעזרו לנתניהו שום קסמים פוליטיים. "טראמפ לא סופר אף אחד, בדרכו לפרס נובל לשלום".

הכתבים המדיניים, שנלוו למשלחת הישראלית דיווחו על המתח הרב שניכר על פני היועצים של נתניהו בדרכם למפגש. כולם היו בחדר הסגלגל בעת שהחלה הפגישה. חלקם ישבו על הספות (הצהובות) וחלקם עמדו מסביב מחייכים בנימוס, אך מתוחים כקפיץ. ערב קודם, אמר נתניהו ליועציו הקרובים שישבו להכין עמו את המפגש, כי מדובר ב"פגישה החשובה ביותר שהייתה לי מאז ומעולם". ראה"מ נתן להם להבין כי לתוצאות הפגישה תהיה משמעות לגורל המזרח התיכון כולו – מעזה ועד איראן, מסג'עיה ועד סעודיה, מיו"ש ועד פסגת החרמון הסורי. הכול על השולחן.

אף שלא אמר להם, הבינו אנשיו של ראה"מ, שגם גורלו הפוליטי נמצא על כף המאזניים. ההבנה הייתה שאם יחזור ארצה עם דרישה של טראמפ לביצוע שלב ב' של עסקת החטופים, ללא תמיכתו המוצהרת והמפורשת במיטוט והשמדת החמאס, אין לו שום סיכוי לשמור על שלימות הממשלה.

דמיון לטמיון

המתח בקרב אנשיו של נתניהו גבר מרגע לרגע. כולם הבינו היטב את משמעות הפגישה שנערכה בתוך החדר המזרחי והמפואר בבית הלבן. רק לפני חמש שנים הוצגה באותו החדר "תכנית המאה" של טראמפ, שהביאה בזמנו להסכמי אברהם. האם גם הפעם תצא מהחדר בשורה היסטורית. כעבור שעה וחצי התקבלה התשובה, ותחושת ההקלה נרשמה על פני יועציו של נתניהו.

טראמפ לא אכזב וחזר על אותם דברים שאמר קודם לכן במסיבת העיתונאים. הצבע חזר ללחיים ובין רגע השתחררה האווירה וגרמה לאנשי המשלחת משני הצדדים להסתודד עם חיוכים גדולים על הפנים. סגן הנשיא, ג'יי די ואנס ושר ההגנה פיט הגסת', שוחחו עם ראש המל"ל צחי הנגבי והיועץ המדיני אופיר פלק, בעוד השר רון דרמר (האיש שזוכה לכל הקרדיט על ניהול האירוע מאחורי הקלעים), הסתודד עם השליח סטיב וויטקוף. בתווך הסתובב באושר יחיאל לייטר, שגריר ישראל החדש בארה"ב.

הנוכחים התבשרו שטראמפ קיבל את כל מה שהוצג בפניו. נותרו אמנם פערים בעניין איראן, אך המטרה אחידה: אין ולא יהיה גרעין איראני. בצד הישראלי חשו שאי אפשר לבקש יותר, בפרט לאחר ההצהרה של הנשיא, לפנות את עזה ולבנותה מחדש. גם אם בפועל זה לא יקרה, הרי שעצם האמירה הפומבית בנושא, היא הישג היסטורי, המשתווה להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, שנעשתה בקדנציה הקודמת של טראמפ.

נתניהו לא יכול היה לבקש יותר: באותם רגעים ממש, לבטח חלפה מחשבה בראשו, מה היה מצבו ומצבה של מדינת ישראל, אך לפני תקופה לא ארוכה, כאשר הממשל הקודם הטיל אמברגו נשק על ישראל, קבע סנקציות כלכליות על תושבים מיו"ש ופעל ככל יכולתו כדי לעצור את המלחמה לפני זמן רב, בטרם חוסלו סינואר ונסראללה ועוד לפני מבצע הביפרים.

מן הסתם נתניהו חשב גם לעצמו, כיצד היה נראה הביקור הזה, לו קמלה האריס הייתה מנצחת את טראמפ ונבחרת לכהן כנשיאה. יש להניח שבמקרה כזה, נתניהו לא היה מוזמן להיות המנהיג הזר הראשון שמגיע לבית הלבן. גם כאשר היה מגיע, היה מתקבל בקרירות, ולבטח לא היו מציעים לו להתארח בבלייר האוס הנשיאותי. האריס הייתה מדברת על הסבל של העזתים, בעוד אירועי השבעה באוקטובר היו מוזכרים הרבה פחות.

כל זה לא קרה וטוב שכך. אפשר להשליך את הדמיון לטמיון. בפועל, הניבה הפגישה עם טראמפ שלל הצהרות מדהימות, עד שקשה להאמין שהם נשמעו מפיו של נשיא אמריקאי בעיקר לאחר מה שהתרגלנו לשמוע לאורך המלחמה מהממשל הקודם של ביידן.

סיבה למסיבה

האירועים בבית הלבן השבוע והמפגש עם אנשי התקשורת מכל העולם, שהמטירו שאלות בזה אחר זה, לפני הפגישה עם הנשיא טראמפ ולאחריה, לא שינו את מצב רוחו הטוב של נתניהו. בדרך כלל הוא סולד ממסיבות עיתונאים (בישראל) ומעדיף להצהיר הצהרה, למסור הודעה ולסיים את האירוע ללא שאלות. אולם השבוע בבית הלבן, הרגיש נתניהו בפעם הראשונה שהוא משתתף במסיבת עיתונאים, בדגש על ה"מסיבה".

עוד טרם הפגישה, אפשר היה להתרשם כי מדובר באירוע היסטורי, שלא זכור כמותו. ההצהרות של הנשיא במענה לשאלות העיתונאים, ערבו לאוזניו של נתניהו, שלא ניסה להסתיר את חיוכו המתרחב. טראמפ, שישב לצדו, נתן זמן רב לשאלות וניכר היה שגם הוא מתענג מכל רגע. נתניהו שחשב כי האירוע יסתיים עם שאלות ספורות של התקשורת, הופתע כאשר הנשיא נתן לעיתונאים לשאול עוד ועוד שאלות. כל תשובה מפיו ניפקה כותרת בפני עצמה: "בהחלט ניתן להשלים את עסקת החטופים", "עזה זה לא מקום שאנשים יכולים לגור בו", "נעצור ונמנע מאיראן נשק גרעיני", "מדינה פלשתינית אינה תנאי מבחינת הסעודים".

