יכולת חשיבה מפותחת - הני ישיבות (אילוסטרציה) | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
יכולת חשיבה מפותחת - הני ישיבות (אילוסטרציה) | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מחקר: לבוגרי הישיבות יש מיומנות חשיבה אך הם חסרי ניסיון אקדמי

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שרטטו את דרכי החשיבה שחרדים מביאים מהישיבה לאקדמיה, "גילינו חוזקות גדולות לצד אתגרים משמעותיים", לבוגרי ישיבות יש מיומנות חשיבה מפותחת, אך הם מתקשים בכתיבה באקדמיה

מחקר: לבוגרי הישיבות יש מיומנות חשיבה אך הם חסרי ניסיון אקדמי

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שרטטו את דרכי החשיבה שחרדים מביאים מהישיבה לאקדמיה, "גילינו חוזקות גדולות לצד אתגרים משמעותיים", לבוגרי ישיבות יש מיומנות חשיבה מפותחת, אך הם מתקשים בכתיבה באקדמיה
יכולת חשיבה מפותחת - הני ישיבות (אילוסטרציה) | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
יכולת חשיבה מפותחת - הני ישיבות (אילוסטרציה) | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מחקר חדש שבוצע על ידי אהוד צמח ופרופ' ענת זוהר מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, מתמקד במיומנויות החשיבה והכתיבה של סטודנטים חרדים שמנסים להשתלב באקדמיה. המחקר משווה בין מאפייני הכתיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים שלמדו בישיבות לעומת סטודנטים בוגרי תיכון ממלכתי, שלמדו בתוכניות קדם-אקדמיות.

המחקר פורסם בכתב העת "Argumentation", ודווח ע"י עדו בן-פורת בערוץ 7 והמטרה של החוקרים הייתה לבחון כיצד הרקע החברתי-תרבותי השונה משפיע על הדרך שבה הסטודנטים בונים ומציגים טענות שונות בכתיבה אקדמית.

באופן אישי, המחקר נולד מתוך הניסיון של החוקר אהוד צמח כמורה במכינות קדם אקדמיות לחרדים, ונערך במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בניסיון להבין את דרכי החשיבה של הסטודנטים החרדים שלמדו תחתיו.

כדי לעמוד על המאפיינים הייחודיים לסטודנטים החרדים הושוו 92 חיבורים טיעוניים שנכתבו על ידם אל מול 76 חיבורים שנכתבו על ידי סטודנטים בוגרי תיכונים ממלכתיים. לכל סטודנט ניתנו 45 דקות כדי לכתוב חיבור טיעון על אחת משתי השאלות: האם כדאי להשתמש ברובוטים בעבודות סיעודיות או האם להעלות את המס על הסיגריות? הוראות החיבור התבססו על משימת כתיבה הדומה לזו הנערכת בבחינה הפסיכומטרית, והחוקרים בחנו באמצעותה היבטים שונים הנוגעים לכתיבה הטיעונית של כל קבוצת מחקר. הניתוח המחקרי התבסס על גישות קוגניטיביות יחד עם גישות שמתמקדות בהיבטים החברתיים והתרבותיים.

ממצאי המחקר מעידים כי לסטודנטים החרדים יש מאפייני חשיבה טיעונית ייחודיים – הם נוטים להציג עמדות מורכבות יותר מאשר בוגרי תיכונים ממלכתיים, להתמקד יותר בעמדות נגדיות ובהפרכות, להציג הכללות גורפות ונרחצות לעיתים קרובות, ולעשות שימוש בדפוסי חשיבה לוגיים הרווחים בישיבות. אצל החרדים ההתמודדות עם העמדה הנגדית עומדת בלב הטיעון, תוך "שקלא וטריא" בין אפשרויות ושיקולים שונים.

במקביל לחרדים, בוגרי התיכונים הממלכתיים מצטיירים כמי שנוטים לדבוק בתבנית אחידה של כתיבה טיעונית. הללו מציגים עמדה פשוטה ולא מורכבת בפתיחה, לעיתים בינארית, לאחר מכן להציג נימוקים לעמדותיהם ומסיימים עם התייחסות קצרה לעמדה נגדית.

