מיקום כתבה: עניין לציבור

ימי בין הזמנים כבר כאן, והלחץ של ההורים מטפס. הבחורים מחוץ לישיבות, הבנות כבר נמצאות בחופש ממושך וכבר נמאס להן לשבת בבית, אתרי הטיולים מלאים וגדושים במיטב הנוער החרדי, והלב מפרפר באימה ובחרדה – כמה פעמים שעמנו על בחורי חמד שיצאו ולא חזרו?

חלק מהם לא חזרו בכלל, נפלו או טבעו או התייבשו רחמנא ליצלן, ומשם נלקחו לדרכם האחרונה.

ויש רבים אחרים שכן חזרו הביתה, הגוף שלהם חזר, אבל את הנשמה הם השאירו שם במקום בו פגשו חברה רעה שהשפיעה עליהם ושינתה אותם, לתמיד.

כי הימים הללו, הם ימים שבהם השקטן מרקד בנחלים ובגאיות. הוא מוצא לעצמו קורבנות בגוף וקורבנות בנפש, מכל העדות, מכל החוגים, מכל הישיבות והסמינרים.

אז איך אנחנו מטפלים בזה? מה עושים כדי לשמור על הילדים שלנו? לנעול אותם בבית זאת לא אופציה כמובן, ולכן אין מנוס אלא לפנות להגנה רוחנית.

השאלה הזאת כבר הוצגה בפני רשכבה"ג מרן שר התורה רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל, שפסק באופן ברור וחד משמעית, ואף כתב את הדברים בכתב ידו הטהורה: "התורמים ר"י שקלים לקופת העיר יזכו לשמירה עילאה בבין הזמנים ברוחניות וגשמיות".

למסירת שמות עכשיו לשמירה עילאה בימי בין הזמנים >>>

זאת, מתוך קביעה שמי שייתן כל בוקר עשרה שקלים ל'קופת העיר' יזכה בכך לזכות והגנה של מצוות הצדקה, ובבין הזמנים ישנם כידוע 21 ימים, המסתכמים יחד לסכום של 210 שקלים.

ע"פ דבריו של מרן זצ"ל, נהג מרן הגראי"ל שטיינמן זיע"א, ולהבחל"ח כך נוהג גם מרן הגר"ד לנדו שליט"א, בכל פעם שנוסעים לחו"ל, לתת בתחילת הנסיעה תרומה לקופת העיר לשמירה והגנה.

ב'קופת העיר' מתייחסים לנושא ברצינות רבה, ובימי בין הזמנים, יוצא מידי בוקר שליח מיוחד מטעם הקופה, לתפילה על ציונו הקדוש של רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל, שם הוא מתפלל ברגש רב על התורמים, ולאחר מכן מזכיר בפרטות שם אחר שם, שיעברו כל התורמים את ימי בין הזמנים לשלום, בלי שום פגע גופני או רוחני חלילה.

בנוסף, הודיעו שלושת עמודי העולם מרנן הגר"י זילברשטיין, הגר"ש שטינמן והגר"ש גלאי, שליט"א, להתפלל יום יום לשמירה עילאה בבין הזמנים, על התורמים ל'קופת העיר'.

התורמים יקבלו בנוסף את 'כרטיס השמירה' – עלה משיירי חביטת הערבה של רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל. שמרו את הכרטיס המיוחד אתכם בדרכים, לסגולה לשמירה והגנה!

למסירת שמות עכשיו לשמירה עילאה בימי בין הזמנים >>>

בתקופה האחרונה כשהשיח על גיוס חרדים מציף אותנו מכל עבר, נשמעת הקריאה מגורמים שונים להתגייסותם של נערים שאין תורתם אומנותם, ונפוצה השמועה על הקמתה של חטיבה צבאית שאליה יקלטו נערים רווקים אלו.

בחטיבה זו, כך נטען, תהיה אוירה חרדית מוקפדת כך ‘שכל מי שנכנס אליה חרדי יצא ממנה חרדי’. ספק גדול אם אישים שונים המשמיעים את קולם בנושא הכירו את עולמם של נערים אלו מקרוב – הכרות חינוכית ומקצועית רבת שנים, וספק גדול עוד יותר אם הבטחתם לנערים אלו ‘להיכנס חרדי ולצאת חרדי’ – היא ישימה או ריאלית.

מניסיון רב שנים עם אותו נוער חרדי יקר ומיוחד – ש’אין תורתו אומנותו’ – אליו בעיקר מכוונת קריאת הגיוס ל’חטיבה החרדית’, מבקש כותב השורות להציג כמה הנחות יסוד השוללות לגמרי את היוזמה.