באותם רגעים אפשר היה לחוש בהבדלים בין העיתונאים מישראל לבין עמיתיהם מארה"ב ומהעולם. בעוד העיתונאים הישראלים צועקים את שאלותיהם לעבר השניים, נהגו העיתונאים הזרים בכבוד ולפני כל שאלה, לא שכחו להקדים ולומר: "אדוני הנשיא" (פריזידנט) "אדוני  ראש הממשלה (פריימיניסטר). יש תרבות תקשורתית ויש עיתונות ישראלית… 

העיתונאים כולם, יכלו להתרשם כי בניגוד לכל התחזיות המוקדמות על "נשיא בלתי צפוי", ש"נוטר טינה" לנתניהו מאז הבחירות הקודמות לבית הלבן, כאשר נתניהו היה מראשוני המברכים את הנשיא ביידן על נצחונו, נהג טראמפ באורחו בחום אנושי מיוחד. הוא לא הסתיר את שמחתו, כאשר קיבל את פניו, תוך שהוא מדגיש עד כמה חשוב לו, שנתניהו הוא המנהיג הזר הראשון עמו הוא נפגש. "יושב כאן לצידי, בנימין נתניהו שהוא איש של שלום, שרוצה בשלום", אמר טראמפ לעיתונאים.

כאשר אחד הכתבים (הישראלים כמובן) ניסה לפקפק במה שראו עיניו ושאל את טראמפ: "האם היו בינך לנתניהו יחסים של עליות ומורדות", השיב לו הנשיא: "בעיקר עליות", ועבר במהירות לשואל הבא, כדי להראות לו עד כמה מדובר בשאלה טיפשית.

וכך, כל מי שקיווה לראות סדקים בין הנשיא לראה"מ הישראלי, התאכזב מרות. כך לדוגמה, אחד הכתבים שנחשב מקורב לממשל הקודם (ברק רביד), פרסם עוד קודם הפגישה, בשם "בכיר אמריקאי שמקורב מאד לטראמפ", כי "למרות שהיה שיפור ביחסים, טראמפ עדיין לא אוהב את נתניהו ולא מאמין לנתניהו".

הפרסום הזה נראה תלוש מהמציאות לאור כל מה שהיה בבית הלבן. ניכר היה שהיחסים בין השניים מעולם לא היו טובים וקרובים יותר.

הסיפוח והטיפוח

הנשיא טראמפ נקט בכל המחוות האפשריות, כולל זוטרות ושוליות כדי להדגיש עד כמה נתניהו קרוב אליו. כך לדוגמא עוד קודם הביקור תיאמו אנשיו עם אנשי נתניהו את צבע העניבה שלו, ואמרו כי היא תהיה כחולה, כמו הדגל הישראלי. נתניהו שחשב גם הוא להגיע עם עניבה כחולה, עבר לאדומה לכבד את צבע המפלגה הרפובליקנית של טראמפ. מדובר בפרט שולי ביותר, אך יש ביכולתו ללמד כיצד השקיעו הצדדים מחשבה וירידה לפרטי פרטים להדגשת התיאום והרצון לחלוק כבוד זה לזה.  

המחוות של הנשיא נמשכו לאורך כל הפגישה, והחלו עם הגעתו של נתניהו, כאשר טראמפ המתין לו בחזית הבית הלבן ומיהר לקבלו בחום מיד לאחר שירד מרכב השרד השחור. לאחר מכן, בצעד לא אופייני, פרסם צוותו של הנשיא האמריקאי, סרטון רשמי שתיאר כיצד פוסעים השניים במסדרונות הבית הלבן. טראמפ ביקש להראות עד כמה הוא קרוב לנתניהו ולקח אותו לסיור בקומה השנייה של הבית הלבן, כדי שיראה את חדרו ההיסטורי של הנשיא לינקולן.

משם הלכו השניים לאולם רוזוולט ונתניהו חתם על ספר האורחים. רק אז נפנו השניים  לארוחת ערב חגיגית בבית הלבן, שנמשכה כשעתיים והייתה מאוד ידידותית. בתמונות נראה טראמפ מקרב ומושיב את נתניהו על הכיסא, ובהמשך מכנה אותו שוב ושוב "ביבי". כך עשה גם כאשר העניק לו תמונה שלהם מהביקור עם הקדשה בה נכתב: 'לביבי, מנהיג גדול'. כאמור, הפרטים הללו, נראים שוליים, אך היה בהם כדי לבטא את מה שטראמפ ביקש להראות: קירבה רבה עם אמירה מחמיאה בהמשך: יחד – אנחנו שילוב מנצח".

בשיחתם האישית דיבר טראמפ נגד ה"דיפ סטייט" בישראל, תוך שהוא מציין את האבסורד בו נתניהו, נאלץ להיגרר שלוש פעמים בשבוע לדיון בבית המשפט, בזמן שהוא מנהל מלחמה שמשנה את פני המזרח התיכון. נתניהו אהב כל מילה.

סיפור נוסף התרחש עוד קודם הגעתו של נתניהו, כאשר טראמפ ישב על שולחנו בחדר הסגלגל והחזיק עט בידו. אחד מכתבי הבית הלבן, ניסה להשיג כותרת ושאל את הנשיא: "האם תתמוך בסיפוח של חלקים מהגדה המערבית על ידי ישראל". בכך הזכיר לו הכתב את תכנית הסיפוח והטיפוח מהקדנציה הקודמת. טראמפ לא התפתה להיכנס לנושא המורכב הזה, אך ענה לו בדרך משלו תוך שהוא משמש בעט והשולחן שלפניו.

