מה הוא האיום הכי גדול על ישראל? המשבר הפנימי הגיע למקום השלישי

מדרג האיומים וההערכה האסטרטגית לישראל של המכון למחקרי ביטחון לאומי לשנת 2021, הוגשו היום לנשיא המדינה. והפעם מצטרף לרשימה המשבר הפנימי בישראל שכולל את השסע בחברה, מצב הבריאות, הכלכלה והפוליטיקה, שמוביל להיחלשות מוסדות המדינה ולצניחת אמון הציבור בהם. מלחמה רב זירתית בצפון והתעצמות אירן בנשק גרעיני, מהווים גם בשנה הקרובה את האיום הביטחוני החמור ביותר עבור ישראל

על פי הדיווח המלא שפורסם בN12, במקום הראשון נמצאת מלחמת "הצפון הראשונה", כפי שמכונה על ידי כותבי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ונחשבת לאיום החמור ביותר לשנת 2021, וכוללת מלחמה מלחמה מול גורמי כוח בצפון ובמזרח כמו איראן, חיזבאללה, המשטר הסורי, מיליציות פרו איראניות והתקפות גם ממערב עיראק. אל איום זה מצטרפת תכנית הגרעין של אירן – שמוגדרת כאיום החמור ביותר וכפוטנציאל לאיום קיומי על ישראל. סבירות התממשותו בשנת 2021 נמוכה יותר אך חומרתו הפוטנציאלית לעתיד היא הגבוהה ביותר, לדעת חוקרי ה-INSS.

באשר לאיומי החוץ, מזהירים החוקרים כי "האפשרות להיתקלות באתגר ביטחוני ב-2021 אינה נמוכה". על אף ההרתעה הישראלית החזקה, חוסר היציבות האזורי והחיכוך המתמיד מגדילים את הסיכוי ל"הידרדרות שתצא משליטה".

איום הייחוס של ישראל, לדעת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הוא מלחמת "הצפון הראשונה" – הכוללת מלחמה רב זירתית מול גורמי כוח בצפון ובמזרח, החל מאירן, דרך חזבאללה, המשטר הסורי ומיליציות פרו אירניות, וכלה בחזית תקיפה חדשה-ישנה ממערב עירק.

המוטיבציה האירנית לעימות שכזה עולה בעקבות "חשבון פתוח" עם ישראל, שרק השנה התווספו לשורותיו חיסול קאסם סלימאני, אבי תכנית הגרעין האירנית והפגיעה במתקני הגרעין בנתנז. גם שינוי הממשל האמריקני, והתפיסה לפיה זה יהיה מרוסן בתגובתו וירפה מעליה את "הלחץ המירבי", עלולים להחליש את תחושת המורתעות שלה.

איום הגרעין האירני ממשיך לרחף גם הוא בשנה הקרובה – ועל אף שדחיפות התממשותו ב-2021 נמוך, חומרתו הפוטנציאלית לעתיד היא הגבוהה ביותר ואף נחשבת לאיום קיומי. חוקרי ה-INSS הדגישו את חשיבות התיאום וההידברות עם ממשל ביידן החדש וקראו במקביל לכך שישראל תחזיק באופציה התקפית אמינה מול אירן למקרה שזו תחליט לפרוץ אל עבר הפצצה.

גם הזירה הפלסטינית טומנת בחובה הזדמנויות ואתגרים בשנה הקרובה: מחד, "הסכמי אברהם" והנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וייתכן מדינות נוספות בהמשך נחשבים כבשורה אסטרטגית חשובה ביותר בעלת השפעה חיובית במישור הביטחון הלאומי ובמישור הכלכלי. מאידך – כינון היחסים הללו החליש את מנופי הלחץ הפלסטיניים, דבר שעלול "לדרבן בקרבם חזרה לגישות אלימות". חשיבות הממשל