1. זו עובדה. כמעט ולא קיים נער חרדי – בנקודת הזמן בה הוא עוזב ‘ישיבה רגילה’ ואין תורתו אומנותו – שהוא חרדי שמור, השומר הלכה קלה כבחמורה – ברמת ההלכה הנדרשת בעולם החרדי. בנקודת הזמן של עזיבת הישיבות הרגילות, מתמודדים נערים אלו עם קשיים רוחניים גדולים שרק מחריפים – עובדה המעמידה בסיכון את היותם דתיים כלל ועיקר. בגלל קשיים בהיסטוריה החינוכית או המשפחתית, זהותם התרבותית של רוב הנערים יוצאי הישיבות אינה ברורה. חלק גדול מהם ‘לא סגורים על עצמם’ מי הם ומה הם רוצים להיות בעתיד.

במצב זה, אפילו אם יתקיים בשירות צבאי כלשהוא אורח חיים חרדי – הוא ייעשה בכפיה ובפקודה צבאית – דבר שלא יתרום דבר לגיבוש זהותם של הנערים. זו עובדה הנתמכת מסיפוריהם של המתגייסים החרדים למסגרות הנח’ל החרדי ודומיו. חילול שבת והורדת כיפה באופן סופי מחוץ לבסיס הם דבר שכיח ביחידות אלו.

2. זו גם עובדה. מאחורי רוב הבחורים החרדים שעזבו ‘ישיבה רגילה’ יש סיפור מורכב. ה’סיפור’ הזה הוא סיפור מכונן באישיותו של הנער שעזב, והוא גורם לו להיות ‘נער בסיכון’. אצל חלק ניכר מהנערים יוצאי הישיבות, קיימות בעיות רגשיות – שלצערנו לא טופלו בהצלחה. בעיות אלו גורמות לקושי תפקודי נורמטיבי, שללא יחס הולם – רק יחריף.

בעיות אלו משפיעות באופן ישיר גם על תפקודם הדתי הנמוך. עבור בחור חרדי בסיכון דתי ורגשי – שלא עבר ‘טיפול דתי ולימודי’ ופעמים רבות לא עבר כראוי טיפול רגשי – אין שום סיכוי ‘להיכנס לצבא חרדי ולצאת חרדי’.

3. הצבא אינו מקום מחנך ליהדות. מטרתו של הצבא להעמיד חיילים טובים שילחמו בקרב. גם אם כל מפקדי החטיבה יהיו חרדים בעלי זקנים עבותים, לא תהיה להם שום יכולת לטפל או רצון לחנך את אותם נערים חרדים ‘יוצאי הישיבות’ על ערכי העולם החרדי, ערכים שלא הצליחו להנחיל להם הישיבות מהן הם יצאו.

הצבא כיום, בהיותו גם ‘כור היתוך’ ישראלי, בו מתחנכים הלוחמים על ערכי הציונות – גם כשהם נוגדים את תורת ישראל, ואף נלחמים בשם ערכים הללו, אינו יכול ‘לקבל חרדי ולהוציא חרדי’, כי הוא יעצב עבורו זהות חדשה שבנויה על ערכים ציוניים חילוניים.

4. הצבא איננו יודע לעמוד בהסכמים. תשאלו את מי שכבר היה בסיפור הזה, למשל, את הרב רמי ראב”ד – רב חיל האוויר לשעבר, ממקימי מסלול ‘שחר כחול’ למתגייסים חרדים – שפרש מתפקידו בעגמת נפש עקב אי עמידת הצבא בהסכמים עליהם חתם, שהיו מאפשרים לחרדים מהשורה לשמור על ערכיהם. הצבא הורה לו לחתום, אך התערבותה של גברת יהל”ם – יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר – קברה את הפרויקט והפרה ברגל גסה את ההסכמים החתומים, עקב הפרדה מגדרית שהונהגה ביחידה.

גם אם הצבא יחתום עם החרדים על קיום אורח חיים חרדי מלא בחטיבה, אין סיכוי שהצבא יעמוד בזה מול פסיקת בג”ץ בעתירה הראשונה שתגיש אחת מעמותות השמאל נגד הצבא על הפרדה מגדרית, או דרישות ‘חרדיות חשוכות’ הנוגדות את ערכי השוויון וכבוד האדם… ניסיון רב שנים מלמד, שרוב הנערים שעזבו ‘ישיבה רגילה’ ונכנסו לישיבה ייחודית שבה יש לימודים פחות תובעניים, וצוות מקצועי וחם, עם הכוונה אישית למיצוי יכולות – נערים אלו נשארו חרדיים, שומרי הלכה וקובעי עיתים לתורה, וחלק גדול מהם חזרו לעולמה של תורה לגמרי.

רוב אלו שעזבו את הישיבות הרגילות והתגייסו מיד לשירות צבאי – גם אם לאחת מהיחידות הייעודיות לחרדים – עזבו במוקדם או מאוחר את הדת לגמרי. נכון שגם מהישיבות האלטרנטיביות יש אחוז נשירה, אבל רוב מוחלט של בוגרי ישיבות אלו, נשאר חרדי למהדרין.