הממצאים הללו גם עשויים לשקף גישה שונה כלפי הכתיבה הטיעונית – בעוד החרדים, חסרי הניסיון האקדמי באופן יחסי, מנסים לפתור בעיות באופן שקול ומורכב, דנים באפשרויות רבות ולבסוף יוצאים עם נימוקים שנוגעים לעמדתם המוצקה, בוגרי התיכונים הממלכתיים כותבים בתבנית אחידה ומוכרת.

"ניתן לשים לב כי למרות שתוכנית הלימודים של הסטודנטים הלא-חרדים נועדה במפורש לטפח אוריינות וכתיבה טיעונית ותכנית הלימודים החרדית לא, בהיבטים מסוימים (עמדות מורכבות וטיעון נגדי) התלמידים החרדים הציגו חשיבה טיעונית איכותית יותר", ציינו החוקרים במאמרם.


"הסטודנטים שלמדו בתיכונים ממלכתיים מאומנים לכתוב בדפוס ספציפי שנלמד בדרך כלל בבתי הספר וכולל פסקת פתיחה. הם לומדים לכתוב הקדמות בצורה טכנית – העתקת צורת הכתיבה המוכרת להם או ניסוח מחדש שלה. הודות לנטייתם להשתמש בתבנית קבועה, החיבורים שלהם היו קלים יותר למעקב וקוהרנטיים יותר בזכות ארגון ברור ודקדוק הולם. הטענות שהוצגו בחיבורים של הסטודנטים החרדים היו לרוב לא קוהרנטיות ושיקפו את חוסר הניסיון שלהם בכתיבה פורמלית".

ממצאי המחקר מעידים על נקודות חוזק בחשיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים, אך לצד נקודות החוזק שנמצאו, הסטודנטים החרדים מתמודדים עם קשיי כתיבה משמעותיים. מחקר אחר שהתפרסם השנה בכתב העת "דפים" נערך במתכונת דומה על מדגם נוסף של 70 סטודנטים חרדים והתמקד במיומנויות הכתיבה האקדמית. מחקר זה, שנערך בסיועה של פרופ' עילית אולשטיין, מצא כי על אף החשיבה המורכבת, הגברים חרדים מתקשים בכתיבה אקדמית – המבנה של החיבורים היה רופף וקשה למעקב.

בחיבורים נעדרו סממני מבנה כמו חלוקה נאותה לפסקאות, פיסוק, שימוש הולם במילות קישור ותחביר מסורבל. חלק נוסף במחקר התמקד בכתיבה בישיבה וכלל 107 סטודנטים שהשיבו על סקר ו-11 סטודנטים שהשתתפו בראיונות. מחלק זה מעלה תמונה ברורה לפיה בישיבה הגדולה (החל מגיל 16-17) כמעט ואין התנסות של התלמידים בכתיבה, והלימוד נערך בעל פה.

מקודם

תתכוננו להיות המומים: כך תגיעו לדירה + רכב + משכורת לשנה

מקודם

אסור לפספס: מה המקור של סגולת פרשת המן?

מקודם

"אתם התקווה היחידה שלי" כלה יתומה מבקשת עזרה 

מקודם

הגאון הרב יעקב הלל שליט"א: "אשתדל להתפלל עליו"

בסיום המחקר האחרון, שהתפרסם בכתב העת "Argumentation", החוקרים הביעו תקווה כי הוא ומחקרים דומים בעתיד יתרמו לשיפור תכנית הלימודים הן בקרב המכינות לחרדים והן בחינוך הממלכתי. כדי להשתלב בהצלחה באקדמיה החרדים צריכים לשפר את מיומנויות הכתיבה, בדגש על מבנה הכתיבה.

לשם כך דרושה התנסות אינטנסיבית והקנייה מכוונת ומפורשת של מיומנויות הכתיבה. לצד זאת, החוקרים מדגישים גם את הצורך בעדכון תכנית הלימודים בחינוך הממלכתי לגבי הכתיבה הטיעונית. "נראה כי האופן בו נלמדת כתיבה טיעונית בבתי ספר, כלומר אימוץ מבנה קפדני עם כללים ברורים לגבי מה שנחשב למבנה טיעוני ראוי ומה לא, עשוי להגביל בעתיד את יכולתם של התלמידים להביע עמדות מורכבות ולהתמודד עם טענות נגד והפרכות", נכתב במאמר.

