ראש הממשלה מבקש למחוק את האישום נגדו: "המשטרה פעלה בניגוד לחוק"

ראש הממשלה מבקש לבטל את כתב האישום נגדו בכל שלושת התיקים (1000, 2000 ו-4000) שבהם הוא נאשם – כך חשף היום גלעד צוויק באתר 'ישראל היום', הנימוק של ראש הממשלה לביטול כתב האישום: פעולות החקירה נגדו החלו בטרם ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה – בניגוד לחוק יסוד: הממשלה. "הואיל ולא ניתנו אישורים כדין", כותבים פרקליטי נתניהו לבית המשפט, "ולכל היותר – ניתנו אישורים לאחר ביצוע פעולות חקירתיות ביחס לכל אחד מהאישומים שבכתב האישום – יש להורות על ביטול כתב האישום נגד ראש הממשלה".

צוות פרקליטי נתניהו, בראשות עורכי הדין עמית חדד ובעז בן צור, מבקשים מבית המשפט לקיים דיון מוקדם ולהורות לפרקליטות "להציג את אישורי היועץ המשפטי לממשלה לביצוע בדיקות ופעולות חקירה ביחס לכל אחד מהאישומים נושא כתב האישום". בנוסף, עורכי הדין של ראש הממשלה נערכים לאפשרות כי בית המשפט לא ייענה לבקשתם לבטל לגמרי את כתב האישום ועל כן מבקשים מהשופטים שלכל הפחות יאסרו על הפרקליטות להשתמש בחומרים ובראיות שהושגו בטרם ניתנו אותם אישורים. אם תיענה הבקשה, מדובר בהחלטה דרמטית שכן חלק ארי מהראיות נגד נתניהו הושגו בדרך זו.

בתיק 2000 נטען כי האישור לפתוח בחקירה ניתן קרוב לשנה לאחר שכבר החלו "פעולות חקירה מהותיות", לרבות "חקירת עדים מסביבתו הקרובה ביותר של המבקש (נתניהו), ניסיון לגייס עדי מדינה, הוצאת צווי חיפוש וחדירה – לרבות צווי חדירה שנועדו לאפשר האזנה לשיחות שקיים המבקש עצמו (נתניהו), בעודו מכהן כראש ממשלת ישראל".

בתיק 4000, פרקליטי נתניהו טוענים כי "למעלה מ-250 ראיות, הנוגעות לליבת האישום, נאספו קודם שניתן אישורו הנטען של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה". כשלושה חודשים לפני מתן האישור מצד מנדלבליט, בנובמבר 2017, נערכה למשל חדירה לתיבת דוא"ל של שאול אלוביץ' לצורך חיפוש הודעות שעניינן פניות ראש הממשלה או רעייתו לסיקור תקשורתי באתר "וואלה". לדברי פרקליטי נתניהו, "חיפוש זה לא רק שנעשה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה, אלא שהוא בוצע ללא צו חיפוש מתאים". לטענתם, צו החיפוש הראשון שהוצא בתיק 4000 התבקש בסוף דצמבר – כמעט חודשיים לאחר החדירה למייל של אלוביץ'.

בבקשה נטען כי גם אם המחשב של אלוביץ' היה בידי המשטרה, במסגרת חקירה נפרדת (בזק-יס), נאסר היה עליה לערוך בו חיפוש לגבי תיק 4000, "אלא רק בהתאם לצו ספציפי וביחס לחשדות ספציפיים" – כפי שהמשטרה אכן עשתה בנוגע לטלפון הנייד של ארי הרו בתיק 2000. 

פרקליטי נתניהו גם רומזים כי הפרקליטות מסרה גרסה לא נכונה לבית המשפט, כשטענה בחודש מאי האחרון כי מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, נחקר לראשונה בנוגע לחשדות נגד שלמה פילבר – בעוד בפועל פעולות החקירה נגעו לראש הממשלה במסגרת תיק 4000, בטרם ניתן האישור.

ישועה נחקר לא פחות משש פעמים בענייני תיק 4000 – בטרם אישר מנדלבליט לפתוח רשמית בחקירה. בסוף דצמבר 2017, למשל, כחודש לפני מתן האישור, כתב חוקר משטרה מזכר בו מצוין כי במסגרת פעולת חדירה לדואר האלקטרוני של ישועה, נעשה חיפוש להתכתבויות בין ישועה לאלוביצ'ים ואנשים נוספים ביניהם "יועצים נוספים של ראש הממשלה". כמו כן, מציין החוקר כי "ביצעתי חיפוש בתיבת האימייל של אילן ישועה למילים: מסוכן, הגדול, שרה, ביבי, בזק".

עוד עולה כי כבר בחודש נובמבר 2017 – כשלושה חודשים לפני האישור לפתיחה בחקירה – אספו חוקרי הרשות לניירות ערך כתבות הנוגעות לנתניהו ורעייתו באתר "וואלה". ברשימה הופיעו בעיקר כתבות הנוגעות לשרה נתניהו, למשל: "שרה נתניהו בבית ספר בלוד"; "שרה נתניהו בטקס לזכר חללי צוק איתן – בניכם הגיבורים של כולנו"; "בעזרת השף – ערב התרמה לקשישים" ועוד.

הכתבה היחידה ברשימה שנגעה בלעדית לראש הממשלה נשאה דווקא אופי שלילי: ידיעה מה-3 בספטמבר 2015, על רקע הסכם הגרעין עם איראן, שנשאה את הכותרת "בכירים בלובי הפרו-ישראלי: נאום נתניהו בקונגרס סייע לאובמה". כתבה נוספת, מאוגוסט 2015, עסקה בהקרנת בכורה לסרט על מבצע סבנה בה נכחו נתניהו, אהוד ברק ושמעון פרס. 

הבקשה של פרקליטי נתניהו הוגשה במענה לתגובת הפרקליטות לבית המשפט משבוע שעבר, הנוגעת למועד אישור היועמ"ש לחקור את ראש הממשלה – בהתאם לחוק היסוד הקובע כי "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". בפרקליטות הודו כי לא קיים תיעוד לאישור בכתב, אך לדבריהם אין בכך צורך: "החוק אינו מחייב שאישור כאמור יתועד בכתב", טענו.

מנגד, פרקליטי נתניהו מציינים כי במקרים אחרים, היועץ המשפטי דווקא רואה חשיבות רבה בתיעוד אישורים או הסכמות. כך למשל בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה הדנה בהתקנת תקנות הטעונות אישור או הסכמה של שר, נכתב כי "ההסכמה או האישור יינתנו בחתימת השר, על גבי מכתב המופנה אל השר המתקין או בשולי התקנות". פרקליטי נתניהו תוהים כיצד היועמ"ש עומד על כך שתקנות "הקובעות תנאים למתן רישיון דיג, תקנות בעניין חומרי הדברה, תקנות על שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם" טעונות "אישור" או "הסכמה" של שר בכתב; בעוד "אישור יועץ משפטי לממשלה, לחקירת ראש ממשלה – אינו מתועד כלל".

בבקשתם מבית המשפט, פרקליטי נתניהו טוענים כי גם הליך "הבדיקה המקדימה" לאישי ציבור, בטרם נפתחה חקירה רשמית, טעונה אישור מתאים מהיועץ המשפטי לממשלה. פרקליטי נתניהו נתלים בבקשה שהגישה לאחרונה המשטרה לפתוח בבדיקה נגד השרה גילה גמליאל, בנוגע להפרת הסגר בחגי תשרי, כהוכחה לכך ש"המשטרה עצמה עמדה על כך, שעליה לקבל אישור גם לביצוע בדיקה מקדימה". לטענת נתניהו, המשטרה לא פנתה ליועמ"ש לצורך קבלת אישור דומה לפעולות חקירה בעניינו. 

בפרקליטות טענו כי האישורים ניתנו בע"פ "במסגרת ישיבות שהתקיימו בין ראשי רשויות האכיפה", ונקבו לראשונה במועדים: בתיקי 1000 ו-2000 טוענת הפרקליטות כי האישורים ניתנו לראשונה ב-25 בדצמבר 2016; ובתיק 4000 האישור ניתן בתחילת פברואר 2018. לטענת פרקליטי נתניהו, החקירות החלו בפועל זמן רב קודם לכן.

על פי הבקשה, חקירת תיק 2000, למשל, החלה כבר ב-13 במארס 2016 – כתשעה חודשים לפני מתן האישור – בדמות בקשת המשטרה מבית המשפט להרחבת צו החדירה לטלפון הנייד של ראש לשכתו וראש הסגל לשעבר של נתניהו ארי הרו. יומיים לאחר מכן, ב-15 במארס 2016, חוקר משטרה האזין להקלטות מהטלפון של הרו המתעדות שיחה בין ראש הממשלה למו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון נוני מוזס. 

ביולי 2016, כחמישה חודשים לפני מתן האישור ע"י היועמ"ש, בית המשפט אישר לבצע חיפוש בביתו וחפציו של הרו וזמן קצר לאחר מכן החל עם הרו משא ומתן לחתימה על הסכם עד מדינה. בסוף נובמבר 2016 פנתה המשטרה לבית המשפט בבקשה לקבל צו חיפוש לביתו של מוזס, בחשד לביצוע עבירת שוחד, וב-21 בדצמבר קיבלה המשטרה, לבקשתה, צווים לחיפוש בביתו של מוזס, כמו גם במשרדי "ידיעות אחרונות".

בתיק 1000, פרקליטי נתניהו טוענים כי פעולת החקירה הראשונה התרחשה ב-11 באפריל 2016, יותר משמונה חודשים לפני קבלת האישור, בדמות גביית עדות מהעיתונאי בן כספית: "מהחלק בהודעתו שלא הושחר (השחרה שממילא נערכה בניגוד לדין)", נכתב בבקשה, "עולה, כי חקירתו נסובה סביב ניסיון לאתר פעולות פליליות שבוצעו על ידי המבקש (נתניהו), שעניינן טענות סרק לקבלת טובות הנאה (בדומה לטענה הנשמעת ב'תיק 1000')". פרקליטי נתניהו צירפו קטע מהחקירה בה כספית אומר לחוקרים כי "לפי הסיפור, למשפחת נתניהו היתה חובה להביא מתנות, מצד כל מי שרוצה להיות קרוב למשפחה".

כעבור כארבעה חודשים, באוגוסט 2016, זומן לחקירה גיל שפר, ראש הסגל בדימוס של נתניהו, בה נשאל על המתנות שקיבלו לכאורה נתניהו ורעייתו כמו גם הקשרים למילצ'ן. לדברי שפר, "ארנון (מילצ'ן) הוא חבר של הרבה פוליטיקאים, מחובר לשמעון פרס וליאיר לפיד". בנוגע לנתניהו שפר אמר כי "מילצ'ן עוזר שהנאומים של נתניהו ישודרו בכלי תקשורת בארה"ב". עדות זו נגבתה כחמישה חודשים לפני המועד בו הפרקליטות טוענת כי ניתן אישור רשמי לחקירה בתיק 1000.

פרקליטי נתניהו מזכירים גם את עדותו של עוזי ארד, בה החוקר אומר לארד כי האישור יינתן רק לאחר גביית העדות: "אני, אנחנו צריכים לדעת האם ישנם דברים, שוב אני אומר, שאתה נחשפת אליהם, גם אם, אני לא צריך שאתה תביא לי את הראייה, כן? אבל דברים שאתה נחשפת אליהם, שמבחינתך יכול להיות שזה פלילי או לא פלילי או בעיתי, והיה ואנחנו נקבל את האישור, ונמצא לנכון שזה עושה, שצריך לקדוח פה ולחפור בו ממש ברזולוציות, אנחנו נעשה את זה. אבל אנחנו צריכים קודם כל לשמוע. האם אכן ישנם דברים שאתה נחשפת אליהם במהלך השנים?".

בד בבד, ביצעה המשטרה עשרות פעולות חקירה לרבות חקירת נהגו של יאיר נתניהו, תשאול בכירים ועובדים במלון רויאל ביץ' בתל אביב בו נהג לשהות יאיר נתניהו בדירתו של איש העסקים ג'יימס פאקר, העתקת מצלמות אבטחה מהמלון, פנייה לג'יימס פאקר, הוצאת צווים כדי לקבל מהכנסת פרטים על אודות כניסת מילצ'ן למשכן בשנים 2016-2006; ושיחה בין החוקר לבין עוזר יועמ"ש הכנסת לגבי השתתפות מילצ'ן בדיונים בוועדות הכנסת. כלל פעולות אלו נעשו לפני המועד בו ניתן אישור היועמ"ש. 

בתיק 4000, פעולות החקירה החלו לטענת פרקליטי נתניהו באוקטובר 2017 – כארבעה חודשים לפני מתן האישור של מנדלבליט: "כך למשל, נשאל שאול אלוביץ' על מועמדים לאתר "וואלה" ועל דובריו של ראש הממשלה", נטען, "אור אלוביץ' נחקר על אודות ארוחת ערב בבית ראש הממשלה בנוכחות הזוג נתניהו והזוג אלוביץ' ועל מאמרי דעות ב"וואלה" הנוגעים לראש הממשלה".

פילבר נשאל על מועמדים לעריכת אתר "וואלה", על האפשרות שראש הממשלה דיבר איתו על אתר "וואלה", וכן אם קיבל את הרושם שצריך להיענות לכל בקשותיה של בזק. תשובתו של פילבר היתה (לפי פרקליטי נתניהו): "אף פעם לא, אף פעם לא הייתה לי שיחה בעניין הזה עם ראש הממשלה". 

בסוף דצמבר, כחודש לפני האישור, נחקר חפץ לגבי תיק 4000, וסיפר לחוקרים כי יידע את אלוביץ' ששלח למערכת "וואלה" ידיעה הנוגעת לשרה נתניהו: "אותה ידיעה שהוא (אלוביץ') קיבל אז קיבלו גם כלי תקשורת אחרים", הסביר חפץ לחוקרים והוסיף: "אבל מאחר שידעתי שלבני הזוג אלוביץ' יש פינה חמה כלפי שרה נתניהו אז יידעתי אותו. להזיק זה לא מזיק".  

עד מתן האישור נחקרו במשטרה במסגרת תיק 4000 גם היועמ"ש של משרד התקשורת, דנה נויפלד; מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר; ונעשתה חדירה למכשיר הנייד של עמיקם שורר, סמנכ"ל בזק לשעבר, לשם איתור תכתובות עם אלוביץ' בנוגע לראש הממשלה. "במקרה זה", כותבים פרקליטי נתניהו, "חלק עיקרי של החקירה נערך בחוסר סמכות. פעולות חקירה אלה שבוצעו בחוסר סמכות, הולידו את כתב האישום שהוגש כנגד ראש הממשלה". 

הכתבה פורסמה ע"י גלעד צוויק ב'ישראל היום'