"ישראל זו מדינה קטנה. תביט על השולחן שלי – זה כמו המזרח התיכון, כאשר הקצה של העט שאני מחזיק ביד זו ישראל. מדהים שהם הצליחו לעשות את מה שעשו. יש להם הרבה מוחות חכמים ואיכותיים". מיותר לומר שלמחרת כיכבה העט של טראמפ בכל הכותרות.

עזה החדשה

רעיון "ההגירה מרצון" מעזה של טראמפ, שהסעיר השבוע את העולם, רעיון ה"פינוי בינוי" בלשון הימין המרוצה, או "גרש ושכח" בלשון השמאל המתייסר, הועלה לראשונה על ידי הנשיא  כמה ימים לפני הגעתו של נתניהו לבית הלבן. תחילה חשבו רבים, שמדובר בבלון ניסוי שנזרק לחלל האוויר ודינו להתפוצץ תוך זמן קצר. אלא שטראמפ הפתיע את כולם והגיע עם תכנית סדורה, אותה הציג בדבריו במסיבת העיתונאים עם נתניהו. אנשיו של ראש הממשלה סיפרו כי גם בפגישה עצמה תפס הנושא הזה מקום מרכזי ונכבד.   

אם מסכמים בקצרה את הרעיון, תפונה רצועת עזה מכל 1.8 מיליון הפלשתינים שנותרו בה, ארה"ב תשתלט (אם יהיה צורך – גם באמצעים צבאים) על הרצועה המפונה, תשקם אותה מכל ההרס ותקים על חורבותיה את "הריביירה של המזרח התיכון". "עזה החד-וו-שה".

זה נשמע אמנם חלום, אבל נראה שהנשיא טראמפ נחוש ליישם את תכניתו. "נסיר בניינים פגומים, נספק אלפי מקומות עבודה, נקבל סיוע ממדינות רבות בעולם, נשכן בה אזרחים מכל העולם. הפסקת האש תהיה התחלה של שלום, לא רק עבור ישראל אלא גם עבור הערבים שיחיו בשלום, בשלווה, חיים נפלאים".

"זה יקרה במהירות", המשיך טראמפ בחזונו, "רצועת עזה הייתה מקור של הרס וכל כך רעה לאנשים. חיי התושבים שם אומללים. הם צריכים ללכת למקומות אחרים. יש רבים מהם שרוצים ללכת משם. מדינות האזור העשירות צריכות לממן את זה. תושבי עזה יכולים לעבור לאזור אחד, לשבעה או ל-12. אנחנו נבטיח שמשהו מדהים ייעשה. יהיה לנו שלום ולא יירו, יהרגו ויהרסו".

וכך למורת רוחם של כל יריביו של ראש הממשלה, שייחלו למחלוקת קשה בינו לטראמפ, שתתבטא כבר במהלך מסיבת העיתונאים, העניק הנשיא משמעות משלו ל"יום שאחרי" בעזה. לא החמאס, לא הרש"פ, לא כוח בינלאומי ואפילו לא ממשל צבאי ישראלי. מי שתנהל את הרצועה ותשקם אותה תהיה ארצות הברית. ההצעה, שנתפסה עד כה כרעיון קיצוני המגיע משולי הימין, הופכת למדיניות שמקדם נשיא אמריקאי. אם נתניהו היה מעלה אותה, הוא היה מגיע מהר מאד להבית הדין בהאג כנאשם.

בסביבתו של ראש הממשלה שמחו על המתנה שקיבלו מטראמפ והזכירו כיצד נתניהו דחה את כל הדיבורים בעיצומה של המלחמה על "היום שאחרי" ו"מה האסטרטגיה". המוטו שלו היה: "על 'היום שאחרי' מדברים ביום שאחרי". לדבריהם, אם היה נכנע לביידן ולבלינקן, ומתווה קו מדיני לעזה ל"יום שאחרי", אזי טראמפ לא היה מעלה את ההצעה שלו. זאת משום שעל השולחן הייתה כבר מונחת ההצעה של נתניהו, שלבטח הייתה פחותה מההצעה הנוכחית.

"פנים מופתעות"

יש הטוענים שההצעה של טראמפ היא בעצם "עז" שהוא הכניס לעזה, כדי שיוכל להוציא אותה בהמשך במו"מ מול סעודיה. ההסבר נשען על מה שארע בעבר, כאשר טראמפ העלה את הצעת סיפוח יו"ש לריבונות ישראלית. בימין חגגו ועלצו, אבל אז התברר שעל הפרק עמדו "הסכמי אברהם" מול האמירויות. טראמפ, כמו סוחר ממולח, הכניס את עז הסיפוח, והוציא אותה כדי לחתום על ההסכם.

ייתכן אפוא שזה מה שקורה גם עתה: הסעודים שדורשים הצהרה על הקמת מדינה פלשתינית בטרם יחתמו על הסכם נורמליזציה עם ישראל, כדרישת ארה"ב, יסכימו לחזור בהם מדרישתם, בתמורה להסרת תכנית ההגירה מעזה. במקרה כזה יוכלו להסביר לעולם הערבי, כי הם אלו שגרמו להסרת ההצעה מעל סדר היום, תמורת הנורמליזציה עם ישראל.

ועד להסרה האפשרית של העז (עזה), התפתח דיון מעניין, האם נתניהו ידע מראש על ההצעה של טראמפ, או שמע על כך לראשונה במסיבת העיתונאים.   

אם שואלים את יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד (שיודע הכול), הרי שנתניהו לא ידע מאומה. "האיש הכי מופתע בחדר, כאשר טראמפ דיבר על תכניתו, היה נתניהו", אמר לפיד וניסה כמובן להמעיט מחלקו של ראש הממשלה בנושא. "אני מכיר את פניו. הוא היה ממש מופתע".   

מסתבר שלפיד נפל שולל בהצגה של נתניהו, שהעמיד פנים מופתעות. על פי ה"הניו יורק טיימס", זמן קצר לפני שנתניהו וטראמפ יצאו למסיבת העיתונאים המשותפת, הפתיע הנשיא את נתניהו, כאשר אמר לו שהוא עומד להציג את תכנית ההגירה מעזה במסיבת העיתונאים, בה ידגיש כי "ארצות הברית תשתלט על עזה".