להאמור, איננו יכולים להסכים עם הכנסתם של מתמודדי הישיבות שעזבו את הישיבות הרגילות – מיד לשירות צבאי. הם יכנסו לשם פחות חרדים וייצאו משם חילונים… אל נא תבטיחו הבטחות אשר כמעט ודאי שלא תעמדו בהן, ובעיקר אל תהפכו נערים חרדיים בסיכון לשפני ניסיון.

הסיכוי היחיד שהם יישארו חרדים נאמנים ואנשים בריאים בנפשם, הוא רק אם הם יעברו תקופה משמעותית של כמה שנים בישיבה ייעודית – גם אם לא תהיה תורתם אומנותם ברמה הכי גבוהה. ישיבה מיוחדת שתשמור ותחזק את זהותם החרדית, תעצים את מסוגלותם הרגשית לצאת לחיים נורמטיביים, ותפתח את יכולתם של אלו לתרום לחברה כחרדים נאמנים. זו יהירות והתנשאות להכפיש ולזלזל בנחיצותן הקריטית של ישיבות אלו. במשך עשרות שנים הוכיחו ישיבות אלו באלפי דוגמאות כי הנפשות הללו אינן נפשות ‘נחותות’ שאפשר להקריב למולך הצבא. אלו נשמות יקרות שרק יחס מתאים מביא לשמירתם ולהצלחתם, ברוחניות ובגשמיות. אז אנא ‘מתקני עולם’ – אל תשחקו בנפשות.

הכותב הוא ר”מ ומחנך, מרבני "חלקי בקהילתי"

הוא אינו יודע מה רוצים ממנו האנשים האלו שבאים עכשיו ללמד אותו סידור. הוא עדיין לא קלט גם את הדברים המבהילים שהם סיפרו לו מקודם ש'אבא עלה לשמים וכבר לא נמצא איתנו', הוא מרים את עיניו התמימות מן הסידור ורואה אנשים מוחים דמעה, מסובבים את מבטם מלהיתקל במבט התמים שלו.

"כשאתה תאמר את המילים האלו בבית כנסת, אבא יסתכל עליך משמים וירווה נחת" מנסה האיש המלמד להפיג את האוירה, עם מילת עידוד ליתום הטרי בן הארבע.

'אבל מי יוליך אותי לבית כנסת?' מקשה מוישי בחזרה 'אני לא רוצה ללכת לבד לבית הכנסת בלי אבא!'

עיניו השחורות של הפעוט הנבוך נתלות במלמד. 'אתה אף פעם לא לבד, אבא שלך בשמים מלווה אותך בכל מקום שרק תהיה' פולט האיש נבוך. אבל הילד נשאר מבולבל. הוא לא מבין מה זה 'אבא בשמים', הוא רוצה את אבא כאן, חי וקיים, את אבא הגדול והחזק, שיחבק אותו בידיו הגדולות והמגוננות, אחרי כל הדברים המוזרים העוברים עליו היום.

לפני כמה שעות הוא ראה את אמא פורצת ביללה היסטרית, אלא נסחפו גם הם איתה בבכי'ה קולנית, ועכשיו מביאים אותו לכאן ומבקשים ללמד אותו 'יתגדל ויתקדש'. 

הוא לא רוצה. הוא רוצה ללכת לאבא, שאבא החזק והאמיץ יגיע וירים אותו על הידיים.

לך תסביר למוישי בן הארבע, שאבא כבר לא נמצא עד לתחיית המתים. אין עוד אבא שיוליך לבית כנסת, ולא אבא שילך איתו מבית כנסת וישאל מה למד ב'חיידר', אין עוד אבא שיחייך, יחבק, יעודד ויחזק, ר' דוד גולדמן התבקש לשמים.

הוא כל כך רך ותמים וחייבים לעזור לאמא שלו לגדל אותו, תורמים כאן עכשיו>>>

ביום רביעי לפני כן ר' דוד עוד הופיע בכולל מחוייך, רענן, ונמרץ כדרכו. בסוף הסדר הוא הגיש 'תיקון' מזונות ולחיים לחברים. "אני עושה היום בדיקת אמ אר אי (M.R.I.) "לחש ר' דוד לחבריו ברוגע "שהשי"ת יעזור שהכל יעבור בשלום", הוא לא הבחין בצמרמורת החולפת בגו חבריו כשהוא אמר את המשפט האחרון.

