בעקבות דו"ח המבקר: דרישה להקמת ועדה שתחקור את התפרצות הקורונה בבתי האבות

בעקבות ממצאי הביניים שפרסם מבקר המדינה על הטיפול באזרחים הוותיקים השוהים במוסדות החוץ ביתיים בתקופת משבר הקורונה, קיימה אתמול (ב') ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח, דיון בנושא. כך דיווח הבוקר האתר doctorsonly

מדו"ח המבקר עלה כי מספר האזרחים הוותיקים ששהו במוסדות חוץ ביתיים ונפטרו מקורונה היה עד לפני חודש 619 מתוך 1,710  הנפטרים מכלל האוכלוסיה. כלומר כ-36% – אף ששיעורם של דיירי אותם מוסדות הוא פחות מ-1% מאוכלוסיית ישראל. שיעור דיירי בתי האבות מבין כלל הנפטרים מקורונה גדול כמעט פי שישה משיעורם באוכלוסיית האזרחים הוותיקים ופי יותר מ-40 משיעורם באוכלוסיה הכללית.

הדו"ח הצביע על ליקויים בבדיקות לאיתור נשאי קורונה  שנעשו במוסדות אלה וזאת על אף שמנהל "מגן אבות ואמהות" פעל כדי לבצע מדי שבוע בדיקות של עובדי המוסדות. לפי הנתונים המעודכנים לאמצע אוגוסט 2020, "מגן אבות ואימהות" אינו מוודא שאמנם כל העובדים במוסדות הבאים במגע עם הדיירים אכן נבדקים, ואין ברשותו תמונת מצב בעניין".

כמו כן נמצאו פערים ניכרים ביחס ליעד שנקבע בעניין מספר המיטות לחולי קורונה בבתי החולים הגריאטריים. היקף המיטות עמד על 38%-44% – כלומר 440 מתוך יעד של 1,000 או 1,150 מיטות. אולם, עדיין לא נקבע מועד להשגת היעד שנקבע לזמינותן של כ-1,000 מיטות המיועדות לדיירי המוסדות שהם נשאי  קורונה.

ראש "מגן אבות ואמהות": "לא ידעתי לאן אני מגיע"

בדיון אתמול התוודה ראש תכנית מגן אבות ואמהות, פרופ' נמרוד מימון מבית החולים סורוקה: "ביקורת היא גם ביקורת בונה. כל העשייה שהיתה צמודה למעקב היתה אף חשובה. נושא בתי האבות והקורונה הוא נושא כואב". עם זאת הוסיף: "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהקימה מערך לאומי ייעודי  לליווי דיירי בתי האבות. זו מערכת שיודעת לשלוח לוגיסטיקה בחינם לבתי האבות ולסקור ולבדוק את העובדים".

פרופ' נמרוד מימון. "נושא בתי האבות והקורונה הוא נושא כואב". צילום: דוברות "סורוקה"

פרופ' מימון התוודה: "לא ידעתי לפני כן לאן אני מגיע. בתי האבות היו החצר האחורית של הבריאות בישראל. המערכת הזאת צריכה חיזוק וכן שינוי בסדרי העדיפות ויש להציב במקום יותר גבוה את הטיפול במוסדות לקשישים בסדרי העדיפויות".

לדברי מימון, "המגיפה נכנסה פנימה לתוך בתי האבות באמצעות עובדים שהגיעו אליהם מבחוץ. חייבים לומר כי לא ניתן למנוע כניסת חולי קורונה כאשר יש ביניהם 40% א-סימפטומטיים. אין להם חום וכו'. כל תשאול בדבר מצבם הבריאותי לא יעזור כלום".

בעניין הבדיקות שנעשו במוסדות אלה אמר עוד פרופ' מימון: "בשום מקום בעולם לא עושים בדיקות לא-סימפטומטיים. גם כאן לקח זמן עד שהגעתי למנכ"ל משרד הבריאות והוא השתכנע שנוכל לבדוק את כולם. נתקלנו בבעיה הקשורה בהעברת כל תוצאות הבדיקות של העובדים. נאמר לי שיש להתגבר על כל נושא בטחון המידע. כיום, פעם בשבוע נעשות בדיקות סקר ודוגמים את כל העובדים ואחרי הידבקות אחת, אם זו קיימת, מיד בודקים את כל דיירי בתי האבות".

