היום היארצייט של מרן הגאון רבי צבי מרקוביץ זצ"ל ראש ישיבת 'קרלין' וחבר מועצג"ת, ווארט שסיפר בשם חמיו הגאון רבי שבתי יגל זצ"ל ראש ישיבת סלונים:
בעיירה סלונים התקיים 'הכנסת אורחים' שהוחזק על חשבון הקהילה כנהוג בקהילות אירופה מקדמת דנא, לימים קמו נציגי השמאל בוועד הקהילה ודרשו לבטל את המוסד המפואר מחמת העלות הכספית הכרוכה בכך ומצבה הכספי הרעוע של הקהילה. האורחים הנכבדים מתארחים בבתים פרטיים ואילו ה'הכנסת אורחים' נותר עם כל הקבצנים ופשוטי העם ומה לנו כי נממן את האירוח שלהם בעירנו, טענו.
הטענות הובאו לפני רבי שבתי יגל זצ"ל שהשיבם: שנינו במסכת אבות ש"העולם מתקיים על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים".
ונשאלת השאלה מה ראה התנא שאת שני הדברים הראשונים מזכיר עם ה"א הידיעה – 'ה'תורה, 'ה'עבודה. ואילו גמילות חסדים נכתבה סתם כמות שהיא בלא ה"א.
אלא שחז"ל ברוח קדשם צפו שיבואו ימים בהם יקומו ויתווכחו איזה 'תורה'. כיום הרבה תנועות תופסות בתורות שלהם, בא התנא וקבע 'ה'תורה, בה"א הידיעה = יש תורה אחת בלבד, תורה מן השמים. גם ידעו חז"ל שיתווכחו על טיב העבודה. היום יש שיאמרו אפילו 'עבודת כפים'. בא התנא וקבע = 'ה'עבודה. יש עבודה אחת = עבודת ד'.
ואילו גמילות חסדים נכתבה בסתם. לומר שגמילות חסד באשר היא, לכל אחד, ללא הבדל בין נכבד לפשוט, וכל חסד שהוא, תמיד ייקרא גמילות חסד.
מרן הגאון רבי צבי מרקוביץ נולד בעיירה טורעץ בבלארוס כיום, בצעירותו למד בישיבת גרודנא וזכה ליצוק מים על ידי רבו רבי שמעון שקופ. בערב מלחמת העולם השנייה קיבל צו גיוס ועל כן עלה לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, הוריו ואחיו נותרו בגיא ההריגה באירופה ונעקדו על קידוש השם