הכל ידעו מה המשמעות המבהילה של הדברים. שנתיים חלפו מאז שר' דוד חלה בפעם הראשונה במחלה הנוראה ל"ע, כאברך בן עשרים ושלש, כשבנסים גלויים הוא נחלץ אז מהמחלה ונחתם שוב לחיים, כשהכל מקווים שיזכה מעתה לאריכות ימים ושנים. בשבועיים האחרונים הוא אמנם התאונן בתכיפות על חולשה ועל כאבים בגב, אך איש לא ייחס לכך משמעות מיוחדת, עכשיו כשהוא דיבר על הבדיקה זה כבר הדליק נורה אדומה. כולם ייחלו והתפללו שהוא יעבור את זה בשלום.

כולם בסביבה של ר' דוד ידעו שאי אפשר בלי ר' דוד. באישיותו החזקה והכובשת הוא היה הרוח החי'ה והעמוד התווך, בכולל, בביהמ"ד, בקהילה, ובכל מקום אפשרי. הוא היה מהגרעינים הראשונים של ההתיישבות החרדית בעיר חריש, הוא שייסד וניהל את ה'תלמוד תורה' של בני היישוב הישן במקום ואת גני הבנים והבנות, וכן את ה'כולל' החסידי, לצד פעיליות חסד רבות ונוספות לסביבה הקרובה והרחוקה.

גם אחרי שהוא אובחן בפעם הראשונה במחלה, הוא לא איבד את התקווה לרגע, ולא חדל מאומה מפעליו הרבים, היה לו ברור שהוא יעבור את זה. גם מתוך מיטת חליו בבית החולים הוא המשיך לעסוק בעסקנות החסד שלו בשידוכים למעוכבי זיווג, בגבורת נפש עצומה.

גם בפעם הזו, אם איש לא היה יכול לתאר לעצמו שר' דוד גולדמן ייעדר מאיתנו, קל וחומר לא ר' דוד עצמו. גם כשלמחרת ביום חמישי נודעו לו תוצאות הבדיקה המרות, שהמחלה חזרה באופן מסוכן מאד, לר' דוד היה בטוח שזה עניין של זמן עד שהוא יעבור את זה, הוא ביקש מהחברים לא לדבר על זה, כדי שהוא יעבור את התקופה הזו בשקט.

זה סיפור טראגי על אלמנה צעירה מאוד ויתומים רכים חייבים לעזור להם עכשיו לוחצים כאן

ביום ראשון הבא הוא נכנס ר' דוד לבית החולים בלוויית בני המשפחה המודאגים כדי להכין את סידרת הטיפולים שעליו לעבור כדי לשוב לבריאות איתנה. ואז, על מיטת בית החולים, קרסו לפתע כל מערכות גופו החלוש.

הרופאים החלו במאבק נואש על החיים של ר' דוד, תוך שכל החברים והמכרים מכבירים בתפילה לשוכן מרומים, אמנם כבר נגזרה הגזירה, וחייו של ר' דוד נגדעו באבם.

ר' דוד הלך למנוחות, שם יאכל צדיק פרי מעלליו הכבירים, כשהוא עוזב לאנחות אלמנה בוכי'ה מלומדת סבל, עם שלשת יתומים קטנים, שמוישי בן הארבע הוא הגדול שביניהם, והקטנה בת פחות משנה כספינה מיטרפת בלב ים, כפשוטן של דברים.

הבית של ר' דוד נשאר עתה בלי אבא, בלי משען ומשענה, בלי מגן ומחסה. ר' דוד היה אבא חזק ואוהב, שהבית נשען עליו לגמרי. עתה הם נשארים לבד. לבד. לבד.

עוד מעט ייגמרו ימי השבעה, ואט אט נתאושש מהכאב הגדול, ונשוב אל שיגרת חיינו,האלמנה תשוב אז בדד אל בית ריק, בלי אבא, עם שלשה יתומים מבוהלים שאין להם על מי להישען. 

צערה של אלמנה זה משהו שאי אפשר כלל לתאר, אך לא נוכל להחזיר את ר' דוד, מה שאנו כן יכולים לעשות זה לגרום שהאלמנה תרגיש כמה שפחות את הכאב הנורא; לא נוכל להרשות מצב כזה שבו בכל פעם שהבית יזדקק לכסף, היא תיזכר שוב בכך שהיא אלמנה, ואין מי שידאג בעבורה. את הדמעות האלו אנו בהחלט יכולים, וחייבים לחסוך!

ר' דוד היה אדם שלא היה שקוע בעצמו, הוא היה אחראי על הסביבה שלו, הוא פקח עיניים על סובביו, עתה עלינו לקחת אחריות על ביתו של ר' דוד. 

ר' דוד עזר לכולם עכשיו חייבים לעזור למשפחתו, תורמים כאן עכשיו>>>

ועדת חוץ וביטחון של הכנסת קיימה גם היום דיונים חסויים בנוגע לחוק הגיוס, אך עדיין לא נרשמה התקדמות משמעותית בנוגע למספר מוסכם של מתגייסים חרדים שיגויסו לצה"ל.

