מנדלבליט: ״הדלת שלי פתוחה לעסקת טיעון. מבחינתי התיק יתנהל עד הסוף״

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט השתתף היום במפגש שערך "ערוץ 7" בנושא ״יהדות, מוסר ומנהיגות״ וענה לשאלות בשלל נושאים שעל סדר היום: התיישבות והסדרת מאחזים, ביקורת על הפרקליטות, דת ומדינה, עבודת הממשלה, תיקי ראש הממשלה, ועוד.

"אני רואה את עצמי כשמרן. הממשלה קובעת את המדיניות ואני צריך לעשות כמיטב יכולתי לסייע לממש את המדיניות שהם קובעים, אלא אם כן הם חוצים קו אדום", אמר מנדלבליט במפגש שהתקיים על פי הנחיות משרד הבריאות. 
בין המשתתפים באירוע: הרב יצחק נריה, הרב עמיחי אליהו, הרב עמיחי גורדין, הרב אבי ברמן, הרב יוני לביא, הרב נתנאל אלישיב, הרב יוסף זלמנוביץ ורבנים מובילי דעה נוספים.  

״יש לי נכונות להגן על החלטות גם כשהן מאוד קשות להגנה", סיפר היועץ המשפטי לממשלה, "יש מצבים מאוד מאוד חריגים, אני אומר לכם ואני לא מגזים שב-99% מהמקרים אני מייצג את עמדת הממשלה בצורה מדויקת. יש מקרים ממש נדירים שאני לא מייצג אותה. המקרה הכי ידוע זה חוק ההסדרה. עד אז לא היה מקרה שלא ייצגתי".

בנוגע לסכנת ההרס של היישוב מצפה כרמים אמר מנדלבליט כי "המקרה של מצפה כרמים הוא מאוד מורכב ומאוד בעייתי. לקחו אותם ממקום שהוא באדמות מדינה ושמו אותם במקום אחר שהוא בעייתי מבחינה קניינית. ועם זאת, חשבתי שאפשר להגן על זה בהסדר של תקנת שוק (סעיף 5). אני שמח שבית המשפט העליון החליט לקיים דיון נוסף בנושא ומקווה שנצליח".

"גם בנושאים שקשורים להתיישבות אני מנסה למצוא פתרונות יצירתיים ולתת הגנה כל עוד שזה נעשה בתום לב", אמר מנדלבליט. "מבחינתי היו כמה אירועים די טראומתיים, אחד מהם זה מצפה כרמים שאני נאבק עליו עד היום ומקווה שנצליח. יש עוד פתרונות משפטיים שאינם רק באמצעות סעיף 5. למשל, בעמונה ניסינו ליצור מתווה יצירתי של נכסי נפקדים, שנפסל בבגץ עם דעת מיעוט. בית המשפט קיבל את התיזה המשפטית החדשנית שהצגנו מבחינת הסמכות, אך קבע שהפתרון לא מידתי. הכרתי את האנשים שגרו שם, אך יחד עם זאת היה פסק דין ואותו צריך לקיים".

לדברי מנדלבליט, "מתווה נכסי נפקדים זה מתווה מאוד מורכב שהיה יכול לאפשר להשאיר לפחות חלק מהיישוב במתחם של עמונה. דעת הרוב פסלה את המתווה הזה בשל חוסר מידתיות ודעת המיעוט אישרה אותו… מצפה כרמים זה מאבק לא פשוט, שהמתווה שהצענו לגביו לפי סעיף 5 נפסל גם כן בדעת רוב, אבל אנחנו מקווים להצליח בדיון הנוסף".

״אני כואב את ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, מנהיג שיש לו הרבה זכויות והוא גם אהוד על ציבורים רבים. כשאמרתי שקיבלתי את ההחלטה בלב כבד, אך בלב שלם, התכוונתי לכך. אבל אין אף אדם מעל החוק. אם יהיה אחד כזה, זה תחילת הסוף של הדמוקרטיה״.

