שלום וברכה מורי ורבותי!
חודש טוב ומבורך וחנוכה שמח!
היום יש לנו הארה שבתוך ההארה – גם ימי החנוכה המדהימים והנפלאים, וגם ראש חודש.
איזו שמחה ואיזו התלהבות.
ושימו לב טוב מורי ורבותי!
אחד מהכללים שיש לנו בחג החנוכה הוא, שאסור להשתמש לאורם של הנרות.
צריכים להדליק נר אחד נוסף הנקרא 'שמש' ולהעמיד אותו לצידם של הנרות, בכדי שאם נצטרך ליהנות מאורם של הנרות, נהנה אך ורק מאורו של השמש.
ומדוע?
הנרות נועדו לפרסומי ניסא, כלומר, לפרסום הנס.
אנחנו מדליקים אותם בכדי לגרום לכל הסובבים אותנו – לשכנים, לבני הבית – להבין שהתרחש כאן נס גדול ומיוחד.
"הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד".
אבל רק רגע!
אם אני רוצה ללמוד תורה ואין לי אור אחר? אם אני רוצה לספור סכום גדול של כסף בכדי לעשות עסקה רוחנית או גשמית ואין לי מקור אור אחר?
אסור לי להשתמש באותם נרות. אני אמור להשתמש דווקא בשמש.
אבל אתה מבין שברגעים הללו אני יכול לעשות משהו שהוא יהיה מצווה גדולה ואדירה? אני יכול להציל חיים של אנשים, אני יכול לעשות משהו מדהים ונפלא.
האם לא היה עדיף שאני אשתמש דווקא בהם, בנרות חג החנוכה?
שהרי אלו כבר נרות שאני מקיים איתם מצווה אחת!
מה התשובה?
הם נועדו למצווה מסוימת והם מוגבלים לאותה מצווה.
דווקא השמש, דווקא אותו אחד שלא הוגדר למצווה, יכול היום לקיים מצוות גדולות יותר, יכול היום לעשות עסקים במיליונים, שאחיו, נרות החנוכה, לא יכולים לזכות באותן זכויות עצומות.
זה אומר לגבי כל אחד מאיתנו, שלפעמים עדיף להיות השמש. לפעמים עדיף להיות אותו אחד שלא מוגדר בתפקיד בכיר. לפעמים עדיף להיות אותו אחד שלא מוגדר בתור בעל הבית או הרב הראשי של המקום.
כי אז אתה פחות מוגבל בדברים טובים.
אל תקנא באחרים. אם התפקיד לא נועד לך, תשמח במה שקיבלת, כי במה שקיבלת, דווקא מתוך אותו חוסר הגדרה, אותו מקום קטן ושפל כביכול, יש לך אפשרות הרבה פחות מוגבלת לעשות דברים נפלאים וטובים בעולם.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