הדיון שהיה אמור להיות משמעותי יותר מקודמיו, נפתח בהודעה כי ראש אכ"א האלוף יניב עשור, שזומן לדיון והיה אמור להציג את עמדת צה"ל, הכוללת נתונים נוגע לצורכי הצבא, נעדר בדקה האחרונה מהדיון.

סגן הרמטכ״ל, האלוף אמיר ברעם, השתתף בדיון במקומו של ראש אכ"א ואמר בתחילת הדיון: "הייתי אמור להיות בהארכת מצב בדרום, אך בהוראת שר הביטחון אני כאן".

ל'המחדש' נודע כי במהלך הדיון נשאל המשנה ליועמ״ש, גיל לימון, בנוגע לעמדתו על אי אכיפת הגיוס בחברה הערבית והשיב בהתחמקות: "ההחלטה שלא לגייס ערבים לצה"ל מטעמי ביטחון, זה משהו שהוא תורשתי במדינה".

ח״כ ינון אזולאי (ש"ס) הקשה על לימון ותהה: "גם אי גיוס חרדים זה כבר תורשתי".

לימון התפתל בהסברים ונימק: "לחרדים היה חוק גיוס והם נפטרו ממנו במהלך השנים מסיבות כאלה ואחרות, הערבים לא חויבו בו מעולם".

מספר חברי כנסת הביעו בסוף הדיון אכזבה מאי הרלוונטיות של הדיון והרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט החבר בוועדה תהה: "גם בדיון הבא ימרחו אותנו?!"

בתחילת הדיון קרא אדלשטיין לח״כים שלא להצהיר הצהרות מיותרות בנוגע לחוק. אדלשטיין נימק זאת בכך ש-"זה רק יביא אותנו למצב של אי התקדמות".

יצוין כי לאחר ההיעדרות היום, חברי הוועדה עודכנו כי האלוף עשור ישתתף מחר בדיון שייערך בנושא.

ברקע המתיחות בתוך הקואליציה והאפשרות להפלת הממשלה בעקבות חוק הגיוס, או עסקה לשחרור חטופים, ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה בשבוע את ההצעה שיזם ח״כ ישראל אייכלר (אגו"י) להורדת אחוז החסימה ל 1.5%, כפי שהיה בעבר. הצעת החוק הוגשה בכנסות קודמות על ידי ח״כ אייכלר וח"כים נוספים ועברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.

בדברי ההסבר בהצעת החוק נכתב: "אחוז החסימה המופיע כיום בחוק גבוה מדי, הוא משתיק ציבורים שלמים ואינו מבטא נכון את חלוקת הדעות ואת הקשת הפוליטית במדינת ישראל. ההוכחה לכך ניתנה במהלך השנתיים האחרונות: מדינת ישראל הלכה לבחירות שלוש פעמים בשנה אחת וזאת משום שמפלגות שהיו קרובות לאחוז החסימה הגבוה לא הצליחו לעברו וכך הושלכו מאות אלפי קולות לפח.

בהמשך נכתב: כי "במשך חמישים שנה אחוז החסימה בישראל היה אחוז אחד בלבד. אחר כך החל לעלות, עד שהגיע לשלוש ורבע אחוז מתוך מחשבה שכך תתחזק מערכת השלטון. אך לא רק שהיא לא התחזקה, אלא נחלשה. החזרה לאחוז החסימה של 1.5% כפי שנהיה נהוג בעבר, תבטא הרבה יותר במדויק את חילוקי הדעות, ותשפר את הדמוקרטיה בישראל".

יצוין כי חבר הכנסת עידן רול (יש עתיד) הגיש לפני מספר שבועות הצעת חוק דומה המבקשת להוריד את אחוז החסימה ל-2% בלבד. כאשר לדברי רול: "הורדת אחוז החסימה תסייע לפתרון הפלונטר הפוליטי בישראל".

כאמור, ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה היום לדיון, דחתה בשבוע את הדיון בהצעה.

ברגע האחרון: על סדר יומה של ישיבת הממשלה, נוספה הצעה חדשה מצד ראש הממשלה שתביא למינוי השרים החברים מטעם הממשלה באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשים לישראל הבאים. ועדת הבחירות כוללת חמישה חברים, והיא האחראית על ביצוען התקין של הליך הבחירות. הוועדה מורכבת מחמשה חברי וועדה, שני נציגים שתבחר הממשלה, שניים שתבחר מועצת הרבנות הראשית, ויושב ראש בתפקיד שופט או דיין מכהן או בדימוס, שימנו השר והרבנים הראשיים לישראל באישור הממשלה.

השרים שימונו מחר לחברי הוועדה מטעם הממשלה הם שר הדתות מיכאל מלכיאלי, ושרת ההתיישבות אורית סטרוק, המינוי של נציג ש"ס ונציגת הציונות הדתית הוא כחלק מההסכם שנחתם בהקמת הממשלה בין המפלגות. אך עדיין לא ברור אם ההסכם ימומש עד הסוף בשל טענות העולות בתקופה האחרונה כי סמוטריץ' לא יוכל לממש את החלק שלו בהסכם.