מימון מנה את הישגיה של תכנית מגן אבות ואמהות: "התכנית גרמה לכך שכמות האשפוזים בבתי החולים ירדה משמעותית. הורדנו בכל שבוע את מספר המתים. ללא כל ספק, התכנית הזאת הביאה לכך שבתי החולים לא קרסו בשיא הגל השני. אנחנו פועלים מתוך הבנה שנפילה של בית אבות יכולה לסגור את בתי החולים. משרד הבריאות מחלק את ציוד המגן הנדרש בחינם ובכל בית אבות יש עתה את כל הציוד הדרוש כד לטפל בהתפרצות".

נתוני התמותה בבתי האבות אינם מהימנים

ד"ר יצחק אוריין, יו"ר עמותת משפחות הקשישים בבתי האבות, הציג את דו"ח העמותה על ניהול משבר הקורונה במוסדות הללו וממנו עלה כי מספר הנפטרים המעודכן בהם עומד על 806 והם מהווים 32% מכלל הנפטרים מקורונה בישראל. לדבריו, "קיים חוסר שליטה בהתפרצות הנגיף במוסדות הגריאטריים. בגל הראשון היתה התפרצות בכ-100 מוסדות ואילו בגל השני היתה ההתפרצות בכ-400 מוסדות".

בדו"ח העמותה הוצגה תביעה להקים ועדת חקירה עקב הממצאים החריגים ופערי נתונים בין דיווחי משרד הבריאות, מבקר המדינה וגורמים אחרים בהקשר לתחלואה ובעיקר נתוני התמותה של קשישים ודיירי בתי האבות.

"נתוני התמותה בבתי האבות", מדגיש הדו"ח, "אינם מתפרסמים באופן עקבי. מהימנותם מוטלת בספק בשל ריבוי הגורמים שמהם נאסף ומאוגם המידע ועקב היעדרו של גורם אחד המלקט את כל המידע, מאמת ומעבד את נתוניו". על פי נתוני העמותה, אחוז התמותה מקרב דיירי בתי האבות הגיע לשיא שלא נראה כמותו בגל הראשון והוא נמצא במגמת עלייה קיצונית, החל מהגל השני.

הנתונים על הנפטרים שריכזה העמותה הגיעו ממשפחותיהם, בחלקם מבתי החולים, חברת קדישא, מוסדות הדיור  ופרסומי משרד הבריאות. העמותה מבצעת תהליך אימות והצלבה לגבי כל נפטר ומוודא את שיוכו למוסדות הגריאטריים השונים. בפרסומים המובאים ממשרד הבריאות וממטה מגן אבות ואמהות ניתן למצא דיווחים על נפטרים קשישים ממסגרות שאינן בתי אבות וכן מהקהילה. בנוסף, לעתים קיימת כפילות בדיווחים.

על פי דו"ח העמותה, בסך הכל נפטרו בבתי האבות 806 איש ואישה המהווים 32% מכלל הנפטרים מקורונה בישראל מתחילת המגיפה (2,508 בעת הכנת הדו"ח) וזאת בניגוד לנתוני מטה מגן אבות ואמהות שלפיו 125 נפטרים בגל הראשון ו-591 בגל השני ובסך הכל מתחילת המגפה בארץ 716 נפטרים בבתי האבות (נכון ל-10 אוקטובר). לעומת זאת, דו"ח מבקר המדינה הצביע על נתונים אחרים: בבתי האבות נפטרו לפי מסמך זה 619 מתוך 1,710 (בעת הכנת הדו"ח), כלומר 36% מהנפטרים – וזאת בעוד ששיעור השוהים בבתי האבות בישראל פחות מ-1% מכלל האוכלוסיה.

נפטרו ממחלה אחרת אך סווגו כמתים מקורונה

עוד הצביע דו"ח העמותה על ניתוח 200 מקרי מוות אקראיים המיוחסים לדיירי בתי האבות ודיור מוגן שהם בני 85 ומעלה. העמותה מצאה שש סיבות עיקריות למוות: 25% מהנפטרים, בעקבות אירוע לבבי, 20% משבץ, 10% ממחלה כרונית, 10% עקב מחלת נשימה, 30% כתוצאה מזיהום נרכש, 10% מדלקת ריאות. "סיבות אלו הוצהרו בחלקן על ידי בני משפחות הנפטרים ובחלקן על ידי בתי החולים או במוסדות גריאטריים שבהם נפטרו הקשישים. אלא שבכל אחד מהמקרים הוגדרה סיבת המוות קוביד-19, מבלי שניתנה הדעת לסיבת מחלת הרקע של אותם נפטרים או בכלל סיבה אחרת", צוין בדו"ח.