על פי העיתון האמריקאי, טראמפ החליט להאיץ את תכניתו אחרי ששליחו סטיב וייטקוף חזר מביקורו בעזה ותיאר את התנאים שם כנוראיים. ההצעה נשמרה בסודיות מוחלטת בקרב עוזריו הנאמנים של הנשיא, וכאמור נתניהו שמע עליה רגעים ספורים לפני מסיבת העיתונאים.

יתכן מאד שטראמפ אמר לו "תעמיד פנים מופתעות", כפי שאכן היה. לפיד ("אני מכיר את היטב את נתניהו") קנה את המשחק ויצא כסיל מושלם עם הצהרתו. נראה שגם הציבור מתחיל להתפכח מלפיד ואפילו ב"חדשות 13" העניקו לו השבוע 8 מנדטים בלבד בסקרים.

מסך עשן

היחס של השמאל הישראלי לטראמפ הוא יחס מורכב. בבחירות בארה"ב התנגדו לו בתקיפות ותמכו בקמלה האריס. לאחר שנבחר ונראה היה כי הוא לוחץ על נתניהו לביצוע העסקה, הם לא הפסיקו להללו ולשבחו. חלק ממשפחות החטופים, שנמנים על אנשי המחאה, הקפידו לא להזכיר את נתניהו בדברי התודה שלהם, רק את הנשיא טראמפ ואת שליחו סטיב וייטקוף. השבוע שוב התהפך הגלגל וטראמפ הפך לסיוט השחור של השמאל.

חבל ההצלה שהושיט הנשיא לנתניהו, מטריף את דעתם. הם ייחלו למכה מוחצת שיקבל ראש הממשלה בביקורו, ולא הפסיקו לדבר על מה שצפוי לו מ"הנשיא הבלתי צפוי". לפני הנסיעה דובר על הדילמה הקשה בה הוא נמצא: המשך עסקת החטופים עקב הלחץ של טראמפ, או פירוק הממשלה. והנה עתה המהלך של טראמפ מחזק את נתניהו וממשלתו. הקואליציה שוב מתייצבת ואיום הבחירות לכאורה הוסר (לאחר שיעבור התקציב ולאחר שיושלם חוק הגיוס).

סמוטריץ', שהיה הראשון מכל חברי הקואליציה שקיבל טלפון עדכון מנתניהו, בירך על יוזמת טראמפ ורמז כי ידע על חלק מהמהלכים מאחורי הקלעים. "אני מקווה שעכשיו מבינים טוב יותר מדוע היה חשוב לשמור על ממשלת הימין ולא לערער אותה" עקץ את בן גביר.

במקביל גם בן גביר עצמו דיבר על עתידו. "עוד לא תפרתי חליפה שר מחדש, אבל אין ספק שגברו הסיכויים שעצמה יהודית תחזור לממשלה". דרכו לא תהיה קלה פנימה, כיון שצפויים לו קשיים מהיועצת המשפטית לממשלה, המכונה בפי חברי מפלגתו: "התופרת הראשית של הממשלה".

כל זה הוביל כאמור לתוגת השמאל והדבר ניכר בתגובותיהם לתכנית טראמפ תוך שהם לועגים, בזים ומזלזלים בה. ברור לכל שאם ביידן היה מציג תכנית הפוכה, כפי שאכן היה עם "היום שאחרי", הם היו קוראים לנתניהו לאמץ אותה ללא דופי כיון ש"אסור להתעמת עם נשיא אמריקאי".

ולסיום, כדי להבין את הצביעות של השמאל, פרסם השבוע העיתונאי אוריה קניג, טבלה מעניינת שמספרת את כל הסיפור. "אם ביבי לא טס לארה"ב, הם טוענים שאפילו טראמפ מחרים אותו. אם הוא טס ביום שלישי, הם טוענים שהוא תיזמן את זה במיוחד לאמצע השבוע כדי לא להעיד במשפט. אם הוא נשאר בארה"ב לפגישות בסופ"ש, הם טוענים: תראו את המושחת שנופש על חשבוננו".

"אם טראמפ לא מעלה את נושא הנורמליזציה עם סעודיה, הם טוענים שביבי הלוזר הפיל הסכם שלום שכבר היה לו ביד. אם טראמפ כן מעלה את הנושא הסעודי, הם טוענים שביבי מפקיר את החטופים ומשתמש בהסכם הסעודי כדי לטרפד עסקה. באם יש עסקת חטופים, הם טוענים כי ביבי הפסיד במלחמה ונשארנו עם האיום האיראני. אם יש עסקת חטופים, יש נורמליזציה עם סעודיה ויש השמדת מתקני הגרעין באיראן, הם טוענים כי הכול מסך עשן של ביבי כדי להעביר את ההפיכה המשפטית מבלי שנרגיש". תיאור מצב קלאסי.

רמיזה עם אחיזה

היה צריך להרחיק עד וושינגטון הקרה כדי לשמוע רמזים (כאילו אגביים) מפיו של נתניהו על עתידו הפוליטי האישי. עד כה נמנע ראה"מ הישראלי מלחשוף את כוונותיו הפוליטיות לקראת הבחירות הבאות, אם אכן ייערכו במועדן בעוד שנתיים. בשלב הנוכחי הוא מתמקד בדחיית הבחירות ככל האפשר, תוך שמירה על שלימות הממשלה והקואליציה.

רבים במערכת הפוליטית (גם אנחנו) העריכו לאחר הטבח כי נתניהו, לא יוכל להמשיך ולהתמודד על ראשות המשלה וכי ישאף להשלים את הקדנציה הנוכחית ואז יפרוש כאשר יסיים את מטרות המלחמה: החזרת החטופים ומיטוט החמאס. "אין סיכוי שהוא יוכל לשקם את מעמדו לאחר הטבח הנורא", העריכו רבים.