בשבוע שעבר, סיימו הראשון לציון הגר"י יוסף והרב הראשי לישראל הגר"ד לאו את תפקידם כרבנים הראשים לישראל לאחר 11 שנים בתפקיד. הרבנים שמונו לתפקיד ממלאי מקום: הם הרב אליעזר איגרא (נשיא בית הדין) והרב יעקב רוז'ה (נשיא מועצת הרבנות).

ברקע עצירת תקציבי עולם התורה והקשיים להעברת חוק גיוס, אמש (שני) התקיימה פגישה חשאית בין מוטי בבצי'ק, יועצו הבכיר של שר השיכון יצחק גולדקנופף ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ בביתו שבישוב יד מרדכי. לפגישה הצטרפו הנגיד הרב יצחק שפירא המקורב לאדמו"ר מגור, ואלוף במיל' ישראל זיו.

ממידע שהגיע לידי 'המחדש' בנוגע למאחורי הקלעים של פגישת גנץ – בבצי׳ק, עולה כי באגודת ישראל ניסו להבין האם אפשרי להצליח להגיע להסכמות עם גנץ בכל הנוגע לחוק הגיוס, והאם במידה ויתפשרו על קביעת יעדים מסוימים, יצליחו להביא את תמיכת המחנה הממלכתי, בהצבעה על חוק הגיוס שגנץ קידם בממשלה הקודמת.

עם זאת, בסיומה של הפגישה הבינו באגודת ישראל, כי לא יהיה אפשרי להגיע להבנות בנוגע לחוק עם גנץ, אם לא יודיעו על תמיכה בהקדמת הבחירות, כבר במהלך שנת 2024. לטענת גורמים במפלגה החסידית, ששוחחו עם 'המחדש': יו"ר המחנה הממלכתי מעוניין להגיע לבחירות כמה שיותר מהר ולא איך להגיע להסכמות בנוגע לחוק".

אלוף במיל' ישראל זיו, שכאמור נכח בפגישה ואף היה מבין יוזמיה, אמר בשיחה עם ׳המחדש׳ כי ״בשונה מהרושם שנוצר, הפגישה לא הייתה כל כך דרמטית". לטענתו, "השמועות שהופצו במהלך היום, כביכול במהלך הפגישה, פעלתי להפלת הממשלה, הם שקריים״.

שר הרווחה יעקב מרגי הגיע יחד עם צמרת משרדו לישיבות עבודה במועצות האזוריות אשכול ושער הנגב, במטרה לשמוע מקרוב ולדון יחד עם ראשי המועצות גדי ירקוני ויוסי קרן וצוותי אגפי הרווחה על הצרכים העולים מהשטח ולפתח מענים ותוכניות סיוע נוספות עבור האזרחים שנפגעו מהמלחמה ולשיקום הקהילות.

השר מרגי הגיע יחד עם מנכ"ל משרדו ינון אהרוני, המשנה למנכ"ל משה לבון, סמנכ"ל שיקום ליווי ומניעה עמוסי ישי, סמנכ"ל אזרחים ותיקים יריב מן, מנהל מחוז דרום ישראל בודיק, מנהלת אגף 'חרבות ברזל' אור צוברי ומנהלי אגפים בכירים נוספים במשרד.

שר הרווחה יעקב מרגי: "השלכות אירועי ה-7 לאוקטובר ילוו אותנו למשך שנים, משרד הרווחה מחוייב לתושבי העוטף, מפרוץ המלחמה השקענו כחצי מיליארד ש"ח עבור סיוע לאוכלוסייה, הקמנו במשרד אגף 'חרבות ברזל' ייעודי שמתכלל את כל נושא המלחמה, נמשיך לפתח מענים ותוכניות סיוע לנפגעי המלחמה ולשיקום הקהילות".

ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני: "אני מודה לשר מרגי ולצוות משרדו על ההתייצבות לצידנו מהרגע הראשון ועד לרגע זה, הקשבתם לצרכים, יישמתם אותם ונתתם לנו תקציבים ודברים שלא ציפינו שנקבל, ואנחנו משתמשים בהכל. אני לא חושב שיצא לי פעם אחת להרים טלפון לשר לבקש משהו, צוותי המשרד ושלנו עושים עבודה מצויינת, תמיד רוצים לעשות יותר טוב למען האנשים שצריכים אותנו".

עוד הוסיף ירקוני: "נושא השיקום האזרחי, הרגשי והנפשי הוא חשוב מאוד וילווה אותנו לאורך שנים וצריך להיערך לזה. אני מודה לכם על היוזמה של ישיבת העבודה החשובה הזו בכדי לדון ולהיערך לצרכים נוספים שיעלו בהמשך".