האיום השלישי בחומרתו הוא בכלל פנים-ישראלי, ונוגע במשבר בחברה הישראלית המשוסעת. ע"פ חוקרי ה-INSS, המשבר שנובע בעקבות מגפת הקורונה מוגדר כרב-ממדי ומערב בתוכו משבר בריאותי, כלכלי, חברתי, פוליטי וממשלי – שנמשך כשנה ומשתלב במשבר הפוליטי בישראל. לראשונה מאז החל המכון למחקרי ביטחון לאומי בפרסום מדרג האיומים השנתי, דורג האתגר הפנימי בסקר מומחים כאחד משלושת האיומים המובילים על חוסנה הלאומי וביטחונה של ישראל, ואולי אף החשוב ביותר הנוגע לעתיד המדינה.

המשבר הפנימי בישראל "עלול לערער את יסודות הביטחון הלאומי במובנו הרחב", נכתב בהערכה הביטחונית. "הוא מוביל להיחלשות מנגנוני המדינה ומוסדותיה: היחלשות שמתבטאת בקשיי תפקוד, בשיתוק בתהליכי קבלת החלטות, באובדן אמון הציבור בממשלה שצנח באופן דרמטי בשנה האחרונה, ובערעור הסולידריות החברתית".

עוד צוין בעניין השיתוק בקבלת ההחלטות ובעניין הקשיים בממשלה: "ניכרים בישראל רמת אמון נמוכה בין ראש הממשלה לשר הביטחון ולשרים נוספים, מידור שיטתי ואי־שיתוף במידע בתהליכי קבלת ההחלטות ובאחריות. זאת במקביל לפגיעה במעמדם של שומרי הסף המוסדיים ושל מומחי תוכן".

ביטויים למשבר הפוליטי המוזכרים בסקירת המכון הם היעדרם של תקציב מדינה ושל תוכנית רב־שנתית לצה"ל, וריבוי ממלאי המקום הנושאים בתפקידים מרכזיים לאורך זמן ממושך. בנוסף, העריכו כי קיים ספק שסבב הבחירות הרביעי בשנתיים האחרונות הצפוי להיערך בחודש מרץ ותוצאות הבחירות שלאחריו יובילו לסיום המשבר הפוליטי.

עם קבלת ההערכה הביטחונית ציין נשיא המדינה ריבלין כי קיימת בהערכה רמיזה לכך שיש מענה לאיומים: "בכול אתגר חבויים גם הפתח והתקווה להזדמנות חדשה". הנשיא טען גם כי: "אי ודאות היא תמיד פתח לסיכונים, אבל גם לסיכויים – ולהזדמנויות חדשות. אנחנו צריכים להתמודד עם הסיכונים – ולנצל את ההזדמנויות, ובהקשר הזה אני רוצה להעיר שתי הערות, שהן אחת. הראשונה מתייחסת לצורך הדחוף בשיקום האמון בין אזרחי ישראל למדינה. אמון שנפגע בשנה האחרונה – בצורה קשה, אולי אפילו אנושה. ההערה השנייה מתייחסת לבחירות הקרבות, ולשבר הפוליטי והחברתי המתמשך. זו מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, והאחרונה שלי, כנשיא".

"בהנחה שהאיום הבריאותי יוסר מעלינו בקרוב, ואני מקווה שכך יהיה, החברה הישראלית תזדקק באופן דחוף לממשלה יציבה, מתפקדת, שתעסוק בראש ובראשונה בשיקום המשק והכלכלה, בפערים החברתיים ובשבר – בשבר הגדול שיש בחברה הישראלית, בין איש אחד לרעהו. יהיה עליה לעסוק בשנאת החינם שמטלטלת את יסודות החוסן הלאומי שלנו. באם לא תקום ממשלה יציבה, חובת האחריות נופלת על כתפיהם של חברי הכנסת, מכלל המפלגות, שיצטרכו להציג לאזרחי ישראל פתרון חוקי או פוליטי אחר ליציאה מהמשבר המתמשך".