בפועל התרחש תהליך הפוך: הפגנות המחאה עם הסיסמאות האישיות נגדו ועם הפניית האצבע המאשימה אליו בלבד, גרמו לרבים בימין (וכמובן לבייס הקבוע שלו) להתבצר סביבו. הדבר ניכר בטור המנדטים העולה של הליכוד בכל הסקרים. תחילה לאחר הטבח היה מצבו של הליכוד בשפל. אולם ככל שגברו המחאות וההפגנות נגדו, כך עלתה התמיכה סביבו.

ראה"מ עצמו נמנע עד כה מלהתייחס לעתידו הפוליטי. איש לא שמע ממנו על כוונותיו. הרמז הראשון על הצפוי הגיע כאמור רק השבוע הישר מהבית הלבן. היה זה כאשר טראמפ ונתניהו ישבו זה לצד זה וענו לשאלות הכתבים, תוך שהם מרעיפים אחד על השני מחמאות הדדיות.

נתניהו הודה לטראמפ על ההישגים שלו עד כה, והדגיש את החזרת חלק מהחטופים מבלי שמדינת ישראל התחייבה להפסקת אש קבועה. לאחר מכן הוסיף ומנה את כל הדברים שהשיג טראמפ עד כה בנושאים נוספים שונים (סין, קנדה, מקסיקו ופנמה). "כל זה קרה תוך שבועיים בלבד מאז כניסתך לתפקיד. האם אתה יכול לדמיין איפה נהיה בעוד ארבע שנים? אני יכול ואני יודע שגם אתה יכול".

במערכת הפוליטית ניתחו את דבריו אלו של נתניהו על פי הנתונים הבאים: הבחירות בישראל צפויות להתקיים בעוד כשנתיים, בעוד שהבחירות בארה"ב יתקיימו בעוד 4 שנים. לפיכך כאשר נתניהו מדבר על הצפוי להתרחש בעוד ארבע שנים, והוא רואה את שיתוף הפעולה בינו לטראמפ ("יחד, אנחנו שילוב מנצח" – אמר הנשיא), המסקנה היא שנתניהו מבקש להתמודד שוב וכמובן להיבחר. במקרה כזה יהיו לו ארבע שנים מליאות של עבודה מול הנשיא האמריקאי. 

ובמילים אחרות: נתניהו שיגר רמז ברור כי בכוונתו להמשיך ולהתמודד הלאה על ראשות הליכוד וראשות הממשלה. לרמז הזה יש אחיזה בשטח כפי שיתואר בקטע הבא. לכ"ץ, לארדן, לברקת ולכל שאר לוטשי העין, לא נותר אלא להמתין עוד קצת עד שיתמודדו על הירושה. עד אז הם יוכלו לשאוף לדירוג גבוה ככל האפשר ברשימת הליכוד להכנסת.

היום שאחרי

בליכוד אוהבים לערוך סקרי פריימריז פנימיים. הליכוד נותרה המפלגה הכמעט יחידה בה מתקיימים פריימריז ללא ועדות מסדרות וללא הנחתות מלמעלה. לפיכך יש משמעות רבה לסקרים הללו, בפרט כאשר הם נעשים בקרב מתפקדים רבים. התוצאות יכולות להראות על המגמה: מי בעלייה, מי בירידה ומי שומר על מעמדו.

סקר פריימריז כזה נערך לפני חודש  על ידי "מכון אגם" בקרב 1,325 מתפקדי המפלגה ופורסם בסוף השבוע על ידי יובל קרני ב"ידיעות". עורכי הסקר הציבו למתפקדים את כל רשימת הח"כים והשרים המכהנים. בנוסף שתלו שם שלושה אנשי תקשורת: עמית סגל, ינון מגל ויעקב ברדוגו. (היחיד שאולי ייכנס בעתיד לפוליטיקה הוא ברדוגו. מגל כבר היה ופרש, ועמית סגל נמצא ימינה מהליכוד). כמו כן הוכנס לרשימה גם ח"כ אלמוג כהן, שאם לא יוכרז רשמית כ"ח"כ פורש" מ"עוצמה יהודית", יוכל לכאורה להתמודד בליכוד.

תוצאות הסקר החמיאו מאד לשר הביטחון ישראל כץ, שקפץ מהמקום ה-11 למקום הראשון. התיק בו הוא מחזיק עשה לו טוב (ועוד יותר טוב). במקום השני נבחר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וההפתעה המרכזית נרשמה במקום השלישי, אליו נבחרה ח"כ טלי גוטליב. 

שר המשפטים יריב לוין, המשמש בימים אלו כמ"מ ראה"מ בהיעדרו של נתניהו, נבחר למקום הרביעי. מבחינתו מדובר בירידה מהמקום הראשון. יתכן שציבור הבוחרים בליכוד מאוכזב מאי הצלחתו לקדם את הרפורמה. אולם גם המקום הרביעי נחשב למכובד ומעיד על כוחו הפנימי הגדול בתוך הליכוד.

אחרי לוין מגיעים אישים הנחשבים לתומכי נתניהו מובהקים: ביסמוט, אלמוג כהן (מפתיע במיקומו), שקלי, דודי אמסלם והשרה רגב. במקום העשירי נמצא שגריר ישראל לשעבר באו"ם, גלעד ארדן, שמוזכר כאחד המועמדים להתמודד על ירושת נתניהו – אי שם בעתיד, כאשר היו"ר יפרוש.

בעשירייה השנייה נמצאים: אלי כהן (ירידה ממיקומו הנוכחי בחמישייה הראשונה), אבי דיכטר, ינון מגל, ניר ברקת, משה סעדה, שלמה קרעי, רון דרמר (שאינו ח"כ), מיקי זוהר, עמית סגל ויואב קיש. שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, שמצהיר בכל ראיון שהוא נשאר בליכוד, תופס את המקום ה-24. יש להניח שלאחר הראיונות שהוא מעניק בימים אלו עם האשמות קשות נגד נתניהו בסוגיית החטופים ועוד, מיקומו ירד משמעותית בפריימריז האמיתיים. ההערכה: גלנט לא יתמודד בליכוד, ויתכן שיפרוש כליל מהמערכת הפוליטית (עם פנסיה מכובדת). שר החוץ סער, (שטרם חזר רשמית לליכוד) מקבל את המקום ה-22. חברו השר אלקין במקום ה-38.

