בזמן שהקרמלין מסרב לפרט על הצוללת שהייתה מעורבת בשריפה הקטלנית בתחילת השבוע, כלי תקשורת ברוסיה מתארים אותה כאחד מכלי השיט הסודיים ביותר שיש בידי הצי הרוסי המתעצם כשסימני שאלה רבים עדיין נותרו בנוגע לנסיבות שהובילו לאסון.
לפי הדיווחים, הייתה זו צוללת מדגם AS-12, המכונה "לושריק", על שם דמות מצוירת מהתקופה הסובייטית. היא פותחה לכאורה למטרות מחקר רגישות בעומק הים, כמו זו שעשתה בקרקעית ים ברנץ בעת השריפה, אולם בפנטגון סבורים כי יעודה האמיתי הוא לחבל בכבלי תקשורת תת-מימיים. אורכה של המיני צוללת הוא 79 מטר והיא יכולה להגיע למהירות של 30 קשר. העומק המקסימלי שלה הוא 6,000 מטר והיא נישאת על ידי "צוללת אם" גדולה יותר
היא פועלת תחת "מינהל מחקר המים העמוקים" (GUGI), שלעתים מכונה "שירותי המודיעין התת-ימיים" של רוסיה. לפי הדיווחים ברוסיה, הצוללת הייתה מעורבת במשימות קשות בעומקים קיצוניים, וגם מבלי לפרט את טיבן, הן ככל הנראה חלק מהמרוץ שמנהלת רוסיה עם מעצמות אחרות על הקוטב הצפוני העשיר בנפט, בגז ובמשאבים אחרים. מטרותיו העיקריות של ה-GUGI, לפי העיתון RBK, הן "לפקוח על כבלי תקשורת תת-ימיים זרים, למצוא בעומק המים כלי נשק וציוד צבאי בעלי חשיבות ולהגן על כבלי התקשורת התת-ימיים של רוסיה עצמה".
הצוללת, המונעת על ידי כור גרעיני, מורכבת מכמה שכבות מטיטניום, המחוברות דרך מעברים היוצאים מחלל כלי השיט. הבנייה המודולרית שלה מאפשרת לה לעמוד בלחצים האדירים המופעלים עליה בעומק רב וגם עזרה, ככל הנראה, במניעת אסון גדול יותר. במשרד ההגנה אמרו כי המלחים נעלו את עצמם באחד התאים כדי להכיל את השריפה, שככל הנראה פרצה בשל קצר חשמלי, ולמנוע את התפשטותה לחדרים אחרים, וכך הם הצליחו להציל את חייהם של יתר אנשי הצוות, שמספרם אינו ידוע, וכן של מומחה אזרחי אחד.
מומחים שונים טוענים כי השריפה גרמה לפיצוץ, אולם אין לך אימות בשלב זה – וספק אם יהיה. על אף התבהלה הראשונית מפני דליפת קרינה וההשוואות המידיות לניסיונות לטייח את אסון צ'רנוביל, אין סימנים לזיהום שכזה. נורבגיה השכנה אמרה כי היא הרשויות ברוסיה לא פנו אליה כדי לשתף פעולה בחקירת התקרית, אולם הבהירה כי לא נרשמו רמות קרינה חריגות בימים שחלפו מאז השריפה.