החוקר אהוד צמח מסכם: "לפני שערכתי את המחקר, בתור מרצה שמלמד בכיתות של סטודנטים חרדים, היה לי קשה לעכל את האופן שבו הסטודנטים החרדים חושבים וכותבים. זה היה שונה מאוד ממה שהיה מוכר לי באקדמיה, בבית הספר או בכל מקום אחר. לימדתי כיתות של חרדים במשך כמה שנים, מבלי להבין לעומק את האופן שבו הם חושבים. המחקר הנוכחי הפתיע אותי, כי פתאום החשיבה שלהם מוארת באור חדש. הצלחנו לשרטט את דרכי החשיבה שהחרדים מביאים איתם מהישיבה לאקדמיה וגילינו שיש שם מאפיינים ייחודיים, חוזקות גדולות לצד אתגרים משמעותיים, והצלחנו להגדיר אותם באופן ברור".

פרופ' זוהר הוסיפה כי "חשיפת נקודות החוזק והחולשה בחשיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים יכולה לסייע לשיפור ההוראה במכינות קדם-אקדמיות לחרדים כי הממצאים מלמדים אותנו איך להתאים את התכנית לצרכיהם. במקביל, המחקר מבליט את החיסרון שבלימוד הכתיבה התבניתי וה"טכני" המאפיין את לימודי השפה בבית הספר הממלכתי".

3.5 4 votes
דרג כתבה זו

תתכוננו להיות המומים: כך תגיעו לדירה + רכב + משכורת לשנה

7 תגובות
ישן ביותר
חדש ביותר הצבעות
Inline Feedbacks
View all comments
אהבת ישראל בנשמה
1 חודש לפני

הכל מהתורה הקדושה

ירושלמי
1 חודש לפני

 תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי

⛲💲 נועה 💲⛲
Reply to  ירושלמי
1 חודש לפני

אי אי אי מעגליםםםם 😇

משה
1 חודש לפני

בוודאי! בחורי ישיבות בעלי חשיבה טובה כי ללימוד גמרא צריך ראש חריף ומפולפל אבל אינם אשמים שגם הרעבעס והמלמדים שלהם חסרי השכלה. לצערינו יש פער גדול ופיגור סביבתי באיזורים החרדיים. לא מפתחים מספיק וצורת הלמידה הינה מיושנת!!!!חבל!!!!
אפילו ידע בסיסי במתמטיקה ואנגלית אין להם.
כולםםםם נדפקים כאשר הם צריכים לצאת לפרנס ואז אין בידם כל השכלה בסיסית ללמוד כל מקצוע שהוא.
מצה הזוי וחבל שכך!

פיני הרשטיין
Reply to  משה
1 חודש לפני

עם הצורה המיושנת שלך אומרת לך הכתבה שההישגים יותר גדולים. אנגלית ומתמטיקה מי שרוצה לצאת לאקדמיה ולמקצוע, משיג את חבריו החילונים בני גילו יותר מהר (מניסיון אישי) עושים השתדלות לפרנס בבסיס מי שרוצה מתפרנס, בהחלט יכול להיעזר במקצוע אבל לא רק, לפרנס בכבוד זה עניין של מזל =סייעתא דשמיא , לאו דוקא שכל . העוני המדומה החרדי במשפחות הלומדים תורה אם ישנו, זה הסתפקות מועט בבחירה, ולא חסר באמת.משהו. מי שלא לומד באומנותו ממש ורוצה לשמור על אורח חיים חרדי מוצא מליארד אפשרויות במוזיקה תקשורת וארגונים ומקצועות קלים או עסקים או עסק זעיר תכלב העסק מתפקד יופי. מי שבוכה אז… להמשך קריאה »

ד"ר קורדובירו
Reply to  משה
1 חודש לפני

כל מה שאתה מגדף היה בהוראת גדולי ישראל
למה צריך ללמוד אנגלית בבית ספר? שילמד בגיל 25 או 30 כמוני.

יוסף
1 חודש לפני

אין חכמה כחכמת התורה הקדושה!

אתר המחדש מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל:

אתר המחדש מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: