תיעוד: 'פדיון הבן' לנערים שזכו להתקרב

מעמד נדיר של "פדיון הבן" נערך בישיבת-הקירוב "משכנותיך ישראל" בעיר בית שמש לאחר שתוך כדי לימוד הלכות פדיון הבן התברר כי שלושה בחורים הלומדים במסגרת זו הם בכורים שלא נפדו

הכל החל עת למדו הבחורים במסגרת ההכנה למבחן הגדול בהלכות חנוכה שמתקיים מידי שנה במסגרת המסיבה ובתוך הדברים הגיעו להלכות פדיון הבן

במדרשיה מספרים כי פעילותם נזקפת לזכותו של מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל שבביתו נטוו הקווים הראשונים של המוסד.

השתלשלות הענייינים היתה כך, לאחר שעלו ובאו מההנהלה לשאול ולהיוועץ כיצד לנהוג בבחורי החמד שמסיימים מסגרות תורניות כאלה ואחרות ואינם מתאימים עדין לכבשונה של תורה בהיכלי הישיבות הקטנות

והרי אין להציע להם מקומות לימוד שאין רוח חכמים נוחה מהן כהוראת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל ואם כן, כיצד לנהוג ומה כן האפשרויות

פנו אז הגר"י אדלשטיין זצ"ל, להגר"א חיון שניהל פרויקט אברכים במוסדות אלו ע"י "קרן וולפסון" ושאל "ואם יש לך תלמיד שבאישון ליל ידפוק בביתך ויבקש מקום ללון-התוכל לסרב? "אם כן-מאי שנא מצרכים רוחניים בסיסיים שהוא צריך – התעמדו מנגד?" נכון הדבר-בשום פנים ואופן אין להקים מסגרת חינכית כזו, על אחת כמה וכמה ישיבהאך בביתך שלך-הרי זו חובה!"

ואם יהיו כמה תלמידים -הרי ודאי תשכור להם מקום לדור כשכבר ביתך לא יכיל את הכמות- ואם כן על זה הדרך, לא ברעש ולא בפרסומות. בית!!!" אמר

ואכן-מאז הוקם הבית משתדלת ההנהלה למלא משימה זו על הצד היותר טוב. ואף היום כשבית זה מונה מעל 140 תלמידים ב"ה. ומשקיעה רבות בהתקדמותו של כל תלמיד ותלמיד, כבן ממש.

המסגרת מתנהלת בהתייעצות תמידית עם גדולי ומאורי הדור שליט"א לחנכם בדרך המסורה ולהעמידם בקרן אורה-זו תורה. הרמי"ם המסורים בוגרי הישיבות הקדושות.

וכך בשבוע שעבר תוך כדי לימוד והכנה הגיעו הבחורים לסוגית "פדיון הבן" כששוחח הרב אייזיקוביץ בעניין והבין תוך כדי שיחה שיש תלמיד שלא נפדה כדת ישראל בהיותו בן ל' ימים. הנושא הועלה ונבדק גם מול הוריו ולאחר בירור עלה שישנם עוד 2 בחורים שלא נפדו.

בהתייעצות עם פוסקי ההלכה התארגנו במוסד בהקדם האפשרי וכך-תוך כמה ימים נערך הטקס-כשהכהן הפודה הוא הרב דויד פורטוביץ יו"ר העמותה המנהלת את המקום.

התרגשות רבה נרשמה עת עמדו הבחורים חתני השמחה וברכו בדמעות על הפדיון. לאחר מכן הסיבו כולם לסעודת המצווה כשהכהן וחתני השמחה דורשים בדברי תורה מענינא דיומא ומעלים על נס את ההשגחה הנפלאה שזיכתה אותם להגיע למעמד זה.