שלום וברכה מורי ורבותי!
וחג חנוכה שמח!
שוחחנו בשיחתנו האחרונה על כך ש'רשעים ביד צדיקים' זהו נס גדול, מכיוון שבדרך הטבע הרשעים הם אלו שמנצחים.
בהמשך אנחנו אומרים בתפילת על הניסים 'וזדים ביד עוסקי תורתך'.
כבר לא נשאל את השאלה מה הנס פה, כי אתמול הבנו.
אבל מה נוסף בזדים מעבר לרשעים?
ויותר מזה, מדוע זדים מקבילים לעוסקי תורתך? מדוע הזד נמצא מול העוסק בתורה בדיוק כפי שהצדיק נמצא מול הרשע?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
הזד הוא המזיד שלא עושה שום דבר בלי כוונה, אתה לא יכול לחשוד בו שבטעות הוא שבר, הרס, הכה, פצע והרג. הוא עשה את זה מתוך כוונה מלאה. כי הוא רוצה בכל מאודו לחסל את כל הסובבים אותו.
הוא לעולם לא יחשוב על טובתו של האחר, הוא לעולם לא יעשה משהו שיגרום לעצמו להיזהר יותר כי מישהו אולי אמור להיפגע ממנו שלא כדין.
למה כנגדו נמצאים העוסקי תורתך? לא מספיק להגדיר צדיק מול רשע?
המיוחד במי שעוסק בתורה מעבר לצדיק שגרתי הוא בכך שהעוסק בתורה, המוח שלו כל היום עובד וחושב על ה'איפכא מסתברא' – על הכוונה האחרת, על האפשרות שסותרת את המעשה שלו.
כאשר צדיק בא לעשות משהו, הוא מנסה לעשות רק טוב, אבל הוא מוגבל במחשבה, כאשר אותו אחד יושב ועוסק בתורה, ולא מסתפק בלהיות צדיק, אלא הופך להיות עמל תורה, הוא הופך להיות עם מוח אחר, עם ראש רוחני אחר, ראש שיש לו הרבה מאוד כוחות, ראש שיכול תמיד לחשוב על כיוונים אחרים שהצדיק השגרתי לא יכול לחשוב עליהם.
ועל כך הנס הגדול והעצום שלנו.
כעוסקים בתורה, היו החשמונאים אמורים להיזהר כל כך הרבה זהירויות נוספות עד כדי שהיו מפסידים במלחמה.
עוד במיוחד שנמצאים מולם לא רשעים שגרתיים, אלא זדים.
אבל הנס הגדול היה שאותם צדיקים קדושי עליון, עמלי תורה, עם כל ה'איפכא מסתברא', עם כל המחשבה הנוספת שהייתה להם, עם כל האפשרויות להיזהר בכל מיני זהירויות שאדם מן הישוב לא רואה, עדיין נצחו את אותם זדים שלא חושבים לרגע על מי שנמצא מעבר לקו החזית.
בהצלחה רבה לכולנו,
חנוכה שמח,
שנזכה לירש מאבותינו הקדושים את הכוחות הגדולים והעצומים הללו.
וברוכים תהיו!
יפה יישר כח
תודה להמחדש
שחזרתם להביא את הרב רבי קבוע