הדו"ח טוען שלמעשה היה ניפוח נתונים לגבי מספר הנפטרים. "לנוכח מהימנותן החלקית של בדיקות ה-PCR – רק 70% דיוק לפי נתוני משרד הבריאות עצמו. על פי מסמכי המשרד עולה שאין התייחסות לפערים בין זמן הבדיקה החיובית לבין תאריך המוות וכך כל מי שנמצא חיובי לנגיף ונפטר בהמשך סווג מיד כנפטר קורונה.

נתונים אלה בעייתיים במיוחד גם על רקע מסקנת דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא הפטירה מקוביד-19 שפורסם ב-7 ביוני. "יש לציין", נאמר בו, "כי לא ניתן לקבוע על סמך נתונים אלה האם הקורונה היא סיבת המוות היסודית של הנפטרים. כלומר האם היא הסיבה שהביאה לשרשרת האירועים שהובילו לפטירה".

על כן ממליצה העמותה לתחקר כל מקרה מוות ולציין במפורש את האבחנות לסיבת המוות. "אם רצף האירועים מראה על מגמתיות שחלה בטרם הימצאות נגיף הקורונה – יש לקבוע אותה כגורם העיקרי לסיבת המוות, והימצאות הנגיף תהווה רק בגדר אבחון משני"

הדו"ח גם הראה כי מועד הפטירה מיום גילוי הנגיף בקרב 200 מקרי-מוות שנבחנו לשם דגימה, היה שונה בין גלי המגיפה השונים. בעוד שבגל הראשון רוב שיעורי מקרי המוות התרחשו בתוך ימים ספורים, בגל השני הרוב מתרחשים אחרי 14 ימים ומעלה.

הסיבה המוצעת להסבר להבדלים אלה נעוצה בשינוי במדיניות משרד הבריאות שהכניס פרופ' רוני גמזו שייסד את המטה הראשון של "מגן אבות ואמהות". לפי המדיניות החדשה, יש לפנות באופן מיידי את החולים המאומתים ובמיוחד הסימפטומטיים לבתי החולים. בעוד שחולים מאומתים בחלקו הנכבד של הגל הראשון הושארו במוסדות ללא טיפול מתאים והגיעו במצב אנוש לבתי החולים.

התפרצות חוזרת ב-70% מהמוסדות

בנתוני מספר המוסדות שבהם חלה התפרצות, כפי שהציג המטה, נמצאו סתירות רבות ועל כן הופסק פרסומם. על פי נתוני העמותה, שכאמור ליקטה את פרטי המידע ממקורות שונים, בגל השני ביוני-אוקטובר התרחשו 515 התפרצויות בכ-400 מוסדות לקשישים, 60% מתוכם היו כאלה שבהם החלה ההתפרצות עוד בגל הראשון וחזרה להתפרצות נוספת בגל השני. כלומר, ב-74% מכלל המוסדות הגריאטריים והחוץ ביתיים בישראל התרחשו אירועי הדבקה וב-70% מהמוסדות שבהם היו אירועי הדבקה בגל הראשון חוו התפרצות נוספת בגל השני.

ב-30% מכלל המוסדות שבהם נדבקו הדיירים התרחשה "התפרצות מתגלגלת", כלומר כזו שהתחילה עם מספר מועט של נדבקים עד שהאמירה עד לכדי עשרות בתוך מספר שבועות, בלי יכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה באופן מהיר ובתוך ימים ספורים. הסיבות לכך מגוונות: אי שמירה על נהלי ההתמגנות ועל חיטוי מצד הצוותים המטפלים, למרות ההתפרצות וזאת בשל היעדר הדרכה במקום או בשל מצוקת כוח אדם; היעדר ציוד התמגנות וחומרי חיטוי; העובדה שתוצאות הבדיקות המאומתות מגיעות לאחר שלושה ימים ומעלה מיום לקיחת הבדיקה. כמו כן דיירים תשושי נפש מידבקים נעים בתוך המחלקות ללא שמירה על מרחק ובהיעדר יכולת להבין את הנדרש מהם בשל המגבלה הקוגניטיבית שלהם.

מחברי הדו"ח מציינים לכן כי קטיעת שרשרת ההדבקה מורכבת יותר משימוש בלבדי בבדיקות לצורכי הקטיעה: יש צורך בהכנסת גורמי פיקוח קבועים לאכיפת הנהלים כמתקיים בבתי החולים; חלוקת מחלקות תשושי הנפש לקפסולות; הידוק השליטה על קבלת התוצאות מהמעבדות בתוך 24 שעות; הגברת המודעות וההסברה בקרב הצוותים על אופן התמודדות עם התפרצות; סיוע למנהל בית האבות כדי שיוכל לנהל אירוע המתרחש במוסדו; שליחת צוותי חוץ לתגבר את אנשי הצוות.