במאבק על ראשות הליכוד, קובע הסקר כי נתניהו מביס את כל המתמודדים האפשריים מולו. אם נתניהו לא יתמודד התוצאות כדלהלן: יריב לוין 17%, ישראל כץ – 16%, ברקת 13%, וגלנט (כאמור, לפני הראיון) 9%. עד הסקר הבא, יוכלו בליכוד להתענג (ואחרים להתעצב) סביב התוצאות הללו.

דו-עט: המילים המרכזיות שהדהדו השבוע

פגישה היסטורית: מהיכן שלא מביטים על מה שקרה השבוע בבית הלבן מגיעים למסקנה כי אכן מדובר היה בפגישה היסטורית, מכרעת ודרמטית לאזור כולו. התקשורת הפעם לא טעתה ולא הגזימה כאשר התייחסה לאירוע הזה במילים היסטוריות ובומבסטיות.

הריביירה של המזרח התיכון: מי האמין שעזה ההרוסה והמופצצת תזכה בשם המפוצץ הזה, שהצמיד לה הנשיא טראמפ. על פי תכניתו יוקמו בה בתי מלון לאורך החוף וכן פרויקטים כלכליים שאמורים למשוך משקיעים מהעולם. משם השיקום מוערך ב-15 שנים

"מחוץ לקופסה": התכנית היצירתית של טראמפ, נחשבת למרתקת, בין אם היא תגיע לשלב יישום ובין אם היא משמשת כ"עז" למטרות אחרות. מדובר בחשיבה מחוץ לקופסה שהפתיעה את כולם. בעולם הערבי מנסים לעכל את הפצצה שהטיל הנשיא ומתקשים לקבלה. גם אינדונזיה ואלבניה שהוזכרו כמעומדות אפשרויות לקליטת הפליטים מסרבות. האם מנופי הלחץ של טראמפ ישנו את התנגדותן?

הטור פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של 'יתד נאמן'

בפעילות משותפת של שב"כ וצה"ל, נעצרה בחודשים נובמבר-דצמבר 2024, חוליית טרור של פעילי פת"ח וחמאס מאזור רמאללה, בהם אחמד ג'אסר עלי, מנדר שיך קאסם, בשיר עווד, עמר צובח ועלי שוויכי.

בחקירת השב"כ עלה כי החולייה תכננה להפעיל מרחוק מטען נפץ אשר יכניסו לשטחי ישראל לטובת ביצוע פיגוע תופת, זאת ברקע הלחימה בעזה. כמו כן, חלק מחברי החולייה ביצעו פיגועי ירי לעבר כוחות צה"ל במהלך השנה האחרונה אשר הסתיימו ללא נפגעים.

עוד עלה בחקירתו בשב"כ של אחמד ג'אסר עלי כי יחד עם חברי החולייה הוא ייצר מטען נפץ ותכנן לבצע פיגוע התאבדות באוטובוס בירושלים. במסגרת החקירה הוסגר מטען נפץ שייצרה החולייה ותכננה לבצע עימו ניסוי לבדיקת מנגנון ההפעלה מרחוק וכן הוסגר כלי נשק מסוג קרלו.

לאחרונה הוגשו כתבי אישום נגד חברי החולייה בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ירי לעבר אדם, מעשה הכנה לגרימת מוות בכוונה, החזקת נשק וניסיון ייצור נשק.

שירות הביטחון הכללי, בשיתוף עם צה"ל, ימשיכו לפעול לסיכול כל ניסיון לקדם פעילות טרור נגד אזרחי ותושבי מדינת ישראל, ולמצות את הדין עם המעורבים בפעולות מעין אלה.

הים התיכון הינו אחד האזורים הפגיעים בעולם מצונאמי. כ-25% מכל מקרי הצונאמי שתועדו בעולם אירעו בים התיכון, ובכל 100 שנים בממוצע מתרחש אירוע צונאמי משמעותי במזרח הים התיכון. בכל 250 שנה בממוצע פוגע צונאמי בחופי ישראל ואחת ל-700 שנה בממוצע פוגע צונאמי הרסני באזור.

בישראל נערכים לאפשרות של צונאמי על רקע חשש לרעידת אדמה גדולה הצפויה ביוון. בסמיכות לקבוצת האיים סנטוריני שביוון, התרחשו בשבוע האחרון למעלה מ-2,000 רעידות אדמה, כעשרות מהן משמעותיות, במגניטודה של 4.5 או יותר. החזקה ביניהן, בעוצמה של 5.3 נמדדה שלשום.

האירוע המתחולל ביוון חריג במאפייניו וביוון נוקטים כבר בצעדים חריגים. כ-9,000 איש עזבו כבר את האי המרכזי, מערכות החינוך נסגרה באזורים המאוימים וניתנו הנחיות לאוכלוסייה באשר להימנעות מהתקהלויות, ריקון בריכות במלונות ועוד. במשרד החוץ שוקלים כבר האם להוציא אזהרת מסע לאזור, לאור אירוע אסון טבע אפשרי. אזהרה כזו טרם ניתנה.

הערכות המומחים קבעו כי הרעידות הן טקטוניות ולא געשיות, וניסיון העבר מעיד כי צבר רעידות קטנות, עלול להביא להתרחשות של רעידת אדמה חזקה בהמשך. רעידה כזו יכולה להשליך גם על מדינת ישראל בהיבטי גל צונאמי. לאור קרבתה של מדינת ישראל לאזור הרעידות, כ-900 ק"מ בלבד, ההערכה של זמן ההתרעה לגל צונאמי מהתרחשות רעידה חזקה עומד על עד שעתיים.

אתמול סגן ראש המל"ל כינס דיון דחוף בנושא, במסגרתו הונחו גופי החירום ומשרדי הממשלה השונים בהם המשרד לבטחון לאומי, צה"ל, משטרת ישראל, משרד החוץ ועוד, להיערך לכך שמדינת ישראל עלולה להיתקל בגל צונאמי. ההערכה היא כי משרד האנרגיה ערוך למנוע ככל הניתן פגיעה בתשתיות ייצור החשמל, למשמעויות פגיעה אפשרית במתקני התפלה ולפינוי עובדים.

המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, כגורם שיפקד במקרה אסון, הונחו לקיים הערכת מצב בין-ארגונית מסודרת, שתתדרך את כל המערכת. משטרת ישראל התבקשה להגדיר אזורים המוגדרים כשטחי כינוס אחוריים למצב שצריך להפעיל בו כוחות סיוע לאזרחים.

ישראל נערכת גם למשימה צפויה אפשרית – במצב בו תתרחש רעידת אדמה שלא תגרור צונאמי לעבר ישראל: בקשה לסיוע של ממשלת יוון. במידה ואכן זה יהיה המצב, תתקיים הערכת מצב ייעודית להפעלת מנגנון הוצאת משלחות חו"ל.

הצהרתו הדרמטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ממשיכה לעמוד במרכז סדר היום הציבורי ואט אט נחשפים פרטים חדשים לגביה.

עיתון הניו יורק טיימס דיווח כי הצעתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להעברת רצועת עזה לשליטה אמריקנית לא לוותה בעבודת מטה או בחינה מקצועית מוקדמת של הרעיון.

על פי ארבעה גורמים בכירים שביקשו להישאר בעילום שם, לא נערכו דיונים מקדימים במחלקת המדינה או במשרד ההגנה האמריקני בנוגע להיתכנות המהלך. "לא היה דבר מעבר לרעיון בראשו של הנשיא", העיד אחד המקורות.

מהדיווח עולה כי הרעיון החל להתגבש בשבועות האחרונים, במיוחד לאחר שסטיב ויטקוף, השליח למזרח התיכון, שב מביקור בעזה עם דיווחים על המצב ההומניטרי החמור. עם זאת, לא הוקמו צוותי עבודה ולא נערכו הערכות לגבי המשאבים הנדרשים ליישום התוכנית.

הדיווח מתאר כיצד גם הצד הישראלי הופתע מעיתוי ההכרזה. על פי שני מקורות המעורים בפרטי השיחות הדיפלומטיות, טראמפ חשף את כוונתו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו זמן קצר בלבד לפני מסיבת העיתונאים המשותפת בה נחשף הרעיון לציבור.

הותרו לפרסום שמותיהם של שני לוחמי גולני שנפלו בצפון רצועת עזה – כתוצאה מתאונה מבצעית של מנוף שקרס בעקבות מזג האויר במגנן של חטיבת השריון 188, מול כפר עזה.

ההרוג הראשון ששמו הותר לפרסום הוא רס״ל (מיל׳) נדב כהן, בן 21, ממושב בית חנן, שבמועצה האזורית גן רווה. בהמשך התיר דו"צ לפרסום כי באירוע הקשה נהרג גם סמ״ר נחמן רפאל בן עמי, בן 20, מאילת. שניהם לוחמים בגדוד 51, חטיבת גולני.

בתוך כך, לוחם נוסף נפצע באורח קשה ו-7 נוספים באורח קל. כלל הפצועים פונו לבית החולים.

מתחקיר ראשוני של צה"ל על האירוע הקשה עולה כי הלוחמים נהרגו כתוצאה מקריסה של מנוף, באזור החיץ (ה׳פרימטר׳) שבין שטח הרצועה לשטח ישראל, מול כפר עזה.

בצה״ל מעריכים כי המנוף קרס בגלל הרוחות החזקות והפתאומיות. מדובר בתאונה מבצעית, ולא באירוע אש אויב.

בעקבות האירוע ובשל הימשכותו של מזג האוויר הסוער, הוחלט בשלב זה להסיר את כל המנופים ובמות ההרמה בגזרה.

אחרי פרסום הצהרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל להכין תוכנית למתן אפשרות ליציאה מרצון לתושבי עזה.

שר הביטחון אף בירך "על תוכניתו הנועזת של נשיא ארה"ב טראמפ, שיכולה לאפשר לאוכלוסייה נרחבת בעזה לעזוב למקומות שונים בעולם".

לדברי כ"ץ, "חמאס השתמש בתושבי עזה כמגינים אנושיים ובנה תשתיות טרור בלב האוכלוסייה, וכעת מחזיק בהם כבני ערובה, סוחט מהם כספים תוך שימוש בסיוע ההומניטרי, ומונע את יציאתם מעזה.

הנחיתי את צה"ל להכין תוכנית שתאפשר לכל תושב בעזה שיהיה מעוניין בכך לעזוב לכל מקום בעולם שיסכים לקלוט אותו".

לדברי שר הביטחון כ"ץ, התוכנית תכלול אפשרויות יציאה במעברי היבשה וכן הסדרים מיוחדים ליציאה דרך הים ומהאוויר.

כ"ץ טוען בהודעה שפרסם כי מדובר במבחן לעולם: "מדינות כמו ספרד, אירלנד, נורווגיה, ואחרות, שטוו האשמות ועלילות שווא כלפי ישראל בשל פעילותה בעזה, מחויבות לפי כל דין לאפשר לכל תושב עזתי להיכנס לשטחן – וצביעותן תיחשף במקרה ויסרבו לעשות את זה. יש מדינות כמו קנדה, לה תוכנית הגירה מוסדרת, שהביעו בעבר רצון לקלוט תושבים מעזה.

יש לאפשר לתושבי עזה להנות מחופש יציאה והגירה כפי שנהוג בכל מקום בעולם.

תכניתו הנועזת של נשיא ארה"ב טראמפ יכולה לייצר אפשרויות נרחבות ליציאת אוכלוסייה מעזה שתהיה מעוניינת בכך, וגם לסייע להם להיקלט באופן מיטבי בארצות היעד, וכמו כן לאפשר קידום תוכניות שיקום בעזה מפורזת ונטולת איומים בעידן של אחרי החמאס – שייארכו שנים רבות" סיכם.