ראש המועצה האזורית שער הנגב, יוסי קרן: "אני מה-7 לאוקטובר נמצא בתפקיד ועובד מול כל משרדי הממשלה, משרד הרווחה הוא שותף מלא מהרגע הראשון, זה המשרד היחיד שלא התערבתי אפילו פעם אחת, טלפון אחד לא הרמתי לשר, יש לי שקט תעשייתי, אתם הראשונים שהתגייסתם, קפצתם איתנו לתוך הסערה הזאת, אני מלא הערכה ומוקיר תודה לשר ולכל עובדי המשרד".

אמש אשרה הכנסת ברוב של שישים ושלושה תומכים מול חמישים ושבעה מתנגדים את הבקשה להחיל דין רציפות על הצעת 'חוק גיוס בני ישיבות' שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בזמן ממשלת בנט-לפיד, שיזם שר הביטחון דאז בני גנץ.

מי שהתנגד להצעת החוק ואף הצביע נגדה הוא שר הביטחון יואב גלנט, שטען: כי עם ישראל מייחל להסכמות – שינויים לאומיים מבצעים בהסכמה רחבה. ואסור לנו לעשות פוליטיקה קטנה על גבם הגדול של לוחמי צה״ל. סיים גלנט.

במהלך הדיונים על החוק: יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הגיב לדבריהם של מספר חכי"ם מהאופוזיציה שתקפו את תמיכת החרדים בחוק וגער בהם, לדבריו 'רק לפני שנה זה היה החוק שלכם חוק שאתם הצבעתם בעדו, מה השתנה' צעק גפני במליאה לעבר ספסלי האופוזיציה.

שר התקשורת שלמה קרעי ציטט במליאה את דבריהם של יו"ר האופוזיציה לפיד ויו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז ח"כ רם בן ברק שתמכו ושיבחו את החוק בעבר. השר קרעי הוסיף: "מי כאן מעז להטיף לנו על החוק הזה?".

ח"כ חרדי בכיר טען בשיחה עם 'המחדש': "כי כעת לאחר אישור קידום החוק, המטרה שלנו היא להצליח להעביר בהסכמה חוק גיוס טוב שיהיה מקובל על כולם כמה שיותר מהר, בשביל שנוכל להצליח להחזיר את התקציבים שנפסלו על ידי בג"ץ לעולם התורה".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין כתב לאחר אישור החוק: "כי השיקול המרכזי (בוועדה) יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל וצרכי הביטחון של מדינת ישראל. נעשה זאת בצורה נקיה, עיניינית ובשיתוף פעולה מלא של כל הגורמים, סיים אדלשטיין.

במחנה הממלכתי הגיבו להעברת החוק: "ראש הממשלה והקואליציה הוכיחו אמש שהם חזרו ל-6.10. בזמן מלחמה, כשחיילי צה"ל נלחמים על הבית, הם נאבקים להנציח את הפטור משירות. עוד לא מאוחר להעביר מתווה רחב וכולל שיספק את צורכי הביטחון והחברה".

ח"כ אלי דלל (הליכוד) וח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) הגיבו כי הם יאבקו על כך שיכנסו יעדים סברים וברורים לחוק הגיוס, ברגע שהוא יבוא בפני ועדת חוץ וביטחון, ולא יצביעו על החוק בקריאה שניה ושלישית כל עוד זה לא יקרה.

בזמן דיוני ההצבעה במליאה, ראש הממשלה נתניהו נצל את הזמן להגיע ולנחם את ח״כ עודד פורר שהגיע להצבעה הערב, כשהוא בתוך ימי השבעה על אחיו.

חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) מאיים שלא להצביע הערב עם הקואליציה, על ההצעה להחיל רציפות בחוק הגיוס, שמובא הערב למליאת הכנסת.

בשבוע שעבר הודיע ח״כ אלמוג כהן ליו״ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ על אי השתתפותו בהצבעות בכנסת, בעקבות "אי מענה פיצויים לתושבי העיר אופקים אשר שכלה 53 מטובי בניה במהלך השבעה לאוקטובר", ולדבריו "הופקרה ע״י ממשלת ישראל ואינה זכאית לפיצויים".

בקואליציה זקוקים לכל אצבע בהצבעות הערב על החלת דין הרציפות על חוק הגיוס של הממשלה הקודמת, ולמרות זאת ח״כ אלמוג כהן הודיע שימשיך שלא להצביע עם הקואליציה לאחר שלטענתו כבר חצי שנה שהממשלה לא מצליחה למצוא מתווה מסודר לתושבי העיר אופקים שאלמוג נמנה על תושביו, שנעבקו בגבורה במחבלים במהלך חג שמחת תורה.

