עמית סגל: יש כאלה שלא חוקרים | פרשנות

מנדלבליט לא ידע, הוא לא ידע על חקירתו באזהרה של ח"כ מיקי זהר, הבוקר, בחשד לסחיטה באיומים. לפני ההחלטה הקשה והשנויה במחלוקת התייעצה המשטרה עם המשנה לפרקליט המדינה, נורית ליטמן, שמופקדת על התחום הרגיש ביותר בפרקליטות: ההחלטה מתי מילים שאומר מאן דהו הופכות מסתם אויר חם לעבירה פלילית.

המילים של זוהר, בראיון לגולן יוכפז וענת דבידוב, העלו ניחוח רע מאוד. בבוקר שאחרי פרסום ההקלטות של מנדלבליט על ניצן, הוא אמר: "ואני מודיע לכם, אם מנדלבליט לא יפטר מתפקידו וביטל את כתבי האישום – תהיה פה רעידת אדמה…אם אנשים לא יפנימו שמוטב להם לחזור בהם מהדרך הגרועה שהם בחרו בה, הם יצטרכו לשלם על זה מחיר". מאוחר יותר טען זוהר שלא איים ושאין לו כל הקלטה (מה שנכון). מאז החליט על קו חדש, פסייני: ממרים רגב למרים פרץ. לא עזר לו: הבוקר התייצב בחדר החקירות.

אין לקנא במשטרה ובפרקליטות ההחלטה לפתוח בחקירה: מחד, הטקסט עשוי להישמע כסחיטה כנגד פקיד ציבור בכיר. מאידך – כל יועץ תקשורת סביר היה מסביר שכדאי להימנע מחקירה, ולו רק משיקולים של דימוי הפרקליטות. באחת היא הפכה מנרדפת לרודפת.

על ההחלטה הזו נאמר המשפט המפורסם: Hard cases make bad law. המקרים הקשים מייצרים חוק רע. והם קיבלו החלטה רעה. מכמה טעמים.

ראשית, אם יש חשש למדרון חלקלק בנושא חופש הביטוי, הרי שהמשטרה והפרקליטות רק מסייעים להחליק אותו עוד יותר: אך לפני שבועיים פרסמה איילה חסון את דבר קיומה של חקירה שערורייתית נגד שכנה של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט: בשבת בבוקר העזה לקרוא לעברו "פרשת משפטים בושה". היא נלקחה למשטרה בשבת, נחקרה, ותיקה נסחב במשך שמונה חודשים.

רק לאחר הפרסום נזכרו לסגור את התיק נגדה. אחר כך נחשף מקרה דומה, של שכן דומה. איש מבכירי הפרקליטות, לרבות מנדלבליט עצמו, לא טרח להסתייג בפומבי מהפגיעה הקשה בחופש הביטוי. גם לא כל המזדעזעים המקצועיים, תומכי ההפגנות, שנאלמו ונעלמו כשבאמת נפגע חופש הביטוי וההפגנה.

שנית, עולה החשד שהפרקליטות והמשטרה שלנו הן בעלות שמיעה סלקטיבית למדי בכל הנוגע להתבטאויות של אישי ציבור. העיתונאי ישי פרידמן מפרסם באופן קבוע גילויי תמיכה בטרור של חברי כנסת, רובם מבל"ד. מזכ"ל בל"ד מחלק דרך קבע אותות הוקרה למחבלים בדימוס ומהלל את הרוצח סמיר קונטר.

ח"כ סאמי אבו שחאדה ויו"ר המפלגה ג'מאל זחאלקה השתתפו באירוע ההוקרה לאסיר הבטחוני המשוחרר אניס ספורי, שישב בכלא על תכנונו לבצע פיגועים ולפי השופטים "חבר לארגוני טרור ולגרועים באויביה של המדינה". המפלגה עצמה פרסמה ברכה למחבל, תיארה אותו כגיבור וחתמה: "לעולם לא נכרע ברך". אירוע הוקרה נוסף מטעם המפלגה נערך לאסיר המשוחרר זאהר עלי שניסה לבצע פיגועי התאבדות וישב 16 שנה בכלא.

האיחוד הלאומי פנה באוגוסט האחרון במכתב למשטרה ודרש לפתוח בחקירה על תמיכה בטרור. זה לא קרה עד היום. היה יותר קל לקבל את החקירה נגד זהר, לו פרקליטינו ושוטרינו היו מזדרזים לא רק להגן על היועץ המשפטי לממשלה אלא גם על שאר אזרחי ישראל. הבחירה לחקור את זהר מעלה ניחוח של מסלול מהיר לטיפול במתנגדי המערכת. לא כולם, אגב: לפני שנתיים העלה מני נפתלי סרטון מאיים נגד מנדלבליט, כשזה עוד נראה הססן בתיקי נתניהו. "מנדלבליט אותך לא שכחנו. אנחנו נגיע אליך הביתה, נפתיע אותך, אז אדוני תדע שאנחנו זוכרים אותך".

לסיכום: מוטב למיקי זוהר להישאר המיקי זוהר החדש, זה שמתבטא בנימוס ולא מאיים. ומוטב לפרקליטות להיות הפרקליטות הישנה, המרוסנת וזו שלא נוקטת צעדים שרק יפגעו בה ובמעמדה.

צילום: אריק סולטן פלאש 90

עמית סגל הוא פרשן הפוליטי של 'חדשות 12'