העיירה הדרומית ירוחם הוכתה בהלם כפול השבוע. ראשית, עם היוודע דבר פטירתו הפתאומית של מוטי בטיטו ז"ל, יו"ר סיעת שס"ג וסגן ראש המועצה, שנודע כאיש ציבור מסור. "מוטי היה הלב הפועם של ירוחם", העיד אחד התושבים על האיש שהקדיש את חייו לשירות הקהילה.

המכה השנייה הגיעה כאשר ראש המועצה, נילי אהרון, הודיעה על החלטתה לשלול את כל סמכויותיו של סגן ראש המועצה, אריה אברהם. במכתב רשמי, האשימה אהרון את אברהם ב"התנהלות לא אחראית שפוגעת בתפקוד המועצה ובירוחם בכלל".

ההחלטה חשפה מתיחות ארוכת שנים בצמרת המועצה. תושבים רבים הביעו תמיכה במהלך, במיוחד לאור ההשוואה הבלתי נמנעת לדבריהם, בין פועלו ההתנדבותי של בטיטו ז"ל לבין התנהלותו של אברהם. "איך ייתכן שאדם שמקבל משכורת מכספי הציבור, לא רק שאינו פועל למען הציבור, אלא אף פועל נגדו?", תהה אחד התושבים בשיחה עם 'המחדש'.

למרות המשבר, גורמים במועצה מביעים אופטימיות זהירה. "ירוחם ידעה ימים קשים בעבר, ותמיד התגברה", ציין גורם בכיר, המאמין כי מורשת הנתינה והאחדות של בטיטו תמשיך להנחות את היישוב גם בעתיד.

מלשכת ראש המועצה לא התקבלה תגובה ומסגן ראש העיר אריה אברהם נמסר: "לאורך כל שנותיי פעלתי כשליח ציבור מתוך מסירות ואחריות כלפי תושבי ירוחם. במשך למעלה מ-35 שנה אני משרת את הציבור בהתנדבות מלאה, כשמתוכן רק חמש שנים בשכר כסגן ראש העיר. תוצאות עשייתי מדברות בעד עצמן, כפי שיעידו ראשי הערים שעבדתי עימם לאורך השנים. פעילותי ניכרת בכל תחום בעיר, וההנהגה שלי את תנועת ש״סג זכתה לאמון רב מצד התושבים, כפי שנראה בבחירות למועצה.

במהלך הקדנציה האחרונה, פעלתי רבות בתחומים מגוונים ובינהם רווחה, חינוך ותרבות: ליוויתי משפחות רבות המטופלות באגף הרווחה וסייעתי למאות מהן להתמודד עם אתגרי חיים מורכבים, יזמתי והובלתי שדרוגי תשתיות משמעותיים, כמו שדרוג רחוב ההגנה ובניית גן שעשועים חדש בקהילה החרדית בהשקעה של מעל מיליון ש”ח, קידמתי שיפוצים נרחבים בגני ילדים בקהילה בעלות של מעל מיליון ש”ח, הקמתי מבני ציבור חדשים, בהם בית ספר חדשני ומתקדם לבנות, מתנ”ס קהילתי לטובת הציבור החרדי ושני בתי כנסת לקהילות האשכנזית והספרדית.

הגדלתי את התקציבים לקהילה החרדית בכל שנה, ובשנים האחרונות הוספתי 250 אלף ש”ח לפיתוח תרבות תורנית, פעלתי לקידום חוגים, טיולים ותרבות בקהילה החרדית, ואף הקמתי מסגרת לנוער חרדי נושר כדי להעניק להם כלים ותמיכה חינוכית וחברתית.

למרות המכשולים והקשיים שהציבה בפניי ראש המועצה הנוכחית, המשכתי לפעול למען ירוחם ותושביה. גם כאשר לא הוזמנתי לישיבות מקצועיות או לוועדות, פעלתי ישירות מול משרדי ממשלה כמו הרווחה, הבריאות, החינוך והאנרגיה, והצלחתי לקדם את העיר בזכות ניסיוני וקשריי.

לצערי, המצב הניהולי הנוכחי בעיר מדאיג מאוד: ניהול כספי כושל מצד ראש המועצה הביא להגדלת הגירעון השוטף מאז כניסתה לתפקיד. כל אגפי העירייה נמצאים במצב של קריסה, ורבים מהעובדים סובלים מאווירת פחד ושררה. שדרת המנהלים הבכירים בעיר נטשה את תפקידיה, מצב שלא קרה בעבר ואגף הרווחה, שבעבר היה סמל לעשייה, מתפרק – עשרות עובדים סוציאליים פוטרו או התפטרו.

ראש המועצה הנוכחית אינה מצליחה לספק מענה לצרכים הבסיסיים של העיר ותושביה. מלבד התקנת תאורה במקומות מסוימים, תושבי ירוחם אינם זוכים לשום עשייה משמעותית מצידה, והתחושה היא שהעיר על סף התפרקות. אני גאה בכך שפעלתי תמיד מתוך תחושת שליחות למען טובת העיר ותושביה.

"בנוגע למותו של חבר המועצה מוטי בטיטו ז”ל, אני משאיר זאת בידיו של הקדוש ברוך הוא. אותם אנשים שמותחים ביקורת נגדי פועלים מתוך מניעים פוליטיים, ולא מתוך היכרות עם העשייה בשטח. לאורך השנים זכיתי לתואר ‘איש השנה’ בזכות עשיית חסד ומנהיגות ראויה לציון. לא במקרה נבחרתי פעם אחר פעם להוביל את הקהילה החרדית בירוחם בהחלטתו של הרב קראוס שליט”א, ואין ספק שהתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן.

למרות ניסיונותיה החוזרים של ראש המועצה להדיח אותי מתפקידי כסגן, גם לקראת הצבעה על תקציב המועצה לשנת 2025, הצבעתי בעד התקציב כאשר הייתי הקול המכריע (4 נגד ו-5 בעד) ודאגתי שהוא יעבור כדי להבטיח יציבות למועצה. לצערי, על כך היא גומלת לי בכפיות טובה".