מנדלבליט נשאל האם יסכים להגיע לעסקת טיעון עם ראש הממשלה, ואמר "אני איש מקצוע, אם הסנגורים של נתניהו ירצו לבוא לדבר, כמו בכל מקרה אחר, הדלת שלי פתוחה״. 
״מבחינתי, התיק הזה יתנהל מהתחלה ועד הסוף. יש אינטרס מובהק בכך״, הדגיש היועץ המשפטי לממשלה.
מנדלבליט ער לביקורת על הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות ומודע לצורך לבצע איזונים שיגבירו את אמון הציבור, אולם מבקש לעשות זאת בהידברות. "גם אני חושב שיש מקום לעשות שינויים משמעותיים, כולל פסקת התגברות, אבל אסור להרוס את המערכת. צריך לשפר אותה".

מנדלבליט סיפר כי מדיניותיו העקרונית היא להגן ככל הניתן על עמדת הדרג המדיני, ומזכיר את המחלוקת סביב חוק ההסדרה. "אני עושה כל מאמץ להגן – עד מקום שאי אפשר להגן. גם לגבי חוק ההסדרה – הבעיה היחידה שלי הייתה זה הגנה על בנייה שנעשתה במודע חוסר תום לב. איפה שהוקמו מקומות בחוסר תום לב אז אי אפשר להגן, זה לא עובר. גם במדינת ישראל זה לא היה עובר. אני חושב שדין אחד למי שגר ב״קו הירוק״ ולמי שגר ביו"ש".

"אני מכיר את עצימות העיניים ואת הדרכים השונות של מעורבות הממשלה, ועדיין מי שעלה ותפס קרקע פרטית שלא בתום לב – אני לא מוכן להגן על זה. בכל מקרה אחר אני אעשה מלחמת עולם כדי להגן על האנשים ואלו אנשים הכי טובים שיש. אנשים שבאו באמת בתום לב ולא חלמו בכלל שהם באים לקרקע פרטית ושילמו ממיטב כספם אז צריך להגן עליהם".

לדבריו היועמ"ש, באמצעות "סעיף 5" אפשר להסדיר מאות ואלפי בתים ביהודה ושומרון. נזכיר כי מדובר בתקנת שוק הקובעת שאם בוצעה בין הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש לבין מאן דהוא עסקת מקרקעין בתום לב, גם אם התברר שבדיעבד זו לא היתה קרקע שהממונה היה רשאי לבצע בה עסקה – העסקה בכל זאת בתוקף, ולכן הרוכש הוא בעלים של הקרקע.
מנדלבליט אמר כי ״הגענו לפתרון שלפיו ניתן באמצעות סעיף 5 לשכלל את הזכות הקניינית של האדם במקום. אפשר לקנות, לקחת משכנתא ולהוריש וכל הדברים הנורמליים. למה לא עשו את זה? בהרבה מקרים נתקלתי בתופעה שאני מכיר אותה טוב מאוד. אני אומר – אם יש לכם משהו ביד, תיקחו אותו, אתם לא יודעים מה יהיה מחר. ובמקום זאת הם רוצים לראות 'איך נבנה בעתיד ואיך לפתח את השכונות ואם לא נקבל גם את זה עכשיו אז אנחנו לא רוצים כלום'. קחו מה שיש לכם, ואם אין הכל – אל תתעקשו על הכל או כלום".

בנוגע למתווה הכותל אמר היועץ המשפטי לממשלה כי "ממשלת ישראל עובדת עבור כל אזרח במדינת ישראל ללא הבדל דת, מין וגזע. כאשר ריכזתי את ועדת הכותל כמזכיר הממשלה עבדתי בשביל כל יהודי שנמצא בעולם. הרעיון המסדר היה שנביא הסדרה. נפגשתי עם גדולי הדור, והיה ניסיון למצוא פתרון פיזי עם תוספת שהיא לא משנה את המעמד של הזרמים ולא מהווה הכרה בתנועות שלהם. הפתרון הזה לצערי קרס".