ח״כ אלמוג כהן ציין בשיחה עם ׳המחדש׳, כי "אין לו בעיה עם חוק הגיוס המקודם הערב במליאה, והוא אף תומך בחוק אך לא יצביע עם הקואליציה כל עוד ותושבי אופקים לא יקבלו את המענה המתאים".

בתוך כך, בשעה זו נעשים ניסיונות לגשר על הפערים וחבר הכנסת אלמוג כהן נכנס בדקות האחרונות ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת.

לאחר תקופה שנעצר: חוק הסלולר צפוי להגיע ביום שני הקרוב לדיון אחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני ההצבעה בוועדה, כשלאחר מכן היא תעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת כך מתפרסם לראשונה ב'המחדש'.

משמעות העברת 'חוק הסלולר' המקודם כעת על ידי הוועדה היא ביטול סופי של רפורמת שר התקשורת לשעבר יועז הנדל בתוככי שוק הסלולר החרדי, מה מאפשר לוועדת הרבנים החדשה לענייני תקשורת, לשלוט בכל הנעשה בטלפונים המפוקחים על ידה.

במפלגת עוצמה יהודית שהודיעו בעבר על התנגדות נחרצת לחוק וכעת טוענים כי התנגדותם להצעת החוק עדיין בתוקף, וזאת בשל חוסר התיאום של החכי"ם החרדים מולם בעניין, ומפר את ההסכם הקואליציוני שנחתם איתם בעניין.

ברקע גיבוש מתווה הגיוס: ועד ראשי הישיבות של תנועת ש"ס יתכנס היום לדיון ראשוני בכל הנוגע ל׳חוק הגיוס׳ המסתמן, כך נחשף הבוקר לראשונה ב׳המחדש׳. הכינוס צפוי להתקיים במעונו של חבר מועצת חכמי התורה הגר"ש בצלאל וצפויים להשתתף בו כלל חברי הועד.

מי שצפוי להופיע בפני הרבנים הוא השר לשעבר אריאל אטיאס מי שאחראי מטעם ש״ס בנושא הגיוס שצפוי ליסקור בפני הרבנים את תמונת המצב, וההצעות שעלו על סדר היום.

ועד הרבנים הוקם שעות לאחר החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בממשלת בנט-לפיד, למרות שאז החרדים התנגדו לו וטענו כי מדובר בפגיעה קשה בעולם התורה.

מי שעומד בראשות הוועדה הוא חבר מועצת חכמי התורה, הגאון רבי שמואל בצלאל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', (העיר העתיקה). חברי הוועדה הנוספים: הגאון רבי שלמה ידידיה זעפרני – גאב"ד עמלי תורה, הגאון רבי שלום ביטאן – ראש ישיבת דעת חיים, הגאון רבי יעקב שרבאני – מראשי ישיבת מאור התורה והגאון רבי חנוך כהן – ראש ישיבות באר התלמוד.

שבוע של מאבקים: בישיבת סיעת 'יהדות את התורה' שנערכה בראשית השבוע, תקף יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, את התנהלותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בטענה כי הוא מעכב את חוק התקשורת, שצפוי להסדיר את התנהלות הקומה הכשרה.

גפני אמר בישיבת הסיעה: "אנחנו לא צריכים לשטף פעולה עם השר בן גביר, עד שמפלגתו תחליט להצביע בעד 'חוק הסלולר' התקוע על ידם מזה תקופה, בוועדת הכלכלה של הכנסת".

גפני הוסיף לטעון בישיבת הסיעה כי "מתנהלת נגדנו מלחמה על ידי עוצמה יהודית וצריך לדעת איך להגיב לכך. הדבר היחידי שחשוב לנו היום זה חוק התקשורת, מגיע בן גביר ואומר שהוא רוצה לתת גם לאחרים, אסור לנו לשתוק לו על זה".

"אנחנו סובלים מהשותפות עם המזרחיסטים, ולפחות שמגיע דבר כמו חוק התקשורת שזה בנפשנו, שבן גביר לא יילחם נגדנו בשביל כסף למצביעים שלו ובשביל עוד קולות" אמר עוד גפני וצוטט על ידי העיתונאי מרדכי הלפרין.

אלא שמסתבר שלא כולם אהבו את המתקפה החריפה. ממידע שהגיע לידי 'המחדש' עולה כי לאחר המתקפה החריפה, מספר ראשי ישיבות בדגל התורה תקפו את ח"כ גפני בשיחות סגורות, כשהם טוענים כי במצב הרגיש בו נמצא הציבור החרדי כעת, אסור להתבטא בביטויים שעלולים לעכב ולפגוע בחוק הגיוס.

"גם ככה המצב לא ממש טוב" הסבירו ואמרו: "אין לנו צורך להוסיף קשיים נוספים שיפגעו בתקציבי עולם התורה והישיבות".

מלשכת גפני לא התקבלה תגובה.